שיחה:היכל התלמוד
וואלה. השבוע עברתי בתל אביב, ובמקרה לראשונה בחיי ראיתי את השלט של בית המדרש "היכל התלמוד" ושאלתי את עצמי, מה ומי מקום זה. רק חבל שלא צילמתיהו.
בכל אופן - הפתיח - "בית מדרש גבוה לתורה היכל התלמוד הוא ישיבה שהוקמה בתל אביב", נראה לי שגיאה דקדוקית. אולי צריך לכתוב "הוא מוסד ישיבתי שהוקם וכו'". אחרת זה ערבוב מין בשאינו מינו. שפ2000 - שיחה 08:46, 27 בינואר 2011 (IST)
- שיניתי. גרש - שיחה 09:13, 27 בינואר 2011 (IST)
העברה[עריכת קוד מקור]
משיחת משתמש:נרו יאיר שלום וברכה. שוב, אנו נוכחים במחירה של להיטות המחיקה ודקדקנות היתר, המובילות להסרת תכנים רלוונטיים לערך. מדובר במוסד תורני היסטורי ביישוב החדש בכלל ובתל אביב בפרט, בעל שתי נקודות ייחודיות בולטות מאוד: האחת, במשך שנים חרג בהרבה מסתם "כולל אברכים" ושימש מרכז תורני לכל האזור (מה שמכונה בעגה החרדית המליצית "מגדלור של תורה"). השנייה, הוא הכשיר דור של רבנים, וחלק מכריע מרבני היישוב החדש נמנים עם בוגריו. לכן, אין מקום להסרת שני האזכורים בעניין: הראשון: "עם דור המייסדים של תלמידי 'היכל התלמוד' נמנים רבים מרבני ערי המרכז ושכונותיהן". השני: "במשך שנים רבות שימשה ישיבת 'היכל התלמוד' מרכז תורני לסביבה כולה והתקיימו בה בקביעות שיעורי תורה ותפילות. עם השנים גדלה העיר והתפשטה צפונה, ומרכזיותה של 'היכל התלמוד' בחייה התורניים של תל אביב פחתה". יתר על כן, המשך הקטע: "עם התפתחות בני ברק הסמוכה והידלדלות האוכלוסייה החרדית בתל אביב ירד קרנה של 'היכל התלמוד' והיא המשיכה להתקיים ככולל אברכים מן השורה" - מובן רק כהמשך לכך ששימש מרכז תורני, אולם כעת הוא תלוש לגמרי. גרש - שיחה 13:15, 10 ביוני 2012 (IDT)
- שלום רב וברוך הבא. "מרכז תורני לכל האזור" הוא מושג סובייקטיבי. תפילות בבית המדרש הן עניין טריוויאלי. אם היו במקום שיעורים רבים לבעלי בתים יש לציין זאת בפשטות. ברשימת הבוגרים לא מצאתי רבני ערים רבים, מעט יותר רבני מושבות לא גדולות ור"מים ביישוב. בתל אביב של אותן שנים היו הרבה מאוד בתי כנסיות ובתי מדרש, כנראה יותר מבני ברק. לכן עושה רושם שהניסוח הישן מופרז. אני מציע שוב להתמקד עד כמה שאפשר בעובדות ברורות ולא בניסוחים סובייקטיביים. כמו כן אני מציע להמשיך במידת הצורך את הדיון בדף השיחה לטובת הערך. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 13:32, 10 ביוני 2012 (IDT)
- אין אנרגיה מיותרת לנהל ויכוחים מתישים על פרט כזה או אחר, כשלצערי הניסיון מוכיח שאלו ויכוחי סרק. רק רציתי לרשום לפרוטוקול את הערתי לצדדים הבעייתיים ולמחיר שגובה הגישה האובר-המחקנית-דקדקנית שאינה מוכנה לקבל שיש צד שני. זו הסיבה שלא ראיתי צורך להעלות את הדברים בדף השיחה של הערך.
שתי תגובות קצרות לגופו של עניין: א: היותו של "היכל התלמוד" "מרכז תורני לכל האזור" אינו מושג סובייקיטיבי אלא נתון עובדתי אובייקטיבי, ולא רק שאין שום בעיה שיצוין בערך, אלא זה מידע אנציקלופדי מהותי על המוסד ההיסטורי הזה. הוסף לכך את הערתי לגבי המשפט התלוש המדבר על כך ש"היכל התלמוד" נשאר "כולל אברכים מן השורה". ב: המוסד הזה הוציא מתוכו עשרות רבנים שהיו רבנים מרכזיים ביישוב החדש מאז שנות ה-30 ועד שנות ה-70. רשימה חלקית של בוגרי "היכל התלמוד": רבניהן הראשיים של גבעתיים, בת ים, חולון, גדרה, זכרון יעקב, פרדס חנה, רחובות, באר שבע, רמתיים, מגדיאל, כפר אברהם, רבני שכונות בתל אביב ועוד ועוד. גרש - שיחה 14:20, 10 ביוני 2012 (IDT)- זה מצער שאתה אומר זאת, כי אני בהחלט מחשיב את דעתך ובמקרים רבים פניתי אליך בדיונים דומים וקיבלתי את עמדתך. אני בהחלט מצפה שתבין ש"מרכז תורני" ו"כל האזור" הם מושגים לא ברורים. יש להבהיר מה בדיוק כלל המרכז התורני ולפי זה גם מהו בעצם האזור (רחוב? כל מרכז תל אביב?). זהו ההבדל בין עיתונות חרדית ובין אנציקלופדיה מכובדת. כמדומני שהמקומות שמנית מונים לא יותר מחמש ערים, היתר היו אז מושבות. הוספתי לערך מספר מילים שיבהירו זאת. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 14:31, 10 ביוני 2012 (IDT)
- א. "מרכז תורני" הוא ביטוי אנציקלופדי מכובד (להבדיל מ"מגדלור רוחני" שהוא אכן מליצי-חרדי). ב. כל היישובים (כמעט) היו אז מושבות או מועצות מקומיות - זו הייתה צורת ההתיישבות של אז, עד שגדלו והתרחבו וקיבלו מעמד של עיר. אין בכך כדי להמעיט כהוא-זה מחשיבותם של הרבנים שהחלו את פעילותם כרבני יישובים ומושבות כשעוד היו דלי אוכלוסין, וכשהיישובים קיבלו מעמד של עיר, נהיו הרבנים אוטומטית "רבני ערים". אבל שוב, אנחנו גולשים לדיונים מיותרים וחסרי מוצא. גרש - שיחה 15:03, 10 ביוני 2012 (IDT)
- גרש ידידי, כשיש חילוקי דעות צריך ללבן אותם. בהנחה שאף אחד מאיתנו לא מציע שהשני יקבל את דעתו פשוט משום שכך הוא חושב, האפשרויות שנותרו לשני הצדדים הן לדון או לרדת מהעניין. אני מסכים ש"מגדלור רוחני" הוא מושג בעייתי עוד יותר, אבל גם "מרכז רוחני" הוא מושג לא ברור. מה זה אומר: שיעור אחד שגם בעלי בתים יכולים לבוא אליו? חוגים לכל הגילאים עד לשעות הקטנות של הלילה? אני לא בטוח שאתה מדייק בעניין מעמד ערים בשנות הארבעים והחמישים, אבל בכל מקרה מי שכיהן כרב מושבה אין לכנותו רב עיר ולהפך. על כל פנים, לפי ההבהרות שלך נוכל לנסח את הדברים בצורה מדויקת ומכובדת. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 15:15, 10 ביוני 2012 (IDT)
- אתה כותב: "כשיש חילוקי דעות צריך ללבן אותם". על כך בדיוק אני מדבר. דווקא בגלל שאתה ניצב מול אדם שיודע לקבל, ואפילו להעריך לשבח, עריכות דקדקניות נכונות, הייתי מצפה לדיונים פתוחים ומועילים במקרים מאוד מסוימים (כמו הדיון הקודם לגבי "רבני העיר חיפה") שבהם אני סבור שדקדקנות היתר פגעה בעריכה.
אתה כותב: "בכל מקרה מי שכיהן כרב מושבה אין לכנותו רב עיר ולהפך". וכי מישהו חולק על כך? אדרבה, ברשימת הערים והמושבות שבערך וכן בהערתי לעיל ציינתי את שמות היישובים גרידא בלי להגדיר בכלל את מעמדם המוניציפלי - גם כי אין צורך וגם כי חלק מהם החלו כמושבות ועם השנים הפכו לעיר. כל מה שאמרתי הוא שעד שנות ה-50 כמעט שלא היו יישובים בעלי מעמד של עיר, אלא הם היו מושבות ומועצות קטנות (כולל גבעתיים, בת ים, חולון וכו'). ועל כך כתבתי שמכיוון שזו הייתה צורת ההתיישבות של אז, אין להמעיט בחשיבותם של רבני היישובים הללו רק בגלל שהם לא היו רבני "ערים". ועוד הוספתי, שבחלק מהמקרים הרבנים הפכו אוטמטית מרבני יישובים ומושבות לרבני ערים. גרש - שיחה 15:40, 10 ביוני 2012 (IDT)- גרש, יש לי הרבה כבוד והערכה כלפיך ולך (למען האמתי גם לי) אין זמן, אז בוא תציע קונקרטית מה אפשר לשפר וכמובן שאתייחס ברצינות רבה. נרו יאיר • שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ב • 13:55, 11 ביוני 2012 (IDT)
- אתה כותב: "כשיש חילוקי דעות צריך ללבן אותם". על כך בדיוק אני מדבר. דווקא בגלל שאתה ניצב מול אדם שיודע לקבל, ואפילו להעריך לשבח, עריכות דקדקניות נכונות, הייתי מצפה לדיונים פתוחים ומועילים במקרים מאוד מסוימים (כמו הדיון הקודם לגבי "רבני העיר חיפה") שבהם אני סבור שדקדקנות היתר פגעה בעריכה.
- גרש ידידי, כשיש חילוקי דעות צריך ללבן אותם. בהנחה שאף אחד מאיתנו לא מציע שהשני יקבל את דעתו פשוט משום שכך הוא חושב, האפשרויות שנותרו לשני הצדדים הן לדון או לרדת מהעניין. אני מסכים ש"מגדלור רוחני" הוא מושג בעייתי עוד יותר, אבל גם "מרכז רוחני" הוא מושג לא ברור. מה זה אומר: שיעור אחד שגם בעלי בתים יכולים לבוא אליו? חוגים לכל הגילאים עד לשעות הקטנות של הלילה? אני לא בטוח שאתה מדייק בעניין מעמד ערים בשנות הארבעים והחמישים, אבל בכל מקרה מי שכיהן כרב מושבה אין לכנותו רב עיר ולהפך. על כל פנים, לפי ההבהרות שלך נוכל לנסח את הדברים בצורה מדויקת ומכובדת. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 15:15, 10 ביוני 2012 (IDT)
- א. "מרכז תורני" הוא ביטוי אנציקלופדי מכובד (להבדיל מ"מגדלור רוחני" שהוא אכן מליצי-חרדי). ב. כל היישובים (כמעט) היו אז מושבות או מועצות מקומיות - זו הייתה צורת ההתיישבות של אז, עד שגדלו והתרחבו וקיבלו מעמד של עיר. אין בכך כדי להמעיט כהוא-זה מחשיבותם של הרבנים שהחלו את פעילותם כרבני יישובים ומושבות כשעוד היו דלי אוכלוסין, וכשהיישובים קיבלו מעמד של עיר, נהיו הרבנים אוטומטית "רבני ערים". אבל שוב, אנחנו גולשים לדיונים מיותרים וחסרי מוצא. גרש - שיחה 15:03, 10 ביוני 2012 (IDT)
- זה מצער שאתה אומר זאת, כי אני בהחלט מחשיב את דעתך ובמקרים רבים פניתי אליך בדיונים דומים וקיבלתי את עמדתך. אני בהחלט מצפה שתבין ש"מרכז תורני" ו"כל האזור" הם מושגים לא ברורים. יש להבהיר מה בדיוק כלל המרכז התורני ולפי זה גם מהו בעצם האזור (רחוב? כל מרכז תל אביב?). זהו ההבדל בין עיתונות חרדית ובין אנציקלופדיה מכובדת. כמדומני שהמקומות שמנית מונים לא יותר מחמש ערים, היתר היו אז מושבות. הוספתי לערך מספר מילים שיבהירו זאת. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 14:31, 10 ביוני 2012 (IDT)
- אין אנרגיה מיותרת לנהל ויכוחים מתישים על פרט כזה או אחר, כשלצערי הניסיון מוכיח שאלו ויכוחי סרק. רק רציתי לרשום לפרוטוקול את הערתי לצדדים הבעייתיים ולמחיר שגובה הגישה האובר-המחקנית-דקדקנית שאינה מוכנה לקבל שיש צד שני. זו הסיבה שלא ראיתי צורך להעלות את הדברים בדף השיחה של הערך.
תפארת התלמוד[עריכת קוד מקור]
בערך על הרב בן ציון נשר נכתב: "בגיל 12 המשיך את לימודיו בישיבת תפארת התלמוד שהייתה מסונפת להיכל התלמוד" - מה זה "תפארת התלמוד" ??? והעיקר מדוע לא נזכר בערך מילה על החלק הזה בישיבה ??? רב"ם • שיחה
אולי הכוונה לישיבת אור התלמוד שמוזכרת בערך ?!! קליקבוים • שיחה
משוב מ-29 באוקטובר 2019[עריכת קוד מקור]
הוספה חשובה נכתב בערך עם התפתחות בני ברק עבר ההיכל למתכונת כולל יש ליחד פרק נכבד לסניף "היכל התלמוד" בבני ברק שנפתח ע"י הרב טוביה זצ"ל כשנתיים לפני סילוקו [לחשבוני זה יוצא שנת תשמ"ז [1986/7]. לפי ידיעתי שנפטר בי"ב במר חשון תשמ"ט [1988] ]וממוקם מאז בבנין תלמוד תורה "תורת אמת" ברחוב דבורה הנביאה בבני ברק והעמיד בראשותו את בנו הגאון ר' יעקב ליסיצין שליט"א שהוא מגיד שיעור לחתנים בישיבת פונוביז זה עשרות בשנים [אולי הפלא הלא שגרתי שאין לו אח ורע כששתי פלגי הישיבה כאחד לומדים ממנו אין עוד משהו מצוות הישיבה שיכול להתפאר בכך] מחבר קונטרס הליכות יעקב כמה חלקים [הלכות שבת .הלכות חוה"מ וראש חודש. הלכות תרומות ומעשרות וחלה ועוד חלקים לשבחו של הגר"ד ליסיצין שהוא אחיו של ר צבי יעקב יאמר שמחזיק ומנהל במסירות ממש את הכולל בבני ברק על אף שאין לו מזה שום הנאה או כבוד בלתי לה' לבדו זה יותר משלושים שנה מאז פטירת אביו ועד עתה תלמידי חכמים שיצאו מהכולל 1]הג"ר טוביה יעקובזון ראש ישיבה קטנה מובילה בקרית ספר [בנו של הגרמ"ע יעקבזון זצ"ל משגיח ישיבת תפארת ציון . וחתנו של נגר"ש ברזם זצ"ל חתן מרן הסטייפלער זצוקלל"ה [שמאוד התפעל כשסיפר לו נכדו זה שר' טוביה פתח כולל בבני ברק בזקנה כזו מופלגת] 2]הג"ר ניסים שמעה שליט"א ר"מ ישיבת ברכת אפרים [אולי טעיתי בשם הישיבה אבל מהישיבות בני עדות המזרקח המובחרות] 3]הג"ר יונתן קמפה שליט"א משגיח בישיבת "מאור התלמוד ברחובות ועוד רבים הכולל מונה כ 25 אברכים 77.139.3.62 17:20, 29 באוקטובר 2019 (IST)
דיווח שאורכב ב-28 בפברואר 2021[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
מדוע לא מוזכר הרב שמחה פינס שכיהן בראשות הישיבה?