שיחה:הנקה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אזהרה רפואית[עריכת קוד מקור]

הועבר משיחת משתמש:טרול רפאים[עריכת קוד מקור]

ראיתי ששוב מחקת את ההערה ששמתי בראש המאמר על כך שהמידע אינו תחליף לייעוץ אישי. בנושא של הנקה לההערה הזאת יש משמעות חשובה ושונה מהמשמעות ההערה שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. כאשר אשה מניקה נתקלת בקשיים בהנקה, ויש קשיים רבים מסוגים שונים, ברוב המקרים הבעיה תפתר על ידי ייעוץ אישי עם מדריכת הנקה או יועצת הנקה שאיננן רופאות. למעשה הרופאים (רופאי ילדים ורופאי נשים) ברובם לא מקבלים הכשרה מעודכנת לגבי הנקה ואינם יודעים כיצד לעזור להן. כך שבמקרה הטוב האשה לא תקבל את העזרה שהיא צריכה, במקרה הרע היא תקבל עצת אחיתופל. אני מכירה את הנושא מקרוב ומכירה באופן אישי מקרים של עצות רעות מאד ומזיקות שנשים קיבלו מרופאים, שהמידע האחרון שהם קיבלו היה מזמן, ובנושא הזה יש התפתחות רבה ושינוי בגישה בשנים האחרונות.
יש מקרים בהם כן נזקקות נשים מניקות לעזרת רופאים (סדקים, פטריות וכד') ולכן יש מקום גם לאזהרה רפואית.
אנא החזרת את ההערה שלי לראש העמוד. אני לא רואה בעיה בכך שיש שתי אזהרות שונות אחת בראש המאמר ואחת גנרית בסופו. אבל אם זה מטריד אותך בכל זאת, מחק את ההערה הרפואית והוסף את המילים "או לייעוץ רפואי" בההערה בראש המאמר.
כתבתי בתקציר ההעריכה שלי למה החזרתי את ההערה הזאת. חבל שלא התייחסת אליה, ולחילופין שלא פנית אלי במייל לשאול למה החזרתי אותה שוב אחרי שמחקת אותה.

זה לא מקובל להכניס שתי הערות ובתור אנונומית אין לי אפשרות לדבר איתך (זאת הסיבה העיקרית למה אנחנו מעודדים רישום). אני אבקש חוות דעת של מישהי אחרת בנושא הזה. טרול רפאים 16:26, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
אוקיי, אם את לא חותמת ועורכת את הערך בתור אנונימית, קשה קצת לזהות אותך... טרול רפאים 16:28, 6 אוגוסט 2005 (UTC)

שכחתי לחתום , נעדרתי מפה יותר מידי זמן. לא ערכתי בתור אנונימית, אצלי מופיע השם שלי ב"גרסאות קודמות" של הערך הנקה. נעמה מ. 16:33, 6 אוגוסט 2005 (UTC)

לא בעריכה הזאת... בכל מקרה, שלחתי הודעה לדורית. טרול רפאים 16:35, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
דווקא כן בעריכה הזאת. העריכות האנונימיות שבאו אחרי הן לא שלי. (עריכות טובות ומועילות דרך אגב). נעמה מ. 16:37, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
לא אתווכח איתך, זה לא כל כך משנה. טרול רפאים 16:38, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
נניח שהבנתי את ההגיון בפניה אלי, אבל הבעיה המרכזית היא שטרולר' ואני מניחה שהייתי עושה אותו הדבר, מחק אזהרה כפולה. עד כאן הוא פעל בהתאם להנחיות המקובלות. מאחר ונעמה מעלה טענות חשובות, לדעתי אפשר לסייג ולהכניס את האזהרה לתוך גוף המאמר, ללא צורך בתבנית. יש מתנגדים? דורית 17:10, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
ואגב טרולר', נדבקת מאמיתי? כואב לך לארכב את דף השיחה שלך? דורית 17:11, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
כן, אני מתנגד לאזהרה מפורשת. לדעתי, די באזהרה כללית שמופיעה בתחתית העמוד. גילגמש שיחה 17:13, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
אופציה אחרת היא להשתמש בתבנית תמצית {{תמצית|מומלץ לפנות וכו'}} כדי להדגיש את מה שנעמה רוצה, ומבלי להסתבך עם אזהרה כפולה. דורית 17:28, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
אני מתנגד גם לזה. ההתנגדות שלי עקרונית - במה שונות נשים מניקות מחולי סרטן? האם גם את הערך על המחלה הזאת נעמיס באזהרות שונות? ומה עם פגועי ראש, חולי סוכרת, לב, כליות, כבד וכו'? האם מחלתם מסוכנת פחות מהנקה של התינוק? הרי עצה לא נכונה שנותנים לחולה סרטן יכולה לגרום למותו. בשביל זה יש את האזהרה הרפואית האחידה. די באזהרה בודדת על מנת להדגיש את הסיכון ולא צריך להציף את הערך במיני אזהרות שונות ומשונות. אני מציע להעביר את זה לדף שיחת הערך. גילגמש שיחה 19:12, 6 אוגוסט 2005 (UTC)

המשך הדיון[עריכת קוד מקור]

גילגמש, אני מסכימה איתך שלא צריך אזהרה נפרדת, אבל מה מפריע לך שהיא תכניס את ההמלצה לגוף הערך, או אפילו תשתמש בתבנית:תמצית? אם היא הייתה עושה זאת מלכתחילה, היא לא הייתה נקלעת לויכוח הנ"ל, והיא גם לא צריכה את רשותנו בכדי להוסיף זאת לערך. בכל מקרה, ההערה כפי שנעמה כתבה, צריכה שינוי נוסח. דורית 19:18, 6 אוגוסט 2005 (UTC)

אם היא הייתה מוסיפה את זה מלכתחילה, הייתי מוריד. אני מתנגד לכול המלצה רפואית בערכים מהסוג הזה. עם כול הכבוד שיש לי לוויקיפדיה, יעוץ רפואי צריך לקבל אצל רופא המשפחה או אצל בעל מקצוע אחר שמקובל על החולה. לכן, ההמלצה המפורשת ללכת ל"מדריכת הנקה" לא מקובלת עלי, כמו גם המלצה ללכת לרופא בעל התמחות מסוימת, למעט התמחות ספציפית אם ישנה בנושא. לדעתי, לא צריך להזהיר על ה"סכנות" שעורבות לאם הצעירה. בשביל זה קיימת תבנית האזהרה הרפואית. אם מוסיפים המלצה מפורשת או אזהרה נוספת מכול סוג שהוא, מבטלים למעשה את התבנית הישנה. אופציה אחרת היא להוריד את תבנית האזהרה הרפואית ולשים במקומה את התבנית שביקשה נעמה. גם אופציה זו לא חביבה עלי, בגלל העדר הסטנדריזציה, אך לא אתנגד לכך ובתנאי שהאזהרה החדשה תיהיה בכתב קטן בתחתית הערך בדומה לאזהרה הנוכחית. גילגמש שיחה 19:27, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
התבנית שנעמה ביקשה עם המידע החלקי וכו' צריכה לעבור עידון. אני לא בטוחה עד כמה זה טוב לייצר תבנית אחת ספציפית עבור הערך, אבל אם אתה לא מתנגד אז גם אני לא, כל עוד יהיה שינוי נוסח. בכל מקרה, ואני מודה שלא ממש התעמקתי בערך, אבל להזכיר את תפקידן של יועצות הנקה בערך זה לא רעיון רע כ"כ רע יחד עם ההמלצה ללכת לרופא או מומחה בתחום. דורית 19:35, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
אני לא אמרתי שלא צריך להזכיר, אמרתי רק שלא צריך להמליץ ללכת אליהן. גילגמש שיחה 19:37, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
צריך לתת לנעמה יכולת להגיב על מה שכתבנו, ונראה לאן ממשיכים משם. אבל אם תהיה תבנית, גם אני חושבת שיש לשים אותה למטה. דורית 19:41, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
לא חייבים תבנית, וזה לא חייב להראות כמו המלצה מפורשת ללכת אל יועצות או מדריכות הנקה. רק כדי להסיר ספק אני לא יועצת הנקה ואין לי שום אינטרס מסחרי או כדומה בעניין. אני גם לא אמרתי שצריך לפנות ליועצות הנקה. (אני הנקתי במשך יותר משנתיים ולא נעזרתי בהדרכה אישית כזאת. אך בדיעבד אם הייתי נעזרת היו נחסכחים ממני קשיים וכאבים רבים). אבל בהחלט צריך להיות כתוב שהמידע במאמר הוא חלקי ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי כזה או אחר. הערה גנרית באותיות קטנות בסוף המאמר לא מתאימה משום שהיא נראית יותר כמו כסת"ח ואנשים נוטים להתעלם מאזהרות מהסוג הזה. אבל בהחלט אפשר ורצוי להשאיר את האזהרה הרפואית הקיימת.
בקיצור: אני אוסיף הערה אחרת בגוף המאמר ובניסוח אחר. זה לא ייראה כמו תבנית ולכן לא יצרום לעין ולא יתן תחושה של כפילות. הניסוח יהיה גם ברור יותר מההערה התמציתית שכתבתי אז. נעמה מ. 13:04, 7 אוגוסט 2005 (UTC)
בהזדמנות הזו אני חייבת להסביר לכם את כוונתי, ולמען מי שתקרא את דף השיחה הזה בעתיד. החלק הזה לא יופיע בתוך המאמר, זה רק למענכם בדף השיחה כדי שתבינו במה העניין.
הנקה, למרות שהיא נראית כדבר טבעי וברור מאליו היא לא כזאת. לתינוק יש אינסטינקטים כיצד לינוק, אבל זה לא מספיק ואם לא "מלמדים" אותו כיצד לתפוס נכון, ולא מלמדים את האם כיצד להחזיק אותו נכון, ההנקה לא אפקטיבית, התינוק לא שואב מספיק חלב ונשאר רעב, מנגנון ייצור החלב (שתלוי בכמה התינוק יונק) נחלש, והאם המתוסכלת מפסיקה להניק משום שהיא חושבת ש"אין לה מספיק חלב". שלא לדבר על הכאב הפיזי (תאמינו לי שהוא נורא) שנגרם עקב תפיסה לא נכונה של התינוק. הנקה שמתבצעת נכון איננה מכאיבה. וזה לא משהו שרופא יכול לפתור, רק הדרכה של איך להחזיק נכון את התינוק ואיך לגרום לתינוק לינוק נכון פותרת בעיה כזאת. הדרכה כזאת אפשר לקבל מיועצות או מדריכות הנקה אבל גם מאחיות בי"ח שעברו הכשרה, או על ידי נשים תומכות הנקה שעושות את זה בהתנדבות (יש מספר קישורים בסוף הערך).
המידע שלי הוא לא מנסיון אישי בלבד. מאחר והנושא קרוב לליבי דיברתי הרבה עם חברות ובנות משפחה ושמעתי את הנסיונות שלהן בנושא, וכן הייתי משתתפת פעילה בפורום הנקה במשך כשנה וקראתי הרבה סיפורים ואת התגובות שכתבו שם מדריכות הנקה מוסמכות. (וכדי להסיר ספק, התגובות לא היו "בואי אלי ותשלמי לי כסף", אלא תשובות לעניין).
הבעיה של תפיסה נכונה היא לא הבעיה היחידה. יש שורה ארוכה של בעיות שנתקלות בהן נשים בתחילת ההנקה וכן בעיות שהן נתקלות בהן בהמשך ההנקה, מה שגורם להם להפסיק להניק למרות שהן רוצות להמשיך. את כל הבעיות האלה אפשר לפתור על ידי ייעוץ נכון. פעם (כשהאמהות שלנו היו אמהות טריות) האמינו רופאים ש"אין מספיק חלב" ש"החלב שלך לא טוב" "התינוק מקיא את החלב כי הוא מקולקל" "הפטמות שלך קטנות/שקועות מידי" "לחלב אם אין ערך תזונתי מעבר לגיל 3 חודשים" ועוד שטויות כאלה. היום יש יותר ידע אבל יש עדיין רופאים, רופאי ילדים ומשפחה שמאמינים בזה משום שהם לא מעודכנים. תאמינו לי שהמצב בנושא הזה רע מאד. הסיפורים שאני שמעתי... אזניים תצלנה.
המודעות לתחשיבות ההנקה גברה מאד בשנים האחרונות עקב מחקרים חדשים (שהראו מה שהיו ידוע כבר לפני הרבה שנים) שההנקה היא התזונה הטובה ביותר והאופטימלית לתינוק, והיתרונות שלה, התזונתיים והרפואים הם ללא תחליף. לכן משרד הבריאות בישראל ממליץ על הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים והנקה בנוסף למזון אחר עד גיל שנה לפחות. כך שהאמהות הטריות נחשפות כל הזמן לתעמולה של כמה חשוב להניק, ע"י הצוות בבי"ח, כרזות שתלויות בטיפת חלב, ועל ידי אמהות אחרות. אבל בתכלס האמהות האלה מתקשות להניק ולא יודעות שאפשר ורצוי לקבל עזרה. הן מפסיקות לנסות להניק ומרגישות תחושת כישלון כאילו הן אמהות גרועות, וזה תמיד מלווה בתחושת אשמה. באופן אישי אני מכירה כמה חברות ובנות משפחה שאמרו לי כמעט באותו ניסוח: בפעם הבאה אני לא אוותר. והם באמת לא יוותרו אחרי שהבינו ממני שיש עצה ולכל בעיה בהנקה יש פתרון.
לכן זה מאד חשוב לי שהערך בויקיפדיה יהיה ערך מועיל בנושא הזה. להבהיר שאפשר ורצוי לקבל עזרה ותמיכה כשנתקלים בבעיות בהנקה. וגם את, למרות מה שאמא שלך והרופא שלך אמרו, גם את יכולה להניק.
ושוב אני חוזרת למען מי שלא באמת קורא את מה שאני כותבת ורק רץ לקרוא את השורה האחרונה ומסיק מסקנות לא נכונות: מה שכתבתי כאן זאת לא ההערה שאני אוסיף למאמר. אני אנסח אותה בצורה מאד מאופקת ולעניין בהזמנות הקרובה. נעמה מ. 13:04, 7 אוגוסט 2005 (UTC)


המשך[עריכת קוד מקור]

אני מתנגד לכול אזהרה מלבד הנוסח שציינתי. אם נוסיף אותה פה, יש מקום להוסיפה בערכים נוספים ואני מתנגד לכך. לדעתי, די באזהרה רפואית. אם רוצים לשנות אותה במקרה ספציפי זה ולציין משהו נוסף, זה לא יפריע לי. אם את בכל זאת רוצה לשנות את זה בהתאם להצעתך, אני קורא לקיים הצבעה מסודרת בפרלמנט שבה תזדקקי לרוב של 65% כי מדובר בשינוי מדיניות - אזהרה כזאת פשוט לא מקובלת. גילגמש שיחה 13:08, 7 אוגוסט 2005 (UTC)

אני חוזרת: זאת לא תהיה אזהרה, מדובר בטקסט ספציפי לערך עצמו שישולב בערך ויתייחס לערך הזה בלבד. משהו שקשור בלבד להנקה ושלא מתאים לשום ערך אחר. לא תבנית. לא אזהרה. לא שינוי מדיניות. עריכת טקסט רגילה כמו שמתבצעת פה כל יום עשרות או מאות פעמים. נא לחכות שהטקסט ייכתב ורק אז להתייחס אליו. נעמה מ. 16:36, 7 אוגוסט 2005 (UTC)
עם זה כמובן אין לי בעיה. גילגמש שיחה 16:40, 7 אוגוסט 2005 (UTC)

המאמר הזה במצבו הנוכחי הוא פשוט הטפה לאימהות להניק. זה לא נראה לי מאמר אנציקלופדי מאוזן. אני אתלונן לפי הסדר של הטקסט, לא לפי סדר חשיבות.

  • "ההנקה ... היא אינסטנקטיבית" - האם יש לזה חשיבות, למעט ההטפה?
  • "כתוצאה מפעולת ההנקה נוצרת קירבה בין האם לצאצאיה" - מרמז שאמהות שמאכילות מבקבוק פוגעות בקירבה. לא מוכח. לא נכון. לא רלוונטי.
  • "וזהו למעשה הנדבך הראשוני במערכת ההתנהגות של יונקים ואשר הביאה להתפתחות של חיים משותפים" - לא מוכח, ולא ניתן להוכיח משפט קשה.יש חיים משותפים גם אצל לא-יונקים. להקות ציפורים למשל.
  • תחת הפרק "הרכב חלב אם" לא כתוב כלום חוץ מ"יש שם כל מה שהתינוק (שלך) צריך". תחת כותרת כזו צריכים להופיע המרכיבים שיש בחלב. אולי הנושא של חלב קדמי ואחורי (אם יש כזה דבר עדיין). החלב של הכמה ימים הראשונים.

באותו נושא אני יכול להזכיר מאמר שקראתי ב"הארץ" מזמן, לפיו מצאו בחלב אם של נשים מערביות שאריות של חומרי ניקוי תעשייתיים, חומרי הדברה, וכל מיני חומרים שבכלל לא ידוע איך הנשים נחשפו אליהם. כמובן גם חומרים משמרים, צבעי מאכל וכד'.

  • "כבר בחדר הלידה רצוי להיניק את התינוק" - מי אמר שזה רצוי? כמה יועצות הנקה? יש כל כך הרבה משתנים בסיטואציה הזו שזה פשוט חד מימדי לכתוב "רצוי". רצוי למי? לתינוק שאולי עדיף לו לקבל אינטיביוטיקה? לאמא שאולי יכולה סוף סוף לעצום עיניים אחרי שעות של צירים?
  • "הנקה בשעה שלאחר הלידה כאשר התינוק עירני וחושיו מחודדים בעקבות הלידה (במידה ולא היתה זו לידה עם משככי כאבים) הינה אחד הגורמים להצלחת ההנקה.". לגבי "משככי כאבים", יש כל מיני סוגים ולא כולם משפיעים על התינוק (למשל אפידורל) אז הסוכריים ממש לא מדוייקות. לגבי הצלחת ההנקה - רק בכמה שנים האחרונות התחילו לאפשר את זה, אבל עד אז הניקו רבות בלי בעיה.
  • "לכן מומלץ לאם המעוניינת להצליח בהנקה, להניק את תינוקה במשך השבועות הראשונים לחייו, בלי תוספות של תמ"ל (ראה למטה) כדי לא לפגוע ולהחליש את ייצור החלב" - לא מתאים כערך אנציקלופדי על הנקה!


  • "בחודשים הראשונים לחייו של התינוק נעשות "קפיצות גדילה": יום או יומיים בהם התינוק דורש לינוק מספר רב של פעמים ביום, וזאת במטרה להגביר את ייצור חלב האם כדי להתאימו לצרכיו התזונתיים הגדלים של התינוק" - לא קשור לכלום.
  • "סיבה נוספת היא ששישה חודשים הוא משך הזמן הנדרש להעתיק את כל הנוגדנים הקיימים אצל האם אל התינוק באמצעות חלב האם. מחקרים שנעשו, גילו שחלב אם לתינוק בן שנתיים מכיל נוגדנים נגד מחלות ולכן הנקה בגיל מאוחר חשובה לא פחות". זה באמת נימוק רציני: הWHO והAAP ממליצים על חצי שנה, אבל הם כנראה לא יודעים מה הם מדברים כי בויקיפדיה קראתי שהיה מחקר שמצא איזה נוגדנצ'יק גם אחרי שנתיים.
  • "מגיל חצי שנה מומלץ להתחיל לתת לתינוק בהדרגה גם מזונות נוספים. ובמקביל להתחיל לתת לו גם מים לשתיה, מאחר וכמות הנוזלים שהוא מקבל פוחתת, כאשר פוחתות מספר ההנקות" - שוב לא קשור לנושא ההנקה.
  • "כיום, בעקבות מחקרים בנושא, גברה המודעות לחשיבות ההנקה" - משפט מתוך עלון פרסומת. בפועל, אני מנחש, בוצעו מחקרים בנושא בעקבות העליה בהכרה בחשיבות ההנקה.
  • "תמ"ל הינו בעדיפות רביעית כתזונה לתינוק. במקום הראשון חלב אם בהנקה, במקום השני חלב אם שאוב הניתן בבקבוק, במקום השלישי חלב אם מאמא אחרת ורק במקום הרביעי תמ"ל. ". לא רלוונטי. ממש טקסט פרסומי.

קראתי את השיחה עם גלגמש. אני מזדהה עם הרצון לתת בוויקי מידע לאמהות מיניקות/שרוצות להניק. מידע על יתרונות ההנקה והמלצות רלוונטיות צריך להיות תחת כותרת מתאימה (שקופה לקורא). צריכה להיות הפרדה בין עובדות ביולוגיות לבין כל השאר. אני חושב שצריך אפילו להפריד לערך נפרד את כל מה שקשור להנקת תינוקות, בניגוד להנקה כתהליך ביולוגי. ייתכן שיש אפילו מקום לתת הוראות איך להניק.

אני מתנצל על הנימה בה נכתבו הדברים. כעונש אני אלך לישון עכשיו.

קודם כל - מי כתב את זה? שנית, אכן יש אמת בדברים שכתבת, אבל מצד שני הנקה היא נושא כל כך "חם" ומעורר מחלוקות, עד שנראה לי שבאמת קשה לדון בו בצורה נקיה לחלוטין מפניות. אולי כדאי לשקול את הפתרון המעניין שמצאו בערך "הנקה" בויקיפדיה האנגלית לערך זה, ולכתוב בראש העמוד: "הנייטרליות של ערך זה שנויה במחלוקת. אנא עיינו בדף השיחה". תמרה 01:22, 15 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
שלום וברכה.
כעוברת אורח אקראית שלא ממש מתמצאת בכללי ויקיפדיה אבל כן יודעת דבר אחד או שניים על הנקה, הייתי רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם:
  1. "תמ"ל הינו בעדיפות רביעית כתזונה לתינוק. במקום הראשון חלב אם בהנקה, במקום השני חלב אם שאוב הניתן בבקבוק, במקום השלישי חלב אם מאמא אחרת ורק במקום הרביעי תמ"ל"
יש כאן נימה פרסומית שבאמת לא מתאימה לערך, אבל המידע עצמו עדכני ורלוונטי. ארגון הבריאות העולמי אכן קובע סדר עדיפויות בן ארבעה סעיפים לתזונת תינוק: חלב אמו בהנקה, חלב אמו שלא בהנקה, חלב של אם אחרת ותמ"ל. בעקבות המלצה זו קיימים בכמה מקומות בעולם בנקים לחלב אם. עמותת לה"ב (http://www.pagim.net/index.php?option=com_content&view=article&id=332%3A2010-05-24-04-27-40&catid=132%3A2010-05-23-16-09-23&Itemid=86&lang=he) פועלת לכינון בנק כזה גם בארץ. שוב – בעיניי המידע הזה רלוונטי בערך על הנקה (הרי אין ערך נפרד על חלב אם).
  1. ""סיבה נוספת היא ששישה חודשים הוא משך הזמן הנדרש להעתיק את כל הנוגדנים הקיימים אצל האם אל התינוק באמצעות חלב האם. מחקרים שנעשו, גילו שחלב אם לתינוק בן שנתיים מכיל נוגדנים נגד מחלות ולכן הנקה בגיל מאוחר חשובה לא פחות". זה באמת נימוק רציני: הWHO והAAP ממליצים על חצי שנה, אבל הם כנראה לא יודעים מה הם מדברים כי בויקיפדיה קראתי שהיה מחקר שמצא איזה נוגדנצ'יק גם אחרי שנתיים."
יש כאן איזה ערפל שצריך לפזר: ארגון הבריאות העולמי לא ממליץ על 'הנקה עד גיל חצי שנה' אלא על 'הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה'. הבדל שמיים וארץ. הנקה בלעדית = הנקה בלבד, ללא תוספת כל מזון או נוזלים. בחודשים הבאים הם ממליצים על דרגות שונות של שילוב מזונות בתפריט ('הנקה שליטה' ואחריה 'הנקה משלימה') בסך הכול הם ממליצים על הנקה מינימום עד גיל שנתיים. מעבר לכך זה כבר תלוי ברצון של האם והפעוט.
וכמובן שנוגדנים עוברים בחלב כל זמן שהתינוק יונק. למעשה ריכוז הנוגדנים בחלב בשנת החיים השנייה גבוה יותר. המשפט המצוטט לעיל מהערך על העתקת כל הנוגדנים מהאם לתינוק תמוה מכמה בחינות.
  1. ""הנקה בשעה שלאחר הלידה כאשר התינוק עירני וחושיו מחודדים בעקבות הלידה (במידה ולא היתה זו לידה עם משככי כאבים) הינה אחד הגורמים להצלחת ההנקה.". לגבי "משככי כאבים", יש כל מיני סוגים ולא כולם משפיעים על התינוק (למשל אפידורל) אז הסוכריים ממש לא מדוייקות. לגבי הצלחת ההנקה - רק בכמה שנים האחרונות התחילו לאפשר את זה, אבל עד אז הניקו רבות בלי בעיה."
לגבי "ללא בעיה" טעות בידך. בעשורים האחרונים מצטבר מידע רב על הנקה, ובעיות רבות שבעבר הכשילו הנקה נפתרות. בפועל נשים הרוצות להיניק היום מצליחות בכך הרבה יותר מאימותיהן. סקרי משרד הבריאות מראים עלייה עקבית בשיעורי ההנקה – שהיא גם תוצאה של הגברת המודעות לבעיות שבדרכי ההזנה החלופיות וגם תוצאה של הידע הרב הקיים היום על הבעיות שעלולות להכשיל הנקה. רק כדי לשבר את האוזן – בשנת 1980 כ7% מהנשים בארץ היניקו במשך חצי שנה, ואילו בשנת 2000 – 31.9% מהנשים היניקו פרק זמן כזה (עוד נתונים אפשר לקרוא כאן http://www.starmed.co.il/DOH/BabyFood5). ההמלצות השונות שמפרסמים ארגוני הבריאות (כגון ההמלצה להיניק מיד אחרי הלידה או ההמלצה להימנע מתוספת תמ"ל בשבועות הראשונים) הוכיחו את עצמן היטב.
ולשאלתך "מי אמר שזה רצוי?" התשובה היא כמובן ארגון הבריאות העולמי, ובעקבותיו גם משרד הבריאות הישראלי. כך, למשל, כתוב ב"מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט 2009" (http://www.leida.co.il/page.asp?id=99222):
אנשי הצוות הרפואי העובדים עם אמהות ותינוקות (רופאים, אחיות, דיאטניות) צריכים לעודד את ההנקה על ידי הדרכה על עקרונות ההנקה ויישומה לפני הלידה ולאחריה. העקרונות הם:
• התחלת הנקה מיד לאחר הלידה
• הנקה לפי דרישת התינוק
• עידוד השהייה בתנאי ביות בבתי היולדות (rooming in)
• הימנעות ממתן תמ"ל או נוזלים לתינוק היונק
• הימנעות ממתן מוצץ לתינוק עד להתבססות ההנקה
• המשך ההנקה עם החזרה לעבודה ואפשרות לשימוש במשאבות לשאיבת חלב
• עקרונות לשאיבת חלב אם ואחסונו
• הכרת דפוסי הגדילה של תינוק יונק (השונים מאלו של תינוק המקבל תמ"ל).
• עידוד נשים מעשנות להימנע מעישון או לפחות להפחית בכמות העישון. יחד עם זאת, אלה שממשיכות לעשן עדיין רצוי כי יבחרו בהנקה.
• התאמת הטיפול התרופתי לאם מיניקה.
  1. "תחת הפרק "הרכב חלב אם" לא כתוב כלום חוץ מ"יש שם כל מה שהתינוק (שלך) צריך". תחת כותרת כזו צריכים להופיע המרכיבים שיש בחלב. אולי הנושא של חלב קדמי ואחורי (אם יש כזה דבר עדיין). החלב של הכמה ימים הראשונים."
מידע חלקי על ההרכב התזונתי של חלב אם אפשר למצוא בטבלאות כאן: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12595 .
גם לגבי ההרכב החיסוני של חלב אם (נוגדנים, תאים אנטי-דלקתיים וכו') כדאי להציג מידע מפורט יותר. לצערי אין בידי כזה.
  1. ""כתוצאה מפעולת ההנקה נוצרת קירבה בין האם לצאצאיה" - מרמז שאמהות שמאכילות מבקבוק פוגעות בקירבה. לא מוכח. לא נכון. לא רלוונטי."
בעיניי זה כן שייך דווקא לערך אנציקלופדי. זה נשמע מרגיז כשחושבים על הנקה במונחים של 'אויבת התמ"ל' ולהפך, אבל אם מוציאים את התמ"ל מהמשוואה ורואים בהנקה סתם עוד אחד מהמנגנונים הבילוגיים המתוארים באנציקלופדיה, ודאי שיש חשיבות גם להסביר את הכוחות האבולוציוניים המניעים אותו. אכן, בהנקה משתחרר אצל האם הורמון האקסיטוצין, ויש לכך מטרה אבולוציונית. הפעולה של האקסיטוצין ביצירת קרבה בין האם לתינוק בהחלט מוכחת, ראה כאן: http://www.pnas.org/content/early/2010/11/18/1012669107 .
בברכה,
כנרת.

נעמה.מ כבר לא מתחזקת את הערך.

מישהו צריך.

הנקת תאומים[עריכת קוד מקור]

הוספתי תמונה של הנקת תאומים לערך, ותהיתי אם נראה לכם מתאים להוסיף פסקה בנושא זה. תמרה 00:17, 15 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

מתאים. גברת תרדשיחה 09:57, 15 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
בסופו של דבר הוספתי פסקה על תנוחות הנקה בכלל, עם כמה טיפים להנקת תאומים. חסרים עוד כמה דברים בערך (חזיות הנקה, מינקת כמקצוע וכו') וכן נראה לי שבכל זאת אפשר לעדן את ניסוחי "הפרסומת" להנקה. אם יהיה לי זמן אטפל בזה בקרוב. תמרה 13:08, 15 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

הסרת תמונה על ידי תמרה[עריכת קוד מקור]

התמונה שוחררה לרשות הציבור. היא מוסיפה מידע לנושא הערך. אנא הסבירי מדוע מחקת אותה מהערך. כל משתמש אחר שהיה עושה זאת, היה נחשב בצדק למשחית. קומולוס 08:59, 10 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

זה פשוט - אני זו שהעלתה את התמונה (ואני גם המצולמת בה עם תאומיי החמודים). כשהעליתי את התמונה התכוונתי שהיא תשמש כמובן למטרות חינוכיות בלבד ולא לצרכים מסחריים, אבל בחרתי בטעות את הרישיון הלא נכון. כשרציתי לפני כמה ימים לתקן זאת גיליתי לתדהמתי שאין אפשרות כזאת יותר ושעלי להסכים בלית ברירה שכל מאן דבעי יעשה בכל תמונה שלי מה שהוא רוצה. בעקבות כך (ואחרי דיונים ארוכים במזנון ובדף השיחה שלי) החלטתי להמיר את כל התמונות שהעליתי לויקיפדיה בתמונות זהות אבל מוקטנות מאד וברזולוציה נמוכה, ואילו את התמונה הזאת להוריד לגמרי, שכן אינני רוצה לגלות אותה יום אחד (ולא משנה באיזה גודל) על אריזה לפדים להנקה או על כל מוצר מסחרי אחר. מקווה שעכשיו זה מובן. תודה שטרחת לשאול ולא סתם שחזרת. תמרה 09:10, 10 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
אני מבין, אבל אני לא משוכנע שזה תקין. אחרי ששחררת, אין לך לכאורה כל זכות יתר על התמונה. כמו שאני לא יכול לכתוב ערך על מזרקות ואחרי חודש להחליט שלמרות שבכתיבת הערך הסכמתי לתנאי ה-GFDL אני רוצה למחוק אותו מויקיפדיה. לדעתי אין לך כבר בעלות על התמונה ואת לא יכולה להוריד אותה. אני מבין שאני עשוי להשמע חצוף, ומתנצל על כך מראש, אבל זו דעתי. קומולוס 10:23, 10 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

באופן עקרוני אתה צודק, אבל מה אם הייתי מעלה את התמונה ברישיון לשימוש חינוכי בלבד (כפי שהתכוונתי מלכתחילה) ואז פתאום היו מודיעים שהנהלים השתנו ואין אפשרות כזאת יותר (זה הרי בפועל מה שקרה השבוע!)? האם גם אז חובה עלי לקבל את גזירת הדין? אני חושבת שברגע שמשנים מדיניות צריך לאפשר לאנשים להגיב בהתאם, שהלא במקרה שלי לא הייתי חולמת להעלות את התמונה אילולא היתה לי אפשרות להגביל אותה לשימוש חינוכי בלבד. ראה דיון בנושא זה בדיוק שניהלתי לפני כחודש בדף המשתמש שלי בויקי האנגלית, שם סירבתי לקבל את הכללים ולכן הורדתי את התמונה הזאת משם. מה דעתך? תמרה 11:16, 10 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

גם אם קומולוס צודק, ברור שראוי לאפשר חרטה במקרה של תמונה זו. לתמרה יש בעיה אם מישהו כבר העתיק את התמונה לאתרים אחרים, בהם אין לנו שליטה, אך כאן אין שום סיבה לפלפולים פורמליים. דוד שי 12:41, 10 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

האם אפשר להיכנס להריון בהנקה?[עריכת קוד מקור]

כוונתי היא כאשר את מניקה בלבד ועדיין לא קיבלת את הווסת שאחרי הלידה האם זה אפשרי?

אפשרי לגמרי. לא כדאי לסמוך על הדברים האלה במקום אמצעי מניעה. תמרה 22:07, 7 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אולי כדאי להזכיר בתוכן המאמר שבעבר, בזמן הנקה, לא הייתה וסת. יש לזה מקורות בתלמוד אך איני מוצא אותם עכשיו. מישהו יודע אולי? 132.69.231.122 11:52, 7 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

תנוחת הנקה זקופה[עריכת קוד מקור]

בתמונה של האישה ההימבית רואית שתנוחת ההנקה שונה מאילו שמוזכרות בכתוב - תנוחה זקופה. בטיפת חלב אצלנו ממליצים על התנוחה הזקופה בעיקבות מחקר שטען שזו תנוחה שמפחיתה דלקות אוזניים ועוד. אפשר לפרט על התנוחה הזו? idvash - שיחה 10:19, 28 במרץ 2010 (IDT)[תגובה]

תמונות חושפניות[עריכת קוד מקור]

האם יש הצדקה לשים תמונות חושפניות/עירום בערכים שאינם עוסקים בתחום שקשור לגוף האדם או נושא שקשור לעירום? אני מתכוון בעיקר לתמונה "הנקה בעמידה". אני לא חושב שיש לזה הצדקה. מי שפותח ערך על גוף האדם או על יחסי מין, פטמה וכדומה, יודע בדיוק מה מצפה לו.. אבל תלמיד בית ספר שעושה עבודת הגשה על הנקה לא אמור לראות שדיים חשופות (אפילו סינון תכנים מתקדם לא ידע לחסום את זה...) David ben david - שיחה 18:35, 11 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בהנקה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:12, 5 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]