שיחה:הושענא רבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כפילות[עריכת קוד מקור]

יש לבדוק מה להעביר מכאן להושענות ומה להיפך. בינתיים יש כפילות. הללשיחה 00:53, 6 אוגוסט 2006 (IDT)

בחינת אפשרות איחוד ערכים או הוספת תת ערך בנושא חיבוט ערבה[עריכת קוד מקור]

צריך לראות איך מאחדים או ששמים ערך משנה תחת הנושא חיבוט ערבה יוסף 09:09, 13 באוקטובר 2006 (IST)

אפשר לשים תבנית איחוד בחיבוט ערבה, ואם לא תהיה התנגדות בדף השיחה - לאחד. אני Symbol support vote.svg בעד. חג שמח, ינבושד.

מבחינתי בסדר יוסף 15:45, 13 באוקטובר 2006 (IST)

קריאת ספר דברים[עריכת קוד מקור]

לא מוזכר במאמר הטעם לקריאת ספר דברים, ובצורת הכתיבה - הנושא די מובלע (מוזכר הטעם למנהג קריאת התהלים בצמוד לכך, אך ללא קשר לספר דברים). חקירת המקור והוספתו תוסיף רבות...

לא "ת ק נ ת-נביאים",אלא:הלכה-למשה-מסיני[עריכת קוד מקור]

ה"ערבה" של "הושענא-רבה" היא הלמ"מ (ולא כבגוף הטכסט !); לעומת-זאת, זה שאין עליה ברכה [="חביט...ולא בריך"]--זה משום שכך נהגו נביאים[="מנהג-נביאים"].[מרדכי דאדון,אופקים].

ייחודו של היום והקשר לנביאים[עריכת קוד מקור]

הוספתי קטע קצר (ומתבקש לדעתי) על נבואת חגי שנאמרה לו בדיוק בכ"א תשרי, הוא הושענא רבה. לגבי האיזכור של מלחמת גוג ומגוג שתחול ביום זה - נדרש מקור. נבואת יחזקאל (ל"ח) העוסקת בגוג ומגוג לא מזכירה תאריך, למעט שני אזכורים: שבע שנים ושבעה חודשים. ניתן למצוא כאן רמז לביאת המשיח במוצאי שביעית (כמוזכר בתלמוד במסכת סנהדרין דף צז.), ותשרי הוא החודש השביעי, והושענא רבה הוא היום השביעי של חג הסוכות - ויש לי עוד רמזים לכך, אבל וויקיפדיה היא לא המקום לכך... (אבי.ד.)

גוג ומגוג והושענא רבה[עריכת קוד מקור]

המסורת שמלחמת גוג ומגוג (או ההצלה ממנה) תהיה בהושענא רבה מוזכרת במקורות הבאים: פרי עץ חיים, שער הלולב, פרק ה; עטרת ישועה, לר' צבי הירש מז'יקוב, פרשת לך לך; האר"י ז"ל, לקוטי תורה, פרשת שמות; מדרש תלפיות, ענף גוג ומגוג; ר' יעקב עמדין, סידור בית יעקב, סדר חול המועד סוכות, דף שנו ע"ב (במהד' למברג תרס"ד); אמרי נועם (הורוביץ), דף לז ע"ג; ר' מנחם רבא, בית מועד, דרוש יא, דף צו ע"ב; ילקוט ישר, ערך גוג. --אנונימי/ת לא חתם/ה מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הוספתי --Jys - שיחה 04:34, 29 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

מחילה. לא מדויק ואף מטעה לרשום את רשימת המקורות הללו כרקע ל"היום בו על פי המסורת עתידה להיות מלחמת גוג ומגוג", כפי שנכתב בטקסט, בצורה החלטית. לכל היותר יש קשר דרשני בין השניים. מתוך עיון במקורות המובאים, אני מציע לשנות את הניסוח..

מנהג משונה[עריכת קוד מקור]

משונה שבערך יש פרק שלם שתופס שליש מהערך על מנהג טפל ושולי זה שאינו ידוע ואינו רלוונטי לאף אחד מי-נהר - שיחה 04:12, 19 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

מנהג קדום וחשוב שהיה נפוץ יותר בעבר, וכיום אינו נהוג. טישיו - שיחה 04:17, 19 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

משוב מ-7 באוקטובר 2012[עריכת קוד מקור]

מענין ומחכים, רשימת המקורות מוסיפה לאמינות המידע. יישר כח. 89.139.27.249 12:47, 7 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

תודה[עריכת קוד מקור]

תודה אל האתר המדהים הזה ומקווה שתוסיפי עוד דברים 37.142.90.31 19:28, 7 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

בערך נכתב כי: "כבר בתקופת הבית השני, הצדוקים ומאוחר יותר הבייתוסים התנגדו לחילול השבת ולדחייתה. מניעת חילול השבת גרמה לארגון מחדש של לוח השנה העברי כך שהושענא רבה לא יחול בשבת."[עריכת קוד מקור]

נשמע בערך שהסיבה היא המחלוקת עם הבייתוסים[עריכת קוד מקור]

זו סוגיא בגמ' (סוכה מג ע"ב) ושם מבואר מדוע אין ערבה של יום השביעי דוחה את השבת למרות שאנו חולקים קשות על הצדוקים והבייתוסים וזו בהחלט לא סיבה שלא לקיים המנהג בשבת כמו שמובא בערך. הסיבה המובאת שם לאי קביעת הלוח כך שיצא יום זה בשבת היא משום "אנן לא בקיאי בקביא דירחא". איננו בקיאים בקידוש החודש.

ומצאנו טעמים נוספים כגון:

"והקפידו חכמים שלא יחול הושענא רבה בשבת, כדי שיוכלו להתחנן ולזעוק על המים" (רוקח סי’ רכא).

2A01:6500:A051:C106:D73B:64A5:4069:7789 17:33, 8 באוקטובר 2020 (IDT)[תגובה]

צוטט ללא מתן קרדיט?[עריכת קוד מקור]

כמדומני שהערך צוטט ללא מתן קרדיט כאן. אם תסכימו אתי, יש להניח תבנית כמקובל. מתייג את המקיסט, טבעת-זרם, נעם דובב, מקףבעלי הידע בויקיזציה ותמיכה. פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה 17:47, 8 באוקטובר 2020 (IDT)[תגובה]