שיחה:ההסברה הישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן הערך הועבר מהערך משרד ההסברה, נכתב בעיקר על ידי משתמש:Nofarkashi, ונערך על ידי משתמשים רבים נוספים, כמפורט בהיסטוריה של הערך. עידושיחה 17:16, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

שם הערך[עריכת קוד מקור]

שמו של הערך אמור להיות "הסברה ישראלית" ולא "הסברה בישראל", שכן סוג ההסברה עליה מדובר כאן היא כזו הנעשית בפנייה לעולם הרחב ולא לקהל הישראלי. לא מדובר על פעילות הסברה של משרד הבריאות למשל, בהקשר של חיסונים או המנעות מממחלות. מדובר על הסברה על הפעילות הישראלית - כזו שנעשית בחו"ל וכלפי מדינות העולם.

אם לא תהינה התנגדויות, אשנה את שמו של הערך. Ldorfmanשיחה 21:21, 12 בפברואר 2013 (IST)

מסכים. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:47, 12 בפברואר 2013 (IST)
תודה לאביר על הביצוע. Ldorfmanשיחה 02:06, 13 במרץ 2013 (IST)

אתרי הסברה שהתווספו אינם מהווים אתרי פרסום[עריכת קוד מקור]

לא הבלוג http://israelhas.blogspot.com ולא האתר החדש http://Israeliside.com מהווים אתרי פרסום. אלא אתרי הסברה ישראלית כמו הערך עצמו. בנוסף בכול הגרסאות לערך בשאר השפות מופיעים קישורים לאתרים דומים.

יש הרבה אתרים לקידום ההסברה הישראלית, אבל קישורים חיצוניים בוויקיפדיה משמשים כדי להרחיב במידע לקורא, או כדי לקשר לאתרים רשמיים או חשובים במיוחד בתחום מסוים וכו'. אין מקשרים לבלוגים, אלא במקרים יוצאי דופן. ערן - שיחה 07:30, 6 בנובמבר 2014 (IST)

כתיבה מגמתית[עריכת קוד מקור]

אני לא אוהב את הפרק "מצוקת ההסברה הישראלית" שנמצא בפרק "שאלת הקמת משרד הסברה". רובו כתוב בצורה מגמתית ולא נייטרלית. נראה שהערך מסתמך מאוד על פרסומו של משה יגר ושואב את השראתו ממנו. לא תפקידה של ויקיפדיה להעביר ביקורת על המצב הקיים. הפרסום של ד"ר יגר מופיע כבר בפרק הקריאה הנוספת ואם הקורא ירצה לדעת את עמדתו של ד"ר יגר, יקרא את הפרסום בעצמו. אי אפשר להציג עמדה כל כך חד צדדית בערך. הינה כמה דוגמאות:

  • "המצב, כפי שתואר בערך זה, מתאר תופעה שחוזרת על עצמה אחת לכמה שנים, כשתקופת משבר מדיני או צבאי יוצרת הרגשה של מצוקה הסברתית.[3] זו, מעוררת לחץ ציבורי ותביעה לפתרון הבעיה, לרוב באמצעות שינויים ארגוניים שינהיגו סדר בשלוחות ההסברה המפוצלות והמפותלות. לעתים מגיבה הממשלה בניסיון חלקי ובלתי מספיק לתקן את המעוות, אך כאשר המשבר חולף, גם הלחץ הציבורי חולף עמו, וחוזר חלילה." - מה זה "נסיון חלקי ובלתי מספיק"? זה הרי אם החטאת של הכתיבה הלא נייטרלית.
  • "התנגדות זו שיקפה מצב אירוני בתחום ההסברה הישראלית מחד" - מה פתאום שניתן ציונים לביקורת?
  • "נראה כי ליקויי המערך ההסברה הישראלי כפי שמוצגים בעת האחרונה, זהים לליקויים שנחשפו ועלו לפני פחות מארבעה עשורים" - מה פתאום שנקבע שיש ליקויים? מה קרה לכתיבה הנייטרלית?
  • "הליקויים הפנימיים של מערכת ההסברה הממשלתית, לדעתו של דר' משה יגר, בכיר לשעבר במשרד החוץ, מעקבים את האסטרטגיה ההסברתית של ישראל" - טוב ויפה שד"ר יגר חושב שיש ליקויים רבים - למה זה הגיע לגוף הערך?

אפשר לסרוק את כל הפרק בצורה זו. לאור הכתיבה המגמתית, אני מציע למחוק אותו. גילגמש שיחה 08:48, 5 באפריל 2015 (IDT)

תומך במחיקת הפרק, ולמען האמת בהצבת תבנית "שכתוב" לערך כולו, שמבוסס במידה מוגזמת על כתביו של ד"ר יגר ומנוסח בהתאם (כבחינה מבפנים של המערכת וההיסטוריה שלה ע"י איש שירות החוץ לשעבר) ולא כפי שסקירה אנציקלופדית של הנושא צריכה להיראות. Ben tetuan - שיחה 18:46, 1 במאי 2015 (IDT)
גם אני תומך במחיקה. האנציקלופדיה אינה שותפה ל"מצוקות" ההסברה, אם ישנן. אפשר לתאר, אפשר לצטט, אבל אסור להשתתף. Ijon - שיחה 06:20, 2 במאי 2015 (IDT)
מחקתי את הפרק. גילגמש שיחה 06:10, 7 במאי 2015 (IDT)

שינוי שם[עריכת קוד מקור]

במקום "הסברה ישראלית", שם הערך לא צריך להיות "ההסברה הישראלית"? כמו שאין ערך "בית לבן", ויש "הבית הלבן". מתייג את קובץ על יד, מכה"כ, סיון_ל, נעם דובב, Kulystab, פשוט, amikamraz, אלדד, בקרה וייעוץ, Tomer Tבעלי הידע בלשון והגהה. יוניון ג'ק - שיחה 01:54, 12 בפברואר 2017 (IST)

לטעמי, אכן, שם הערך צריך להיות "ההסברה הישראלית". אלדדשיחה 06:19, 12 בפברואר 2017 (IST)
תומך בדבריו של אלדד. נעם דובב - שיחה 08:03, 12 בפברואר 2017 (IST)
בוצע בוצע --חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:03, 13 בפברואר 2017 (IST)

בעייתיות במשפט הפותח[עריכת קוד מקור]

"הסברה היא שם כולל לפעולות שנוקטת ישראל לשם הסברת מדיניותה ברחבי העולם" - משפט זה בעייתי בעיניי משני טעמים:

  1. לא נהוג להסביר מונח על ידי שימוש באותו מונח (הסברה, הסברת)
  2. המונח "ברחבי העולם" במיקומו הנוכחי במשפט נקשר למדיניותה של ישראל ולא לפעולות שנוקטת ישראל. נעם דובב - שיחה 08:09, 12 בפברואר 2017 (IST)
תיקנתי מעט את הפתיח. יוניון ג'ק - שיחה 18:04, 12 בפברואר 2017 (IST)

איחוד / פיצול / שינוי שם[עריכת קוד מקור]

ראו דיון שנפתח כאן. יוניון ג'ק - שיחה 23:37, 22 בפברואר 2017 (IST)

ביקורת על הנושא[עריכת קוד מקור]

ראשית, הערה בנוגע למשפט הפתיחה של הערך. כתוב שההסברה הישראלית הינה "שם כולל לפעולות שנוקטת ברחבי העולם מדינת ישראל, לשם הסברת מדיניותה." אך הגדרה זו לא לוקחת בשבון ארגונים למיניהם, כמו גם אנשים עצמאיים (שהם למעשה המסה הקריטית) שפועלים בנושא - והערך הרי מרחיב על אלו בהמשך. המונח נוגע לכלל מאמצי ההסברה למען ישראל, לוחמה למען ישראל ברשת ובמרחב הבינלאומי אלו דברים שנעשים ע"י ארגונים ואנשים רבים שלא מקבלים דבר מהמדינה. בנוסף, הפעילות ההסברתית לא מוגבלת רק לעניניי מדיניות כפי שכתוב באותה שורה - אלא כוללת בתוכה גם הצדקת אירועים היסטוריים (פרעות לפני קום המדינה, חלוקות כגון תוכנית פיל) זכויותיו ההיסטוריות והטבעיות של העם היהודי לארץ ישראל ועוד, בין אם זה בכנסים באירופה, בקמפוסים בארה"ב או בפורומים באינטרנט בשפות רבות. לכן יש צורך בשינוי ההגדרה, וכאמור העובדה שממשלת ישראל אמונה על הנושא היא אמת, אך לא רק היא. וזה מוביל לנקודה השנייה:

בערך אין מספיק מידע על הביקורת הענפה בנוגע להתנהלות ההסברה הישראלית, ספציפית מצד ממשלת ישראל והמשרדים האחראיים על התחום (לא שלא צריך לצפות מבחינה מוסרית מכל אחד ואחת שגרים בא"י שיהיה להם אכפת מנושא חשוב זה ושאם ידם יכולה - שגם יעשו משהו בנידון). זהו אחד הנושאים הכאובים ביותר של ישראל, גם אם האזרח הממוצע אינו מודע אליו. התנהלות ותוצאות ההסברה הישראלית לאורך שנים רבות הם מחדל במימדי ענק, החל מהתקציב הקטן ביותר בעולם המערבי שמושקע בארץ על ענייני חוץ [1], ועד להיעדר פעילות במחרבים חיוניים וזריקת אחריות מאחד לאחר במשרדי הממשלה. עליית אנטישמיות באוניברסיטאות במאות ה-20 וה-21 והחרם על ישראל הם תוצאה ישירה של זה (ושל עוד גורמים כמובן). עברתי על הערך, ונכון שיש לאורכו נקודות שמסקרות חלק מהביקורת על הנושא, אבל זה לא מספיק ולדעתי צריך חלק ייעודי בערך שייקרא "ביקורת" (אולי אחרי: 6 - שאלת הקמת משרד הסברה). המצב, שכבר לפני למעלה מ-30 שנה נטען ש"ישראל זקוקה להסברה ולמסבירים בעולם", מתואר בצורה בדוייק ע"י יגאל כרמון בספרו "כיוונים חדשים" עמ' 30-38, 2010:

"בעוד דימויה של ישראל במערב נהרס עד היסוד; בעוד שקרֵי המצור על עזה מטביעים על מצחה אות קין; בעוד האנטישמיות הערבית מתפשטת במדינות המערב - מתייחסת הממשלה לזירה התקשורתית כאל חצר אחורית המופקדת בידי דוברים ולא בידי מנהיגים. כך נקבע יחסו של העולם אל ישראל."

נכתב על הנושא בכל כלי התקשורת לאורך השנים. לא רק בעברית. אני מצרף לכאן מקורות רלוונטיים הממחישים את גודל התופעה ואת הצורך בחלק על בביקורת (הממשלה ואף שרים וגורמים ספציפיים) בנושא, וגם כדי שיהיה אפשר להיעזר בכמה מהם. (חלקם מקורות ישנים או אקדמיים שאינם נגישים במיוחד).

רשימת מקורות
קצת מקורות עכשוויים באתרי חדשות:

מקורות נוספים, בעיקר מאמרים (כבר בסוף שנות ה-70 שומעים את ביקורת המוצדקת)

  • יעקבי, שמעון. "מדינת ישראל סובלת מהעדר משרד להסברה". במערכה: בטאון הצבור הספרדי ועדות המזרח , י"ח (213): 3, 27, 1978
  • שחורי, דליה. "גימגומי הסברה; ביקורו של מנהיג השחורים בארץ והיעדר ההסברה הישראלית לפעולות שנעשו."‫ על המשמר 1979 09 28
  • "קצר התיקשורת בהסברת מדיניות הבטחון של ישראל". גודמן, הירש צבי. ספר השנה של העתונאים , 1981, 61-67

ועוד רבים אחרים:

  • "כשלון ההסברה הישראלית", מקור ראשון הצופה ‬, 2012 11 22.
  • ‫ודל, חני."תפסיקו כבר להתגונן. תתחילו לתקוף: למה ההסברה הישראלית נכשלת". מעריב עסקים‬ 2010 08 31.
  • "על הסברה ואינטרסים: כמה הבהרות לגבי כוחה של ההסברה הישראלית והתקציב המוגבל שלה מול ההסברה הערבית המוסלמית בעולם ועוד". ידיעות אחרונות המוסף לשבת ‬2010 06 04 עמ’ 10.
  • איכנר, איתמר. ‫"אין מילים: כך נכשלה שוב ההסברה הישראלית בעולם, בעולם דיברו על טבח ושידרו מאל ג’זירה ותורכיה, ישראל פיגרה." ‫ידיעות אחרונות 2010 06 01
  • בן, אהרן‫. "ההחמצה הגדולה של ההסברה הישראלית." ‬יתד נאמן ‬2004 03 17
  • זפט, מוטי .‫" הסברה ישראלית נוטפת דם."‫ הצופה השבוע ‬2004 02 06 ע ’ 5’.
  • מירון, דן:‫ "על מה המאבק: הטעם לכישלון הצורב של מערכת ההסברה הישראלית נעוץ." ‫ידיעות אחרונות 24 שעות 2000 10 24
  • ‫ ע. בן-חורין, יצחק. "תיק תקשורת: מערכת ההסברה הפלסטינית פועלת בחו"ל במלוא הקיטור מערכת ההסברה הישראלית לא קוצרת הצלחות דומות."‫ מעריב היום‬ 2001 08 13 ‫
  • "מותה של ההסברה הישראלית". דן נמרוד. האומה , ל"א (114): 147-152, 1994
  • "היכן ההסברה הלאומית שלנו?". ניר שוחט. הד המח"ר , 8: 11-14, 1994
  • "הסברה ישראלית: תופעה שאיננה - מדיניות הסברה בעת מלחמה אידיאולוגית". נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות , 15 (89): 58-64, 2002
  • "מה שיודעים ברמאללה על ההסברה - ולא בירושלים". פנחס ענברי. האומה, 203 נ"ד, (סתיו תשע"ז, ספטמבר 2016), עמ' 48-51 2016

ברור שאם לא ערך בפני עצמו, מגיע לנושא הביקורת חלק נאה בערך זה - שיסקר במרוכז את הטענות הרלוונטיות. לחלופין אפשר להוסיף חלק מהן לגוף הערך (שבנוי היטב אך לוקה בעניין הביקורת), אך אופציה זו פחות טובה לדעתי. Yambaram - שיחה 17:22, 13 בפברואר 2018 (IST)