שיחה:חולד ארץ ישראלי

למי שלא שם לב, הקישור לאנגלית הוא לערך Spalacinae- blind mole rats או בעברית תת-משפחת חולדים. לדעתי הקישור מיותר והוא מבחינת טעות הבנתית. זה כמו שמישהו יקשר את הערך אלברט אינשטיין למקבילה הלועזית Physicist (פיזיקאי).
בעברית חסר הערך חולדים (לבנתיים) ובאנגלית חסר ערך על החולד הארצישראלי (לעוד הרבה זמן), אך זה לא סיבה לקשר את הערכים השונים
כמו כן הענקתי לעצמי את הפריוולגיה לכתוב ערך על מין (טקסונומי) במסווה של כתיבת ערך על סוג (טקסונומי). למי שזה משנה לו, שיתקן ! דליק כלבלב 07:06, 25 יוני 2005 (UTC)

אני אתקן אחריכם. אין בעיה, לנוח אני כבר אנוח בקבר :-) נדב 08:52, 25 יוני 2005 (UTC)

נדב, יופי של תיקון. כפי שידוע לך- על פי רוב אני לא מתייעץ עם אחרים כשאני מתקן טעויות פטאליות, אך הפעם התייעצתי -FOR THE SAKE OF IT כמו שאומרים...
בקרוב אני אכתוב על המינים האחרים בסוג- שההבדל הוא כלכך מינורי ביניהם, שעדיף שישארו בתוך הערך הזה (סוג רדירקט למין), רק בפסקה נפרדת. אני לא דוגל באופן מחשבתו של בן הטבע לכתוב ערך על כל בע"ח על פלנטה-ארץ כי פשוט זה לא יתכן. אולם אני דוגל בכך, שמתי שתהיינה רלוונטיות למינים האחרים יעשה להם ערך. דליק כלבלב 00:47, 26 יוני 2005 (UTC)

שאלה

"תלי ההמלטה המתנשאים לעתים לגובה של 1.5 מעל הקרקע" - 1.5 מה? מטר? דוד שי 21:06, 30 יוני 2005 (UTC)

התשובה היא - כן. גובה תילי ההמלטה הוא בן מטר לשניים, תלוי במאפייני הניקוז של השטח. שטח שאינו מנוקז היטב - תילי ההמלטה בו יהיו גבוהים יותר. Galvine

התשובה היא שזו הגזמה פראית שאביתר נבו מפיץ על סמך צילומי אוויר שבהם נראו 'מבנים' בלתי מזוהים. הוא גם טוען שהחולד "כנראה" יכול לחיות בלי חמצן כלל, למרות שהוא עצמו מצא ש%% החמצן הטרמינלי של החולד הוא כ-3% זה מרשים מספיק = שליש מאשר על האוורסט. או שביעית ממה שאנחנו נושמים כרגיל. הוא גם טוען שאפשר להרבות אותן במעבדה - לא נכון!. גם אם צדים נקבה בהריון במקרה היא או תספוג את העוברים (בשלבים ראשוניים) או תמליט ותזניח /תאכל את הגורים.

אין שום סיכוי שבעולם שנקבת חולד, חיה סוליטרית של 100-200 גר' בעורך 10-15 ס"מ, תרים בכוחות עצמה תל בגובה מטר וחצי או יותר. גם מה שהיא כן עושה מדהים. תל הטלה במקומות שבהם אדמה כבדה וכמות גשם גדולה במדדים ישראלים, יכול להגיע לקוטר של מטר, ולגובה של 60 ס"מ מעל פני האדמה. מה שעוד יותר מעניין אלה הכישורים ההנדסיים וכישורי עיצוב הפנים של הנקבה. ניתן למצוא בתוך קן ההטלה "פיגומים"- גיזרי עץ שהנקבה משתמשת בהם כדי להדביקק עליהם בוץ וליצר מעין 'תקרה'. כמו גם 'חדרים' נפרדים: מזווה ובו אגורים בנפרד בצלים ופקעות של צמחים שונים. או חדר ילדים שהוא במקום הגבוה של תל ההטלה שיהיה הכי רחוק מאפשרות הצפה, מרופד בעשבים. בית שימוש וכו'. - ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בנוסף - מדיון עם זאולוגים עולה כי חלוקות הדעות בנוגע לשיוך הסיסטמטי של החולדים, כפי שהעיר גם נדב. ברובם המוחלט של הפרסומים בעברית (של זאולוגים ארצישראלים) - קיימת הסכמה רחבה לגבי השיוך שעדכנתי בערך. מהו הנוהג בויקי? מי מכריע? Galvine

לגמרי לא ברור שמה שנבו מגדיר 'מינים' הם אכן מינים. פרטים עם מספר כרומוזומים שונה יכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים פוריים. כלומר במקרה הטוב יש כאן תהליך ספציאציה בעיצומו. הכתובת לתשובות מוסמכות ואל מוגזמות היא דר' איבניצקייה במכון לאבולוציה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מניסיון אישי יכול להיות שיש אי דיוק

אני חקלאי, ולדעתי יצירת הגומות עפר, אינן למטרת סילוק העפר. יכול להיות שזו אחת המטרות, אבל לדעתי זה גם למארת כניסת חמצן. פשוט אני רואה שבקיץ, כשהאדמה יבשה ואויר חודר פנינה, אין כמעט גומות. יש לציין שהגומות לא נוצרות בתוך המחילה הראשית, אלא כפתחים צדדיים. אני כותב את זה מניסיון - אין לי ידע מדעי.

---

עד כמה שידיעתי משגת, מצויים בישראל ארבעה מיני חולד, בן הטבע 12:19, 18 באוקטובר 2006 (IST)

שיניתי לפי ראות עיניי. דליק כלבלב 13:01, 18 באוקטובר 2006 (IST)

בחינת המלצה

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה מתקיימת כאן. ‏Ori‏ • PTT‏ 13:18, 1 בנובמבר 2009 (IST)

מידע אישי מדעי

אכן יש כאן אי דיוק. תלוליות העפר הן בדיוק כדי לסלק אדמה. החולד, 100-200 גר' דוחף בערך 2-3 ק"ג אדמה (משקל תלולית) כשאין לו יותר כוח, הוא עושה פניה ימינה או שמאלה מהתעלה שהוא חופר, דוחף את האדמה החוצה, סוגר את התעלה הצדדית, וממשיך הלאה, עד לתלולית הבאה. בעונת הזיווג (החד שנתית. בערך בינואר) אפשר לראות שורת תלוליות כמעט ישרה לאורך עשרות מטרים: הזכרים חופרים לכיוון הנקבה. זו, את מי שלא רוצה דוחה באגרסיביות, והוא הפסיד גם הרבה אנרגיה וגם לא קיבל "טיפול". ואחד מתוך כמה זוכה לתענוג. מחקר הוכיח שהיא מזדווגת עם זכר אחד. פעם בשנה. ממליטה 2-6 גורים. כלומר הם 'אחאים' (SIBLINGS) = מאבא אחד ואמא אחת. בשבי, אגב, הוא לא מתרבה. אתם רוצים עריכה מקצועית תתקשרו לפרופ' אביבי במכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה. גם בעניין העמידות לעקת חמצן (היפוקסיה) וגם בעניין הרגישות המאוד, מאוד נמוכה לסרטן.

שאלה

יש לי שאלה שלא מצאתי לה תשובה בערך דף זה. השאלה היא:כיצד נפטרים מהחולד כאשר הוא נמצא בחצר בית פרטי (מתחת למשטח דשא)?

יש שתי שיטות - אחת לצוד אותו ולהביא אותו למכון לאבולוציה - אוני' חיפה. שאל את פרופ' אביבי או דר' שמס איך עושים את זה. נחמד. קצת פעילות פיזית, סבלנות, ותחרות עם החולד מי יותר פיקח. השנייה, ברכה לבטלה: בחנויות לחומרים חקלאיים, יש כמוסות של CO. צריך למצוא את התעלה שלו ע"י חפירה משני צידי תלולית. לזרוק פנימה גלולה אחת, לשפוך קצת מים שמהגלולה ישחררו את הגז, ולסתום מחדש מיד. אני ממליץ על השיטה הראשונה. לפחות מישהו ייעשה משהו מועיל... למחקר של מחלות הקשורות לעקת חמצן: מחלות כלי דם, לב, ריאות, שבץ-מוחי וסרטן, (בעצם המחלות שהורגות את כולנו בעולם המערבי בסופו של עניין והפתרון להן מתקדם בעצלתיים) שהחולד משמש להם מודל.

תוספת לדעתי

בעניין הסרטן: אין לי מושג איך מוסיפים. רוני.

http://galileo.allmag.co.il/page/97174

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3590728,00.html

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=(Avivi%20A%5BAuthor%5D)%20AND%20cancer%5BText%20Word%5D

משוב מ-29 באפריל 2013

המאמר שפרסמה גורבונובה( ולא פרופ' אביתר נבו מאוניברסיטת חיפה, שכל תרומתו למאמר היתה בשליחת חיות לגורבונובה) יחד עם חוקרים נוספים, ב-5 בנובמבר 2012, ב-Proceedings of the National Academy of Sciences , אין בו ולא כלום עם העמידות הגבוהה של החולד לסרטן (עובדה נכונה כשלעצמה), למעט השם שניתן למאמר. לא זה גם זה: התוצאות המובאות בו סותרות זו את זו, וחסרות ביסוס מדעי ראוי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
132.74.114.22 17:13, 29 באפריל 2013 (IDT)

משוב מ-12 באוקטובר 2013

מלמד אך לא רשום גיל החולד(עד איזה גיל הוא חי) הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.199.205.68 11:42, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

דווקא כן. קרא בפרק על חסינותו של החולד מפני הסרטן. עמירם פאל - שיחה 17:46, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

שינוי שם

צריך להיות "חולד ארץ ישראלי", לא? עמירם פאל - שיחה 22:17, 6 בדצמבר 2019 (IST)

עמירם פאל, כדאי שתקשר לדיון במקום אחד. Ronam20 - שיחה 21:33, 7 בדצמבר 2019 (IST)

ראו גם הדיון בשיחה:לוף ארץ ישראלי. עמירם פאל - שיחה 11:20, 8 בדצמבר 2019 (IST)

גם כאן בעד חולד ארץ ישראלי. טיי את טיי - שיחה 12:00, 12 בדצמבר 2019 (IST)

עמירם פאל, קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. Ronam20 - שיחה 13:44, 20 בדצמבר 2019 (IST)

. בוצע. עמירם פאל - שיחה 13:54, 20 בדצמבר 2019 (IST)