שיחה:הנרטיב הדואלי (הסכסוך הישראלי-פלסטיני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אני לא מבין למה הערך נמחק, ומה זה אומר "לא בשל למרחב הערכים"? איתי גרייף - שיחה 17:27, 12 במאי 2014 (IDT)

הוא לא נמחק. הוא הועבר למשתמש:Thefarmeryes/הנרטיב הדואלי. מדוע אתה מחליף שמות משתמש? בקיצור, אני מציע שתקרא את ויקיפדיה:ויקיפדיה צעד אחר צעד. Shannen - שיחה 17:43, 12 במאי 2014 (IDT)

שם הערך[עריכת קוד מקור]

תודה על הערך. יש לי השגה קטנה לגבי השם: מכיון שלא מדובר בשם של ספר, צריך להיות מובן משם הערך גם תוכנו. הנרטיב הדואלי יכול להיות גם שם של ערך בתחום הפילוסופיה, ובכל תחום אחר בו ניתן לקיים דואליות. השם המדוייק היה צריך להיות, במקרה הספציפי הנרטיב הדואלי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, במקרה הרחב יותר הנרטיב הדואלי של סכסוכים לאומיים, ובשם הכללי מאד הנרטיב הדואלי של ההיסטוריה ואז יש לשקול גם את הנרטיב הטריאלי, או כל שם רב-אנפין אחר. ביקורת - שיחה 22:11, 15 במאי 2014 (IDT)

הערך נפתח במילים ""הנרטיב הדואלי" הוא שמה של גישה תאורטית חינוכית שפותחה ויושמה על ידי קבוצת מורים פלסטינים וישראלים". לפיכך, זהו שמה של הגישה ומכאן שם הערך. אני לא מבין בתיאוריות כאלה ואולי בגלל זה, עד שלא הצגת את הנקודה הזאת, לא חשבתי שישנה בעיה בשם. אם נמצא אזכורים נוספים למונח "הנרטיב הדואלי", שלא בהקשר הספציפי הזה, אני מניח שניתן יהיה לשנות את שם הערך הנוכחי ל"הנרטיב הדואלי (הסכסוך הישראלי-פלסטיני)", כלומר "הנרטיב הדואלי" כשבמקרה זה, בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בלבד. אם יכתבו ערכים על "נרטיבים דואליים" בהקשרים אחרים, יצוינו אותם הקשרים בין סימני הסוגרים בשמות הערכים הבאים. Ldorfmanשיחה 00:28, 16 במאי 2014 (IDT)
מסכים עם הצעתו של לירון. אלדדשיחה 00:40, 16 במאי 2014 (IDT)
לדעתי, אין לנו להמתין עד שנמצא שמות מקבילים. השם שבחרו יוצרי הגישה, מתחשב בקונטקסט המצומצם בו הם פועלים, אבל אנחנו נמצאים בחזית רחבה יותר, ולכן חשוב שנדגיש זאת בשם הערך כבר עכשיו (ניתן באמצעות סוגריים). אני, למשל, פתחתי את הדף כי חשבתי שמדובר בשם חדש לתפיסה הדואלית הפילוסופית. הוטעיתי. הדוגמה היחידה שאני מכיר לדבר כזה, ושם אפשר לבלוע זאת בגלל שהשם מוכר מאד, הוא המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, גם הוא שם סתמי, והייתי מצפה שיקראו לערך המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים זהו השם המלא והמדוייק, אבל השם הקצר והקליט יותר, כבר נתקבע בתודעה. אבל לדעתי אין לאפשר חריגים נוספים, ככל העולה על רוחם הקריאטיבית של היוזמים. ביקורת - שיחה 01:32, 16 במאי 2014 (IDT)
פספסתי משהו לעיל, בפסקה של לירון. אני בעד השם "הנרטיב הדואלי (הסכסוך הישראלי-פלסטיני)". לא כדאי להמתין לעתיד, אלא כבר עתה לקרוא כך לערך, משום ש"נרטיב דואלי" יכול להיות בכל תחום, ולא רק בהקשר לסכסוך. אלדדשיחה 01:35, 16 במאי 2014 (IDT)
לא הבנתי מה פספסת... לגבי שינוי השם כבר עתה, נדמה לי שיש כלל כזה של צורך בהמתנה של שבוע מיום פרסום הנושא ועד לביצוע שינוי שכזה, אבל אולי אני טועה. ראוי לבדוק זאת, כדי שלא יטענו לאחר מכן שפעלנו בפזיזות ובניגוד לנהלים. Ldorfmanשיחה 01:38, 16 במאי 2014 (IDT)
פספסתי את העובדה שדיברת על סיטואציה עתידית, או על ערכים עתידיים :) כוונתי הייתה שאפשר כבר עתה לקרוא כך לערך, עם הבהרה בסוגריים, בדיוק כפי שהצעת – ולכך התכוונתי לעיל, כשכתבתי שאני מצטרף להצעתך. במקרה הנוכחי לא צריך, לדעתי, להמתין שבוע ימים, כי אנחנו לא משנים את שם הערך: אנחנו משאירים אותו כפי שהוא, ורק מוסיפים הבחנה מבדלת מסוימת, כדי שלא תהיה בלעדיות אך ורק לסכסוך הישראלי-פלסטיני במונח הזה. אלדדשיחה 01:41, 16 במאי 2014 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אוקי. הפרשנות שלך מקובלת עלי. ביצעתי את השינוי. Ldorfmanשיחה 01:58, 16 במאי 2014 (IDT)
לטעמי השם צריך להיות ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר - פלסטינים וישראלים כשמו של הספר, ולעסוק בראש ובראשונה בספר ורק כחלק מכך להציג את הגישה מאחוריו ((מרבית הערך סובב סביב הספר כבר כעת). החשיבות של ערך על הגישה עצמה גבולית מאוד. יש אין ספור גישות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כולל גישות לאיך לחנך על הסכסוך, ולא סביר שיהיה ערך על כל גישה שהיא תוצר של סמינר "דו-קיומניקי". Ben tetuan - שיחה 01:56, 16 במאי 2014 (IDT)
הבעיה היא, שגם כספר לא בטוח שיש לו זכות קיום, ספר שלא נדפס בהוצאה מוכרת, לא מוכר בעצמו, וכל חשיבותו היא מחמת היותו מייצג את הרעיון היפה של נרטיב כפול משולב. ביקורת - שיחה 03:35, 16 במאי 2014 (IDT)

המושג "נרטיב" הוא מושג מאוד בעייתי, שספג הרבה ביקורת, כשלעצמו.[עריכת קוד מקור]

חייבים, כבר בפתיחת הערך, שלא להתייחס למושג הנרטיב, כאילו הוא מושג תמים. הוא לא. ממש לא.

עצם השימוש במושג הנרטיב כבר מכשיר דעות פוליטיות, שמנוגדות לעובדות מתועדות. עצם השימוש במושג הזה, מציג את מי שיכול להוכיח את דבריו, כשווה ערך למי, שההוכחות מראות, שהוא טועה. עצם השימוש במושג הזה הוא אנטי ציוני, אנטי מערבי ואנטי עוד איזה משהו, שלא נעים לפרט.