שיחה:חגי ישראל ומועדיו

איחוד

אין טעם לשני ערכים כפולים. מה דעתך על חגי ומועדי ישראל? יום השואה אינו חג. בן הטבע 22:05, 9 ינו' 2004 (UTC)

כבר אין שני ערכים כפולים, בערך האחר (חגים ומועדים יהודיים) שמתי REDIRECT. אשנה את השם של הערך הנוכחי כהצעתך, למרות שאני שומע את מורתי ללשון נוזפת בי שיש לומר "חגי ישראל ומועדיו".דוד שי 03:39, 10 ינו' 2004 (UTC)

טעות

החגים הראשונים נהוגים על-ידי יהודים בכל העולם ולא רק בישראל

הבחנה בין סוגי החגים השונים של המועדים

יש לערוך מחדש את הערך באופן שיעניק את החשיבות הראויה והמשמעות הנכונה לכל אחד מהסוגים של המועדים המצויינים בלוח השנה העברי, לדוגמה:

חגים שציוויים מן התורה שבכתב:

• שלוש רגלים
• ראש השנה ויום הכיפורים

ימים שאינם מוזכרים בתורה שבכתב:

• ימים שמשמעותם בירוקרטית בלבד (כט"ו בשבט)
• ימי הודאה (חנוכה ופורים)
• ימים שאין להם משמעות הלכתית (כט"ו באב, ל"ג בעומר, שמחת תורה)
• ימים שהינם חלק מחגים אחרים (כהושענא רבה, שהוא חלק מחג הסוכות)

כמו כן, הערך עוסק בחגי ישראל במשמעות עם ישראל, ולכן אין מקומם של החגים והמועדים האזרחיים בערך הזה. עם כל הכבוד הראוי להם, חגי ישראל הם נחלתו של כל עם ישראל לאורך הדורות, וגם של היהודים בני התפוצות. משום כך יש לערוך את הימים האזרחיים בערך נפרד.

גדי בר-מנחם 18:07, 12 פברואר 2006 (UTC)

למה ימים כמו ז אדר ויום העצמאות נכללים בחגים "אזרחיים" ולא דתיים? יוסף שמח

יום הזיכרון ליצחק רבין

הוא חג מוכר במדינת ישראל? אחרת, מדוע הוא נכלל ברשימה זו? 69.114.173.86 04:44, 4 אפריל 2006 (UTC)

עד כמה שידוע לי, הוא קבוע בחוק שחוקקה הכנסת. אתה מוזמן להיכנס לערך(יום הזיכרון ליצחק רבין) ולקרוא שם על זה. בברכה, ינבושד 05:44, 4 אפריל 2006 (UTC)

נראה לי

שראוי להעביר את יום העצמאות ויום ירושלים לרשימת החגים הדתיים. או לפחות להוסיף גם לרשימה זו. כיוון שהרבנות הראשית לישראל, שהיא הסמכות ההלכתית העליונה החליטה שאלו חגים דתיים לכל דבר: שאומרים בהם הלל בברכה, ואין אומרים בהם תחנון, וכן לא חלים בהם דיני אבלות של ימי ספירת העומר. ולכן, נראה לי שבכלל יום העצמאות ויום ירושלים נחשבים הרבה יותר כ"חגים דתיים" מל"ג בעומר, או ט"ו בשבט, או ט"ו באב. (משתמש:192.115.21.109)

הטעות שלך היא בהנחה שהרבנות הראשית לישראל היא הסמכות ההלכתית העליונה. הנחה זו אינה נכונה. נתנאל 12:22, 22 מאי 2006 (IDT)

משפט פתיחה?

בפתיחת הערך מופיע המשפט: "המונח "חג" או "מועד" הוא בעל משמעות של יום טוב או יום של שמחה, לכן נכללים בהגדרה זו ימים רבים". אם כך למה ימי אבל נחשבים חלק ממעודי ישראל גם? אני חושב שההגדרה הנ"ל מתאימה רק ל"חג", אך לא ל"מועד". דניאל ב. 05:45, 20 במאי 2008 (IDT)

מסכים. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו באייר ה'תשס"ח • 06:22, 20 במאי 2008 (IDT)

מה משמעותה

של הפסקה: קיום חגי ישראל בשואה? נראה לי קצת לא קשור. אם כבר ההיפך, להוסיף בשואה 'מסירות נפש' וכו' וכו' וכו'. אבל אם מתחילים עם דבר כזה פה, אפשר מיד לעבור לקיום... במסעי הצלב, קיום... בתקופת האינקוויזציה, קיום... במלחמת העולם הראשונה וכו'... ??? צביה - שיחה

טעמי המועדים, וכן: מועדים דאורייתא וכו'

הערך מטעה למדי ומערב את טעמי המועדים ואת טיבם על פי חז"ל עם טעמי המועדים וטיבם על פי המקרא. לדוגמא, מי שקורא את הערך, סבור שחג השבועות הוא חג מתן תורה - על פי התורה. חז"ל נחלקו בכלל באיזה תאריך מדויק ניתנה התורה, כך שאפילו לפי חז"ל חג השבועות לא בהכרח יוצא ביום מתן תורה. אולם לצד זה, אין ספק שלפי המקרא חג השבועות אינו "חג מתן תורה", אין בכלל "חג מתן תורה" במקרא, כשם שהר סיני לא התקדש כ"מקום מתן תורה". חג השבועות הוא חג הקציר נטו. עוד דוגמא: חג הסוכות מתבאר כזכר לענני הכבוד וכו'. גם זה כמובן הוא על פי חז"ל (מחלוקת בחז"ל) וברור שלא לפי המקרא. המקרא אינו מזכיר את ענני הכבוד הללו שישבו בהם ישראל כבסוכה, כמובן.

טיבם של המועדים: נכתב שראש השנה ויום הכיפורים הם ימי הדין וכו'. גם הדבר הזה הוא על פי חז"ל. על פי התורה, א' בתשרי הוא יום תרועה. יהיה מובנו של זה אשר יהיה. לא נאמר שם דבר ברור לגבי יום הדין, או לגבי היות יום זה "ראש השנה". לא קראתי את יתר הערך, משום שהגעתי אליו "בטעות", אבל הוא אינו תקין.

שגיאה לשונית

ברשימת החגים הדתיים, תחת המצוות, בט"ו בשבט, כתוב "לטעת". המילה הנכונה מבחינה לשונית היא לנטוע! יש לתקן... Omermanhaimer - שיחה 13:47, 10 במרץ 2013 (IST)

מקור המילה חג

מה הדבר הזה: "מקור המילה בתקופת המקרא, הוא נובע (?) מהמילה חגיגה, מקור המילה הוא לחוג." הקטע עם החגיגה לא קשור, כי חגיגה נובעת מחג ומלחוג, ולא ההיפך. גם פרשנות הפסוק חלב חגי לא מוסכמת שהיא מתייחסת לקרבן חגיגה ולא לקרבן הפסח. זה נשמע יותר כמין מובאה פדגוגית המושתלת במשפט. אנא תקנו...

תשובה: מקור המילה "חג" טרום מקראי (פגאני). המילה חג מהשורש לחוג (חוגה) כלומר מעגל. מחזור הירח (העגול), נחגג כל חודש בחודשו (במולד הירח ובירח מלא) ע"י מחזיקי לוח השנה הירחי (כלומר גם היהודים בעבר). מכאן בא לידי ביטוי כפל המשמעות של "חג": 1."מעגל" 2."חגיגה". - שהשתלבו בעבר יחדיו באורחות החיים. שאריות (פגאניות, שלא רצויות מבחינת היהדות) הן לחגוג (לבוש לבן וכד') בתחילת כל חודש.

מכיוון שאין אף אחד שמלמד את הנושא בבי"ס, ולא ב-TV, מניח שגם הקורא הממוצא לא יכיר את המקור הלא מקראי של החגים. אשמח להוסיף בדף פרק (לא קצר) שיתאר את ההיסטוריה החילונית של חגי ישראל (מוזמנים להציע שם הולם ולא מתגרה לפרק), כדי להסביר את מקור החגים והתאריכים שלהם (והפוליטיקה שהיתה בדרך) בראות חילונית-היסטורית.

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בטבלה למטה כתוב שראש השנה ב-א' ו-ב' בתשרי, מדאורייתא. בפועל, רק א' בתשרי הוא מהתורה, ב' בתשרי- מדרבנן. (שלא תהיה טעות בחישוב החודש, קבעו גם את ב'). דווח על ידי: נועם נדב. 212.76.118.36 19:37, 5 במאי 2015 (IDT)

תודה. Nachum - שיחה 11:42, 6 במאי 2015 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בטבלה למטה, במנהגי פורים יש להוסיף סעודת פורים דווח על ידי: נועם נדב 212.76.123.114 16:50, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:05, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

ערבוב בין חגים לימי ציון

הערך מבלבל בין חגים ממש , לבין ימים שבאים לציין משהו, כמו טו בשבט למשל , או חגיגות בעדות מסוימות , יארצייטים וימי ציון מאורעות כאלו ואחרים או אף צומות. זה אינו חג. לכן יש לשנות את התוכן או את שם הערך. מיראני - שיחה 00:46, 9 במרץ 2017 (IST)

ימי תענית מיוחדים

בלוח השנה העברי ישנם גם כמה ימי תענית מיוחדים כגון: תענית בתרא וכיוצא בזה. פארוק - שיחה 21:33, 22 באפריל 2019 (IDT)

ימי זיכרון ממלכתיים וימים נוספים

מדוע ימי זיכרון ממלכתיים מופיעים בערך? הם לא נכללים לא בחגי ישראל, ולא במועדי ישראל. אפשר לכתוב ערך על "ימים מצויינים במדינת ישראל", או להרחיב את הפסקא הרלוונטית בערך מדינת ישראל. לא כל דבר שמופיע בלוח השנה של משרד החינוך הוא חלק מחגי ישראל.
כוונתי ל:יום העלייה, יום הרצל, יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, יום הזיכרון לרחבעם זאבי, יום הזיכרון ליצחק רבין, הודיה ותמיכה בפצועי מערכות ישראל, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. , בעלי הידע ביהדותdavid7031 • שיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ף • 18:09, 9 בדצמבר 2019 (IST)

ואם כבר, גם על שיוך יום העצמאות לחגי ישראל ומועדיו אפשר להתווכח... בן עדריאל • שיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ף 18:22, 9 בדצמבר 2019 (IST)

הערך אינו מצומצם לחגים מדאורייתא, אלא יש בו גם חגים ומועדים מדרבנן. האם יש לעצור כאן? אינני רואה סיבה לכך. בוודאי אפשר להמשיך למועדים שקיבלו התייחסות של האורתודוקסיה הציונית, כמו יום העצמאות ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. אם הגענו עד הלום, אני לא רואה הצדקה למונופול של הרבנות על קביעת מועדי ישראל, וסבור שיש מקום גם למועדים שנקבעו על ידי הכנסת. דוד שי - שיחה 18:40, 9 בדצמבר 2019 (IST)

לגבי ימי זיכרון, מסכים עם david7031 שאין מקומם בערך זה. זה לא עניין של מונופול של הרבנות. יום הזיכרון ליצחק רבין (למשל) פשוט לא קשור לחגי או מועדי ישראל. מה לעשות. גם יום פטירת הגר"א או הבעש"ט הוא לא יום שראוי לאזכור בערך על מועדי ישראל.
לגבי יום העצמאות, לדעת רבים מחכמי ישראל זה יום מיוחד שראוי להיכלל במועדי ישראל, גם אם הוא לא ממש חג, ורבים מחשיבים אותו לחג ממש (כמעט כמו חנוכה). לכן ראוי שיופיע.
אגב, גם יום העצמאות מקבל את זכותו להופיע בערך לא מפני שהוא ממלכתי, אלא מצד התוקף ההלכתי שלו, שהרי בפתיח של הערך נאמר: "חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.". כל מה שאינו עונה להגדרה 'חג ומועד יהודי', אין מקומו בערך. אם יום העצמאות לא היה מקבל גושפנקה יהודית, גם הוא לא היה ראוי להיכנס. יאיר דב • שיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ף • 18:48, 9 בדצמבר 2019 (IST)

בעיניי לא מוצא חן שיום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל מופיע ב"חגי ישראל ומועדיו", בעוד שאירועים כמו פורים סרגוסה (או אפילו י"ט בכסלו) לא מופיעים. לדעתי הערבוב בין הדת ללאום והמדינה הוא עירוב פרשיות. דגש חזק - שיחה 18:50, 9 בדצמבר 2019 (IST)

אין זה נכון מתודית להתיייחס לתאריכי פורים שני שהינם מועדים פרטיים של היחיד ללא שום רלוונטיות לכלל הציבור ובמחינה זו גם קהילה היא יחיד. ומבחינה זו הדבר נכון גם ל-י"ט כסלו וכד'. ואעפ"כ ניתנה התייחסות באופן אגבי בתחתית הערך בפרק של חגים עדתיים בולטים לרלוונטים שבהם. ניתן לדון אם יש מקום לאזכר אחרים שם כגון י"ט כסלו.מי-נהר - שיחה 06:50, 10 בדצמבר 2019 (IST)

צריך להפריד בין ומדינה. מועדים דתיים, מקומם בערך. מועדים לאומיים, מקומם במקום אחר. יום העצמאות הוא החריג בשל העובדה שיש האומרים בו הלל ומתפללים תפילת חג (אולי גם יום ירושלים).Eladti - שיחה 19:04, 9 בדצמבר 2019 (IST)

מסכים עם דגש ואלדיטי (ולדעתי גם ליום העצמאות אין מקום בערך). חסר תקנה :-) • שיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ף • 20:55, 9 בדצמבר 2019 (IST)

ליום העצמאות יש היבט דתי מובהק במקביל להיבט הממלכתי. ‏DGtal‏ - שיחה 22:33, 9 בדצמבר 2019 (IST)

מש:יאיר דב וEladti, אם אני מבין את ההצעה שלכם, אתם מציעים להכניס לערך כל חג או מועד שצוין במנהגים דתיים או בא לידי ביטוי בליטורגיה היהודית, גם אם בקהילה ספציפית ולא בכלל עם ישראל. אני מקבל את הקריטריון הזה, אבל לכאורה הוא מכניס לתמונה ימי פורים מקומיים ותעניות ציבור מקומיות, ואין לדבר סוף. בן עדריאל • שיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ף 23:09, 9 בדצמבר 2019 (IST)

בהחלט אין מקום לימי הזיכרון הלאומיים בערך... הערך צריך להכיל חגים ומועדים אונברסליים, לא רק כאלה שנחגגים או מצוינים במקום אחד בלבד (א"י). בברכה בן-ימין - שיחה 00:44, 10 בדצמבר 2019 (IST)

אוניברסליים זה קריטריון בעייתי, שהרי פורים לא נחגג בימי בית ראשון, למשל, ותענית אסתר היא מנהג בבלי מאוחר. בן עדריאל • שיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ף 00:52, 10 בדצמבר 2019 (IST)

כוונתי הייתה 'אוניברסליים כיום', בכל תפוצות ישראל, ולא רק בארץ. בברכה בן-ימין - שיחה 01:14, 10 בדצמבר 2019 (IST)

בן עדריאל לא יודע איך הגעת למסקנה הזאת ממה שאני כתבתי . הערך צריך להתייחס לחגים והמועדים המקובלים על כלל ישראל והם בעלי אופי דתי. Eladti - שיחה 06:29, 10 בדצמבר 2019 (IST)

בן עדריאל, גם אני לא התכוונתי לכלול ימי פורים של קהילות פרטיות, אלא חגים לאומיים של האומה, אך כאלו שהם יהודיים, ולא ממלכתיים בלבד. יאיר דב • שיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ף • 09:38, 10 בדצמבר 2019 (IST)

כתבתם שההדל בין יום העצמאות לשאר הימים הממלכתיים הוא בכך שיש לו גם אופי דתי, עכ"פ בקהילות מסויימות, ולפי קריטריון זה, גם פורים שני כלול, שהרי גם לו אופי דתי, וגם הוא נהוג בקהילות מסוימות. אני לא צריך לספר לכם שהאופי הדתי של יום העצמאות קיים רק בקהילות מסוימות ושנוי במחלוקת גם בציבור הדתי. בן עדריאל • שיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ף 13:01, 10 בדצמבר 2019 (IST)

האזכור של פורים שני ביחס לדיון זה מראה על חוסר הבנה מה זה פורים שני ומדוע הינו חסר רלוונטיות בלוח העברי. באשר ליום העצמאות רוב מנין ורוב בנין של האומה הישראלית מציין את יום העצמאות. מי-נהר - שיחה 17:30, 10 בדצמבר 2019 (IST)

לטעון שזה מלמד על חוסר הבנה בלי להסביר *למה* זה לא רלבנטי זה בערך כמו לנפנף בידיים – משהו שבדרך כלל נועד לשכנע המון נבער או את הטוען בעצמו. לא צורת הסברה בדיון מתורבת.

לגבי יום העצמאות, אלו שרואים בו מועד *דתי* הם קבוצה קטנה ביחס לדתיים שלא מציינים אותו. דגש חזק - שיחה 17:35, 10 בדצמבר 2019 (IST)

האמנם לא הסברתי ? ראה תגובתי המאוחרת מהבוקר בהזחה לתגובתך לעיל.

באשר למה שכתבת על היחס והקוטן זה גם אינו נכון עובדתית. היהודים יראי השמים המציינים את יום העצמאות בארץ ובעולם מספרם גדול יותר לא שמספר זה הדבר היחיד שרלוונטי, ויתר על כן אתה טועה כשאתה מוציא מהכלל את מי שאתה בוחר לקרוא לו "לא דתי" בעוד אין זה נכון להשתמש במינוח זה לענייננו, בנוסף לכך גם ההגדרה הסוציולוגית וההלכתית ליהודים המקיימים את היהדות ומורשת האומה מתייחסים להרבה מעבר למינוח הסדומאי של "דתי". מי-נהר - שיחה 17:40, 10 בדצמבר 2019 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ אנחנו מתווכחים על עובדות, וחבל. בן עדריאל טען טוב מאוד שפורים שני ויום העצמאות הם ימים שמבחינה דתית הם סקטוריאליים. כנ"ל י"ט כסלו.
התפיסה שלך (כנראה. אולי אני לא מבין אותך נכון) היא שהמדינה והלאום חד הם, ושניהם והדת היינו הך. ועל כך נֶאֱמַר "להפריד את הדת מהמדינה!" ;) דגש חזק - שיחה 17:54, 10 בדצמבר 2019 (IST)

אכן לא הבנת את דבריי. וחבל שתנסה לייחס לי תפיסות על רגל אחת. מי-נהר - שיחה 18:08, 10 בדצמבר 2019 (IST)

זה לא ממש קשור להפרדת הדת מהמדינה, כי גם אם המדינה היא מדינה יהדות, זה קשר חד-צדדי, והיהדות היא לא בהכרח "מדינתית" (או "ישראלית") במקביל. החילוק בין יום העצמאות לימי פורים שני ותעניות מקומיות (כ' בסיוון, למשל, אבל בהחלט לא רק) הוא לא מהותי, אלא אולי כמותי, וגם זה רק אם נקבל את ההנחה שבקרב רוב היהודים יום העצמאות הוא חג דתי. שניהם ימים המצוינים בקרב קהילות ולא התקבלו בכל עם ישראל. מאידך, אני חושב שאפשר להציע גם גישה אחרת, שלא קשורה בהכרח לשאלת היותו של החג חג דתי. לפיה, מועדי ישראל הם מועדים שהם חלק מלוח השנה העברי. לפי זה ימי הזכרון הממלכתיים אכן חלק ממועדי ישראל, כי הם חלק מלוח השנה שלו, אבל זה עדין לא מוציא את פורים שני מהמשחק. אני מודה שאין לי הצעה טובה מה להכליל בערך הזה. בן עדריאל • שיחה • י"ג בכסלו ה'תש"ף 18:23, 10 בדצמבר 2019 (IST)

הבסיס של הלוח העברי מלבד סדרי השבת מבראשית, הוא ישראל שמקדשים את הזמנים.

הלוח העברי בכללו זה שנקבע ע"פ חשבון מראש לדורות, תוקפו הוא רק מכח מה שהיושבים בארץ ישראל נותנים לו למפרע.

עד כדי כך שאפילו אם כל עם ישראל היו בחוצה לארץ ובארץ ישראל היו רק עשרה אנשים עמי ארצות רועי בקר כורמים ויוגבים להם היה הסמכות לקדש את החודש מאחר ודווקא הם קרויים בהלכה עיקר קהל ישראל.

ממילא ההשוואה בין יום העצמאות שנתקבל על ידי העם היושב בציון ובכללו חכמי ישראל מכל העדות כמו גם הרבנות הראשי לישראל אינו עומד בשום קנה מידה ביחס לחג של יחיד שקרה לו נס הצלה ובכלל זה קהילה נקראים יחיד כנ"ל.

והמנסים לטעון או לטשטש את העובדה שהעם היושב בציון לא עמד בפני סכנת כליה ושניצלו ממנה על כל המשתמע מכך הלכתית אינם אלא משקרים. וממילא אין כאן הצלה של קהילה אלא הצלה של כלל ישראל. וממילא אין כאן שום יסוד של השוואה לפורים שני.

וראיה לדבר ניתן לראות בחוש שיהודים בכל העולם מציינים את יום העצמאות הגם שאינם יושבים בציון כלל. בעוד מי זוכר ומי שומר את ימי פורים שני של יחידים או קהילות.

בינתיים נהנים כאן מהפריוילגיה שהעוקבים אחר הערך הם ויקיפדיים דתיים בעיקר. אבל הניסיון להוציא את יום העצמאות או יום הזיכרון לחיילי צה"ל וכיו"ב, מלוח השנה העברי לא יעבור בקהילת ויקיפדיה כקהילה לכשהיא תידרש לכך.

בלי קשר הערך כאן סבל מהזנחה ותמיד יש מה לשפר בו. מי-נהר - שיחה 18:44, 10 בדצמבר 2019 (IST)

מלבד שהטיעון הנ"ל אינו אנציקלופדי, ומלבד מה שהוא לוקח עמדה (מחודשת בפני עצמה) של הרמב"ם והופך אותה לחזות הכל, הוא גם לא נכון. לא כל היהודים היושבים בציון רואים משמעות דתית ביום העצמאות, וגם לא כל חכמי ישראל מכל העדות. את הטענה שהם משקרים אתה מוזמן להפנות אליהם במסגרת פולמוס על יום העצמאות בהלכה, אבל ויקיפדיה אמורה לתעד ולא להביע עמדה. מאותה הסיבה, הקריטריון לא יכול להתבסס על פרשנות האירועים בנשי המקרים, אלא על המעמד שלהם בעמ"י בפועל, ובמעמד זה יום העצמאות אינו שונה מכ' בסיוון: שניהם צוינו כמועד דתי בידי חלק נכבד מעם ישראל, אף אם לא כולו. שכחת ימי הפורים והתעניות של הקהילות היא מכח העובדה שהצורר הנאצי השמיד את הקהילות שנהגו בהן (בדרך כלל), ואם ח"ו מדינת ישראל תפסיק להתקיים כך, זה מן הסתם מה שיקרה ליום העצמאות (עי' במחל' לגבי מגילת תענית). לגבי הטענה שלך על המשתתפים בדיון, נראה לי בדיוק להפך, שעצם המצאות יום העצמאות כאן מלכתחילה (וכן סגנון הכתיבה ביום העצמאות בהלכה ונספחיו) הוא תוצאה של יתרון מוחץ בויקיפדיה לאנשים שהשקפת עולמם אכן רואה ביוה"ע ערך דתי. (אציין, שאין לכך כל קשר להשקפתי האישית על יוה"ע ומשמעותו הדתית.) בן עדריאל • שיחה • י"ג בכסלו ה'תש"ף 19:09, 10 בדצמבר 2019 (IST)

מה אני אמור לעשות כעת ? להראות משפט משפט בדבריי כיצד הוצאת אותו ממשמעותו הלשונית ?

ואם את המשמעות התוכנית שיבשת אז את המשמעות המהותית של הדברים ? אין לי ענין בשיח חירשים.

ממילא לדברים יותר מסודרים למטה לא התייחסתם אז למה לי לקבור פה את הדיון עוד יותר? מי-נהר - שיחה 19:19, 10 בדצמבר 2019 (IST)

לא טענת למטה משהו שלא טענת למעלה, ולכן התמיהה למה אתה פיצלת את הדיון ללמטה. אולי כדי שזה ייראה סיכום של הדעות של כולם.

או שאתה לא יודע להסביר את עצמך, או שאתה לא מבין את מה שאתה טוען; כי כשמנסים להסביר לך את הטעות (או את נקודת המחלוקת) אתה פותח ב"לא רלוונטי ועצם השאלה מגלה בורות", המשך ב"לא הבנתם אותי טוב" וכלה ב"הוצאתם את דבריי מהקשרם". מילא אם זה היה רק מולי, אבל... דגש חזק - שיחה 19:24, 10 בדצמבר 2019 (IST)

האם אתה שם לב מה נכתב מתי ? אז כיצד אתה מקשה על מה שנכתב למטה ע"פ מה שנכתב שעות אחרי זה למעלה ?

והאם אינך מבין את ההבדל בין הנושא של השבירה לנושא הנידון ? השבירה מתייחסת לתהליך עצמו. שמא יחשבו שמספיק כאן לספור אצבעות. ומאירה גם את ההיבט של התבנית הראשית.

לכן העמדה שלי לא נכנסה לתגובה הראשונה אלא לתגובה חדשה. והיא הובאה שם כדי להראות שעמדתו כעיקרון, של דוד שי איננה עמדת יחיד. בכדי לאפשר להתייחס לענין שהועלה בהערת השבירה.

תת הפרק של ימים שנתיים בא להאיר נקודה לא מובחנת בכתיבת הנושא, שאיננה תלויה בהכרח בתוצאה של הדיון כאן אך קשורה אל הנושא ומצריכה עיבוד בעבודה שיתופית, ולכן מוכפפת לחטיבת הדיון הכללי שפתח דוד. מי-נהר - שיחה 20:51, 10 בדצמבר 2019 (IST)

לא הצלחתי לעקוב אחרי כל הדיון, אבל ההשוואה בין יום העצמאות לפורים קהילתי מופרך לחלוטין: יום העצמאות הוא חג דתי לכל דבר, אך עם אופי לאומי, שעל פי הבסיס ההלכתי שעליו הוא נשען, הוא מחייב את כלל האומה לחגוג אותו, גם אם ישנן קבוצות שלא חוגגות אותו, או שחוגגות אותו באופן חלקי. לכן הוא ראוי לאזכור בערך העוסק בחגי ישראל ומועדיו, גם אם יש מסתייגים ממנו. אפשר לציין בערך שיש המסתייגים ממנו, אך זו לא סיבה להסיר אותו מהערך. לעומת זאת, פורים דק"ק כלשהי, מלכתחילה חל רק על קהילה זו, ולא מדובר כאן על תאריך שאמור להיכנס למעגל השנה הלאומי של העם היהודי. גם י"ט כסליו איננו יום עם היבט לאומי כלשהו ('לאומי' הכוונה שהוא חל על כלל האומה, לא 'ממלכתי' במובן שבו מופיעה מילה זוז בערך), ואכן גם רובא דרובא לא מציינים אותו. יאיר דב • שיחה • י"ג בכסלו ה'תש"ף • 16:04, 11 בדצמבר 2019 (IST)

שוב, אתה מבסס את ההבדל בין יום העצמאות לכ' בסיון (לשם הדוגמא) על עמדת התומכים ביום העצמאות מלכתחילה. אני כלל לא בטוח שאם היית שואל את הש"ך הוא לא היחה מבקש מכל עם ישראל לציין את כ' בסיון, אבל גם אם לא, לא נראה לי נכון לבסס את הערך על העמדה הזו. לשיטתך, אם אני אבדה חג מלבי, נניח את יום הולדתו של בן-גוריון, ואסבור שהוא לא מקומי אלא שייך לכל עם ישראל, ולכן על כולם לומר בו הלל הגדול ולאכול חרוסת, גם אני היחיד שנוהג כך, הוא חלק מ"חגי ישראל ומועדיו"? סוף דבר, הרשימה לא יכולה להתבסס על מה שמייחסים לחג התומכים בו מלכתחילה, אלא על הציון שלו בפועל. הציון של יום העצמאות בפועל לא שונה בכ' בסיון או מאסרו חג פסח. [אגב, לפי ההגיון שלך, אולי צריך לציין את יוה"ע בסעיף התעניות, שהרי יש קבוצה מעמ"י הנוהגים בו כתענית ציבור וכיום אבל, והם גם סבורים שעל כולם לנהוג כך...]

הערך כיום מחולק לפסקאות המיוחדות למועדים מדאו', מועדים מדרבנן, מודים ממלכתיים ומועדים עדתיים. אולי אפשר להשאיר את יוה"ע בערך במסגרת המועדים הממלכתיים, שלא גרעו ממועדים עדתיים. לא ברור לי מדוע זכו להיכנס לרשימת המועדים העדתיים דוקא מימונה, סהרנה וסיגד, האם יש העדפה לעדות מסוימות? לדעתי עדיף לוותר על הפסקה הזו בכלל, שכן יש אין-ספור מועדים עדתיים. בן עדריאל • שיחה • ט"ו בכסלו ה'תש"ף 14:17, 13 בדצמבר 2019 (IST)

אני חושב שאפשר להבין את החילוק המובהק בין כ' בסיוון או היום שתבדה מליבך, לבין יום העצמאות. למשל, זה שכיום כל יהודי בארץ מכיר את יום העצמאות, בין אם הוא מזדהה עימו ובין אם לא, מעיד על המרכזיות שלו. אם תעשה סקר כמה מכירים את כ' בסיוון, אתה יכול לנחש אילו אחוזים מהנשאלים יכירו את היום. יש כמובן עוד הבדלים רבים. בכל אופן, אם זה היה יום זיכרון נטול זיקה הלכתית, הוא היה ראוי לאזכור בויקיפדיה, אך לא בערך זה. אבל מכיוון שיש לו זיקה יהודית והלכתית מובהקת, הוא בהחלט ראוי לאזכור כאן, תוך ציון שיש שאינם חוגגים אותו כלל, או שחוגגים באופן מינורי. ויש מיעוט קטן שאפילו מתאבלים בו. יאיר דב • שיחה • י"ז בכסלו ה'תש"ף • 09:05, 15 בדצמבר 2019 (IST)

כנראה שהחילוק אינו כה מובהק, כי אני לא מבין אותו. לפני שלש מאות שנה, רוב העם היהודי ציין את כ' סיון או לפחות הכיר אותו, אך איש לא הכיר את יום העצמאות. יתכן שבעוד שלש מאות שנה איש לא יכיר את יום העצמאות. נקודת המבט הצרה של ההוה היא מעוותת ולא מתאימה לאנציקלופדיה, לדעתי. מפרספקטיבה היסטורית, אני לא רואה הבדל במרכזיות של הימים הללו. בן עדריאל • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תש"ף 11:06, 20 בדצמבר 2019 (IST)

שבירה

• עלינו לשים לב שבניגוד לכותרת הרי שיש בדיון שנפתח כאן התייחסות לשינויי עומק מהותיים בתוכן של ערך ותיק ומרכזי מאד.
• התוכן המדובר קיים בערך מעל עשור. ואף מופיע בהתאמה בתבנית:חגי ישראל ומועדיו.
• שינוי עומק כזה לא די לו להיעשות ע"פ דיון קצר בדף שיחה של עוקבים אלא עליו לענ"ד להיות דיון קהילתי מלא במסגרת הצבעת מחלוקת וכד'.
• יש לתת את הדעת למשמעות של כניסה לדיון כזה ברמה הקהילתית הן על הערך והן על התבנית הראשית. מי-נהר - שיחה 06:38, 10 בדצמבר 2019 (IST)

אכן יש פה סוגייה מורכבת (ורגישה) בעלת משמעויות מהותיות.

מצד אחד נושא כזה יש לנקוט ע"פ המתודות של הלוח העברי ההלכה ומחשבת ישראל.

מאידך נכונה הטענה (אשר להבנתי מובלעת בעמדתו של משתמש:דוד שי ושל כותבי הערך והתבנית לאורך השנים במתכונתם זו) שיש להתחשב גם בתחום הדעת של "תולדות עם ישראל". אשר כולל למעשה את עם ישראל במסגרת מדינה יהודית.

המטרה של ערך זה היא לתת לציבור מידע מסודר בשני הנושאים הללו ויש היגיון לעשות אותם יחד. ולכן גם השם של הערך מנוסח בצורה דו משמעית.

מאחר ויש להבדיל בין השניים אכן עשו זאת בגוף תוכן הערך וסידורו, וניתן לשפר זאת יותר אם צריך בהבהרות.

התבנית הראשית הנ"ל, בנויה מבחינה זו בצורה חכמה כאשר היא מתחילה בחגים מדאורייתא ויורדת מטה בהתאם.

הסיווג של כל מועד (וזה נכון בעברית בכל 4 רבדיה לכנות זאת כך), ברור לקורא, שאיננו כאן במובנו ההלכתי (כמו בחול המועד).

לכן אני תומך בעמדתו של דוד שי ובמתודה שהזכיר לפיה מה שנחקק בכנסת יש לו מקום לאזכור וסידור בערך זה.

עם זאת יש לשים לב להגדרת הפתיח אשר איננה כוללת את החלק עליו דנים כאן, ונשאלת השאלה האם צריך להוסיף התייחסות נבדלת לחלק הזה גם בפתיח או שבאי הכללתו שם מביעים את היותו משני בהדרגה. מי-נהר - שיחה 06:42, 10 בדצמבר 2019 (IST)

יום ממלכתי ויום ציון שנתי

לענ"ד יש הבדל בחוק ובמשמעויות שיש בין יום ממלכתי (כגון יום השואה או יום העצמאות) לבין יום ציון שנתי כגון יום העליה או יום השחרור וההצלה.

כנראה שיש להבחין גם בין טקס זיכרון ממלכתי לבין יום ממלכתי. זאת אומרת ייתכן יום ממלכתי שיש בו טקסים ממלכתיים וייתכן יום, שיש בו טקס זיכרון ממלכתי למרות שהוא עצמו רק יום ציון שנתי. וכאמור גם יום ציון שנתי ללא טקס ממלכתי, אלא פשוט התייחסות סימבולית, כשמו כן הוא יום ציון שנתי.

ולכן את אלה שאינם ימים ממלכתיים ממש כמוגדר בחוק, אותם יש להבדיל מהטבלה ואולי אף מהערך כולו. תוך השארת הפנייה ב-"ראו גם" לערך שראוי שיכתב על ימי ציון שנתיים במדינת ישראל או יום ציון שנתי וכד'.

נדגים דוגמא של יום חג שאינו יום ציון שנתי מה שנקבע אודות יום ירושלים שנכתב לגביו בחוק במפורש - "הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים"." מי-נהר - שיחה 19:09, 10 בדצמבר 2019 (IST)

חידוש הדיון

בהמשך לדברים שכתבנו עמד, אבגד ואנוכי בשיחת תבנית:חגי ישראל ומועדיו#ימי ציון שאינם חגים, ומאחר שהתקיים כאן דיון בנושא זה בעבר, אבקש לחדש זאת מאחר שאכן מדובר בהחלטת "מדיניות". על ימי הציון שהנהיגה המדינה לבדה אין מחלוקת שאינם חגי ישראל, ורק חלק מוגבל מכיר בקביעות של הרבנות מטעם לגבי מעמדם של ימי הציון האחרים. יש להוציאם מערך זה ומהתבנית. אפשר בהחלט שייכתב ערך חדש על ימי ציון לאומיים במדינת יש-רא-ל או כה"ג. AddMore-III - שיחה 10:47, 4 במאי 2023 (IDT)

עד שהנך מדבר על מעמדם של ימי הציון יש לשים לב שיש חשיבות אנציקלופדית לשאלת ההתייחסות של המדינה והחברה הישראלית לחגי ישראל (עליהם אין כאן מחלוקת) ומתוך שיש חשיבות לכך יש חשיבות גם להתייחסותם לשאר הימים עליהם יש מחלוקת כביכול. והערך והתבנית עושים זאת קרי מתארים את המורכבות והשוני הללו בצורה נבונה בחלוקה עניינית הנהירה לכל קורא. מי-נהר - שיחה 03:12, 5 במאי 2023 (IDT)

כפי שכתבתי בתבנית.

למעט הנצחת אישים ממלכתית התבנית צריכה להישאר כמו שהיא. יום הרצל, כדוגמה, אינו מועד ואינו חג. Yyy774 - שיחה 11:53, 5 במאי 2023 (IDT)

דיון אם לפתוח חלון עם מיזם 'ימי מודעות ביהדות'

הנה המיזם: לדעתי זו הוספה חשובה מאד. אשלים בהמשך את עריכת הקישורים והניסוח.

גירה לגבי ימי מודעות ביהדות ב'חגי ישראל ומועדיו'. 1. למה זה לא מתאים? 2. אם כן, איפה זה כן מתאים? 3. אשמח להכוונתך לאיפה זה כן מתאים?! תודה רבה! נתן טוביאס - שיחה 02:30, 14 ביולי 2020 (IDT)

אולי גם ניתן לשלב בשיחה של חגי ישראל ומועדיו נתן טוביאס - שיחה 02:34, 14 ביולי 2020 (IDT)

אני בספק אם זה מתאים למקום כלשהו. ויקיפדיה איננה במה לקידום יוזמות. בכל מקרה, אלו לא חגים ומועדים. בעניין הודעתך השנייה – דף שיחה של ערך מיועד לדיונים על ערך. לא להכנסת תוכן שלא רלבנטי לערך. דגש חזק - שיחה 02:52, 14 ביולי 2020 (IDT) לא מדובר ב'קידום' מיזם. מדובר במיזם קיים. אשמח להראות לך גופים שמכירים בכך. נתן טוביאס - שיחה 16:57, 14 ביולי 2020 (IDT)

נא העבר את הדיון לדף השיחה של הערך. דגש חזק - שיחה 18:41, 14 ביולי 2020 (IDT) אני עורך חדש. אשמח אם תוכל להעלותו. מקוה ללמוד. תודה. נתן טוביאס - שיחה 19:22, 14 ביולי 2020 (IDT) נתן טוביאס - שיחה 21:45, 14 ביולי 2020 (IDT)

חבל על העבודה. לא מתאים לכאן.דגש חזק נתן טוביאס - שיחה 21:46, 14 ביולי 2020 (IDT)

האם אתם חושבים שזה כן מתאים?! כאן או במקום אחר? נתן טוביאס - שיחה 15:11, 16 ביולי 2020 (IDT)

ימי מודעות ביהדות - יום בשנה

מדובר במיזם לאומי, יהודי, ישראלי, סוציאלי ודתי. ארגונים רבים מתכוונים להנחילו בתודעת הציבור. רבנים חשובים, בהם, הרב מאיר מאזוז, הרב יעקב אריאל, ועוד, הביעו את תמיכתם בו בפה ובכתב. כמו כן, שותפים לו: גופי תקשורת המעניקים לו במה, ואישים ציבוריים העמלים לקדמו גם במישור החוקי והפרלמנטרי. שם המיזם: 'יום בשנה - ימי מודעות שנתיים – בנושאי יהדות מרכזיים'. תאריכים מיוחדים בלוח השנה העברי - להגברת המודעות לנושאים חשובים ומרכזיים בעם היהודי. חלק מהתאריכים והנושאים, אינם מתאימים לכלל החברה הישראלית, והם צריכים לעבור: שינוי, שדרוג, תיקון, תוספת וניסוח מחודש לשפה יותר 'ישראלית'. משכך, ניתן גם לבחור בחלק מן התאריכים בלבד, שמתאימים במיוחד לקהל היעד המסויים, שבו ממקדים את הגברת המודעות אל הנושאים.

רקע הרעיון ומטרותיו

ימי מודעות בעולם

תאריכים רבים בלוח השנה הלועזי, נקבעו, הוכרזו והוכרו על ידי האנושות, כימי ציון וזיכרון, לנושאים ולאירועים - שונים ומגוונים. התאריכים משמשים להגברת המודעות אל הנושאים והאירועים ולהכרתם, ונועדו לשם: - עידודם, קידומם, חיזוקם והעצמתם - הנצחה וזיכרון - לחשיבותם, השפעתם ונחיצותם

ימי מודעות ביהדות

נראה, כי גם ביהדות - ראוי לבחון, לבחור ולקבוע, ימים מיוחדים על נושאים מרכזיים, בסגנון האמור. התאריכים יתבססו על לוח השנה העברי, תוך שימת דגש על זיקה ברורה וקשר ישיר של הנושא הנבחר - עם תאריך ציונו.

קישור התאריך לנושא

יום המודעות לכל נושא, נבחר, בדרך כלל, על פי התאריך שבו חל יום פטירתו של האישיות איתה מזוהה הנושא במיוחד. חיזוק המודעות לנושא בתאריך זה, משמש גם גלעד וזיכרון לאישיותו ומפעליו של הדמות אליה הוא קשור. הפעילות סביב הנושא באותו יום, תוקדש להנצחתו ולעילוי נשמתו. חלק מהתאריכים נקבעו, על פי התאריך שבו התרחש אירוע היסטורי, הנוגע ומשתייך לנושא הנידון באופן מיוחד. תאריכים רבים נקבעו, על רקע מספר סיבות ומשוואות – המחברות כולן, את הנושאים הנידונים עם תאריך ציונם.

מטרות ימי המודעות

המטרות העיקריות לשמן הוקם מיזם זה, הינן המטרות הבאות: - הגברת המודעות לנושאים ולאירועים החשובים בעם היהודי - הגברת המודעות לדמויות ולאישים הנודעים והחשובים בהיסטוריה היהודית - הגברת המודעות של חלקי העם השונים והמגוונים; קהלים, שבטים ומגזרים – בארץ ובעולם, לדת, למורשת ולמסורת ישראל - הגברת המודעות ללוח השנה העברי, לתאריכיו ולשימוש בו. כאמור, בקביעת ימי מודעות אלו, יוכל גם העם שבשדות, להתקרב ולהתחבר אל היהדות ולהכירה כראוי. הרעיון התקבל בברכה ובאהדה, בידי כל רובדי העם ושכבותיו, ומהוה כלי נוסף לשימור ולחיזוק היהדות, תכניה, מנהגיה ומנהיגיה.

הפעילות בתאריכים אלו

בימים אלו: - ארגונים העוסקים בהפצת ובהחדרת הנושאים, יגבירו את הפרסום ואת הפעילות, יגייסו כוחות חדשים להרחבה והתעצמות ויחשפו ויחברו אליהם קהלים וציבורים חדשים. - לוחות שנה ואמצעי תקשורת [- עיתונים, תחנות רדיו ואמצעים דיגיטליים שונים] יקדישו להם פינות מיוחדות, ויציפו ויעלו אותם בדרכים ובצורות שונות ומגוונות. - מערכות חינוך, מוסדות לימוד והשכלה ובתי ספר, יעלו על נס את הנושאים וירחיבו אודותם. בכך יכירו גם לצעירים ולבני הנוער את הנושאים, ויגבירו אצלם את ההיכרות וההזדהות עמם.

הצעות נושאים ותאריכים

בשורות הבאות, מובאים תאריכים לימי מודעות, על הנושאים המרכזיים והחשובים בעם היהודי, במסורתו ובמורשתו [-התאריכים נכתבו לפי סדר השנה העברית]. אין חובה לקבל, לקבוע ולאמץ, את כל הנושאים והתאריכים המוצעים כאן, כמקשה אחת ובלתי נפרדת. אפשר בהחלט לאמץ רק חלקים מהם. זאת, משום שכל תאריך ונושא, עומדים בזכות עצמם, ויתכן שיהיו ציבורים וקהלים שיתעניינו בחלק מהנושאים בלבד. כן, יהיה ניתן לקבוע עוד תאריכים, על נושאים חשובים נוספים. כמובן שאין הכונה לקבוע ימים אלו כך שיחולו בהם דינים ייחודיים או הלכות מיוחדות. ימים אלו נועדו, אך ורק לשם הגברת המודעות והעצמת הפעילות.

הנושאים והתאריכים

תשרי

- א' תשרי-ראש השנה, תחילת עשרת ימי תשובה

- יום המסירות-נפש העולמי [ - עקידת-יצחק ( - הניסיון העשירי והקשה ביותר מבין העשרה ניסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו, כלשון הגמרא במסכת סנהדרין דף פ"ט: ואף הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם, ניסיתיך בכמה ניסיונות ועמדת בכולן, עכשיו עמוד לי בנסיון זה, שלא יאמרו אין ממש בראשונים) – ב'פ"ו; מקור התאריך: ספר הזוהר, ומשמעות מדרש ויקרא רבה פרשה כ"ט פיסקא ט', וכן נוהגים להזכיר את זכות עקידת-יצחק ב'סדר זיכרונות' שבתפילת מוסף של ראש השנה. אולם במדרש שמות רבה מבואר, שהעקידה הייתה בחודש ניסן. ובאחרונים מובא בשם פרקי דרבי אליעזר ( - ולא נמצא בידינו) שהעקידה הייתה בי' תשרי]

- יום הצניעות העולמי [ - פטירת שרה-אמנו ( - הראשונה והחשובה מבין שבע הנביאות שקמו לישראל; ירושלמי מסכת סוטה פרק ז' הלכה א' דף כ"ט) – ב'פ"ו; מקור התאריך: ספר הזוהר, ומשמעות מדרש תנחומא פרשת וירא פיסקא כ"ג ( - ממה שכתב ששרה אמנו נפטרה ביום עקידת יצחק - ומשמע שם קצת, שאף העקידה הייתה בא' תשרי). ויש אומרים שגם נולדה אז – א'תתקנ"ט. אולם במדרש אסתר רבה כתוב, שנפטרה בחודש חשון]

- יום פקידת-העקרות העולמי [ - פקידת: שרה-אמנו - ב'מ"ט, רחל-אמנו - ב'קצ"ט, וחנה-אם שמואל הנביא - ב'תת"ל; מקור התאריך: מסכת ראש השנה דף י"א]

- י"ט תשרי-ד' דחול המועד סוכות – יום יהדות ליטא העולמי [ - פטירת רבי אליהו מווילנה-הגאון ( - הגאון החסיד, ובפשטות – הגאון מווילנה, וביידיש: דער וילנער גאון, או בראשי תיבות: הגר"א. היה גדול בכל התורה - במקרא, בתלמוד, במדרש, בהלכה ובקבלה, וחיבר ספרים וביאורים לרוב חלקי התורה. נחשב לאיש אשכולות הבקיא גם במדעים - על פי עדות של תלמידיו והספרים שנכתבו מפיו, הוא היה בעל ידע במתמטיקה, הנדסה, ביולוגיה, רפואה וניתוח, אסטרונומיה, גאוגרפיה, בלשנות ומוזיקה, אך נמנע מלעסוק בלימוד רקיחת סמי רפואה – על פי הוראת אביו. הוא החכים גם בהגות האנושית ובפילוסופיה, ועם זאת התנגד ללימודי מדעי הרוח הכלליים, משום שלא ראה בהם תועלת אמיתית לחיי האדם היהודי. וראה בהקדמת ספר פאת-השולחן - מתלמידו המובהק רבי ישראל משקלאוו ( - שנפטר בט' סיון תקצ"ט), שהאריך לפרט את חכמתו, בקיאותו וידענותו – בנושאים הנזכרים, והביא את השקפתו על לימודם ועל אמיתות ודיוק מהותם ותכנם) – ה'תקנ"ח]

חשון

- י"א חשון – יום הגאולה והישועה העולמי [ - פטירת רחל-אמנו ( - עליה נאמר בירמיהו פרק ל"א פסוקים י"ד-ט"ז: כה אמר ד' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, כה אמר ד' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ד' ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך נאום ד' ושבו בנים לגבולם) – ב′ר"ז; מקור התאריך: על פי ילקוט שמעוני שמות פרק א' שכתב: 'בנימין נולד בי"א במרחשון' (וכן העתיק רבינו בחיי שמות פרק א' פסוק ו' בשם מדרש תדשא) - ובספר בראשית פרק ל"ה פסוקים ט"ז-כ' הרי כתוב בפירוש שרחל קשתה בלידתו ומתה. וכעין זה כתב גם בספר היובלים ( - מהספרים החיצוניים) פרק ל"ב פסוק ל"ט. אולם יש הטוענים כי נפטרה בחודש אייר, בין פסח לשבועות, זאת לאור המבואר במקורות הבאים: מדרש פסיקתא רבתי פרשה ג', מדרש בראשית רבה פרשה פ"ב פיסקא ז', ומסכת מגילה דף י"ז]

כסלו

ימי התורה-שבעל-פה, י"ב - ט"ו כסלו

- י"ב כסלו – יום הספרות והיצירה התורניים העולמי [ - תאריך זה נבחר לנושא הבא, מפאת סמיכותו לשאר נושאי התורה-שבעל-פה – שיפורטו להלן בסמוך]

- י"ג כסלו – יום התלמוד-בבלי העולמי [ - חתימת התלמוד הבבלי, ופטירת רב אבינא בר רב הונא-רבינא האחרון ( - כנראה בן אחיו של רבינא הראשון (שהיה חברו של רב אשי והחל עמו בעריכת התלמוד הבבלי), שימש כתלמידו וממשיכו של רבה תוספאה, השלים וחתם את עריכת התלמוד הבבלי, מותו ציין את סיום תקופת האמוראים, והוא רבינא שנאמר עליו במסכת בבא מציעא דף פ"ו: רב אשי ורבינא סוף הוראה) – ד'רל"ד/ר"ס ? ; מקור התאריך: אגרת רב שרירא גאון ]

- י"ד כסלו – יום התלמוד-ירושלמי העולמי [ - תאריך זה נבחר לנושא הבא, מפאת מיקומו - בין יום התלמוד-בבלי ליום המשניות. זאת, היות ואין תאריך אחר המתקשר באופן מובהק אל התלמוד-ירושלמי]

- ט"ו כסלו – יום המשניות - ששה-סדרי-משנה העולמי [ - פטירת רבי יהודה הנשיא-רבינו הקדוש ( - הקרוי גם 'רבי', שימש כנשיא ישראל וכראש הסנהדרין, וכתב וערך את ששת סדרי המשנה) – ג'תתקנ"ד/תתקע"ג/תתקע"ט/תתק"פ ? ]

- 4/12 – יום חסידי-אומות-העולם העולמי [ - תאריך זה מצויין בטעות על ידי ההיסטוריונים הגויים, כיום שבו נהרג כורש השני-כורש הגדול מלך פרס ( - שבהכרזה הקרויה הכרזת-כורש, הוא נתן ליהודים רשות לשוב לארץ ישראל, ואף אישר להם לבנות את חומות ירושלים וכן לבנות את בית המקדש השני, תוך השבת כלי המקדש, החזרת כספי יהודים והבטחת סיוע כספי מקופת השלטון, כמתואר בספר עזרא פרק א' ופרק ו'. במקומות רבים בתנ"ך נכתבו עליו ביטויים מופלגים וניתנו לו תארים נדירים. על פי ההיסטוריונים הגויים, ממלכתו השתרעה על השטח הגדול ביותר שידע העולם עד אותה עת, ותקופתו זכורה לטובה מפאת העובדה שהוכרז בה חופש פולחן דתי לכל העמים שהיו תחת שלטונו) – 530 לפני הספירה ( - ט"ו כסלו ג'רל"א ? ); מקור התאריך: כאמור, תאריך זה הוא תאריך שגוי, שכן הוא אינו מתאים ללוח הזמנים והשנים בהן חי ופעל כורש על פי המסורת היהודית. על פי חז"ל, הכרזת-כורש אירעה בערך בשנים 350-360 לפני הספירה ( - ג'ת"א-תתי"א). ההפרש הגדול נובע מתיארוך שונה של אורך שלטון הממלכה האחמנית על ממלכת פרס - הידוע בשם 'השנים החסרות'. למרות כל זאת, היות ותאריך זה מצויין על ידי אומות העולם כיום הריגתו של כורש במלחמה באסיה-המרכזית - הוא נבחר לציין את הנושא המדובר, מפאת סמליותו הרבה]

- י"ט כסלו – יום החסידות העולמי [פטירתו של רבי דב בער ממזריטש-המגיד ( - גדול תלמידי הבעל-שם-טוב הקדוש וממשיך דרכו בהנהגת תנועת החסידות) – ה'תקל"ג, ושחרורו מהכלא של רבי שניאור זלמן ברוכוויטש מלאדי-בעל התניא ( - מחבר ספרי: התניא, שולחן ערוך הרב ועוד, מייסד שושלת חסידות חב"ד, ומכונה גם: 'האדמו"ר הזקן', 'הרב' ו'רש"ז') – ה'תקנ"ט; מקור התאריך: תאריך זה נקבע, נטבע וצויין על ידי אדמור"י חב"ד כ'חג הגאולה' ו'ראש השנה לחסידות'. הראשון שטבע ביטוי זה, הוא רבי שלום דובער שניאורסון-הרש"ב. זאת למרות שיום פטירת רבי ישראל בן אליעזר-בעל שם טוב מייסד תנועת החסידות – חל ביום טוב ראשון של חג השבועות, ו' סיון - ה'תק"כ ( - יש הטוענים כי נפטר ביום שני של חג השבועות ( - יום טוב שני של גלויות), ז' סיון)]

טבת

- ח' טבת – יום לשון-הקודש העולמי [ - תרגום שבעים ושנים זקנים את התורה בימי תלמי המלך – ג'תקט"ו; מקור התאריך: 'ימי הצומות' שבמגילת תענית, כנאמר שם: בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחשך בא לעולם שלשה ימים]

- י' טבת-צום עשרה בטבת – יום הקדיש הכללי [ - מקור התאריך: קביעת הראשון לציון הספרדי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, והרב הראשי האשכנזי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, וחברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, לזכר חללי השואה שלא נודע יום פטירתם – כ"ז כסלו ה'תשי"א; רבנים חשובים רבים התנגדו לקביעה זו, משלל סיבות ותפיסות. משכך, החלטה זו לא התמסדה באופן משמעותי בציבור החרדי. כיום התאריך מצויין בעיקר על ידי הציונות הדתית ]

- כ' טבת – יום יהדות המזרח העולמי [ - פטירת רבי משה בן מימון-הרמב"ם ( - הוכתר בכינוי הנשר-הגדול ( - שעולה בגימטריא כמנין: משה רבנו – 603. ראה בסמוך על הדימוי ביניהם), קרוי גם איש-האשכולות ( - ראה מסכת סוטה פרק ט' משנה ט' על פי מיכה פרק ז' פסוק א'), ועליו נאמר: ממשה (בן עמרם) עד משה (בן מימון) לא קם כמשה ( - כנראה מקורו בשער השמים לרבי יצחק אבן לטיף ( - נפטר בערך בשנת ה'ר"נ) בסוף ההקדמה) – ד'תתקס"ה; מקור התאריך: תאריך זה הינו לפי המקובל. אולם ראה 'מאמר על סדר הדורות' מרבי סעדיה אבן דנאן ( - נפטר בערך בשנת ה'רנ"ג), שבו כתוב שנפטר בי"ח כסלו]

שבט

- י' שבט – יום יהדות תימן העולמי [ - פטירת רבי (אבא) שלום שבזי ( - מגדולי היוצרים והסופרים וגדול משוררי יהדות תימן) – ה'תמ"ו/ת"ע ? , ולידת ופטירת רבי שלום שרעבי-הרש"ש ( - מגדולי המקובלים, ראש 'ישיבת המקובלים בית א-ל', ראש 'חברת אהבת שלום', רבם של: רבי חיים יוסף דוד אזולאי-החיד"א, רבי יום טוב אלגאזי-מהרי"ט אלגאזי, רבי חיים דילרוזה ורבי גרשון מקיטוב-גיסו של הבעל-שם-טוב) – ה'תס"ג/ת"פ ? – ה'תקל"ז/תקמ"ב ? ; שניהם מהחשובים ומהנודעים שבגדולי רבני ומנהיגי יהדות תימן. מקור התאריך: תאריך זה הינו לפי המקובל. אולם יש הסבורים, כי חלק מהתאריכים אירעו בט' שבט. מסורת תימן מספרת, כי ביום בו נפטר הרב שבזי - נולד הרב שרעבי]

- יום שלישי פרשת בשלח – יום הפרנסה העולמי [ - מנהג אמירת פרשת-המן. באחרונים ( - ראה טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן א' סעיף ה' ובנושאי כלים שם) מובא בשם הירושלמי בברכות (ואינו לפנינו): כל האומר פרשת המן [בכל יום] מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו. מקור התאריך: כך מקובל בשם רבי מנחם מנדל מרימנוב]

- כ"ה שבט – יום המוסר והמידות העולמי [ - פטירת רבי ישראל ליפקין מסלנט ( - מייסד תנועת-המוסר, מחברם של: אור-ישראל, אגרת המוסר ועוד, רבם של: רבי יצחק בלאזר - רבה של פטרבורג ( - מי שכתב את ספרו אור-ישראל, ומכונה גם 'רבי איצ'לה'), רבי נפתלי אמסטרדם ורבי שמחה זיסל ( - מרדכי זיסקינד) זיו - הסבא מקלם) – ה'תרמ"ג]

אדר

- א' אדר – יום השירה והפיוטים העולמי [ - משנכנס אדר מרבין בשמחה; מסכת תענית דף כ"ט, ופטירת רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא ( - היה מגדולי הראשונים; מגדולי וחשובי המשוררים והפייטנים, בלשן, פרשן מקרא, סופר והוגה דעות. עסק גם במתמטיקה, אסטרולוגיה ואסטרונומיה) – ד'תתקכ"ד/תתקכ"ז/תתקנ"ד ? ; מקור התאריך: הוספה בפירוש האבן עזרא סוף שמות, בכתב יד המצוי בספריה הלאומית של ווינה]

- ז' אדר – יום התורה שבכתב העולמי [ - לידת ופטירת משה-רבינו ( - גדול-הנביאים, מושיעם ומנהיגם של ישראל ( - ועל שם כך מכונה בזוהר הקדוש: 'רעיא מהימנא' – הרועה הנאמן) ומוסר התורה) – ב'תפ"ח; מקור התאריך: מסכת קידושין דף ל"ח ומסכת סוטה דף י"ב, וראה ילקוט שמעוני יהושע רמז ט"ו]

- כ"ג אדר – יום המקדש והכהונה העולמי [ - תחילת הקמת המשכן ושבעת ימי המילואים – ב'תמ"ט; מקור התאריך: המקורות לתאריך זה, שלא כפשוטו של מקרא, הם: ספרי במדבר פרק ז' פסוק א', ספרא שמיני פרק ט' פסוק א' ועוד מקומות רבים בתלמוד ובמדרש, וכן מוסכם על דעת רוב הראשונים. אולם בספרי בהעלותך פרק ט' פסוק ו' כתוב, שלדעת רבי עקיבא החלו שבעת ימי המילואים בא' ניסן - וראה גם מסכת סוכה דף כ"ה ( - ובתוספות שם בדיבור המתחיל שחל שביעי שלהן בערב הפסח) ומסכת פסחים דף צ' - והסכים לכך האבן עזרא בביאורו הארוך לשמות פרק מ' פסוק ב', וכן נמצא במגילת המקדש ( - שכנראה נכתבה על ידי: כת ים-המלח/הכיתיים/הבייתוסים) – מהחשובות שבמגילות קומראן]

- כ"ו אדר א' – יום בית-יעקב העולמי [ - פטירת מרת שרה שנירר ( - סופרת, מחנכת, מורה ומייסדת רשת בתי הספר בית-יעקב לבנות ישראל בפולין - מוסדות חינוך ולימוד ראשוניים מסוגם בעולם לחינוך בנות יהודיות ממשפחות תורניות) – ה'תרצ"ה]

ניסן

- א' ניסן

– יום האמונה העולמי – יום הצדקה והחסד העולמי [ - לידת ופטירת האבות הקדושים: אברהם - א'תתקמ"ח – ב'קכ"ג, יצחק - ב'מ"ח – ב'רכ"ח, ויעקב - ב'ק"ח – ב'רנ"ה; מקור התאריך: המקור לכך הוא מדיוק בדעת רבי יהושע במסכת ראש השנה דף י"א, וראה מדרש תנחומא סוף פרשת פקודי שכתב בפירוש שאז נולד יצחק]

- יום החכמה והתבונה היהודית העולמי [ - א) תחילת החודש הראשון בשנה העברית ( - על פי הכתוב בתורה, בספר שמות פרק י"ב פסוק ב', ועוד) – ב'תמ"ט; מקור התאריך: ספרא שמיני פרק ט' פסוק א'. ב) ראש השנה למלכים ולרגלים; מקור התאריך: מסכת ראש השנה פרק א' משנה א'. ג) בו ניתנה המצוה הראשונה: קידוש-החודש ( - עליה נאמר בגמרא במסכת שבת דף ע"ה: אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן, מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר: (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים, הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות) – ב'תמ"ח; מקור התאריך: שמות פרק י"ב פסוקים א'-ב']

- י"ג ניסן – יום ההלכה העולמי [ - פטירת רבי יוסף קארו-מרן המחבר ( - בעל ספרי: שולחן-ערוך, בית-יוסף, כסף משנה, אבקת רוכל ועוד, ומגדולי הרבנים והפוסקים בעם היהודי) - ה'של"ה]

אייר

- כ"ט אייר – יום חינוך הילדים העולמי [ - ערב ראש חודש סיון שניתנה בו תורה, ומנהג אמירת תפילת-השל"ה להצלחת הבנים; מקור התאריך: מקור המנהג הוא מרבי ישעיה הלוי הורוביץ-השל"ה הקדוש ( - שנפטר בין השנים: ה'ש"פ – ה'ש"צ), שהביאו בספרו ש'ני ל'וחות ה'ברית, מסכת תמיד, פרק נר מצווה, ענייני תפילה. מקובל לכנות תפילה זו 'תפילת-השל"ה', על אף שהשל"ה כתב שם שתפילה זו אינה פרי יצירתו, אלא של 'אחד המדקדקים הדבקים בהשם'. השל"ה לא פירט מי הוא אותו מדקדק, ובעקבות כך נאמרו השערות שונות בדבר זהותו של מחבר התפילה. יש שכתבו שמקור התפילה הוא מרבי שבתאי סופר ( - מפרמישלאן), שכן אף בסידורו ( - סידור הרש"ס) נמצאה תפילה זו. אחרים דחו טענה זו, משום שנראה שתפילה זו נוספה בסידורו מאוחר יותר בעקבות דברי השל"ה. יש שכתבו, שמקור התפילה הוא מהמקובל רבי בנימין הלוי, שלדעתם אף חיבר את ספר חמדת-ימים ( - ששאלת זהותו וטיבו של המחבר - האם היה קדום או מאוחר, והאם היה שבתאי או נאמן למסורת, היו שנויים במחלוקת, ובעקבות כך גם היחס למנהגים הכתובים בספר)]

סיון

- ו' סיון-שמיני עצרת, חג השבועות, יום מתן תורה, חג הקציר ויום הביכורים – יום התהילים והתפילות העולמי [ - פטירת דוד-המלך ( - מלך ישראל, אבי שושלת מלכות בית-דוד, וזכה בתואר נעים-זמירות-ישראל) – ב'תתקכ"ד; מקור התאריך: ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב' הלכה ג']

- י"ד סיון – יום עולם-הישיבות העולמי [ - פטירת רבי חיים איצקוביץ מוולוז'ין ( - תלמידו של הגאון מווילנה, רבה של העיירה וולוז'ין שבמחוז מינסק שבבלארוס ומייסד ישיבת 'עץ חיים - וולוז'ין' הנודעת בכינויה אם-הישיבות) – ה'תקפ"א]

- י"ח סיון – יום רבני ומנהיגי ישראל העולמי [ - פטירת רבן גמליאל דיבנה-נשיא ישראל וראש הסנהדרין ( - עליו ביקש רבן יוחנן בן זכאי מאספסיאנוס: תן לי יבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל; מסכת גיטין דף נ"ו) – ג'תת"ק]

תמוז

- א' תמוז – יום הקדושה העולמי [ - לידת ופטירת יוסף-הצדיק ( - שנקרא כן: על שעמד בניסיון אשת פוטיפר, וכן על שנשמר שלא ללמוד ממעשי מצרים על אף היותו המשנה למלך, כמתואר בהרחבה בבראשית פרקים ל"ט-נ') – ב'קצ"ט - ב'ש"ט; מקור התאריך: המקורות לכך שנולד בתאריך זה, הינם המקורות הבאים: רבינו בחיי שמות פרק א' פסוק ו' בשם מדרש תדשא, וספר היובלים ( - מהספרים החיצוניים) פרק כ"ח פסוק ל"ב. וכן נראה להוכיח ממה שנאמר על רחל אמו שנפקדה בא' תשרי - תשעה חדשים בדיוק לפני א' תמוז, אך ניתן לדחות הוכחה זו. אולם ב'דובר שלום' בסידור 'אוצר התפלות' דף תנ"ד נכתב, שנולד בכ"ז תמוז. ויש הסוברים ( - המקור הוא בגירסת מדרש תדשא כפי שמובאת באוצר מדרשים-אייזנשטיין עמוד תע"ח אות ח') שנולד בכ"א תשרי. המקור לכך שנפטר בתאריך זה, הוא מדיוק גירסת הזית-רענן (לבעל המגן-אברהם) בילקוט שמעוני שמות פרק א']

- כ"ט תמוז – יום המפרשים העולמי [ - פטירת רבי שלמה יצחקי-רש"י הקדוש, ( - מגדולי הראשונים, גדול פרשני התנ"ך והתלמוד ומכונה על שם כך: פרשנ-דתא) – ד'תתס"ה ( - יום חמישי 13/7/1105); מקור התאריך: כן נמצא בכתב יד סידור רש"י, וראה גם תשובות מהרש"ל סימן כ"ט]

אב

- א' אב – יום השלום והאחדות העולמי [ - א) פטירת אהרן-הכהן ( - הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, מסכת אבות פרק א' משנה י"ב) – ב'תפ"ז; מקור התאריך: תאריך זה הוא תאריך הפטירה היחיד המופיע בפירוש בתנ"ך, בחומש במדבר פרק ל"ג פסוק ל"ח: בחודש החמישי באחד לחודש, וכן פסק בשולחן ערוך סימן תק"פ סעיף ב'. אולם לפירוש הרלב"ג, הכוונה לא' שבט. ב) יש המציינים את תאריך זה, גם כיום פטירת בני-אהרן: אלעזר – ב'תקט"ז, ואיתמר. ג) על יום זה נכתב: משנכנס אב ממעטין בשמחה; מסכת תענית פרק ד' משנה ו'. תחילת תשעת-הימים ( - בהם חלים דינים מיוחדים של אבילות על חורבן בתי המקדש. בית המקדש השני נחרב בעוון שנאת חינם; מסכת יומא דף ט')]

- ה' אב – יום הקבלה העולמי [ - פטירת רבי יצחק לוריא-האריז"ל ( - המכונה גם האר"י-הקדוש, גדול מקובלי צפת, הוגה תורת 'קבלת-האר"י' ורבם של 'גורי-האר"י') – ה'של"ב]

- ט"ו אב – יום השידוכים העולמי [ - אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו וכו', ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: שא נא עיניך בחור, וראה מה את בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה וכו'; מסכת תענית פרק ד' משנה ח']

אלול

ימי שמירת הדת והמסורה, כ"א – כ"ג אלול

- כ"א אלול – יום התקנות והגדרים העולמי [ - תאריך זה נבחר לנושא הבא, מפאת סמיכותו לשאר נושאי שמירת הדת והמסורה – שיפורטו להלן בסמוך. זאת, היות ואין תאריך אחר המתקשר באופן מובהק אל התקנות והגדרים]

- כ"ב אלול – יום המנהגים והסגולות העולמי [ - פטירת רבי יעקב סגל הלוי בן משה מולין-המהרי"ל ( - מנהיג יהדות אשכנז בימיו, רבה של מגנצא וראש ישיבה בה, אבי מנהגי אשכנז ומחבר ספרי: מנהגי מהרי"ל ( - הידוע גם בשמות: 'ספר מהרי"ל' ו'המנהגים'), שו"ת מהרי"ל ושו"ת מהרי"ל החדשות) – ה'קפ"ז]

- כ"ג אלול – יום החיזוקים והקבלות הטובות העולמי [ - תחילת השבוע האחרון בשנה ( - מקובל בשם הקדמונים, שכל יום בשבוע זה, בכוחו לתקן את אותו יום בשבוע של כל השנה החולפת. כנראה, על פי הכלל: הכל הולך אחר החיתום; ראה מסכת ברכות דף י"ב)]

נתן טוביאס נתן טוביאס - שיחה 21:42, 14 ביולי 2020 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

נא להוסיף במועדים ממלכתיים את י"א באדר, יום הזיכרון ליוסף טרומפלדור ולחללי תל חי. תודה דווח על ידי: דינה 79.183.9.47 19:04, 30 בספטמבר 2020 (IDT)

מאחר שזו לא טעות אלא בקשה לתוספת אני מארכב לדף השיחה על מנת שיבחנו זאת אלו שעוקבים אחר הערך. איש השום (Theshumai) - שיחה - מחשבות על ייעול דיונים 10:13, 1 באוקטובר 2020 (IDT)

דינה צודקת הן היסטורית והן רשמית, בבדיקה באתר הכנסת מופיע ברשימת הימים שבהם טקס ממלכתי ע"פ חוק. אבדוק כיצד להוסיף לערך ולתבנית. מי-נהר - שיחה 01:26, 21 בפברואר 2022 (IST)

בוצע. מי-נהר - שיחה 01:46, 21 בפברואר 2022 (IST)

לא קשור לערך בשום צורה. זה ערך על חגי ישראל, לא חגי או מועדי מדינת ישראל. 213.8.151.58 13:46, 21 בפברואר 2022 (IST)