שיחה:גדר חיה (ספר)
לאור עמדת משרד החינוך, סוף דצמבר 2015[עריכת קוד מקור]
יצירת הדף של הספר במצב כה חלקי אמורה לענות לצורך רישום ההתפתחויות בפרשת פסילת הספר בלימודי ספרות לתלמידי תיכון. חומר ראשוני הועתק מן הערך הקיים על הסופרת דורית רביניאן. --דבורה ג'יי • שיחה • 23:55, 31 בדצמבר 2015 (IST)
- משתמש:Deborahjay, לטעמי עדיף להשקיע ולכתוב ערך כמו שצריך. ערך לא נועד לרישום התפתחויות. לשם כך יש עיתונים ואתרי אינטרנט. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:22, 1 בינואר 2016 (IST)
- תודה על כתיבת הערך. בדרך כלל רצוי לכתוב ערך מלא ומקיף. יואב ר. - שיחה 18:41, 1 בינואר 2016 (IST)
ערך שעיקרו ציטוטים[עריכת קוד מקור]
הערך מכיל 5 ציטוטים, מתוכם שניים של אורית הראל. אני מסופקת אם יש מקום לכך. האם נוסיף לערך כל מה שאמר כל מבקר ? בנוסף תהיתי לגבי המשפט "הספר משתייך לסוגה הוותיקה של אהבה בלתי אפשרית". חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:56, 2 בינואר 2016 (IST)
- כתיבת ערך על ספר היא משימה בלתי אפשרית: אם הכותב מביע את דעתו, זה מחקר מקורי; אם הוא מביא דעות של אחרים, זה יותר מדי ציטוטים. מה נותר לנו? ערך ריק שהפרט היחיד שיופיע בו זה מספר העמודים בספר - פרט מדיד, אובייקטיבי ובעל אסמכתא.
- הציטוטים האלה רלוונטיים הן להבנת תוכנו של הספר והן להבנת התקבלותו בידי הביקורת. מה רע בכך?
- אהבה בלתי אפשרית, כתוצאה מהבדלי מוצא של הנאהבים, יש כמובן ברומיאו ויוליה, ביצירה שלפנינו וביצירות נוספות. למה אסור לציין זאת? דוד שי - שיחה 17:23, 2 בינואר 2016 (IST)
- ובמה זכתה אורית אראל שהיא מצוטטת פעמיים? ולגבי המשפט סוגה ותיקה. לא יותר פשוט לכתוב הערך עוסק באהבה בלתי אפשרית? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:51, 2 בינואר 2016 (IST)
- אורית הראל זכתה משום שדבריה רלוונטיים לשני פרקים שונים בערך. בטעות הוסרה הכותרת של הפרק השני, לאחר שהחזרתי אותה אני מקווה שזה יראה טוב יותר.
- ראוי לציין שאהבה בלתי אפשרית אינה רעיון מקורי של המחברת, אלא מדובר בסוגה, ולא סוגה שנוסדה בהוליווד לפני 25 שנה בסרט "אישה יפה", אלא שנים רבות קודם לכן. דוד שי - שיחה 18:02, 2 בינואר 2016 (IST)
- הסוף של אשה יפה, הופך זאת לאפשרי
חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:31, 2 בינואר 2016 (IST)
- הסוף של אשה יפה, הופך זאת לאפשרי
- ובמה זכתה אורית אראל שהיא מצוטטת פעמיים? ולגבי המשפט סוגה ותיקה. לא יותר פשוט לכתוב הערך עוסק באהבה בלתי אפשרית? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:51, 2 בינואר 2016 (IST)
שאלה בהבנת הנקרא[עריכת קוד מקור]
הערך מספר לנו שדלית פניג ממשרד החינוך אמרה: "החלטנו שהעיתוי, שהוא כפצע פתוח, אינו מאפשר זאת". עלי להודות שנכשלתי בהבנת הנקרא, ואינני מבין כיצד עיתוי הוא כפצע פתוח. אנא, הסבירו לי. דוד שי - שיחה 17:41, 6 בינואר 2016 (IST)
- חסרות המילים המאורעות ונוכחי. צריך היה להיות החלטנו שהמאורעות בעיתוי הנוכחי, שהוא כפצע פתוח, אינו מאפשר זאת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:55, 6 בינואר 2016 (IST)
זוגיות בין יהודי לגוי[עריכת קוד מקור]
לא ברור מה הקשר בין "אסורים בהלכה" לבין "עם זאת". במיוחד כשבדוגמאות מובאים גם סיפורים כמו האדונית והרוכל. זה קצת נראה כמו ניסיון מרומז ומעט דמגוגי להדוף את הביקורת על הספר על ידי מחקר מקורי. יזהר ברק • שיחה • א' בשבט ה'תשע"ו • 02:49, 11 בינואר 2016 (IST)
- המילים "עם זאת" באות לציין שלא כל הסופרים העבריים מקפידים לתאר עולם שבו כל הגיבורים מקפידים על תרי"ג מצוות. לא ברור איפה את רואה "מחקר מקורי" כאשר מדובר בקביעה עובדתית שאף מלווה באסמכתא.
- הביקורת על הספר כל כך אווילית, שכל המנסה להדוף אותה חוטא ב"אל תען כסיל כאיוולתו פן תשווה לו גם אתה". דוד שי - שיחה 06:45, 11 בינואר 2016 (IST)
- אכן מדובר בפרשנות מגמתית ולא אנציקלופדית, ובפרט שהיא כלל אינה מוצגת בהקשר של ההצעה לכלול את הספר בתוכנית הלימודים. אם המקור המקנה לה חשיבות הוא המאמר של גילי איזיקוביץ בהארץ, יש לכתוב זאת בפרק העוסק בפרשה תוך ייחוס לאיזיקוביץ (אם הביקורת חשובה דיה) כפי ששאר הביקורות מיוחסות לדוברים. ההתייחסות לכך שהיחסים אסורים בהלכה לא קיימת אפילו בדברי איזיקוביץ והיא מיותרת לגמרי. ממתי אנו מציגים עמדות הלכתיות בערכים העוסקים ביצירות חילוניות? אולי נכתוב שגם טרור ורצח אסור לפי ההלכה, אבל מופיעים ביצירות ספרות אחרות? בברכה, גנדלף - 09:55, 11/01/16
- טרור ורצח אסורים בכל הדתות ובכל העמים, ולא רק בהלכה, ולכן אין צורך לציין שהם אסורים בהלכה. האיסור על נישואים בין יהודי לגוי קיים רק בהלכה (ובעקבותיו בחוקי מדינת ישראל), ולכן ראוי להזכירו כאן, ואין בכך שום מגמתיות, אלא רצון להצביע שקשר כזה, שלא רק הגברת פניג והבוס שלה רואים אותו כבעייתי, זכה למופעים נוספים בספרות העברית, ובכלל זה מופעים שאיש לא הוציא מתוכנית הלימודים. מדובר בסוגיה שיש לה חשיבות ארוכת טווח, ולא רק בעיתוני השבוע האחרון. דוד שי - שיחה 21:30, 11 בינואר 2016 (IST)
- לא קראתי את הספר אז תקן אותי אם אני טועה, אבל אני משוכנע שהוא אינו עוסק בהלכה ומה שמטריד את גיבוריו זה גם לא האם יוכלו להירשם כנשואים במשרד הפנים או לא. הטאבו על נישואי תערובת הוא נושא אוניברסלי והסכסוך הישראלי פלסטיני מעניק לספר את ההקשר המקומי. אם מצאת מבקרי ספרות (נתחיל באחד) שכתבו שאחת התמות המרכזיות הוא יחס ההלכה לנישואי תערובת, או לאיסור נידה אולי, אני מציע שתצטט אותם כפי שאחרים ציטטו מבקרי ספרות בהקשר של התמות האמיתיות. אם לא, יש להסיר זאת. בברכה, גנדלף - 00:50, 12/01/16
- האם המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך אינה סמכות מספיקה בעיניך? ספר אינו רק מה שכותבו הכניס לתוכו, אלא גם מה שקוראיו מצאו בו. וכן, הבעיה ההלכתית נמצאת ברקע הספר. ליאת נמנעת מלספר להוריה על חילמי לא מפני שהוא פלסטיני, אלא מפני שהוא מוסלמי. דוד שי - שיחה 06:48, 12 בינואר 2016 (IST)
- ההלכה אינה מבדילה בין ערבי או מוסלמי ובין אתאיסט שבדי, אז אם מה שליאת חששה שיפריע להוריה זה שהוא מוסלמי דווקא, השיקול שלה לא היה הלכתי כפי שכתבת בערך. וגם אם הייתה כאן נפקא מינה הלכתית, זה לא אומר שזה מה שעניין את הוריה של ליאת. גם המזכירות הפדגוגית לא התייחסה להלכה אלא להתבוללות, שהיא מושג סוציולוגי לא הלכתי. לפי ההלכה ילדיהם של ליאת וחילמי יהיו יהודים גם אם יחונכו כמוסלמים ויתגייסו לחמאס. בברכה, גנדלף - 09:41, 12/01/16
- האם המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך אינה סמכות מספיקה בעיניך? ספר אינו רק מה שכותבו הכניס לתוכו, אלא גם מה שקוראיו מצאו בו. וכן, הבעיה ההלכתית נמצאת ברקע הספר. ליאת נמנעת מלספר להוריה על חילמי לא מפני שהוא פלסטיני, אלא מפני שהוא מוסלמי. דוד שי - שיחה 06:48, 12 בינואר 2016 (IST)
- לא קראתי את הספר אז תקן אותי אם אני טועה, אבל אני משוכנע שהוא אינו עוסק בהלכה ומה שמטריד את גיבוריו זה גם לא האם יוכלו להירשם כנשואים במשרד הפנים או לא. הטאבו על נישואי תערובת הוא נושא אוניברסלי והסכסוך הישראלי פלסטיני מעניק לספר את ההקשר המקומי. אם מצאת מבקרי ספרות (נתחיל באחד) שכתבו שאחת התמות המרכזיות הוא יחס ההלכה לנישואי תערובת, או לאיסור נידה אולי, אני מציע שתצטט אותם כפי שאחרים ציטטו מבקרי ספרות בהקשר של התמות האמיתיות. אם לא, יש להסיר זאת. בברכה, גנדלף - 00:50, 12/01/16
- טרור ורצח אסורים בכל הדתות ובכל העמים, ולא רק בהלכה, ולכן אין צורך לציין שהם אסורים בהלכה. האיסור על נישואים בין יהודי לגוי קיים רק בהלכה (ובעקבותיו בחוקי מדינת ישראל), ולכן ראוי להזכירו כאן, ואין בכך שום מגמתיות, אלא רצון להצביע שקשר כזה, שלא רק הגברת פניג והבוס שלה רואים אותו כבעייתי, זכה למופעים נוספים בספרות העברית, ובכלל זה מופעים שאיש לא הוציא מתוכנית הלימודים. מדובר בסוגיה שיש לה חשיבות ארוכת טווח, ולא רק בעיתוני השבוע האחרון. דוד שי - שיחה 21:30, 11 בינואר 2016 (IST)
- אכן מדובר בפרשנות מגמתית ולא אנציקלופדית, ובפרט שהיא כלל אינה מוצגת בהקשר של ההצעה לכלול את הספר בתוכנית הלימודים. אם המקור המקנה לה חשיבות הוא המאמר של גילי איזיקוביץ בהארץ, יש לכתוב זאת בפרק העוסק בפרשה תוך ייחוס לאיזיקוביץ (אם הביקורת חשובה דיה) כפי ששאר הביקורות מיוחסות לדוברים. ההתייחסות לכך שהיחסים אסורים בהלכה לא קיימת אפילו בדברי איזיקוביץ והיא מיותרת לגמרי. ממתי אנו מציגים עמדות הלכתיות בערכים העוסקים ביצירות חילוניות? אולי נכתוב שגם טרור ורצח אסור לפי ההלכה, אבל מופיעים ביצירות ספרות אחרות? בברכה, גנדלף - 09:55, 11/01/16