שיחה:היתר עסקה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקור לפוסק שלו מיוחס היתר עסקה

פרופ' מנחם אלון מתוך הספר "שמע ישראל" מאת דב רוזן איתן 15:23, 22 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

הרב יואל בן נן הוא איננו ממציא ההיתר הנ"ל. ההיתר ללות בריבית מגוף כלכלי מופיע אצל הגאון הרוגוצ'ובי ואצל עוד רבים וטובים

משוב מ-14 בפברואר 2012[עריכת קוד מקור]

האם ניתן להוסיף גם התייחסות לעסקאות של קניה ומכירת מקרקעין על פי הספר תורת הריבית? 85.250.175.111 11:59, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

היתר מוהרמ אינו מבואר כאן באופן מדוייק. הסברא שיוחסה כאן לר"מ פיינשטין אינה שייכת להיתר עיסקא אלא לאיסור ריבית ותחולתו. נוסח השטר שמצורף אינו מקיף כמו היתר מוהר"מ, אין בו התייחסות לנאמנות המקבל לטעון לאי-רווח או להפסד.

מציע לצרף לערך הערה שהערך טעון שיפור

היתר עסקה היום בישראל[עריכת קוד מקור]

היה נחמד אם היה פירוט של המצב היום בישראל לגבי היתר עסקה • אור שפיראשיחהתרומות • כ"א בתמוז ה'תשע"ב • 12:45, 11 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]

משוב מ-10 במרץ 2018[עריכת קוד מקור]

לא אהבתי את הערך. הערך לא מעביר את המסר שיש התנגדות ענפה למושג היתר העסקה בקרב יהודים דתיים לא ממסדיים ובקרב חרדים. הערך לא מפרט על האם יהודים קראים משתמשים בהיתר עסקה. הערך לא מכיל מקורות. הערך כאילו מנסה להצדיק קיום היתר עסקה. בבקשה תטפלו בזה ותציינו בראש הערך שיש גם מתנגדים לזה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

יש לך מקורות להתנגדות כזו? המתנגדים לא משתמשים בהיתר או משתמשים ורק מנסים למצוא חלופות? כיון שהמקורות שהיו בפסקה שעסקה בביקורת לא התאימו לתוכן, שיניתי לניסוח מתון יותר שמבטא את הכתוב במקורות. א. שראלשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ח • 16:24, 11 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

היתר עסקה או היתר עיסקא?[עריכת קוד מקור]

נראה לי שהמושג הנפוץ הוא 'היתר עיסקא', כאשר המילה 'עיסקא' לקוחה מהארמית. יזהר ברקשיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ח • 15:57, 9 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]

זו ויקיפדיה העברית, ו"היתר עסקה" הוא הצורה העברית של מושג זה. דוד שי - שיחה 21:12, 9 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]

הפסקה לגבי ביקורת על ההיתר[עריכת קוד מקור]

דגש חזק אתה לא חושב שהביקורת על ההסכם היא משהו שמוסכם על רבים מאוד? א. שראלשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ח • 17:10, 11 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

לא. אני רואה שרוב הציבור מחזיק חשבונות בנק עם מסגרת אשראי. • דגש חזקשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ח • 17:12, 11 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אני דוגמא טובה בעניין? אני מחזיק חשבון בנק עם אשראי ועוד מגוון פעולות שמסתמכות על היתר עסקה כי אין לי פתרון טוב יותר. זה שיש למישהו ביקורת על הפתרון, זה לא מחייב שהוא לא ישתמש בו. ואני מכיר רבים וטובים שמבקרים את ההיתר ובכל זאת משתמשים בו. נ.ב. אני אכן שיניתי את הנוסח שהיה לפניי: ”לא כל היהודים הדתיים מקבלים את היתר העסקה”. א. שראלשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ח • 17:24, 11 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
יכול להיות. אבל להביא "ביקורת רבה" ולהסתמך על עלון פרשת שבוע זו הטייה. ביקורת רבה צריכה להיות מגובה במקורות. • דגש חזקשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ח • 17:28, 11 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
צריך להביא מקורות טובים לביקורת, כמו כתבות או פסקים. עם זאת, אני לא מסכים על הטענה של דגש חזק לגבי חשבונות בנק. לפי הפוסק שלי, למשל, אין ממש בהיתר עסקא, באופן מוחלט. עם זאת, אין בעיה להיות במינוס בבנק כי הבנק הוא חברה בע"מ, ואכמ"ל. יזהר ברקשיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ח • 18:00, 11 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
גם אני מסכים. אכן לא אני כתבתי את המשפט הנ"ל ולא את המקורות. אבל אני סבור שהמשפט נכון. בהמשך אני מקווה להביא לזה מקורות. א. שראלשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ח • 19:58, 11 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
גנדלף, יש עוד סיבות שטענו שמבטלות את ההסכם. אני לומד כעת את הנושא וכשאסיים ארחיב בעז"ה את הפסקה. א. שראלשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 11:53, 14 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

שלום, בהגדרה הראשית נכתב שהיתר עסקה הוא למעשה "הערמה". הגדרה זו בעייתית, שלילית ומציגה את העולם היהודי-רבני כמחפש לעקוף את ההלכה על מנת להרוויח כסף. רק מי שבקיא בעולם ההלכתי-יהודי-רבני יודע שאין כן הדבר כלל. ולכן, אין להציג כך את הדברים לציבור הרחב. אפשר להשתמש במונח המקובל 'היתר הלכתי' במקום במונח 'הערמה'.

מקור: הל' היתר עסקה עיין שם

דווח על ידי: ניב גלינה 109.253.221.84 03:10, 19 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

חזרתי
ביטלת גרסה של אנונימי בנימוק שהניסוח הקודם עדיף, לדעתי הגרסה שלו מדויקת יותר ועדיפה.
מתייג את בעלי הידע בהלכה בעלי הידע בהלכה מקצועי - שיחה 12:14, 20 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
בהחלט. הקישור להערמה שגוי לחלוטין. אם זה היה נחשב להערמה זה היה אסור (כך באמת יש מהאחרונים ששוללים את היתר העסקה מטיעון זה). שמש מרפא מחוץ לחשבון 45.194.121.240 12:40, 20 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
משכים עם שמש מרפא.--Nahum - שיחה 13:00, 20 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
הרי את מה זה "הערמה" לא אני כתבתי. אולי "הערמה" זו אכן "הגדרה [זו] בעייתית, שלילית ומציגה את העולם היהודי-רבני כמחפש לעקוף את ההלכה על מנת להרוויח כסף" (כפי שנכתב למעלה), אבל "היתר עסקה" ושאר דברים דומים הם (לפי הערך) "תחבולה ש"עוקפת" איסור הלכתי. כלומר, עשיית דבר שאסור, באופן כזה שלפי כללי ההלכה הפורמליים אין בדבר איסור, (בחלק מהמקרים חכמים אסרו להערים)". בהיתר עצמו כתוב שהוא נועד למקרים שבהם יש איסור ריבית. חזרתישיחה 13:02, 20 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
@חזרתי מסכים שזו הערמה. מי שמרגיש שזה מוציא אותו לא טוב - לבי איתו, אבל אין מה לעשות בנידון. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 13:49, 20 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
Biegel יש השסבורים שהמינוח הערמה כאן שגוי אובייקטיבית (הטעות היא שלי שהזמנתי את הדיון בהמשך למדווח האנונינמי במקום לפתוח דיון חדש..)
ג.נ. למדתי את הנושא בעבר באופן יסודי. מקצועי - שיחה 13:57, 20 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
Biegel, ממה נפשך: אם כוונתך לביטוי העברי - זה ביטוי שיפוטי ולא אנציקלופדי בעליל. ואם הכוונה לביטוי ההלכתי - זה שנוי במחלוקת הפוסקים, ורוב הפוסקים סבורים שזו לא הערמה, כך שהביטוי שגוי.
חזרתי, זה חוסר הבנה של ההלכה. היתר עסקה הוא היתר הלכתי (דהיינו, בתוך המסגרת ההלכתית) שנועד למצוא פתרון למי שמעוניינים ללוות בריבית מבלי לעבור על האיסור. לפי רוב הפוסקים זה לא עונה להגדר הערמה. אמת שהנימוק שכתב האנונימי לא מוצלח, אבל התיקון שלו נכון. 45.194.121.240 14:09, 20 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי.
גם אם זה מותר, זה הקונספט של הערמה. הגעה לתוצאה מסויימת, שהדרך הרגילה אליה אסורה, והדרך החדשה מותרת.
הדיון האם מותר או אסור לא קשור לשאלת ההערמה. מי שסובר שאסור לא סובר "זו הערמה והערמה אסורה" אלא "מסיבות כאלו ואחרות, ההערמה לא עובדת וזו ריבית ממש". david7031שיחה • א' בתמוז ה'תשפ"ג • 15:04, 20 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
@David7031
א. במסגרת היתר עסקה לא מגיעים לתוצאה זהה של הדרך הרגילה אלא לתוצאה דומה (זאת בניגוד לדוגמאות האחרות בערך הערמה).
ב. מוסכם שהערמה אסורה במקרה זה. המחלוקת ההלכתית היא האם (המבנה המצוי של היתר עסקה) אכן נחשב להערמה או לא, ונקודה זו משליכה ישירות על ההערכה ההלכתית.
מציע את הנוסח הבא:
היתר עסקה הוא אמצעי הלכתי המאפשר מתן הלוואה בריבית במסגרת ההלכה, קיים פולמוס האם הוא נחשב הערמה והשימוש בו אסור.” מקצועי - שיחה 01:39, 21 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
א. מההה? מה ההבדל בין גוי שלוקח מהבנק הלוואה עם ריבית של 4%, ליהודי שעושה היתר עיסקא ומסכם עם הבנק שיתן לו רווחים של 4% אם הוא לא רוצה להצהיר על הרווחים האמיתיים?
ב. מהיכי תיתי? david7031שיחה • ב' בתמוז ה'תשפ"ג • 10:43, 21 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
היתר עיסקא אינו מוגבל להלוואות בבנק. (ייתכן באמת שהנוסחאות בהם משתמש הבנק מוגדרות כהערמה)
על פי הסכם היתר עיסקא יכול הלווה להישבע שלא היה רווח ולהיפטר מתשלום הריבית (לפי הנוסחים הנפוצים).
בניגוד להלוואה רגילה בה הריבית קצוצה ואין שום דרך לחמוק ממנה מקצועי - שיחה 14:27, 21 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
נכון. והאפשרות התיאורטית של שבועה הופכת את זה מ"אסור פורמלית" ל"מותר פורמלית". אבל כולם מסכימים שהתוצאה הרצויה היא שיתנו את 4% הריבית. david7031שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ג • 08:42, 23 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
David7031 מזמן ייסוד ההיתר עסקה ועד המאה האחרונה אפשרות השבועה הייתה מעשית.
בימים ההם אתה מסכים שזה לא נחשב הערמה ? מקצועי - שיחה 00:52, 5 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]
לא.
גם אם תהיה שבוע ריאלית בימינו, זה עדיין הערמה david7031שיחה • כ"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 22:09, 12 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]


ויתור בדיני ממונות[עריכת קוד מקור]

בן-ימין, תודה על עריכה זו, אך שים לב ששינת את משמעות המשפט.

לפני: יש מקרים מעטים בדיני ממונות שמחילה אינה מועילה וריבית היא אחת מהן.

אחרי: מחילה תמיד מועליה בדיני ממונות פרט לאיסור ריבית.

אני בעד השינוי הזה. נדמה לי שהמקרה היחיד בו מחילה אינה מועילה זה היזק ראייה לפי חלק מהשיטות, אבל מאחר ששיטה זו סוברת שטעם האיסור אינו מצד דיני ממונות אלא כדי לשמור על פרטיות וצניעות אני סבור שאין לזה מקום כאן.

בקיצור איסור ריבית הוא החריג היחיד.

כמו כן, לדעתי גם הקטע בסוגריים (למשל, בדיני נזקי שכנים) מיותר ורצוי להסירו. מקצועי - שיחה 23:10, 4 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]

אכן. מסברא ריבית היא חריג בענייני ממונות. צודק אין הצדקה לסוגריים, ניתן למחוק. בברכה בן-ימין - שיחה 00:35, 5 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]

ההבדל בין הלוואה לצורך קיומי או להשקעה[עריכת קוד מקור]

בן-ימין מדוע ביטלת, האם בגלל התוכן או הסגנון ?

ראיתי ואני חושב שבעיקרון יש לזה מקום בערך, תיכננתי לבקש/לחפש מקור וגם לנסח.

אבל אם לדעתך מיותר, לא אשקיע בזה בכלל.

(במאמר המוסגר, במקרים בהם סיבת השחזור גבולית או אינה ברורה כלל, רצוי לציין סיבה בקצרה, הרבה פעמים עורכים בטלים בלי נימוק וללא סיבה הנראית לעיןֿ) מקצועי - שיחה 23:21, 4 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]

כמה סיבות: ראשית התוכן עצמו אינו ברור, הוא מתחיל בהלוואה בריבית, ומסיים בהלוואה בהיתר עיסקה. שנית הסגנון אינו אנצי', שלישית לא חושב שיש מקום/צורך להוסיף כל דעה שקיימת בעניין, אלא אם הדעה או אומרה חשובים דיים - אולי למשהו מקוצר יש מקום. גם מקומו של הקטע אינו נכון. [בכלל כל הקטע שם ראוי לעריכה וליטוש]. בברכה בן-ימין - שיחה 00:40, 5 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]
בן-ימין הוספתי כותרות לפרק הזה.
לגבי הקטע המתייחס לחברות בע״מ, צריך לציין את המשמעות של היתר עיסקה בחברה בעמ אבל נראה שהניסוח הנוכחי בכלל לא שייך לנושא היתר עסקה.
הרחבתי בהתאמה את הערך איסור_ריבית_(הלכה). מקצועי - שיחה 13:02, 7 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]