שיחה:ג'רבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מי שיודע פרטים נוספים על הרב משה כלפון הכהן מוזמן לכתוב. במיחוחד פרטים כמו שם אימו. ועוד פרטים הקשורים למשפחתו .סיפורים עליו וכדומה.

תשובה[עריכת קוד מקור]

נכדתו דווחה לי היום ששם אמו היה: תראכּי.

נכתבו עליו המון מאמרים וגם ספרים. נא לציין נושא ספציפי, ואשתדל לענות. כמו כן, נא לחתום את שם-המשתמש השואל, כפי שאני חתמתי בשורה הבאה.

Elico 17:59, 26 בדצמבר 2006 (IST)

תעתיק חארה צגירה[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחת משתמש:Omergold

אהלן עומר.

  • אני זה שכתב את רובו של הערך ג'רבה, כולל את הפיסקה המזכירה את חארה צגירה.
  • אתה צודק לגמרי שהמילה "צע'ירה" (עם צ שמבטאה הג'רבי-יהודי התקני היה אמור להיות דומה מאד אל ס) מבוטאת בפיהם של רוב יהודי ג'רבה - כאילו היא היתה זע'ירה, ממש כמו שרוב הישראלים מבטאים: "אני לא רוצה ליזבּול" (במקום: "לסבּול"), "הוא מתפלל במִזְגָד" (במקום: "במסגד"), "עוד דקה יש מִזְדָר" (במקום "מסְדָר"), וכל כיוצא בזה; עם זאת, הגם כי - למען נוחות הביטוי - מרשים הישראלים לעצמם לשנות מעט בפיהם את המבטא התקני, הרי שכאשר הישראלים כותבים זאת - אז הם כותבים: "לסְבּול", "מסְגָד", מסְדָר", באשר הכתיב הנכון - משקף גם את המבטא התקני. ובאותה מידה ממש: הגם כי - למען נוחות הביטוי - תושבי ג'רבה מרשים לעצמם לשנות מעט בפיהם את המבטא התקני של צע'ירה (עם צ שמבטאה הג'רבי-יהודי התקני היה אמור להיות דומה מאד אל ס) - ולבטא במקום זאת: זע'ירה, הרי שכאשר הם כותבים זאת - אז הם כותבים עם האות צ ולא עם האות ז, באשר הכתיב הנכון - משקף גם את המבטא התקני.
  • כאשר תושביה היהודיים של חארה זע'ירה (כמו יהודי ג'רבה בכלל) - כותבים ערבית, אז הם משתמשים באותיות עבריות, ואז - הם אינם רושמים כלל את האות ע' (כלומר עם אפּוסטרוף: ') לציון ההגה הערבי ע'ין (דהיינו לציון האות r הצרפתית), ובמקום זאת הם רושמים את האות העברית ג - אבל כשהיא רפויה, כלומר ללא דגש. זה מבוסס על האופן שבו הם קוראים בספר התורה את האות ג כשאין בה דגש, ואכן מבטאה אז בפיהם הוא לגמרי כמו האות הערבית ע'ין (דהיינו האות r הצרפתית), שזה אגב חופף לגמרי את אופן מבטאה של האות העברית ג רפויה (דהיינו ללא הדגש) בפיהם של התימנים והעירקים.
  • לסיכום: הכתיב "זע'ירה" - אין לו שום בסיס (כשם שאין בסיס לכתיב העברי: "מִזְגָד, מִזְדָר, ליזְבּול"). מאידך, הכתיב "צע'ירה" (באותיות ערביות) - הוא הכתיב המוסלמי-ערבי, בעוד שהכתיב "צגירה" (עם האות ג רפויה) הוא הכתיב של יהודי ג'רבה - כשהם כותבים ערבית באותיות עבריות; והרי, הפיסקה הנדונה בתוך הערך ג'רבה דנה על הישוב היהודי (של חארה צגירה), ולכן ראוי לדעתי לאמץ את הכתיב היהודי ולא את הכתיב המוסלמי-ערבי.
  • אודה לך אם תחזיר את הכתיב היהודי "צגירה" (אפשר כמובן להוסיף הערה שהאות ג היא רפויה, כמו שבזמנו הוספתי הערה דומה על המילה "דיגת" שבאותה פיסקה).
  • יום טוב ועריכות מוצלחות.

Elico 13:25, 6 בינואר 2008 (IST)

אם אתה אומר אתה יודע מה אתה אומר. אז סבבה לגבי הצד"י. לגבי הע'י"ן, בהחלט נכון לומר שהצליל הנ"ל בערבית (ששונה מעט מהצליל בצרפתית שהזכרת) היה הצליל של ג רפה, לראייה כך זה עד היום בארמית סורית. אבל נראה לי שעדיף, כשמתעתקים מערבית לכתוב "ע'" ולו רק בגלל שזה נותן יותר מושג על ההגיה (המון אנשים מודעים לסיפור הזה של העי"ו-השניייה-של-הערבים). סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 14:13, 6 בינואר 2008 (IST)
שלום עומר.
  • אתה כותב ש"נראה לי שעדיף, כשמתעתקים מערבית לכתוב ע' ", אבל מה שהתכוונתי להגיד - בלי כל קשר למילה "צע'ירה" אשר בערבית הקלסאית (הנכתבת באותיות ערביות) - הוא שהכתיב העברי "חארה צגירה" אינו אמור לשקף תעתיק מערבית (דהיינו זה לא תעתיק של ביטוי שכתוב באותיות ערביות), אלא זהו הכתיב המקורי בערבית-יהודית - כלומר בניב היהודי-ערבי הנכתב במקורו באותיות עבריות (כמו שאידיש הוא הניב היהודי-גרמני הנכתב במקורו באותיות עבריות); ומדוע הביטוי המקורי "חארה צגירה" נכתב באותיות עבריות? משום שהכל התחיל מכך ש"חארה צגירה" היה הכינוי המקורי שהעניקו היהודים (לא הערבים) לישוב של עצמם; רק משום כך נכתב אפוא הכינוי הזה במקורו (ע"י היהודים) - לא באותיות ערביות - אלא באותיות עבריות, בעוד שהאותיות המקוריות שלפיהן הוא נכתב - היו: "צגירה" (לא "צע'ירה"). למה? משום שלפי הכתיב התקני של הערבית-יהודית (דהיינו של הניב הערבי הכתוב ע"י היהודים באותיות עבריות) אין רושמים ע' עם אפוסטרוף - אלא רושמים ג ללא דגש, בהתאם למבטאם של יהודי-המקום כשהם קוראים את האות ג רפה בספר תורה.
  • לגבי הרעיון שלך לתת מושג מה על ההגיה: ובכן הפואנטה היא (כפי שרמזתי בסוף דבריי מהפעם הקודמת) שניתן לתת מושג מה על ההגיה - אך גם תוך שמירה על עקביות המאמר, שהרי באותה פיסקה ממש כתוב "דיגת (ג רפה)" - תוך שמירה על הכתיב היהודי המקורי - באופן שגם נותן מושג על ההגיה (שהרי כתוב שם במפורש שהאות ג רפה), ולכן באותה מידה ממש - גם ראוי לרשום "צגירה (ג רפה)", כשבכך מרויחים שלוש ציפורים במכה אחת: א. נותנים מושג-מה על ההגיה (בזכות ההערה בסוגרים על רפיון האות ג). ב. משמרים את הכתיב המקורי של המקום. ג. שומרים על עקביות המאמר (לאחר שהמאמר נקט בשיטת כתיב דומה לגבי המילה "דיגת").
  • כללו של דבר, מעמדו של הכתיב היהודי-ערבי - אינו אמור להיות נחות יותר ממעמדו של הכתיב באידיש: כשם שעדיף לרשום (באידיש) "בעלז" - בתוספת הבהרה בסוגרים: "(ע מציינת סגול)", כך ראוי לרשום (בערבית-יהודית): "צגירה" - בתוספת הבהרה בסוגרים: "(ג רפה)".
  • יום טוב.
Elico 14:47, 6 בינואר 2008 (IST)
ההבדל בין העתקה מיידיש להעתקה מיהודית ערבית היא שהכתיב היידי מאוד מוכר אבל הכתיב היהודי-ערבי לא ממש. עוד הבדל בין המקרים הוא שכולם יודעים מה זה סגול אבל מעטים יודעים איך אמורה להישמע ג רפה, לכן לא נראה לי שההבהרה תעזור. בנוגע לאחידות אני איתך, זה חשוב, לכן בסופו של הדיון נקבע את הצורה של שני המונחים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:49, 6 בינואר 2008 (IST)
שלום עומר.
  • אתה מדבר על "העתקה מיידיש", אבל המילה "בעלז" אינה העתקה מיידיש - אלא היא בעצמה מילה ביידיש - לפי כללי הכתיב היידי.
  • אתה מדבר על "העתקה מערבית יהודית", אבל המילה "צגירה" אינה העתקה מערבית יהודית, אלא היא בעצמה מילה בערבית-יהודית - לפי כללי הכתיב של הערבית היהודית. משל אל מה הדבר דומה? אל אדם שכותב בויקיפדיה האנגלית את שמו של נשיא צרפת "ניקולא סרקוזי": הוא יכתוב כמובן Nicolas, ולא Nicola (ראה הערך הנ"ל בויקיפדיה האנגלית). ולמה יכתוב כך שעה שאין הוא מבטא את האות s? משום שהמילה Nicolas אינה אמורה להיות העתקה מצרפתית - אלא היא בעצמה מילה בצרפתית, לפי כללי הכתיב הצרפתי, וזאת חרף העובדה שהאדם כותב בתוך ויקיפדיה האנגלית.
  • אינני מבין מדוע להכניס את האות ע' (עם אפוסטרוף) לתוך מאמר בעברית שמזכיר מילה הכתובה בניב הערבי-יהודי - בלי שום קשר לערבית הקלאסית. הרי האות ע' (עם אפוסטרוף) היא תו שרלבנטי רק לערבית הקלאסית!
  • אגב, לדעתי, רוב הויקיפדים לא יודעים שהתו ע' (עם אפוסטרוף) מתימר להתקשר לערבית הקלאסית, וגם אינם יודעים איך התו הנ"ל נהגה בערבית קלאסית.
אגב, לדעתי מי שכותב בויקיפדיה העברית - מצופה ממנו שיידע איך נהגית ג רפה בעברית, וגם אם בפועל אינו יודע - ראוי שיידע. אבל אין לצפות מויקיפד עברי שיידע את כללי הכתיב של הערבית הקלאסית, וגם אם הוא במקרה יודע - הרי שזה יתרון פרטי שלו.
  • לילה טוב.
Elico 21:27, 6 בינואר 2008 (IST)
הערתך הראשונה לא משנה, קרא לזה איך שאתה רוצה אבל בדיוק לזה התכוונתי: לקחת מילה משפה אחרת (כמו שהיא) = העתקה.
אני חושב שבויקיאנגלית כתיבת המילים משפות זרות היא די בעייתית, ומאוד הסתבכתי עם זה כשרציתי לתרגם את הערך על המרקיז דה לופיטל. לכן, כדי לגרום לפחות סיבוכים, נראה לי שכדאי להימנע מגישה שכזו. מה גם שברור שהכללי התעתיק לקוחים אצלנו בערבון מוגבל, אין ערך על צדאם חוסין אלא על סדאם חוסיין.
אני גם לא חושב שיש לצפות ממישהו לדעת איך נהגתה (בעבר) ג רפה, זה לא ידע נפוץ. (לעניין הע' הרבה התוודעו בגלל עזאם עזאם מהכפר מע'אר). סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:25, 6 בינואר 2008 (IST)
שלום עומר.
  • בהערתי הראשונה ניסיתי לרמוז לך שיש להבחין - בין תעתיק משפה אל שפה ב - לבין הצגת המילה המקורית בכתיב המקורי שלה - ללא תעתיק; וביתר פירוט: "בעלז" - זה לא תעתיק - אלא זה הכתיב המקורי (הכתוב במקורו באותיות עבריות), וגם "צגירה" - זה לא תעתיק - אלא זה הכתיב המקורי (הכתוב במקורו באותיות עבריות), בעוד אשר "מע'אר" - זה לא הכתיב המקורי (הכתוב באותיות ערביות) - אלא זה תעתיק (מהשפה המקורית שהיא ערבית קלאסית).
  • אינני יודע למה הסתבכת עם כללי התעתיק שמצרפתית לאנגלית.
  • ההבדל הקיים בתוך ויקיפדיה העברית בין "סדאם" לבין "צגירה" - הוא כהבדל בין שמים וארץ, והוא ממש כמו ההבדל הקיים בתוך ויקיפדיה האנגלית - בין הערך על מדינת Spain - לבין הערך על מדינת Côte d'Ivoire (הקרויה בעברית: "חוף השנהב"). הוי-אומר: המילה Spain היא מילה באנגלית, הכתובה לפי כללי הכתיב האנגלי, ולכן תמצא בתוך ויקיפדיה האנגלית את הכתיב האנגלי: Spain - ולא את התעתיק מספרדית לאנגלית: Espania, בעוד אשר המילה Côte d'Ivoire היא מילה בצרפתית (אם כי באותיות המשותפות גם לאנגלית), אשר כתובה לפי כללי הכתיב הצרפתי (מה שמאפשר שמילה זו תהיה כתובה באותיות שמשותפות גם לאנגלית), ולכן אין שום מניעה שבתוך ויקיפדיה האנגלית ישתמשו בכתיב הצרפתי המאפשר אפוא שימוש באותיות האנגליות: Côte d'Ivoire - במקום שישתמשו בתעתיק מצרפתית לאנגלית: Cote divwar. הוא הדין להבדל שבין "סדאם" לבין "צגירה": סדאם היא מילה בעברית-ישראלית (בהשפעת העתונות הישראלית) - לא תעתיק מערבית, ולכן תמצא בתוך ויקיפדיה העברית את הכתיב העברי-ישראלי: "סדאם" - ולא את התעתיק מערבית לעברית: "צדּאם", בעוד אשר המילה "צגירה" היא מילה בערבית-יהודית - כלומר היא מילה הכתובה בניב היהודי-ערבי (אם כי באותיות המשותפות גם לעברית), אשר כתובה לפי כללי הכתיב היהודי-ערבי (מה שמאפשר שמילה זו תהיה כתובה באותיות שמשותפות גם לעברית), ולכן אין שום מניעה שבויקיפדיה העברית ישתמשו בכתיב היהודי-ערבי המאפשר אפוא שימוש באותיות העבריות: "צגירה", כשם שכותבים בתוך ויקיפדיה העברית את המילה היידית "בעלז" - שהיא מילה בניב הגרמני-יהודי המאפשר שימוש באותיות שמשותפות גם לעברית, וכשם שכותבים בתוך ויקיפדיה האנגלית את המילה Côte d'Ivoire - שהיא מילה בצרפתית הכתובה באותיות שמשותפות גם לאנגלית, וכל כיוצא בכך; אבל הרעיון שלך לכתוב בתוך ויקיפדיה העברית: "צע'ירה" - לפי כללי התעתיק מהערבית הקלאסית אל העברית - לא מובן לי כלל, שהרי הדיון איננו על ערבית קלאסית, ואין לו שום נגיעה לערבית קלאסית, אז מה פתאום להעתיק מערבית-קלאסית לעברית? כי אם כבר לעשות תעתיק עבור המילה הערבית יהודית "צגירה" - אז למה לא לכתוב את המילה הזו לפי כללי התעתיק שמאינדונזית לעברית?
  • בענין מה שהויקיפד העברי הממוצע יודע על ג רפה ועל ע' עם אפוסטרוף: ובכן, דומני שבשאלה הסטטיסטית הזו אנו חלוקים: אני סבור שבשני המקרים, רוב הישראלים - כולל רוב הויקיפדים העבריים - בורים גמורים: רובם אינם יודעים מהו מבטא האות ע' עם אפוסטרוף (ולכן רובם כותבים "מראר" וכשהם נתקלים בכתיב "מע'אר" אז רובם מסתבכים איך לקוראו), אך מאידך הם גם אינם יודעים מהו מבטאה של ג רפה (אשר אגב אינה ענין של העבר אלא נהגית עד היום כתיקונה בעת קריאת ספר תורה בפי בני ג'רבה ובני תימן ועולי עירק). אך כפי שציינתי בדבריי שמהפעם הקודמת - יש עדיפות ליידע המצופה מהויקיפד העברי אודות ג רפה לבין היידע המצופה מהויקיפד העברי על ע' עם אפוסטרוף: לגבי ג רפה - אפילו אם הויקיפד העברי אינו יודע פריט מידע זה על שפתו העברית - מכל מקום ראוי כי יידע - שהרי סוף סוף זהו פריט-מידע על השפה שבה הוא כותב, בעוד אשר פריט-המידע על ע' עם אפוסטרוף - אינו פריט-מידע על העברית - אלא זהו פריט-מידע על הערבית הקלאסית (או פריט-מידע מקצועי על התעתיק מערבית קלאסית אל העברית), ולכן כל ויקיפד עברי (שאיננו איש מקצוע) - פטור מהידע המקצועי הזה.
  • איך שלא יהיה, בסוגיה זו אודות היידע המצופה מהויקיפד העברי - נישאר מן הסתם חלוקים, ולכן אני מציע לנטוש את הדיון על הנ"ל ולחזור אל העיקר: ובכן, מה שאני טוען - מסוכם כך: הכתיב "צגירה/דיגת" (עם הערת שוליים אשר מציינת את רפיון האות ג ואשר גם מבהירה כי אות זו נהגית כמו ר צברית) - ניחן לטעמי בשני יתרונות: א. הבהרת ההגיה נעשית על בסיס העברית. ב. נשמר הכתיב המקורי של המילה העברית-יהודית. מאידך, הכתיב: "צע'ירה/דיע'ת" נגוע לטעמי בשני חסרונות: א. הבהרת ההגיה נעשית על בסיס הערבית-קלאסית - אשר אינה קשורה בכלל אל הדיון (כמו שהאינדונזית אינה קשורה בכלל אל הדיון). ב. לא נשמר הכתיב המקורי של המילה הערבית-יהודית.
  • לילה טוב.
Elico 00:41, 7 בינואר 2008 (IST)
באופן כללי אפשר לומר שאני דוחה את הגישה של ויקיאנגלית לגבי מילים-בשפות-אחרות-שכתובות-באותן-אותיות, זה פשוט יוצא לא קריא בכלל למי שלא יודע את השפה המקורית של הביטוי.
אי לכך, השיקול היחיד שמנחה אותי הוא הקריאות. אני גם חושב שלצאת מנקודת הנחה שראוי לדובר עברית לדעת את ביטוי האותיות הרפות בעבר זה לא פייר, הוא מדבר בהווה.
אם אתה אומר ש"ע'" לא מוכרת, אין לי בעיה עם זה, אפשר לכתוב "צרירה" בתוספת הבהרה.
סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 12:58, 7 בינואר 2008 (IST)
שלום עומר.
  • גישת ויקיפדיה לגבי כתיב-לעז נקוטה - לא רק בויקיפדיה האנגלית - אלא גם בויקיפדיה העברית, ראה למשל: בעלז, ועוד הרבה כיוצא בזה.
  • כפי שציינתי בשתי הפעמים הקודמות, המבטא של ג רפה - אינו רק ענין של העבר - אלא גם של ההווה, שהרי עד היום מבטאים כך - בני ג'רבה ובני תימן ויוצאי עיראק - בעת הקריאה בספר תורה.
  • הבעיה באות ע' (עם אפוסטרוף) - זה לא רק חוסר הקריאוּת - אלא בעיקר חוסר הרלבנטיות של כללי התעתיק מהשפה הערבית הקלאסית, שעה ששפה זו אינה רלבנטית כלל אל הערך ג'רבה.
  • אילו השיקול היחיד שהיה אמור להנחות בויקיפדיה היה הקריאוּת - אז ממילא הכתיב "צרירה" (שאליו מצורפת הערת שולים המבהירה את ההבדל במבטא שני האותיות ר) לא היה עדיף על פני הכתיב "צגירה" (שאליו מצורפת הערת שולים המבהירה את המבטא של ג רפה): בשני הכתיבים לא היתה בעיה של קריאוּת - וזאת רק בזכות ההבהרה המצורפת אל הכתיב. אבל...וכאן מגיע האבל הגדול: בויקיפדיה מכריע - לא רק השיקול של קריאוּת - אלא גם השיקול של שימור הכתיב המקורי, ולכן כותבים בויקיפדיה העברית: "בעלז" (ולכן כותבים בויקיפדיה האנגלית Côte d'Ivoire), וכל כיוצא בזה; ממילא, יש עדיפות ברורה של הכתיב "צגירה" (בתוספת הבהרה כדלעיל) - על פני הכתיב "צרירה" (בתוספת הבהרה כדלעיל): שכן אמנם שתי צורות הכתיב פותרות את בעיית הקריאוּת (וזאת בזכות ההבהרה המצורפת לכתיב), אך רק הכתיב "צגירה" (בתוספת הבהרה כדלעיל) גם שומר על הכתיב המקורי, ממש כמו אצל הערך בעלז.
  • יום טוב.
Elico 14:02, 7 בינואר 2008 (IST)
תיקנתי לצגירה עם הבהרה, בגלל ששכנעת אותי שאכן כך מקובל בויקיפדיה, אבל אני עדיין נגד העתקה בלתי-קריאה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:07, 9 בינואר 2008 (IST)
שלום לך עומר ידידי. גם אני נגד העתקה בלתי קריאה, ומעולם לא היתה בינינו מחלוקת על כך, כפי שתוכל להיווכח מתוך קריאת דבריי בפעמים הקודמות. לסיכום: כעת, כבר לא נותרה בינינו שום מחלוקת. אני מודה לך מאד על שיתוף הפעולה עד כה, ולילה טוב. Elico 22:17, 9 בינואר 2008 (IST)

תעתיקי שמות נוספים[עריכת קוד מקור]

בכתיב הערבי אין ל' כפולה בשמות הערים קלאלה ומליתה, לכן לא ברורה הסיבה לתעתיק "קללאלה" ו"מלליטה".

הערה נוספת לעניין שמות הערים: אם יש עניין להפוך חלק מהן לערכים נפרדים, כדאי שהקישור לא יכלול סימני ניקוד, משום שזה יקשה על חיפוש הערך. אמנון שביטשיחה 22:25, 30 במרץ 2008 (IDT)

א. לגבי קלְלאלה ומלְליטה: הכתיב הערבי של שתי המילים הללו - הוא רק תעתיק מברברית (הכתובה באלפבית שונה - הקרוי "תיפינאג"), שכן גם עצם מקורן של המלים - אינו בערבית - אלא בברברית: שפתו המקורית של האי ג'רבה (ושל כל צפון אפריקה עד הכיבוש הערבי מלפני כ-1300 שנה). אגב, לא רק בעברית - אלא גם בכל שפות העולם הכתובות באלפבית לטיני - כותבים את שתי המלים הללו עם ל' כפולה, ואפילו הערבית - אשר נמנעת מהכפלת אותיות (חוץ מבמילה: "אלְלה") - מקפידה (בטקטסים מנוקדים) על "שדּה" (=דגש) באות ל' שבשתי המילים הנ"ל (רמז להיגוי של אות כפולה, והשווה בעברית: בתהלים יש פעם "חָנּני" ופעם "חָנְנֵני", וכן בשיר השירים ז' ג' יש "שָרְרֵךְ" לעומת "שָרּךְ" שביחזקאל ט"ז ד', ועוד). יתר על כן: הכתיב היחיד המוכר לנו באותיות עבריות של שתי המלים הנ"ל - הוא הכתיב שבו משתמשים היהודים הגרים בג'רבה כשהם כותבים את שתי המלים הנ"ל בשפתם הערבית יהודית (הכתובה כידוע באותיות עבריות), ואז הם מקפידים לכתוב זאת (באותיות עבריות) עם ל' כפולה (לפי כללי השפה הערבית-יהודית של יהודי ג'רבה, כדי להורות על דגש).
ב. לגבי הניקוד: אני מסכים איתך. אמנם, את הניקוד הוספתי כדי שלמשל לא תיווצר התנגשות בין "טריפה" (במלרע - כמושג בדיני הכשרות היהודית של מאכלים) לבין טרִיפה (במלעיל - כשם של עיר בג'רבה), וכן הוספתי ניקוד על מנת שיהיה קל להגות את המילה. אבל הערתך חשובה, ולכן אני משנה כעת את הקישור לערך, כך שהניקוד של "קלְלאלה" יופיע רק בערך ג'רבה אך לא בשם הערך שאליו מופנה הקישור (ממש כמו "חומת סוק").
Elico - שיחה 23:07, 30 במרץ 2008 (IDT)
תודה על ההסבר המאלף. אגב, בכתיב הלטיני העיר נקראת Gallala, ובמפת התיירות שצולמה ברחובות הומת סוק היא מופיעה בערבית עם שלוש נקודות (במקום 2) על הק'. האם זו ההגיה המקובלת? אמנון שביטשיחה 23:34, 30 במרץ 2008 (IDT)
ההגיה המקורית היא Qallala, והיא גם נחשבת תקנית יותר (ראה למשל כאן).
באופן כללי (לאו דוקא בהקשר של קללאלה), לאות ק יש בג'רבה שני מבטאים נפוצים: העירוניים (וכן היותר משכילים) מבטאים אותה כרגיל, בעוד שהכפריים מבטאים אותה כמו ג. תופעה דומה של הדואליות במבטא האות ק - קיימת בכל רחבי העולם הערבי: יש שיגידו "קאל" (=אמר), ויש שיגידו "גאל" (כך זה אצל הבדוים וכדומה). בכל מקרה, המבטא המקורי של קללאלה - הוא כאמור עם ק, והוא כאמור גם נחשב תקני יותר, אם כי לאחרונה המבטא עם ג מקבל יותר לגיטימציה, וזאת כנראה משום שהמבטא עם ג הפך לנפוץ יותר (כי הכפריים רבים יותר מהעירוניים).
אגב, לא "הומת סוק" - אלא "חומת סוק". Elico - שיחה 23:56, 30 במרץ 2008 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 22:43, 3 במאי 2013 (IDT)