שיחה:דוד מילר (רב)

הרב דוד מילר הוא המורה הבכיר ביותר מבין המורים בישיבת פוניבז', הנחשבת למובילה בציבור הליטאי בישראל. הוא נחשב לפורץ דרך של ממש מבחינת סגנונו התורני, והשפעתו כיום בתחום זה היא רחבה מאד, עקב מעמדו הבכיר בעולם הישיבות. הוא מבריק בחשיבה שלו, והוא פיתח סגנון לימוד שונה ממה שהיה, סגנון המבוסס על הבנה של תוכן הדברים, ולא רק ניסוח וידיעה. גישה החותרת להבין מה עומד ביסודם של ההלכות התלמודיות השונות, הן מהבטים המוסריים השונים, והן מהבטים הערכיים המתייחסים לחובות שבין אדם למקום. אני למדתי בישיבת פונוביז' לפני מספר שנים, שם זכיתי להכירו ככוכב עולה בשמי עולם הישיבות החרדי, ובטוחני שהוא עוד ידיע רחוק מבחינת מעמדו הציבורי.

ייתכן, אבל צריך מקורות נוספים מלבדך, וכן אמירות כמו "מבריק" ו"יגיע רחוק" לא רלוונטיות כלל, כי אין דרך לבדוק אותן. אלעזר - שיחה 01:43, 27 באוקטובר 2010 (IST)

במה הוא עדיף על ר"מים אחרים (הרב חיים פרץ ברמן), ואפילו ראשי ישיבות (הרב שמואל מרקוביץ, הרב אליקים גצל פשקס, הרב איתמר גרבוז) שערכיהם לא שרדו? (אצל שני האחרונים תרמתי את חלקי בעריכה, וכן בניסיונות הנואשים להותירם, אך לשווא.) כל ניסיון להשוות ביניהם ולהבדילם זה מזה ברמה, בסגנון, בייחודיות וכו' - לא יאה ולא ראוי, מלבד היות הדבר חסר ערך כי אלו הגדרות ואבחנות מופשטות, חסרי מקור ואסמכתה. גרש - שיחה 02:28, 27 באוקטובר 2010 (IST)

כשיגיע למעמד בכיר, נדבר. כרגע הוא ר"מ ותו לא, רחוק מהמינימום בוק:רב. אציין שלא מצאתי שיעורים שלו שנדפסו כספרים או חוברות. ‏DGtal‏ 12:29, 27 באוקטובר 2010 (IST)

אין חשיבות יותר מהר"מים האחרים, וודאי שלא משמואל מרקוביץ ואליעזר כהנמן. החדשנות שלו בלימוד אינה משמעותית כשל השניים האחרים המוזכרים בערך כדומים לו, והיא דומה לשל ידידים אחרים שלו, ידועים פחות. ההגדרות "בכיר ביותר מבין המורים" ו"פורץ דרך של ממש" וכל השאר לא רק מוגזמים מדי אלא גובלים בכזב. Adieu - שיחה 01:24, 28 באוקטובר 2010 (IST)

מסכים באי חשיבות, רק לא מבין למה כל ר"מ בישיבת מרכז הרב כן זוכה לערך. --שפ2000 - שיחה 10:27, 28 באוקטובר 2010 (IST)

הערה נכונה. גרש - שיחה 16:51, 28 באוקטובר 2010 (IST)

הייחודיות של מילר נובעת ממתינותו (בפרט בכל תקופת המחלוקת בישיבה) ומהבנתו את הצדדים האידיאולוגיים בכל קצוות הקשת התורנית, בין בנוגע לדרך הלימוד ובין בנוגע לפוליטיקה הישיבתית. הוא יודע למצוא סינתיזה בין הקצוות, בגלל היותו מעמיק ונוגע בנקודות היסוד. למד בבריסק (נדמה לי), ובכל זאת לא נגרר לקיצוניות. אביו הרב שמואל מילר היה תלמיד חכם ידוע מהסוג המתון של הדור הקודם, וזה כנראה גם השפיע עליו. 77.195.82.78 21:14, 31 באוקטובר 2010 (IST)

חשיבותו הוא משום שהוא חידש שיטת לימוד שלא הייתה קיימת בישיבת פוניבז ו

חשיבותו הוא משום שהוא חידש שיטת לימוד חדשה שלא הייתה קיימת בעולם הישיבתי המקובל וכיום היא תופסת מקום מרכזי בעולם הישיבות היו גם לפניו חדשניים אולם הם לא זכו לבימה מכובדת כשלו ומשום כך הם לא הצליחו בהחדרת הלך החשיבה שלהם לעומת זאת הרב מילר עכב מעמדו כר"מ בישיבת פוניבז המשמשת כקונצנזוס הצליח להחדיר את שיטתו

מצטער, לא ידוע על 'שיטת לימוד שלא הייתה קיימת בעולם הישיבתי המקובל וכיום היא תופסת מקום מרכזי בעולם הישיבות'. הגדרות נועזות מדי, חוששני שהן מצוצות מהאצבע. גרש - שיחה 23:51, 31 באוקטובר 2010 (IST)

אני אנסה להסביר בקצרה עולם הישיבות עד לשנים האחרונות הושפע מאד מתורתם של ישיבות בריסק ובראשם הרב חיים מבריסק, מי שהיה מגדולי מחדירי שיטת הלימוד הזאת הוא הרב שמואל רוזבסקי שהיה ראש ישיבת פוניבז בדור הקודם, שיטה זו מבוססת על לוגיקה של הגדרות מחד, וחשבון מתמטי של סוגיות מאידך, עד לעת האחרונה לא עסקו בעולם הישיבות בהבטיים מוסריים או בתכנים של דינים, אתן דוגמא בקצרה למשל ישנה הלכה שאומרת שעדיים זוממים יענשו בעונש אותו זממו עד היום בעולם הישיבות מעולם לא עסקו בשאלה מדוע שזה העונש שינתן להם ומדוע בעד זומם קצבה התורה את העונש בצורה מיוחדת שכזו ומדוע אין העונש ניתן כאשר הללו הצליחו בזממתם "אשר זמם ולא אשר עשה" די היה להם בהגדרת הדינים ובסידור מתמטי ולוגי של הדברים [לרב מלר ישנה משנה מוסרית הגוינית לבאר את כל סוגיית העונ המיוחד הזה של עד זומם]לעומתובעולם הישיבות לא עסקו בתכנים המוסריים, בשאלת ה"למה", אמנם רבי שמעון שקופ עוסק מידי פעם גם בסיגנון הדברים הללו אולם הוא לא העמיד אותם בראש מערכת החשיבה הלמדנית הליטאית, כיום ישנה גישה חדשה העוסקת רבות בשאלת הלמה בראשות גישה זו עוד הרב גדליה נדל מבני ברק ז"ל הרב לייב מינצברג מירושלים הרב יוסף שרייבר ראש ישיבת מהר"יל ועוד, גדולתו של הרב דוד מילר היא ביכולת שלו לפתח את הגישה הזו לשלב אותה במערכת ההגדרות מבית בריסק ובשל מעמדו שנמצא בקונצוס [בניגוד לרבנים שהזכרתי שאינם בקונצנזוס וסביבם ישם חילוקי דעות] הוא החדיר את שיטת הלימוד הזאת אל עולם הישיבות וכיום השתנתנה הגישה של עולם הישיבות בצורה כמעט גורפת עד כיום רווחת האמרה שיושבי "כולל פוניבז'"[המייצגים את הגישה הישנה] לא יבינו את לומדי "ישיבת פוניבז'" המשתמשים תדיר בנוסחאות ובהבנותמבית מדרשו של הרב מילר לעניות דעתי אשיות תורנית רבת משמעות כמותו ראויה למקום של כבוד ב"ויקפדיה" יותר מהרבה ערכים אישיותו היא אקטאלית ויכולה להעשיר את דעתו של מי שבקש ללמוד על עולם הישיבות של זמננו לדעתי היה כדאי להוסיף מספר מילים שיבירו את הגישות השונות והסיגנונות השונים בעולם הישיבות

אי אפשר להתייחס להתרחשויות מהסוג שאתה מתאר כאן, (אם הבנתי אותן נכון). עבר שבוע, נראה לי שאפשר למחוק. אלעזר - שיחה 00:08, 2 בנובמבר 2010 (IST)

לאלמוני, אני מתחיל (לראשונה) להבין מה אתה אומר (אם כי נראה שאתה מפריז. עולם הישיבות כולו השתנה, אבל לא כולל פוניבז'?). עם זאת, תצטרך להביא מקור לקביעותיך. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בחשוון ה'תשע"א • 00:51, 2 בנובמבר 2010 (IST)

לאלעזר, מדוע אי אפשר להתייחס להתרחשויות שאני מתאר? ההתרחשויות הללו הם מהויתיות ומשמעותיות ביותר בהתייחס לעולם הישיבות וראוי שיתפתח דיון רציני בדברים הללו לצערי מכיוון שזה נושא פנימי לעולם הישיבות והוא עוסק בדברים שברומו של בית המדרש ואין לו נגחעה לעולם החולין בו אנו חיים ברחבי הרשת כמעט אי אפשר למצוא במה לדיו בנושא זה ומכאן הקושי להביא מקורות להתפתחות זו אגב כולל פוניבז' מייצג את הדור המבוגר של בוגרי פוניבז' שבינהם ישנם תלמידי חכמים מובהקים כמו אלו שהוזכרו למעלה הרב חיים פרץ ברמן הרב איתמר גרבוז הרב אשר דויטש ועוד ועוד.. אבל הא בפירוש לא נימנים על בני האסכולה החדשה שתופסת כיום תאוצה גדולה ביותר לנרו יאיר, מהטעמים שהזכרתי לעיל אני מתקשה להביא לכאן תימוכין לדברי אבל נראה לי שחובשי בית המדרש הצעירים ודאי חשים בהבדלים אין ספק שאם פעם שיעורי ר' שמואל הווה את ה"מילה האחרונה " בסוגיה כיום עולם הישיבות מסתובב על צירים שונים לחלוטין וחוברות של שיעורי הרב שרייבר והקלטות משיעורים של הרב מילר הולכול ותופסות להם מקום מכובד בחלל ה"לומדות הישיבתית" תימוכין של ממש ניתן למצוא בכך שבעבר הרב פוברסקי היה הר"מ הפופלארי ביותר בישיבה בהבחנה הלימודית ואילו כיום משנתו הלימודית נעשית לפחות ופחות מרכזית וזאת ביחס להרב מילר הצעיר ממנו ובהתייחס לדברי adiu כי לרב מילר אין משמעות יותר מהרבנים אליעזר כהנמן ושמואל מרקוביץ ובכן דבריו מוכיחים כי הוא אינו מעורה בנעשה כיום הרב כהנמן אינו משמש כלל כמורה אלא בנשיאות והנהלה תפקיד שאינו תורני כלל אלא יותר טכני כוחו אינו בלימוד והרב מרקוביץ אגם שהוא מכהן בראשות אחת משני הישיבות וכי הוא תלמיד חכם אבל את עיקר כוחו הוא שואב מאישיות והכריזמה האישית שלו כמעט ואין בחורים בישיבה שקיבלו דרך בלימוד ממנו ותלמידיו הם תלמידים במובנים ההשקפתיים והמוסריים ולא בלימוד אני עדיין עומד בדעתי שערך זה יוסיף לויקפדיה כי כל מי שינסה ללמוד על עולם הישיבות לעומק ולא רק מבחינות טכניות של מפרים תאריכים שמות ימצא תועלת רבה בהתחקות אחר התופעות הנ"ל ומוביליהם

בקיצור, מה שאתה רוצה להוסיף, בהיעדר מקורות, ייחשב "מחקר מקורי". אני מסכים שבאופן עקרוני יש בעיה להביא מקורות לעובדות שקשורות לעולם החרדי בגלל הקשר החלש בין העולם הזה לרשת האינטרנט, אבל עדיין צריך מקור. אם יש מקור כזה בספר כלשהו או מאמר (רציני. לא כתבה אקראית בעיתון) זה יהיה די והותר. בלי זה, אין מה לעשות. אלעזר - שיחה 19:09, 2 בנובמבר 2010 (IST)

אכן המחקר בנושא זה הוא מקורי וזאת בשל הסיבות שנימנו לעיל אבל המציאות כפי שהיא קיימת ומתפתחת במשנה תאוצה אין לי כל ספק שבמבחן ההיסטוריה החרדית הרב מילר יתפוס מקום נכבד יותר משל רבים וטובים שיש עליהם ערכים ב"ויקפדיה" לדעתי יהיה חבל אם ערך חשוב זה ישמט לתועלת אלו שיעמיקו חקור על עולם הישיבות כיום [אם כי לדעתי אין מספיק פירוט בנושא שיטת הלימוד שלו

"מבחן ההיסטוריה" = ויקיפדיה בעוד 10-20 שנה. לא היום. אלעזר - שיחה 00:39, 3 בנובמבר 2010 (IST)

אכן כך אולם כבר היום אנו בוחנים את האנשים דרך המיימד ההיסטורי של מעשיהם ויש בידיינו כלים לבחון זאת ואגב כשחיפשתי את הערך דוד מילר עלה עוד ערך בשם זה המציין איש חינוך בשם זה אין לי ספק כי החותם שהשאיר הנ"ל הוא הרבה פחות משמעותי מהחותם שמשאיר הרב מילר ישנם אנשים ספורים שידעו מיהו דוד מילר המחנך הנ"ל לעומת מאות ואולי אלפים של בני ישיבות שיודעים ומכירים היטב ברכו של הרב מילר ושוב למימד ההיסטורי אין ספק שחידושיו ישארו במרחב התורני לשנים רבות מאד מה שמלמד בוודאי על ערכו גם בפן ההיסטורי

באופן טבעי אנשים מכירים את מי שחי ופעיל היום (כולל שחקני כדורגל וכוכבנים לרגע, להבדיל) הרבה יותר טוב מדמויות מן העבר. באנציקלופדיות, לעומת זה, יש בדרך כלל יותר אישים מהעבר, אישים שגם במבחן הזמן מכירים בחשיבותם. על כל פנים, כמו במקרים רבים אחרים, הדיון גולש לשאלת הסטנדרטים של החשיבות בוויקיפדיה, וזה נושא שלא יוכרע בדף הזה. אם אתה רוצה להשפיע על המדיניות הכוללת אתה מוזמן להירשם, לתרום בקביעות ולהשתתף בהכרעות. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"א • 09:08, 3 בנובמבר 2010 (IST)

אני מסכים איתך לחלוטין שאנשים מכירים כוכבים לרגע מן ההווה יותר מאשר דמויות מן העבר חשובות ככל שיהיו ומשום כך הוספתי כל הזמן את חשיבות הדבר מבחינה היסטורית ונתתי את מעמדו כיום רק כאינריקטור לבחון את תרומתו לעולם הישיבות לשעה לדורות כך שבמבחן הזמן חשיבותו עוד תגדל אגב, בחיפוש שערכתי הבוקר לשמו ב"גוגל" ראיתי שינם מספר אתרים שהעלו שיעורים של הרב מילר בווידאו כך שניתן להתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי ועוד דבר אחד לא ממש מחייב ישנו בוגר ישיבת פוניבז' שפרש מעולמה של תורה בשם שבתאי קורדובה שהפך לסופר באחד ממאמריו כאשר הוא חוזר לימיו בישיבת פוניבז' הוא כותב כך: "ישבתי בשיעורו המשמים של הרב מרקוביץ כשכולי געועים לרב מילר " סוף ציטוט. ללמדך שגם שנים לאחר שפרש יש בו את הגעגוע לשיעוריו המבריקים של הרב מילר

חשיבות 2019

הערך כבר נמחק בעבר (ב-2010). האם השתנה משהו ב-9 השנים האלו? Euro know - שיחה 15:25, 29 בנובמבר 2019 (IST)

קובץ על יד, נא למחוק שוב ולהפעיל הגנה מיצירת הערך מחדש. תודה מראש. יוניון ג'ק - שיחה 18:13, 29 בנובמבר 2019 (IST)