שיחה:הגייה ספרדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רציתי להוסיף קצת על אופן ההגיה של העיצורים בקרב הקהילות הספרדיות השונות, אבל מעולם לא למדתי בלשנות/לשון עברית באופן מסודר והידע שיש לי בתחום זה נאסף מקריאה בשעות הפנאי ממקורות שונים, כך שאני בכלל לא בטוח שאני רושם את הדברים בהתאם לז'רגון המקצועי של הבלשנות. לכן החלטתי לרשום את התוספות כאן, בתקווה שמי שבקיא בתחום הזה יוכל לתקן טעויות (אם ישנן) ולהכניס את המידע לערך המקורי.

ב - בקרב רוב הקהילות בארצות הדוברות ערבית לא היה הבדל בין ב' רפה לב' דגושה והגו את כולם כ-[b], כיוון שבערבית לא קיים העיצור [v]. כך גם הגו הספרדים במערב אירופה (אמשטרדם, לונדון, צרפת וכד'), למרות שבשפות המדוברות באיזורים אלו קיים העיצור [v]. הסיבה לכך היא שיהודים אלו הם מצאצאי האנוסים בספרד, וכאשר שבו ליהדות בגלוי מי שלימד אותם עברית היו כנראה יהודים מארצות צפון אפריקה שלא ידעו לבטא [v]. לעומת זאת בקרב הספרדים בתורכיה ובבלקן ביטאו את הב' הרפה כ [v] וכך גם בקרב הישוב הספרדי הישן בא"י (למרות שחי בארץ דוברת ערבית) ואצל יהודי איטליה.

ג - בקרב רוב הקהילות בארצות הדוברות ערבית הבדילו בין ג' דגושה שנהגתה כ [g] לג' רפה שנהגתה כמו העיצור הערבי غ (דומה בהגיתו לר' הישראלית הגרונית). בשאר הקהילות הספרדיות (אלו של מערב אירופה, תורכיה והבלקן) לא הבדילו בין הדגוש לרפה וכולם נהגו כ [g].

ה - בקהילות תורכיה והבלקן יש נטיה ל"העלים" את העיצור הזה לגמרי או להגותו כמו א'. למשל המילה "השכבה" נהגית כ "Ashkava" ולא "hashkava". "במהרה" נהגית כ "Bimera" ולא כ"Bimhera" ואפילו לא כ "Bime'ra".

ו - אצל רוב הספרדים, כולל דוברי הערבית נהגה כ [v], אבל אצל יהודי עירק ועוד כמה קהילות נהגה כ[w] (כמו ה و הערבית).

ח - הקהילות הספרדיות באירופה (מערב אירופה, הבלקן, תורכיה) לא ידעו להגות ח' והיא נהגתה כמו הכ' הרפה. בשאר הקהילות היא נהגתה כעיצור לועי (כמו ה ح הערבית).

ט - רוב הקהילות לא הבדילו בין ט' לת' דגושה, אבל יהודי עיראק למשל הגו ט כמו ה ط הערבית.

ע - כאן יש חלוקה מעניינת. אצל הספרדים באיזורים דוברי הערבית היא נהגתה כמו ה ع הערבית. אצל הספרדים בתורכיה ובבלקן כמו א'. אצל הספרדים במערב אירופה ואצל יהודי איטליה יש הגיה מאוד משונה לעיצור זה, כעין [ng] (כעין נון שהוגים בגרון). מכאן דרך אגב הכינוי "ינקלה" (יהודי הולנד האשכנזים למדו הגיה זו מאחיהם הספרדים באמשטרדם וכך נוצר הכינוי "ינקלה" אצל האשכנזים).

צ - אצל יהודי עיראק ועוד כמה קהילות נהגה כמו ص הערבית (מעין ס' גרונית). אצל שאר הספרדים נהגתה כמו ס' רגילה (כולל יהודי תורכיה ויוון). אצל הספרדים במערב הבלקן (בולגריה, יגוסלביה ועוד) ואצל הספרדים במערב אירופה חל שינוי בהגייתה בתחילת המאה ה19 בו החלו להגות אותה כמו הצ' האשכנזית (ומה שהתקבל לאחר מכן בהגיה הישראלית).

ק - בקרב הקהילות שמבחינות בין ט' לת' דגושה גם הבחינו בין ק' לכ' דגושה. הק' נהגתה כ ق הערבית (כעין כ' דגושה, אבל גרונית). אצל שאר הקהילות נהגתה כמו כ' דגושה.

ר - אצל כל הספרדים ללא יוצא מן הכלל נהגתה ר' כעיצור חוד לשוני, כמו ה ر הערבית, וזאת בניגוד להגיה הישראלית המקובלת.

ש - בעבר היו קהילות ספרדיות באירופה שביטאו את הש' כמו ס'. הסיבה לכך היא שבספרדית כמעט ולא קיים העיצור [sh] ולכן הספרדים התקשו לבטא אותו.

ת - ברוב הקהילות לא הבדילו בין ת' דגוש לרפוי ואת כולם ביטאו כ[T]. אצל חלק מיהודי עיראק ביטאו ת' רפוי כ[Th] או ث הערבית. אצל יהודי תורכיה והבלקאן קיימת נטיה להגות ת' בסוף מילה כמו ד ([d]). נטיה זו קיימת במידה פחותה יותר גם בקרב הספרדים במערב אירופה ואצל יהודי איטליה. הדברים אמורים כנראה גם לגבי ט', אלא שמעטות הן המילים בעברית המסתיימות בט'.

הערה כללית: ההגיה אצל יהודי איטליה היתה אחידה בין כל שלוש הקהילות שהתקיימו באיטליה (ספרדים, אשכנזים ואיטלקים). יש לציין שמבחינת הגיית התנועות ההגייה האיטלקית (גם אצל האשכנזים) זהה להגייה הספרדית.

אסי אלקיים 22:42, 3 ספטמבר 2005 (UTC) (לא הייתי מחובר קודם)


חבל שלא הכנסת לערך, מעניין וכתוב יפה. בכל מקרה, אשתדל מחר להוסיף איזה מילה או שתיים מהז'רגון הבלשני ולשלב בערך. פכידרם 22:45, 3 ספטמבר 2005 (UTC)

תודה :) אסי אלקיים 22:51, 3 ספטמבר 2005 (UTC)

הוספתי את הדברים לערך. נתנאל 18:04, 6 ספטמבר 2005 (UTC)

הגיית ד' אצל יהודי עיראק[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחת משתמש:Netan'el

שלום נתנאל, קראתי את הערותיך בנושא ההגיה, זה היה מעניין מאד, ובתור בן ליוצאי עיראק די דייקת בהגיה הנהוגה בקרבם. רציתי לשאול מדוע לא כתבת לגבי האות ד, כיוון שעד כמה שידוע לי אצל חלק מהקהילות הספרדיות נהגו לבטא ד לא דגושה כמו האות בערבית המתאימה, שמאחר והמקלדת שלי מוגבלת אני לא יכול לכתוב אותה, אבל אני מניח שאתה יודע למה אני מתכוון, כמו הגיית th במלה the. --87.69.119.39 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

שלום לך. בעצם לא אני זה שפירטתי את הגיית העיצורים בערך, אלא משתמש אחר. ההגייה שאתה מתאר לד' לא דגושה לא מוכרת לי אצל ספרדים. בכל אופן, אם יש לך מקור כתוב שעליו אתה יכול להתבסס, אין שום בעיה להוסיף את זה לערך. נתנאל - שיחה 19:01, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

קודם כל אני מתפלל בבית כנסת של עירקים לפי הבן איש חי, ושם הזקנים מבטאים ד לא דגושה כמו שצריך. כמו כן ראיתי תוכנית על האנוסים בספרד, ושם שמעתי אותם מבטאים את שם ה' א-ד-ו... כשאת ה-ד' הלא דגושה הם מבטאים כמו שצריך. כנראה שזה לא יספק אותך, אני אנסה למצוא מקורות מוסמכים. --87.69.119.39 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

במקרה הגעתי לכאן - אני כתבתי בזמנו את פירוט אופני הגיית העיצורים בערך הגייה ספרדית בדף השיחה ונתנאל הכניס אותם לערך, שכן אין לי רקע בבלשנות. הטיעון שלך למיטב ידיעתי נכון. מקורות: המילון החדש של אבן שושן בנספחים מתאר שכך הוגים יהודי בבל ותימן (תימן אמנם לא רלוונטי להגיה ספרדית). גם אצל אברהם צבי אידלסון בספרו "נגינות יהודי בבל" במבוא - בחלק המפרט את המבטא. נתנאל - אם זה מקובל כמקור נוסיף את זה לערך. אסי אלקיים - שיחה 01:38, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
בוודאי. נתנאל - שיחה 07:29, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

-סוף העברה- אסי אלקיים - שיחה 10:00, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

הגיה אצל יהודי מרכז אסיה[עריכת קוד מקור]

למיטב ידיעתי ההגיה אצל יהודי מרכז אסיה (פרס, אוזבקיסטאן, קווקז וכד') איננה בדיוק הגייה ספרדית, למשל הגיית הקמץ דומה להגייתו אצל האשכנזים וכן ישנם הבדלים באי אלו עיצורים (למשל אצל הפרסים הח' דומה לה'). האם מדובר בהגייה המצריכה ערך נפרד? אסי אלקיים - שיחה 14:01, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

יש כל כך הרבה טעויות פה, לא ודע איפה להתחיל.... אחזור כשיש לי יותר זמן. יהודה