שיחה:הצהרת בלפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המנדט, שתי גדות ומיתון הדרישות הציוניות[עריכת קוד מקור]

גלגמש הכניס הערה של משתמש: האנציקלופדיסט אודות גבולות המנדט "מאידך מנדט חבר הלאומים שהעביר את ארץ ישראל לשלטון אזרחי בריטי, אישרר את הצהרת בלפור תוך התייחסות מפורשת לשטח המנדט [[ארץ ישראל#תחומי ארץ ישראל|משני עבריו של נהר הירדן]". הוא הכניס הערות דומות במספר ערכים וכולם יש בעיות דומות, אם כי כאן זה מעט קיצוני יותר.

ראשית זה לא שייך לסעיף שמדבר על ההליכים שהוליכו להצהרה. שנית, אי אפשר לומר בלי הסתייגות כי חבר הלאומים אישרר את הצהרת בלפור לשתי גדות הירדן. נהפוך הוא סעיף 25 של המנדט מאפשר להם לנהל את עבר הירדן בצורה אחרת [1]. לכן יש להוריד את הטענה כי הצהרת בלפור חלה על עבר הירדן לפי כתב המנדט בכל המקומות שהיא נוספה. Dangling Reference - שיחה 23:05, 10 באפריל 2010 (IDT)

אני מסכים, אלא אם כן הוא יביא סימוכין אחרת, אני לא חושב שהניסוח מדויק. צריך לשים לב שהצהרת בלפור עצמה לא מתייחסת בכלל לשאלה הטרטוריאליות, מהי ארץ ישראל, ומנוסחת בצורה מאוד מעורפלת. טוקיוני 01:30, 11 באפריל 2010 (IDT)
מקומה של ההערה בפרק על ההשפעה / יישום של ההצהרה. דא עקא, שכמעט ואין כזאת. עדירל - שיחה 01:42, 11 באפריל 2010 (IDT)
הוספתי מעט לסעיף ההשלכות. האם יש המתנגדים להסרת ההערה ממיתון הדרישות? Dangling Reference - שיחה 12:55, 11 באפריל 2010 (IDT)
ראשית סעיף 25 מתייחס לטריטוריות המשתרעות בין הירדן לבין גבולה המזרחי של ארץ ישראל, ונאמר אודותן: "..יהא הממונה רשאי, בהסכמת מועצת חבר הלאומים, לדחות או לעכב את הטלתן של אותן ההוראות במנדט זה...", לדחות או לעכב לא לשנות. האנציקלופדיסט - שיחה 22:35, 13 באפריל 2010 (IDT)
החצי הראשון של המשפט מתאים לערך זה. החצי השני שייך לערך על המנדט פריץ - שיחה 22:40, 13 באפריל 2010 (IDT)

מחיקת הפרק "הלחץ הצרפתי"[עריכת קוד מקור]

אני מוחק מהערך את המקטע הבא המופיע תחת הכותרת המפתיעה "הלחץ הצרפתי": "ההיסטוריון ניר מן, במסגרת הרצאה [במסגרת סמינר "אבות ומייסדים" על שם זבולון המר מטעם "זהות המקום" ואוניברסיטת בר-אילן] ומאמר במקור ראשון מעלה את הסברה כי גם לצרפת היה חלק בכך שהממשלה הבריטית יצאה בהכרזת בלפור. חמישה חודשים לפני הצהרת בלפור שלח ז'יל קאמבו, מנכ"ל משרד החוץ הצרפתי, מכתב על נייר מכתבים רשמי לנחום סוקולוב ובו הוא כתב: 'יהיה בכך משום עשיית צדק ותיקון המצב אם בנות הברית יתנו חסות לתחייתה של האומה היהודית על אדמה זו, שממנה גורש עם ישראל לפני שנים רבות.' מכתבו של קאמבו, שהצרפתים לא נתנו לו פומבי, היה ביטוי ראשון במאה ה-20 למחויבות בינלאומית המכירה בקיומו של הלאום היהודי ובקשר ההיסטורי שלו לארץ ישראל (קדם לו מכתבו של נפוליאון אל היהודים, בעת המצור על עכו, 1799). מסכם ההיסטוריון : 'המכתב האיץ את הלחץ על הקבינט הבריטי'."

בדקתי ומצאתי כי המקטע הוסף על ידי משתמש:Daniel Ventura בנובמבר 2007 [2]. מכיוון שראיתי שהוא אינו פעיל אין דרך לברר עימו את העניין לעומק. לדעתי, מדובר בקטע בעייתי מאוד ולא ברור לי איך החזיק מעמד בערך שלוש שנים תמימות ללא ביקורת ודיון. ראשית, המכתב המתואר שם (בהנחה שאין שום ליקוי בתיאורו) הוא חלק מקונטכסט רחב של תמיכה ברעיון הציוני מצד כמה מדינות. לתמיכה הזו היו הרבה ביטויים, חשובים יותר או פחות, אבל הביטויים הללו נובעים מהרקע הכללי ולא זה מזה. בשום פנים ואופן לא דובר בלחץ צרפתי על בריטניה. שנית, יכול מאוד להיות שמי שהוסיף את המקטע לא הבין כהלכה את טענתו של ניר מן. עד לרגע זה, בחלוף שלוש שנים, אין בערך שום מקור בר בדיקה. שלישית, הקטע מתייחס לניר מן כאיזה מקור בר סמכא ("ההיסטוריון ניר מן... מסכם ההיסטוריון"). לא הצלחתי למצוא מידע המאשש את ההנחה שמר מן הוא בר סמכא במחקר היסטורי. רביעית, ובכל הכבוד, בערך אנציקלופדי צריך לכלול מידע מוסכם או דעות מרכזיות ביחס למחלוקות שהתעוררו, ולא כל אימרה של כל אדם בכל הרצאה בכל פורום. בשביל לטעון שצרפת הפעילה לחץ שתרם להחלטה לפרסם את הצהרת בלפור צריך הרבה יותר מהגיגים של פלוני באיזו הרצאה. חישבו על כל התלמידים שהסתמכו על הערך הזה בשלוש השנים האחרונות... חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 10:34, 15 בספטמבר 2010 (IST)

עריכותיו של ונטורה לוקות בבעיות רבות כל כך שאין צורך להסביר. כל פעם שאתה נתקל במשהו שהוא כתב ואתה לא בטוח בו - מחק. בלאו הכי סביר להניח שזה או מועתק מאיזה מקור מפוקפק או פרי דמיונו. גילגמש שיחה 11:57, 15 בספטמבר 2010 (IST)
אני בהחלט לא מסכים, לא עם הרישא ולא עם הסיפא.
* ניר מן - הינו ד"ר להיסטוריה, שכבר הוציא מתחת ידיו הרבה מאמרים מחקרים וספרים בנושאים שונים. לא ברור לי מי "בר סמכא" יותר ממנו לקבוע אמיתות היסטוריות. בוודאי לא "עורך ויקיפדי" זה או אחר שנראה לו למחוק את הציטוטים ממנו. לשם הבהרה, קיימתי עמו היום שיחת טלפון ואימתתי את הערכתו לגבי הלחץ הצרפתי המתוארת לעיל, בניסוחה המופיע למעלה, והוא אישר אותה.
* דניאל ונטורה - אמנם ערך רבות בויקי, ואמנם הוא יהודי לאומי (וזאת מגרעת קשה לדעת כמה מעורכי ומנהלי הויקי כנראה), עם נטיה עמוקה לתיאור איטליה ויהודיה. אפשר לומר שסגנונו אינו מלוטש לחלוטין(ולכן דורש תיקונים משניים רבים), אך הרבה מאוד ממה שכתב (ואף יצא למסע צילום מיוחד למטרת הבאת מקומות ייחודיים לויקי בסרדיניה למשל) נכון ומוסיף ידע שהרבה אחרים לא הביאו. אני עברתי הרבה עריכות שלו והכל עם מקורות מבוססים ולחלוטין לא "פרי דמיונו".
  • אני מסכם בזאת שמכיוון שמצאתי את המקור האמין לפסקה לגבי לחץ צרפת - אני אחזיר אותה עד שתימצא הוכחה הפוכה. נלביא - שיחה 14:31, 20 במאי 2011 (IDT)
אני נוטה לגישתו של חיפה וכו' ובמיוחד על הטיעון הרביעי. ניר מן ומקור ראשון הם מקורות טובים בהחלט, אבל יש נושאים בהם יש להסתמך על מקורות אחרים וזה אחד מהם. דרך - שיחה 06:36, 24 במאי 2011 (IDT)
אני מקווה שעכשיו זה כבר מקובל. לי גם ניר מן היה מספיק טוב... אולי אני אהפוך להיסטוריון בעצמי? אף פעם לא חשבתי... נלביא - שיחה 21:24, 15 ביוני 2011 (IDT)

שאיפות יהודיות ציוניות[עריכת קוד מקור]

אני מבקש ממך לשקול שנית את עריכתך. בהצהרה כתוב במפורש, "שאיפות יהודיות ציוניות", וכידוע, יש הבדל תהומי בין שאיפות יהדות בת אלפיים (יותר אבל אני לא רוצה לקלקל את החריזה), ושאיפות תנועה ציונית בת פחות ממאתיים. המקבילה לשאיפות התנועה הציונית הן שאיפותיה של התנועה הלאומית הערבית (שגם התפתחה באיחור מה אחרי התנועה הציונית), ומה שמעניק לנו את הזכות העודפת (בין שאר הנקודות שלזכותנו) על ארץ ישראל היא העובדה שהיינו פה קודם והשאיפות שלנו עתיקות יותר. האנציקלופדיסטשיחה • ג' בחשוון ה'תשע"א • 22:57, 10 באוקטובר 2010 (IST)

כמחווה של רצון טוב וגם משום ששבעתי ויכוחים לשבוע אחד, אתה מוזמן לשחזר את עריכתי זו. עִדּוֹ - שיחה 23:02, 10 באוקטובר 2010 (IST)

עריכה[עריכת קוד מקור]

הוסר הקטע הארוך בנוגע לאציטון. הוא גם מפר ז"י והפירוט בו לא רלוונטי לערך זה (ראו בהרחבה בסעיף המתאים בו מוסכר נושא זה). הוספתי וערכתי מעט את הפרק תגובות הערבים. הפירוט הארוך של כל הנימוקים כולל הציטוטים לא רלוונטי לערך זה והוא שייך לערכים כוללים יותר. הסרתי משפט אחד בסוף הערך בקשר לקייזר. לא הבנתי את שייכותו לערך זה. דרך - שיחה 01:56, 19 במאי 2011 (IDT)

אני לא מבין את זה, החלטת למחוק את כל הנימוקים של הערבים כנגד ההצהרה, אבל החלטת לכתוב שהם השתמשו באלימות נגד יהודים בגלל ההצהרה. למה לפחות לא כתבת שהאלימות החלה אחרי שכל התצהירים לא העלו חרס בפני נציבי המנדט?? הנימוקים של הערבים כנגד הצהרת בלפור הם רלוונטים ביותר לערך זה, כפי שהערך כתוב כרגע,לאחר העריכה שלך, נראה כי הערבים פשוט לא רצו את היהודים פה כי ככה הם, ואז הם נוקטים באלימות, שוב כי ככה הם. או במילים אחרות "בוא נסתיר חלק מהמידע כדי שהאתוס הציוני לא ייפגע". נימוקים אלה רלוונטים ועוד איך, כמו שגם מחקת בערך ועדת קינג-קריין פרק שלם העוסק בתוכן של דו"ח הועדה. לא ייתכן שערך שמדבר על ועדה לא ידבר אפילו על ממצאי הועדה. האם זה כי האתוס הציוני נפגע שוב ממה שעולה בדו"ח?? אין רע בהשמת מידע כל עוד המידע נכון ובעל סימוכין, הסתרת מידע שכזה, כיוון שהוא פוגע בהשקפה פוליטית מסויימת והוא בעצמו כפייה של השקפה פוליטית מסויימת.

ולגבי פרק האצטון, על פי מה אתה קובע שברברה טוכמן חושבת שהסיבה למתן ההצהרה הם בעיקר אסטרטגיים כלכליים וכולי? בררברה טוכמן כותבת בספרה שלדעתה (וזאת דעתה, זאת לא קביעה כי הרי לויד ג'ורג' בעצמו כותב שהסיבה היא כן האצטון) הסיבה שלויד ג'ורג' תמך בהצהרת בלפור היתה רק כי הוא אהב את הרעיון ה"רומנטי" משהו של יהודים שחוזרים אל הארץ שהיתה שייכת להם התקופת התנ"ך, וכיוון שהוא גילה לאחר מכן שבעצם בארץ היה קיים כבר עוד עם הוא החליט שבעצם הסיבה למתן ההצרה הגיע ממוטיב צבאי, ושוב זאת ההשערה של טוכמן, על פי דבריו של לויד ג'רוג' בעצמו, עדין מדובר על האצטון כגורם הראשי. כתבת שהסטורניונים אחרים גם תומכים בשלילת רעיון האצטון כגורם למתן ההצהרה, יש לך סימוכין לכך? איזהשהו מקור? או שזאת הנחה פרטית שלך? האם גם סיפור האצטון פוגע ב"אתוס הציוני" שלכן אתה שולל אותו בצורה שכזאת?

שלום, אם אתה מעוניין לנהל דו-שיח ענייני אשמח, אם לא - זה גם בסדר. כתיבתי בדרך כלל צמודה למקורות ראויים וכך גם במקרה זה. באופן כללי כמשתמש מתחיל (לפחות מבחינת כתיבה) פרק האציטון לא הוכיח שיקול דעת ראוי מצידך, הן מבחינת אורכו וחוסר הרלוונטיות שלו והן מצד הפרת זכויות היוצרים. גם הציטוט הארוך בערך ועדת קינג-קריין אינו אנצ'. אם תרצה נוכל להמשיך לדון גם בהקשר לערך זה ולערכים אחרים. דרך - שיחה 11:27, 19 במאי 2011 (IDT)
לדעתי אפשר היה לערוך את התוספת בצורה אנציקלופדית יותר ופחות מפורטת, אולם להשאיר את עיקרי הדברים. אני מציע שמשתמש:Berlioz יפעל בכיוון זה. יוסאריאןשיחה 11:36, 19 במאי 2011 (IDT)
אני רוצה הסבר למה מה שנאמר שדו"ח קריין-קינג אינו רלוונטי, ולמה סיפור האצטון הוא לא רלוונטי? בריטניה ידועה כמדינה שנתנה הבטחות להקמת מדינות לכל מי שנתן להם עזרה צבאית באזור המזרח התיכון, מלשל במכתבי מקמהון וכדומה. למה סיפור האצטון בהקשר זה אינו הבטחה למדינה עקב העזרה היהודית למאמץ המלחמתי של בריטניה?
ולגבי טיעוני הערבים נגד הצהרת בלפור, כל סיבה שהיתה כתובה היתה קיימת ועניינית. קריאתם נותנת את האפשרות לקורא להכיר ולהבין גם את הצד השני של הסכסוך -לא המצאתי שום דבר ממה שהוספתי לערכים הנ"ל והשתמשתי בסימוכין המבוססים על דברי הסטוריונים. אינציקלופדיה אמורה לתת מידע מלא ואובייקטיבי, ולא מתן הסברים שרק תואמים את הצד הישראלי-ציוני של הדברים והסתרת מידע.
כפי שהשארת את הערך נראה שהערבים התנגדו להצהרת בלפור מסיבות לא ברורות או כפי שמי שיקרא את הערך, "הם ערבים וככה הם"....אני מוכן להתפשר לכיוון יוסאריאן משתמש:berliozשיחה 11:54, 19 במאי 2011 (IDT)
כאמור, אתה מוזמן להתייחס לשיקולי העריכה באופן ענייני. רק אומר שהערך לא עוסק בהסברת עמדת הערבים (או כל צד אחר) בסכסוך (ניסוח שלך) אלא בהצהרת בלפור. אענה ליוסאריאן. ראשית, אנא שים לב להז"י. בנוגע לתוספת השנייה. הערך לא אמור לסקור את תולדות הסכסוך הערבי ולהביא את כל טיעוניהם של הערבים. התוספת כללה נימוקים רבים שנאמרו בהזדמנויות שונות לאורך שנות ה-20. ראשית יש להביאם במקומם, יש לכתוב את הערך על האגודה המוסלמית נוצרית וכך הלאה. הערך עצמו עוסק בהצהרת בלפור ולכן עליו להביא את תגובות היהודים להצהרה, תגובות הערבים (שכללו כמה סוגי פעילות), ותגובות הממשל הבריטי בארץ (כרגע לא קיים בערך). זאת מלבד הנושאים הנוגעים להצהרה עצמה. כפי שכתבתי הערך מתאים לסקירה קצרה על פעולות ונימוקי הערבים בעקבות ההצהרה. אחרת, מדוע שלא נפרט גם את מעשי הפרעות שנלוו לטיעונים אותם הביא Berlioz. אני מסכים שניתן להוסיף כמה משפטים רלוונטיים. דרך - שיחה 11:59, 19 במאי 2011 (IDT)
הערך עוסק בהצהרת בלפור, התגובה הערבית או לחילופין טיעוניה הענייניים של ההנהגה הערבית כנגד הצהרת בלפור הם רלוונטיים כיוון שהם מתייחסים להצהרת בלפור והוגשו עקב הצהרת בלפור. לגבי הפרעות של הערבים, הפרעות החלו לאחר מתן התשובה הבריטית לטענותיהם ועקב העובדה שטענותיהם למנדט העלו חרס, ויש ערך מורחב בנושא כבר, הוא נקרא מאורעות תרפ"א. אם אתה רוצה להכניס את עניין הפרעות, אתה חייב לכתוב שהפרעות החלו לאחר שטענותיהם של הערבים העלו חרס ולשים קישור למאורעות תרפ"א. באיזה ערך אתה מציע לשים את טענות הערבים נגד הצהרת בלפור ? לעשות ערך חדש שייקרא "טענות הערבים כנגד הצהרת בלפור? זה מגוחך. בלי שום קשר, ערכתי את מה שכתבתי ושמתי את טענות הערבים בקצרה, כפי ש משתמש:יוסאריאן הציע. berlioz - שיחה 12:17, 19 במאי 2011 (IDT)
הניתוח שלך למאורעות תרפ"א מוטה ואינו מבוסס על מקורות. בנוסף שכחת את הפרעות בתר"פ. כאמור, הערך סוקר בקצרה את התייחסות הערבים להצהרה. הרחבתי מעט. אנא קרא גם את דברי הקודמים ונסה לפעול על פי כללי הדיון המקובלים כאן. דרך - שיחה 01:09, 20 במאי 2011 (IDT)

תאריך עברי - אין כל סיבה[עריכת קוד מקור]

ככלל אין ויקיפדיה מביאה תאריך עברי בערכים אלא אם יש להם משמעות מיוחדת. התאריך של הצהרת בלפור נקרא "בית בנובמבר" ואף מצוין כך בשמות רחובות וכיכרות. איתן - שיחה 16:26, 25 בנובמבר 2011 (IST)

אני בעד דעתה של יעלי י, להוסיף את התאריך העברי. אין לי גם התנגדות שתהייה תוספת בפתיח, בנוסח שהציע איתן: "ברחבי ישראל נקראו רחובות וכיכרות בשם "ב' בנובמבר" לציון תאריך ההצהרה.", ראו הרחבה בפרק "חשיבות ההצהרה מבחינת היהודים". ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 18:03, 25 בנובמבר 2011 (IST)
ישנה משמעות לתאריך עברי ככלל, לדעתי, כאשר מדובר בתוכן העוסק אירוע בתולדות עם ישראל; לא קשה להסביר מהי חשיבותו של ציון המיקום של האירוע בסרגל התאריך העברי, הן השנתי והן במחזור השנתי. כל זאת אינו סותר את ה'ב' בנובמבר' או גם ה'כ"ט בנובמבר' - הנוהג היישובי לעברת את התאריך הלועזי, אינו מייתר את התאריך העברי. בברכה, יעל י 18:10, 26 בנובמבר 2011 (IST)

יהודי רוסיה[עריכת קוד מקור]

בפסקה על הגורמים להצהרה נכתב כי "באותה תקופה הייתה ליהודים השפעה בממשל הרוסי, והבריטים קיוו שבעקבות ההצהרה הם ירצו לסייע לבריטניה‏". הטענה הזו איננה הגיונית כלל. ליהודים, בטח הציונים שבהם, ודאי שלא הייתה כל השפעה על השלטון הרוסי באותו זמן, לא בתקופה הצארית ולא בתקופת הממשלה הזמנית, ואין כל סיבה להניח שהייתה כזו. ההיפך הוא הנכון - היהודים ברוסיה היוו מיעוט נרדף, אימפוטנטי ושנוא על כלל החברה, שלא היה מסוגל בשום אופן להותיר השפעה מרכזית על השלטון. (אמנם היו לא מעט יהודים בצמרת הממשל הבולשביקי, אך אלה היו בעלי השקפת עולם אינטרנציונליסטית ולחלוטין לא ראו את עצמם כבאים בשמו של הלאום היהודי).

אולי הכוונה היא שבשל מצבם של היהודים ברוסיה (בעלת ברית של הבריטים), ארץ שבה סבלו מפוגרומים, מאפליה ומעוינות כללית של החברה, הבריטים חששו שהיהודים יהיו עוינים למטרות הלחימה של מדינות ההסכמה, ולכן ניסו לקנות את ליבם על ידי פרסום ההצהרה. בכל אופן, עד שהעניין ייבדק אני מסיר את הטענה המדוברת מהערך. ‏YHYH ۩ שיחה 00:19, 07/09/2012

הצהרת ההזדהות... כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי מהי הצהרת הזדהות בויקי האנגלית. האם למישהו יש מידע מהי? Nachum - שיחה 13:29, 2 בנובמבר 2012 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:02, 4 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:03, 4 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 03:49, 25 בספטמבר 2013 (IDT)


קישור שבור 4[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 03:49, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

לשנות מ-ווייצמן ל-ויצמן דווח על ידי: 46.19.86.3 19:06, 20 באוקטובר 2014 (IDT)



משוב מ-1 בדצמבר 2014[עריכת קוד מקור]

הם הסכימו למדינה של יהודים וערבים [הבריטים]שהערבים בארץ בכלל לא היו אומה מסודרת כמו הציונות [אפילו כיום הם לא אומה מסודרת]פתח חמאס וכו 109.186.113.177 12:19, 1 בדצמבר 2014 (IST)

תגובות הערבים להצהרה[עריכת קוד מקור]

האם לדעתכם יש לאזכר את נאומו של אבו מאזן לגבי הצהרת בלפור ב-2016? כעת גם ראש ממשלת בריטניה השיבה לדבריו. (1) Sokuya - שיחה 12:01, 25 בספטמבר 2016 (IDT)

לא. זאת התייחסות מאוחרת מאוד. גילגמש שיחה 12:02, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
לא. אמירה לא חשובה מגורם לא חשוב. Mr.Shoval - שיחה 12:04, 25 בספטמבר 2016 (IDT)

הצעת הוספה למומלצים[עריכת קוד מקור]

Article blue.svg ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון[עריכת קוד מקור]

הערך עונה על כל הקריטריונים ובעוד 5 חודשים נחגוג 100 שנה למאורע החשוב הזה. נוכל להציגו כערך מומלץ ב-2 בנובמבר השנה. עמית - שיחה 19:09, 3 ביוני 2017 (IDT)

עיינתי בערך האנגלי שהוא מומלץ בפני עצמו, והוא מלמד עד כמה ניתן להעמיק עוד בנושא זה. ספציפית, בעיניי הרקע להצהרה חסר מאד. בנוסף, אמנם לכאורה יש מספיק הערות שוליים, אבל בטקסט עצמו חסרות מקורות לכל מיני קביעות שונות. לדוגמה, נכתב כי "בהקשר הזה יש שרואים בסוף מלחמת העולם הראשונה ובהצהרת בלפור את תחילתו של הסכסוך הערבי-ישראלי." - זו קביעה שדורשת מקור. • צִבְיָהשיחה • י' בסיוון ה'תשע"ז 19:32, 4 ביוני 2017 (IDT)
אני מסכים עם צביה. לדעתי, הערך לא מוכן כרגע להצבעת המלצה. גילגמש שיחה 18:11, 8 ביולי 2017 (IDT)
מסכים עם קודמי. דרושה עבודה נוספת על הערך על מנת שיהפוך למומלץ. בראש ובראשונה, כתיבה מחודש של חלקים מתוכה שיהיו פחות "למבחן בגרות", הוספת מקורות נוספים, והעמקת הרקע ההיסטורי. יש בו בעיה כללית של חוסר בנרטיב מרכזי שמסביר את ההצהרה. המחקר העכשווי נוטה לקבל את הפרשנות הפוליטית שכתובה בערך, שהצהרת בלפור היא תולדה של מאבק בתוך הממשל הבריטי בין שתי הסיעות. לכן קיים הפרק "פרשנות פוליטית" כפרק נפרד, למרות שלדעתי הוא הגורם המרכזי להצהרת בלפור.Aumora - שיחה 18:24, 8 ביולי 2017 (IDT)
לאור הביקורת אני מוריד את הערך מרשימת ההמתנה. אפשר לחזור ולהציע אותו לאחר טיפול בחולשות שעלו בדיון. גילגמש שיחה 12:43, 15 ביולי 2017 (IDT)


יום פרסום ההצהרה היה יום "מועד לפורענות" במהלך שנות שלטונו של המנדט הבריטי בארץ[עריכת קוד מקור]

ויצמן נפגש עם האמיר פייצל בן חוסיין, שנחשב למייצגה של הלאומיות הערבית, והם הגיעו להסכמה על שיתוף פעולה ציוני- ערבי בין שני עמים "בעלי קשרי דם עתיקים". פייצל התייחס בחיוב להצהרת בלפור, אך הוסיף להסכם פסקה בכתב ידו שקבעה כי ההסכם ימומש אם וכאשר תתגשמנה השאיפות הלאומיות הערביות "במלואן". מאחר שתנאי זה לא התקיים - "נשאר ההסכם על הנייר והיה בבחינת אפיזודה חולפת". ערביי ארץ ישראל גילו "איבה בלתי מתפשרת" להצהרת בלפור. הם לא קיבלו את הסכם פייצל-ויצמן, ויום פרסום ההצהרה היה יום "מועד לפורענות" במהלך שנות שלטונו של המנדט הבריטי בארץ.

ההצהרה נמסרה לידיו של הלורד ליונל וולטר רוטשילד, שהתבקש להעבירה לידי ההסתדרות הציונית.[עריכת קוד מקור]

לא נכון. הוא התבקש להעבירה רק לפדרציה הציונית באנגליה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:35, 2 בנובמבר 2017 (IST)

הצהרת בלפור[עריכת קוד מקור]

https://books.google.de/books?id=Yi42tb82e0oC&pg=PA75&lpg=PA75&dq=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D+%D7%91%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8&source=bl&ots=oq-eA9hrs3&sig=nq_XI49rlgetqkHFlyBC438wnJ8&hl=de&sa=X&ved=0ahUKEwiR3dfO85_XAhUPPVAKHT3rCz44ChDoAQhBMAM#v=onepage&q=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D%20%D7%91%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8&f=false

עמוד 90.
https://en.wikipedia.org/wiki/Zionist_Federation_of_Great_Britain_and_Ireland