שיחה:התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

למען הסדר הטוב

חלקים גדולים מהערך (התקופה ההלניסטית בארץ ישראל#האימפריה התלמאית ו-התקופה ההלניסטית בארץ ישראל#האימפריה הסלבקית נכתבו במקור על ידי משתמש:ד"ר יחיעם שורק בערך היסטוריה של ארץ ישראל ורק נערכו על ידי והועברו לערך המתאים. מלך הג'ונגל 20:51, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

לדעתי ניתן להוריד את תבנית העריכה מן הערך. ---יוני--- 10:21, 27 בנובמבר 2006 (IST)

השפעה תרבותית

השפעת התרבות ההלינסטית התחילה כבר לפני כיבוש הארץ ע"י אלכסנדר מוקדון. השפעה תרבותית זולגת כבר מעצם קשרי מסחר והשפעת מאפיינים המובעים בצורות הכלים החומרים הטכנולוגיות וכיו"ב. זליגה זו התחילה כבר קודם. עם כיבוש הארץ ע"י היוונים השפעה זו הפכה להיות מואצת בולטת ומודעת. מי-נהר - שיחה 23:05, 21 באוקטובר 2010 (IST)

חוניו השלישי פרו-סלאוקי או פרו-תלמי?

תחת הכותרת 'הירידה במעמדם של בית טוביה', בסוף הקטע כתוב: "הכהונה הירושלמית הפרו-סלאוקית כמו שמעון השני וחוניו השלישי". כמה קטעים לאחר מכן, תחת הכותרת 'חוניו השלישי הכהן הגדול' נאמר: "הכהן הגדול חוניו השלישי, שעל אף מעמדו ועמדתו היה בעל נטייה פרו-תלמית"... מה נכון ומה מוטעה? מישהו יודע או מוכן לברר? תודה מראש. עקילס - שיחה 01:32, 07 במרץ 2011 (IST)

משוב מ-26 בפברואר 2012

בפסקה על גזרות השמד כתוב: "מעשה אכזרי זה, מחריד וחסר תקדים, התבצע ללא כל מעשי התגרות או נקם מצד היהודים, וניתן להסביר אותו, אולי, על יסוד אופוריית הניצחון במסע ממצרים בחזרה לסוריה". זה לא נושא למחלוקת במחקר? זה סותר את המשך הפסקה: "ואנטיוכוס, כולו אכול זעם ותחושת ביזיון, נאלץ לחזור לסוריה, אלא שבדרך הגיעו לאזניו שמועות אודות מהומות בירושלים (נסיון המרידה של יסון), אותן הוא פירש כמעשה בוגדנות וחתרנות כנגדו. כמו כן נודע לו כי היהודים שמחו לשמע השמועות שנפוצו בדבר מותו במלחמה. כל אלה עשויים להסביר את תגובתו הקשה"  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.117.20.93 22:54, 26 בפברואר 2012 (IST)

יש ממש בדבריך והערך אכן דורש עדכון. גילגמש • שיחה 20:10, 1 במרץ 2012 (IST)

המנהיג האינדיבידואליסט

מחקתי את הפסקה: כמו כן יצוין כי בתקופה ההלניסטית התפתח טיפוס מיוחד, חדש, של מנהיג, של פוליטיקאי, שהוא קוסמופוליטי, כלומר שעיקר התעניינותו בתחומים רחבים של העולם, ולא רק של מחוז הולדתו ופעילותו. טיפוס זה הוא אינדיבידואליסט, שאינו קשור בהכרח לעמו ומשאת נפשו היא התועלת שהוא מפיק לעצמו. טיפוס זה היה זר לחלוטין מבחינת נקודת השקפתה של היהדות ושל ההנהגה היהודית שהתפתחה בתקופת בית שני.

כי אין לה שום ביסוס. זאת טענה מגוחכת. האם מנהיגים קודמים לא קיימו יחסי חוץ עם מנהיגים זרים? האם ניתן להראות כי כל הכהנים/המלכים הקודמים היו אלטרואיסטים ודאגו לעמם לפני שדאגו לעצמם?

אני מסכים עם האלמוני. גילגמש • שיחה 19:01, 2 באפריל 2015 (IDT)

התרבות ההלניסטית

גם את הפסקה התקופה ההלניסטית בארץ ישראל#התרבות ההלניסטית צריך למחוק. היא פשוט לא רלונטית לערך על ארץ ישראל, אלא לערך התקופה ההלניסטית. Liad Malone - שיחה 00:56, 3 באפריל 2015 (IDT)

מסכים. הצורה שבה כתוב הפרק לא מתאימה לערך הנוכחי. גילגמש • שיחה 03:46, 3 באפריל 2015 (IDT)

התמונות לא מתאימות

שתי התמונות הראשונות לא קשורות כלל לארץ ישראל. התמונה הימנית העליונה מתארת מבנה מיוון היבשתית ואילו התמונה השנייה קשורה לאסיה הקטנה. צריך למצוא תמונות מארץ ישראל. גילגמש • שיחה 10:51, 16 ביולי 2015 (IDT)

מקור למידע

תחת הכותרת "הכיבוש היווני-מוקדוני ומלחמות הירושה" מופיעה הפיסקה - "קיימת מסורת של ביקור אלכסנדר בירושלים ובבית המקדש, אך נראה שהאירוע לא התרחש" אשמח לשמוע על סמך מה מגיעים למסקנה הזאת, שהיא בניגוד לכתוב בגמרא, אצל יוסף בן מתתיהו, ובניגוד לפסיספס שנימצא המתאר מפגש בין אלכסנדר מוקדון לכהן גדול.

בערך הויקפדי "אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות" מוסבר שהאפשרות של מפגש בין אלכסנדר מוקדון לכהן גדול לא סביר כי "למעשה הקשר בין אלכסנדר לבין תושבי יהודה היה כמעט אפסי" וגם "בניגוד למציאות ההיסטורית, מתאר התלמוד בהרחבה את המפגש בין אלכסנדר לראשי היהודים" איך הגענו למסקנות נחרצות שכאלה עד כי אנחנו מכנים אותם "מציאות היסטורית"?

ההסבר המוצע בערך המוזכר לעילך הוא זה: "שתי הגרסאות של האגדה לא מסתדרות ברובן עם מסקנות ההיסטוריונים, ולא מתאימות למהלכים ההיסטוריים של מוקדון. למוקדון לא היו זמן או סיבה להתעסק בעם לא חשוב כמו היהודים, ועבר רק דרך מישור החוף הישראלי על מנת להגיע למצרים"

האם המסקנה הנחרצת שהמפגש לא היה ולא נברא נשען אך ורק על הגיונו של מן דבוא, או שמא יש איזו משענת ראוייה יותר למסקנות הנחרצות האלה

Alegronontropo - שיחה 09:11, 20 בדצמבר 2015 (IST)

כדי לאשש טענה היסטורית לא צריך להוכיח את ההפך ממנה. צריך להוכיח שאכן התרחשה. מקורות עתיקים אינם אמינים די הצורך כדי שנוכל להסתמך עליהם באופן עיוור. לכן, המחקר המודרני משלב בין מקורות רבים, ממצאים ארכאולוגיים ונתונים אחרים כדי להגיע לחקר האמת. אם ברצונך לאשש את הטענה שאלכסנדר הגדול אכן ביקר בירושלים עליך להביא מקור מהיסטוריון מודרני מוכר שמתמחה בתקופה הזאת שיטען כך. אחרי שתעשה את זה, אפשר יהיה לדון על איכות המקור שלך ולחפש סתירה למקור זה. עם זאת, אני רואה שהשאלה עולה שוב ושוב, אסתכל בהמשך בביוגרפיות העיקריות. יתכן שבכל זאת צריך להרחיב בסוגיה למען הקורא העברי שמתעניין יותר באזור זה. אולי אפילו התייחסתי לזה כבר בערך אחר עם מקור. צריך לחפש. גילגמש • שיחה 10:32, 20 בדצמבר 2015 (IST)

התייונות

המשפט הבא מהערך נתפס על ידי כמוטה:

"נגד חכמת היהדות וסולם הערכים של היהדות, והמצוות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום."

איש השלג - שיחה 00:46, 11 באפריל 2016 (IDT)

מדוע? גילגמש • שיחה 18:28, 11 באפריל 2016 (IDT)

המשפט מציג את היהדות כתורה יותר מוסרית וכן כ"חכמה". איש השלג - שיחה 01:53, 13 באפריל 2016 (IDT)

אני באופן אישי לא חושב כך, אבל איזה ניסוח אחר אתה מציע? גילגמש • שיחה 05:34, 13 באפריל 2016 (IDT)

הבהרתי את המשפט, ישנה שם הנגדה בין הפילוסופיה (חכמה) היוונית לחכמת היהדות, לא נאמר שהיהדות חכמה וה"יווניות" אינה כזו. אני מקווה שעכשיו זה יותר ברור. ביקורת - שיחה 11:19, 13 באפריל 2016 (IDT)

אני יודע. אבל זה יכול להתפרש כך. האם היוונים לא התנהגו בצורה נאותה אחד אל השני? למה הניגוד הזה קיים גם בהקשר למצוות בין אדם לחברו? איש השלג - שיחה 15:29, 14 באפריל 2016 (IDT)

הם פשוט התנהגו בצורה שונה. אני לא מבין איפה בדיוק הבעיה. כמו שאמרתי כבר לפני כן - תציע ניסוח אחר או לחלופין פשוט תערוך לפי ראות עיניך ונראה את התוצאה. אולי יש לך ניסוח טוב יותר. גילגמש • שיחה 17:59, 14 באפריל 2016 (IDT)

דיווח שאורכב ב-08 באפריל 2019

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

כותבים סלווקים

ראה בדף שיחה:בית סלאוקוס. אלעדב. - שיחה 10:12, 3 באפריל 2019 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_50.7.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160301052601/http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_50.7.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:06, 10 ביוני 2023 (IDT)