שיחה:חלונות ארדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עכשיו הערך יכול להיות מבחינתי "ערך מומלץ". בניין הספריה הלאומית כיצירה מקורית, צעירה ורעננה הוא בניין 'חילוני' מובהק - וחלונות ארדון הינם יצירה זקנה, דתית ומיסטית. חוצמזה שהעבודה הזו של ארדון היא בפירוש פגיעה בזכויות היוצרים של האדריכלים - שיצרו כאן בניין בעל ערכים סימבולים מרהיבים, שלא לחינם העניקו לו את חשיבותו הגדולה באדריכלות הישראלית. מישהו יעלה על הדעת להחליט שהרקע של הנוף אצל המונה ליזה לא עדכני, וישנה את זה לנוף של רחובות ניו יורק? לא סתם בניין הספריה הלאומית מופיע כמעט בכל ספרי ההיסטוריה הבין לאומיים של האדירכלות במאה ה-20, רק בישראל מזלזלים באוצרות המצויים בידיינו. בעיקר מחוסר מודעות. מיכאלי - שיחה 07:50, 18 במאי 2008 (IDT)

מה הכוונה "זכויות היוצרים של האדריכלים"? אני מניח שהכוונה לכך שהייתה כאן הנגדה לסגנון בו נבנה הבניין (סימבוליזם מול ברוטליזם?), אבל מה עניין זכויות היוצרים, במובנם החוקי, לכאן? ‏DGtal‏ 09:20, 18 במאי 2008 (IDT)

מיכאלי, אני שמחה לראות שהתלהבת מהערך, אבל למרות שאני זו שכתבה אותו, הוא רחוק מלהיות "ערך מומלץ". בכל אופן, לגבי התוספת שלך - אני מזהה בה זעם רב, כפי שהסברת פה, וזה נראה לי לא מתאים באנציקלופדיה, במיוחד שלא ברור כלל כי האוניברסיטה הפרה באופן חוקי את זכויות היוצרים של מישהו, כאשר ביקשה (מבחינתה) לשפר מבנה השייך לה ונמצא בתחומה. ברשותך, מיתנתי קצת את הנימה, ו"על הדרך" אשמח אם תוכל להוסיף משפט בתוך הערך על הסגנון "הברוטאליסטי" שהזכרת בו, כי לי אין מושג ירוק בדברים האלה.

אגב, הכל כמובן עניין של טעם. ציינת כאן שהבניין הוא "יצירה מקורית, צעירה ורעננה", ואילו אני מוצאת אותו גוש בטון משעמם, חסר ייחוד ולא אסתטי בשום צורה. החלונות המקסימים של ארדון מבחינתי ממש הצילו את המצב! תמרה שיחה 10:57, 18 במאי 2008 (IDT)

ממש אין זעם, אני ואהב מאוד את האולם עם חלונות ארדון, ואני גם מאוד אוהב את ארדון (שהיה מנהל בצלאל ועד היום הדיסיפלינה השלטת למשל במחלקה לארכיטקטורה בה למדתי - הובאה לבית ספר על ידי ארדון בוגר הבאוהאוס). אין זעם, אבל האמת שזה דבר שמאוד מאפיין את החברה הישראלית לזלזל באמנות ולדרוסאותה בכל הזדמנות. למשל: בניין בצלאל בהר הצופים (ובואי לא ניכנס לשאלה אם זה בניין טוב/רע/יפה/מכוער) תוכנן על פי קונספט מסוים על ידי אדריכל. בשונה מצייר שאצלו היצירה היא דו ממדית, האדריכל יוצר יצירה תלת ממדית בה ניתן לבקר ולחוות את היצירה בכל החושים. כל הבניינים שנבנים משקפים משהו, גם מבנה בול פגיעה במוצב צבאי באמצע המדבר, וכל שינוי בהם הוא למעשה שינוי המסוגל לפגוע במהות המקורית של היצירה. בבצלאל בה מנהל וסגר את כל המרפסות של הבניין שפנו אל הנוף ויצרו מבנה מדורג שמלווה את הטופוגרפיה, וכך התקבלה קופסה סתמית ולא ברורה (בצלאל שילם על הסיפור 5 מיליון שח פיצויים לאדריכל ולאוניברסיטה העברית על הפגיעה בזכויות היוצרים ובתוכנית האב של האוניברסיטה, ולמעשה הסטודנטים קיבלו בסוף בניין מחורבן, אטום ומכוער - ואם מי כולם רצים להאשים??? את האדריכל, למרות שהוא בכלל לא אחראי לשינוי הזה). בניין הספרייה הלאומית הוא אחד מהמבנים החשובים מבחינה ארכיטקטונית בישראל (ורבים הטוענים ובצדק שהוא הבנין החשוב ביותר) - יש בו ההרבה מאוד פילוסופיה: החל מיער העמודים שבחלקו המערבי, וכלה בגג הבניין - אבל אין כאן המקום להרחיב. האדריכלים ביקשו ליצור בבניין חוויה למבקר, אותה הם כיוונו בשום שכל ובאופן מאוד מאוד מחושב. עשור אחרי, באים אחרים ומשנים את היצירה וכל הקונספט משתבש. החלונות האלה הם רומנטים ומיסטיים וזקנים (הם לא מקרינים את הרוח הצעירה של האוניברסיטה ובכלל של המפעל הישראלי), יצר אותם אמן זקן ותשוש שהפסגה החלוצית שלו כבר הרחק הרחק ממנו, אקדמיה היא מקום שמחדש דברים ולא לועס את הישן בלי לחדש כלום (ואם זה כך - אז זו בעיה גדולה). כיום לא רואים את ירושלים מהספריה, הקמפוס התנתק לגמרי מהעיר, אין קשר פיזי ואין קשרק במבט, במקום זה מתבוננים על זכוכיות צבעוניות שמדברות על מיסטיקה רומנטית. מובן? מיכאלי - שיחה 21:05, 18 במאי 2008 (IDT)
הבנתי כבר מדבריך הראשונים שהחלונות של ארדון הם היפך המהות של הבניין, אבל ביטויים כמו "זקן" או "תשוש" לא הולמים, לדעתי, את היצירה המקסימה ומלאת הצבע שלו. הדברים שכתבת מאד מעניינים, ומאחר שאני, כאמור, ראיתי למול עיניי גוש בטון משעמם, אני תוהה אם אתה עשוי להיקלע מתישהו לגבעת רם, ואולי מתחשק לך להעניק לי סיור קצר בגוש הבטון, שיכול להאיר את עיניי? תמרה שיחה 22:09, 18 במאי 2008 (IDT)
לגבי זיקנה: לא כל הזהב נוצץ הוא, עבודות של יעקב אגם משנות ה-70 וכו' מאוד צבעוניות אבל כל המהות שלו נעלמת בהן. כך למשל העבודה הבולטת ביותר אפילו היום במרכז ז'ורז' פומפידו היא של אגם (החדר שהוא תיכנן לארמון האליזה) - אבל למעשה היא כבר חסרה את ההברקה אותה הוא נשא בראשית דרכו (כל צבע ייצג אות, על פי הקבלה, וכך הוא יצר טקסטים שלמים בעזרת צבעים, וכך למעשה נוצרה הרמוניה צבעונית בעלת עומק טקסטואלי - מה שנעלם מעבודותיו החל משנות ה-70. אותו הדבר אצל ארדון - כל משחקי הצבעים והצורות אותן הוא למד בבאוהאוס הפכו ארבעים שנה לאחר מכן לצבעוניות אסטית בלבד - ובזה האמנות במאה ה-20 ממש לא מתעסקת. אחד מהדברים היפים בסגנון הבינלאומי בארכיטקטורה, זה שבמקום לעטר את חזית הבניין בקישוטים ובצבעוניות, נעשה שימוש בקו נקיים ובצבע לבן בלבד, ללא כל שימוש בפטנטים שמקרינים קישוטיות ישירה, כדי להנות מאותם מבנים צריך לראות כיצד הצל פוגע בהם ומה מתרחש אז (בגלל זה דדוקא תל אביב, בשונה מערים אחרות שבהן ישנם הרבה יותר מבנים בסגנון זה - נבחרה על ידי אונסק"ו). אם את רוצה לרדת לעומק הדבר, אז מדובר כאן פשוט בחזרה לשורשים, להרמוניה האמיתית ששבה ומראה פניה בבריאה. זה התחיל אי שם בימי נפוליון, שעל פי הימור שלי - זה התחיל ביום שהוא הכריז שעל היהודים לעלות לארץ ישראל. למעשה, הכל כבר כתוב באורות. לגבי קמפוס הר הצופים - שהוא כנראה מקבץ המבנים החשוב ביותר בארכיטקטורה הישראלית, אני ממש לאיודע אם יהיה לי זמן להיגע לירושלים או לקמפוס, אבל אם אראה שכן - אז אודיע לך. מיכאלי - שיחה 23:40, 18 במאי 2008 (IDT)

ראוי לכתוב בערך אדריכל מהן זכויותיו של אדריכל בבניין שתכנן (ולהערכתי לא מדובר בזכויות יוצרים), ומה המקור החוקי או האתי לזכויות אלה. דוד שי - שיחה 08:27, 19 במאי 2008 (IDT)

הרחבת ותיקון הערך[עריכת קוד מקור]

הרחבתי את הערך, וכמו כן תיקנתי חלקים רבים שלא היו מבוססים, והוספתי ביבליוגרפיה והערות שוליים על-מנת שהערך יתאים לפורמט אינציקלופדי.

טל :) - שיחה 14:15, 23 באוגוסט 2009 (IDT)