שיחה:העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מטרידני המשפט "בין העולים היו כאלה שחשו כי לפני בואם היה כאן מדבר ורק בזכות עליית האקדמאים מברה"מ הכלכלה הישראלית התחילה לפרוח". פגשתי עולים אקדמאים רבים, ולא חשתי בגישה כזו. האם יש אסמכתא כלשהי לקביעה זו? דוד שי 20:28, 19 יוני 2005 (UTC)

כן. אני פגשתי מאות עולים. אני מרגיש שזאת תחושתם של חלק מהם. מה גם, הייתה בזמנו לפני כמה שנים תוכנית מרתקת בערוץ 8 שבה ריאיינו עיתונאי רוסי שהתגורר ביישוב "בני עייש". ההתנשאות שלו, שלא הייתה מבוססת על כלום זכורה לי עד היום, אף על פי שראיתי את התוכנית לפחות לפ 5 או אולי אפילו 6 שנים. יחד עם זאת, כפי שאמרתי המאמר הזה טעון שיפור ושכתוב מקיפים. לא יפריע לי אם תסיר את המשפט הזה. ועוד משהו מעניין - רבים מהם קוראים לעצמם "רוסים" ואילו לצברים הם קוראים "ישראלים". חוסר הנכונות הזאת להשתלב בחברה מטריד אותי עד מאוד. אשאל אותך בכנות, כמה חברים רוסים יש לך? הרי שיעורם באוכלוסיה הוא כ-10 או אולי אפילו 20 אחוז. האם שיעור החברים שלך ממוצא רוסי דומה לשיעור זה? גילגמש שיחה 20:32, 19 יוני 2005 (UTC)
אינני בטוח שאני דוגמה טובה, אבל יש לי קשרים הדוקים עם עולים רבים מברית המועצות, בהקשרים שונים. דוד שי 20:38, 19 יוני 2005 (UTC)
אז אתה בהחלט לא דוגמה טובה :-) בכל אופן, אם מפריע לך, תמחק. גילגמש שיחה 20:40, 19 יוני 2005 (UTC)
אם אתה אומר שזה רושם מבוסס, למה שאמחק? בכל אופן אשמח אם מישהו מאחינו הסוציולוגים ימצא מאמר שתומך בטענה זו או מפריך אותה. דוד שי 20:48, 19 יוני 2005 (UTC)
אני גם לא דוגמה טובה :-) בכל אופן, נדב עובד על הערך ואני מקווה שהוא יקצץ בשטויות שכתבתי. גילגמש שיחה 20:54, 19 יוני 2005 (UTC)

אבי היה אחראי על כל העלייה מחבר העמים לשעבר בין 1992 ל-1996 (או 93-96) מתוקף תפקידו בסוכנות. אני אנסה לגייס אותו לערך הזה או, במקרה הפחות טוב, אעבור עליו בעצמי. צ'סשיחה 21:16, 19 יוני 2005 (UTC)

הו, יהיה זה שיתוף פעולה מצוין! גילגמש שיחה 21:22, 19 יוני 2005 (UTC)
אני אנסה, למרות שהוא שיתף פעולה עם האויב :-). צ'סשיחה 21:24, 19 יוני 2005 (UTC)

רגע של עברית[עריכת קוד מקור]

נערכו בערך כמה קלקולים של הכתיב, ולכן אציין את הכתיב הנכון:

  • "עלייה" ולא "עליה"
  • "אזור" ולא "איזור"
  • "לוויתור" ולא "לויתור".
  • "וסטי" ולא "ווסטי"
  • "תעשייה" ולא "תעשיה". דוד שי 06:53, 20 יוני 2005 (UTC)


שינויים[עריכת קוד מקור]

מונח בפניי הספר התגבשותה החברתית והתרבותית של הקהילה הרוסית בישראל, מאת אלעזר לשם ומשה ליסק, המדבר על כך שבעוד שרוב גדול מבין יהודי ישראל רואים עצמם ציונים, עולי ברית המועצות בשנות התשעים מתנערים מתווית זו. לכן עידנתי את הניסוח שהיה כאן, למשהו בין לבין. בנוסף הכנסתי כמה נתונים מספריים (ממקורות אחרים) ועוד כמה משפטים.

mort

הגורמים לעלייה והאיסור על עלייה[עריכת קוד מקור]

מדוע לא מצויין כי יהודי ברה"מ לא הורשו להגר ממנה במשך רוב שנות המלחמה הקרה, זאת משום שהמשטר הסובייטי רצה למנוע מיהודים לעלות לישראל - השלכה ישירה של עויינות המשטר הסובייטי כלפי מדינת ישראל, ותמיכתו בצד הערבי בסכסוך הערבי-ישראלי.

נוסף לכך, במאמר מצוין כי מרבית העולים עלו שלא מטעמי ציונות, ומפורטים כל הגורמים, שהם אינם גורמים "ציוניים". אך מדוע אף גורם "ציוני" לא מפורט? אפלייה כנגד יהודים בתחומים כגון חינוך, עבודה, קניין וכ"ו, הייתה נפוצה, למרות שהיה, לכאורה, איסור על אפלייה כזו בחוק. גרוע מכך, ברה"מ פעלה לדיכוי היהדות עצמה, שמטרתו הייתה לגרום לכמה שיותר יהודים לשכוח מהיהדות. הדיכוי התבטא באיסור על חגיגת חגי ישראל, איסור על ברית מילה, איסור על חופה בחתונה וכ"ו.

לפיכך, יהודים רבים, שעלו מברה"מ לאחר פירוקה, עשו זאת, בין היתר, מתוך נקמה במשטר המדכא, מתוך ציונות פנימית שצמחה לה: הם חגגו בסתר את חגי ישראל, נשאו תפילות במשך כל תקופת הדיכוי והמצוקה ולבסוף הגיעו לישראל, מבלי לשכוח את יהודתם, למרות מאמצי המשטר הקומוניסטי לעשות כן.

אבקש להוסיף את התיקונים המתאימים למאמר, ואני אף מתנדב לעשות זאת בעצמי. יש מתנגדים?


בברכה,

ס. דניאל, עולה מברה"מ לשעבר,

5/10/2005

עשה את התיקונים כהבנתך. דוד שי 09:40, 5 אוקטובר 2005 (UTC)


בערך לא נאמר, שהממשל הסוביטי פשוט אסר על יהודים רבים לעלות ארצה והאניש את אלה שניסו ולא הצליחו בכך, שהם פוטרו מעבודתם והיו למטרות שנאה פומביות של כלל האוכלוסיה. זה הושג בכך למשל, שבמשך שנים רבות הייתה קיימת תוכנית טלויזיה, אשר נקראה "היזהרו - ציוני!" ובה הראו אנשים, שניסו לעלות ארצה והשפילוהם. אנא הכניסו את התיקונים הללו או אשרו לי להכניסם בעצמי.

בברכה, יורי.

אתה מוזמן להוסיף בעצמך. Mort 05:38, 18 בינואר 2007 (IST)

תודה. בנוסף לכך, המשפט "בניגוד לעליות קודמות, בעלייה זו מניעים ציוניים לא היוו את הסיבה העיקרית לעלייה אצל רוב העולים" נכון חלקית, משום שגם מניעי העליה החמישית לא היו ציוניים. יורי

משפט מיותר[עריכת קוד מקור]

"היחס השלילי רווח במיוחד בקרב היהודים יוצאי עדות המזרח". למה צריך משפט שכזה? הוא לא חיוני לערך, לא מדויק, לא מוכח, לא מסוקר ופוגע.

לפי דעתי האישית, דווקא האליטות האשכנזיות גילו יחס שלילי כלפי
חלק ניכר מעולי ברה"מ, אשר עלו בשנות ה-90.
אולי הסיבה לכך כרוכה בפערים הקיימים בין מצבן הכלכלי של האליטות
לבין זה של העולים.


תקרא את הדו"ח של משרד החינוך (יש קישור אליו), חוץ מזה לא צריך להיות גאון גדול כדי לראות את יחסה של ש"ס כלפי העלייה במיוחד בסרטי התעמולה (כמעט פאשיסטים) שלה לפני הבחירות האחרונות.

דעתך האישית שגויה! העדות לכך היא שרוב המאמצים העילאיים בהבאת יהדות אשכנז הסובייטית נעשתה ועדיין נעשת ע"י האשכנזים הותיקים (במיוחד לאור העובדה שגם אבותיהם הגיעו בדיוק מאותם המקומות). מספיק לבקר באוניברסיטאות, במשרדי ההנדסה, בתיאטרון... כדי לראות את האינטראקציה בין הקבוצות. ניתן גם להבחין ביחס העולים לאשכנזים הותיקים שהוא אוהד בהרבה מאשר למזרחיים, יחס ישר ליחס המזרחיים אליהם.--Ifeldman 23:30, 25 מאי 2006 (IDT)

הפערים הם תוצר של משך זמן קצר לצבירת הון משמע ככל ש"העולה" חי בחברה קפיטליסטית זמן ממושך יותר כך גדלים הכנסותיו. ניתן גם להבחין בעולי שנות ה-70 ומצבם האיתן (שברובו הוא תוצאת המדיניות של גולדה מאיר) לבין עולי שנות ה90 (שגם הם לא הומוגניים בנושא זה) שמדינת ישראל לא הצליחה, למרות מאמציה הגדולים, לשלבם בכלכלה המקומית.

שלטי בחירות[עריכת קוד מקור]

בתיאור התמונה כתוב "שלטי בחירות ברוסית של המפלגות ישראל ביתנו ושינוי", אבל האמת היא ששני השלטים של ישראל ביתנו הם בעברית, ורק בקצה התמונה רואים חלקית את השלט של מפלגת שינוי ברוסית. Freddie Mercury 16:05, 30 יוני 2006 (IDT)

צודק, הורדתי את התמונה, היא אינה תורמת. דורית 16:07, 30 יוני 2006 (IDT)

נתיב 2[עריכת קוד מקור]

שלום רב, ברצוני לתקן טעות. חברת נתיב 2 בע"מ הינה חבה לתפעול כוח אדם והינה חברה בת בקבוצת מנפאואר. החברה השייכת למשרד ראש הממשלה ושטיפלה בנושא העלייה מרוסיה, הינה חברת נתיב.

חברת נתיב.[עריכת קוד מקור]

רציתי להוסיף.

השם הרשמי לאותה תקופה (שנות התשעים) ל-"חברת נתיב" היה לשכת הקשר, כיום מוסד זה נקרא משרד ראש הממשלה, "נתיב" לא ברור מאין נלקח ה-"חברת נתיב 2" זה לא חברה, זה ארגון.

דעה[עריכת קוד מקור]

התיקונים האחרונים בערך נעשו בטענה שאין מחקרים או מאמרים בנושא. ובכן, ישנם. שחזרתי את כל התיקונים האחרונים של Ifeldman.

Mort 13:04, 4 בדצמבר 2006 (IST)
עד שאין הוכחה של ביצוע מחקרים (לינק) יש להוסיף {{מקור}} ליד כל דעה!--Ifeldman 18:37, 4 בדצמבר 2006 (IST)
מעבר לזה, גם אילו נניח שלא היו מחקרים, לא כותבים ככה. גילגמש שיחה 13:05, 4 בדצמבר 2006 (IST)
אפשר לתקן את זה (זה לא אסון) אך אם לא היו מחקרים אתה לא יכול לרשום זאת ולכן זאת דעה ולא יותר מזה (וגם את זה ניתן לתקן). בנוסף לזה הוספתי פסקה חשובה שאותה לא מוחקים (מגובה במחקר סטטיסטי).--Ifeldman 18:17, 4 בדצמבר 2006 (IST)
לא כותבים דעה. כותבים {{דרוש מקור}}. לב - שיחה 18:19, 4 בדצמבר 2006 (IST)
אני רוצה להכריז על
{{פוליטיזציה|העלייה מחבר העמים בשנות התשעים}}
{{מקור}} --Ifeldman 18:45, 4 בדצמבר 2006 (IST)
איזה חוצפה, זאת לא דעה אלא מחקר מעמיק (תראה את הפסקה שהוספתי)--Ifeldman 18:33, 4 בדצמבר 2006 (IST)
לא הבנתי כאן כלום. אתה כותב לעצמך איזה חוצפה?! לב - שיחה 18:36, 4 בדצמבר 2006 (IST)
הפסקה האחרונה שהוספתי נמחקה ע"י MORT בחוצפנות, רוב הדברים שנכתבו כאן הן דעות ללא שום גיבוי סטטיסטי--Ifeldman 18:39, 4 בדצמבר 2006 (IST)

הסדר הסטאטוס קוו?[עריכת קוד מקור]

בתרבות, בגלל הסטאטוס קוו זה יצר בעיות אומנם נכון להגיד את זה, אבל לא יותר נכון להגיד שיש עימותים על העניין בגלל "חוק איסור גידול חזיר 1962 ", אומנם הסטאטוס קוו הוא המקור ההיסטורי, אבל החוק הוא העניין שאפשר להשתמש בו על מנת ליצור את העימות. מה דעתכם?

החוק אוסר גידול חזיר ולא מכירת חזיר.

פועלה והישגיה של העלייה[עריכת קוד מקור]

הנושא הזה חסר. ראו את הכתבות על העליה הראשונה, העליה השלישית, העליה הרביעית והעליה החמישית. Jerry 15:13, 18 בינואר 2007 (IST)

תרבות[עריכת קוד מקור]

השמה דגש רב על ההבדל בין תרבות 'גבוהה' ו'נמוכה'

זה משפט לא כל כך הגיוני לדעתי כי אין דבר כזה תרבות 'גבוהה' או 'נמוכה'. יש תרבות ויש חוסר תרבות. אני מניח שהכוונה היא לא לתרבות הunderground. אם אין התנגדות אני אשנה את הניסוח. Jerry 18:53, 19 בינואר 2007 (IST)

אף אחד לא התנגד לכך במשך (כמעט) שלוש שנים, לכן אמחק את הקביעה הלא מנומקת הזו. Jerry - שיחה 10:32, 22 בדצמבר 2009 (IST)

הסבר השינויים האחרונים[עריכת קוד מקור]

הסבר השינויים, שעשיתי בפרק הרכב העלייה:

  • שינוי: הורדתי את המשפט "ברית המועצות הרגישה שהיא ממשיכת דרכה של האימפריה הרוסית".
סיבה: הקומוניסטים טענו שהם הולכים בדרך חדשה, אשר לא דומה לדרכה של האימפריה הרוסית
  • שינוי: הוספתי את המילה "עם" למשפט: עלייה זו מכונה בעם "העלייה הרוסית".
סיבה: זה הוא כינוי לא רשמי.
  • שינוי: החלפתי את המילה נרחבים במסויימים במשפט: "הממסד הדתי וכן חלקים נרחבים בחברה הישראלית סרב לקבור חיילים אלה בבתי קברות יהודים"
סיבה: הקונטקסט יצר הרגשה מוטעת שהם היו הרוב. (חלקים נרחבים לעומת "חלקים אחרים" שהתנגדו).
  • שינוי: הוספתי בכל מקום שבו רשום "לא יהודים" את התוספת "על פי ההלכה"
סיבה: במדינות אחרות (בהן בודקים את הלאום לפי האב) – הם כן יהודים.
  • שינוי: הורדתי את המשפט: “...ומנגד אוכלוסית היהודים מורכבת בחלקה הגדול (כ-30%) מפנסיונרים ויהודים מבוגרים מאוד שהולכים לעולמם ככל שמתקדם הזמן.”
סיבה: המשפט אומר בהקיפין, שכל היהודים שנשארו בבריה"מ לשעבר 'נכחדים' עם הזמן – אולי זה באמת ככה אבל דרוש ביסוס רציני לקביעה כזו.
  • שינוי: הורדתי את הנתונים על מי שעלה החל משנת 2004 (אחרי תחילת האינטיפדה השנייה ועלייתו של פוטין לשלטון ברוסיה).
סיבה: זה לא מתאים לכותרת הערך, ובכלל מדובר כבר בעלייה שונה, עם גורמים שונים, מאפיינים שונים – והכל שונה.
  • שינוי: החלפתי את "רבים מהעולים עלה מתוקף הסעיף בחוק השבות” ב"חלק מהעולים עלה מתוקף הסעיף בחוק השבות”.
סיבה: מדובר בחלק קטן יחסית מהאוכלוסייה.
  • שינוי: הוספתי הסבר למקור סעיף הנכד.
סיבה: הכתבה מציגה את הבעיתיות שבו אך לא את הצדדים החיוביים.
  • שינוי: הוספתי סימני פיסוק.
סיבה: הם היו חסרים.
  • שינוי: הורדתי את המידע על 300 אלף הלא יהודים.
סיבה: משום שזה אותו דבר כמו האמירה "שליש מהעולים לא היו יהודים", שמופיעה בטקסט.

Jerry 22:57, 20 בינואר 2007 (IST)

בקשר לשנות 2004-2005. חוץ מכך שהן לא משקפות את "עליית שנות ה90", אם מתעקשים להכניס ולאחד את הנתונים האלה הנה נתונים של משרד הקליטה: מספר העולים מבריה"מ בשנת 2004 היה כ10אלף, וב2006 כבר כ7000. זה פחות ב1/20 אחוז של מספר העולים בתחילת שנות התשעים. לכן, אם מתעקשים להתייחס לנתון זה, חייבים לציין, שמספר כלל העולים בשנים אלו היה זניח מבחינה סטטיסטית. ועם מדברים על מספרים: מספר הלא יהודים שעלו ב2005 היה יותר קטן ממספרם ב2004, שבעצמו היה יותר קטן ממספרם ב2003 וכך הלאה. Jerry 05:10, 21 בינואר 2007 (IST)

Mort - מקווה לשמוע את דעתך בעניין :) Jerry 05:17, 21 בינואר 2007 (IST)

אז אפשר להוסיף שעם השנים מספר העולים יורד ואילו אחוז הלא-יהודים מקרב העולים עולה.
האם אתה סבור שמדובר בעלייה אחרת לגמרי? נדמה לי שבכל הסטטיסטיקות מתייחסים לזה כהמשכה של אותה עלייה. Mort 09:45, 21 בינואר 2007 (IST)
אתה צודק. שמעתי הרבה חוקרים חוקרים, שטענו, שאלו עליות שונות. אבל עכשיו מצאתי מחקר בנושא שמוכיח אחרת. [1] - הוא טעון, שהעליה הזו מתחלקת ל4 קבוצות שונות (תחילת שנות התשעים, אמצע שנות התשעים, סוף שנות התשעים ושנות האלפיים) כאשר סה"כ מספר העולים בקבוצה האחרונה קטן בהרבה ממספרם בקבוצות הקודמות. Jerry 23:19, 21 בינואר 2007 (IST)


בנוסף לכך, מצאתי הרבה מחקרים בתחום באתרים של משרד הקליטה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני רוצה לאמתם ולהכניס נתונים מתוכם למאמר במהלך השבוע, אחרי שאציג אותם בדף השיחה. Jerry 06:13, 22 בינואר 2007 (IST)

עלה והצלח! Mort 06:15, 22 בינואר 2007 (IST)
תודה :) Jerry 21:07, 22 בינואר 2007 (IST)

נתונים[עריכת קוד מקור]

אלמוני(ת) הוסיף בדף שיחה כי "939,427 עולים הגיעו מברית המועצות לשעבר מאז 1989 ועד תום 2002. כ-3,122 נוספים הגיעו בשנת 2003 עד תום אפריל". הסרתי זאת בהעדר סימןכין. אם מישהו יכול לבדוק את זה ולאשר, שיוסיף. דורית 00:09, 15 במרץ 2007 (IST)

השיוניים שערכתי ב "קליטת עלייה"-"מאפיניי הקליטה"[עריכת קוד מקור]

חוקי קליטת העלייה השתנו עם הזמן. הרכבו של סל הקליטה השתנה ללא הרף ועבר קיצוצים רבים מסוף שנות ה־80 לסוף שנות ה־90. רוב העולים הגיעו בהתחלה לפריפריה ולאחר מכן התפזרו לשכונות "רוסיות". ישנן ערים, בעיקר מהמדרג הסוציו־אקונומי הבינוני והנמוך, שבהן שיעור העולים מגיע ל־50% מכלל התושבים.

עולים רבים השתלבו בשוק העבודה הישראלי, אך רובם ככולם נשארו סגורים בתוך קהילתם. הסיבות העיקריות לסגירות זו נעוצות במספרם הרב של העולים, מה שאפשר להם להקים שכונות גדולות המונות לעתים עשרות אלפי בני אדם, וחוסר מוכנותם של עולים רבים להשתנות בהתאם לחברה הקולטת אותם והציפייה מהחברה עצמה להשתנות על מנת לקבלם, והן מחוסר הנכונות של יוצאי עדות המזרח להתנהג כחברה מתורבתת (את המשפט הזה הורדתי- אין מקום בערך אינצקלופדי לדברים מסוג זה). חלק מסוים מהעולים רואה את עצמו כ"נעלה" יותר ו"בני התרבות הרוסית הגדולה" לעומת ה"צ'חצ'חים" המקומיים (מעדות המזרח). תחושה זו גרמה לרבים מהם להעדיף את חברת בני עדתם (אשכנזים ותיקים כחדשים) על פני חברתם של המזרחיים. בין העולים היו כאלה שחשו כי לפני בואם ישראל הייתה מדינה נחשלת "מייצאי תפוזים וקלמנטינות", וכי בין היתר בזכות עליית האקדמאים מברית המועצות התחילה הכלכלה הישראלית לפרוח, ותעשיית ההיי-טק לשגשג. (כנ"ל- נראה שאדם בעל דעות קדומות החליט לערוך את הקטע הזה- הוא משתמש בסלנג זול ומעליב, מבצע הכללות, לא מספר סימוכין לשום דבר שכתב- נראה שהוא כותב את דעתו האישית על העולים מחבר המדינות, והיא לא מאוד חיובית בלשון המעטה") בנוסף לכך, חלק ניכר מהעולים התקומם על כך שהשכלתם הקודמת לא הוכרה בחלק מהמקרים בארץ על ידי המעסיקים, למרות שכן הוכרה על ידי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. חלקם נאלצו לעבוד במקצועות שלא הולמו את השכלתם, בניגוד למהגרים סובייטים שהיגרו לארצות הברית בשנות ה-80.

על פי מחקרים שונים, מבין ארבע אסטרטגיות של הגירה – טמיעה, היבדלות, השתלבות ושוליות – בחרו מרבית העולים באסטרטגיית ההיבדלות (אין אף סימוכין לכך- תראו לי סטטיסטיקות בבקשה), היינו, שמירת תרבות המוצא תוך כדי דחיית התרבות הקולטת. חלקים אחרים מקרב העולים (ההנהגה הפוליטית, צעירים יותר, ובעיקר יהודים) בחרו באסטרטגיית ההשתלבות, היינו מעורבות בתרבות הסובבת תוך כדי שימור תרבות המוצא. בחירות אסטרטגיות אלו היו שונות מאלה של העליות הקודמות (כולל חלק זוטר מהעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה־70), אשר האסטרטגיות בהן בחרו היו אסטרטגיית ההיטמעות, היינו דחיית תרבות המוצא וקבלת התרבות הקולטת, וכן אסטרטגיית ההשתלבות.

  • גם לי נראה שעניין האסטרטגיות לא רלוונטי, ואף מעליב. האם ניתן להסירו? (DINDIA)

דעתי האישית היא שהרמה של הערך הזה היא מתחת לכל בקרות ואין לו מקום באינצקלופדית ויקיפדיה. אין סימוכין, אין קישורים, ההערך משמש במה להעלבת קבוצות שלמות, ויש שימוש בשפה רדודה, זולה ופוגעת.

שינויים שניסיתי להכניס ללא הצלחה:[עריכת קוד מקור]

Dindia , 2 בפברואר 2008

עריכתך שם כללה מחיקות רבות שנראו כניסיון ליפות את המציאות. תוכל להסביר אותן? דניאל ב. 01:58, 2 בפברואר 2008 (IST)

  • מקור: לאחר הגירתם ארצה חל שינוי בעמדתם של חלק מהעולים, והם אימצו עמדה ציונית.
שונה ל- לאחר **העליה** חל שינוי בעמדתם של חלק מהעולים, והם אימצו עמדה ציונית.


  • חלק אחר מהמחיקות הינם דברים לא נכונים , לדוגמא: "זה הושג בכך למשל, שבמשך שנים רבות הייתה קיימת תוכנית טלוויזיה, אשר נקראה "היזהרו - ציוני!" ובה הראו את אלה, שבקשתם להגר ארצה נדחתה והשפילוהם. לא הייתה תוכנית כזאת בטלויזיה." . לא היה ולא נברא.
  • "דירות המגורים" שונה ל "דירות" אם מישהו מכיר דירות לא למגורים הוא מוזמן לפתוח ערך חדש בויקי

חלק רב מהמחיקות באות כדי לתקן מצב של דיעות אישיות של הכותב או הבאת נתונים לא מוכחים או הגזמות או הכללות:

  • "(מרצונם ושלא מרצונם)" - לא רלוונטי, העובדה שהתיישבו וזהו, אף אחד לא חקר אם היה מרצונם או לא, ואם כן צריך הפניה.
  • רובם ככולם נשארו סגורים בתוך קהילתם" שונה לחלקם. להגיד "רובם ככולם" הינה הבעה דעה אישית (שלא להגיד הגזמה פרועה) של מחבר.. איפה הנתונים? 20%? 80%
  • הסיבות העיקריות לסגירות זו נעוצות במספרם הרב של העולים, מה שאפשר להם להקים שכונות גדולות המונות לעתים עשרות אלפי בני אדם, וחוסר מוכנותם של עולים רבים להשתנות בהתאם לחברה הקולטת אותם והציפייה מהחברה עצמה להשתנות על מנת לקבלם. - דעה אישית!מאיפה הנתונים לגבי השכונות המונות עשרות אלפי בני אדם? צריך להביא שם עיר או שכונה
  • "הדרישה" ( לקבל כוח פוליטי ) שונה "לרצון": לא דרשו, רצו והקימו מפלגה
  • רבים רואים בהתרסקותה של מפלגת העולים סימן חיובי להשתלבות העולים בחברה ולכך שהם לא זקוקים עוד למפלגה משלהם. מייסד ומנהיג ישראל בעלייה, נתן שרנסקי, אמר אחרי הבחירות כי הסיבה לנפילת מפלגתו היא דווקא הצלחתה להשיג את יעדה, השתלבות העולים בחברה.

שונה ל רבים רואים בהתרסקותה של מפלגת העולים סימן חיובי להשתלבות העולים בחברה. מייסד ומנהיג ישראל בעלייה, נתן שרנסקי, אמר אחרי הבחירות כי הסיבה לנפילת מפלגתו היא הצלחתה להשיג את יעדה, השתלבות העולים בחברה.

  • בשל היותו של ציבור זה חילוני גמור --- הכללה! "גמור" שונה ל"רובו". מה זה גמור? 100%? איפה הנתונים?
  • מובחנת מהתרבות האוריינטלית .... מאיזה מבחנה הוציאו את המילה מובחנת?? תרבות אוריאנטלית? נשמע מעליב ולא מתאים לאינצקלופדיה. אולי תרבות ישראלית , אם כבר... אבל ייחודית יותר טוב. קצר יותר
  • חלק נכבד מענף הבנייה בישראל מאויש על ידי מהנדסים אזרחיים יוצאי חבר העמים, זאת עקב הדגש הרב ששמה ברית המועצות על הפיתוח התעשייתי והעירוני בשנות ה-60 וה-70, שהדגיש את הנכבדות שבתחום.

פשוט לא נכון, חלק של עולים בענף הבניה לא עולה על יחסם במערכת הבריאות או היי טק

  • "בסופו של דבר" - לא מתאים לאינציקלופיה , שונה ל"לעומת זאת"

עם ביטול הגרסה שלי נכתב שעלי להביא סימוכין: 1. איפה עלי להביא סימוכין לדברים לא נכונים 2. האם עלי להביא סימוכין גם לגבי דעות אישיות של הכותבים?

"בשנות התשעים" מיותר[עריכת קוד מקור]

חבר העמים לא קיים בעשור אחר. קקון - שיחה 22:03, 25 בפברואר 2008 (IST)


איך אתה יכול לומר כזה משפט בלי לבדוק. 1882 העלייה הראשונה שבאה ארצה לאחר פרעות קישינב ברוסיה. העליות המאסיביות מאוקראינה, בלרוס ושאר מדינות בריה"מ אחרי מלחמת העולם השנייה. העלייה של שנות ה70 מליטא ומערב בריה"מ. אם המשטר הסובייטי היה נותן לאנשים לצאת תאמין לי שהיו כאן רבבות אם לא הרבה יותר יהודי בריה"מ הרבה לפני שנות ה90.

שינוי[עריכת קוד מקור]

מתוך הערך:

"את הפער שבין עמדותיו הימניות של רוב ציבור העולים בתחום המדיני לעמדותיו האנטי-דתיות מילאה מפלגת שינוי, מפלגה חילונית ואנטי-חרדית מובהקת, אשר זכתה לתמיכה גדולה בקרב ציבור העולים, שכן למרות נטייתה אף היא שמאלה בתחום המדיני, לא זוהתה עם השמאל."

מי אמר ששינוי "נוטה שמאלה"?

אביעד‏ • שיחה 01:28, 24 במאי 2008 (IDT)

אסטרטגיות ההגירה[עריכת קוד מקור]

האם ניתן בבקשה להסביר את המשפט: "מבין ארבע אסטרטגיות של הגירה – טמיעה, היבדלות, השתלבות ושוליות – חלק מהעולים בחרו..."'?'

מאיפה לקוח המושג "אסטרטגיה של הגירה"?

האם יש קישור לערך שכזה בשפה אחרת (לא מצאתי)?

היכן נקבע שארבעת הסוגים הרשומים הם המכילים את "אסטרטגיית ההגירה"?

מהי "שוליות"?

היכן המקורות למידע זה ולמושגים אלו?

מדוע "עלייה" ולא "העלייה"? ציונות וטענות מקוממות[עריכת קוד מקור]

שם הערך הוא ללא הא הידיעה בעוד שבהעלייה מברית המועצות בשנות השבעים היא קיימת. מדוע?

הדיון על ציונות הוא די לא ברור. ההשוואה לעלייה החמישית היא במקום, אבל העניין הציונילא ברור. הנקודה היא שהעלייה הזאת הייתה חסרת כל ציונות ממוסדת (תנועות נוער וכו) וזו הנקודה שצריך להדגיש, יותר ממניעים שקשה יותר לעמוד עליהם.

הצגת שינוי מדיניות ההגירה האמריקאית כנובעת מ"בקשתה של ישראל" מקוממת. ראשית עצם קיום בקשה כזו דורש מקור. שנית האם ארה"ב איננה אוטונומית וממהרת את מדיניות הפנים שלה במהירות לאור בקשת ישראל? מה עם העובדה שהמלחמה הקרה הסתיימה וההצדקה למדיניות הקודמת נעלמה? קול ציון - שיחה 21:12, 23 באוקטובר 2009 (IST) 

נקודה נוספת" מדוע "חבר העמים" ולא "ברית המועצות לשעבר" (למרות שזה ביטוי מקובל. הייתה עלייה משמעותית מהארצות הבלטיות שלא היו חברות מעולם בחבר המדינות). קול ציון - שיחה 21:03, 4 בנובמבר 2009 (IST)

צריך להיות העלייה מחבר המדינות בשנות התשעים. ‏odedee שיחה 21:17, 4 בנובמבר 2009 (IST)
אני חושב שהצעה לשנות ל"עליה מברית המועצות לשעבר" עדיפה. באמת יש מדינות אחדות שלא נכללות בחבר המדינות, אך היו חלק מברה"מ וגם משם עלו לא מעט אנשים. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 22:11, 4 בנובמבר 2009 (IST)
כרגע כתוב בערך שהעלייה הייתה מחבר המדינות. אם הייתה עלייה ממדינות נוספות, הרי שלא רק שם הערך שגוי, אלא גם תוכנו. בכל מקרה "חבר העמים" זה לא נכון. ‏odedee שיחה 22:16, 4 בנובמבר 2009 (IST)
ברור שהיתה. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 06:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)
לדעתי צריך לשנות גם את השם של הערך וגם לעדכן את התוכן - שיהיה ברור שהתייחסות הינה לכלל רפובליקות של ברית המועצות לשעבר - כלומר גם רפובליקות הבלטיות שלא היו חלק של חבר המדינות דוד א. - שיחה 07:51, 5 בנובמבר 2009 (IST)
אני בעד "העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים" הערך אכן לא טוב. קול ציון - שיחה 15:31, 5 בנובמבר 2009 (IST)
העלייה מברית המועצות לשעבר הוא לפי דעתי שם מסורבל מדי. אפשר בפסקת הפתיחה להוסיף שהשם שגור בעברית למרות שבעלייה הגיעו עולים הן מהמדינות הבלטיות שאינן חלק מחבר העמים. Mr. Kate - שיחה 22:07, 5 בנובמבר 2009 (IST)
כל שם הוא בעייתי ואין כינוי אחד שהוא דומינני: "חבר העמים" - היה כינוי נפוץ בעבר והוא שגוי כי לא קוראים לארגון המדינות חבר העמים. "חבר המדינות" לא כ"כ מקובל ולא כולל את הבלטיות. "ברית המועצות לשעבר", הכי מדויק ולא יותר מדי מסורבל. "העלייה הרוסית של שנות ה-90" אולי הכינוי הכי נפוץ אבל לא אנציקלופדי. קול ציון - שיחה 22:19, 5 בנובמבר 2009 (IST)
אני רואה שהדיון קצת נרדם. אני מצטרף לתמיכה בהעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים. ‏odedee שיחה 01:05, 10 בנובמבר 2009 (IST)

גורמי העלייה והסקת מסקנות מוזרה[עריכת קוד מקור]

שלום, להלן הצעה לניסוח מחודש של פסקת הגורמים:

  • האנטישמיות בחבר המדינות העצמאיות: רבים לא התקבלו לאוניברסיטאות בשל יהדותם, היהודים הוכו והושפלו בצבא, ברוסיה קמו ארגונים אנטישמיים חדשים. דוגמה לכך היא ארגון "הזכרון", אשר ערך פעילות רחבת היקף נגד "קונספירציה יהודית-מסונית".
  • המצב הכלכלי הקשה, הפשע והאנרכיה ששררו במדינות ברית המועצות לשעבר לאחר נפילתה.
  • המניעים האידיאולוגיים היו שונים בין הקבוצות השונות של העליה, ובינם נמנים: ציונות, תחושת ניכור וסלידה ממדינות אשר הרכיבו את ברית המועצות ואכזבה מרעיונות האינטרנציונליזם.
  • פעילות מסיבית של הסוכנות היהודית בשטחי ברית המועצות לשעבר.


ועוד משהו, בפסקה על הרכב העלייה יש כשל לוגי:

על פי נתוני הלמ"ס בסוף שנת 2006 מנתה ישראל כ-7.1 מיליון תושבים, מתוכם 80.1% יהודים ו"אחרים" (5.69 מיליון): קבוצה זו מונה 94.6% יהודים (5.38 מיליון), 0.5% נוצרים לא ערבים (28 אלף) ו-4.9% ללא סיווג דת (280 אלף). כלומר נכון לסוף שנת 2006 מתוך אוכלוסיית העולים כ-28 אלף הם בני זוג נוצרים של יהודים, וכ-280 אלף הם ללא סיווג דת עקב היותם נצר לבני זוג מעורבים (כאשר האם אינה יהודיה) או בני דור שלישי לזוג כזה, כלומר רק סב אחד או שתיים יהודים במשפחתם, או שרק סבתם מצד האם אינה יהודיה.

הנתונים מדברים כאן על כל התושבים בארץ ואז מסיקים מהנתונים האלה משהו על תת קבוצה מסויימת של האוכלוסייה.

Jerry - שיחה 01:40, 24 בדצמבר 2009 (IST)

אתה צודק. מזה שיש נתון על 28 אלף נוצרים לא ערבים לא ניתן להסיק שהם כולם עולים.
לגבי הסיבות, הייתי מעלה את הנושא הכלכלי למקום ראשון ומוסיף "העדר יכולת מעשית להגר למדינות אחרות". הרי עלייה מסיבית החלה לאחר סיכום עם ארצות הברית על הגבלה משמעותית של שעריה. דוד א. - שיחה 07:21, 24 בדצמבר 2009 (IST)
אני חושב שצריך להפריד את הסעיף על המצב בברית המועצות לשניים: על הפשע והאנרכיה (ולשים אותו בהתחלה) ועל המצב הכלכלי. אני לא בטוח שלא היה לאן להגר חוץ מלישראל (אאל"ט, יותר ממאה אלף יהודים היגרו לגרמניה). צריך לבדוק את זה. Jerry - שיחה 02:17, 27 בינואר 2010 (IST)
תבדוק - אין בעיה. מה שכתוב בערך האנגלי על הנושא הינו נכון. לא כתבתי שלא היה לאן להגר חוץ מלישראל, כתבתי "העדר יכולת מעשית". לקבל אישור כניסה לגרמניה היה לא פשוט ובגלל זה רק 100 אלף הגיעו לשם. דרך אגב, מאיפה המספר ולאיזה תקופה הוא מתייחס? דוד א. - שיחה 09:01, 27 בינואר 2010 (IST)
אליבא דוואי נט, מתחילת שנות התשעים ועד 2003 היגרו לגרמניה 167 אלף איש: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2695576,00.html?opentalkback=TIDREPLACE. בנושא אחר: נראה לי שצריך להוסיף לרשימה את נפילת מסך הברזל ופתיחת השערים בבריה"מ כי אלו הם הגורמים העיקריים לעלייה. Jerry - שיחה 13:11, 27 בינואר 2010 (IST)
תסתכל פה [2] דוד א. - שיחה 14:33, 27 בינואר 2010 (IST)

קליטת העלייה: פוליטיקה[עריכת קוד מקור]

סליחה על הבורות אבל מה הכוונה בפסקה השנייה: "ישראל ביתנו התמקדה במישור הלאומי והציגה דעות נציות בכל הנוגע לסכסוך..." נציות כמו נאציות? ראוי לרשום כזה דבר? אני מציע להחליף את המילה "נציות" במילה "קיצוניות".Yairetkes - שיחה 16:47, 28 ביוני 2011 (IST)

החלפתי ל "דעות ימניות" דוד א. - שיחה 06:52, 29 ביוני 2011 (IDT)

מספר העולים בחלוקה לשנים[עריכת קוד מקור]

אשמח אם יתווסף לערך או אם תנתן הפניה למידע.

הסרת איזכור של הפנתרים הרוסים[עריכת קוד מקור]

מדוע הוסר ההוספה בנושאי הפנתרים הרוסים ? (תנועת מחאה) ונושאי תקיפות על אופן גזעני נגד דוברי רוסת

http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A9%D7%A2%D7%91%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94-90&action=historysubmit&diff=11937564&oldid=11937507

אני חושב שזה פרט שולי שאין לו מקום לאיזכור בערך. דוד א. - שיחה 19:57, 7 בפברואר 2012 (IST)
מדובר על תגובת קליטה של העולים תקיפות על רקע גזעני , תגובת מחאה , רציחות על רקע היותם עולי 1990 דוברי רוסית , הסיבה לפתיחת ולהצלחת מועדוני אמנויות לחימה וכן הלאה - לא מדובר על משהוא שקרה רק לאדם אחד זה 5000 מקרים מדווחים.
איפה איזכור של 5000 מקרים? דוד א. - שיחה 20:14, 7 בפברואר 2012 (IST)
בדיוק בdiff שהסרת ref בנושא המספר פה : (הופיע כמקור) http://russiandenver.50megs.com/panthers/hebrew.htm תיקון טעות מדובר בשנים 1998-1999 (לא עד 2000).
והנה רצח באשקלון של החייל על זה שדיבר ברוסית - http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/267/419.html , נאלם לי הקישור אבל אני זוכר הייטב את הרעש שהיש על זה שתפסו מורה בבית הספר אמירים באר שבע שאמרה כי תרביצו לדוברי רוסית על זה שהם רוסים , ואת עברנו את אוושביץ נעבור גם את מקיף ג' (הוראה של מורי מקיף ג בבאר שבע לפעול נגד דוברי רוסית בתחילת שנות ה90).
במספר של 5000 תלונות במשך שנתיים - כ-8 תלנות ביום בממוצע לא נראה לי סביר. גם בלהתחשב במספר ילדים -עולים זה נראה מספר גבוה במיוחד שקשה להאמין בו.האם יש סימוכין נוסף? דוד א. - שיחה 22:04, 7 בפברואר 2012 (IST)
למה אתה מופתע מהכמות ? תלמידי מגמה אחת היו עדים ל 146 מקרים במהלך שנת לימודים אחת בודדת , הציטוט הוא של המועצה לשלום הילד (ראש המועצה הישראלית לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן) המסמך הישן ביותר במועצה שמצאתי הוא 2007 ושם מדובר על 1998, אתה מוזמן לדבר עם עולים נוספים שעלו עד שנת 1996-1995 וגרו בבאר שבע על התופעות (השנה בה נפתח בית הספר AMI).
בגדול אני חושב שבנושא הבעיות צריך להוסיף: במהלך עליית עולי ברית המועצות לשעבר בשנות ה 90 של המאה הקודמת התרבו התקיפות על רקע גזעני נגד דוברי רוסית בדרום ישראל.

תקיפות שהובילו לתנועת מחאה בשם הפנתרים הרוסים בעיר באר שבע.

"ב-3 בנובמבר 1999 קבוצת נערים ונערות ממוצא רוסי הפגינו בישיבה של מועצת העיר באר-שבע. הם העלו כרוז "גזענות היא הסיבה לפיגור מערכת החינוך בעיר". החבר'ה הוצאו החוצה עם קריאות גנאי גזעניות של פקחים עירוניים, אשר נמצאים תחת מרות של ס' ראש העיר "הרוסי" בורוכוב. הילדים קראו לעצמם "הפנתרים בעליה" או "הפנתרים הרוסים"

ע"פ המועצה לשלום הילד בין השנים 1998-1999 התבצעו כ-5000 תקיפות על רקע גזעני כנגד דוברי רוסית [1] [2]

  • בבתי הספר בבאר שבע נאסר הדיבור בשפה הרוסית (בבית הספר אמירים הפליאו ואמרו כי מי שדובר ברוסית יש להרביץ לו) בבית הספר מקיף ה' תגובת התלמידים היתה גרפיטי ”רוסית היא שפתינו", "עברנו את אושוויץ, נעבור את המקיף".[3]
  • בבית הספר מקיף ד' הותקפו תלמידות על רקע זהותם דוברת הרוסית (תקיפת מירב פ' , תקיפת ונסטיה ט ותקיפת אולגה קמינסקי.
  • תקיפת מרינה ברויידה ואישפוזה בעקבות תקיפה זו.
  • התאבדות ילדה בת שלוש עשרה לאחר תקיפות על רקע זעני [4]
  • רצח החייל יאן שפשוביץ על שדיבר ברוסית באשקלון [5]
  • תקיפת קשישים רוסים כי אנחנו פשוט שונאים אותם [6]
  • תקיפות על רקע גזעני ממוסד וסירוב של המשטרה לקבל תלונות על תקיפות נגד דוברי רוסית בכנסת ישראל [7]

המצב החמור של תקיפות אישיות הוביל לפריחת מועדוני אומנויות הלחימה בדרום בהם ילדים שנפלו קורבן לתקיפה על רקע גזעני מצאו דרך להגן על עצמם.

מועדון אחד בשם עליית מגיני ישראל (AMI wrestling school) בניהולו של לאוניד שולמן (כיום אחד ממאמני נבחרת ישראל בהאבקות חופשית) שהתחיל בשכונת העולים (נחל בקע) והמשיך לשכונת מהגרים בשכונה ד' מזרח היה לאחד המועדונים הגדולים בישראל עם 2000 מתאמנים בפועל. התקבצות תלמידים עולים בבתי ספר בודדים עזרה ליצור שיכבת הגנה לתלמידים (בשנות ה90 המאוחרות טען מנהל החטיבה התחתונה של מקיף ח' כי העולים יצרו מאפיה כי הם מגינים אחד על השני).

מקורות

היו, יש ויהיו בעיות בקליטת עולים. אין בעיה שתוסיף כמה משפטים על הנושא בערך. יחד עם זאת, הנושא של 5000 מיקרים בשנים 1988-99 קיים רק באתר "הפנטרים הרוסים" ולדעתי המספר אינו סביר. בכל המוקורות האחרות שציינת הוזכרו בעיות רבות וחמורות אבל נושא של 5000 מקרים לא הוזכר כלל כולל ישיבות הכנסת ששם הכי קל לדבר ולהפריח מספרים שונים. גם לא ברור לי שלמרות הידע שלך בויקי אינך חותם על הודעות שלך. דוד א. - שיחה 10:10, 8 בפברואר 2012 (IST)
לאחר חיפוש של מספר שבועות לא הצלחתי למצוא מקור (או מענה מהד"ר) מה שכן מצאתי זה התייחסות ל1963 מקרים המתייחסים לילדי עולים בבריה"מ לשנת 1996 בדוח מהאו"ם הגזענות שדיבר על המקרים בבאר שבע (ממוצע של מעל לחמש פניות ביום).

האם תוכל בבקשה להעביר שיחה זו לדף השיחה של העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 ? (לא הצלחתי להבין איך עושים פעולה זו) 109.226.27.7 00:44, 27 בפברואר 2012 (IST)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

שינוי שם הערך[עריכת קוד מקור]

להעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 של המאה ה-20. הוספת המאה, לא להיות סנטוריצנטרים. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:29, 24 במאי 2012 (IDT)

לדעתי מיותר. ברה"מ התקיימה רק במאה ה-20, כך שזה סתם סרבול מיותר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 06:08, 25 במאי 2012 (IDT)
סרבול מיותר. אריה ה. - שיחה 21:50, 9 ביוני 2012 (IDT)
השם הנוכחי מתאים. אין צורך בשינוי זה. Danny-wשיחה 22:52, 9 ביוני 2012 (IDT)

הסרתי את התבנית אחרי שלא התגבשה הסכמה לשינוי השם. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:02, 10 ביוני 2012 (IDT)

הערך הזה נשמע כמו טור דעה[עריכת קוד מקור]

הסרתי את הטקסט הבא מהערך:

לאורך כל שנות ה-90 של המאה ה-20 אופן ההצבעה של העולים בבחירות היה לעומתי, כלומר, תמיד נגד השלטון הנוכחי. לציבור העולים היה חלק ניכר בנפילותיהן של ממשלות יצחק שמיר, שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק. עם תחילת האינתיפאדה השנייה, חלק גדול מציבור העולים מברית המועצות נטה ימינה בספקטרום הפוליטי בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי והחזיק בעמדות נציות בנושא העימות עם הפלסטינים והמלחמה בטרור. למרות שרוב העולים מברית המועצות תומכים במדיניות ליברלית בנושאי דת ומדינה, בשל היותו של ציבור זה חילוני ברובו, הם נמנעו מלתמוך במפלגות שמאל שהציגו מצע דומה בנושא, עקב עמדותיהן הפשרניות לגבי הפלסטינים וזיהוי השמאל עם הקומוניזם הסובייטי. כך למשל תעמולת הבחירות של אהוד ברק התבססה על הפצת ספר ברוסית המתאר אותו כגיבור מלחמה של ישראל. פרשנים פוליטיים טענו לאחר הבחירות, כי לספר זה הייתה השפעה מכרעת בניצחונו של ברק בבחירות. כמו כן, גם אהדתו הגדולה של ציבור העולים לאריאל שרון נעוצה בעברו הצבאי המפואר ובדימויו הכוחני.

שנראה לי מוגזם, וחסר כל מקור למידע הראשוני המוצג בו. חשבתי לערוך אותו, אבל לא ידעתי מאיפה להתחיל. --‏ Itzike שיחה 14:32, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

לא מצאתי הגזמה או משהו שמזכיר טור דעה בפסקה שהוסרה. כאן למשל ניתן למצא סימוכין לרוב המידע. ג'יס - שיחה 15:59, 15 באוגוסט 2012 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:38, 4 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:38, 4 במאי 2013 (IDT)



קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:06, 14 במאי 2013 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

אמי עלתה מברית המועצות לשעבר, ועכשיו גאורגיה, בגורמי העלייה נכתב כי הסיבה העיקרית לעלייה היא לא ציונות וזה כלל לא נכון, המצב של היהודים בגאורגיה היה מאוד טוב, תמיד העריכו אותם, וכשהם שמעו שהם יכולים לעלות ארצה הם עלו משתי הסיבות העיקריות הבאות: 1. ציונות - הכמיהה לארץ ישראל לא פסקה אצלם. 2. חלון הזדמנויות - רבים מהעולים האמינו שחלון ההזדמנויות לא יישאר תמיד פתוח ואם הם לא יעלו בעלייה המסודרת , הם לעולם לא יוכלו לעלות.

מקור:אמי , סבתי, כל משפחתי, וקהילת הגאורגים בישראל דווח על ידי: 79.176.11.220 17:28, 3 ביוני 2015 (IDT)

תודה. יש בערך בקשה למקור לדעה שכתובה בו. נחכה בסבלנות. Nachum - שיחה 18:09, 3 ביוני 2015 (IDT)
מדוגמה משפחתית אי אפשר להסיק מהי הסיבה העיקרית, יש צורך במקור שבדק את הנושא בצורה רחבה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 08:26, 4 ביוני 2015 (IDT)


גורמי העלייה - האם זאת אנציקלופדיה או במה לדעת הכותב ללא סימוכין?[עריכת קוד מקור]

"בניגוד לעליות הראשונות ובדומה לעלייה הרביעית ולעליות שבאו אחריה,‏[2] בעלייה זו מניעים ציוניים לא היוו את הסיבה העיקרית לעלייה אצל רוב העולים.

אחת הסיבות שיהודים רבים בחרו להגר דווקא לישראל היא העובדה שלבקשתה של ממשלת ישראל, ארצות הברית לא איפשרה יותר כניסה חופשית של מהגרים מברית המועצות בתחילת שנת 1990, בעוד ישראל קיבלה אותם ברצון וללא תנאים. עד לשינוי מדיניות ההגירה האמריקאית היגרו לארצות הברית במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 כ-200 אלף יהודים מברית המועצות.[דרוש מקור]

יחד עם זאת, חשוב לציין כי שעריה של גרמניה היו גם הם פתוחים בפני מהגרים יהודים במהלך שנות ה-90. למרות שרמת החיים בגרמניה הייתה גבוהה יותר מזו שבישראל וש"סל הקליטה" שיוצאי ברית המועצות יכלו לקבל בגרמניה לא היה פחות בערכו מסל הקליטה הישראלי, העדיפו רוב יוצאי ברית המועצות לעלות לישראל."

האסמכתא היחידה שיש בכל הפסקה היא בכלל לעלייה הרביעית ואלו הסמוכות לה. אין סימוכין למשפט המאוד שנוי במחלוקת "מניעים ציונים לא היוו את הסיבה העיקרית לעלייה אצל רוב העולים" (בניגוד לעליות הראשונות) - זאת השחרה של העלייה הרוסית, ללא סימוכין.

גם הפסקה השנייה מכילה תיאוריית קונספירציה שהוספה בעבר - העובדה שבסוף הפסקה השניה כתוב [דרוש מקור] לא משנה את העובדה שבמספר מקומות ברשת מצטטים את עמוד הויקיפדיה הזה כראיה לכך שישראל ביקשה לחסום עלייה לארה"ב, וארה"ב נעתרה - שוב, טענה חריפה שאין לה שום סימוכין.

בנסיבות האלו עדיף לטעמי למחוק את הפסקה כולה (ולהשאיר אותה לעורך עתידי שיוסיף מידע קונקרטי).

המשתמש ששינה את המחיקה היה Gilgamesh ואשמח לשמוע ממנו או מאחרים מדוע ראוי להשאיר מידע משחיר, שנוי במחלוקת וקונספירטיבי, שאין לו שום סימוכין.

Muffinped - שיחה 08:10, 30 במרץ 2016 (IDT)

אין כאן שום השחרה. מניע כלכלי לא נופל בערכו מכל מניע אחר. עצם הטענה שהסרת את המידע כי הוא משחיר, כביכול, את העלייה הספציפית הזאת יש בה משום חוסר נייטרליות והיא מגלה את הסיבה האמיתית להסרה ולא את התירוץ שסיפקת (העדר מקורות). גילגמש שיחה 18:34, 30 במרץ 2016 (IDT)

קישור תמוה[עריכת קוד מקור]

בפרק "גורמי העלייה" כתוב "בניגוד לעליות הראשונות ובדומה לעלייה הרביעית...". כתוב "העלייה הרביעית", אבל הקישור הוא לערך העלייה החמישית. מה זה הדבר המוזר הזה? איך הקורא אמור להבין למה הכוונה כאן? מור שמש - שיחה 15:49, 8 באפריל 2016 (IDT)

מצאתי את העריכה שבה זה שונה. אבל מן הסתם המצב הנוכחי בערך בלתי תקין בעליל – אין שום סיבה שיהיה כתוב דבר אחד והקישור יהיה לערך אחר. מור שמש - שיחה 15:55, 8 באפריל 2016 (IDT)

שם הערך 3[עריכת קוד מקור]

המילה לשעבר לא נצרכת. ראו גם העלייה מברית המועצות בשנות ה-70 דגש - שיחה 11:51, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

Symbol oppose vote.svg נגד. העלייה התקיימה גם לאחר פירוק ברית המועצות. peledy - שיחה 17:50, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
גם אני נגד. נהוג להתייחס לעלייה זו כגוש עלייה אחד וצריך לקרוא לה בשם קיבוצי כלשהו. גילגמש שיחה 08:19, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

עריכה בתשלום[עריכת קוד מקור]

עריכותיי בערך זה (כמו בכל ערך אחר) הן בתשלום. בברכה. 11:25, 23 בינואר 2019 (IST)