שיחה:חסידות חב"ד/ארכיון 6

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

אריכות יתר וחוסר פרופורציה

הפרק על הרבי מליובאוויטש סובל מעיוות חמור. על הרבי עצמו יש שתי שורות, ואח"כ מתחילה אריכות רבה על תקופת מחלתו. גם הפרק על החסידות כיום סובל מאריכות מיותרת. אני קורא להוריד את כל ההסברים הפילוסופיים שאינם נחוצים כאן ולהסתפק בתיאור המצב.

ברור לחלוטין שהאריכות הזאת נוצרה מתוך משיכות החבל בין אנשי הזרם המרכזי לחברי הפלג המשיחיסטי. כל אחד הוסיף עוד ועוד לכיוון שלו, עד שהפרקים האלה יצאו מפרופורציה. צריך להחזיר אותם לתמצות המתאים. Vitag - שיחה 18:37, 29 ביוני 2010 (IDT)

על הרבי יש ערך שלם. הערך עוסק בחסידות חב"ד ועוד יש מה להרחיב ולדייק בנושא. --חיים נהר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ע 18:58, 29 ביוני 2010 (IDT)

קיצצתי בפרק על הרבי מליובאוויטש. דוד שי - שיחה 20:18, 29 ביוני 2010 (IDT)

לפי דעתי צריך לבנות אותם מחדש בסר מסודר, דבר דבור על אופנו, ופירוט שווה בכל התתי ערכים. להב אש - שיחה 23:23, 29 ביוני 2010 (IDT)

הקיצוץ היה אמור להיות גם על הפסקה "לאחר פטירת האדמו"ר השביעי" שהוא מלא בפרטים שוליים. במקביל הייתי מציע לערוך בדף השיחה, בהשתתפות מגוון הדעות, את כל הנושא מחדש, בליווי צמוד של סמכות בוררת להכרעות הבלתי אפשריות. --חיים נהר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ע 00:40, 30 ביוני 2010 (IDT)

גם לדעתי התת-פיסקה "לאחר פטירת האדמו"ר השביעי" צריכה קיצוץ והעברת רוב החומר לפולמוס המשיחיות בחב"ד בתוספת הפניה לערך מורחב. מספיק לכתוב שישנה כיום התפלגות בחב"ד, ולציין את הפרטים העיקריים ממש. התמים הנעלה - שיחה 14:20, 30 ביוני 2010 (IDT)

אני מתנגד. זהו נושא חשוב ביותר לגבי חסידות חב"ד היום. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ע • 15:06, 30 ביוני 2010 (IDT)

יותר חשוב מהאדמו"ר השביעי? התמים הנעלה - שיחה 15:27, 30 ביוני 2010 (IDT)

לא מבין את השאלה. זהו כנראה המאפיין הבולט ביותר של האדמו"ר השביעי. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ע • 16:10, 30 ביוני 2010 (IDT)

אתה טוען שצריך להאריך ולהאריך בפירוט המחלוקת לאחר פטירתו בערך זה, למרות שישנו ערך מורחב העוסק בנושא זה בדיוק. שאלתי היא, במה הדבר שונה מהאדמו"ר השביעי לו הוקדשו כמה שורות בערך זה והפניה לערך מורחב (אגב, לומר שהמאפיין הבולט של האדמו"ר השביעי הוא "לאחר פטירתו" - מגוחך כמובן). מקווה שהובנתי. התמים הנעלה - שיחה 16:18, 30 ביוני 2010 (IDT)

ברור שהפסקה "לאחר פטירת האדמו"ר השביעי" חשובה, התנהלות חסידות ללא אדמו"ר חי מכהן, היא תופעה יוצאת דופן בחסידות בכלל (למעט אולי חסידות ברסלב) ובחב"ד בפרט, עם זאת ההתמקדות בפילוג ובזוטות הוא חסר פרופורציות, יש לקצץ בזוטות אלו ולהרחיב בהתנהלות החסידות, ההסברים להמשך מנהיגות הרבי, הסמכויות הרשמיות וכולי--גששון - שיחה 16:24, 30 ביוני 2010 (IDT).

התמים, הבנתי אותך עכשיו יותר טוב. חלילה להאריך ולהאריך. לתאר את המחלוקת, פחות במידה ניכרת מהערך המורחב. "פולמוס המשיחיות" צריך לדעתי לתאר את הוויכוח בתוך חב"ד על כוונת הרבי בתחום המשיחי. הפרק "לאחר פטירתו" צריך לעבור לחלק של "החסידות לאחר הרבי". פולמוס המשיחיות הוא תחום מרכזי כאן, אבל כמובן לא יחיד. אין ערך מיוחד לחסידות לאחר הפטירה, ולכן כאן המקום. לדעתי הפילוג אינו מתואר כלל בהרחבה כרגע, ואלה לא זוטות. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ע • 16:41, 30 ביוני 2010 (IDT)

אני חושב שחבל להכביר כאן בפרטים ועדיף לכתוב אותם בערך המורחב. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:27, 1 ביולי 2010 (IDT)

בוצע - וכן כל הקטע הפילפולי הועבר ל"פולמוס". --אבגד - שיחה 16:32, 2 ביולי 2010 (IDT)

נרו - שלישית:

זה לא אמור להסתיר את הצד המשחיסטי - זה מעביר פשוט את כל הויכוח לערך המורחב. --אבגד - שיחה 11:32, 4 ביולי 2010 (IDT)

מה גם שרוב הדברים שהחזרת זה ממש פרטים טכנייים ולא עיקריים. --אבגד - שיחה 11:33, 4 ביולי 2010 (IDT)

אומר זאת כאן באופן ברור: אני מתנגד להסרת אינפורמציה מהפסקאות הרגישות ללא הסכמה כמקובל. יש בחב"ד ויכוח, דף השיחה הזה משקף אותו, וזה מידע משמעותי ביותר ביחס לתנועת חב"ד היום. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בתמוז ה'תש"ע • 12:36, 4 ביולי 2010 (IDT)

בסדר, אין בעיה נרו. חשבתי מהפיסקה הקודם שכן אפשר. לא משנה.

כעת נתחיל לדון: גם אם הטקסט נשאר, מה שיש בפנים כגון העיתונים וכל מה שהסרתי - זה טכני לגמרי. ואם צריך, אז שיהיה תימצות ולא הפרטים הללו. ההסרה שלי הייתה של שתי הצדדים מהסיבה הזו לא בשביל הסרה של הצד המשחיחי. אני לא מדבר עדיין על הצגת הדעות "חזקת משיח" כו, הסרתי - שוב כנ"ל. --אבגד - שיחה 12:57, 4 ביולי 2010 (IDT)

הבהרתי את דעתי בפיסקה הקודמת ויש לי בסיס מוצק לחשוב שאתה מכיר אותה גם מהזדמנויות אחרות (ולכן דבריך מאכזבים). העיתונים הנפרדים אינם עניין טכני. זה ממחיש את הפיצול, עניין שגם אותו אתה מנסה לגמד. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בתמוז ה'תש"ע • 13:35, 4 ביולי 2010 (IDT)

איזון חייב להיות, זה ברור. כתבת בתקציר עריכה שאני מנסה לגמד את המשחיסטים, אני מבין מכאן שאתה מבין שטעית. בהחלט בצורה ברורה רציתי להעביר את מה שמתאים לערך המורחב ולהשים כאן את מה שצריך. במקרים אחרים, כגון בערך על מנחם פרידמן, ביקורות עליו או כל דבר אחר אתה טוען שזה שולי או שזה לא בפורפוציות לערך, וכן במקומות אחרים לאוו דווקה בקשר לחב"ד. כאן, שביחס לערך זה ללא פורפורציות כלל ולהעביר לערך המוחרב ולהשים כאן את מה שכן מתאים אתה מתנגד. --אבגד - שיחה 14:02, 4 ביולי 2010 (IDT)

זה בהחלט יחס משמעותי מהזווית הזאת של אחד שרואה את חב"ד רק מהשלטים של המשיחישטים ולכן חושב שזה דבר מרכזי, הם אחוז קטן יחסית מחבד ועושים רעש של פי חמש מאות מכל חב"ד ביחד אין ספק. יש כל כך הרבה מה להרחיב. משנת חב"ד. פעילות חב"ד וזה ללא פורפורציות לא מבחינת הכל כך הרבה דברים שאמורים להיות כתובים - בקיצור, לא מביחנת כמות ולא מבחינת איכות. --אבגד - שיחה 14:07, 4 ביולי 2010 (IDT)

כבר היינו בדיון הזה. כלל לא ברור שהמשיחיסטים הם מיעוט. איש אינו מפריע לך להרחיב במשנת חב"ד. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בתמוז ה'תש"ע • 15:41, 4 ביולי 2010 (IDT)

אבגד, את התימצות יהיה ניתן לעשות כשערך המורחב על הפולמוס יהיה יציב. כרגע, כל עריכה משמעה נקיטת עמדה. חיים נהר • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תש"ע 23:25, 4 ביולי 2010 (IDT)

אבגד, אני רואה שלא עניתי לכל מה שכתבת למעלה. אתה אכן מנסה לגמד את המשיחיסטים כשאתה טוען שהם מיעוט. אין לזה בסיס. יש שני מחנות רציניים ויש אנשים באמצע וקשה למדוד. הפיצול לשני מחנות אינו ביקורת על חב"ד (למרות שאני מבין שאינו נעים לך שהדבר יופיע בערך) אלא מאפיין משמעותי ביותר בחב"ד שלאחר הרבי ואין שום סיבה להחביא אותו בערך אחר. כמו בכל חסידות או זרם שהתפצלו. לדעתי ביחס לערך לא רק שזה לא מעבר לפרופורציות, אלא לא מפורט מספיק. מה לעשות, גם לחב"ד יש צד סוציולוגי, לא רק משנה, והפעילות כוללת לא מעט משיחיסטיות. למסקנה שהמשיחיסטים אינם גוף שולי הגעתי לא משלטים כלשהם (שאיני רואה הרבה כל כך) אלא מביקור ב-770 (כולל השלטים לרוחב המקום והעוצמה של מכריזי "יחי אדוננו" בסוף התפילה) ותשומת הלב למספר הגדול של הישיבות המשיחיסטיות. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תש"ע • 16:36, 5 ביולי 2010 (IDT)

זה לא סוד שהמשיחיסטים השתלטו על 770. זה גם לא סוד שיש משפט על זה, והשופטת קבעה לפני שבועיים שתוך שלושים יום צריכים להביא למרכז לעניני חינוך את המפתחות. השאר אגיב בהקדם. --אבגד - שיחה 17:15, 5 ביולי 2010 (IDT)

אבגד, אולי תסביר לי כיצד יכולים חבורה זוטרה ושולית של משיחיסטים "להשתלט" על 770 ולסחוב משפטים כבר למעלה מחמש שנים בביתי המשפט המחוזיים והפדרליים של ארה"ב, כאשר מבחינה אפוטרופוסית-חוקית הוא שייך לאנטים (קרינסקי בלע"ז)?! כמה כוח ועוצמה צריך שיהיה לקבוצונת צפלונת שכזו?חיים נהר • שיחה • כ"ד בתמוז ה'תש"ע 20:52, 5 ביולי 2010 (IDT)

נרו, שלום וברכה:

1) קודם כל אל תערבב בין לפני הערך המורחב לאחרי הערך המוחרב. עמדתי בקשר למיעוט/רוב דעות וכולי זה עניין אחד, ועריכת התמצות לערך המורחב שיהיה בערך חסידות חב"ד - זה עניין אחר.

2) בנוגע הפיצול לשני מחנות - יש לך טעות גדולה מאוד, אתה מסתכל על העניין פשוט הפוך. בזמנו זה היה שני פיסקאות, אני שיניתי את זה לגמרי את איך שזה בנוי, אתה התנגדת, היית בטוח שאני מנסה להסתיר משהו שלא נעים לי, התעקשת על פיסקה, היה שמח, ובסוף התפשרנו בפעול (לא הסכמתי אך לא היה לי ברירה) על הדגשת האותיות של שמות שתי הזרמים. שתקתי אז, לא אמרתי לך, אספר לך היום: יש לך טעות גדולה, את איך שזה היה בנוי בשתי פיסקאות נפרדות, אני בניתי, זה היה בנוי קודם לכן אחרת לגמרי. אתה באת אחרי הבנייה שלי, כאחד מהצד, אני ערכתי שוב הפעם בצורה יותר טובה לטעמי, אתה היית בטוח שאני מנסה להסתיר פה פרטים או משהו, מנסה לגמד את המשחיסטים וכדומה. שחזרת התעקשת כולי, היה לך פשוט טעות ובגללה זה נשאר מודגש. בהחלט יש לי דעות, אני מעוניין להעמיד כל קבוצה על הסדר גודל שאני חושב שהיא באמת. אך העריכות הללו לא קשורים, יש לך טעות, לכן אני התעקשתי. אני חושב גם שלא היה אז (וגם עד לפתיחת דיון זה) מישהו שחשב שזה צריך להיות מודגש חוץ ממך, (ראה למשל בית משיח וכפר חב"ד שטענת כולי - ראית שזה לא שייך). אני לא רוצה פה את ההתערבות של ה"משיחיים"(כפי שדוד שי כתב, אף שצדק לכאורה מי שענה לו) כאן ולא אף אחד. תנו לי לסיים עם נרו.

3) לעניין המריבה פה על כל צד ושעל עם המשחיסטים, תראה, אם המשחיסטים היו מגיבים ענינית, בסדר, היו דנים על כל דבר וממשיכים האלה לנושא הבא, העניין הוא שהם ממציאים המצאות תוך כדי הדיון, וצריך הרי "להתייחס אליהם", הם מקשקשים, מבלבלים את המוח, קשה להם שיהיה כתוב כל מיני דברים, אז הם מתרצים את זה בכל מיני שטויות, מספיק עם הדברים הללו (אני לא מדבר למשחיסטים אני מדבר לנרו יאיר, שקט, לא רוצה לשמוע אתכם כעת, נדון שתדברו ענינית, מספיק). היעד שלהם בכל הנושא הזה, הוא הזוי לגמרי. עד שהערך לא יהיה כפי עמדתם - הם לא ירגעו כלל, שכח מזה, בשונה מההתנהגות הענינית של הצד של הזרם המרכזי שרואים שזה מאוזן לפי ערך, אין להם (לנו) בעיה. האנרגיות יוצאות במקום על עריכה והרחבה במרחבי הערכים, המקום הפך לזירה במקום עריכות ודיונים ענינים כפי שהיה מקודם. יש להפסיק זאת מיד. שוב אבהיר אני מדבר לנור ולא קורא לאף אחד לשום דבר.

אמשיך: כאן מה שהולך כרגע זה ללא פרפורציות ודאי, כל שטות שאיזה משחיט כותב, צריך להגיב, כל הקטע פה מוטה לגמרי, הם סחבים וסוחבים ובחיים זה לא יגמר, כל הויכוח השטותי הזה על דעת הבית דין, זה פשוט בדיחה עצובה, הטענה של שיע.ק שהזרם המרכזי לא מקיים את דעת הבית דין ממחישה זאת לגמרי, ככה זה בהכל כמעט. נמאס, זה לא לעניין. ונמאס אני בטוח לכולם ולא רק לי. (ראה מה שגששון כתב כעת תוך כדי שאני כותב תגובה זו בדף המשתמש שלו). אתה בטוח שיש פה שתי צדדים שמגישים את הדעות שלהם וצריך לפשר, יש לך טעות גדולה מאוד, זה ממש לא ככה, זה משקף את מה שהולך בחב"ד בכלל. למשחיסטים אין כללים, אין גבולות אין כלום, כשכן נונתנים להם דברים, הם מוצאים את זה מכלל פורפורציות לגמרי, ראה ערך אגוח (לא בויקיפדיה), כל המציצה הזו שם שלהם. נתנו להם כמה חברים הם כבר פתחו אגוח חדשה, וזה מה שנותנים. במה שלא נותנים המצב הרבה יותר גרוע. 770 למשל הם העיפו לפני עשר שנים גישה לזרם המרכזי, היה שם כל השנים כינוסים שארגנו המוסדות הרשמיית (עוד סקיפולציה שעם הטעונות של הילד בן השלוש לך תתוכח איתו מה זה גדול "אבל הוא יותר גבוהה" הוא יגיד לך) והם בכח הזרוע ממש ככה, העיפו אותם. שוב לגבי 770: כל חודש תשרי מתקיימות שתי ארגונים שעושים פעילות לבחורים המגיעים לרבי לחודש החגים, נו ברור, הזרם המרכזי והזרם המשחיסיטי (שוב סקיפולציות זה יום או לילה, לי נראה שאני כותב על מקלדת), הזרם המשחיסטי, כנראה אתה לא יודע, קורע (לא בחור אחד, לא שנים -) עשרות ממש ככה עשרות בחורים מורידים מידי יום את השלטים וקורעים את הדפים שלהם וכל מה שששיך לצד השני. זה השיטה זה הסגנון. שכשזה משתלם מקשיבים לבית דין כשזה לא משתלם לא מקשיבים לבית דין. כשזה משתלם לא צריך את כל החתימות (לפי הכללים שקבע שיע) של הבית דין וכשזה לא משתלם צריך שיהיה את כולם, כשזה משתלם מקשיבים לבית דין וכשזה לא משתלם אז מוצאים כבר איזה שטות מפגרת (ממש ככה) "האניטים גם לא מקשיבים גם לבית דין" מה הקשר ריבונו של עולם?? מדברים פה עם צד בכלל? יש כאן דיון עניני?. ואני לא מדבר על כל השקרים שהיו כאן, וכל המלחמות עריכה עם זה שהזכרתי מקודם, פעם התנהגתי ככה, פעם התנהגו ככה פה משתמשים אחרים. גררו כאן את כולם לסלט מטבוחה אחד.

שיע ק. לא תורם כמעט כלום מאז שהוא הגיע לכאן ורק מעורר ריב ומדון בכל מקום אפשרי, מבזבז את זמנם של עשרות משתמשים במקום להשקיע בעיכה והרחבה - על הבל ממש, על ויכוחי סרק. וכנ"ל במידה פחותה קצת לאחרונה, אך בעבר יותר משיע, חיים נהר (וכך כל המשתמשים המשיחיסטים כמעט). חוץ מהתקופה שלפני ההצבעה - הם הריצו עריכות כדי לקבל זכות הצבעה

ותוכל לעקוב אחרי התרומות (לפני שהתחילו כל המהומות שמוביל שיע) של משתמשים כמו התמים ויטאג וגששון לעומת תרומתם לאחר תחילת המהומות לאומת שיע וחיים -

לפני ששיע התחיל להטריד את כולם, עסקו בהרחבות ובתרומות ומאז רמת העריכה ירדה לגמרי ומתעסקים בעיקר בלענות לטענות שלו ולהוציא את כל האנרגיות לויכוחים הללו, לעומת זאת שיע מעולם לא התעסק בתרומות רציניות לויקיפדיה, מאז ומתמיד התעסק רק בלעורר מהומות ומריבות, בויקיפדיה המשיחיסטים רק מזיקים ולא תורמים כלום

"החלטה שחלק מחברי בית הדין מתנגדים לה, אינה החלטה של חברי בית הדין" כתב החכם המשחיסיט, "..בכל מצב, זה החלטה של הבית דין. וכפי שאתה כתבת - החלטה של הבית דין מספיקה עם שלושה רבנים ובלאנק של הבית-דין. וכמו כן הפסק של הבית-דין שאתה מנופפה בה - שהכניסו את חברי אגו"ח המשיחיסטים החדשים, חסר בו שתי רבנים גוראריה והעכט". במקום לענות, הוא לוקח ומושך לצד אחד: "כפי שכתבתי, אין אף זרם בחב"ד שמקיים החלטה זו. מכריז בנוסח השיחה ולא הכרזות אחרות. כך שאין בפסק זה ראיה לשום צד." - ככה זה השיטה בהכל, לקשר אין רגלים, זה לא טענות אמיתיות זה שקר פשוט ככה. והרי להגיד שאתה חושב שהשני משקר, הרי אסור להגיד חס והחילה, ולפעמים אתה בעצמך חשוב שהוא בתמימות עונה לך. מספיק נמאס.

מה ק עשה חוץ ממריבות ומלחמות מאז שהוא הגיע לכאן? רק בלאגן, תבדוק את זה, חוץ מזה אני לא מין לאיך לא חסמו אותו במלחמת העירכה שלו הערך עם נפתלי המשתמש החדש שהגיע לזירה. שאגב לא קראתי את כל הדיון שלהם, נמאס נמאס. איפה דוד שי, איפה כל המשתמשים גמרנו עם הדברים ההללו. מספיק.

כעת: בהחלט אין צורך להחביא אותו, אין ספק, אבל את הטענות של כל צד, לא צריכות להיות כלל בערך אלא בפולמוס המשיחיות ולא בערך חסידות חב"ד. אני לא אומר את זה מצד זה שככה יהיה "יותר טוב" כביכול לזרם המרכזי, אני מדבר מהבחינה שזה פשוט לא המקום, תמיד זה היה לי מוזר, ולא רק לי, ובא הערך המורחב ופתר את הבעיות. זה לא מגיע מה"זרם המרכזי" שבקרבי. לא צריך להדיש בכל פעם שכעת יום או כעת לילה, לא בגלל שמישהו דורש 1000 מחבלים תמורת חטוף אחד הופך את הבקשות שלו לעניניות. סליחה על ההשווה. לארונה נראה לי שאתה מוטה מאוד. ושוב, אני חושב שאתה פשוט לא בענינים. לא בקי במה שקורה. במילא חושב שיש פה שתי צדדים. :::שוב אומר: הקיצור בערך זה עניין אחד, בהחלט צריך שיהיה כתוב על זה, ללא טענות, בקצרה, כמו ההיסטוריה של מדינת ישראל בערך מדינת ישראל למרות זה חלק עיקרי ממנה זה בערך אחר. זה דוגמה טכנית.

שוב לכלום, משתי עמדות הגיזרה: אל תתערבו בדיון הזה, תנו לי ולנו יאיר לסיים. תודה רבה.--אבגד - שיחה 06:45, 6 ביולי 2010 (IDT)

תגובתך זו, אבגד, הינה מסמך פתוח ונדיר על חסידות חב"ד. אני ממליץ להכניס אותו כמו שהוא לתוך הערך (רק לצנזר השמצות אישיות על ויקיפדים, כדי שלא יחסמו אותו). חיים נהר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תש"ע 23:58, 6 ביולי 2010 (IDT)

אנסה להגיב בקצרה ולהתעלם מהאשמות מסוגים שונים. אגב, אם אתה מעוניין שרק אני אענה לא ברור לי מדוע לא פנית אליי באופן אישי. א) לי זכורה השתלשלות אחרת, אבל זה לא משנה. ב) אין לי ספק שמפריע לך שהמחלוקת בחב"ד מוצגת בערך הראשי (לאו דווקא מצד שאתה בזרם המתון), ולא ברור לי אם אתה טוען אחרת. ג) הכינוי "הזרם המרכזי" אכן מגמד את המשיחיסטים. ד) לא ברור לי מדוע אתה חושב שנוכחתי בטעותי. כמדומני שאתה מדמיין, אבל גם זה לא חשוב. ה) שני הצדדים כאן עושים מאמצים מגוונים להציג את עמדתם, באופן טבעי אתה רואה את זה בעיקר בצד השני. אנחנו מתמודדים עם התופעה הזאת בערכים "חמים" מסוגים שונים, גם שם יש ויכוחים כאורך הגלות. נצטרך להתמודד עם זה גם כאן. זו ודאי לא סיבה לתת מונופול לאחד הצדדים בוויכוח. אני עצמי הורדתי פעמים רבות טענות משיחיסטיות בלתי מאוזנות ואעשה זאת בעז"ה גם בעתיד. אני רחוק מלהיות משיחיסט. ו) אני מודע להבדל הסוציולוגי בין שני הזרמים, שמתבטא גם בכך ששולי הזרם המשיחיסטי אלימים וקיצוניים. גם זה צריך להופיע בערך, בליווי מקורות. זה לא אומר שצריך להדיר אותם מוויקיפדיה. ז) אני מצטרף לקריאה למשתמשים המשיחיסטים לעסוק יותר בכתיבה בתחומים שאינם במחלוקת, אבל כמובן שמספר העריכות של משתמשים משני הצדדים אינו רלוונטי בוויכוח בעניין ניסוח הערך (וזה צריך להיות הנושא כאן). ח) כמו שאתה כבר יודע, אני מסכים אתך בעניין בית הדין ולא מבין מדוע לא הכנסת את העניין לערך. ט) בשורה התחתונה, כפי שניכר גם מדבריך כאן, המתח בין שני הפלגים הוא עניין מרכזי מאוד בחב"ד מאז פטירת הרבי, ולכן עלינו להתייחס אליו, לא להחביא אותו בערך צדדי. ועוד טענה שכתבתי בעבר: יש להפריד בין הוויכוח המשיחי, שגם הוא צריך להופיע כאן בקצרה, לבין הצד הסוציולוגי, החלוקה לשני מחנות, שכאן מקומה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תש"ע • 10:55, 7 ביולי 2010 (IDT)

אחר שנקראתי, אוסיף: באופן שיטתי ומגמתי חברו מספר משתמשים להסיר את כל הקישורים מוויקיפדיה המפנים לאתרים של משיחיסטים וכל פעם בטענות שונות ומשונות, חדשות ונדושות (אפשר לעשות מזה אוסף מעניין). את העריכות התוכניות שלי אני מעדיף לעשות במקום בו נותנים דעה לשני הצדדים. ביאתי ונוכחותי הלום היא בכדי להוסיף בערכי התוכן על חסידות חב"ד, שכל כך חסרה פה (ראו בדף השתמש שלי), אך לא אוכל לעשות זאת כל עוד ותשלוט פה צנזורה קשה, אנטי אנציקלופדית. חיים נהר • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תש"ע 21:09, 7 ביולי 2010 (IDT)

לגבי ההשתלשות- זה בדיוק העניין. אני הפרדתי לשתי פיסקאות ואני מעוניין להחזיר למצב קודם, תוכל לבדוק בגירסאות הקודמות, וזה בדיוק הויכוח שלנו, אתה טוען שאני רוצה לגמד פה משהו ואני טוען שאני רוצה להחזיר למצב קודם. לא מפריע לי שזה כתוב בערך הזה, אם זאת לא בפיסקאות נפרדות ולא בהדגשה (כשאני כותב את המילים "לא בהדגשה" אני מתכוון לשלושת התווים האלו: ' ולא לגימוד העניין כמו שאתה חושב. אני מבין מאיפה הטעות שלך, כתבתי כבר מקודם, אתה בטוח שההשתלשלת היא כמו שאתה זוכר, פשוט חיסרת קטע שלם קודם לכן, ראה בגיראסות קודמות, אני יכול להביא לך לינק אם זה רחוק מידי ואתה מסתבך). נסיים אם זה ואמשיך האלה. --אבגד - שיחה 22:16, 9 ביולי 2010 (IDT)

אבגד, אני לא מבין. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ע • 12:23, 11 ביולי 2010 (IDT)

העובדה שהרבי זוהה כמשיח על ידי חסידיו ואחרים ראויה לאזכור בערך

א. העובדה שהרבי פורסם כמשיח על ידי רוב חסידיו (כולל כפר חב"ד והרב כהן) במשך כשנתיים, ראויה לאיזכור בערך. ב. העובדה שקיים ערך שלם על ה'פולמוס' רק מוכיחה עד כמה הנושא מרכזי וראוי לאיזכור בולט גם בערך זה. ג. פוק חזי עמא דבר. ללא ספק אחד הנושאים היותר מדוברים אודות הרבי הוא נושא המשיחיות, אי אפשר לפתור אותו בכמה שורות ובהפניה לערך מורחב. --שיע • (שיחה) 17:37, 5 ביולי 2010 (IDT)

שיוך מהיר של הישיבות גדולות של חב"ד בישראל (ישיבות עם שיעורים א' ב' ג'). מוטה - משיחיסטי. רגיל - מעורב. מודגש - אנטי.

ישיבות גדולות: צפת (ישיבת חב"ד הגדולה בישראל), מגדל העמק, ירושלים (תורת אמת), קריית גת , חיפה, נצרת עילית, חולון, אור יהודה.

תוצאה: 3 אנטי. 4 משיחיסטי. 1. מעורב. שיע • (שיחה) 17:37, 5 ביולי 2010 (IDT)

אבגד, אולי תסביר לי כיצד יכולים חבורה זוטרה ושולית של משיחיסטים "להשתלט" על 770 ולסחוב משפטים כבר למעלה מחמש שנים בביתי המשפט המחוזיים והפדרליים של ארה"ב, כאשר מבחינה אפוטרופוסית-חוקית הוא שייך לאנטים (קרינסקי בלע"ז)?! כמה כוח ועוצמה צריך שיהיה לקבוצונת צפלונת שכזו?חיים נהר • שיחה • כ"ד בתמוז ה'תש"ע 20:52, 5 ביולי 2010 (IDT)

בעזרת גיבוי מגורמים פוליטיים בעלי אג'נדה אנטי ממסדית זהה למשיחיסטים.--גששון - שיחה 00:18, 6 ביולי 2010 (IDT)

שהם עצמם לא משיחיסטים? מה ההבדל? נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תש"ע • 10:15, 7 ביולי 2010 (IDT)

הערות שוליים

ערכי חב"ד

זה רק אני או שויקיפדיה הופכת לחב"דפדיה? הנושא מקבל מקום לא פרופורציוני כאן. 132.66.201.203 11:36, 4 ביולי 2010 (IDT)

היה כמה ויכוחים בערכי חב"ד לאחרונה - לכן זה כך נראה. כנראה אתה מסתכל הרבה בדף "שינויים אחרונים". זה די נרגע, עוד מעט ירגע לגמרי. --98.116.170.60 12:47, 4 ביולי 2010 (IDT)

זה ירגע כאשר ויקיפד איכותי ונטרלי ייקח חסות על הכרעה טהורה בכל העניינים שיש בהם חילוקי דעות. או-אז גם יתחילו להשקיע יותר בנושאים הקצת יותר מעניינים שיש לחב"ד להציע. חיים נהר • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תש"ע 23:28, 4 ביולי 2010 (IDT)

רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש ORהרבי מלובביץ' לא הסיר את ההתנגדות

למה הערך מוצג ככה?

אני רואה אותו כדף HTML 2 הכל ארוך ומשוך למטה בלי שום עיצוב ועימוד וכו' בgecko, trident וwebkit http://i56.tinypic.com/2evezjm.jpg

קטגוריית חצרות חסידיות

לא ניראה לי שייך. לחב"ד אין אף מאפיין חסידי מובהק. לא לבוש חסידי, לא קהילות חסידיות וכו'. אם יש קטגוריה (לא ידוע לי) של תנועות מסיונריות הדבר יתאים הרבה יותר לערך Guy.al - שיחה 00:01, 11 בפברואר 2011 (IST)

אני סבור שאתה טועה מכמה טעמים. כהקדמה צריך לזכור שחב"ד כבר קיימת תקופה ארוכה ובמרביתה היו לה את רוב המאפיינים שאנחנו מייחסים כיום לכל חצר חסידית - שושלת אדמו"רים, תפילה בנוסח ספרד, גארטל, אפילו שטריימל וכו'. על חלק מהמאפיינים אפשר לטעון שהם לא חלק מהמהות (למשל גם לברסלב אין אדמו"ר, והלבוש האחיד החסידי זו המצאה מאוחרת יחסית) או שלא הכל בדבריך מדויק - יש קהילות חב"ד מובהקות, לא רק כפר חב"ד, שיכון חב"ד, קראון הייטס ונחלת הר חב"ד, אלא יש בתי כנסת של חב"ד במקומות רבים. אך העיקר לטעמי הוא שעיקר האידאולוגיה שלהם היא הליכה בתורת הבעש"ט. נכון, הפרשנות שלהם למושג שונה מאוד מהפרשנות של גור או סאטמר, אבל הבסיס האידאולוגי כמעט זהה. אגב, גם ה"מסיונריות" (מושג שבעייתי לנכס לחב"ד ואין כאן המקום לדון בזה) היא מאוחרת יחסית. שלוחי חב"ד הומצאו רק במאה ה-20. סוף דבר, זו חצר חסידית. ‏DGtal‏ 09:13, 11 בפברואר 2011 (IST)

כל מה שאמרת נכון ביחס לחסידות חב"ד עד הרבי מליובאוויטש ואין לי שום ויכוח איתך. אבל זה לא נכון לגבי תנועת חב"ד של היום כלל ועיקר. אולי יש להסביר בגוף הערך שחב"ד הייתה במשך כ-200 שנים חצר חסידית וכעת (מימי הרבי מליובאוויטש) מדובר בתנועה עממית להחזרה בתשובה אשר לה קהילות רבות, חלקם עדיין בעלות מאפיין של חצר חסידית ורבן הגדול לא, והיא מושפעת רבות מהחסידות ובפרט מחסידות חב"ד ההיסטורית Guy.al - שיחה 11:50, 11 בפברואר 2011 (IST)

אני מתנגד לדעות הלא נכונות והמשמיצות של Guy.al. בכל מקרה, נא להימנע מביצוע שינויים, כאן ובערכים אחרים, ללא מקורות חיצוניים התומכים בטענות אלו. דרך - שיחה 11:56, 11 בפברואר 2011 (IST)

גיא, גם אם כל מה שאתה אומר נכון, הערך הוא על התנועה לכל אורך השנים ולכן הקטגוריה ודאי מתאימה. בהמשך לדברי דרך, למיטב ידיעתי העולם, הן הרבני והן המחקרי, ממשיך להתייחס לחב"ד כחסידות. אם תמצא עמדה משמעותית לפיה הייתה מטמורפוזה בהגדרת חב"ד, אפשר יהיה לציין את זה בערך, אם כי מומלץ לדון בצורה המדויקת בה יתואר שינוי זה, אם אכן התרחש. ‏DGtal‏ 12:20, 11 בפברואר 2011 (IST)

בכמה מובנים משמרת חב"ד את החסידות המוקדמת הרבה יותר מרוב החסידויות האחרות. נרו יאיר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"א • 13:57, 11 בפברואר 2011 (IST)

נרו, כחיזוק לדבריך ניתן להביא את דבריו של הגרי"ז מבריסק, שאינו חשוד באהדה לחסידות, כי לדעתו בטל ענין החסידות שהתנגדו אליה ונשאר רק בחב"ד וברסלב. (מופיע ברשימת תלמידו הרב אליקים שלזינגר ראש ישיבה הרמה בלונדון, באות ע"ה)התמים • הערות התמימים • ח' באדר א' ה'תשע"א • 21:54, 12 בפברואר 2011 (IST)

taklada

החסידים הם מאמינים שהרבי ממשיך לשמש כנשיא

פרק החסידות כיום - הפניה לערך מורחב פולמוס המשיחיות

יש מי שמתנגד להפניה זו. מישהו יודע למה? ‏DGtal‏ 09:23, 15 בפברואר 2011 (IST)

אני מתנגד, זה לא דבר חדש, זה ויכוח ישן. הסיבה הצורה שבה זה מוגש, כל מי שבסיפור יודע מה הכיוון שלי, כולל נרו יאיר. --אבגד - שיחה 15:47, 15 בפברואר 2011 (IST)

זה לא הסבר. אני-ואתה • שיחה 15:55, 15 בפברואר 2011 (IST)

אוקיי, אני כבר כותב את ההסבר. --אבגד - שיחה 16:05, 15 בפברואר 2011 (IST)

קישור לפולמוס מוכרח להיות, מאחר והוא מרכיב אינטגרלי מחסידות חב"ד כיום על כל משמעיה. יאה יותר יהיה לסכם בקצרה את הפולמוס (לאחר השלמת הערך) בפיסקה נפרדת ומשם להפנות. חיים נהר • שיחה • י"ב באדר א' ה'תשע"א 18:35, 15 בפברואר 2011 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: ובכן: ראשית, אני לא נגד הפניה לערך מורחב לגמרי אלא לאופן בו זה יהיה, לדעתי זה אמור להיות באופן מסוים.

בנוגע לפועל בערך חסידות חב"ד, ועל זה היה הויכוח והבעתי את דעתי פעמים רבות בזמנו:

הפיסקה עם הסקירה על שני הזרמים כמו שהיא כעת על החלוקה בחסידות וסקירה קצרה על עמדות שני הצדדים (רבו על זה מספיק וזה משדר יפה מאוד את שני הצדדים. תמיד הצד המשיחי יגיד שזה לא מספיק מייצג והצד המרכזי גם יגיד כך) והקישור לערך המורחב אמור וצריך להיות בקטע נפרד ואחרון בפיסקה "החסידות כיום", לא כדי להסתיר או משהוא כזה או להמעיט בערך העניין אלא מפני שהחסידות היות שעיקר החסידות היום זה שליחות והפצת המעינות (כמובן שהשליחות חדור בעניני משיח וגאולה כמו שהרבי אמר). ולא החלוקה והפולמוס. בהחלט חשוב ואף מאוד אך לא עיקר. תשאלו כל חבדני"ק וכל חוקר חבד"י. ובקטע הזה הפניה לערך המורחב על הפולמוס.

שאר הסדר בפיסקה החסידת כיום לדעתי: 1) השלוחים ובתי חב"ד 2) היחס אל הרבי לאחר הפטירה 3) פנייה אל הרבי. 4) חלקוה לקבוצות והפולמוס בקצרצרה (כמו שכעת בערך) 5) קהילות. [6) יש מקום לעוד דברים על החסידות כיום]

שאר הדברים בנוגע לגאולה, הן הגאולה במשנת הרבי מליובאוויטש. הן כיצד הרבי ראה את עצמו בפן המשיחי, הן הפולמוס מחוץ לחב"ד הן הפולמוס בתוך חב"ד, צורת הפרסום וכולי צריך להיות בערך על הרבי, הכל אמור להיות בצורה ארוכה בפולמוס המשיחיות. ובקצרה - החלוקה לקבוצות כפי שזה כעת בערך חסידות חב"ד. ושאר הדברים - בצורה קצרה בערך על הרבי. ובנוגע לזה נדון בשיחה בערך מנחם מנדל שניאורסון. אכתוב אחר כך שם בארוכה. --אבגד - שיחה 18:38, 15 בפברואר 2011 (IST)

לא הבנתי בדיוק את הקשר בין הטענות כנגד המבנה של הערך לבין הסרת ההפניה לערך מורחב. הבעיה היא בגלל שההפניה נוספה מתחת לכותרת הראשית "החסידות כיום"? האם כדי לפתור את הבעיה הזו לא מספיק להוסיף כותרת משנה "פולמוס המשיחיות" לפני ההפניה? אני-ואתה • שיחה 18:55, 15 בפברואר 2011 (IST)

לא, זה ויכוח ישן. כעת שיע.ק והבובת קש שלו נפתלי עשו מחטף. --אבגד - שיחה 19:09, 15 בפברואר 2011 (IST)

אבגד, אתה ממשיך להימנע מלהסביר את עמדתך לגבי הקישור המדובר. אם הסברת כבר באיזשהו ויכוח ישן, אנא הפנה אליו. אני-ואתה • שיחה 19:42, 15 בפברואר 2011 (IST)

גם אני לא הבנתי מה הקשר. יצויין שלא חייבת להיות התאמה מושלמת בין הערך המורחב לפסקה המקושרת, והראייה שלעיתים מפנים לשני ערכים ויותר, מספיק התאמה של 80%. ממילא, ערך שמדבר על חלק עיקרי מהחסידות כיום, ודאי שמקומה כאן. הערה אחרת: לקרוא למישהו בובת קש זו האשמה חמורה. יש ראיות, בקש את חסימתו. אין ראיות, זו הוצאת לשון הרע ועבירה על כללי ההתנהגות בין ויקיפדים. ‏DGtal‏ 00:09, 16 בפברואר 2011 (IST)

1 חשוב לי לפני שממשיכים שנרו יגיב כאן. 2 לגבי הבובות קש. אני מתנצל שלא כתבתי אודות זה במקום הראוי. שלחתי מייל לשני המשתמשים שאני חושד בהם. אם יצטרכו אפנה לדף המתאים בבקשות לבדיקה. --אבגד - שיחה 02:46, 16 בפברואר 2011 (IST)

במקביל לתגובת נרו: אני נגד קישור באופן כזה ללא כותר ובמיקום הנוכחי. ואני שואל אם אני מבין נכון מדיון כאן שאין בעיה לשנות בפנים את "החסידות כיום", לאופן כזה: 1) השלוחים ובתי חב"ד 2) היחס אל הרבי לאחר הפטירה 3) פנייה אל הרבי. 4) חלקוה לקבוצות והפולמוס בקצרצרה (כמו שכעת בערך) והפניה לערך מורחב + כותרת 5) קהילות. --אבגד - שיחה 09:37, 16 בפברואר 2011 (IST)

אני התייאשתי. התחלת מהומה ומלחמת עריכה, הבאת לנעילת הערך, ואתה לא מסוגל אפילו להסביר את הסיבה לשחזור שלך. אני-ואתה • שיחה 10:04, 16 בפברואר 2011 (IST)

אם אני מבין נכון, הטענה של אבגד היא שהפולמוס המשיחיות לא מהווה 80% (בהגדרה של דיגיטל) ממה שקורה בחסידות היום. לטעמי החלוקה לזרמים משמעותית מאוד היום, ובכל זאת נכון שהדברים עוד לא מוחלטים ויש קבוצה גדולה באמצע. אני מציע לחלק את "החסידות היום" לשני תת פרקים. ראשית להתייחס לפולמוס ולחלוקה לזרמים, ואחר שזה הובהר (והדברים עדיין לא מדויקים, כי הקבוצה שבאמצע אינה מוזכרת) יש לתאר את הפעילות הענפה. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר א' ה'תשע"א • 10:55, 16 בפברואר 2011 (IST)

נרו צודק, זה לא 80 מחב"ד כלל, זה חשוב ומשמעותי מאוד, אך בסדר הבא (בנוגע לפיסקאות, יותר משניים - לארבעה) הגיונית: 1) קודם כל תיאור הפעילות והשלוחים שזה הדבר החשוב ביותר בחב"ד כיום, כעת זה מופיע בקטע "השלוחים ובתי חב"ד" צריך להרחיב יותר את הקטע ולהשים קישורים לשני הערכים המורחבים. אני חושב שיש קונצנזוס שזה הדבר הכי עיקרי בחב"ד כיום. [אולי כדאי לקרוא לזה בכותרת במקום השלוחים ובתי חב"ד: "הפצת יהדות וחסידות"] 2) אחר כך "היחס אל הרבי לאחר פטירתו" (והפיסקה המשנית בו) שזה בהמשך להנ"ל ושייך איליו באופן מובהק כי גם כיום כולם פועלים בהשראתו של הרבי, והיחס אל הרבי במובן הזה הוא אותו דבר בכל חסידות חב"ד. וכך כתוב גם בקטע זה ומה שכתוב בקטע מוסכם על כולם. 3) אחר כך בהמשך ליחס אל הרבי לאחר פטירתו כאן מגיע המחלוקת הקשה שהיא הפולמוס והחלוקה לזרמים שזה בהחלט חשוב ביותר ומגיע בהמשך ליחס לרבי. צריך להוסיף לזה כותרת ולהשאיר את הקישור לערך המורחב. 4) אחר כך בהמשך לחלוקה הסצילוגית בזרמים מגיעה הפריסה והחלוקת המגורים הסציולגית ב"קהילות" חב"ד. #) בהמשך ניתן להוסיף עוד קטעים על חב"ד כיום. אבגד - שיחה 13:30, 16 בפברואר 2011 (IST)

אני ואתה: כאשר יש קישור לערך מורחב לפולמוס בפיסקה החסידות כיום זה כלל לא נכון. ובפרט המיקום : זה משנה את כל הפורפורציות מכפי שזה באמת, עיקר המשאבים של חסידות חב"ד מופנית החוצה להפצת יהדות וחסידות ועזה לזולת שזה המרכיב העיקרי של חב"S כיום. אבגד - שיחה 13:34, 16 בפברואר 2011 (IST)

אבגד, אני שמח שלבסוף התקבלה ממך התייחסות ספציפית לקישור שבמחלוקת. עכשיו אשמח אם תתייחס לשאלה שהעליתי קודם - למה כותרת משנה "הפולמוס" לא תפתור את הבעיה עם הקישור, כך שתבהיר שהערך המורחב לא מתייחס לכל הפרק "החסידות כיום" אלא רק לפסקאות הצמודות אליו. אני-ואתה • שיחה 13:42, 16 בפברואר 2011 (IST)

גם על זה עניתי: "זה משנה את כל הפורפורציות מכפי שזה באמת, עיקר המשאבים של חסידות חב"ד מופנית החוצה להפצת יהדות וחסידות ועזה לזולת שזה המרכיב העיקרי של חב"ד כיום" זה היה הויכוח בזמנו. ואם אין בעיה לשנות את זה כפי שכתבתי הכל בא על מקומו בשלום. --אבגד - שיחה 14:27, 16 בפברואר 2011 (IST)

אני עדיין סבור שנושא הפולמוס צריך לבוא לפני ההמשך, משום ששאר הדברים לאחר פטירת הרבי הם "עוד מאותו דבר", שזה טוב, אבל לא כל כך בולט מבחינה אנציקלופדית. אי אפשר להפריד בין הפולמוס לבין היחס לרבי לאחר פטירתו, ולמרות שיש כמובן גם מכנה משותף (כמו בכל מחלוקת). נרו יאיר • שיחה • י"ג באדר א' ה'תשע"א • 11:49, 17 בפברואר 2011 (IST)

זה אמור ליות בנוי גם בצורה אנציקלופדית: עיקר החסידות כיום, זה הפצת המעיינות, שנובע מהשראתו של הרבי, שיש פלומוס עליו בנוגע למשיחיות. לגבי החלוקה, זה נושא ארוך שיש לחלקו לפיסקאות לפי הסדר. זה לא עוד מאותו דבר של הפולמוס אלא מהרבי. לכן אני חושב שקודם פעילות אחר כך הרבי ואחר כך הפולמוס על הרבי. כי בעיקרון אם נעשה קודם את הרבי ואחר כך את הפיעלות שבהשראתו ואחר כך את הפולמוס - זה מפריד בין הפולמוס לרבי. --אבגד - שיחה 13:52, 17 בפברואר 2011 (IST)

סליחה ממשתמש שיע.ק על הלשון הרע ואמירה שלא במקום

היות שכתבתי בפיסקה זו קודם לכן: אני מבקש סליחה מהמשתמש שיע.ק על זה שכתבתי כאן לשון הרע שיש לו משתמש בובת קש, אני מצטער ושוב סליחה. --אבגד - שיחה 01:15, 23 בפברואר 2011 (IST)

איזה קטע מדהים!!!!! אבגד חשד שאני בובת קש של שיע, לא יאומן כי יסופר! והכל בגלל הפניה תמימה שאני מתעקש עליה... פשוט לא יאומן, חבל שפספסתי את הסרט הזה, לא יאומן. נפתלי - שיחה 19:28, 24 בפברואר 2011 (IST)

הפניה - שבירה

בקצרה, אבגד, סבור שבפסקה החסידות כיום צריך להופיע קודם כל נושא השליחות. ולאחריו היחס לרבי והפולמוס. לי אין התנגדות לעניין. (רק חשוב לציין, שהייחס לרבי הוא חלק מהפולמוס כך שלא נראה לי שאפשר להפריד ביניהם).

השאלה היא, האם 'אני ואתה' או 'נרו יאיר' סבורים שהפסקה על המחלוקת צריכה להיות דווקא בתחילת הפסקה על 'החסידות כיום' או שהיא יכולה להיות השניה, אם לא אז אין שום מחלוקת.

(ואליך אבגד, אם רק היית אומר זאת בדף השיחה או לפחות מנמק בתקציר העריכה...)--שיע • (שיחה) 17:11, 16 בפברואר 2011 (IST)

אז לא הבנתי, כיצד קישור לערך מורחב משנה את הפרופורציות? אין לי שום עמדה לגבי הסדר והמבנה, תצטרך לדון על זה עם אחרים. אני רק לא מבין מה הקשר בין זה לבין הקישור. אני-ואתה • שיחה 17:18, 16 בפברואר 2011 (IST)

אני ואתה, אבגד התנגד לכך שהקישור יופיע בתחילת הפסקה 'החסידות כיום' כי כך לדעתו נראה שזה הדבר הכי חשוב בחסידות כיום וסביב זה מתנהלת החסידות 'המחלוקת'. כדי לשנות את הפורפורציה, הוא רוצה שהקישור יהיה בתת פסקה שניה בפסקה 'החסידות כיום', לאחרי תת פסקה ראשונה על 'השליחות'. --שיע • (שיחה) 17:44, 16 בפברואר 2011 (IST)

הבנתי שהוא רוצה שהפסקה הזו לא תופיע ראשונה, אבל למה זה קשור להפניה לערך מורחב? אני-ואתה • שיחה 18:04, 16 בפברואר 2011 (IST)

הוא כותב שהוא מסכים ל'ערך מורחב' בפסקה המתאימה. (למה הוא שחזר במקום לערוך או לדון אני לא יודע) --שיע • (שיחה) 18:22, 16 בפברואר 2011 (IST)

את כל זה אני מבין. אני רק לא מבין מה ההצדקה להתנגד להפניה רק בגלל שהוא לא מרוצה מהסדר של הערך. אני-ואתה • שיחה 18:50, 16 בפברואר 2011 (IST)

התנהלות מוזרה, כל הדיון החלול הזה. חיים נהר • שיחה • י"ג באדר א' ה'תשע"א 19:04, 16 בפברואר 2011 (IST)

תוצאות הדיון - להסרת חסימה

אין מתנגד לכך שתהיה הפניה לערך מורחב. יש ויכוח היכן היא תופיע. הויכוח תלוי בסדר שיהיה בפיסקה 'החסידות כיום'. לדעת אבגד, יש לפתוח בפעילות ולכתוב על הפולמוס רק בפסקה מאוחרת יותר. לדעת נרו יש לפתוח ב'פולמוס'. משתמשים אחרים (כולל אני) לא הביעו דעה בעניין. אבקשכם להגיע להסכמה. --שיע • (שיחה) 17:06, 22 בפברואר 2011 (IST)

הפתרון הוא שמשתמשים נוספים יחוו את דעתם. נרו יאיר • שיחה • י"ט באדר א' ה'תשע"א • 12:18, 23 בפברואר 2011 (IST)

טיפשי שעל דבר כזה חוסמים ערך שנמצא בפעילות על ידי מספר מכובד של ויקיפדים. מותר להתעניין דקה וחצי לפני שמחליטים על חסימת ערך ועל הטווח. חיים נהר • שיחה • כ' באדר א' ה'תשע"א 18:09, 23 בפברואר 2011 (IST)

אני יכול לחשוב על הרבה הצעות פשרה בנוגע למבנה הערך, ואציע אחת: אני מציע לבטל את הפרק "החסידות כיום"; את הפסקאות "השלוחים ובתי חב"ד" ו"קהילות" להעביר לפרק "ממאפייניה"; ואת פסקאות היחס אל הרבי להשאיר כהמשך של "תולדות החסידות". אני-ואתה • שיחה 18:17, 23 בפברואר 2011 (IST)

מה אתה אומר על ההצעה שלי בכלל? לא כצד, אלא על הרעיון --אבגד - שיחה 18:43, 23 בפברואר 2011 (IST)

(בהנחה שהשאלה הופנתה אלי.) כתבתי פה כבר למעלה שאין לי עמדה. זה לא נראה לי ממש משנה מה קודם ומה אחר כך. אני-ואתה • שיחה 18:49, 23 בפברואר 2011 (IST)

כן, הופנה אליך, תודה על התגובה. הדיון הוא לא הסרת החסימה, אלא על המיקום. אני חושב שיש לתת למישהו נוסף להגיב. אני מאמין שכבר תוך יום יומיים יהיה אפשר להסיר את החסימה. --אבגד - שיחה 19:19, 23 בפברואר 2011 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אני ואתה, ההצעה שלך כפשרה מגיעה ממקום טהור. אך זה לא פותר את הבעיה‬. הן מבחינה כנורלוגית והן מבחינה פורפוציונלית. השלוחים והפצת היהדות והמעיינות (שאגב הצעתי במקביל היא לשנות את השם של הכותרת מבתי חבד ושלוחים ל"הפצת היהדות וחסידות") לדעתי, זה עיקר החסידות היום ולא אחד מהמאפיינים של מנהג כזה או אחר. וזה הרבה יותר מאשר הפולמוס ללא ספק, עובדה היא שכולם מכירים את חב"ד מהזווית הזו הרבה יותר מהזווית של הפולמוס. --אבגד - שיחה 20:19, 23 בפברואר 2011 (IST)

לנרו, שלא תחשוב שיש לי כאן כוונה להסתיר משהו, אלא להכניס את הדברים לפורפורציות כפי שכתבתי. כמו כן, זה לא עוד מתוך אותו דבר. מה שכן, אולי אפשר כפשרה כלשהי, קודם, היחס אל הרבי. אחר כך הפצת היהדות והחסידות ואחר כך הפולמוס. (את הקהילות ניתן להעביר למאפיינים).

לדיגיטל, תגובתך חשובה כאן. --אבגד - שיחה 20:30, 23 בפברואר 2011 (IST)

כמו כן: לקטע על הפולמוס יהיה כותרת בפני עצמה בצורה בולטת כפי שצריך. וכן כמובן קישור לערך מורחב. --אבגד - שיחה 15:20, 24 בפברואר 2011 (IST)

שבירה

רבותי, הדיון הזה הולך סחור-סחור, וחבל. לא מדובר בסוגייה כל כך חשובה ביחס לדברים הרבה יותר "בוערים". אני מציע כך:

• יהיה פרק ראשי שייקרא "החסידות כיום", בין כפרק בפני עצמו או כחלק מפרק ההיסטוריה.
• הפרק הזה יחולק לשני פרקי משנה: השלוחים וכד' והפולמוס.
• למה לחלק? כי זה ערבוב מין בשאינו מינו.

ועכשיו תשאלו למה השלוחים קודם? פשוט כי הם קדמו כרונולוגית לפולמוס שפרץ לאחר מות הרבי האחרון. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:10, 23 בפברואר 2011 (IST)

(הערה: מדוע סחור סחור? הויכוח הולך די ברור.) אני דווקה חושב שזה כן חשוב, היות שכאשר הפולמוס ראשון, זה מוציא מכלל פורפוציות את הדברים, בשעה שהדבר העיקרי בחב"ד הוא הפצת היהדות והחסידות. לכן כדאי שזה יהיה ראשון, אחר כך היחס אל הרבי ושאיבת הכוחות ממנו ואחר כך הפולמוס. שלושה דברים ברורים וחשובים, לפי סדר חשיבותם. (אגב, את הקהילות אולי אפשר באמת להעביר ל"מאפיינה"). ראה גם את שכתבתי כעת, בתגובה הקודמת לפני תחילת הפיסקה הזו. --אבגד - שיחה 20:27, 23 בפברואר 2011 (IST)

לאחר מחשבה, מצטרף לדעתו של אבגד, אין ספק ש'הפצת המעיינות' היא מאפיין הרבה יותר משמעותי בחסידות כיום, גם בפועל מבחינת העיסוק והמשאבים של החסידים, שהפולמוס הוא מזערי בהם לעומת ההשקעה בהפצה. --שיע • (שיחה) 22:39, 23 בפברואר 2011 (IST)

ברור שצריכה להיות הפניה ברורה בערך הזה, שתוביל ל"פולמוס המשיחיות בחב"ד". היכן זה צריך להופיע, לא מעניין אותי. לאחר שיש הפניה ברורה, ניתן לסדר את הערך ולדחוף אותה במקום המתאים. נפתלי - שיחה 21:15, 24 בפברואר 2011 (IST)

מה באת לחדש כאן? התמקד בבקשה בדיון עצמו. אם אין לך מה להגיד על הדיון עצמו, לא חושב שיש צורך להגיב סתם. תודה לך. --אבגד - שיחה 21:22, 24 בפברואר 2011 (IST)

(למען האחדות) אבגד, זכותו של כל אדם להביע דעתו ורגשותיו היכן שיחפץ, כל עוד וזה נוח לבריות ולמקום. העובדה שההבעה של המגיב דלעיל אינה הולמת את מחשבותיך והלך ליבך, אינה מחילה עליו דין וגדר של "סתם". נוסף על כך הרי שהוא הגיב לגופו של דיון, שלדעתו אין שום הצדקה בהסרת הקישור בגין אי בהירות המיקום. ענייני וקולע! להבא השתדל לבטא את חוויותיך מבלי לחתור תחת זכות קיומם של כאלה שאינם אתה. חיים נהר • שיחה • כ"ו באדר א' ה'תשע"א 23:46, 1 במרץ 2011 (IST)

שיניתי את המיקום כפי שדובר כאן בדף השיחה. גם לפי רוחו של נרו. לא העברתי את "השלוחים ובתי חב"ד" מעל (אף שכאמור בדיון, להעביר את השלוחים ובתי חב"ד לפיסקה ראשונה ב"חסידות כיום", אבל ללא הסכמה של נרו, שהתנגד, אני לא יעשה זאת). וזה מובא כעת באופן שלא שובר את הרצף: 1)היחס אל הרבי לאחר פטירתו 2) פולמוס המשיחיות 3) פנייה לרבי 4) השלוחים ובתי חב"ד 5) קהילות.

כמו כן הוספתי כותרת "פולמוס המשיחיות". ושיניתי את ה === באופן שיהיה ברצף השייך אחד לשני. --אבגד - שיחה 14:44, 11 במאי 2011 (IDT)

בוצע. Yottam - שיחה 22:05, 9 ביולי 2011 (IDT)

להעמיד דברים על דיוקם

מכיון שרבו הטעות סופרים במאוד מאוד, ראיתי לשנס מתניים ולתקן את הטעון, למען לא יטעו דעת שכלתני הרבים בהבלם ודמיונותיהם.

ההגהה באה בצורה של ציטוט, והמסומן בצבע הוא הגהתי והערותי החשובים. נא לפרגן לי באשר ניכרת ההשקעה הרבה, וכמובן להכניס במקומות המתאימים ואף לא למחוק מדף השיחה כאן. בתודה. שלום-עליכם-החדש. - שיחה 00:50, 27 במאי 2011 (IDT)

כל הכבוד על ההשקעה הרבה. --אבגד - שיחה 11:42, 29 במאי 2011 (IDT)

חסידי חב"ד מסתמכים להלכה על שולחן ערוך הרב, שנכתב בידי אדמו"ר הזקן, כידוע נשרף חלק גדול מכתביו כולל גם פלחים נבחרים מספרו השולחן ערוך שנכתב בהוראתו הישירה של רבו הרב המגיד ממעזריטש, וע"כ היכן שאין בידינו ההלכות שנשרפו נוהגים ע"פ פסקי המשנה ברורה. ‏^{מתאים אם כבר לערך שולחן ערוך הרב. משתמש:אבגד.}

וכן את פסקי הסידור שלו (שבהרבה מקרים שונה מההלכה שפסק בשולחן ערוך) ואכן נוהגים ללכת ע"פ פסקי הסידור באשר הם חוברו באחרונה. ‏^{נכנס מה שמתאים. משתמש:אבגד.} והלכות מתוך הספר פסקי דינים של האדמו"ר האמצעי ומסדרת השו"ת והפסקי דינים של האדמו"ר השלישי בשושלת ולפי מנהגי שושלת אדמור"י חב"ד-ליובאוויטש (שבהרבה מקרים שונה מההלכה שפסק אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך). במקרים בודדים. לדוגמא: ברכת שהחיינו בקריאת המגילה בפורים, אף ביום. עוד יש לציין שבקצת מפסקיו חזר בו בסוף ימיו בעלמא דין. לדוגמא: אי הצורך בנטילת ידיים בסעודה השניה בשבת בבוקר, וטעמו משום שאף בברכת על המחיה (הנאמרת לאחר אכילת מיני מזונות מה' דגנים הידועים) מזכירים את "רצה והחלצינו" של שבת. (ונראה, שכמובן אשר מלכתחילה יש ליטול ידיים, כנהוג)

נוסח התפילה בחב"ד הוא נוסח התפילה שתיקן רבי שניאור זלמן מלאדי, הקרוי נוסח האר"י כיוון שהוא נתקן באופן שיתאים לכוונות האר"י. כ"ק אדמו"ר הזקן היו לפניו שישים נוסחאות שהתהדרו בנוסחו המדויק של האר"י וברר מתוכם את הנוסח המדויק והמנופה ביותר. (אומרים כי נוסחו הוא "שער הכולל", דהיינו, מכיון שלכל שבט מבני ישראל בזמנו היה נוסח משלו החלוק בד"כ משבט אחר, וגם שזה הנוסח הוא הוא כפי שתיקנו אנשי כנסת הגדולה - לזה האחרון דרוש מקור). סידור זה נקרא בשם "תהילת השם" (או "תורה אור")והוא על-פי נוסח האר"י, כפי אשר יסד... כמובא בכל הסידורים של חב"ד. ‏^{מתאים לערך סידור הרב - נכנס לשם, מה שמתאים לשם. משתמש:אבגד.}

נוסח זה הוא שונה במקצת מנוסח ספרד הנהוג אצל מרבית החסידים, ובחלקו קרוב יותר לנוסח אשכנז. לאו דווקא. יש לציין שחסידויות אחרות יוצאי רוסיה, כגון סלונים מכנות גם הן את נוסח התפילה שלהן בשם "נוסח האר"י". ‏^{כאן זה לא הערות וביאורים, תכתוב ברור בבקשה. משתמש:אבגד.}

כמו כן אדמו"רי חב"ד ליתר דיוק, אדמו"ר הריי"צ השישי לאדמו"רי חב"ד והרבי הקודם תיקנו לימודים יומיים הידועים בראשי התיבות חת"ת: חומש - הקטע היומי מפרשת השבוע. דהיינו ביום ראשון מעלית "ראשון" עד "שני" וכן הלאה תהלים - מספר מזמורי תהילים, בחלוקה חודשית. תניא - קטע מספר התניא, בחלוקה שנתית החלוקה בשנה המעוברת היא מעט שונה (- ר"ת חת"ת). הרבי מליובאוויטש האדמו"ר הנוכחי אף הוסיף לימוד "רמב"ם יומי" (שלושה פרקים, פרק יומי, או ספר המצוות), במסגרתו מסיימים את לימוד הרמב"ם מידי שנה.

מנהגים הלכתיים ייחודיים

מעבר לשולחן ערוך והסידור, לחסידות חב"ד מנהגים ייחודיים האופייניים רק לה. חלקם מפורטים בלוח כולל חב"ד ובספר המנהגים של חב"ד להלן כמה מהם: חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה במהלך חג הסוכות (בשונה מכפי שכתב האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך. עם זאת, לדברי הרבי מליובאוויטש כך נהגו בפועל כל אדמו"רי חב"ד כולל האדמו"ר הזקן). אף חסידי בעלז נוהגים בזה. וכפי שהרבי (מליובאוויטש הנוכחי) עצמו התבטא בחלוקת דולרים לר' צבי כהנא, ממנהיגי הציבור הליטאי בזמנו, דהיינו בשנות הממים והנונים (השמונים והתשעים). ‏^{זה ערך על חסידות חב"ד לא על חסידות בעלז. משתמש:אבגד.}

חסידי חב"ד מחמירים מאוד שלא להשרות מצה עם מים בחג הפסח, ישנם כאלו הנוהגים לאחוז את המצה בעת אכילתה בתוך שקית ניילון‏[16] כדרך פרקטית שלא יפלו פירורים למים ולאוכל שעל גבי השולחן כדי לא להיכשל בשרויה. לעומת זאת באחרון של פסח (בחוץ לארץ) מקפידים חסידי חב"ד לאכול מצה שרויה בדווקא - ובארץ ישראל שחוגגים כידוע שבעה ימים בלבד (ללא יום טוב שני של גלויות), הרי שנוהגים מנהג "גיבראכט" (כך הוא נקרא, דהיינו "דווקא") בעיצומה של סעודת משיח הנמשכת אל תוך מוצאי יום שביעי של פסח (לאחר צאת הכוכבים לשיטת כ"ק אדמו"ר הזקן), ואף זה בדווקא (ובתנאי שלאחר צאת החג, כנ"ל) ‏^{זה לא ספר המנהגים חב"ד אלא רק ציון של דוגמאות, להבנת העניין. משתמש:אבגד.}

כמו כן חסידי חב"ד מניחים תפילין דרבנו תם גם קודם החתונה‏ ומקדימים להניחם חודשיים לפני הבר מצווה. וכתקנת הרבי מפורים ה'תשל"ו. שמעתי שבזמן זה אף בברסלב נוהגים כך, ומכל-מקום, הרבי מחב"ד היה הראשון שהחל בזה, שיניחו ר"ת אף קודם החתונה (ולהדגיש אף קודם הבר מצווה, כלומר בדיוק כפי הנהוג לגבי תפילין-רש"י).

חסידי חב"ד בדרך כלל אינם אוכלים לחם בסעודה שלישית בשבת, אלא מסתפקים במזונות או פירות בלבד. אף זה אינו מדוייק, כי המנהג הרווח הוא שלא לאכול כלל בזמן זה (והרבה האריכו להתפלפל בזה, והאסמכתא העיקרית לזה היא מ"ש בפרשת המן (סןף פ' בשלח) שלוש פעמים "היום", ובשלישי כתוב "היום לא". ועוד שכבר שבעים מסעודה הב' הנאכלת באיחור מהנהוג בד"כ (כידוע מתחילים תפילת שחרית בשעה 10 כמנהג בבית המדרש המרכזי 770, כדי שיכולו ללמוד חסידות כהכנה לתפילה בכמות ובאיכות רבה, וכידוע ומפורסם). וכנ"ל כבר "טחנו" את הענין הזה כבר מכל זוית אפשרית. ואכמ"ל). ‏^{הרבי כתב בשיחה שחסידי חב"ד נוהגים ומשתדלים לטעום מזונות בזמן זה. משתמש:אבגד.}

זמן זה לקראת סוף השבת, מדויק יותר לכתוב "לקראת צאת השבת" המכונה "רעוא דרעוין" (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן), הוא זמן בו נהוג לשורר ניגוני חב"ד (מנהג הקיים ברוב החסידויות, וגם בקהילות נוספות שאינן קשורות ישירות לחסידות), ולחזור "מאמר חסידות" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא).

בקרב חב"ד יש המהדרים לקנות ולאכול את כל סוגי הבשרים רק מהשחיטה של חב"ד שנקראת "שחיטת ליובאוויטש" כלומר, שוחט שהוא חסיד חב"ד, טובל במקווה, ולומד מתורת חסידות חב"ד. אחד מיסודות מנהגי חב"ד נגזר ממאמר הגמרא "רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא [כלומר, רב אחא הידר לברך על הדס שנחלקו עליו אמוראים אם הוא כשר - כיון שהזכירו רב כהנא ככשר]"‏. עוד מנהגים המאפיינים את חב"ד: השליח ציבור אינו מתעטף בטלית לתפילת ערבית; כמובא בלוח "היום יום", שהוא לוח "אור זרוע" לחסידי חב"ד (והוא חיבורו הראשון של האדמו"ר הנוכחי). ואי עטיפת טלית נוהגת בתפילות: מנחה-וערבית שהם בימי החול, בשבת, ביום טוב ובראש השנה, פרט ליום הכיפורים שבלאו הכי כל התפילות לבושים בטלית (ו"קיטל"). בכלל בכל ימות השנה (פרט ליום כיפור שלא נראה שיעמידו חזן שהוא בחור ו/או רווק, ואדרבא להיפך! וכמובאר בשולחן ערוך לענין זה דתפילות הימים הנוראים), נהוג למעשה, שאם החזן רווק בלאו הכי, אף בשחרית ומוסף לא מתעטף בטלית.

אי אמירת 'ושמרו' בתפילת ערבית של שבת. כתב כ"ק אדמו"ר הזקן בסידור (הלשון לא מדויק אבל התוכן כן), כי אלו הנוהגים להפסיק בימי החול באמירת "ברוך ה' לעולם אמן ואמן" יש להם על מה לסמוך. אבל אלו הנוהגים לא לאמרו משום חשש הפסק אף "ושמרו" בשבת לא יאמרו מאותו הטעם. וכך אף נהגו תלמידי הגר"א (כמה מפתיע...) בבואם לארץ ישראל שתיקנו תקנות חדשות (כברכת כהנים בכל יום וכו'). ויש רבים הנוהגים כך. ואולי יש ליישב שככל הנראה (יכול להיות שאני טועה), אשר כ"ק אדמו"ר הזקן, היה הראשון שתיקן שלא יאמרו הנ"ל מחשש הפסק.

הליכות

בחב"ד נהוג להתפלל באריכות, מלבד תפילת שמונה עשרה שנאמרת בקיצור. אולי כוונת הכותב היא על חזרת הש"ץ, שהרי אף שמונה עשרה הוא בכלל התפילה (ואדרבא עיקרה)! וגם ה"בקיצור" הנ"ל הוא כמובן באופן יחסי.

ההדרכה היא להתבונן במהלך התפילה באופן מעמיק בגדלותו האינסופית של אלוהים ובאפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של ניגון חב"די, שנועד לעורר את הלב. בשונה מהמקובל בחסידויות אחרות, בחב"ד לא נהוג להבליט את להט התפילה בתנועות חיצוניות. וידוע מה שנהוג לומר בחב"ד שחב"ד מאנט פנימיות (ובתרגום מאידיש = חב"ד תובעת פנימיות). וד"ל...

תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "עובד" שכן הוא עוסק ב"עבודת התפילה". מאחר שהביטוי המעשי של תורת החסידות הוא ההתקשרות לבורא בתפילה, עיסוק בתורת חב"ד, ללא שימת דגש על "עבודה" נחשבת לסטייה מהמטרה.

בשונה מרוב החצרות, אין מנהג חסידי חב"ד כיום וכיום דווקא. ולהעיר שהרבי עצמו הולך בכובע קנייטש (הוא הנהוג בקרב חסידי חב"ד ללובשו. כדלהלן).

(אין המנהג כיום) לחבוש שטריימל בשבתות וחגים. בימי חול לובשים ז'קט קצר, בדרך כלל לא רק בדרך כלל אלא תמיד בצבע כהה, אך לא בהכרח שחור בדרך כלל (וכאן המקום לכתוב בדרך כלל) שחור, ופעמים אפור או כחול. , וחובשים מגבעת שחורה (מעין זו שחובשים גם הליטאים). החילוק הוא שהכובע החב"די עשוי מ"לבד", והכובע הליטאי עשוי מקטיפה.

בשבת הם הנשואים (עכ"פ אלו שאינם רווקים) מחליפים את הז'קט בסירטוק - מעיל שחור ארוך המגיע עד מתחת לברכיים. זה לא מדויק, אלא משובש הוא. ולמען הדיוק: א. הוא קצת יותר ארוך. ב. הסירטוק, דהיינו מה שקוראים "קאפוטה" (ולא כדעת הטועים לחלק בין "סירטוק" ל"קאפוטה") עשוי מ"משי" (בדרך כלל 100% משי, ויש גם משי מעורב בצמר - ורובו משי) והטעם לזה הוא ע"פ הקבלה.

בעבר, בזמן שמרכז החסידות היה ברוסיה, חבשו החסידים קסקט. ישנם בודדים בארץ ישראל ובארצות הברית, בעיקר מזקני החסידים (אם כי לאו דווקא), שאף כיום לובשים קסקט. מ"מ אף ברוסיה של זמננו ישנו הקסקט. אלא שבעבר זה גופא היווה את ה"כיפה" דהיינו כיסוי הראש (שהוא כידוע סימן ההיכר ליראת שמים). וכיום שכבר נשתרש לשים דווקא "כיפה" הקסקט בא בנוסף (כדוגמת הכובע).

התייחסות

אני לא מבין מדוע אין כל התייחסות? זוהי חוצפה ממדריגה ראשונה של כל ויקפד כאן על אי הפירגון הבוטה שאף חרג מכללי הנורמה המקובלת כאן ברחביה הווירטואליים של האינציקלופדיה החופשית (רק שלא תהא חופשית מהתורה והמצוות ח"ו...) זה הרי גורם לחלישות הדעת ולאי מוטיבציה בהווה ובעתיד! אין לי הזמן הדרוש להאריך במתק שפתי העדינים החדים והברורים את כל צדדי העניין על פרטיו, ברם, בכגון דא לא אוכל לחשות עוד. עורו ישנים (בהבלי הזמן) מתרדמתכם! הצילו! שלום-עליכם-החדש. - שיחה 02:00, 29 במאי 2011 (IDT)

תדבר בצורה מכובדת - יכבדו אותך.

לגופו של ענין: יש הערות שבהחלט יכולות לשפר את הערך ויש הערות שלא. אשתדל במשך היום לטפל בעניין. --אבגד - שיחה 07:20, 29 במאי 2011 (IDT)

הכנסתי חלק מההערות. כתבתי תגובות בשורה מוגבהת כאן ב"קובץ הערות" שפתחת, לחלק לא הגבתי אלא שינתי בפנים. בהחלט זה מצויין הערות לבניית הערך, אבל אתה צריך לדעת שזה צריך להיות מוגש בצורה מובנת לכל אדם. כמו כן זה צריך להיות רלוונטי מספיק כדי להיכנס.

כדאי בכל מקרה להמשיך את הדיון כאן בפיסקה ולא למעלה. --אבגד - שיחה 11:38, 29 במאי 2011 (IDT)

מנהגים

לא הבנתי מדוע לחלק ל'מנהגים' ול'מנהגים הלכתיים יחודיים'? הגבול וההגדרה של מנהג ומנהג הלכתי לא ממש ברורים ולדעתי יש לאחדם. --שיע • (שיחה) • י' בסיוון ה'תשע"א • 23:21, 12 ביוני 2011 (IDT)

יפה על השימת לב, מה שהיה כותרת מנהגים, זה היה טעות (ותיקנתי כעת בפנים) מדובר על תקנות הלימוד. --אבגד - שיחה 17:21, 13 ביוני 2011 (IDT)

יפה --שיע • (שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 22:17, 13 ביוני 2011 (IDT)

מינוי הרבי שליט"א

חסר בדף מידע חשוב בנוגע למינוי הרבי הנוכחי, הויכוחים והמתפצלים מחסידות חב"ד אז, האם הרבי נבחר בעקבות צוואת הרבי השווער, או שמא על פי החלטת זקני החסידות?, או מה כן. ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

להתחב"ד

ההוספה ההארוכה של המשתמשת החשובה תמרה בתוך הערך היא מעניין מאוד ומידע חשוב והיא עשתה עבודה יפה. תירגום וכולי. אך היות שהמידע כמו שהוא הגיע לא בנוי בצורה מתומצתת ואנציקלופית, בתיאום עם תמרה, רוב המידע הוסר, נשאר רק המידע שמועיל ישירות לערך. כל ההסבר החשוב, מוכנס בתיאום עם המשתמשת תמרה, כעת לכאן, ואני עובדה על הכנסה מתומצתת לתוך הערך או לערך אחר המתאים: ”(התפילה באריכות ובהתעמקות בחסידות חב"ד יצרה את המילה "להתחב"ד"). דוגמא לשימוש בביטוי ניתן למצוא בספר ביידיש על אודות חיי היהודים הכפריים בהונגריה, שראה אור בדפוס קצנלבויגן בווילנה בשנת תרל"ח (1878): "מאטהיס האט גינומען פלינק דעם טלית ותפילין... מאטהיס האט זיך אום גיקערט צום וואנט, אונ האט זיך געחאבאדעט" ("מאטהיס לקח את הטלית ואת התפילין...מאטהיס הפנה את פניו אל הקיר, והתחב"ד"). הסבר על הביטוי והשאלת משמעותו למובנים אחרים, מובאת בספרו של חיים ליברמן, 'אהל רח"ל':
מובן מאליו, שתפילה כזו דורשת זמן ארוך.. (טקסט שכבר נכנס לערך).. לסוג תפילה ארוכה כזה קוראים "להתחב"ד" ["חב"ד'זשען זיך"].
למשל – שתי שכנות יושבות יחד בשעה מאוחרת ביום השבת. האחת שואלת את השנייה – "אתם כבר אחרי הסעודה?" – "לא", עונה השנייה, "בעלי עדיין מתחב"ד". זהו הפירוש לכתחילה. בהמשך הזמן הביטוי קיבל משמעות נוספת, והיא – להשתהות. למשל: שניים שתכננו לצאת יחד. האחד כבר מוכן ומזומן ללכת וכבר עומד בדלת, בזמן שהשני מסתובב ומשתהה. נעשה הראשון חסר סבלנות ואומר לו: 'בוא כבר, "מה אתה מתחב"ד לך שם?'"”}} ותודה לאמא של תמרה שתרגמה את הטקסט מאידיש.
הטקסט שכבר נכנס לערך ”התפילה באריכות ובהתעמקות בחסידות חב"ד דורשת זמן ארוך, כל אחד לפי הבנתו וחושיו. בתפילה כזו מנגנים חרישית ניגון חב"ד, ניגון דביקות או התעוררות, לפי ההתאמה בשעת מעשה. היו חסידים גדולים בחב"ד עם חוש העמקה גדול, שהיו מסוגלים להתעמק שעה ארוכה בהתבוננות, ולא היו שומעים כלל מה שמתרחש סביבם.”אבגד - שיחה 19:33, 30 ביוני 2011 (IDT)

הערות שוליים