שיחה:חיה (יהדות)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נראה לי שההגדרה לבהמה הוא בעל חיים המשמש במשק האדם (מבוית), דרך אגב רשימת החיות הטהורות בתורה אינה כל החיות הטהורות כל חיה מעלת גרה מפריסת פרסה ושוסעת שסע היא כשרה גם אם איננה מוזכרת בתורהTarkan - שיחה 12:57, 5 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

החיות שאינן כשרות לאכילה[עריכת קוד מקור]

למה רק כלב, חתול וחזיר בר? מה עם כל שאר מיני החיות? חובבשירה - שיחה 23:01, 7 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

הציטוט מהתנ"ך הוא חלקי[עריכת קוד מקור]

דברים יד:

ג לֹא תֹאכַל, כָּל-תּוֹעֵבָה. ד זֹאת הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. ה אַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר; וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן, וּתְאוֹ וָזָמֶר. ו וְכָל-בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת, מַעֲלַת גֵּרָה, בַּבְּהֵמָה--אֹתָהּ, תֹּאכֵלוּ. ז אַךְ אֶת-זֶה לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה, הַשְּׁסוּעָה: אֶת-הַגָּמָל וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת וְאֶת-הַשָּׁפָן כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה, וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ--טְמֵאִים הֵם, לָכֶם. ח וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְלֹא גֵרָה--טָמֵא הוּא, לָכֶם; מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ. {ס}

ויקרא יא

זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. ג כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה, בַּבְּהֵמָה--אֹתָהּ, תֹּאכֵלוּ. ד אַךְ אֶת-זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה: אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס--טָמֵא הוּא, לָכֶם. ה וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא, לָכֶם. ו וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת, כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא, לָכֶם. ז וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם. ח מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ; טְמֵאִים הֵם, לָכֶם.

מניין אם כך שאיל צבי יחמור אקו ודישון הן חיות? מוטי - שיחה 23:19, 7 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

רעיונות? טרול רפאים - שיחה 23:24, 7 בנובמבר 2008 (IST) יש מוטי - שיחה 23:33, 7 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

1. ההלכה היהודית יוצרת הבחנה ברורה בכלל בעלי החיים היונקים, בין אלה הנקראים חיה לבין הנקראים בהמה, לחלוקה זו השלכות הלכתיות רבות כפי שמפורט בגוף הערך.
עיקרו של הערך בא להבהיר את ההגדרה ל"חיה" לפי ההלכה היהודית על כל ההשלכות הנוגעות לכך, את ההבדל הפיזי בינה לבהמה ואת המאפיינים הגורמים להבדל לפי פרשני התורה. יש כנראה מקום להרחיב את ההסבר בגוף הערך וזה יבוצע בע"ה.
2. בנוגע לסוגי החיות, יש להבהיר, שאכן התורה נתנה הגדרות מדויקות לסימני הטהרה של בעלי החיים הכשרים לאכילה כפי שציטט נכונה "מוטי", אך למרות זאת חז"ל הבהירו (בתלמוד בבלי מסכת חולין דף פ' עמוד א') כי אין בנמצא חיות טהורות יותר מעשר שמנה הכתוב וכן כתב הרמב"ם (בספרו היד החזקה הלכות מאכלות אסורות פרק א' הלכה ח')

אין לך בכל בהמה וחיה שבעולם שמותר באכילה חוץ מעשרת המינין המנויין בתורה, שלשה מיני בהמה והם: שור שה ועז, ושבעה מיני חיה: איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר, הם ומיניהן כגון שור הבר והמריא שהן ממין השור, וכל העשרה מינין ומיניהם מעלה גרה ומפריס פרסה, לפיכך מי שהוא מכירן אינו צריך לבדוק לא בפה ולא ברגלים.


ומכאן התשובה למה נתן הכתוב סימני טהרה, כדי ללמד את מי שאינו מכיר את סוגי החית ושמותיהן שידע להבחין האם חיה זו כשרה היא או טהורה.
תודה מראש לכל המגיבים והמתענינים. --בברכה. אריה בן שמןשיחה 23:13, 9 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

התוכן המקורי של ערך זה אוחד עם הערך בהמה וחיה בהלכה (ראו שיחה:בהמה וחיה בהלכה) Ronam20 - שיחה 12:08, 15 בפברואר 2019 (IST)[תגובה]