שיחה:חיים עוזר גרודזנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בערך יש קישורים רבי חיים מבריסק, רבי ישראל מסלנט. האם לא צריך להיות רבי חיים מבריסק, רבי ישראל מסלנט? בדרך כלל אנו מורידים את התואר משמו של האדם. דוד שי 19:40, 8 ספט' 2004 (UTC)

בעיקרון הדרך הנכונה היא לכתוב שם פרטי ושם משפחה. חיים סולובייצ'יק לגבי רבי חיים מבריסק ולגבי ישראל מסלנט - ישראל ליפקין (אומרים שהרמטכ"ל לשעבר הוא מצאצאיו). אבל בשביל אלו שיחפשו את הכינוי הנפוץ, כתבתי את הכינוי כולו ולא קטעתי אותו. כלומר "רבי חיים מבריסק" (למעשה מבטאים כמו 'רב חיים מבריסק'). אני לא מתעקש על זה, ואם נראה לך יותר נכון לעשות אחרת, אין לי בעיה. שן שש זעם

מינויו לרב העיר[עריכת קוד מקור]

הרב חיים עוזר לא נתמנה מעולם כרבה של וילנא. מאז ימי הגאון מוילנא נקבעה מסורת שאין ממנים רב רשמי ל'עירו של הגר"א'. כאשר חוגים מסוימים ניסו למנות רב בשם רובינשטיין כרב רשמי לוילנא, דבר שפגע הן במסורת רבנות העיר והן במעמדו וכבודו של הרב חיים עוזר, קמה התנגדות עזה. בראש הלוחמים היה לא אחר מאשר ה"חפץ חיים". תומכי הרב רובינשטיין הטיחו ב"חפץ חיים" שהוא מרבה לשון הרע ומחלוקת...

מגד - שיחה 03:26, 12 באפריל 2010 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:40, 15 במאי 2013 (IDT)

מידע שנוסף לערך ואינו מתאים[עריכת קוד מקור]

עדכון.התנגדותו של הרב חיים עוזר לגבי פרסום דיון השימוש בחשמל במועד הייתה רק לגבי שבת ולא לגבי יום טוב.טענתו העקרית היא שפרסום הדיון יכול להביא מכשלה לרבים לאחר שהאיסור נתפשט בכל תפוצות ישראל ובמקרים כאלה אין לומר "תורה כרוכה ומונחת בקרן זווית,כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד" (קידושין ס"ו.) כחיזוק לטענתו שפומביות הדיון עלולה להוות "מכשול לרבים " מביא רבי חיים עוזר פסק של גדול אחד (הוא הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין בעל ערוך השולחן שדבריו נכתבו בירחון "בית וועד לחכמים ניו יורק תרס"ג ) שאומנם התיר שימוש בחשמל ביום טוב (הרב אינו מסכים איתו להלכה) אבל כדבריו לא העלה על דעתו לעשות זאת בשבת.

למעשה רוב הדיון המתנהל בתשובתו בשו"ת אחיעזר ח"ג ,סימן ס' נסוב סביב שאלת החשמל בשבת ומעניין שהרב חיים עוזר אינו נכנס לוויכוח עם בעל ערוך השולחן לגבי הדלקה וכיבוי חשמל ביום טוב אלא רק קובע שאין הלכה כמותו.(למעשה, קיימת מחלוקת גדולה בין הפוסקים עד ימינו אנו בעניין שימוש החשמל ביום טוב.הנושא רחב ידיים ואין כאן המקום להאריך בזה אבל למי שמעוניין להשכיל וללמוד עיין ספר הוד יוסף חי של הרב זרמתי על אוצר פסקי הגר"י משאש עמ'150-158 וגם ספר עטרת אבות,בירורי הלכות וחקרי מנהגים שנהגו בק"ק מרוקו כרך ב פרק כ"ז הלכה כ"ו.גם איסור שימוש החשמל בשבת איננו חד וחלק עיין שו"ת חמדה גנוזה של הרב דוד שלוש רבה של נתניה כרך א ,סימן ה,ו וכרך מ"ב אות א, מ"ג ,מ"ה ,מ"ו ודבריו החשובים באות נ"ב).יתכן שהרב גרודזנסקי לא פסל את ראיותיו של בעל ערוך השלחן ואף הסכים עקרונית איתו אבל מפאת החשש של "תרעומת המינים"(הרפורמים) נמנע מלפסוק כמותו הלכה למעשה והרחיב את איסור החשמל בשבת גם ליום טוב.כנראה שדאגתו של הרב נבעה מהתפשטותה וחיזוקה של תנועת ההשכלה במזרח אירופה באותן שנים ,חשש שהכשיר מבחינתו מניעת פרסום דיון הלכתי לגיטימי .(ולהכשרת מהלכו עיין בשו"ת שאילת דוד של הרב דוד פרידמן מקארלין חלק או"ח סימן ה' בסוף התשובה המובאת על ידו שם מוכיח המחבר שקיימים מצבים בהם מותר שדיון הלכתי בעיתי ימצא מקום בין גדולי ההוראה אבל אין לתת לו פומבי בשכבות העם בבחינת "הלכה ואין מורין כן" וזה לשונו " כי אנחנו כעת במקום המיים הרעים והתלמידים ישתו וימותו... ואיני רוצה שיתחלל שם שמיים שיקילו הרבה יותר מאשר נכון ע"פ הדין" עכ"ל.עיין גם ספרו של עמנואל עטקס הדת והחיים ,תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה).

רשכבה"ג[עריכת קוד מקור]

לא היה ביטוי מספק להיותו "רשכבה"ג" בהיקף חסר תקדים. על שולחנו נחתכו כל ענייני הכלל ובביתו יצאו ובאו כל גדולי ישראל (גם בני גילו - לא רק בני טיפוחיו) בהווה (באירופה) ובעתיד (בארץ ישראל). הוספתי את זה, במגבלות הביקורת -האובייקטיבית- של ביקורת על הניסוח הקודם. --פליטה - שיחה 16:00, 28 ביולי 2017 (IDT)

כל זה צריך להיות ממוסמך. רשכבה"ג, הוא לא יחסי ("חסר תקדים") אלא אבסולוטי. ודאי באנציקלופדיה שכולם קוראים. הוא היה הרב החרדי של וילנה ומובן מאליו שתלמידי חכמים בווילנה יצאו ובאו בביתו. אני חושב שאפשר להרחיב את הערך הזה הרבה לפי המקורות הקיימים, גם בלי להשחיל הגיוגרפיה. ביקורת - שיחה 16:19, 28 ביולי 2017 (IDT)
פליטה, אתה רגיל להגיוגרפיה וזה בעייתי. אנחנו לא מוסמכים לקבוע לקורא מיהם "גדולי ישראל", זה ביטוי הכרחי בהמודיע, אבל בלתי מוכר בויקיפדיה. מלבד זה, אני מאוד ממליץ לחשוב כמה פעמים לפני ששולפים את המילה "כל", אחרת מספיקה דוגמה אחת כדי להפריך את הטענות שלך. נרו יאירשיחה • ה' באב ה'תשע"ז • 17:04, 28 ביולי 2017 (IDT)
פליטה צןדק, הוא לא היה רבם של הספרדים, אבל הוא הוביל את היהדות החרדית באירופה באמריקה וגם היתה לו השפעה חזקה בא"י, בהתחשב בכמות היהודים באירופה התואר רשכבה"ג הוא נכון בהחלט--213.8.158.113 17:15, 28 ביולי 2017 (IDT)
מדבריך עולה שאפילו בארץ ישראל הוא לא היה רבם של כל החרדים האשכנזים, וזה עוד לפני שאר הקבוצות בגולה. צאו בבקשה מהטרמינולוגיה החרדית, היא לא נהוגה כאן. נרו יאירשיחה • ה' באב ה'תשע"ז • 17:29, 28 ביולי 2017 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: ר' איסר זלמן אמר שהרשכבה"ג האחרון היה ר' יצחק אלחנן. אולי. עכת"ד. גם הגדרה זו מוציאה מן הכלל את חסידי אוקראינה ואת כל הלא-אורתודוקסים במערב אירופה, בקיצור זה תואר שלא יכול להיות קביל בוויקיפדיה. למרות שהגרח"ע אכן היה רשכבה"ג, גם של אלו שלא ידעו זאת. עפר כולנו לרגליו. ביקורת - שיחה 17:31, 28 ביולי 2017 (IDT)
תואר רשכבה"ג משמעותו בעבר היתה שכולם היו תלמידיו ושמעו לפסקיו, בימינו הכונה שהוא הוביל את ההנהגה מהבחינה הרוחנית באופן רוחני ומעשי, תואר שהולם ככפפה ליד להגרח"ע--213.8.158.113 17:40, 28 ביולי 2017 (IDT)

פטירת חותנו והתמנותו תחתיו.[עריכת קוד מקור]

בערך בויקי כתוב כך: בשנת תרמ"ה, שנתיים לאחר נישואיו, בעקבות פטירת חותנו, ירש הרב חיים עוזר את משרת הרבנות בווילנה.

הדבר איננו מדויק, משום שבספרו אחיעזר חלק ב' סימן לט, המחבר כותב את תאריך התשובה - קיץ תרמ"ו. ובגוף התשובה מזכיר את חמיו בברכת החיים (מר חותני הגאון מו"ה אלי' אליעזר נ"י), מופיע בעמוד קצ טור א' ד"ה אולם (במהדורת הרב ברוך שמואל הכהן דויטש, הוצאת חיל, תשנ"ב).

כך שלכל הפחות יש עוד שנה מהתאריך המצוין, עד לפטירת חותנו.

אח"כ מצאתי בויקי בערך "אליהו אליעזר גרודזינסקי", שתאריך פטירת חותנו היה ט"ז בניסן ה'תקצ"א, 30 במרץ 1831 - כ"ח בניסן ה'תרמ"ז, 22 באפריל 1887.

נא לתקן