שיחה:דרישת מסתרי רשומות ההיסטוריון

"מדרש"

המונח "מדרש" מתייחס כמדומני באופן די בלעדי לתופעה הפרשנית היהודית. אביעדוס • שיחה י"א בחשוון ה'תשע"ד, 15:22, 15 באוקטובר 2013 (IDT)

בדומה לספרות היהודית, הספרות הסינית עשירה מאוד בעיסוקים למדניים ופרשניים. כתוצאה מכך, על מנת לתרגם שמות ספרים בצורה שמשקפת את המשמעויות המקוריות של הסימנים ואת הדקויות תןך שמירה על עקביות, נדרש מלוא הארסנל ההיסטורי של העברית. ככה ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר ממה שהאנגלית, למשל, מסוגלת לתת. אמנם גם אני מאמין שלא צריך להגיע ל"גיור" של שמות (הווה אומר, להשתמש בהקשרים תרבותיים נטו מן היהדות, כמו לדוגמה שימוש בביטוי "עץ דעת" כתרגום ל"מקור הארה וחוכמה"), אבל בהחלט סביר להשתמש בכלים לשוניים לוגיים כמו הטיית ד.ר.ש לכדי "מדרש". ככלל, לתפיסתי (שבמובן הזה לא שונה מתפיסתם של אלו שהחיו את השפה העברית) גם לא נכון "לקדש" מילים בעברית לכדי שימוש בלעדי בהקשר היהודי, כי אז אנחנו מקשיחים את השפה ופותחים פרצה מיותרת ללועזית. השפה העברית עשירה, חבל לשמור את כל העושר הזה נעול על בריח בעמקי ארון הספרים היהודי :) The duke - שיחה 18:26, 20 באוקטובר 2013 (IDT)

נאה דרשת ;) תראה, אני רחוק מלהציע "לקדש" מונחים עבריים להקשר יהודי. אני פשוט מפחד מ"גיור" כזה שהזכרת, או במילים אחרות: מהתאמה חופשית יתר על המידה בין מונחים מתרבות אחת למושגים מתרבות אחרת. לגבי המונח מדרש מדרש: נכתבו תלי תלים של מחקרים שמנסים להסביר את מהותו של המדרש כסוג מיוחד במינו של פרשנות (כך שהוא אינו סינונימי ל"פירוש" או "פרשנות" (commentary), אלא הוא פרשנות הנשענת על הנחות-יסוד מסוימות ומשתמשת בטכניקות מסוימות) ואת ייחודו בהשוואה למסורות פרשניות בתרבויות אחרות. החשש שלי הוא שבהצמדת השם "מדרש" לחיבור זה, נטעין אותו במשמעויות שאינן מתאימות לו כלל. מהן החלופות? אביעדוס • שיחה י"ז בחשוון ה'תשע"ד, 20:03, 20 באוקטובר 2013 (IDT)

הסימן אליו אנו נדרשים הוא 索, שהפירושים הרלוונטיים שלו הם (באנגלית כדי לא לייצר הטיה לפירוש מסויים) "search", "demand", "ask","choose", "must". "לדרוש" נראה כמכסה את אותו טווח הקשרים. בשם ספר אחר השתמשתי ב"מחקר" לביטוי 考索, כאשר הסימן הראשון הוא "בחינה" (על כל מובניה), אבל לא נראה לי נכון לעשות את זה גם כשהסימן מופיע לבדו ללא הדגש של הבחינה. אולי "דרישה ב" יתאים, אבל נראה לי שזה ייצור את אותו קושי שתופס ל"מדרש". The duke - שיחה 14:39, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

דווקא לא: הבעייתיות שבשימוש במונח "מדרש" אינה חלה על "דרישה". אביעדוס • שיחה י"ח בחשוון ה'תשע"ד, 23:22, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

טוב, אז תעביר ל"דרישה במסתרי רשומות ההיסטוריון", אני אעדכן ברשימות שלי.The duke - שיחה 00:40, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

דרישה נשמע לי לא כל כך מתאים. דווקא אהבתי את "מדרש", כמו ב"מדרש השמות", בתור מכלול הפרשנות והמחקר של משהו. לי לא מפריע השימוש במושג בהקשר לא-יהודי. אלדד • שיחה 19:20, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

כי זה יותר מדי "demand"? (זה מה שהפריע לי.)

לא הבנתי; כוונתך ל"מדרש שם"? כי זה ממש יושב על מושג המדרש, כמדומני. אביעדוס • שיחה כ' בחשוון ה'תשע"ד, 19:51, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

כן, זה יושב על מושג המדרש, אבל, להבנתי, בערך הנוכחי יש תופעה דומה, של בדיקה וחקירה של שמות, מילים וכו', על פי השפה, ההיסטוריה וכו'. אלדד • שיחה 20:13, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

והרי בדיוק הסיבה שיש לנקוט משנה זהירות בערבוב מושגי כזה: הטקסט נשוא הערך והמדרש הן מעשי פרשנות שבעצם מתאפיינים בכיוון פעולה הפוך ממש. על פי הערך, המפעל של סְה-מָה גֶ'ן היה הבהרת פירושו של הטקסט המקורי, דומה – אם רוצים אנלוגיה לתרבות היהודית – לפרשנות הפשט, כמו (במובן מסוים) פירוש רש"י. כנגדו, המפעל המדרשי, שנשען על ההנחה בדבר מקורו האלוהי של הטקסט המקראי ועל כך ש"שבעים פנים לתורה", מתייחס למקרא כאל מעיין בלתי נדלה של משמעויות, ובורא ממנו סיפורים ומסקנות חדשים (מזכיר במובן זה את גישת "מות המחבר"). אם כך, הבעיה הרצינית במונח "מדרש" כאן אינה הערבוביה התרבותית, אלא שזו פשוט אנלוגיה מאוד לא מתאימה. אביעדוס • שיחה כ' בחשוון ה'תשע"ד, 20:43, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

קיבלתי. אם כך, "מדרש" לא מתאים כאן. אבל "דרישה" גם כן לא, ואין לי הצעה חלופית. אלדד • שיחה 20:47, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

ההטיה "דרישת מסתרי רשומות ההיסטוריון" מרגישה מתאימה יותר? כי היא קולעת למשמעות הסינית אפילו יותר מ"מדרש". The duke - שיחה 16:04, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

לדעתי כן. ובאין רעיון טוב יותר, אני מציע שנלך על זה. אביעדוס • שיחה כ' בחשוון ה'תשע"ד, 16:30, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

טוב, faute de mieux, גם אני מצטרף. אלדד • שיחה 20:14, 24 באוקטובר 2013 (IDT)