שיחה:דרך מבוא השמש

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רוב החומר כבר כתוב בנחל תרצה ונראה כאילו והועתק משם עדן - שיחה 20:43, 27 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

אכן יש עוד להרחיב את הערך, בעיקר על חשיבותה בדרכי המסחר של זמן המקרא, משמעות זיהוי המקום המשפיעה על זיהוי מקומות אחרים, העובדה כי הדרך הייתה המרכזית עד שנת 67' בה למעשה הפרידה ישראל בין עבר הירדן המזרחי למערבי ועוד.. בכל מקרה, לדעתי אין לאחד עם נחל תרצה, כיוון שכאן מדובר על אתר מקראי (וזו גם הקטגוריה), ושם על הנחל כפי שהוא גם היום. אין אחידות בין הנחל (שעובר במרכז העמק) לבין הדרך (קצת צפונה יותר, אם כי אולי זה רק כיום). יוסף כרמל - שיחה 23:39, 28 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]
נכון לעכשיו אין טעם בפיצול. אולי בעתיד, אם הערך על נחל תרצה יורחב מספיק, אפשר יהיה לפצל פריץ - שיחה 23:44, 28 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]
אין קשר ממשי בין המידע כאן לבין הערך נחל תרצה. מחקתי את המידע משם, והחלפתי שם במשפט שמפנה לערך הזה. בשביל מה לאחד? אני-ואתהשיחה 23:52, 28 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

בעיית זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]

נגרע חלקו של מי שכתב את המידע בדף נחל תרצה. המידע נמחק משם ומופיע כאן בלי שינתן לכותב הקרדיט המתאים. איך מתקנים זאת? Maximilian - שיחה 01:11, 29 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

הכי פשוט לכתוב זאת כאן: ערך זה מבוסס על מידע שנכתב בערך נחל תרצה על ידי משתמש:Daniel Ventura. אם כי יש מקום לחשוד שההבהרה הזאת מיותרת, וד"ל. אני-ואתהשיחה 01:24, 29 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]
מתנצל, לא ידעתי שצריך לתת קרדיט. בכל מקרה, התגלגלתי לזה כי אני רוצה להתעסק עם אתרי המקרא, וכשנכנסתי לערך נחל תרצה הבנתי שצריך ערך אחר שייקרא דרך מבוא השמש, המתאר אתר מקראי. לדעתי לאחד אותם זה כמו לאחד את דרך ההר עם כביש 60 (טוב לא ממש, אחרי הכול דרך מבוא השמש יישאר קצר בכל מקרה). אם הייתי יכול, הייתי מצרף תרשימים של כיוון התנועה של אלו שנכנסו דרכו, אך הם של דעת מקרא ומוגנים בזכויות יוצרים. יוסף כרמל - שיחה 01:24, 30 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]
נראה לי שאתה יכול להעלות סריקה ולבקש בויקיפדיה:סדנה לגרפיקה שיציירו משהו דומה. אבל אני לא לגמרי בטוח בנהלים פה בעניין. אני-ואתהשיחה 10:25, 30 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

משוב מ-19 ביוני 2012[עריכת קוד מקור]

כשנכנסו בני ישראל לארץ ישראל בזמן יהושע בן נון הם לא עברו בדרך מבוא השמש, אלא דרך גלגל שליד יריחו ומשם לבית אל. בפסוק מדובר על הר גריזים והר עיבל ומתארים את מקום הימצאם: בעבר הירדן המזרחי, אחרי דרך מבוא השמש ליד שכם (אלון מורה). כאן מדובר על גלגל שמול שכם ולא זו שליד יריחו. או הכוונה למקום רחוק ( אחרי) מול הגלגל ששם מתחברת דרך מבוא השמש (ליד הישוב סוכות). 147.237.70.107 16:24, 19 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

הערה ביחס לערך שפרושו לפי עניות דעתי שגוי.[עריכת קוד מקור]

פרשנות, על פי פשוטו של מקרא.

השמש בא - משמעותו כפי שנרשם לעיל השמש שקעה. ולכן הביטוי "דרך מבוא השמש" משמעותו הדרך שעוברת השמש בדרכה אל השקיעה. ולכן חשובה נקודת התצפית שממנה הביט משה כאשר פנה לעם ישראל, והשתמש בביטוי "דרך מבוא השמש". התשובה החד משמעית מצויה בפסוק המצוטט לעיל, "והיה כי יביאך ...אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה... הלא המה בעבר הירדן (יריחו)... אחרי דרך מבוא השמש...".

כלומר מנקודת התצפית שבה עמדו עם ישראל בשעה שמשה אמר להם את הדברים, לא ניתן לראות את המקום המדובר. אך כן ניתן לראות את הנקודה שבה השמש שוקעת. ולכן מסביר משה לעם, שהמקום מצוי אחרי הנקודה שבה רואים את השמש נעה לכוון שקיעה, ועד לשקיעתה בפועל. המקום המדובר מצוי, בארץ הכנעני, אצל אלוני מורה.

אביחי בן-משה 70.79.174.68 07:04, 6 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

טל: 604-278-0047 70.79.174.68 07:04, 6 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

benmoshea@shaw.ca 70.79.174.68 07:04, 6 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]