שיחה:דברי ימי נרניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סכיזואלה: כל עוד קוראים לו בויקיפדיה ישו, גם כאן הוא יהיה ישו. ככה זה עובד.--עמית אבידן 20:51, 9 אפר' 2005 (UTC)

העברה[עריכת קוד מקור]

במה "רשומות נרניה" יותר טוב? מי מכיר את זה ככה? סתם פיקציה (תסלחו לי) מטופשת. לא כל שטות שעושים בויקיאנגלית חייבים להעתיק לכאן. נער הייתי וגם בגרתי, ועוד לפני שתרגמו את שבעת הספרים לעברית הם היו בשבילי ובשביל כל חובבי הסדרה "נרניה". מי בכלל יחפש "רשומות"???
ועוד בקשה קטנה: נרניה היא "שלנו", המבוגרים, אני מבקש בכל לשון של בקשה לא להפוך אותה לאנציקלופדיה בפני עצמה כמו שעושים הילדים להארי פוטר. כבודה במקומו מונח, ואם יזיזו אותו ממקומו הרי כבודה יפחת. אז הפיכת כל הספרים ללינקים מיותרת: תקציר של שלוש שורות לכל ספר זה די והותר. ילדים: הסירו ידיכם מנרניה שלנו! עמית 20:32, 11 דצמבר 2005 (UTC)

אני מסכים עם הביקורת על שינוי השם. היה צריך לפחות לשאול בדף השיחה לפני שההעברה התבצעה. בקשר ללינקוק אני פחות בטוח - אולי יש הרבה מה לכתוב על הספרים? הרי אפשר להתייחס גם לאלוזיות הנוצריות בכל אחד מהם, למשל. אני לא חושב שנרניה מספיק עשירה בפרטים קטנים כדי שתזכה להמוני ערכים בסגנון הארי פוטר (שהם ספרים עמוסים וארוכים בהרבה), אבל ערך על כל ספר נשמע סביר דווקא. ואגב, גם שר הטבעות הוא "שלנו" המבוגרים, ובכל זאת יש עליו אנציקלופדיות ענק. גדי אלכסנדרוביץ' 20:37, 11 דצמבר 2005 (UTC)
אין לי דעה מגובשת בנושא. באנגלית הספרים אף הם קרויים chronicles of Narnia, וזה שבעברית לא ציינו זאת (נדמה לי) בתרגום זו רק תעודת עניות למתרגמים. לא חושב שנגרם נזק מלקרוא לערך "רשומות נרניה", כל עוד מי שמחפש "נרניה" יגיע אליו. אני מקווה שלא יעשו לו מה שעשו להארי פוטר, אבל זה עלול לקרות, זו אנציקלופדיה חופשית... odedeeשיחה‏ 20:49, 11 דצמבר 2005 (UTC)
לא, עודד. באנגלית הם לא נקראים "רשומות נרניה". אני חושב ק.ס. לואיס מעולם לא שמע על רשומות אלו. זו פיקציה שניתקלתי בה רק בעשר השנים האחרונות - עוד טריק של הוצאות הספרים על מנת למכור שוב למי שכבר קנה את כל הספרים מהדורה "מהודרת" של "רשומות נרניה". זה כמו לטעון שיש "רשומות הארץ התיכונה" במקום שר הטבעות. לגדי: המזל שלנו (שלצערי כנראה נגמר) זה שעל נרניה לא עשו עד היום סרט וטרם נוצרו עשרות אלפי "מומחים" לנרניה. אבל כפי שאמרתי: זה נגמר. הזעקה שלי מלמעלה היא לשוא.עמית 21:20, 11 דצמבר 2005 (UTC)
הפוטרמאניה הייתה קיימת עוד לפני הסרטים, ואני אישית לא רואה בה שום דבר רע. החיבה לעיסוק בהמוני פרטים קטנים מצוייה אצל אנשים רבים, ואני חושב שעדיף אם ינברו בקרביו של ספר מאשר אם יזכרו המוני סטטיסטיקות על הישגיהם של ספורטאים שונים. גדי אלכסנדרוביץ' 21:45, 11 דצמבר 2005 (UTC)
אולי אתה צודק - חיפשתי באמזון ושם הספר כן מכונה כך, אולי אלה כבר מהדורות שיצאו לקראת הסרט והקפידו לעדכן את שמן בהתאם. לי זה לא נורא מפריע, למרות שבילדותי הגעתי ל"האריה, המכשפה וארון הבגדים" בשליפה אקראית לגמרי מהמדף בספריה, ואז גם "נרניה" לא הופיע על הכריכה אלא רק בפנים הספר. הנה רעיון מהפכני - למה לא לקרוא לזה "סדרת נרניה"? odedeeשיחה‏ 23:28, 11 דצמבר 2005 (UTC)
למה כן? למה חומריו האפלים ולא "סדרת חומריו האפלים"? למה הארי פוטר ולא "סדרת הארי פוטר"? כי זה נשמע טוב יותר. גדי אלכסנדרוביץ' 06:15, 12 דצמבר 2005 (UTC)
למה כן? כי זה מה שזה - סדרת ספרים. אלא אם כן הערך אמור לתאר את ארץ נרניה, ההסטוריה שלה, אישים חשובים, מאכלים ושפות. odedeeשיחה‏ 07:38, 12 דצמבר 2005 (UTC)
שים לב לשורה הראשונה בערך: "נרניה היא עולם דימיוני, מקביל לעולם שלנו, שנוצר על ידי הסופר האירי ק.ס. לואיס ומהווה רקע לשבעה ספרים על קורות של ילדים מעולמנו שנקלעים לעולם נרניה". גם בלי קשר, כמו שלא כותבים בשם של ספר "הספר:" (למשל "הספר הרוזן ממונטה כריסטו") למרות שהערך מדבר על הספר ולא על הרוזן ממונטה כריסטו הבן אדם, כך גם לא צריך לעשות זאת עם סדרת ספרים. גדי אלכסנדרוביץ' 11:11, 12 דצמבר 2005 (UTC)
OK, מצטער, הייתי צריך לשאול בדף השיחה קודם. לדעתי האישית, "רשומות נרניה" זה לא פלצני ואפילו נשמע יותר טוב (ואני לא אתחיל להיכנס לוויכוח "זה שלנו המבוגרים"), עכשיו נראה לי שיש פה קצת מחלוקת. אז לא, אין לי בעיה אם השם של הדף יהיה נרניה, אם זה כזה חשוב לעמית ולעוד כמה שהגיבו פה. Runaway 09:18, 12 דצמבר 2005 (UTC)
תרגום יותר נכון יהא "דברי ימי נרניה" שהוא נכון הן מבחינת התרגום ואם אני לא טועה כך כבר פירסמו בעבר. דרור 17:35, 24 דצמבר 2005 (UTC)
האם משהו מתנגד להעברה ל- "דברי ימי נרניה" ? דרור 12:51, 25 דצמבר 2005 (UTC)
לאור ההתנגדות אני חושב שיש להצביע על כך. גילגמש שיחה 12:53, 25 דצמבר 2005 (UTC)
ההתנגדות היתה ל"סיפורי נרניה" אני שואל כאן אם משהו מתנגד ל"דברי ימי נרניה" שזה התרגום המדוייק, ותחת שם זה הופיעו בארץ סדרות הטלוויזיה של הבי בי סי (ששודרו בערוץ הראשון)? דרור 14:08, 25 דצמבר 2005 (UTC)
דרור, אני מתנגד, ומן הראוי היה שתתן לפחות 48 שעות לאנשים לפני שאתה מעביר. ספרי נרניה, מה לעשות, היו הרבה לפני שהיתה סדרת טלוויזיה, ואם ק.ס. לואיס היה רוצה לקרוא להם "דברי ימי נרניה" הוא היה עושה כן. בפועל הוא לא קרא להם ככה, וכל מי שקרא את הספרים לפני היות סדרת הטלוויזיה, מכיר אותם כ"נרניה". לא נראה לי הגיוני שמפיק טלוויזיה שמחליט על שם חדש למטרות שיווקיות הוא זה שיקבע באיזה שם הערך יופיע באנציקלופדיה. עמית 18:12, 26 דצמבר 2005 (UTC)
אני מוחה. שם הסדרה באנגלית הוא "The Chronicles of Narnia", למיטב ידיעתי, ו"דברי ימי" הוא תרגום יותר מדויק לזה. מה שכן, על העברות לכל הפחות מודיעים, זה נכון. מארק ברלין 18:14, 26 דצמבר 2005 (UTC)
למעט הטענה הצודקת בדבר שינוי חפוז מדי, אני תומך בהחלטתו של דרור בגלל הסיבה שציין מארק. גילגמש שיחה
ראשית המתנתי 24 שעות וגם פרסמתי הודעה בדלפק היעוץ וביקשתי לשמוע עמדות (וראה ההתייחסות של אנשים שם).
שנית לואיס אכן קרא לסידרה "Chronicals of Narnia", ומהיותו אדם דתי, כוונתי ככל הנראה היתה לספר דברי הימים כאשר כתב את השם. השאלה כאן היא איך לתרגם את שם סדרת הספרים באנגלית לעברית - האם להתעלם מהמילה "Chrnoicles" או לא, ואיך מתרגמים אותה. אני מתנגד לתרגום החדש שיצא השנה וקורא לזה "סיפורי נרניה" מאחר שמדובר בתרגום חסר מעוף ואף שגוי, ושאלתי כאן היתה האם להסתמך על התרגום שנעשה בעבר על ידי מתרגמי הערוץ הראשון. דרור 18:16, 26 דצמבר 2005 (UTC)
דרור, ראשית, מותר לויקיפד, ואפילו למפעיל מערכת, לא להכנס לויקי למשך 24 שעות... שנית: למיטב ידיעתי אתה ממש טועה, והיות ולאחותי עותקים מקוריים באנגלית של ספרי נרניה, אני אבדוק זאת ביום שישי הבעל"ט. עד אז, מצדי שיישאר כמו בטלוויזיה ובהוצאות המאוחרות אותן אתה ומארק מכירים. עמית 18:32, 26 דצמבר 2005 (UTC)

מבדיקה שערכתי בעותקים של ספרי סדרת נרניה שהוצאו על ידי הוצאת "Lions" באנגליה, 1980, שמות ספרי הסדרה אינם מכילים את המשפט "Chronicals of Narnia". המשפט הזה, אגב, כן מופיע - מטעם ההוצאה, בפירוט הספרים הנוספים שהוצאו על ידם. זה די תואם את טענתי שהכינוי "דברי ימי נרניה" אינו מקורי של לואיס אלא רק גימיק פרסומי, ולפיכך אין זה ראוי שכך יופיע הערך. עמית 21:20, 30 דצמבר 2005 (UTC)

לואיס כתב כי תכנן לכתוב רק ספר אחד. ואז מאוחר יותר כתב את השני וקרא לו "הסיפור האחרון של נרניה" זה היה הנסיך כספיאן והוא לא התכוון לכתוב יותר. אולם החל מהספר השלישי היה ברור שזה הופך לסידרה ומאז הכינוי של הסדרה "דברי ימי נרניה" - הספרים האחרונים יצאו כבר תחת כותר זה, ומשנות ה-80 המוקדמות (הספרים שאצלי הם מסוף שנות ה-80) זה שם הסדרה. דרור 21:32, 30 דצמבר 2005 (UTC)
אז ככה: כספיאן נקרא במקור דווקא "החזרה לנרניה". הערב החזקתי בידי עותק של "הקרב האחרון" משנת 1980: אז זה עדיין לא נקרא "דברי ימי נרניה". ויקיאנגלית מעניינת אותי כשלג דאשתקד (זה לא נכון, אבל לצורך הדיון נגיד שזה ככה) ואני לא חושב שמי שצריך לקבוע איך ייקרא הערך זו תעשיית הקולנוע, אלא כותב הספרים בכבודו ובעצמו. מה צריך להיות שם הערך? תלוי את מי תשאל. אם זה מישהו כמוני, שקרא את הסדרה באנגלית עוד לפני שתורגמה לעברית, אז הוא יגיד לך נרניה. אם תגגל את זה, מבלי שאבדוק אני בטוח של"דברי ימי נרניה" יהיו תוצאות רבות (כמובן שזה בלתי אפשרי שיהיו יותר מאשר "נרניה" לבד), אבל זה משקף סוג של שליטה של מפרסמים בקהל יעד. לא משהו אחר. הצבעה במזנון? הרי כולם (חוץ ממני) ילכו לראות את הסרט, ושמים %@#$ על מה שכתוב בספרים. אז איזה סיכוי יש לי? עמית 21:46, 30 דצמבר 2005 (UTC)
ראשית אני מאד מעריך את עמדתך. שנית אני יודע שאכן בתחילת הדרך לואיס עצמו לא קרא לסידרה כך. שלישית - שם הסרט הנוכחי תורגם בצורה שגוייה מכל וכל. אני סבור שצרך להיות שם ערך שונה בשל תוכנו ולא רק בשל התרגום, ואני מקווה שהסדר שעשיתי בין דברי ימי נרניה, נרניה ונרניה (פירושונים) הגיוני גם לגישתך. דרור 23:58, 30 דצמבר 2005 (UTC)
דרור, מה שעשית זה סמטוכה אחת גדולה, הפכת את נרניה להארי פוטר מס' 2, ואני בזאת מושך ידי מעיסוק בנושא זה, היות והפך להיות לעוד חלק לא רציני של הויקיפדיה. התפלשות נעימה לכולם. עמית 08:57, 31 דצמבר 2005 (UTC)
לשם הפרוטוקול: התרגום הרוסי גורס "דברי ימי נרניה", וכך גם הוויקי' האנגלית וכך גם הסדרה ששודרה בארץ. האם הגיוני ששלושה מקורות בלתי-תלויים כל-כך ייתנו כולם שם שגוי? נקודה למחשבה. מארק ברלין 18:33, 31 דצמבר 2005 (UTC)

סדר הגיבורים[עריכת קוד מקור]

זה לא באמת חשוב מה סדר הגיבורים, אבל בכל הכבוד, אם הסדר המועדף הוא סדר החשיבות אז אולי תסביר לי, עמית אבידן, למה אסלן ראשון, פיטר שני, לוסי שלישית וכו'? מי אמר שפיטר חשוב יותר מלוסי? מה זה השוביניזם הזה? (אגב, גם על חשיבותו הראשונה של אסלן יש לי מחלוקת איתך אבל מילא, חיות תמיד גונבות את ההצגה). לוסי, כפי שנכתב, היא הראשונה שנכנסת לנרניה, היא הקרובה ביותר לאסלן, ומבחינות רבות הגיבורה האמיתית והפחות שגרתית דוקא בהיותה הצעירה ביותר ולא בעלת תפקיד לוחמני בנלי. Ayiana 21:46, 24 דצמבר 2005 (UTC)

הסבר פשוט: אסלן הוא אל, פיטר הוא המלך הרם, לוסי היא מלכה. עכשיו תגידי לי את איך מסדרים שלושה כאלה...
ומעבר לכך: צריך שיהיה סדר כלשהו. כשבניתי את הרשימה, זה היה קו המחשבה שלי. מי שרוצה מוזמן לשנות אותה, אבל לתת איזשהו קו הגיוני אחר. עמית 22:14, 24 דצמבר 2005 (UTC)
אני אגיד לך איך מסדרים אותם: קודם לוסי, אחר כך אסלן, ובסוף פיטר. זה בכלל לא משנה מה התואר של פיטר, את מי זה מעניין? מעניין כמה חשובה הדמות לסדרה. זה ברור שאסלן הוא הדמות המרכזית ביותר (הוא מופיע בכל הספרים ומהווה את הדאוס אקס מאכינה בכולם) אבל לוסי ללא ספק חשובה יותר מפיטר - גם מופיעה ביותר ספרים, גם עושה הרבה יותר ממנו, וגם הקרובה ביותר לאסלן כמו שאמרו כבר. גם יוסטס וג'יל צריכים להיות יותר מרכזיים מפיטר האנמי, וברור שכספיאן גם כן צריך להיות מעליו.
דרך אלטרנטיבית לסדר היא לפי סדר הספרים, ואז פיטר לפני כספיאן ויוסטס, אבל גם אז לוסי מעליו. גדי אלכסנדרוביץ' 05:09, 25 דצמבר 2005 (UTC)
אז אני חוזר ואומר: הסדר אינו משנה, כל עוד יהיה בו היגיון כלשהו. עמית 06:44, 25 דצמבר 2005 (UTC)

אז הסדר שעשיתי קודם ואתה שינית חזרה התייחס לסדר כניסתן של הדמויות (לפחות הילדים מבין הדמויות), לנרניה בספרים. השארתי את אסלן ראשון כנראה מתוך פחד קמאי לגעת באריות שהם גם אלים... בכל אופן, סדר הופעת הילדים ברשימה היה, למיטב בדיקתי, לפי הסדר בו הם נכנסים לנרניה: קודם לוסי, אח"כ אדמונד, אח"כ סוזן ופיטר (באיזה סדר שתרצה) וכן הלאה. אולי ננסה את סדר הא"ב? אולי מהסוף להתחלה?

בכל מקום בספרים בו הארבעה מוזכרים ביחד, שמותיהם נזכרים לפי סדר הגיל: פיטר, סוזן, אדמונד ולוסי. אני לא רואה סיבה לחרוג מהסדר המקובל במקור זה במסגרת הערך. טיפש ט"ו בשבט 17:34, 5 ינואר 2006 (UTC)
נכון, אבל למה דווקא הסדר הזה צריך לקבוע, בעצם? בספרים לואיס בחר גם להוציא את פיטר וסוזן מהספר השלישי ולהשאיר בו את לוסי ואדמונד. האם זה לא צריך גם כן לבוא לידי ביטוי? גדי אלכסנדרוביץ' 17:45, 5 ינואר 2006 (UTC)
ולמה בעצם לא? נכון, סדר הגילאים הוא סדר אקראי למדי, אבל מצד שני כך גם כל סדר אחר שהוצע כאן (הסדר שבו הדמויות עניינו קורא זה או אחר, הסדר שבו נכנסו לראשונה לארון). לעומת זאת, לסדר הגילאים יש יתרון על פני ההצעות האקראיות האחרות, בכך שהוא הסדר המקובל בספרים מאז ומעולם (כולל אפילו בספרים בהם לא כל הדמויות לוקחות חלק פעיל!) אם אין שום סיבה נגדית טובה מספיק- למה לחרוג מהמנהג הקיים? טיפש ט"ו בשבט 20:26, 8 ינואר 2006 (UTC)

אגב, אם מדברים על מסרים חינוכיים אז יש גם מסרים לא חינוכיים, שוביניסטיים, סטראוטיפיים וארכאיים בספרים. מי מתנדב לכתוב את זה? Ayiana 07:22, 25 דצמבר 2005 (UTC)

למה, את מפחדת? :-) עמית 07:25, 25 דצמבר 2005 (UTC)
אני מתנדב, זו הזדמנות לקשר אל פיליפ פולמן. גדי אלכסנדרוביץ' 07:52, 25 דצמבר 2005 (UTC)

זה דוקא מתאים כי פולמן ואני ילידי אותו תאריך.. אני פוחדת שאסלן ישאג עלי Ayiana 19:35, 25 דצמבר 2005 (UTC)

שוב?[עריכת קוד מקור]

לא יותר קל להצביע על השם מאשר להעביר הלוך וחזור? גילגמש שיחה 23:08, 30 דצמבר 2005 (UTC)

ואגב הארי פוטר[עריכת קוד מקור]

קראב לא שייך לנרניה אלא להוגוורטס...

כל פעם מפתיעה אותי מחדש המהירות של האנציקלופדיה הזו. אני חושב שעברו 30 שניות בין ההערה שלי ובין התיקון (של גדיאל)

נרניה-מוטיבים נוצריים[עריכת קוד מקור]

כילד ראיתי את תוכנית הטלויזיה וגם קראתי את הספר. כשראיתי את הסרט, לא יכולתי שלא לשים לב כי מעבר למוטיב הברור של האריה=ישו, ישנם מוטיבים נוספים: המלכה - מייצגת את היהודי, מי שרוצה דם בשם המסורת ומוכנה לוותר עליו רק תמורת דם אחר (שיילוק). היא מתעקשת על קיום המסורת אך לדברי האריה, אינה רואה מספיק עמוק, כביכול. השועל - אומר שאני משלהם לצערי, אך לא כמוהם ומסייע לשלושת האחים במצוקתם, הוא השומרוני הטוב. ואדמונד - הוא יהודה איש קריות שישו/האריה סולח לו ואף מוכן להקריב עצמו למענו (הלחי השניה לאויב). אהבתי את הסרט והספר הוא נראה קסום בעיני, אך איני יכול שלא להרגיש מוטרד מהסיפור המרכזי, שחוזר לשורשי הנצרות ושם אני לא שייך, אולי אפילו אויב - אני, היהודי.

אם אתה מוטרד מזה, כדאי שלא תראי את הפנסיון של ישו, סרט סדיסטי שנוצרים רבים אהבו. דבר עם כותב הספר, ואם יטען שעל הנצרות התבסס, ייתכן שיש למידע הזה מקום בערך. Yonidebest Ω Talk 23:17, 10 ינואר 2006 (UTC)
אוי ואבוי, אין שום אזכור לזה בערך. צריך לתקן את זה. זה שסדרת הספרים מבוססת על הנצרות זו עובדה ידועה - לואיס היה נוצרי אדוק וכתב לא מעט ספרי דת (חפש באמזון). גם ידוע שטולקין ולואיס היו ידידים וטולקין לא האמין שספרים שמבוססים על הדת יצליחו. אין מדובר בספקולציה אלא בעובדה, וראוי שהערך יכיל אותה. זו ביקורת אלמנטרית. odedeeשיחה‏ 05:44, 11 ינואר 2006 (UTC)
עד היום חשבתי שהמלכה מייצגת את השטן, אבל כנראה שיותר חשוב להיטפל ליהודים... לי זה נראה סביר בערך כמו הטענה שהפרנגים ממסע בין כוכבים מייצגים את היהודים. גדי אלכסנדרוביץ' 05:05, 11 ינואר 2006 (UTC)
כפי שציינתי בערכי הספרים האחרים - כל ספר מייצג את אחד מסיפורי התנ"ך הנוצרי - "אחינו של הקוסם" את ספר בראשית, "האריה..." את סיפור חייו של ישו, "הסוס ונערו" את סיפור משה רבנו ויציאת מצריים, "הקרב האחרון" - ספרות האפוקליפסה, "כס הכסף" למעשה את המלכת דויד המלך וכו'.
כס הכסף את המלכת דוד? הייתי רוצה שמישהו יכתוב את הערך ויראה שם את זה בפירוט. גדי אלכסנדרוביץ' 16:48, 11 ינואר 2006 (UTC)
גדי - צודק התבלבלתי - זה הנסיך כספיאן שמהווה משל להמלכת דויד. דרור 17:17, 11 ינואר 2006 (UTC)
המלכה בפירוש מייצגת את השטן ולא את היהודים. אם אתה מחפש אלוגריה בספרים ליהודים, לפי דעתי אלו הגמדים, שמוצגים כקרובים בבסיסם לאמונה הנוצרית(=הפטריוטיות הנרנית), אבל למרות זאת בסופו של דבר רובם דוחה את אסלן ורק מעטים מקבלים אותו, ומתאפיינים בעוד כמה מאפיינים סטיראוטיפים-אנטישמים כמו החיבה שלהם לזהב והמנטליות השבטית שלהם, שמתבטאת בנאמנות לבני-מינם אבל עוינותם וחשדנותם כלפי כל קבוצה אחרת ("הגמדים למען הגמדים!")
כמובן שכל אלו ספוקלציות שמבוססות על הבנתי שלי, ולא פרשנות מוסמכת, כך שאין מקום להכניס את זה לערך. טיפש ט"ו בשבט 21:54, 11 ינואר 2006 (UTC)
שמע, זה טיפה בעייתי. חיבה לזהב של גמדים זה דבר נפוץ בפנטזיה (אם כי לואיס היה מהחלוצים יחסית, אולי הוא המציא את זה?), אז להפוך את זה ל"סטריאוטיפ אנטישמי" זה לא הכי הוגן. אגב, מותר לנוצרי לבקר את היהודים בלי להפוך לאנטישמי. גדי אלכסנדרוביץ' 05:05, 12 ינואר 2006 (UTC)
אתה צודק לחלוטין, וזו הסיבה שאני לא אכניס את הספקולציות הללו לערך עצמו. ציינתי את זה רק כנקודת מבט מעניינת אפשרית. טיפש ט"ו בשבט 18:20, 12 ינואר 2006 (UTC)


דרור- לואיס דווקא כן התיחס לטענה האם הספרים שלו אמורים להיות אלגוריים או לא, והכחיש אותה במפורש. בויקיפדיה האנגלית אף מביאים ציטוט במילותיו שלו ממכתב שכתב: "If Aslan represented the immaterial Deity in the same way in which Giant Despair [a character in The Pilgrim's Progress] represents despair, he would be an allegorical figure. In reality however he is an invention giving an imaginary answer to the question, 'What might Christ become like, if there really were a world like Narnia and He chose to be incarnate and die and rise again in that world as He actually has done in ours?' This is not allegory at all." טיפש ט"ו בשבט 18:59, 15 ינואר 2006 (UTC)

טיפש יקר, שככל הנראה לא ממש מבין אנגלית - תקרא שוב את הציטוט - וככל הנראה תזדקק לתרגום -

"אם אסלן ייצג את האל ... הוא היה דמות אלגורית. המציאות, יחד עם זאת, שונה - הוא המצאה - הנותנת את התשובה הדימיונית לשאלה: "איך היה ישו נראה אם היה באמת עולם כמו נרניה והוא היה בוחר למות ולקום לתחיה בעולם זה כפי שהוע עשה בפועל בעולמנו. זו אינה אלגוריה" - נו וודאי שלו. לואיס אומר שזה לא אלגוריה אלה המחשה של הסיפור (וזו טענתי בכל הויכוחים). דרור 20:54, 15 ינואר 2006 (UTC)

וכן דוגמאות נוספות באתר [1] נאמר: Lewis is a noted Christian apologist who includes religious themes in all of his writing, and these novels can be read as Christian allegory
וכן מאמרים רבים באתר [2] דרור 21:04, 15 ינואר 2006 (UTC)
וציטוט נוסף מהאתר [3] שממחיש את כוונתי:

Although Lewis makes it clear that The Chronicles of Narnia isn't an allegory, he doesn't deny that some symbolism was written into the series. But, to understand his approach, you need to recognize that Lewis differentiates allegory from something he calls supposal. In a December 1959 letter to a young girl named Sophia Storr, he explains the difference:

I don't say. 'Let us represent Christ as Aslan.' I say, 'Supposing there was a world like Narnia, and supposing, like ours, it needed redemption, let us imagine what sort of Incarnation and Passion and Resurrection Christ would have there.'

Allegory and supposal aren't identical devices, according to Lewis, because they deal with what's real and what's unreal quite differently. In an allegory, the ideas, concepts, and even people being expressed are true, but the characters are make-believe. They always behave in a way reflective of the underlying concepts they're representing. A supposal is much different; the fictional character becomes "real" within the imaginary world, taking on a life of its own and adapting to the make-believe world as necessary. If, for example, you accept the supposal of Aslan as true, then Lewis says, "He would really have been a physical object in that world as He was in Palestine, and His death on the Stone Table would have been a physical event no less than his death on Calvary." Aslan isn't an allegory of Jesus Christ. Instead, he's a supposal.

דרור 21:09, 15 ינואר 2006 (UTC)

וציטוט נוסף מהמאמר [4]: One of the most outstanding characteristics of C. S. Lewis' non-fiction prose is his use of metaphor.1 Regardless the work, examples of metaphor abound as Lewis uses word pictures to clarify his arguments and ideas. For instance, in The Abolition of Man Lewis notes that "the task of the modern educator is not to cut down jungles but to irrigate deserts"

דרור 21:21, 15 ינואר 2006 (UTC)

וראו [5] בו נאמר:

"His faith permeates everything he wrote ..." explained Dr. Michael Travers, English professor at Southeastern Baptist Theological Seminary, published author, literary scholar, and Lewis expert.

"[But] Jack didn't sit down to write a Christian book to begin with," Gresham said. "[Rather] what he did was he asked himself a question.

"The question was: Suppose there was a land or world where the animals could talk with the people and they lived in friendly harmony with mythological creatures like fauns and centaurs. ... And suppose somehow evil managed to get into that world, and God had to save that world like He had to save this one," Gresham explained on behalf of the late Lewis. "How might this come about? What might it have been like? How would it have happened?

"His answer to that ... supposal was 'The Lion, the Witch and the Wardrobe.'"

דרור 21:29, 15 ינואר 2006 (UTC)

The Chronicles fulfilled Lewis's intention of telling the entire Christian story -- from the Creation, to the Crucifixion and the Resurrection, to the end of time -- without ever mentioning Christianity [6]

טוב, אנחנו כבר מתחילים להתקרב להבנה כאן. נראה שיש הסכמה שהסיפורים אינם אמורים להוות אלגוריות, אבל מנגד כן שואבים מהם את ההשראה להנחת היסוד שלהם. אני מסכים איתך לחתולין שדמותו של אסלן אכן מבוססת בעיקרה על דמותו של ישו, אני פשוט רוצה להדגיש שהוא אמור לייצג אותו באופן מוחלט. טיפש ט"ו בשבט 22:24, 15 ינואר 2006 (UTC)

אם הבנתי אותך נכון אני מסכים איתך כמעט ב- 100%. לואיס אומר שאסלן אינו משל לישו אלא מעין הדמיה - סימולציה - מה היה קורה בעולם כמו נרניה (שהרי ברור ללואיס שישו קיים בכל העולמות וסיפור חייו ולמעשה כל סיפורי התנ"ך צריכים להתקיים בכל העולמות). (למה אמרתי "כמעט" - כי יש מי שיגיד שזה בדיוק המשמעות של אלגוריה). דרור 22:27, 15 ינואר 2006 (UTC)
יש בכל זאת הבדל אחד משמעותי בין אלוזיה לאלגוריה- אלגוריה היא מחייבת. כשמישהו יוצר אלגוריה, הוא חייב שהיא תקיים את ההקבלה למקור שלה לכל אורכה. לעומת זאת, אם הוא רק שואב השראה ממקור מסוים, מבלי לנסות להמשיל אליו, הוא יכול להיות חופשי לקחת את מה שמוצא חן בעיניו בשביל להעמיד עליו את הבסיס, ולסטות ממנו הלאה מהמקור, כיד הדמיון הטובה עליו.
אסלן יכול לעשות ולהגיד דברים שישו לעולם לא היה אומר ועושה, מכיוון שהוא לא מייצג אותו, אלא רק נוצר בהשראתו. בנרניה עשויים להתרחש דברים שאינם דומים כלל וכלל לאירועים המופיעים בתנ"ך ובברית החדשה, מכיוון שהם לא מייצגים אותם, אלא רק נוצרו בהשראתם.
לכן אין צורך לחפש תקבולות בין סיפורי נרניה לבין המקורות הנוצריים. נקודות דמיון אכן צפויות להופיע, בשל ההשראה שהם מהווים, אבל התאמה בין השניים- לא. טיפש ט"ו בשבט 23:18, 15 ינואר 2006 (UTC)

סדר הספרים[עריכת קוד מקור]

מה שאני זוכר הספר "...וארון הבגדים" הוא אחד האחרונים בסדר הכרונולוגי. הרי הארון נעשה מהעץ שגדל מהזרע בתפוח שהובא מהעולם החדש (נרניה). מוזר לי, לפיכך הסיפור על כך שיש רק ספר אחד שקדם לו, כשנדמה לי שכמעט כולם קדמו לו. יוסאריאןשיחה 20:56, 11 בפברואר 2007 (IST)

הספר האחד שקדם לו בסדר ההתרחשות הכרונולוגי ("אחיינו של הקוסם") הוא גם הספר שבו מסופר על הבאת זרע התפוח מנרניה ויצירת הארון. בהתאם לכך, אין בעיה עם הסדר הכרונולוגי של הספרים. טיפש ט"ו בשבט 21:13, 11 בפברואר 2007 (IST)
מוזר. משום זכור לי שברוב הספרים הם נכנסו לעולם נרניה בעזרת הטבעות. אבל אני מקבל את הכתוב בערך, מן הסתם. טוב, עברו 15 שנה מאז קראתי את הספרים. אגב, אני גם לא זוכר אלגוריות לנצרות. :) יוסאריאןשיחה 21:17, 11 בפברואר 2007 (IST)
אני חושש שהזכרון שלך מטעה אותך. בכל אחד מהספרים דרך ההגעה שונה: ב"האריה..." זה דרך הארון. ב"הנסיך כספיאן" הם "נגררים" מתחנת הרכבת ובדיעבד מדברר שזה בגלל שבנרניה תקעו בקרן של סוזן. ב"המסע בדורך השחר" הם נכנסים דרך תמונה. ב"כס הכסף" הם בורחים מבית הספר דרך השער האחורי והוא מוביל לנרניה. ב"הקרב האחרון" יש תאונת רכבות. ב"אחיינו של הקוסם" זה עם הטבעות, ו"הסוס ונערו" מתרחש כולו בעולם של נרניה. אלגוריה לנצרות: ב"האריה..." אסלן מוקרב על מנת לכפר על חטאיו של אחר, אך קם לתחייה. גדי אלכסנדרוביץ' 21:25, 11 בפברואר 2007 (IST)
כן. בנוגע לאלגוריות - התלוצצתי על כך שבתור ילד לא שמתי לב לשום דבר. יוסאריאןשיחה 21:53, 11 בפברואר 2007 (IST)

ספוילר?[עריכת קוד מקור]

אני לא מוצא שום ספוילר בתיאור העלילה, שבגללו מוצבת התבנית. יוסאריאןשיחה 09:04, 23 בדצמבר 2008 (IST)

טומנוס כדמות ראשית[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין למה הוא מופיע ב"דמויות ראשיות". הוא מופיע בספר אחד מכל הסדרה, וגם שם הוא דמות משנית. באותו מידה אפשר להכניס את הבונים שאירחו את ילדי פיוונסי. למחוק אותו משם? Revolution 9 00:34, 5 באפריל 2010 (IDT)

טולקין[עריכת קוד מקור]

חיפשתי בערך באנגלית ולא כתוב שם שטולקין אמר על נרניה שהיא חיקוי עלוב של שר הטבעות שלו. מאיפה זה ידוע? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תודה. שמתי דרישת מקור (שזה אומר שאם לא יימצא מקור לנאמר, אחרי זמן מסוים, הוא יימחק). אריה ה. - שיחה 13:29, 16 ביולי 2010 (IDT)
אני חושב שעבר מספיק זמן (בהתחשב בכמה הזויה האמרה). זה נמחק אוטומטית אחרי זמן מסויים או שאני יכול למחוק?


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:04, 4 במאי 2013 (IDT)

התבנית "דברי ימי נרניה"[עריכת קוד מקור]

בסוף הדת יש תבנית, כפי שיש בנושאים רבים, המפנה אל כל הדמויות, הספרים וכו'. העניין הוא שכל הקישורים לדמויות מהסדרה הם ריקים, ומובילים בחזרה אל ראש הדף. זה מכוון? מה אמור להיות? אברהם אליצור - שיחה 10:00, 1 במאי 2016 (IDT)