שיחה:הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שוב ערך טוב שלך[עריכת קוד מקור]

בס"ד כל הכבוד, ותבורך משמיים. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 12:06, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

יפה, אריאל. מצרף 2 לינקים (בהנחה שטרם מצאתם) [1], ומראי מקום: תוספתא שביעית ג,ח; ירושלמי שביעית פרק ד, משנה א (י,א); מדרש רבה, איכה ל,לא. אליהו רבה כא, רש"י על בבא מציעא נח,ב _(וכדאי לבדוק מופעים נוספים במאגרים הממוחשבים). Rex - שיחה 12:29, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
ראה יצחק גוטליב, "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות", סידרא ה (תשמט), עמ' 41-45 (באדיבות רמב"י). הללשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"א • 12:40, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
בכל מקרה המקור הראשוני הוא בתוספתא, ואליו יש להתייחס קודם, ואחר כך לבבלי ולירושלמי ולמדרש. וראה את התייחסות הגר"ש ליברמן בתוספתא כפשוטה: [2]. הללשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"א • 12:49, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
הקרדיט מגיע לישראל. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 13:18, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא הבנתי את המשפט "בעוד הביטוי במסכת סנהדרין הוא תיאור של דיון הלכתי, מבלי להטיל ספק כלשהו בכנותו של האיש נשוא הסיפור". ריש לקיש אכן הטיל ספק בכנותו.עזר - שיחה 01:19, 21 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
ריש לקיש אמר שצריך לסמוך על ליבו של האיש. בעוד שבמדרש איכה...ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:23, 21 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
אריאל חביבי, ראה נא את המשך הסיפור בסנהדרין, שם אומר ריש לקיש על האמוראים שהתלווה אליהם: "בני אדם החשודין על השביעית כשרין לעבר שנה?", כלומר, חשודים שלא למחות בעושי מלאכה בשביעית. מכאן שלא קיבל את לימוד הזכות שלהם על הזומר והחורש. עזר - שיחה 01:27, 21 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
הצדק עם עזר. Rex - שיחה 02:04, 21 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
אז איך הייתם מגדירים את ההבדל בין סנהדרין לבין איכה רבה, אני מנסה לטעון שיש כאן איזו שהיא התפתחות של הביטוי, האם לא כך? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 02:05, 21 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
שבסנהדרין עקל כמשמעותו, ובאיכה רבה הוא משמש כאלגוריה, שכן כבר אין עסקינן בליקוט עקלים בשדה. Rex - שיחה 02:15, 21 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
אוקיי מחר בל"נ אטפל. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 02:16, 21 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

שמעתי שעקל פירושו הסל בבית הבד ששמים בו את הזיתים ובתוכו הם נכבשים. הסל-עקל עשוי מזמורות של גפן, בסיפור על היהודי (כהן) שזומר , הזמירה לצורך ייצור העקל היא פעולה המותרת בשנת שמיטה. גילב