שיחה:חסידות פינסק-קרלין

מי מוכן לעזור

דרוש לי מידע על האדמור הנוכחי ועל אביו האדמור המנוח. מי עוזר? פטר רחם 16:39, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

פרטים כבקשתך, האדמו"ר הנוכחי שמו "רבי אריה רוזנפלד (הכהן)" הוא בנו של "רבי אהרון רוזנפלד (הכהן)" שהוכתר כאדמו"ר אחרי ש"רבי שמעון מלעלוב" לא רצה לשתף פעולה עם חסידי קרלין (הסיבה ככל הנראה בגלל הטרדות של החסידות השניה) רבי אהרון לא היה בן לאדמורים, אביו "רבי מנשה" היה מחשובי חסידי קרלין, ונשוי לבת הרה"ח ר' יהושע העשיל הלטובסקי (נכד רחוק דרך סבתא של "רבי אשר הזקן מקרלין") ממנהיגיה הבולטים של חסידי קארלין בארץ ישראל ובפרט בירושלים. ולתשומת לב העורך ישנם כמה שגיאות טכניות כמו אצל רבי משה מרדכי מקארלין - לעלוב שמצוין תאריך הפטירה ולא רשום מה זה.

הרב גרוסמן

פטר רחם! אם אתה חושב שיש לציין זאת בערך עליו תכתוב זאת. לדעתי חשוב לציין את הקשר של קרלין-פינסק עם רב גרוסמן ומוסדות מגדל-אור בארץ במוסקבה וסנט-פטרבורג, שכן זאת פעילות די ענפה, שהחידות משקיעה בה משאבים רבים, וכן היא נעשית במקביל לפעילות קרלין-סטולין עם לציון ברינה, בת-ציון, רב בלייך בקייב, בלבוב, חמלניצקי ופינסק סיני 17:42, 7 ינואר 2006 (UTC)

אינני חושב שיש לציין זאת בערך עליו. רק הערתי שאם מאן דהוא סבור שחשוב לציין שהרב גרוסמן קשור לחסידות פינסק-קרלין הרי שזה אמור להופיע בערך עליו ולא בערך על החסידות. ולתשומת ליבך, לחסידות פינסק-קרלין אין שום קשר עם פעילותו של הרב גרוסמן במסגרת מוסדות מגדל אור אשר במגדל העמק. וזאת בניגוד לפעילות קרלין-סטולין בקהילה הרוסית אשר כן קשורה במישרין עם מוסדות קרלין-סטולין. בכל קהילה ובכל חצר ישנם אנשים אשר בחייהם האישיים פועלים גדולות ונצורות, מה שעדיין אינו זוקף את פעילותם לזכות הקהילה אליה הם משתייכים. פטר רחם 20:36, 7 ינואר 2006 (UTC)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.torahindex.com/sites/PinskKarlin/index.htm
  • In חסידות פינסק-קרלין on 2013-05-05 04:23:12, 404 Not Found
  • In חסידות פינסק-קרלין on 2013-05-14 22:03:15, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 01:03, 15 במאי 2013 (IDT)

הקרע לפילוג

הרקע לפילוג כתוב בצורה טובה ומתמצתת, אבל, לא מדוייקת. חסידות קרלין כיום התבססה כרוב החסידויות על החסידים שעלו ארצה לפני השואה וכן חסידי ארה"ב. קודם המלחמה לא היתה לרבי יוחנן השפעה על חסידי ארץ ישראל ולא על חסידי ארה"ב. (דבר מובן מתוקף היותו צעיר האחים). האחים שכן השפיעו מחוץ לתחומי אירופה היו רבי משה מסטולין ורבי אברהם אלימלך. בארה"ב קיבלו את מרותו של רבי משה ושל רבי יעקב חיים מדיטרויט, ובארץ ישראל נחלקו החסידים לשתי מחנות: חסידי תל אביב קיבלו מרותו של רבי משה מסטולין, וחסידי ירושלים וטבריה קיבלו את מרותו של רבי אברהם אלימלך (בלי קשר לזקנים ולצעירים). עם פטירת רבי משה מסטולין קיבלו חסידיו את מרותו של אחיו הצעיר רבי יוחנן, תוך כדי שחסידי רבי אברהם אלימלך קיבלו את מרותו (אחר פטירת רבם) רק מן השפה ולחוץ, בשל העובדה שחידש ושינה כמה ממנהגי קרלין (ויש אומרים גם נעימת התפילה). האדמו"ר רבי יוחנן שחפץ להחדיר את מנהגיו בקרב החסידים חילק את חסידיו לשתי קבוצות נפרדות: חסידי רבי אברהם אלימלך שהתנגדו לחידושים שהכניס, ושאר החסידים שנכנעו למרותו ללא סייג. הדבר התבטא במקומות התפילה: חסידי רבי אברהם אלימלך נשארו להתפלל בבית הכנסת שייסד רבם בשכונת בית ישראל, ושאר החסידים התפללו בבית הכנסת החדש בפאתי שכונת הבוכרים. כך למעשה התחלקה החסידות דה פקטו, הגם שעדיין נחשבו כולם לחסידות אחת. היה זה אך מקרי שרוב חסידי רבי יוחנן היו צעירים לימים, וחסידי רבי אברהם אלימלך היו ברובם מזקני החסידות. כך כשרבי יוחנן נפטר, וה"זקנים" לא רצו למנות את נכדו לאדמו"ר, קמו ומינו לעצמם את ר' משה מרדכי מלעלוב כאדמו"ר. עד כאן דבריי. עתה צריך מישהו שיבדוק את גרסתי, ואם נכונה היא יש לנסח את הרקע מחדש. בברכה. ישראל משה - שיחה 19:51, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

איך קרה שהחסידים בירושלים ובטבריה היו זקנים ובתל אביב היו צעירים? נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשע"ו • 22:44, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

החסידים בתל אביב היו ברובם עולים מאירופה או מאמריקה, מה שמסביר את השוני בגיל, כי מרבית העולים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו צעירים, ולכן כעבור עשרים שנה היו אלו בני 40 פלוס-מינוס. אכן, מיעוטם היו זקנים. אך החסידים בירושלים היו עולי טבריה או אנשי יישוב הישן שההתלהבות הקרלינאית תפסה אותם. עכשיו, צריך להבין את האופי של הקהילות החסידיות בטבריה, כל קהילה הורכבה ממשפחות. כמעט ולא היו שמה יחידים! ולכן, כאשר רבי יוחנן הפריד בין שתי הקבוצות, נשארו ילדיהם ונכדיהם של עולי טבריה בקבוצה של הזקנים. כך גם זקני יישוב הישן שהיו דור ראשון בחסידות. אך כל אותם צעירים (בעיקר מהיישוב הישן) שלא היה להם סבים אצל האלטע קרלינער הלכו אצל היונגע, בשל רבי יוחנן שעודד אותם או בשל הרוח הצעירה ששררה שם, או בשל הישיבה בה הם למדו שהשתייכה לפלג היונגע בראשות האדמו"ר. כך אנחנו מוצאים שם אנשים כמו רבי יוסל ציינווירט ורבי חיים אורי פריינד שהקימו עשרים שנה מאוחר יותר את קהל חסידי ירושלים. ישראל משה - שיחה 17:15, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

סוף סוף גם בטבריה ובירושלים רוב הקהילה הייתה חייבת להיות אנשים בני 40 ומטה, וכדבריך גם מיעוט הקהילה בתל אביב היו זקנים, כך שהפער כבר לא משמעותי. מתי ובידי מי קמה הישיבה? נרו יאיר • שיחה • ז' באב ה'תשע"ו • 20:12, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

כך זה היה אמור להיות. בפועל, הרוח הצעירה שנשבה מכיוון פלג היוּנְגֶע משכה רבים מחסידי ירושלים וטבריה להצטרף אל הקבוצה. רק מי שמשפחתו המורחבת לא הצטרפה לחבורת רבי יוחנן נשאר אצל האַלְטֶע. כך נוצר מצב שרובם המכריע של הקהילה הוותיקה בירושלים היו בני 45+, ורוב קהילתו של ר' יוחנן היו צעירים. ולכן כאמור הפער היה משמעותי בהחלט. בנוגע לישיבה, היא נוסדה בתקופת הפְרַנקְפוּרְטֶער, מפאת המיקום היו רוב תלמידיה חסידי רבי אברהם אלימלך שאף הוסיף לה מאוחר יותר את השם "בית אהרן וישראל" (על שם אביו), גם ראש הישיבה הרב הלטובסקי היה חסידו; אולם לאחר המלחמה עברה הישיבה לבעלות רבי יוחנן שהיה היורש הבלעדי לנכסי אביו ואֶחָיו, ושם ייסד את חבורתו - חבורת הבחורים שהייתה היסוד לפילוג החסידות. ישראל משה - שיחה 10:19, 12 באוגוסט 2016 (IDT)

שינתי את הכתוב כפי אייך שכתב ישראל משה אחרי שבררתי ודבריו נכונים עדיין יש לעיין בספרו של בנימין בראון כדי לדעת ממבט מחקרי של הענין שמואל היהודי - שיחה 21:43, 18 בספטמבר 2021 (IDT)

משוב מ-1 בספטמבר 2016

יצחק דוד גרוסמן אינו משתייך לחסידות פינסק קרלין הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
195.60.235.58 11:43, 1 בספטמבר 2016 (IDT)