שיחה:הבעל שם טוב

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אני הייתי[עריכת קוד מקור]

הופך את הערך הזה לערך "הבעש"ט החסידי" או "רבי ישראל בעש"ט" היות והיו במשך השנים הרבה מקובלים ועושי נפלאות שנקראו בעש"ט, כמו הבעש"ט מלונדון, רבי יואל בעש"ט, ולפי המותאולוגיה החבדי"ת, רבי אדם בעש"ט (שהחוקרים תוהים האם האדם היה קיים בכלל)

אין ספק ש"הבעל שם טוב" סתם הוא זה שמתואר בערך הזה. כאשר יהיה לנו ערך נוסף על אחד מאלה שמנית (שאליהם אצרף את מפקד חיל הים האלוף דוד בן-בעש"ט), ניתן לכך פתרון של פירוש נוסף, כפי שתוכל לראות דוגמה בראש הערך תפוח, למשל. 80.178.35.199 15:03, 1 מאי 2005 (UTC)
אולי כדאי, לעשות אותה לשני ערכים נפרדים, כמו, "הבעש"ט" על הבעל שם טוב המוכר לכולנו, וערך "בעש"ט" שיפרש את המונח, ויתן ביטוי לכל אלו שנקראו בשם הזה. כי נדמה לי שפירוש המילה "בעש"ט" אינה שייכת לערך של רבי ישראל בעש"ט. לגבי אנשים שנקראו בשם הזה, לא נראה לי שהוא שייך לערך של המילה בעש"ט, היות ופירוש המילה "בעל שם" או "בעל שם טוב" הוא - אדם המשתמש ב"שמות קודש" ועושה נפלאות. כך, לפי האמונה העממית בתקופה ההיא. עורךספרים 09:08, 2 מאי 2005 (UTC)
רבי אדם בעל שם וכל השאר היו נקראים רק "בעל שם". היחיד הנקרא "בעל שם טוב" הוא רבי ישראל בעש"ט מייסד החסידות!ראובן הגרשוני - שיחה 00:08, 20 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

ראוי לציין ביחס לתמונה המופיעה בראש הדף, לפי מסורת חב"ד אין זו התמונה הנכונה של הבעש"ט, כי אם של אחד מבעלי השם שקדמו לו.

תמונת הבעש"ט[עריכת קוד מקור]

התמונה המצורפת היא כמובן תמונתו של בעל השם מלונדון, שמואל פאלק שפעל באותן שנים כמו הבעש"ט. את התמונה המקורית (זהו עיבוד על בסיס אותה תמונה) ציור הצייר האמריקאי ג"ס קופלי. על כל הפרשה, ראו :מיכל אורון, 'מבעל שד לבעל שם', מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ג. ומאמרו של ירחמיאל כהן "והיו עיניך רואות את מוריך: הרב כאיקונין", ציון, נ"ח (תשנ"ג).

ולמי שתיקן את הכיתוב על התמונה, שמואל פאלק היה 'בעל שם' כמו ה'בעל שם טוב', ולא 'מכשף'.

תיקנתי את הכיתוב ע"פ הערתך. DGtal 22:44, 29 אפריל 2006 (IDT)

מחקתי לגמרי את התמונה כי אין לו שום קשר עם הערך לבד מזה ששניהם נקראו בע"ש מיכאלי

לדעתי התמונה צריכה לחזור כיוון שעל אף הטעות בזיהוי, זו התמונה שמקובל לזהותה עם הבעש"ט. מאותה סיבה יש את התמונות של רמב"ם (שודאי מוטעית) ורש"י. DGtal 20:13, 1 מאי 2006 (IDT)
אם לא להוריד את התמונה אפשר לציין את זה בערך. אלי מלכיאל

שמות קדושים[עריכת קוד מקור]

בערך מוזכר כי "מרות שכינויו מעיד על עיסוקו המקצועי כבעל שם, היינו מרפא עממי הנעזר בשמות קדושים, בקבלה מעשית בהשבעות ובקמיעות, ידוע שהבעל שם טוב התנגד לקבלה מעשית ואף מסופר עליו שכל ימיו עשה תשובה על כך שבילדותו עבר את הנהר על ידי שימוש בשם קדוש" איך אפשר לטעון כזה דבר אל מול כל חוקרי החסידות כיום, מבלי לתת אף סימוכין?? או שישימו סימוכין או שיורידו את הטענה שהוא לא היה "בעל שם" במובן המקורי של המילה (בניגוד למה שידוע לנו).אבי קונץ - שיחה 22:18, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

כדי לפתור את המחלוקת ברישא של השיחה אני מציע לעשות ערך שייקרא "בעל שם" או "שם טוב" - לפרט את המקור לשם זה ("טוב שם משמן טוב" ואת העניין הקבלי) ובתחילת דף זה שיעסוק בבעש"ט הידוע, נוסיף הערה בקטן המפנה לבעלי שם טוב אחרים ולתואר. כ"ה למ"טמונים (נכון לעוד כ1/2 שעה...) היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 19:26, 8 מאי 2006 (IDT)

אם יש לך ידע בנושא, אתה מוזמן ביותר לפתוח ערך בעל שם. לי אין עסק בנסתרות, אז אתקשה לסייע. DGtal 20:18, 8 מאי 2006 (IDT)
גם אני לא מיודעי ח"ן ולא מבין גדול בזה. נראה מה יקרה. לא הרבה שמו לב שערך זה נמצא ב"לטיפול דחוף"... היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 20:34, 8 מאי 2006 (IDT)

תמונתו של הבעש"ט[עריכת קוד מקור]

אלמוני הוסיף הערה לא מנומקת שהתמונה מיוחדת בטעות לבעש"ט. תומר ביטל את השינוי, אבל אכן כתוב בויקי האנגלית: A dispute exists whether the picture is authentic or not.

מישהו יכול להוסיף ממקור מוסמך? Karpada 15:49, 16 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

הנושא נידון לעיל והנסוח שונה בהתאם לכלול את המילה "מיוחס". כל שינוי טקסט מעבר לכך חייב להיות מגובה, ולבטח לא איזה שינוי על ידי אלמוני שלא ברור מה הם מקורותיו. חגי אדלר 17:11, 16 במאי 2007 (IDT)[תגובה]


האם יש מקור לא חבדי שטוען שהוא נולד בחי אלול? כי אם לא זה אומר שזה מסתמך על גניזת חרסון שהיא כידוע זיוף..82.166.152.176 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

גם לדעתי זה בעייתי. חסיד11 - שיחה 12:06, 30 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

חסר המון פרטים שידועים[עריכת קוד מקור]

בערך של הבעל שם טוב חסר המון פרטים בסיסים. א. שנת לדתו , שנת נח"ת ב.שם זוגתו הראשונה שם זוגתו השניה מי היו בניו מי היו נכדיו באיזה שנת התגלה מי היה מורו באיזה שנה הוא נישא

חבל

ניתן לערוך את זה ליותר פרטים.

הכינוי "בֵּשְט"???[עריכת קוד מקור]

הבעל שם טובר"ת: בעש"ט, נהגה: "בֵּשְט") בחיי לא שמעתי שקוראים לבעל שם טוב בֵּשְט, מי המציא את זה? היכן קוראים לו כך? מאיפה לקחתם את זה? ראובן הגרשוני - שיחה 10:31, 20 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

בהמשך לשיחת משתמש:ראובן הגרשוני#הגיית 'בעש"ט': אופן ההגייה הזה הוא מן המפורסמות; דוגמאות (קל יותר למצוא במקורות לועזיים, הטורחים לציין כיצד נהגית התיבה העברית): ערך באנציקלופדיה היהודית; ערך בספרייה היהודית המקוונת; ערך באנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית. אביעדוס • י"ז בסיוון ה'תש"ע, 20:55, 29 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

פטירתו המוקדמת?[עריכת קוד מקור]

גם לדעת אלה שמחשיבים את תאריך לידתו המאוחר, הוא נפטר בגיל 62, שהיה גיל מאוד מאוד מאוחר באותה תקופה. 84.229.8.119 09:44, 29 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

אכן. ביטלתי את התוספת הזו. ‏odedee שיחה 11:47, 29 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

תאריכים כפולים, בבקשה[עריכת קוד מקור]

אני חילוני. מבלי להכנס לשיפוטיות אם זה טוב או לא- תאריכים המוזכרים עפ"י הספירה היהודית לא אומרים לי הרבה. מצד שני- כבן לעם היהודי- בהחלט מעניינים אותי אישים בני עמי. כך שהאפשרות כפולה:

  1. להשאיר את זה כך, ולהשאיר פרטים חשובים מחוץ לעולמו של החילוני הממוצע
  2. להוסיף (ולו בסוגריים, כמו בראש הערך) את התאריכים הלועזים.

ובבקשה בבקשה- בלי נסיונות להטפת מוסר... :)

תודה ושבוע טוב ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

ספיר טויטו[עריכת קוד מקור]

^היה מקסים פשוט תענוג לקרוא... מחמאות רבות למי שכתב!!!!:) 77.127.250.7 14:54, 25 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

למה לא כתוב כלום על העוצמה?[עריכת קוד מקור]

ב"ה

למה כותב הערך לא מוסיף כמה מילים על העוצמה שבעצם תורת החסידות שינתה את העולם היהודי ובמיילא שינת את ההסטורי' העולמית? סיפור חסידי, זה מילים שאני שומע מנוצרים, ובכל חוגי העם היהודי מקובל להזכיר פתגמים וביאורים מהחסידות.

וכן למה לא מוזכר כל ההתנגדות האדירה שמביאה כל דבר חדש ומהפכני מהצד שמנגד לכל דבר טוב.

הערך אמור לעסוק בו, לא בתנועת החסידות לאחר פטירתו, ודאי לא בהתנגדות לממשיכי דרכו. מלבד זה "שינוי העולם היהודי" הוא מושג יחסי וסובייקטיבי ואנו משתדלים לעסוק בעובדות מוצקות. נרו יאירשיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 16:59, 5 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

השם איננו נכן, כפי שנתן לראות ברישום ספר, חתימת ידו וכ"ו.

השם הנכון הוא בעל שם טוב, ללא ה. דווח על ידי: פלורין קוטר 84.110.231.254 10:47, 9 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

בחייו הוא נקרא רבי ישראל ב"ר אליעזר, או ישראל בעל שם. שם הערך אצלנו נובע מכינויו המקובל. נרו יאירשיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ד • 12:27, 9 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
יש משהו בטענתו, אם כי עוד לא גיבשתי דעה בנושא זה, הה"א לכאורע אינו חלק משמו (המוכר) אלא צורת יידוע. הערך "בעל שם טוב" הוא הפניה לדף זה אך אולי זה צריך להיות הפוך? יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 13:22, 9 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
השם המוכר הוא "הבעל שם טוב", בה' הידיעה. כמו הגאון מוילנה (וגם זה שם הערך). נרו יאירשיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ד • 23:09, 9 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

לפי חתימת ידו, שמו הינו "בעל שם טוב" ולא "הבעל שם טוב". נא לשים לב כי אין אומרים ביתו של "המשה" אל ביתו של "משה". אנא מכם, ראו את תמונת החתימה. Florincoter (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

א. בחתימה אני רואה "ישראל בכמוהר"ר אליעזר". לא ברור לי ההמשך. ב. אנא ממך, ראה את הדיון הקודם. שם הערך לא חייב להיות זהה לחתימה. נרו יאירשיחה • י"א באדר א' ה'תשע"ד • 09:46, 11 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

מקום הולדתו[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך "מקומה של אוקופ אינו ידוע". לכפר אוקופ יש ערך בוויקיפדיה האנגלית וגם בוויקיפדיה היידית. --גר צדק - שיחה 19:41, 18 במאי 2014 (IDT)[תגובה]

הכוונה, מן הסתם, שהזיהוי של אוקופ מסיפורי הבעש"ט הקדומים, עם אוקופי, אינו ודאי. ראו גם בויקי הפולנית (פול'). ביקורת - שיחה 20:27, 18 במאי 2014 (IDT)[תגובה]

בשנת 1977 ביקר במזיבוז יצחק הכטמן, סגן יו"ר הקהילה היהודית במונטריאול. הוא מצא את קברו של הבעש"ט לפי תיאורים של בית הקברות הישן. למרות אי מתן אישור מהשלטונות, חידשה משפחת ליפיצקי את המצבה. לאחר 1991 בנתה חברת "דרך צדיקים" אוהל על הקבר וכן בית מלון ("הכנסת אורחים") ובית מדרש לעולים לרגל.

בסמוך לבעל שם טוב קבורים גם בתו ונכדתו, וכן מתלמידיו.

משתמש: AddMore der Zweite כל המידע על חידוש הקבר יש לו ערך אנציקלופדי. אולי יש להשמיט את ההתייחסות לבית המלון הצמוד מחשש לפרסומת סמוייה.

מחיקת 'תקנותיו ומנהגיו'[עריכת קוד מקור]

הבעל שם טוב, כמייסדה של תנועה, הוריש לה גם מנהגים והוראות שונות. שניים מהם, שעלו בדעתי, צוינו בצירוף סימון של השלמה. משתמש:נרו יאיר מחק אותם בנימוק ש'זו אינה חב"דפדיה'. אבקש ממנו להבהיר את דבריו. שומר תורה - שיחה 01:14, 8 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

אבהיר בשמחה: לא מספיק שבמסורת חב"ד (וכמדומני לא הרבה לפני הריי"צ, תקן אותי אם אני טועה) אומרים שהבעש"ט תיקן משהו. המוסכמות בתוך חב"ד אינן אמת מוחלטת מחוץ לה. הדברים נכונים במיוחד כשאנו עוסקים בדמות כמו הבעש"ט שנקשרו סביבה אגדות רבות. כאן מן הראוי שתכתוב על פי מקורות אקדמיים שבחנו את הגרעין ההסטורי שמעבר לאגדות ולשמועות. נרו יאירשיחה • ל' בניסן ה'תשע"ו • 01:18, 8 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
תודה. אזכיר רק כי סעודת משיח היא מסורת ידועה בקרב רוב קהילות החסידים (בשם זה או אחר - ראה נטעי גבריאל פסח ח"ג). אי"ה כשאמצא לפחות אחת נוספת שתהיה מהימנה גם עליך - אשיב את הפיסקא. שומר תורה - שיחה 01:24, 8 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
גם מסורת בחסידויות אחרות כמובן אינה ערובה לכך שהבעש"ט תיקן משהו (אין לי משהו נגד חב"ד דווקא). שאלת המפתח היא מהם המקורות (בנטעי גבריאל או בכלל) ומתי התחילו עם המנהג הזה. אם הבעש"ט תיקן - אני מצפה למקורות מהמאה ה-18. נרו יאירשיחה • ל' בניסן ה'תשע"ו • 01:32, 8 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

קישור לא פעיל[עריכת קוד מקור]

--‏Yoavd‏ • שיחה 11:41, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

היתכן כי הבעש"ט שאב משהו ממקורות זרים ?[עריכת קוד מקור]

כל היודע מעט מאורחות היהודים ה"אדוקים" באותן תקופות מבין כי הבל הוא להזכיר כמקור כלשהו לדרכו של הבעש"ט את ה"השפעות הרוחניות המגוונות" ששלטו באזורו: "נזירים אורתודוקסיים מיסטיקנים ושבטים מקומיים כמו הצ'נגוק וההוצולים שימרו מסורות שמאניות עתיקות". "אש*נבון" - שיחה 05:06, 4 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

כל מי שיודע על אורחות היהודים תמיד יודע שזה להפך. אתה מוזמן להתווכח על כך עם משה אידל.AddMore-III - שיחה 11:54, 4 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
אש נבון, עושה רושם שטענתך נובעת מאקסיומה שגויה ולא מהעמקה בנושא. נרו יאירשיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ו • 12:43, 4 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
העומדים מולי ודאי אין להם יותר מאשר אקסיומות. לגבי הטענה שלי, האם תאמר כן גם על החרדים בתקופתנו ? אם לא - ממתי חל המפנה ? אבל אל תערב את אורחותיהם של מדינות שונות (תרתי משמע) זו בזו. "אש*נבון" - שיחה 04:54, 5 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
החרדים מושפעים עמוקות מהתרבות הסובבת בכל הוויתם, עוד יותר מאשר יהודי העבר. לכן בארה"ב רק פלח קטן ומסוים מאוד מדברים יידיש היטב בעוד שרוב הילדים משחקים בייסבול, ולכן במדינתכם כולם ציונים ג'ינגואיסטים התומכים בימין. AddMore-III - שיחה 08:21, 5 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
אני חוזר ושואל, האם תוכל להצביע על זמן נקודת המפנה, (כמובן שהתשובה אינה צריכה ויכולה להנתן בדיוק).
כל מי שקרא קצת (ולאו דווקא בסוגה מסוימת) על אורחות החיים של יהודי העבר (לפחות במזרח אירופה), את הבוז והתיעוב שחשו וגם ביטאו בכל הזדמנות, לכל מה שריח גויי נדף הימנו. עַם שהמוטו שלו בכל הדורות היה בפועל "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב". (ויש על כך עדויות אין ספור בכל הז'אנרים) ואולי אפילו ברמה של "פוביה", מגחך על מי שפשוט אינו מכיר את העובדות ואורג יצירות פאר ל"בגדי המלך החדשים". "אש*נבון" - שיחה 02:28, 7 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
לדעתך משה אידל לא קרא קצת על אורחות החיים של יהודי העבר? רק אתה קראת בתחום הזה? נרו יאירשיחה • ג' באב ה'תשע"ו • 09:45, 7 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

האם השתתף הבעש"ט בויכוחים עם פרנקיסטים ?[עריכת קוד מקור]

הטענה הזאת אינה יכולה להדחות ע"י הסטוריונים, שכן היא מגובה בעדותו המפורשת של בן התקופה, מגדולי הלוחמים בפרנקיסטים, היעב"ץ. "אש*נבון" - שיחה 05:10, 4 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

אתה מתכוון לפרט מקור (אולי אפילו ציטוט?) או להשאיר גם את זה כאקסיומה? נרו יאירשיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ו • 12:43, 4 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
יעב"ץ חיבר את ההקדמה ל"מעשה נורא בפאדאליע", מי שכתב את הטקסט היה אחד אברהם משאריגאראד. הוא מספר שם גם על נסים ופלאות שעשה פרנק ושאר הבלותות, לזה אתה כן מאמין? לעומת זאת, כל המקורות האותנטיים שדיווחו על הוויכוח בפירוט גדול לא מזכירים אותו כלל. לכן כבר מאיר בלבן הגיע למסקנה שזה כוזב. ע"ע בין השאר גרשון הונדרט, Essential Papers on Hasidism, עמ' 55. AddMore-III - שיחה 14:17, 4 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
תמונה מהספר

:::לשאלת נרו יאיר: הנה הטקסט:

"אז נבחרו שלשה מכל צד. מן היהודים היו הנבררים: ... ור' ישראל מעזיבוש ב"ש (=בעל שם) ... ומצד השני היה התועב פרענק"

מתוך "מעשי [!] נורא בפאדליע", מאת היעב"ץ, בתוך: "הפדות והפורקן" [לרבינו סעדיה גאון, שהדפיס הנ"ל], אלטונה תקכט. דף כ"ט עמוד ב'. (עמ' 59 בקובץ ה-pdf שב-Hebrewbooks, ספר מס' 20481).


ולתגובת AddMore-III: היעב"ץ כתב את "מעשה נורא בפאדליע". אלא שתוכן החבור הוא העתקת דבריו של רבי אברהם משאריגראד.
ובאשר לחוסר אמונך בסיפוריו על פרנק, האם לא ידעת מימיך על כח הכישוף, ישנם על כך אינספור עדיות מהימנות. (ואם אינני טועה הוא בא לידי ביטוי גם כיום). הטכניקה, להבנתי (מתוך קריאת חומר רלוונטי), היא פשוטה. שדים שאינם נראים מבצעים את הפעולות בשביל מי שהם עומדים לשירותו מסיבה זו או אחרת. ובכל אופן, האם אתה מכחיש את כל סיפורי ה"אותות ומופתים" (כישופים) שעשה קודמו שבתי צבי, המופיעים כסיפורים אמינים בספרי הלוחמים הגדולים נגדו ?
על כל פנים היעב"ץ עצמו מאמין לרבי אברהם הנ"ל, ועוד איך.
להלן ציצוט מתוך דברי היעב"ץ בספרו שאילת יעב"ץ חלק ב' סימן קמז:

"ולהראותך שלא זזה האהבה ממקומה בשביל כך כמלא נימא, תקבל מיָּדִי על ידי מוסר כתב זה דורון קטן הכמות ורב האיכות, הלא הוא חבור משלשה ספרים ישנים שהבאתי לדפוס עתה מקרוב, שיש בו צורך לרבים, לחזק ידים רפות יעפי הגלות ואסירי התקוה. ובצוותא חדא הצגתי אצלם ספור מעשה נס נפלא של פאדליע. כי היכי דלא לרכס (=כדי שלא יאבד) אף אם כבר נתפרסם על יָדִי תודה לא'ל זה כמה שנים, בחבור ספר שמוש שלי באריכות, וזה אינו אלא נוסח קצר, ורק המחצה ממה שנזכר שם. מכל מקום יפה כח זה הספור שהוא על פי השמיעה מאדם שהוא עד ראייה. באותו פרק באותו מקום שאירע הנס. גם הציע הענין מתחלתו כסדר ודברים כהוייתן ובשלמותן. וניכרין דברי אמת. כי על כן לא הגיד יותר ממה שראה בעיניו, וידע בבירור. וממה שארע אחר מיתת הבישוף הצורר, לא ידע ולא הגידו. אולי נסע משם בעת ההיא ואינו דומה שמיעה מפי שומע וידיעה מתוך הכתב ואגרת לראיה והגדת הרואה עצמו. וגם שאין כל אדם זוכה לספר שמוש הגדול יקר הערך. עשיתי זאת לפרסומי ניסא. כדי שיזכה בו כל אדם שירצה בדמים קלים. ויהא לך למנה. ולאות חבה ישנה שאינה מעלה חלודה."

"אש*נבון" - שיחה 05:52, 7 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

ההסטוריונים אינם מאמינים באמינות של החיבור הזה, וזה כל מה שמשנה לענייננו. נרו יאירשיחה • ג' באב ה'תשע"ו • 09:52, 7 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

שנת לידת הבעש"ט[עריכת קוד מקור]

כמקור לכך שהבעש"ט נולד בשנת תנ"ח, אין עוד חוץ מהמסורת החב"דית המאוחרת.

אך ישנן מסורות נוספות (על המוזכר בערך) שהבעש"ט נולד בשנת ת"נ.

כך כותב גם האדמו"ר מקומרנה. שני מסורות אלו קדומות ומבוססות יותר מהמסורת החב"דית. אך בנוסף, גם המסורת החב"דית כוללת מסורת זו שהבעש"ט נולד בשנת ת"נ (לא במפורש כך, אלא שהבעש"ט חי שבעים שנה). היא מופיעה בספר לקוטי דיבורים של מוהריי"ץ מליובאוויטש, ואף כי היא עומדת בסתירה למסורת האחרת של חב"ד, מתורצת אצלם הסתירה בפירוש לא רציונלי למסורת המופיעה גם בחסידות הכללית.

יש לתת בערך ביטוי הולם לעובדות אלו. "אש*נבון" - שיחה 05:28, 4 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

ליקוטי דיבורים זה כבר מאוחר מאוד, ולדבריך גם שם השנה לא לגמרי מפורשת, ואין ספק שהמסורת הנפוצה בחב"ד היא תנ"ח, לכן אני לא חושב שיש צורך להתפלפל בזה. אם המסורת של הקומרנר קדמה לזו של הרבי מסדיגורה יש מקום להזכיר גם את שמו בערך. נרו יאירשיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ו • 10:24, 4 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
החשיבות במסורת החב"דית לא נוגע לזמנה. החשיבות היא כלפי הפרסום כאילו המסורת החב"דית היחידה היא תנ"ח, (ומשום מה למרות איחורה בהרבה למסורות קדומות יותר, היא זו שהתפרסמה ורוב רובו של הצבור חושב שהיא היחידה). חשוב לדעת שבאותה מידה (כמעט) ישנה מסורת מאותו מקור לשנת ת"נ (אלא שנינתה לו פרשנות שבודאי לא תקובל על רובו של הצבור המתעניין), מה שמעמיד את המסורת החב"דית המפורסמת במקומה הנכון. מבחינה לוגית, זאת לא עוד מסורת (מאוחרת). "אש*נבון" - שיחה 04:50, 5 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
אני לא בטוח שאני מבין מה אתה רוצה. אין ספק שהמסורת המקובלת בחב"ד, שכדבריך התפרסמה גם מחוץ לה, היא ח"י באלול תנ"ח. אם יש מסורת אחרת, משמעותית, בחב"ד, אני מציע שנתחיל בכך שתביא מקור. בכלל, אני ממליץ שתשקיע פחות בטענות ויותר במקורות מסודרים. ייתכן שאם היית מביא מלכתחילה מקור ביחס לנושא הוויכוח בקמניץ היית מבין בעצמך את הטעות שלך, מה שהיה חוסך דיון מיותר. נרו יאירשיחה • א' באב ה'תשע"ו • 11:38, 5 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
אין כאן שום "עובדות", ולמי אכפת ממסורת חב"ד כזו או אחרת? זה לפורומים. הערך עוסק בנשואו, ומביא כמה השערות אודות שנת לידתו ותו לאו. AddMore-III - שיחה 12:47, 5 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
מה שמובא מהספר "זקן ביתו", שנכתב שנים רבות מאוד אחרי הולדת הבעש"ט, אינו מסורת של ממש לגבי שנת הלידה, אלא אמירה כללית: שהבעש"ט "היה מאריך ימים יותר משבעים שנה". זה נראה יותר כמו שמועה. אין טעם להזכיר את זה. נרו יאירשיחה • ג' באב ה'תשע"ו • 21:17, 7 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

הפסוק צריך להיות, מבשרך לא תתעלם, ולא אל תתעלם 79.180.92.228 21:16, 12 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-08 באפריל 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא ניתן לטפל

המידע לא מדוייק

מה לא מדויק?

האם יש מישהו שחולק על כך[עריכת קוד מקור]

שהבעש"ט היה מנהיגה הראשון של תנועת החסידות??? נרו יאיר. אבגד - שיחה 21:25, 3 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]

מנקודת המבט החב"דית הבעל שם טוב היה הנשיא הראשון של התנועה. אחד מ"רבותינו נשיאינו". מנקודת מבט היסטורית הוא היה בעל שם שהתקבצו סביבו תלמידים. הוא לא ניסה ליסד תנועה וממילא גם לא הנהיג אותה (וכאן אפשר להוסיף כמה סימני קריאה כדי לאזן את סימני השאלה למעלה). נרו יאירשיחה • ח' בשבט ה'תש"ף • 21:27, 3 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
עדיין הוא -מנוקדת מבט היסטורית- מזוהה בעולם כמייסד החסידות וכמנהיגה הראשון. אינני הולך לריב על זה. אני חושב שאתה טועה. (לא כל מה שאני עושה זה מנקודת מבט חבדית, טעות בידך, לא בגלל שאני חבדניק אז כל מה שאני עושה זה מנקודת מבט חבדית - או שבגלל זה זה לא נכון.) זה משהו שעד כמה שידוע לי כולם חושבים ככה. בטח כל החצרות החסידיות ועמך ישראל. שיין. שיהיה כך. אבגד - שיחה 21:36, 3 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
אתה מערבב בין התרחשות היסטורית ובין תדמית חסידית מאוחרת. כמובן לא כל מה שאתה עושה זה בגלל שאתה חב"דניק, אבל כאן עושה רושם שיש קשר. אשמח לשמוע את דעת משתמש:AddMore-III, אולי אני טועה. נרו יאירשיחה • ח' בשבט ה'תש"ף • 21:39, 3 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
בדקתם באלפסי? עד כמה שידיעתי משגת הבעל שם טוב נחשב בעיני כולם מייסד התנועה. בורה בורה - שיחה 21:53, 3 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
בעוד כמה שעות יהיה לי גישה לאלפסי. אבגד - שיחה 22:08, 3 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
הניסוח באלפסי לא רלוונטי, יש אצלו הרבה הגיוגרפיה. כדי שאנציקלופדיה רצינית תכתיר אותו כ"מייסד התנועה" הוא צריך לייסד תנועה. בחייו לא הייתה תנועה. נרו יאירשיחה • ח' בשבט ה'תש"ף • 23:04, 3 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
אלפסי? לא רק ש"יש מי שחולק על כך", אין כיום באקדמיה מי שחולק על כך שהבעש"ט לא היה מייסד החסידות. ראה פרק 2 בהיסטוריית סטנפורד של החסידות, עם ציטוטים כמו (עמ' 67): The process by which the Besht was turned into the founder of Hasidism first involved imagining him not as a ba'al shem, but as a theosophical kabbalist.‏AddMore-III - שיחה 23:30, 3 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
ומי הסמיך את שליחי האימפריה הבלתי נראית של יתד נאמן לייצג את ״נקודת הראות החב״דית״? הנה זה מה שרשום באתר של חב״ד בישראל לגבי הבעש״ט ״חייו של הבעש"ט, מייסד החסידות, היו מיוחדים מאד כבר משחר ילדותו.״ הייתי אומר , שזה דווקא די ברור. הנה קישור.
אין ספק שהבעש״ט היה מייסד החסידות. גם הספרות הקלאסית הכללית תומכת בטענה הזו. לא זו בלבד שהוא היה מייסד החסידות , אלא שניתן להגדיר בצורה נקודתית את יסוד החסידות במעבר למגורים במז׳יבוז׳. זה מתאים להרבה מיתוסים דתיים שמתחילים דווקא במעבר גיאוגרפי , כמו המעבר של מוחמד ממכה למדינה.--בצלאל א. - שיחה 17:30, 10 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
מהי הספרות הקלסית שגוברת על המקור הברור שהביא האדמור? או שמא כוונתך שאין מדובר אלא במיתוס, כפי שמשמע מהמשך דבריך? נרו יאירשיחה • כ"ח בשבט ה'תשפ"א • 22:57, 10 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אם אתה טוען שהמשפט הסתמי, המעורפל וחסר המשמעות שהביא האדמור הוא ״מקור ברור״ , זה סימן שאתה מתכונן להתקשקשות שאני לא מתכוון להכנס אליה. גרץ טוען שהבעש״ט הקים את החסידות , כמוהו עוד רבים אחרים, אבל גרץ מספיק. הנקודה החשובה היא כזו. אותן טענות עמומות שכופרות לכאורה בהקמת החסידות על ידי הבעש״ט לא טוענות שהחסידות הוקמה על ידי מישהו אחר. המציאות ההיסטורית, עד כמה שהיא באמת חסרת מקורות מהימנים (שוב לא הנקודה) , די ברורה. הבעש״ט הקים את תנועת החסידות במדז׳יבוז׳ , כנראה ב1740. מה טוענים האחרים? מה שהם טוענים זה שהיו עוד כמה מקובלים או מיסטיקנים שפעלו קודם ושלאו דווקא היו קשורים לבעש״ט , ואותם אנשים , בפרספקטיבה היסטורית , כאילו קפצו על העגלה ונחשבו אחר כך למנהיגים חסידיים , למרות שלא נמנו על תלמידיו ומעריציו של הבעש״ט. זו כל הטענה , שיכול להיות שהיא נכונה, אבל היא לא רלוונטית. המומנטום היה של הבעל שם טוב. אחר כך קמו טרמפיסטים? אולי, אבל לגמרי חסר משמעות. ראה מאמרו של דוד אסף ״תולדות החסידות״ , כנ״ל הקובץ ב״מעגלי חסידים״ בעריכת עימנואל אטקס משנת 1999. אין ויכוח באקדמיה. הויכוח רק פה והוא נובע מהסיבות הרגילות של חוסר ידע וכשלים בהבנת הנקרא.--בצלאל א. - שיחה 05:14, 11 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
זה חצי משפט, אבל הוא ברור. גרץ, תקן אותי אם אני טועה, זה המאה ה-19. למיטב הבנתי, כפי שכבר כתבתי, הנקודה היא אחרת: לא הייתה תנועת החסידות בימי הבעש"ט; למרות שאין ספק שחסידים רבים בדורות הבאים מייחסים לו את ייסוד התנועה. לוודא: אתה אומר שדוד אסף מגדיר את הבעש"ט כמייסד החסידות? תוכל להביא מקור מדויק, כולל מספר עמוד? נרו יאירשיחה • כ"ט בשבט ה'תשפ"א • 14:33, 11 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
זה בעמוד הראשון במאמר של אסף והנה הציטוט ״ראשיתה של החסידות בפעילות בעלת אופי אליטיסטי-ספונטאני של למדנים ומקובלים שחיו בחלקים הדרום-מזרחיים של מלכות פולין-ליטא, במיוחד בפלך פודוליה. אישים אלה, שהבעש"ט היה הבולט בהם, פעלו כיחידים או בחבורות וביקשו להפיח תוכן רוחני חדש בדרכים המסורתיות של עבודת ה' וליטול חלק פעיל יותר בהנהגת הציבור. בדור שלאחר פטירתו של הבעש"ט זיהו עצמם מעריציו בשם הטעון 'חסידים', תואר שקודם לכן כונו בו יחידים שהציבור הכיר בהם כעובדי ה' מעוּלים וככאלה הוענקו להם זכויות יתר בתחום הפולחן הדתי. בני חוגו של הבעש"ט, תלמידיהם ותלמידי-תלמידיהם, היו למנהיגים כריזמטיים שפעלו בקהילות רבות באוקראינה, ברותניה האדומה )לימים גליציה המזרחית) וברוסיה הלבנה ומשכו אליהם מעריצים וסקרנים, אך בעיקר צעירים למדנים שחשו כי דרכי הלמדנות המסורתית אין בהם די לסיפוק צרכיהם הרוחניים." אני חושב שלטעון ש״לא הייתה תנועת חסידות״ זו התקטננות לשמה. --בצלאל א. - שיחה 16:18, 11 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
נהדר. ממש כמו שחשבתי. איפה אתה רואה פה קביעה שהבעש"ט הוא מייסד החסידות? כמובן שהוא היה הכי בולט (יותר מזה: העיקר) בראשיתה של מה שנקרא היום החסידות. זה לא הוויכוח המקורי, אבל הוא גם אומר בפירוש שבזמן הבעש"ט (ועוד קודם) היו יחידים שנקראו חסידים, ולאחר פטירתו מעריציו קראו לעצמם באופן כולל כך. המילה תנועה לא מופיעה כלל בציטוט שלך. כבר פעם שנייה שאתה מדבר בשם מקור ומתברר שהוא אומר להפך. נרו יאירשיחה • כ"ט בשבט ה'תשפ"א • 18:07, 11 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
זו בדיוק הדוגמא להתקשקשות המיותרת שדיברתי עליה מקודם. הבעל שם טוב ייסד את החסידות. לפניו לא הייתה ואחריו כן הייתה. זה שפרופסור אסף משתמש במונח יותר מדוקדק כמו ״החסידות צמחה מהחוגים שמסביב לבעל שם טוב״ אינו תירוץ להכשיל את הקוראים שלנו. בקשר לטענה שאני מציג מקור שאומר ההפך , להד״ם דרך אגב , אולי זכרונך דל כל כך שאתה לא זוכר שטענת טענה כל כך מופרכת לפיה החבדניקים לא טענו שהבעש״ט לא היה מייסד החסידות, רוצה שאני אביא לך שוב את המקור החב״די?. --בצלאל א. - שיחה 22:15, 11 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
כשמתברר שבמקור שלך כתובים דברים אחרים אתה טוען שזו התקשקשות. לא הצלחתי להבין אפילו מה אומר המשפט שהבאת בשמי. נרו יאירשיחה • ל' בשבט ה'תשפ"א • 13:59, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אני כל כך לא מתכוון להמשיך את ההתקשקשות איתך. אין לי שום מחלוקת עם המאמר של דוד אסף. אנחנו פשוט משתמשים במילים אחרות לתאר מציאות זהה. לגבי המקור שאדמור הציג , לדעתי הוא משפט מעורפל וחסר משמעות ויש לפסול אותו למרות שלדעתו ולדעתך הוא ״מקור עליאי״. אני הצגתי מקור שלישי שהוא אנציקלופדיה בריטניקה. לדעתי זה מקור יציב ואמין. אני אצטט את מה שכתוב שם בערך על הבעש״ט . ״charismatic founder (c. 1750) of Ḥasidism״. אתה מצליח להבין את הביטוי, או שאתה צריך תרגום? לדעתי זה בדיוק הניסוח שבו צריכים להשתמש בערך. בצלאל א. - שיחה 19:49, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לי ברור כשמש בצהריים שהמקור שהביא האדמור עדיף עשרת מונים על אנצ' בריטניקה, עם כל ההילה סביבה. נרו יאירשיחה • ב' באדר ה'תשפ"א • 13:11, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
טענה מאוד מוזרה, חסרת ביסוס ולגמרי לא אנציקלופדית. גם אדמור כנראה מתקשה לבסס את המקור שלו, כי כנראה שבכלל אינו יודע באיזה ספר מדובר. פעם אחת הוא מכנה אותו ״היסטוריית סטנפורד של החסידות״ ופעם אחרת ״אנציקלופדיית סטנפורד״. מישהו בכלל יודע באיזה ספר מדובר? לפני שמתייחסים אליו כאל ״מקור עלאי״. בצלאל א. - שיחה 01:10, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
  1. דוד אסף הוא אחד הכותבים של אנציקלופדיית סטנפורד, שהיא המקור העילאי. הוא השתתף בכתיבת הפרק ההוא, המכיל את המשפט שציטטתי ועוד רבות על הנושא. זה טריוויאלי לגמרי.
  2. היינריך גרץ הוא מוצג ארכיאולוגי, לא מקור. באותה מידה אפשר לצטט את טרייטשקה או מרקוס יוסט.
  3. אין טעם לבזבז זמן על מי שאלו מקורותיו. זו גם לא הפעם הראשונה שאני רואה את המשתמש מציג מקורות בעייתיים. AddMore-III - שיחה 19:52, 11 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
  1. גם אנציקלופדיה בריטניקה היא מוצג ארכיאולוגי? ״Baʿal Shem Ṭov, (Hebrew: “Master of the Good Name”, ) byname of Israel Ben Eliezer, acronym Beshṭ, (born c. 1700, probably Tluste, Podolia, Pol.—died 1760, Medzhibozh), charismatic founder (c. 1750) of Ḥasidism, a Jewish spiritual movement characterized by mysticism and opposition to secular studies and Jewish rationalism.״ אתה מבין מה משעות המילה ״founder" באנגלית?
  2. כנראה שפרופסור אסף דווקא לא מסכים עם אותו מקור עילאי.--בצלאל א. - שיחה 22:36, 11 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
איני רואה דרך אחרת לפרש את המקורות שמציג אדמו"ר (וגם את דבריו של אסף), ולמיטב ידיעתי זו גם הדעה המקובלת במחקר החסידות. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו08:06, 16 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אדמור הציג מקור אחד, שהוא אפילו לא יודע את שמו ודוד אסף אומר בדיוק מה שאומרים במקורות אחרים. הבעש״ט יסד את החסידות, בלי להכנס לניסוחים מבלבלים , קטונוניים ומיותרים בסגנון ״החסידות צמחה בהשראת הבעל טוב״. אנחנו כותבים אנציקלופדיה ולא מנהלים ועדת חקירה. בצלאל א. - שיחה 01:14, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

אחרי עיון במאמר אני מתחלחל מהמחשבה שמתייחסים לנ״ל בתור מקור. נראה כמו עורך ב״צאנה וראנה״ שמעמיד תילים של קלוצקאשעס. אני מציע לרוקן את הערך מכאלו הבלים.--בצלאל א. - שיחה 17:42, 10 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

משתמש:אברהם אליצור, בנקודה זו אני מסכים חלקית עם בצלאל. תולדות חייו של הבעש"ט הם עניין עדין. יש מסורת חב"דית ומסורות מאוחרות אחרות, צריך להיזהר מה מכניסים מכל זה לערך. נרו יאירשיחה • ל' בשבט ה'תשפ"א • 15:14, 12 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
לא בקיא בתחום, לא התכוונתי להיכנס לנושא שנתון במחלוקת. הערך נראָה לי דל מאוד (ועדיין נראה לא מספיק נרחב ביחס לאישיות כזו חשובה), ונדמה לי שלאלפסי יש שם של חוקר חסידות חשוב. השתדלתי להכניס בעיקר פרטים יבשים על תולדות חייו (אגב, חלק ניכר ממה שמחקת היה שם גם לפני העריכות שלי, יותר סידרתי אותו). אם אתה יכול להביא מקורות אחרים - מעולה. אברהם אליצור - שיחה 22:46, 13 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אם מחקתי משהו חשוב לדעתך, מעבר לבעיה שהעליתי של מסורות מאוחרות (חלקן קשורות למשל לגניזת חרסון) - אתה מוזמן לפרט. נרו יאירשיחה • ב' באדר ה'תשפ"א • 00:47, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
בעיקר הפסקה על ילדותו נראית לי נצרכת, אולי בעריכה קלה ("על פי המסופר, התייתם מהוריו בגיל צעיר. הוא אהב לצאת לשדה ולצפות בטבע, וכך הכיר את הצמחים ואת סגולותיהם הרפואיות. על פי המסופר, בסביבות גיל 14 פגש בבנו של רבי אדם בעל שם, שמסר לו כתבים קבליים, אך יש מטילים ספק במסורת זו").
ובכל אופן, נראה לי שאם יש מקורות חלוקים, עדיף להביא ולסייג מאשר לא לכתוב בכלל (כמובן, אם מדובר בפרטים חשובים). כלומר - "לפי המסורת החסידית...", "לפי גרסאות מסוימות" וכד'. אברהם אליצור - שיחה 07:37, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
צריך להבהיר לקורא מי מספר ומי חולק. למשל אם לחוקרים ברור שמדובר באגדות מאוחרות - זה צריך להיות ברור בערך. אולי משתמש:AddMore-III יכול לעשות סדר. נרו יאירשיחה • ב' באדר ה'תשפ"א • 13:09, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
מעט מאוד ידוע על הבעש"ט בוודאות, בייחוד שחר ימיו. אלפסי הוא מקור נחות, כל שכן המסורות המומצאות של חב"ד. כל הידוע אודותיו במחקר מובא באנצ' סטנפורד. אין הבדלים משמעותיים, למעט הפירוט, מהערך אודותיו ביוו"א המובא בערך. שנת הלידה הסבירה ביותר היא 1699. יש להיצמד למקורות אלו ולמעט ככל האפשר במסורות וסיפורים. AddMore-III - שיחה 19:41, 14 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-25 בדצמבר 2021[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

בס"ד רבי ישראל בן אליעזר לעולם לא התעסק בהשבעות ובקמיעות. אלא בכח האותיות ולימוד הקבלה עזר לאנשים. נא לתקן

מתייג את בעלי הידע ביהדות. ספציפית, אולי הדיווח קשור לעריכה הזו, שבה הוסרה הסתייגות מהטענה של שימוש בקמיעות. פוליתיאורי - שיחה 22:14, 15 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]
לדעתי ההגדרה תלויה בעיני המתבונן. מה שחסידיו יגדירו כשימוש בכח האותיות ולימוד הקבלה, אנשים אחרים יגדירו כקבלה מעשית, קמיעות ומאגיה. על העובדות עצמן אני חושב שכולם מסכימים. Biegel - שיחה 22:21, 15 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]
והנה ציטוט אקראי מתוך "שבחי הבעש"ט" (אות יב): "פעם אחת בא מוכסן אחד מעיר קטנה שעשו לו כשוף... ונסע לבעש"ט, וציוה לסופר לכתוב שמירות בכל חדריו". מה זה אם לא כתיבת קמיעות? Biegel - שיחה 22:24, 15 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]
והניסוח משקף התבוננות או את העובדות? (אני באמת שואל, בנושא שאין לי מושג לגביו, כדי להבין אם יש ממש בדיווח.) פוליתיאורי - שיחה 22:26, 15 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]
ככל שהספר אמין (וזה נושא שנוי במחלוקת) הוא ממתאר עובדות, אך כמובן שגם העובדות שבו נתונות תחת שבט הביקורת. הבאתי את זה כדי להראות שגם חסידיו הראשונים לא בושו לומר שרבם היה בעל שם במובן הקלאסי של המושג. Biegel - שיחה 22:39, 15 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]
ובנוגע להשבעות, ציטוט מאותו ספר: "ושמע שאומר לנשמת הילד היכנס לגוף כי תוכרח להיכנס, כי לא אשבע לשקר. ועוד ציטוט מפורש על קמיעות: "וכשנולד לו בן הנ"ל נסע להבעש"ט ליקח ממנו קמיע כמנהגו מאז. Biegel - שיחה 22:44, 15 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]
בתחילת דרכו היה הבעש"ט "בעל שם" ועסק בקבלה מעשית (זה מה שבעלי שם עשו אז). היהדות במזרח-אירופה, כולל הרבנים, באותה תקופה לא ראו בכך איסור או דבר פסול.--Nahum - שיחה 09:35, 16 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]
בעד לנוכח ההסברים והדוגמאות מאירות העיניים אפשר לראות את זה כסגור. ‏- La Nave Partirà08:31, 24 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]
מסכים עם La Nave Partirà‏. ההסברים ובמיוחד הדוגמאות שהביא כאן Biegel מוכיחות כי הבעש"ט אכן היה "בעל שם" במובן המלא, כולל השבעות וקמיעות. אם כי אציין שבחלק מהחסידויות יש אכן טענה כזו שכל כוחו ומופתיו באו רק מאמונתו בקב"ה. ידך-הגדושה - שיחה 21:23, 25 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-11 בינואר 2023[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

הבעל שם טוב נולד בי״ח אלול שנת תנ״ח ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מעט ידוע על חייו של הבעל שם טוב, והמקור הישיר המפורסם ביותר הוא "שבחי הבעל שם טוב" – קובץ הגיוגרפי שהודפס בשנת ה'תקע"ה (1815). אם יש מקור לטענה יובא בבקשה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
קיימת התייחסות לתאריך זה בהערת שוליים מס' 1.פוליתיאורי - שיחה 22:51, 10 בינואר 2023 (IST)[תגובה]

אני חושב שצריך לתת קטע לכל הפיקפוקים בחלק מהסיפרים ואף אם בכלל היה בעל שם טוב שכאן לא רואים לזה שום איזכור אם משהו מעוניין לעזור לי לערוך כזה קטע ניתן ליפנות אליי בפרטי אהבת תורה ויראת שמים - שיחה 14:33, 30 במרץ 2023 (IDT)[תגובה]

סלח לי, אתה באמת עברת על הערך? על דברי החוקרים? על מה שמוזכר שמצאו בארכיון העיר מז'יבוז'? ידך-הגדושה - שיחה 01:10, 31 במרץ 2023 (IDT)[תגובה]
ישנם הרבה ראיות שונות לא ניכנס לכל הפרטים אבל צריך לבחון גם את הנושא ולתת לו מקום בערך
ואכן אתה נוגע בדבר מבדיקה שערכתי עליך אתה משתייך לזרם החב"די שהוא הולך בשיטת הבע"שט אי לכך ניראה לי שאתה בכלל מנוע מלעסוק בעניין בברכה אהבת תורה ויראת שמים - שיחה 01:22, 31 במרץ 2023 (IDT)[תגובה]
לכל לראש יש להגיב לגופה של טענה, לא לגופו של טוען. שנית, שלילת ההיסטוריות של הבעש"ט הועלתה בעבר הרחוק על ידי מספר חוקרים, אך כיום אין חוקר הסובר כך. אם תכתב פסקה על ההיסטוריה של המחקר, יהיה מקום להזכיר את הטענה. אי"ש / שו"ת, ט' בניסן ה'תשפ"ג ; 01:27, 31 במרץ 2023 (IDT)[תגובה]
הנה לךhttps://www.israelhayom.co.il/article/569107 תעבור על זה ותיראה שיש על מה לפתוח דיון אהבת תורה ויראת שמים - שיחה 01:39, 31 במרץ 2023 (IDT)[תגובה]
במחקר מקובל כבר שנים שהבעש"ט היה קיים, ורק כמה בחורים ליטאיים ועיתונאים אוהבי סנסציות עדיין זוכרים טענות שהועלו לפני עשרות שנים, והיו חסרות הגיון גם אז. אי"ש / שו"ת, ט' בניסן ה'תשפ"ג ; 01:48, 31 במרץ 2023 (IDT)[תגובה]
הרגע שלחתי לך כתבה אני יביא מקורות אני מבקש לא לזלזל כבר הבאתי לך ממור אחד ואני יביא עוד בבקשה לבד ולתת לדיון להתפתח בברכת אהבת תורה ויראת שמים - שיחה 02:52, 31 במרץ 2023 (IDT)[תגובה]
למרבה הפלא, גם הכתבה שהבאת מפריכה את הטענה שהזכרת. לכשתמצא מקורות טובים אפסיק לזלזל... אי"ש / שו"ת, ט' בניסן ה'תשפ"ג ; 03:01, 31 במרץ 2023 (IDT)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-23 באפריל 2023[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

אשת הבעל שם טוב לפי ספריו בספר כרך 1 פרק שלוש שמה של אשתו היה לאה-רחל בת רבי אפריים ואחות של רבי אברהם. אשתו הראשונה אכן חנה אבל אם אדל וצבי היא לאה-רחל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אולי Adieu ירצה להתייחס לדיווח (מזכיר נשכחות). פוליתיאורי - שיחה 20:39, 11 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
אם יובא לכך מקור בר-סמכא קדום (לא משנת 1900 והלאה) - ודאי שיתבקש לעדכן את הערך. Adieu - שיחה 01:16, 20 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
מצטרף לדעתו של @Adieu. אודה גם למדווח אם יואיל להפנות בטובו למה כוונתו "לפי ספריו בספר כרך 1 פרק שלוש". מוטב בגרסה מקוונת. תודה. ידך-הגדושה - שיחה 08:29, 23 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]