שיחה:המחאה החברתית בישראל 2011

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Ruzgar-deneme-yönetici4.png
ערך זה היה נתון במחלוקת ב־11 במרץ 2013.
תוצאות המחלוקת: הוחלט ששם הערך יהיה המחאה החברתית בישראל 2011.

ערך זה צוטט בכתבה של חדשות ערוץ 2 באינטרנט: מייסד ויקיפדיה במאהל המחאה: "העולם עוקב אחר המתרחש כאן", 7 באוגוסט 2011.

אנא מכולם. אנא בכוח. למען הסדר הטוב של הדף הזה שגם ככה מבולגן ומלא חזרות מיותרות, בבקשה לטרוח ולבדוק לפני שמוסיפים תוכן (כל שכן לפני שמוסיפים סעיף חדש) שאין התייחסות כבר במקום אחר בדף. תודה Milki - שיחה 07:26, 9 באוגוסט 2011 (IDT)



קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 20:18, 14 במאי 2013 (IDT)

הערך הזה הוא תעודת עניות לויקיפדיה הישראלית[עריכת קוד מקור]

אני לא כותב פה בד"כ - אבל קורא הרבה. איך שהערך הזה נראה זאת תעודת עניות לויקיפדיה הישראלית. שיח פלורליסטי צריך לאפשר גם לאנשים שחושבים אחרת הבעת דעה. המאמץ הדי אגרסיבי שנעשה פה בשביל לדחוק החוצה דעות שאנשים מסויימים בויקיפדיה אינם מסכימים איתם זועק דרשני.

מה למשל חסר לפי דעתך? גילגמש שיחה 20:51, 21 בנובמבר 2013 (IST)
הבעיה המשמעותית הינה העובדה שהערך מוטה באופן ברור כנגד ונראה שהאג'נדה הפוליטית של הכותב בעד הממשלה גורמת לו לפספס את המהות. השווה לדוגמא את פסקת "הרקע" עם הפסקה המקבילה בשפה האנגלית. בכלל, אפשר להשוות עם הערך באנגלית. נראה שיש כאן מאמץ מכוון לגמד את אחד האירועים המשמעותיים שהיו בחברה הישראלית בשנת 2011. העובדה שבסופו שלושה חודשים שתפסו את מרכז השיח בפוליטיקה הישראליות שקולים פחות או יותר לנאום ברק אובמה באוניברסיטת קהיר, כמו גם העובדה שנראה שזה כך בכוונת משורר, היא תעודת העניות עליה אני מדבר.
אני לא מסכים איתך שהרקע של הערך העברי מוטה לטובת הממשלה. האם יש לך דוגמה ספציפית להטיה? מה למשל נראה לך שכדאי להוסיף או לשנות? גילגמש שיחה 18:17, 25 בנובמבר 2013 (IST)
ראשית, שים לב שהטענה הינה שכל הערך זוכה לכיסוי חסר אשר מוטה. את העובדה שהערך זוכה לכיסוי חסר אפשר לבדוק די בקלות על ידי השוואה עם אירועים בסדר גודל דומה (היו בכלל כאלה?) ומידת הכיסוי שהם קיבלו בויקיפדיה. בכל אופן, אתה שאלת שאלה ברזולוציה מאוד טקטית ולא התייחסת לטענה המרכזית. אם כך, אתייחס רק לגבי הרקע עליו שאלת - ממש ניתן להבין ממנו שב- 2011 הייתה ממשלה שהתאמצה לפעול בתקיפות נגד מחירי הנדל"ן, כמו גם שבעצם כל הבעיה היא חוסר היכולת לעשות חישוב ברור של שטח הדירה אל מול העלות. זה, איך נאמר, קצת חוטא למציאות. חוץ מזה, המהות העיקרית, היא מה שלא נאמר: שוק ריכוזי קפיטליסטי, תחושת מיאוס כללית של הציבור מהמצב הכללי, יוקר מחייה משמעותי, העובדה שהייתה צמיחה בת עשרות אחוזים בעשור האחרון ואילו השכר לא זז בכלל, הפרטה משמעותית בכלכלה הישראלית ומעבר לכלכלה ניאו-ליברלית, גידול בעוני ובאי-שוויון, קושי להתמודד עם ההוצאות גידול הילדים, שחיקה של מעמד הביניים, פגיעה של שנים בזכויות העובדים וכפועל יוצא מעבר מעבודה מאורגנת לשוק של עובדי קבלן ופרילנסרים, גל מחאה אנטי קפיטליסטי כלל עולמי (ספרד בתחילה), "תחושה של הצלחה" מיד לאחד מחאת הקוטג' ואירועים נוספים שהיו בישראל באותה תקופה, פגיעה אגרסיבית בתדמית הזוהר של הטייקונים במדינה (לאור התספורות אשר בוצעו, המפולת בוול סטרייט כמה שנים קודם וקמפיין נרחב של דה מרקר ועיתונאים אחרים), אובדן אמון של הציבור במערכת הפוליטית הישראלית.
התייחסתי לרקע כי ציינת את הרקע. אחרי שפירטת את הערותיך, אני יורד לסוף דעתך ואני חושב שיש משהו במה שאתה אומר. יתכן שבאמת צריך להתחיל את הרקע בתקופה מוקדמת יותר ולא להתייחס רק לעליית מחירי הנדל"ן אלא לעליית המחירים הכללית - אם כי האינפלציה בשנים האחרונות הייתה נמוכה. אגב שוק ריכוזי קפיטליסטי זה אוקסימורון. או שהשוק הוא קפיטליסטי או שהוא ריכזי. אי אפשר גם וגם. מתי אתה מציע להתחיל את פרק הרקע?
כמו כן, חשוב בהחלט לציין את תגובת הממשלה לאורך השנים. ממשלות שונות ניסו לטפל במחירי הדיור, אם כי כשלו בכך. יש פעולות אחרות של הממשלה ושל הבנק המרכזי שכן הצליחו - למשל שמירה על אינפלציה נמוכה.
זה ויכוח לא חדש אבל אני אתרום את חלקי גם ככלכלן. כמובן שיכול להיות שוק ריכוזי קפיטליסטי, זה כאשר בכמה תחומים חשובים יש כמה חברות גדולות ששולטות על השוק ולא ממש מנסות להתחרות ביניהן, וכולן דורשות מחירים גבוהים. דוגמאות: הבנקים הגדולים, חברות הביטוח הגדולות, שופרסל ומגה, ספקיות המזון (לדוגמא מוצרי החלב), שוק הסלולרי בתקופה שהיו 3 חברות עד הרפורמות של כחלון. הבעיה החמירה כאשר קונצרנים (כמו אידיבי ודלק) החזיקו במקביל גופים ריאליים ופיננסיים גדולים, וכך ישבו גם על ברזי ההון והאשראי במשק. הנושא הוצג בהרחבה תקופה ארוכה בטורים של גיא רולניק בדה-מרקר, ובסופו של דבר הביא לחקיקת חוק הריכוזיות, שבודאי לא היה נחקק לולא המחאה. אז אולי יש מקום להרחיב את נושא הרקע למחאה, אני אבחן איך לעשות זאת. רועי מימרן - שיחה 10:23, 19 ביוני 2014 (IDT)

קישורים נוספים - שדה האוהלים[עריכת קוד מקור]

שלום, בעבר שי קנוהל הוסיף קישור שדה האוהלים לרשימת הקישורים הנוספים. הגם שאני עורך הספר (ברוך אורן), ברצוני לציין כי הספר הינו ספר עיון שאפילו מופיע במאגר האוניברסיטאי אלף. לכן לא ברור מדוע גלגמש הסיר אותו. במידה ואין הערות נוספות, אוסיף את הקישור לרשימת הקריאה הנוספת בימים הקרובים. --ברוך אורן - שיחה 11:12, 10 בפברואר 2014 (IST)

הסתכלתי בגרסאות קודמות ולא ראיתי עריכה שבה הסרתי את הקישור לספר המדובר. אם תצביע על עריכה ספציפית אגיד לך למה היא בוצעה (או שיש תקציר). גילגמש שיחה 11:16, 10 בפברואר 2014 (IST)
או קי עכשיו ראיתי. העריכה מוסברת בתקציר: [1] פרק קריאה נוספת מיועד לספרי עיון - כלומר ספרים שנכתבו על ידי מומחים. ספר זה נכתב על ידי יוזמי המחאה. גילגמש שיחה 11:19, 10 בפברואר 2014 (IST)

העברה מדף השיחה של משתמש:גרש[עריכת קוד מקור]

הי, ראה דיון קצר בדף שיחה. גילגמש שיחה 15:43, 10 בפברואר 2014 (IST)

תודה, לא ראיתי זאת לפני העריכה האחרונה שלי. עשה כהבנתך. בכל מקרה לא נראה לי שיש מקום לפרט על הספר בגוף הערך כאילו יש בו איזה אישו מיוחד. גרש - שיחה 15:47, 10 בפברואר 2014 (IST)
זה סוג של המשך למחאה החברתית... מבחינה זו יתכן שיש מקום למידע הזה. לכן לא שחזרתי. מה אומר? גילגמש שיחה 15:50, 10 בפברואר 2014 (IST)
ודאי לא בכותרת משנה מיוחדת. לכל היותר ניתן להקדיש לכך איזה משפט במסגרת אירועי המחאה בשנת 2012. משהו כמו: "בחורף 2012 התקיים סוף שבוע של דיונים בהשתתפות פעילי המחאה החברתית. הדיונים רוכזו בספר 'שדה אוהלים', שיצא באותה שנה". גרש - שיחה 15:55, 10 בפברואר 2014 (IST)
רעיון מצוין. אני מציע שתעביר את השיחה הקצרה הזאת לדף שיחת הערך ותערוך בהתאם. גילגמש שיחה 16:01, 10 בפברואר 2014 (IST)
בוצע. גרש - שיחה 16:47, 10 בפברואר 2014 (IST)
גרש וגלגמש, תודה על ההתייחסות הזריזה. ערכתי עכשיו את שורת הקישור שגלגמש הציב, כך שהיא משתמשת בתבנית צ-ספר. כמו כן, צירפתי קישור לקריאת הספר ברשת. יום נעים --ברוך אורן - שיחה 11:14, 19 בפברואר 2014 (IST)
לגבי אזכור סוף השבוע המרוכז, כיוון שהיה בחורף 2012 ולפני אביב וקיץ 2012, אני חושב להעביר אותו אחרי המשפט הראשון בפסקה של 2012 במקום בסוף הפסקה, מתאים יותר כרונולוגית בלי לשנות את התוכן. רועי מימרן - שיחה 21:41, 19 ביוני 2014 (IDT)

התקופה של 2012-3 ועדכון הערך[עריכת קוד מקור]

בעקבות "מלחמת העריכה" מהימים האחרונים, ותגובות שקיבלתי אחרי שפניתי למספר עורכים נוספים לקבל חוות דעת, להלן הצעתי כדי לקדם את הנושא בדרך פרודוקטיבית:

  • שם הערך ישונה ל"המחאה החברתית בישראל 2011-3" כדי להצדיק את הכיסוי לתקופה של 2012 ו-2013, שהיה המשך טבעי ואורגן בחלקו ע"י אותם אנשים.
  • המחאה מ-2014 ואילך, מאחר ועברה לפסים אחרים ומאורגנת ע"י אנשים אחרים, תטופל בנפרד באופן שייקבע בעתיד.
  • מבין שמות מארגני המחאה ב-2011 (איפה שמוזכרות דפני וסתיו) אולי כדאי להזכיר את כל הנהגת רוטשילד או רובה, למשל: רגב קונטס (שגם הפיק על זה סרט), שיר נוסצקי, יונתן לוי ואלון-לי גרין. איציק שמולי מוזכר כבר בפיסקה נפרדת.
  • יש מספר תכנים המתייחסים לתקופת 2012-3 שראויים להתייחסות בערך:
  • הפינוי בכח של מאהל התקווה ב-8.1.2012, כולל המעצר של סתיו שפיר (כתבות כאן וכאן).
  • כתבות על הפגנה ב-12 במאי 2012 שכבר מוזכרת, אבל ללא הפניות - מעריב וגלובס.
  • הפיצול במחאה החברתית בקיץ 2012, בעקבות קמפיין ה"שויון בנטל", שגרם להפגנות מקבילות באותם ימים, למשל ב-4.8.12: הארץ ומעריב. אם מישהו מחפש דוגמא לכך שאני אובייקטיבי ולא מציג רק את מה שמחמיא למחאה.
  • אפשר להזכיר ב"תגובת הממשלה" שגם חוק הריכוזיות, שאושר סופית בכנסת ב-2013, קיבל תנופה בעקבות המחאה.
  • השפעת המחאה: לפתוח פיסקה על התארגנויות וקואופרטיבים שקמו בעקבות המחאה, כיוון שהם ממשיכים לפעול היום ומשפיעים על השיח והכלכלה. למשל: "בעקבות המחאה עלתה ההתעניינות בפעילות חלק מהארגונים החברתיים בישראל והוקמו גופים חדשים, כגון: המשמר החברתי בכנסת. כמו כן החלה בעקבות המחאה תנופה של הקמת קואופרטיבים, שנועדו להתמודד עם בעיות יוקר המחיה וליצור כלכלה שאיננה נשלטת בידי בעלי ההון: כתבות TheMarker, גלובס, ו-Ynet. (רק כדי להמחיש את העניין, השבוע בנק ישראל הוציא הנחיות לאופן הקמת אגודות בנקאיות. זה גם תוצר של המחאה: ועדת זקן להגברת התחרות במערכת הבנקאית הוקמה ע"פ החלטת ועדת טרכטנברג, וגם הקואופרטיבים "אופק" ו"שלנו" שפועלים בנושא הוקמו ממאהלי רוטשילד ונורדאו בהתאמה.)

אשמח לתגובות מעורכים שונים ומהרוב הדומם. רועי מימרן - שיחה 10:51, 18 ביוני 2014 (IDT)

לגבי שינוי שם הערך, צריך לקיים דיון מסודר (ועדיף נפרד) על שינוי שם ביחד עם תבנית שינוי שם). אני לא יודע כל כך כיצד להתייחס להצעה היא כוללת נקודות רבות, שאני מסכים עם חלקן ומתנגד לחלק אחר מהן. אולי כדאי לדון בשלבים ולבצע קודם כל את השינויים שיהיו מוסכנים על הקהילה. גילגמש שיחה 11:06, 18 ביוני 2014 (IDT)
מחאת האוהלים הייתה תופעה חברתית יוצאת דופן. היא התרחשה בבום אחד, בקיץ 2011. כשהאוהלים פורקו - הסתיימה המחאה "ההיא". אקורד הסיום היה בהפגנה שהתקיימה בסיומה של אותה שנה. המציאות היא שכל הניסיונות להמשיך ולגרור את המחאה לשנה הבאה, לשמר אותה, לשחזר אותה בקיץ שלאחר מכן, לשוב ולתקוע יתדות לאוהלים חדשים - לא צלחו. כל האירועים שהתרחשו מאז הם ריקושטים וניסיונות שלא התרוממו. לכן, לשנות את שם הערך על ידי שינוי השנה - זה פשוט עיוות המציאות. די בכך שבסוף הערך יש פסקאות מיוחדות לשנים שלאחר מכן ובהן צוינו נקודות-ציון בולטות ואירועים מיוחדים שהתרחשו בהן ואשר נחשבים כספיחים ותופעות לוואי של מחאת האוהלים. גרש - שיחה 12:18, 18 ביוני 2014 (IDT) רועי מימרן - שיחה 13:51, 27 ביוני 2014 (IDT)
לגבי שינוי טווח הזמן אני מסכים עם גרש. גילגמש שיחה 12:31, 18 ביוני 2014 (IDT)
גם אני מסכים. ניסיונות ההמשך לא הצליחו, אין להפריז בתיאורם. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד • 12:46, 18 ביוני 2014 (IDT)
אני כן חושב שכדאי לציין את השפעת המחאה החברתית. גילגמש שיחה 13:28, 18 ביוני 2014 (IDT)
זה משהו אחר, אבל "השפעות" הן עניין שתלוי במידה רבה בפרשנות. איננו יודעים כמה קואופרטיבים היו קמים גם ללא המחאה. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד • 13:36, 18 ביוני 2014 (IDT)
קואופרטיבים פעילים חדשים משמעותיים בישראל לא קמו בעשור שלפני המחאה, אלא להיפך, קואופרטיבים ותיקים הפכו לחברות (אגד, קו-אופ ועוד, לפני זה דן ותנובה). הדינמיקה והשיח שנוצרו במאהלים בקיץ 2011 יצרו את המוטיבציה והתשתית לקואופרטיבים, ויש לכך דוגמאות מתועדות רבות. רועי מימרן - שיחה 14:00, 18 ביוני 2014 (IDT)
אני מקווה שאת שאר דבריך למעלה בדקת ברצינות רבה יותר. לפי הערך קואופרטיב אצלנו, בפסקה העוסקת בישראל, "אחרי דעיכה של הרעיון הקואופרטיבי במהלך שנות ה-70 וה-80 החלה התעוררות הדרגתית במהלך שנות ה-2000. בשנים האחרונות נרשמו אגודות חדשות רבות. ביניהן: שומעים חזק. בתחום ההגברה". וראה עוד בקישורים החיצוניים שם, למשל כתבה מעניינת מ-2006. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד • 14:15, 18 ביוני 2014 (IDT)
קשה לדעת כרגע את ההשפעה כי אנחנו קרובים מדי לאירועים. צריך לחשוב לעומק איך בדיוק מציגים את זה לקורא. הפגנות שנערכו לאחר תום האירועים העיקריים אני לא חושב שצריך לציין. יש הרבה הפגנות כל הזמן והן לאו דווקא חלק ממשהו גדול יותר. גילגמש שיחה 14:20, 18 ביוני 2014 (IDT)
אני הייתי בכנסים על ושל קואופרטיבים בשנתיים האחרונות שנערכו ע"י יוצאי המחאה, גם הוקמה "ברית הקואופרטיבים" בראשות יפעת סולל. הזכרתי כבר את אופק_(קואופרטיב) ושלנו, אפשר להזכיר גם את ה"בר-קיימא" (בר-מסעדה קואופרטיבי בדרום ת"א שהוקם ע"י יוצאי המחאה), העגלה במצפה רמון ורבים נוספים. אני ממליץ לקרוא בנושא זה את הכתבות שהזכרתי בהשפעות המחאה, שנותנות עוד דוגמאות וסיפורים לקואופרטיבים שקמו בעקבותיה. נראה שצריך לעדכן גם את ערך הקואופרטיבים בנושא זה. רועי מימרן - שיחה 17:40, 18 ביוני 2014 (IDT)
יש כמובן קואופרטיבים שקמו בעקבות המחאה (אם כי אופק, עד כמה שאני מבין, עוד לא ממש קם). אני הגבתי לדבריך שלא קמו קואופרטיבים משמעותיים בעשור שלפני המחאה. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד • 20:33, 18 ביוני 2014 (IDT)
האם יש פרסום אקדמי (לא עיתון) שבדק את השפעת המחאה החברתית על הקמת קואופרטיבים? גילגמש שיחה 21:03, 18 ביוני 2014 (IDT)
אופק קם כבר כאגודה שיתופית (שזו המסגרת המשפטית לקואופרטיב בארץ) וצירף כבר 2200 חברים ששילמו 3000 ש"ח כ"א. הוא כרגע בתהליך גיוס והתארגנות לקראת קבלת רשיון בנקאי. לגבי פרסום אקדמי, אני אדע תוך כשבועיים, אבל להערכתי יש מחקרים בעבודה שעוד לא התפרסמו (אני מניח שגם אין מחקרים שהתפרסמו על "האח הגדול" בישראל, אבל הרבה ערכים שקשורים אליו התפרסמו בויקיפדיה.) רועי מימרן - שיחה 10:08, 19 ביוני 2014 (IDT)
גם על המחאה החברתית יש ערך. מספיק תיעוד עיתונאי כדי לבסס את קיומו של הדבר. אבל אם אתה טוען להשפעת המחאה החברתית אז צריך להעריך אותה. אני לא מומחה גדול במדעי החברה אז אני מתקשה להעריך אם הייתה השפעה או לא, אבל אני כן יודע לבדוק מקורות. אם תצליח להביא מקור רציני שיאשש את הטענה שלך להשפעה, אהיה הראשון לתמוך בהוספת המידע הזה. אנחנו נזהרים מהוספת מידע לא מאומת. אתה טוען למשל שנוצרו קואופרטיבים חדשים ואילו הישנים קיבלו תנופה בעקבות המחאה. זאת טענה חשובה ואני כן רוצה שהיא תכנס לערך. אני לא יודע אם אנחנו צריכים לכתוב את זה עכשיו או שצריך לחכות כמה שנים כדי לתת לדברים לשקוע ולתת לאקדמיה לומר את דברה. גילגמש שיחה 10:12, 19 ביוני 2014 (IDT)
צריך להבין שבעקבות המחאה נוצרה תרבות שלמה ב-2012, 2013 של הפגנות, כנסים, מפגשים וארועים. אני הוזמנתי לכמה ארועים בשבוע, ומדי פעם גם הגעתי. אם זה ארועי ההשקה של הספרים של אשר שכטר וספיבק-יונה, כנסים שונים בתחום הקואופרטיבים, שהיו בהם בדיוק אותם אנשים שישבו שנה קודם באוהלים, הפגנות שזכו אמנם לפחות כיסוי בתקשורת (כי התקשורת החלה לחשוש שהמחאה פוגעת בתקציבי הפרסום של החברות) אבל המשיכו להתקיים, מפעל הזנה לפליטים בגינת לוינסקי ("מרק לוינסקי") שהקימו מתנדבים מהמחאה בראשות יגאל שתיים, אתר אינטרנט ודף פייסבוק "צדק חברתי - חדר המצב" שממשיך להתעדכן עד היום, צוותים שונים מהמחאה שהמשיכו להיפגש (חינוך, אסטרטגיה ומאבק פוליטי), חלק מועדות ספיבק-יונה המשיכו לפעול, כמו בריאות (לכתבה), פורום למען תקציב חברתי. היה בניין ברוטשילד 69 ששימש כולו מסביב לשעון למפגשים ופורומים הקשורים למחאה ("בית העם"). היה גם מי שניסה למפות את כל ההתארגנויות שיצאו מהמחאה (למפה). אגב אני ארגנתי בדצמבר 2011 כנס בנושא החסכון הפנסיוני, תחת הכותרת "פ' זה פנסיה", בהשתתפות דפני ליף, ואפילו לא חשבתי לכתוב אותו בערך הזה כי זה היה רק ארוע אחד מתוך אינספור. כמובן, היו חילוקי דעות: אם לפעול יחד עם מפלגות או בלעדיהן (על זה היה גם הפילוג בין דפני לסתיו), אם לתמוך במאבק "שויון בנטל" או להתנגד לו, אבל להגיד שהמחאה נעלמה והיו רק קצת ריקושטים, נראה תלוש מהמציאות למי שחווה אפילו חלק מהדברים. אני מבין שמי שהיה חשוף רק לתקשורת המיינסטרים והימין לא היה מודע לרוב הדברים. רועי מימרן - שיחה 10:56, 19 ביוני 2014 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

דברים כאלה אי אפשר להביא במלואם בערך הזה שמוקדש למחאה שהייתה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהקמת אוהלים והפגנות ענק. יתכן שיש לזה מקום בערך אחר, למשל: היסטוריה של מדינת ישראל (שדורש עריכה כבדה והתאמה למבנה המקובל כיום באתר ויתכן שיש לפצל אותו). אפשרות אחרת היא לכתוב את הדברים בערך כלכלת ישראל (לפי דעתי זה המקום המתאים ביותר). אם הערך יגדל מעבר לרצוי, אפשר לשקול את פיצולו לערכי משנה לפי נושאים. יתכן שערך אחר, צריך לשקול את הדברים, אני לא מתעסק בהיסטוריה מודרנית ומשתדל להתרחק מערכים פוליטיים אז אני לא אכתוב את התוכן בעצמי. חשוב לא להסיט את נושא הערך מהדבר העיקרי שמתואר בו - המחאה שהייתה, לזה הוא מוקדש. לא כל מחאה, אפילו שנוצרה בעקבות המחאה הגדולה צריך להופיע בערך זה. גילגמש שיחה 11:06, 19 ביוני 2014 (IDT)

אני מסכים שאי אפשר להביא את הדברים במלואם, אבל ניסיתי להביא את הנקודות העיקריות מתוך זה בעריכות קודמות שלי שנמחקו. אני עדיין חושב שאם נשנה את שם הערך למחאה החברתית 2011-3 נוכל להביא תמונה מלאה ומייצגת יותר, פחות או יותר לפי מה שהצעתי בתחילת הפסקה. אפשר כמובן לעשות זאת בלי שינוי שם הערך. רועי מימרן - שיחה 11:19, 19 ביוני 2014 (IDT)
אוקי, נמתין לתגובות נוספות. גילגמש שיחה 11:39, 19 ביוני 2014 (IDT)
בדיעבד, מתוך כל הנתונים שיש לי, אני חושב שאפשר לסכם שבמאי-יולי 2012 כן היתה התעוררות של המחאה, אולם העיריות מנעו הפעם הקמת מאהלים, והתקשורת כבר לא פירגנה כמו קודם, מה שהיקשה לגייס ציבור רחב יותר. אולם, הקמפיין סביב "השויון בנטל" שהתעורר עם ביטול חוק טל (ע"י בג"ץ) ב-1 באוגוסט, שבגללו גם הצטרפה "קדימה" לממשלה ואח"כ פרשה, גרם לפיצול במחאה ולהפגנות מקבילות בת"א בכמה שבתות (למשל 4 באוגוסט) מה שדי פרק את המחאה (אם כי בירושלים המשיכו הפגנות למען תקציב חברתי). המחאה התעוררה שוב באביב 2013 "בזכות" תקציב הגזרות של יאיר לפיד. רועי מימרן - שיחה 11:50, 22 ביוני 2014 (IDT)
רועי מימרן, אני רואה שלא הצלחת לגבש הסכמה להצעותיך. אני כן חושב שהדברים שכתבת בדף שיחת הערך אמורים להופיע איפשהו בוויקיפדיה. אם כי לאו דווקא בערך זה. הצעת אמנם לשנות את שם הערך ולהרחיב את היריעה על ידי כך, אבל אני מתנגד לכך כי אני חושב שזה ימסמס את המטרה. באותו קיץ היו הפגנות קבועות, כמעט מדי שבוע וכל הפגנה הייתה גדולה מאוד. זה שונה מאוד ממה שיש לאחר מכן. אני כן חושב שצריך לכתוב על השפעת ההפגנות, אם כי אני חושש שאנחנו קרובים מדי לאירועים. ציינת למשל את הקואופרטיבים. אם תוכל להביא נתונים מסודרים אולי אפשר יהיה לכתוב את התוכן בערך קואופרטיב או לחלופין בפרק "השפעות המחאה". לא די בציון עובדות (מספר הקואופרטיבים עלה או שמספר החברים בקואופרטיבים עלה) אלא יש צורך לציין גם מקורות לניתוח אנאליטי. כלומר, צריך להראות שהמחאה היא זאת שגרמה לשינוי זה. לא די בניתוח האישי שלך. דבר כזה נקרא אצלנו מחקר מקורי והוא אסור. גילגמש שיחה 06:16, 25 ביוני 2014 (IDT)
בנושא השפעות המחאה, מי שעוקב אחרי העיתונות הכלכלית (הכוונה לדה-מרקר, גלובס וכלכליסט), רואה אינספור אזכורים של המחאה כמי שחוללה שינוי עמוק בשיח הכלכלי-ציבורי, שההשפעות שלו על הכלכלה והמשק הולכות ומתרחבות. המודעות של הציבור והתקשורת לסוגיות של חלוקת עושר ונכסים ציבוריים בין בעלי ההון והציבור הרחב הולכת וגדלה, ועדת טרכטנברג וחוק הריכוזיות הן דוגמאות. היה גם מי שחשש ממנה. היום לדוגמא, הטורים השבועיים של עורכי דה-מרקר: של גיא רולניק ושל סמי פרץ מתייחסים לבעיות אקטואליות, ושימו לב כמה אזכורים למילה "מחאה". רועי מימרן - שיחה 13:52, 27 ביוני 2014 (IDT)
רועי מימרן, אני מציע שתכתוב את הנוסח שאתה חפץ בו תחת הכותרת "השפעת המחאה" בדף שיחת הערך. ככה נוכל לבדוק מה בדיוק אתה רוצה להוסיף לערך ואם תהיה תמיכה, תוכל להוסיף את זה. כרגע, אני מתקשה לתמוך בעמדתך כי אני לא לגמרי בטוח שאפשר לגזור מכתבות בעיתון עמדות מבוססות די הצורך. לפי ויקיפדיה:ביבליוגרפיה#איכותם של המקורות כתבה בעיתון היא מקור מסדר גודל נמוך. אני חושש לגזור ממנו מסקנות מרחיקות לכת. אם תצליח להגיע לנוסח שמצד אחד יהיה מסויג מספיק, בהתאם לחולשת המקורות שאתה מציג (רק כתבות בעיתון עד כה) ויצליח להזכיר את השפעות המחאה בלי מחקר מקורי משלך (בדיקת הנתונים והסקת מסקנות) אז אפשר יהיה להתקדם הלאה. גילגמש שיחה 13:58, 27 ביוני 2014 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

שינויים שעשיתי בערך נמחקו ללא סיבה, למרות שיש להם סימוכין עובדתיים, ערך מוסף לערך ואינם חזרה על הנכתב קודם לכן. הערך כלשונו מוטה באופן מוזר, ואינו מציג את השתלשלות האירועים כהווייתם - ובעיקר תרומתם של חוסר התגובה הממשלתי הראשוני והתגובה המאוחרת והלא-מספקת-בעיניי-המפגינים של הממשלה להתעצמות המחאה. לא מבין את זה. וויקיפדיה ממומנת מתרומות או מלוביסטים?

מקור:רוב הכתבות העוסקות בנושא מהתקופה, אם תצטרכו סימוכין אשמח לעשות חיפוש. דווח על ידי: בר 5.22.129.213 00:37, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

אף ערך אינו מושלם ונייטרלי באופן מוחלט (למרות שזה הכיוון), אבל להטות אותו בצורה כמו שאתה עשית בוודאי לא ישפר את מצבו. זו הסיבה לשחזור. נראה שאכן יש כאן לוביסטים, אבל הם מכיוון אחר לחלוטין ממה שאתה מנסה לתאר. תחי מדינת ישראל!(שיחה)אהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:47, 28 באוגוסט 2014 (IDT)
אני מסכים עם ברוקולי. בגרסה הראשונה שבוטלה, זה נראה שהדברים שהוספו מבטאים בעיקר את דעת הכותב, ולא את ההתרחשות שהתקיימה בימי המחאה. למרות שחלק מהדברים שנוספו אכן רלוונטיים, לא ניתן להוסיפם לערך בפרופיל גבוה, מבלי להוסיף מקורות אשר נותנים תוקף לדברים. לגבי הביטול השני של ברוקולי, על העברת חוק הוודלים למרות שהמחאה התמקדה בו - אני זוכר שאכן היתה מחאה כזו, אבל צריך להוסיף מקור אמין שייסמך את הטענה הזו.
ולגבי תגובתו של האנונימי - הסגנון הקונספירטיבי של האשמה בלוביזם ומקורות מימון מפוקפקים של ויקיפדיה, רק גורם לעורך הממוצע באתר לחשוד בך, שאתה פועל ממניעים לא ענייניים, ובאופן כללי זה לא תורם לקידום עמדתך להתקיף את האנשים אתם אתה מדבר. גארפילד - שיחה 09:23, 28 באוגוסט 2014 (IDT)
גארפילד, שים לב בבקשה לפסקה הבאה שבה רשום "גם האמצעים האלה לא הרגיעו את המוחים". לדעתי זה מסביר היטב שלא הייתה הסכמה על החוק, ודי בכך. תחי מדינת ישראל!(שיחה)אהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:26, 28 באוגוסט 2014 (IDT)
ראיתי, אני לא בטוח שהמשפט עצמו על חוק הוודלים הוא ברור.האם העבירו את החוק בשביל להרגיע את המוחים? נראה לי שלא. נראה לי שבלי קשר רצו להעביר את חוק הוודלים גם לפני המחאה, ובזמן המחאה הציגה הממשלה את חוק הוודלים כעשייה של המדינה לפתור את מצוקת הדיור עוד לפני שהתחילו למחות. בכל מקרה, אני מקבל את התיקונים שלך לאנונימי. בלי הסברים מפורטים יותר ומקורות אמינים, אין מה לדבר על שינויים כה מרחיקי לכת בטקסט. אולי שווה להסביר טיפה יותר על חוק הוודלים ולמה הוא מופיע בפסקה הזו. אבל אני אשאיר את ההחלטה הזו למי שהערך הזה מעניין אותו. גארפילד - שיחה 09:40, 28 באוגוסט 2014 (IDT)