שיחה:היסטוריה של האריתמטיקה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שם מסורבל[עריכת קוד מקור]

שם הערך מסורבל, וממילא במרחב הראשי לא עובדים דפי משנה ולכן עדיף לקרוא לערך פשוט היסטוריה של האריתמטיקה. ערן 13:38, 9 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

נעשה.
אני תומך בדפי משנה, אגב, אך לא לדברים מסוג זה. אלא, למשל, עבור הוכחות לטענות המופיעות בערך, או דברים מסוג זה. (ואולי אפילו באמצעות הכללת תת העמוד בערך כתבנית) יובל מדר 13:51, 9 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
גם אני חשתי שכך צריך להיראות הכותרת של ערך מורחב, אך לא הייתי בטוח בכך.
תודה רבה על עזרתכם,
יואב 14:19, 9 במאי 2007 (IDT).[תגובה]

טענה מתמטית[עריכת קוד מקור]

הטענה המתמטית לגבי 360 שמופיעה בצורת "נוסחה" המשלבת את הסימן לא דומה לשום דבר שאני מכיר לגבי נוטציה סטנדרטית במתמטיקה. ‏Harel‏ • שיחה 13:57, 9 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

אם כך, אבקש את עזרתך הנדיבה. אנא, איך אכתוב בלשון מתמטית שהמספר 360 בחילוק לכל מספר טבעי בין 1 ל-10 שווה למספר טבעי, כשהיוצא מין הכלל הוא 7? תודה על עזרתך, יואב 14:17, 9 במאי 2007 (IDT).[תגובה]

דמויות בולטות ביוון העתיקה[עריכת קוד מקור]

אולי כדאי להוסיף את תרומתו של דיופנטוס בסעיף של דמויות בולטות ביוון העתיקה. Kdoron 14:43, 9 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

באמת חיפשתי קישור אליו. תודה לך, יואב 17:33, 9 במאי 2007 (IDT).[תגובה]

הציטוט של לפלס[עריכת קוד מקור]

לפלס היה צרפתי ולכן שפתו הייתה צרפתית ולא אנגלית. להביא את ציטוט שלו שתורגם מצרפתית לאנגלית ולהציג את האנגלית כמקור ואז לתרגם לעברית מציג אותנו בצורה מגוחכת. או שמביאים את המקור מצרפתית או שמוחקים את הציטוט מאנגלית. אביהושיחה 22:55, 6 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

תודה על ההערה. זוהי שארית עריכה שתיכף אתן. שכחתי למחוק את המקורי אחרי שתרגמתי. :P שמעון 23:15, 6 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

הערה בנושא מקורות[עריכת קוד מקור]

יש לציין: בכתיבת הערך, כחלק מהצלבת המקורות, נעזרנו (אני ויואב) גם בערכים מסויימים בוויקיפדיה האנגלית. שמעוןאתנחתה קומית קלה 10:31, 14 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

ציטוט בפסקה "רומא העתיקה"[עריכת קוד מקור]

מקור הציטוט שבתוך הציטוט במסכת אבות אבל מקור הציטוט עצמו ודאי לא משם וכדאי להביא את המקור האמיתי. כרגע ההפניה מטעה כי לפיה כל הציטוט בא מאבות. יאיר ח. 19:12, 16 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

הציטוט הוא של שמעון דגן על סמך מסכת אבות. העדפתי להורידו על פני בלבול הקורא. שמעוןאתנחתה קומית קלה 15:37, 17 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

רומא העתיקה[עריכת קוד מקור]

הפרק על רומא העתיקה היא העתק של הערך ספרות רומיות. היא מפורטת מדי לערך זה ויש לקצצה לארבע שורות לכל היותר. כדאי לבדוק האם זה המצב בפרקים נוספים ואם כן לתקן בהתאם. יש מספיק מה לכתוב על ההיסטוריה של האריתמטיקה מבלי להביא בפרטי פרטים את צורות הייצוג לדורותיהם. יעקב 17:34, 12 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

יעקב שלום,
אמנם חלק מהפרק הועתק מהערך ספרות רומיות רק כדי להוות בסיס לבניית הפרק; תוואי, אם תבחר לקרוא לו כך, אך אם תקרא את הפרק בצומת לב בהשוואה לערך, תבחין כי מלבד הקטע על צורת הכתיבה והחיסור, הם שונים בתכלית. עוד טוענה שעולה נגד הדבר היא המצב העגום של החלופה לכאורה-הערך ספרות רומיות איננו משביע רצון מבחינת רמת הכתיבה והמידע שהיא נותנת על ספרות רומיות מבחינה היסטורית. אעז ואומר כי אני מתכוון בעתיד לתקן את העוול, לשכתב את הערך ולהוסיף לו את המידע ההיסטורי המקיף המגיע לו.
אין ל"קצץ" פרק זה, משום שבכך אתה תקצץ אלף ויותר שנים מההיסטוריה, שכן האריתמטיקה של רומא הייתה היחידה ששלטה באירופה של ימי הביניים. כמו כן, אין מה לקצץ שכן המעט שנותר (כן, צימצמנו אותו פעמים רבות לפני כן) הוא חיוני להבנה של הפרק.
בברכה,
יואב 23:08, 12 בנובמבר 2007 (IST).[תגובה]
חלוקת הערך על פי אזורים גאוגרפיים הופכת אותה לצירף של מספר פרקים אשר כמעט אין קשר ביניהם במקום להיסטוריה של המתמטיקה. המלצתי היא לחלק את הפרקים הגאוגרפיים היפים לערכים נפרדים (ספרות רומיות בוודאי תרוויח מהעריכה היפה כאן) ובערך זה לכתוב על ההתפתחות של האריתמטיקה בקו זמני תוך השוואה בין המקומות. יעקב 17:45, 12 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אינני מסכים אתך בנוגע לפיצול. כפי שמוסבר בפתיח, בתוקפה שבה התפתחנה האריתמטיקה במאסיביות, תקופה יחסית קדומה, ההיסטוריה המקומית (דתית, כלכלית וגיאופוליטית) שיחקה תפקיד חשוב בהתפתחות האריתמטית. במקומות בהם ישנם הקשרים, הם ניתנו. דוגמה טובה היא פיזור ההסבר על התפתחות הספרות המוכרות לנו כיום החל מההסבר על התרבות ההודית, המשך בארצות ערב, משם לאירופה והתקבעות לאחר מהפיכת הדפוס. באותה מידה נהגנו בהקשר לאפס ובמקומות נוספים, אף אם באופן מינורי יותר, כמתבקש מהאופי הסבוך של ההיסטוריה האריתמטית שפותחה ברובה בתקופות בהן התקשרויות על בסיס מדעי בין בני לאומים שונים היו מוגבלות במידה מסוימת. רעיונות ואלמנטים "נדדו" בין התרבויות, אך התפתחות מתמטית בסין לא הובילה באופן ישר להשפעה באירופה. לכן, יש להציג את מכלול הפרטים הן כדי שהקורא יוכל להבין את ההקשרים הבין-תרבותיים העדינים האלה והן כדי לצור תמונה היסטורית כוללת המתבססת על היכולת להשוות בין פרקים שונים (חלק מההשוואות האלה אף ניתנות בתוך הטקסט עצמו, דבר אשר יקטע באם יפוצל) מחד, ולהשאיר את ההפרדה המורה על החשיבות של ההשפעה המקומית מאידך. שמעוןאתנחתה קומית קלה 21:48, 12 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
דברי לא הובנו. לא אמרתי שיש לפצל את הערך אלא שיש להוציא ממנו את התוכן הלא רלוונטי (כמחצית הערך) ולהכניס במקומה תוכן רלוונטי. תאור האותיות ששימשו את שיטת ייצוג המספרים אצל הרומאים, היוונים והמאיה (וסיפור מי המאיה וכמה היו שממש לא שייך לכאן מעבר לציון מקום וזמן מוערך) שייך לערך שיטות ייצוג מספרים או סמלי ספרות בהסטוריה של האריתמטיקה אנו רוצים לשמוע על התפתחות האריתמתיקה.

ניתן לכתוב כך:

"במקומות שונים התפתחו ייצוגים שונים של הספרות. ברוב המקומות סימנים שונים ניתנו לאחדות, עשרות, מאות וכו'. כך ברומא, ביוון ובבבל. בחלק מהמקומות עבדו בשיטה העשרונית ובאחרות השתמשו בבסיס 12 או שישים. המקום הראשון שבו התחילו להשתמש במיקום בתור סימן לגודל היה אצל המאיה והערבים. וכו'".
יעקב 22:25, 12 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני חושב שבמקומות שבהם יש פירוט לגבי שיטות הספירה, הדבר איננו מיותר, שכן ההתפתחויות בשיטות הספירה היו קשורות באופן הדוק להתפתחות המחשבה האריתמטית הכוללת בכל תרבות ותרבות. כך, למשל, משיטת הכתיבה של המצרים העתיקים בשברים אונאריים ניתן לקרוע צהר להבנת האופי המחשבתי שעמד מאחורי חישוביהם. שיטת הספירה הבבלית הותירה חותם עמוק על האריתמטיקה באופן שניכר אף בימינו. במקרה המאיה ישנו קשר מעניין בין שיטת הספירה לבין לוח השנה המקומי; כאמור, האסטרונומיה והאריתמטיקה היו קשורות בקשר הדוק בימים עברו, ולכן אני חושב שגם תוכן זה מקומו בערך. לכן, אני חושב שיש מקום לפירוט על שיטות הספירה ולא לפסקה כללית בנושא. יתכן שיש מקום לדון במקרים ספציפיים, אך לטעמי - לא בשינוי מבני כולל.
כיוון שבעתות שעליהן אנו מדברים התקיים קשר הדוק בין אסטרונומיה, מערכות של מידות ומשקולות, שינויים דתיים, גיאופוליטיים, חברתיים ודמוגרפיים לבין התפתחויות אריתמטיות, אני חושב שרוב חומר ה"רקע" בערך איננו מיותר אלא מספק תמונה שלמה יותר של הנושא. אשמח אם תבהיר לי היכן בדיוק אתה רואה עוד חומר מיותר והיכן עוד אתה רואה צורך ב"הצגה מרחבית" אחרת של החומר המוצע. שמעוןאתנחתה קומית קלה 08:13, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אחכה להתערבות ויקיפדים נוספים בנושא. יעקב 09:57, 13 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

על פי המידע שבידי ניקולו טרטליה היה זה שהשתמש ב P לסימן ה +. סימן הכפל מבוסס על הצלב של סנט אנדרו. איתןשיחה 00:27, 19 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

האם תוכל להפנות אותי למקור בנידון? שמעוןאתנחתה קומית קלה 22:58, 19 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

הטפה אנטי-דתית?[עריכת קוד מקור]

בקטע האריתמטיקה ביהדות, מלא בסימנים כאלה, והצרום ביותר שבהם, הוא "דרך זו היא הקדומה יותר והיא נובעת, ככל הנראה, מקשיי התפיסה של האדם הקדמון באשר לכמות", בנוסף ה"חיזוק" להשערה לגבי אי הבנת שברים כ"כ מגוכך - הנחה כיצד אדם מודרני יאמר לפי חשיבות או אי חשיבות - מי המציא את הראיה המטופשת הזאת?דוד חי גוטויליג.

אשמח אם תפרט יותר היכן אתה רואה "הטפה אנטי-דתית" לכאורה. אינני רואה בקביעות הטוענות כי בסיס הידע האריתמטי שהיה קיים באותה התקופה לא היה איתן כזה המודרני כל סממן ל"הטפה" כלשהי, שכן אין לדבר כל קשר לדת או אמונה, הרי הדוגמאות אינן מראות דבר על תוקף או אי-תוקף של התנ"ך או האמונה בדת היהודית. לגבי טענתך על "טיפשות הראיה" - היא מבוססת על הספרות המדעית שבה נעשה שימוש לצורך כתיבת הערך. שמעוןאתנחתה קומית קלה 16:22, 27 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
שתי הטענות, זו שסדר הספירה מעיד על קשיי תפיסה, וזו הטוענת שהשימוש ב"ארבע ידות" מעיד על מוגבלות ההבנה בשברים, הינן השערות שמעידות יותר על כותביהן מאשר על התנ"ך. אני מציע על כן להביא מקור ולייחס את הדברים לאומרם ובכך להביא גאולה לעולם. יעקב 16:32, 27 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
חיפשתי היום חומר נוסף בסוגיה זו (ועל הדרך, בעזרתו, הרחבתי את הפרק והוספתי לו תת-פרק חדש). נראה כי מחבר הספר בו נעזרנו איננו עשב שוטה בשדה המדע וכי לטענה כי בני ישראל ככל הכנראה לא הבינו את מושג השבר הלא-אונארי איננה טענה חסרת כל ביסוס, שכן היא נטענת גם בספר "מונחי המתמטיקה המדעית העברית של ימי הביניים". בכל אופן, ערכתי את הקטע ושיניתי את צורת הביסוס שלו כך שתהיה "מוחלטת" פחות. שמעוןאתנחתה קומית קלה 18:02, 28 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

הערה מרשימת המתנה של המומלצים[עריכת קוד מקור]

כתבתי בדף השיחה הערה בסיסית על מבנה הערך. הכתיבה יפה, אולם יש לדעתי לחלק את הפרקים האזוריים לערכי משנה ולכתוב את הערך על פי חלוקה זמנית-התפתחותית תוך השוואת האזורים. יעקב 17:47, 12 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
לדעתנו, זו החלטה שיש להשאיר לכותבים. א&ג מלמד כץשיחה 03:26, 17 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

בפסקה על התרבות ההודית כתוב "ערכו המדויק של מספר זה ". האין זה ביטוי בעייתי? שורש 2 הוא מספר אי רציונלי ואין לו ייצוג עשרוני מדוייק, אלה רק קירוב. דניאל ב. 04:36, 17 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אתה צודק. הכוונה הייתה "ערכו המדויק ב- 9 ספרות אחרי הנקודה...". יתוקן מיידית. שמעוןאתנחתה קומית קלה 10:21, 17 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
כדאי גם להפוך את סימן השווה לסימן שווה בקירוב (אני לא יודע איך עושים את זה, אז אני משאיר לך את העבודה :-). דניאל ב. 14:16, 17 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
נראה לי שכשמצוינת רמת הדיוק עדיף לכתוב "שווה". מישהו בעל תואר במדע מדויק (תרתי משמע) בקהל? שמעוןאתנחתה קומית קלה 21:19, 17 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
עוזי, שהוא דוקטורנט במתמטיקה כבר שינה. דניאל ב. 22:15, 17 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
ומילתו שלו היא קודש. :) שמעוןאתנחתה קומית קלה 23:03, 17 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

שמעון ויואב, אנא שימו לב שהערך עדיין זקוק להגהה. אם אתם מתקשים במלאכה זו נסו להיעזר באחד הוויקיפדים המומחים להגהה (למשל משתמש:אלדד, משתמש:Aviad2001, משתמש:תומר ט, משתמש:Gridge). א&ג מלמד כץשיחה 03:11, 18 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

תודה על העצה. בדרך כלל אין לי בעיה עם הגהה, רק שבערך הזה מרוב עריכות נעשיתי אדיש. אפנה לאחד מהר"מ בקרוב. שמעוןאתנחתה קומית קלה 08:11, 18 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

הערותיי לערך[עריכת קוד מקור]

סדר הכותרות[עריכת קוד מקור]

קודם כל, הנושא המהותי ביותר- סדר הכותרות. לפי דעתי ניתן לסדר את הערך לפי תרבויות תקופתיות שפחות או יותר, ברור שיהיו חפיפות של כמה מאות שנים, באות אחת לאחר בשנייה- אכן קשה עד בלתי אפשרי לתת סקירה כרונולוגית לגמרי, אבל הגיחות לאריתומטיקה ביהדות, התפתחות סימני הפעולות וכו' מפריעות לי. מצדי ניתן לקצץ חלקים בערך שלא משתלבים בסקירה ההיסטורית תרבותית, או להוסיף אותם לתרבויות שונות אם הם משלימים את הידע (בתנאי שהם לא ידרשו פסקאות משלהם ויתחילו להשתלט). ניתן לפצל חלקים לערכים מורחבים, ואז הכול יהיה יותר פשוט (אני מתנדב לתקצר תרבות מול תרבות), אבל בינתיים לדעתי יש לסדר את הערך כך:

  • 1 התקופה הפרהיסטורית
  • 2 ראשית העת העתיקה
    • 2.1 מצרים העתיקה
    • 2.2 בבל
  • 2.3 התרבות ההודית [עד הציטוט של סיימון ליפס (כולל)]
  • 3 יוון העתיקה
  • 4 רומא העתיקה
  • 5 הג'ייניזם [סוף הפסקה, ולקצר מעט אם לא להוריד את הקטע על בהסקרה השני אם הוא לא שייך לדת הזו]
  • 6 סין (בלי ג'יה שיין)
  • 7 תרבות המאיה
  • 8 העולם המוסלמי
  • 9 האינקה
  • 10 אירופה מימי הביניים ועד לתום תקופת הרנסאנס
  • 11 העת החדשה
    • 13.1 מגאוס ואילך- אריתמטיקה בראי מודרני
  • 15 הערות שוליים
  • 16 ראו גם
  • 17 קישורים חיצוניים
  • 18 לקריאה נוספת

על האריתמטיקה ביהדות צריך ערך נפרד, ועל סימני הפעולות ניתן לפרט בסימון מתמטי, באריתמטיקה ו/או בארבע פעולות החשבון (על סימן השוויון ניתן לפרט בערך עליו).

תודה על ההערות. חבל שלא הובאו בפנינו בתקופה בה שהה הערך ברשימת ההמתנה או בביקורת העמיתים. בכל אופן, תגובה לגופם של דברים אביא אחרי שחברי לכתיבה, יואב, יקרא את ההערות ואחרי שנחליט לגבי עמדתנו המשותפת. שמעוןאתנחתה קומית קלה 17:59, 22 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
ראשית, אני מצטער על העיכוב בתגובה. היה לי קושי מסויים להשיג את יואב בתקופה האחרונה, לכן דבריי כאן מובאים על סמך הסכמה טלפונית שהושגה עמו.
אנו מסכימים על הרעיון של הסידור החדש שהצעת, פרט לשני נושאים עיקריים, והם עניין הפעולות ועניין הפרק "אריתמטיקה ביהדות". לענ"ד, פרק הפעולות מהווה חלק אינטגרלי מהערך שאין להפרידו, שכן הוא מוסיף מידע היסטורי מאוד חשוב. אנו מאמינים כי דרכי הביטוי המדעיות לעיתים מלמדות אותנו לא מעט על ההיסטוריה של מדע, כשם שסקירת תגליות מרכזיות מלמדת אותנו. בנוגע לחלק על היהדות, אנו מאמינים כי גם מקומו בערך, שכן הוא מביא נקודת מבט היסטורית שאינה שונה מהותית מאלו המובאות בפרקים אחרים, הגם שחלקים ממנו מפורטים יותר. ניתן לפצלו לשניים — אחד על המקרא ואחד על תקופת "תור הזהב המתמטית" של היהודים. שמעוןאתנחתה קומית קלה 15:02, 2 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
אני לא חולק על חשיבותו של המידע הזה, הבעיה של היא שאני רוצה לראות ערך כרונולוגי יחסית. נוי 16:58, 19 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

ביקורת עמיתים לגבי מה שכתוב, לא איך הוא מסודר[עריכת קוד מקור]

בקרוב. נוי 19:45, 21 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

בסוף השבוע הקרוב. נוי 16:09, 7 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
ביום מן הימים. נוי 16:59, 19 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

מצרים העתיקה[עריכת קוד מקור]

בפרק "מצרים העתיקה" נפלה טעות בהצגת מספר 7507: במקום שבע שושנות מים מופיעות שמונה.

תוקן. יואב 17:24, 13 בינואר 2008 (IST).[תגובה]

תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה[עריכת קוד מקור]

שיניתי את "תשעה פרקים של אמנות המתמטיקה" לשמו המקובל "תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה". שני מקורות לשינוי הם הקישור הבא לאלף-אפס ושמו של הערך באנגלית: The Nine Chapters on the Mathematical Art. ‏GalGross 11:55, 29 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

תודה. שמעוןאתנחתה קומית קלה 14:40, 29 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

מקור סימן החיבור[עריכת קוד מקור]

בערך מובא הציטוט הבא: "ההשערה המקובלת בנוגע לסימן החיבור היא כי התפתח כקיצור למילה הצרפתית "et" שמשמעותה "וגם" כאשר נכתבו הבעיות בצורה מילולית, בדומה להתפתחות הליגטורה "&" מהמילה "and"."

מעיון בערך & עולים 2 הערות: 1. et היא מילה לטינית, בטח לפני שהיא נהייתה מילה צרפתית. 2. הסימן & התפתח אף הוא מהמילה et, ורק כיום הוא מחליף באנגלית את המילה and. --Rex - שיחה 00:28, 21 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]

כנראה טעות (מביכה) שלי. יטופל. שמעון - השאירו הודעה 09:37, 22 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]

הערה קטנה[עריכת קוד מקור]

המקור הישיר יותר לשיטת הספירה המודרניות הן הספרות ההודיות מהמאה השישית לספירה, שגם כללו לראשונה את סימן האפס. נוי - שיחה 19:33, 9 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

כמובן שאתה צודק. הספרות בהן אנו משתמשים כיום, ובכללם האפס, הומצאו והוגדרו על ידי ההודים, והועברו לעולם המערבי ופותחו על ידי הערבים. מכיוון שכך, ספרות אלו נקראות הספרות ההודיות-ערביות. אני לא מוצא את הפיסקה בערך בה חלה אי ההבנה. אם תוכל לערוך את הפיסקה כדי להבהיר את אי הבהירות הזו, אעריך זאת מאוד. תודה על ההערה ושבוע טוב, יואב - שיחה 19:44, 9 בנובמבר 2008 (IST).[תגובה]
"בערך בסביבות המאה השלישית לפנה"ס, החלו להופיע הספרות הברהאמיניות (ראה איור). ספרות אלה הן היסוד לספרות המוכרות לנו כיום מהשימוש בשיטה העשרונית." נוי - שיחה 19:53, 9 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

שפות אחרות[עריכת קוד מקור]

אין קישורים לויקיפדיה בשפות אחרות. --109.65.3.14 21:35, 14 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

הדגמה לכתיבה מתמטית משלהי המאה ה-17[עריכת קוד מקור]

הדגמה לכתיבה מתמטית מסוף המאה ה-17 (1961) של העלאה של דו איבר בחזקה ממעלה שנייה ושלישית (a+b)3, (a+b)2

  • הדגמה מתוך: Le journal des sçavans, כרך 18, 1961. (עמ' 468-470) [כתיב דומה לכתיב המודרני, כאשר מעלה שנייה נכתבת xx במקום x2, אולם מעלה שלישית נכתבת כצורה המודרנית: x3 ]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 19:45, 14 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

עוזי, האם תוכל להסביר מה לא נכון בעריכה שלי שגרם לך לשחזר אותה?

לפי התוכן הקודם תגליות מדעיות מיועדות להביא תועלת, ואם כך, הן מוסברות על ידי התועלת שהן מביאות. אני חושב שזהו הסבר-בדיעבד שגוי ביותר. המדענים לאורך ההיסטוריה לא הגיעו לפריצות דרך כדי לפתור את צרכי המנהיגים שלהם, אלא לכל היותר כדי לשאת חן בעיניהם. רובם ככולם פעלו מטעמים שאנו היינו מכנים כיום אינטלקטואליים. התועלת שנבעה מהפיתוחים הגיעה אחריהם ואינה יכולה להיות היעוד שלהם. לדוגמא תורת היחסות לא נהגתה כדי לפתור את הצורך במכ״מ או ב-GPS - שימושים טכנולוגיים אלה התאפשרו כתוצאה מההתקדמות המדעית שבאה לפניהם. כך אפשר לנתח גם את קופרניקוס, קפלר, ניוטון, וכן הלאה עד ימינו אנו. צרכים יכולים לכל היותר לכוון את המחקר.

העושר והמורכבות של חברה מאפשרת ליחידים להתמקצע בתחומים שונים וכך ליצור הזדמנויות לגילויים וליצירתיות במתמטיקה, בטכנולוגיה, באמנות, וכל תחום שאינו קשור לקיום היומיומי - לעומת חברה העסוקה בהישרדות שבה אין מקום למחקר. למיטב ידיעתי, זו גישה שמוסכמת כיום על מומחים באנתרופולוגיה, בסוציולוגיה ובכלכלה.

פיספסתי משהו? צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 21:26, 24 במאי 2014 (IDT)[תגובה]

התאור הזה של ההתקדמות המדעית הוא אידילי ולא מייצג לגבי המדע המודרני, ובלתי סביר לגבי המדע העתיק. יש שני מודלים לגבי ההיסטוריה: (1) מצרים תמכה ועודדה קבוצה של הוגים חופשיים שיצרה התקדמות מדעית ספונטנית (הגרסה הקודמת); (2) התהליכים הכלכליים, שגדלו מעבר ליכולת הקיבול של השיטות הקיימות, דחפו לייעול והפשטה שהוכרו בדיעבד כתגליות מהפכניות (הגרסה הנוכחית). עוזי ו. - שיחה 21:49, 24 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
איך ״תהליכים כלכליים״ יכולים לזהות את מחזוריות הכוכבים בשמיים, להמציא שיטות ספירה וחישוב, או ליצור פתרונות ל״ייעול והפשטה״? האם יש ספק שאלה השגיהם של בני אדם? האם בני אדם אלה היו יכולים להמציאם בחברת ציידים ולקטים שעסוקה בהישרדות? חקלאות (שהייתה מתקדמת במצרים, וגם בשומר/בבל) גוררת שפע שמאפשר להוגים (חופשיים יותר או פחות) פנאי לצפות במופעי הכוכבים בשמיים לאורך שנים, לתעד אותם, ואם הם חכמים מאוד - להסיק מתוכם חוקים. לא להיפך.
ואם הצורך היה יוצר מתמטיקה, מדוע הרומאים לא המציאו שיטת ייצוג פוזיציונלית למספרים, שהייתה בוודאי עוזרת ניהול האימפריה העצומה, הביורוקרטית והטכנולוגית שלהם? האם להודים היה צורך גדול יותר?
אם לא שכנעתי אותך, אנסה למצוא מקורות לעמדתי. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 22:12, 24 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
אין לי ענין להגן על אנשי קש; בוודאי שההישגים הם של בני אדם. השפע מאפשר לחברה מאורגנת לקדם פרוייקטים מעשיים, גם כאשר הם דורשים כושר המצאה. אין שום ראיה לקיומה של אקדמיה מצרית העוסקת במחקר טהור, בניגוד למוסדות דומים שפרחו ביוון זמן רב אחר-כך. עוזי ו. - שיחה 23:15, 24 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
ראיות לכאורה (בנפנוף ידיים פראי) אפשר לזהות בתנ״ך, המספר על חרטומי מצרים שעסקו בכשפים - שם קוד ידוע לטכנולוגיה מתקדמת ובלתי מובנת לצופה. גם בלי להסתמך על סיפורים ספציפיים, סביר שזה הרושם שנוצר אצל מחברי התנ״ך. המצרים ידעו גם לחנוט גופות ולצרוף זהב לתכשיטים, אלה לא יכולות שנדרשות לצורך ניהול הממלכה. אבל אני מסכים שאין ראיות לקיום מחקר מתמטי ״טהור״, למעט פפירוס רינד שמראה רק ידע שסביר שנוצר ממחקר כזה. הגבול בין מתמטיקה טהורה ליישומית הוא די עמום.
אני חושב שאפשר להגיע להסכמה בינינו בהסתמך על אחד המשפטים שלך, בשינוי קל: ״השפע מאפשר לחברה מאורגנת לקדם פרוייקטים מעשיים ומחקר, כך שכושר ההמצאה של יחידי סגולה ינוצל לתועלת החברה״. מאפשר לא מחייב מחקר. האם מקובל עליך? אם כן אנסה לערוך בהתאם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 01:02, 27 במאי 2014 (IDT)[תגובה]

הערות מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

הערך סובל מבעיות רבות:

  • הערך חסר מקורות זמינים. אמנם יש בו 15 הערות שוליים, אך רק שלוש מהן מפנות למקורות, והשאר הן הערות/הרחבות לתוכן. מעט המקורות המופיעים "לקריאה נוספת" אינם מקוונים ולא ניתן לאמתם, דבר שהופך אותם ללא נגישים לרוב הקוראים ומוריד משמעותית מערכם הוויקיפדי.
  • קטעים נרחבים מוצגים כעובדות בעוד שמדובר בבירור בהשערות. לדוגמה כל הפרק על התקופה הפרהיסטורית, אוכלוסיית ומספר השפות בפרק על האינקה (למה נתונים אלה חשובים לערך הזה?) האריתמטיקה במקרא (קביעות תמוהות על ניתוחים אסטרונומיים).
  • קטעים אחדים לא רלוונטיים וסתם מאריכים את הערך (גימטריה? משמעות האותיות בספרות הרומיות?). הפרק "אירופה מימי הביניים ועד לתום תקופת הרנסאנס" אומר, בהרבה מאוד מילים, "לא קרה שום דבר חשוב".
  • ניסוחים לא אנציקלופדיים או כאלה שדורשים הבהרות, לאורך כל הערך. דוגמה: "לא ידוע לנו כיום כיצד הושג דיוק מרשים זה, אך ישנן מספר השערות בנושא." נו, אז מהן ההשערות? סתם ולא פירש.
  • פרק התרבות ההודית כתוב באריכות רבה, אך מסתיים במאה ה-12 לספירה, ולא מזכיר כלל את ההישגים האדירים של בית הספר של קראלה (en:Kerala school of astronomy and mathematics). לדעתי ראוי לכתוב גם על סריניוואסה רמנוג'אן.
  • הערך כמעט יתום - 3 הפניות אליו בלבד.

התחלתי בניסיון לשפר חלק מפגמים אלה, אבל הבעיה העיקרית היא שאין ערך דומה באנגלית, ולכן אינני יכול לאמת קביעות או להוסיף מקורות מתאימים. זה מעלה ספק לגבי חשיבות הערך: מדובר למעשה במאמר סקירה ולא בערך אנציקלופדי. הסיכוי שקורא כלשהו יחפש ערך זה בוויקיפדיה נראה נמוך למדי.

לדעתי במצבו הנוכחי אין מקום לערך זה בחלון הראווה של ויקיפדיה. לכל הפחות נדרש שכתוב מסיבי והוספת מקורות ניתנים לאימות נגישים. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:00, 30 במאי 2014 (IDT)[תגובה]

הפרק הפרהיסטורי הוא אוסף של ספקולציות שאינן מתבססות על דבר. הסרתי את זה. Reuveny - שיחה 18:24, 30 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
האמירה שהמקורות לא מקוונים ולכן לא ניתנים לאימות היא אמירה אומללה. בברכה, Nurick - שיחה 13:18, 31 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
אני מסכים עם הטענה העקרונית של נוריק. אני משתמש בעיקר במקורות שאינם זמינים און ליין. גילגמש שיחה 13:43, 31 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
מקובל עלי. חשבתי בזמן הכתיבה שצריך לנסח זאת אחרת אבל שכחתי. תיקנתי למה שהתכוונתי לכתוב. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 14:45, 31 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
לאחר קריאת הערך נוצר אצלי הרושם שהוא לא זכה מעולם לקריאה ביקורתית (לא פלא, לי זה לקח כשעתיים). כיוון שהערך הוא סקירה רחבה, פעמים רבות אין בו צורך באסמכתאות, משום שאלה מופיעות בערכים הספציפיים שהוא מפנה אליהם. בכל זאת, נחוצות אסמכתאות לקביעות המופיעות בערך זה לבדו. העובדה שאין ערך מקביל באנגלית מעידה בעיקר על בעיה בוויקיפדיה האנגלית.
לסיכום: אני מציע להמשיך להשקיע בשיפור הערך, כך שלא יהיה צורך לדון בהסרתו מרשימת המומלצים. דוד שי - שיחה 20:26, 31 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
רק הערה לגבי "אין ערך מקביל באנגלית" שמוצג משום מה כפגם בערך (מעבר לציון העובדה שלא ניתן לאמת עקב כך פרטים בו). אני חושב שאנחנו צריכים דווקא להיות גאים בכל ערך מקורי בנושא אוניברסלי שנכתב בוויקיפדיה העברית. עברתי קצת על ערכי האריתמטיקה בשפות השונות, וגם בנושא זה יש לנו מה להתגאות, במרבית השפות הערך קצר יותר, ההיסטוריה מתוארת בו בחטף, ורק בוויקיפדיה הספרדית מצאתי הפניה לערך מורחב, אם כי להיסטוריה של המתמטיקה. לי יש עניין אישי בנושא משום שמצאתי עצמי באותו מצב לאחר שכתבתי את היסטוריה של הקריסטלוגרפיה. שוב דוגמה לערך שעד היום אין לי מושג מדוע לא נכתב בכל שפה אחרת. אביהושיחה 23:11, 31 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
בואו לא נשכח שיש ערך מקביל ברוסית והוא אפילו ערך מומלץ. גיא - פתרון למחיקה 13:13, 2 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

קראתי את הערך ומצאתי בו שגיאות רבות שמחקתי. אני לא חושב שהערך הזה עומד בדרישות ההמלצה. לא מוצגת התפתחות המתמטיקה, אלא מוצגים קטעים נפרדים של שיטות מתמטיות שונות שהיו מקובלות בחלקים שונים בעולם. אין דיון אמיתי בהשפעת הגורמים השונים אלה על אלה. אני לא חושב שבמצבו הנוכחי הערך יכול להיות מומלץ. גילגמש שיחה 12:56, 4 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

מצטרף לגילגמש. אני לא מבין בנושא אבל קיבלתי את הרושם שחלק ניכר מהערך נכתב לפי "מקורות" לא רציניים. אם הבעיות הרבות שהתגלו בקריאה ביקורתית של פרק הפרהיסטוריה ופרק העת העתיקה מאפיינות את שאר הערך, לא רק שהוא צריך להיות מוסר מהמולצים, הוא צריך גם תבנית שכתוב ובדיקה כלשהי, בשביל להזהיר את הקוראים. Reuveny - שיחה 16:55, 4 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

עברתי על הערך ברפרוף עיניים ולדעתי הוא מתאים להיות מומלץ, יש לפנות למישהו שיערוך את הערך משמעותית כי לדעתי זו הבעיה היחידה שלו. מו סיזלאקהטברנה של מו • תאריך ושעה - 13:03, 5 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

השגיו המתמטיים של רמנוג'ן אינם שייכים לפרק על התרבות ההודית. עוזי ו. - שיחה 21:30, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בהיסטוריה של האריתמטיקה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:37, 4 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]