שיחה:גלובליזציה מוגבלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חשיבות[עריכת קוד מקור]

ערך בן 31,572 תוים על מושג שיש לו ארבעים תוצאות בגוגל סקולר. צחי לרנר - שיחה 10:39, 20 בספטמבר 2019 (IDT)

התבקשתי להגיב כאן. אני לא מתמצא בנושא הערך, אבל 40 תוצאות בגוגל סקולר זה סביר, ואפילו מרשים למושג שלהבנתי פורסם לפני שנתיים בסך הכל. כתבתי כאן ערכים על מושגי מדע שיש להם מספר דומה של מקורות מדעיים בגוגל סקולר ואולי אף פחות, למשל צ'אנגיורפטור. במידה ויש ויכוח על חשיבותו האנציקלופדית של המונח (אני רואה שאין בינויקי) ניתן להעביר את התוכן לערך על הספר, אשר נראה לי שיש לו חשיבות אנציקלופדית (יצא בהוצאה מדעית מכובדת).
שאלת גודל הערך היא שאלה נפרדת משאלת החשיבות האנציקלופדית. בהסתכלות שטחית לא נראה לי שהערך "מנופח" שלא לצורך. הוא גם לא ערך פרסומי באופן בוטה. H. sapiens - שיחה 16:21, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
תודה על הבעת הדעה המפורטת H. sapiens. צחי לרנר - שיחה 16:43, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
הדוגמה של מין הדינוזאור אינה מוצלחת. אין לי ספק בחשיבותו האנציקלופדית של מין ביולוגי, גם אם הוא כבר נכחד. אבל יש המון מושגים שמומצאים באקדמיה ולרובם המוחלט אין חשיבות אנציקלופדית. הם אולי מקובלים בתוך התחום של אותו החוקר, אך לא מעבר לכך. המטרה של הדיון הזה היא לבדוק האם מדובר על מושג מספק כללי. לדוגמה: האם הוא חדר לשיח הציבורי? חיפוש כללי מעלה אצלי שהמושג נמצא כמעט בשימוש רק בהקשר לספרים של דפנה הקר, שזהו חלק משמם. Tzafrir - שיחה 19:06, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
תודה Tzafrir על ההארה. צחי לרנר - שיחה 19:41, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
אם המושג מזוהה באופן מובהק עם הקר הוא צריך להופיע בערך שלה. נרו יאירשיחה • כ"א באלול ה'תשע"ט • 22:47, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
חיפוש בגוגל סקולר לא ממש עוזר, כי מספיק שמישהו ציטט את הספר של הקר, שהמושג נמצא בכותרתו, וזה יופיע כתוצאה בגוגל סקולר. למשל הספר הזה מופיע כתוצאה בגוגל סקולר, אבל אם החיפוש בתוך הספר לא מטעה אותי, המושג נזכר רק ביבליוגרפיה, ולא זוכה לדיון או אזכור בגוף הספר. Politheory1983 - שיחה 00:32, 22 בספטמבר 2019 (IDT)
מוסיפה לשיח, מדובר במושג שהקר טבעה בספרה שפורסם ב2017 תחת ההוצאה של קיימברידג'(וזכה בפרס מטעם האגודה האמריקאית למשפט וחברה, לספר הטוב לשנת 2018), במקביל היא מעבירה קורס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בנושא (תחת לימודי תואר שני) בנושא משנת 2015 (אני רואה שהוא ממשיך גם ל2020). מדובר במושג הקשור לעולמות התוכן של הגירה, משפטים ומגדר - ונלמד כיום באקדמיה תחת נושאים שונים בדומה למושג הזכות להורות פעילה שטבעו הקר ופרנקל במאמרים קודמים. TamarDaliot - שיחה 00:52, 22 בספטמבר 2019 (IDT)
כותבת הערך לומדת בחוג למגדר באוניברסיטת תל אביב שבו מלמדת הקר, מה זה אומר לנו ? "נלמד באקדמיה" - הקר מלמדת את מה שהיא חוקרת, כך עושים רבים אחרים באוניברסיטאות, אין פה שום דבר מיוחד. צחי לרנר - שיחה 05:50, 22 בספטמבר 2019 (IDT)
כותבת הערך לומדת לתואר שני בחוג למגדר באוניברסיטת תל אביב - למדתי על המושג ממרצים נוספים תחת הפקולטות למשפטים ומדעי הרוח, לרוב המושג נלמד בתחום לימודי הגירה - תחום שהמחקרים האקדמאיים בו גדלים עקב השינויים בהגירה והמצב הגיאו-פוליטי בעקבות גל הפליטים. אשמח להבין מדוע מושג אשר נטבע על ידי פרופסורית וראש חוג באוניברסיטת תל אביב בתחום אותו היא חוקרת, עליו פרסמה ספר (זוכה פרסים אקדמאיים) דרך הוצאה מדעית מכובדת מעורר מחלוקת. בנוגע למספר התווים, אני רואה ערכים כמו כמעט מלאכים - דמויות ורשימת הפרסים והמועמדויות של ריהאנה עם פי 4 (בקירוב) יותר נפח. אשמח לדון בנושא אך בצורה מכבדת, לטעמי סטודנטים לתארים מתקדמים אשר יכולים לתרום לקהילה בתחומים אותם הם חוקרים הינו דבר מבורך ולא נושא ללגלוג- "כותבת הערך לומדת בחוג למגדר באוניברסיטת תל אביב שבו מלמדת הקר, מה זה אומר לנו"... TamarDaliot - שיחה 14:23, 22 בספטמבר 2019 (IDT)
הטיעון לא מזלזל בלימודי מגדר או באוניברסיטת תל אביב. הוא מציין שהחשיפה שלך לאקדמיה כנראה מושפעת מאוד מהקר. חשוב לנו לכתוב ערכים מנקודת מבט אובייקטיבית (כשאיפה, לפחות). מעבר לכך: האם את טוענת כאן שיש חשיבות אנציקלופדית לספר או למושג? מהמעט שאני מכיר את האקדמיה, חוקרים טובעים מושגים לרוב, ואין טעם לכתוב ערכים על רובם. לטעמי חשוב לכתוב על מי מהם שהשפיעו בצורה משמעותית (על המחקר בתחום, על השיח הציבורי, וכדומה). Tzafrir - שיחה 14:48, 22 בספטמבר 2019 (IDT)
חיפוש קצר מעלה שהמושג „הורות פעילה״ במובן של הערך הוויקיפדי מופיע במקומות שונים שלא נראה שקשורים ישירות למאמר או לספר של הקר ושות’. אם המושג „גלובליזציה מוגבלת״ יגיע לכך, ההשוואה תהיה מועילה. Tzafrir - שיחה 14:48, 22 בספטמבר 2019 (IDT)
TamarDaliot, אם תוכלי להפנות להפנות לפרסומים אקדמיים שבהם אחרים מלבד הקר עושים שימוש במושג או דנים על משמעותו, אז אשמח לתמוך בחשיבות. כתבת שהמושג נתבע בספר שיצא ב-2017 - יכול להיות שזה פשוט מוקדם מידי. אם אין כאלה מקורות, אני בעד לשלב גרסה מקוצרת בערך של הקר. בלי קשר, הערות השוליים זקוקות לעריכה, ויש להוסיף מספרי עמודים כשהן מגבות טענות ספציפיות.
מוסיפה עוד מקורות שמתייחסים למושג: מצאתי מספר הפניות אקדמאים אשר דנות במושג תחת אוניברסיטת בר אילן, קולומביה ורות'גרס, כתבי עת ופסקי דין. מאמינה שאוכל לצרף את כולם בהקדם. האם יהיה נכון להוסיף תת-נושא בנוגע להתייחסויות נוספות למושג (כמו שניתן לראות בערך גלוקליזציה) או לשלב בתוך תת הנושא התפתחות המושג? TamarDaliot - שיחה 22:57, 22 בספטמבר 2019 (IDT)