שיחה:חסידות צ'רנוביל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אי בהירות[עריכת קוד מקור]

1. ישנה אי בהירות בקשר לשושלת. מהערך עולה שעד שנת ה'תרע"א (1911) היה המשך רצוף לשושלת. ר' מרדכי השני נפטר בשנת תרע"א. מה היה הלאה? לא כתוב בערך. אלא זה קופץ ישר ל'אחרי מלחמת העולם השנייה'. לידיעתכם: 'אחרי מלחמת העולם השנייה' זה שנת ה'תש"ה (1945). כלומר, ישנו חור של למעלה מ-30 שנה בהיסטוריית השושלת. הערך לא מספר לנו מה היה מ-ה'תרע"א (1911) עד ה'תש"ה (1945). אם לא היה אדמו"ר שהמשיך את השושלת באותן שנים, זה גם צריך להופיע בערך.

2. לא רק שלא מספר לנו, אלא אף קצת מערפל. מצד אחד בקטע 'רבי מרדכי השני' מופיע בקצרצרה שהותיר אחריו עשרה ילדים "ביניהם ר' אברהם יהושע השל מצ'רנוביל". אבל מצד שני, מה זה אומר? שהבן הזה ירש את השושלת? אם כן מדוע אין לו פיסקה בפני עצמו? ולמה לא מספרים לנו שהוא הוכתר ושהוא כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל? מתי הוא נפטר, או שנפסה בשואה? השאיר ילדים, אם כן למה לא המשיכו את השושלת? או לא השאיר? וכו'.

3. בפסקה הבאה "חסידות צ'רנוביל במחצית השנייה של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21", מספרים לנו על האדמו"ר ר' משולם זוסיא, ושהוא בנו של ר' חיים יצחק.

כמה נקודות שצריכות הבהרה:

א. אני מבין שר' חיים יצחק הזה הוא בנו השלישי של ר' מנחם נחום הבן (הגדול?) של ר' אהרן מצ'רנוביל (שנפטר עוד בחיי אביו - ואולי לכן עברה השושלת לאחיו ר' מרדכי (הצעיר ממנו?)). ר' חיים יצחק מוזכר בפסקה של ר' אהרן מצ'רנוביל בקטע המדבר אודות בנו ר' מנחם נחום. אלא שהכותב לא מבהיר אם זה אכן אותו ר' חיים יצחק.

ב. בפסקה של ר' אהרן מצ'רנוביל איפה שהוא מזכיר את ר' חיים יצחק בתור הבן של ר' מנחם נחום, הוא כותב עליו "כיהן כאדמו"ר האחרון ברוסיה הקומוניסטית לפני מלחמת העולם השניה", אבל לא מבהיר איפה הוא כיהן כאדמו"ר? או בתור איזה אדמו"ר הוא היה מוכר?

ג. הכותב לא מבהיר איך קפצה הכהונה מר' מרדכי השני שנפטר כאמור בה'תרע"א, לנכד אחיו ר' מנחם נחום, ר' משולם זוסיא המדובר שמכהן 'אחרי מלחמת העולם השנייה'. וכמובן מה היה בין השנים ה'תרע"א עד ל'אחרי מלחמת העולם השנייה'.

תודה רבה על תשומת הלב סולם ריכטר 02:31, 2 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אכן, מלבד חוסר הבהירות היו גם שגיאות. תיקנתי אותן ועניתי גם על שאלותיך בערך. קריאה מהנה. בןאישאחד 08:38, 2 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
תודה על הרצון לעזור, ועל ההשקעה. אלא שנראה לי שהבלבול עכשיו עולה על מה שהיה לפני זה. כדי להקל אני מעתיק את כל הקטעים הרלוונטיים ומדגיש את הצריך ביאור:
רבי מנחם נחום מלועוו-צ'רנוביל
רבי מנחם נחום היה חתן רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ, ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. כיהן כאדמו"ר בעיר לועוו, ונפטר בחיי אביו, בכ"ז בטבת ה'תרל"א. בנו רבי מרדכי מלועוו נפטר בי"ד בכסלו ה'תרע"א; [מה ענין פטירת הבן בפסקה המדבר על האב?] היו לו חמשה ילדים, בהם בנו רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל [לפי האמור כאן, הוא נפטר עוד לפני שנולד... כלומר אתה מספר לנו שהוא נפטר עוד לפני שאתה מספר לנו שהוא בכלל נולד].


רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל
רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל, היה בנם של רבי אהרן מצ'רנוביל והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ [רגע, זה לא אותו אחד ששורה אחת למעלה כתבת שהוא היה בן של ר' מנחם נחום? איך הוא פתאום נהיה הבן של ר' אהרן?]. נשא לאשה את הרבנית (לאה) בת שבע, בת רבי שמואל אשכנזי, נינו של רבי צבי הירש אשכנזי. נולד בשנת ה'תר"ה, ונקרא על על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל הראשון. נפטר בי"ד בכסלו ה'תרע"א בביליצ'רקוב, והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם בנו רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, ובתו הרבנית ברכה שנישאה לרבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ, והרבנית חנה אשתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מבויאן - לבוב.


רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב
היה חתנו של רבי יעקב מדליאטין. נפטר בי"ח בתמוז ה'תרע"ד. בנו יחידו היה רבי חיים יצחק מלועוו-קיוב [ר' חיים יצחק היה בנו של ר' אברהם יהושע השיל? עיין בקטע הבא], והיו לו עוד ארבע בנות, בהן חנה חיה, אשתו של רבי אברהם יעקב פרלוב מסטולין.


רבי חיים יצחק מלועוו-קיוב
בנו של רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל, רבי חיים יצחק [שורה למעלה אתה אומר שהוא היה הבן של ר' אברהם יהושע העשל וכאן הוא נהיה פתאום הבן של ר' מרדכי?], כיהן כאדמו"ר האחרון ברוסיה הקומוניסטית לפני מלחמת העולם השניה [מה זה האדמו"ר האחרון? האחרון בשושלת הספציפית או האחרון בכלל?], ופעל רבות לחיזוק היהדות ברוסיה. בניו היו רבי יעקב, רבי מרדכי ורבי משולם זוסיא טברסקי, אודותיו מפורט להלן בפרק החסידות בזמנינו, שנכדיו הם האדמו"רים הנוכחיים לבית צ'רנוביל [האדמו"רים הנוכחיים - אם אני מבין טוב - הם בניו של ר' משולם זוסיא]. לפני השואה נשא ענף זה את השם "לועוו", כיון שרבי מנחם נחום בן רבי אהרן, ראש ענף זה, נפטר בחיי אביו וכאמור, ולא מילא את מקומו כאדמו"ר מצ'רנוביל [אז מי כן מילא את מקומו בצ'רנוביל? לפי מה שמופיע בפיסקה של ר' אהרן משמע שבנו ר' ישעי' משולם זוסיא הוא זה שמילא את מקומו, אם הדבר נכון צריך להבליט את זה בצורת פסקה מיוחדת עבורו כמו לשאר אדמו"רי השושלת. בנוסף, צריך גם לספר מי היו בניו של ר' ישעי' משולם זוסיא שמילאו את מקומו בצ'רנוביל והמשך השושלת עד לשואה]. לאחר השואה נשאו נכדי ענף זה את השם "צ'רנוביל" בלי התוספת "לועוו", כיון שלא שרדו נכדים אחרים, מה גם שלמעשה נכדי ענף זה הם נכדיו של בנו הבכור של רבי אהרן מצ'רנוביל, ובדרך כלל הבן הבכור יורש את השם [המשפט הזה נראה לי לא רלוונטי, אז מה אם "בדרך כלל הבן הבכור יורש את השם"? אם במקרה הספציפי הזה לא היה כך, כלל לא משנה מה קורה "בדרך כלל", לכן, לדעתי, צריך לכתוב בערך מי ירש את ר' אהרן מבחינה עובדתית ולא מי היה צריך להיות היורש לפי כללי ה"בדרך כלל". צריך לספר למי עברה ההנהגה אחרי ר' אהרן עד לשואה, ואח"כ צריך לספר שאחרי השואה, היות ולאלו שהמשיכו את השושלת בצ'רנוביל לא נשארו ילדים, עברה השושלת לר' משולם זוסיא נכדו (או נינו?) של ר' מנחם נחום הבן הגדול (לא הבכור, שהרי היו לו בנות יותר גדולות) של ר' אהרן].
תודה על תשומת הלב. סולם ריכטר 10:35, 2 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
הטעויות הראשונות הם שרידים של הגירסה הראשונית של האנונימי, שלא שמתי לב אליהם ולכן לא תיקנתים וכך נוצרו הסתירות. כעת תיקנתי אותם ואת שאר ההערות. אשר לשאלה מי נשא את השם צ'רנוביל במהלך השנים - שני בניו האחרים של רבי אהרן, רבי ישעיה משולם זוסיא ורבי ברוך אשר, הם לבדם נשאו את השם "צ'רנוביל" לבדו. אולי אפשר גם למנות את בנו (יחידו, בין ארבע בנות) של רבי ישעיה משולם זוסיא, רבי שלמה בן-ציון, כנושא השם "צ'רנוביל", אך לא היה זה כיון שהוא נחשב כממשיך השושלת יותר מבני דודיו, אלא משום שאביו נשא את השם הזה לבדו. הנ"ל נפטר בקיוב בשנת ה'ת"ש בהיותו בן שבעים. בנו של ר' ברוך אשר, ר' שלמה שמואל, נפטר בברוקלין בשנת ה'תרצ"ו, ולא כיהן כאדמו"ר.
אם יש בדעתך להכניס את הדברים לערך - בכבוד. אך שים לב להערה הנ"ל, שאי אפשר למנות את רבי שלמה בן ציון כממשיך השושלת יותר מבני דודיו מלועוו.
תודה על תשומת הלב, בןאישאחד 11:46, 2 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

האם לא ראוי לחלק ערך זה?[עריכת קוד מקור]

כלומר הערך נושא את הכותרת חסידות צרנוביל, לפי יכולתי בהבנת הנקרא, הכונה לחצר חסידית שמכונה צרנוביל, עד כאן הכל נאה ויפה, מה פתאום נכנסים לכאן כל אדמורי"ה, בניהם ונשיהם השניות? זה כמו שאני אכתוב ערך על הכנסת ה17 ואתחיל לפרט מי היא אישתו של ח"כ אלמוני בסיעה קטנטונת (אגב, זו בעיה מרכזית בערכים על חצרות חסידיות, לא רק כאן).

אז מה לדעתי כן צריך להיכנס כאן? א. מקים השושלת והחסידות. ב. השושלת המרכזית (כלומר מעבר ההנהגה בחצר המרכזית שנושאת את השם הנידון כלומר מי כונה האדמו"ר מצרנוביל, (ובלי תאוריות נכונות לכשעצמן, אך לא אינצקלופדיות אודות 'מי ראוי' ו'בעצם') ובאם אין הסכמה ברורה או התחלקות - לציין ו- להפנות למחוץ לערך הזה לערך בפני עצמו. ג. באם יש (כמו כאן) החסידות כיום. ד. שכחתי, זה צריך להיות מס' 2 - מאפינים יחודיים או חידושים של החסידות הספציפית. מי שחולק מוזמן לדון אדג - שיחה 04:49, 7 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

אני מסכים עם הצעה זו ולדעתי יש מקום לשני ערכים נפרדים. 1. שולשלת טשערנאביל. 2. חסידות טשערנאביל. המצב הקיים היום בערך הינו שגוי מיוסדו, ויוצר עיוות ממשי, אשר כל אדם שמכיר קצת את דברי הימים ממש מגחך בראותו איך "כנראה" קבוצת אינטרסטים או משהו כזה או אחר, השתלטו על הערך וסילפו אותם כרצונם, ואין פוצה ומצפצף. דוגמא מוחשית לכך ניתן למצוא בערך מנחם נחום טברסקי שהוא בעצם האדמו"ר מטשערנאביל כיום בבני ברק, אך מייסד השולשלת של טשערנאביל קרוי ג"כ בשם זה, אך אין עליו ערך, והמגוחך והמצחיק ביותר הוא שאביו של מרדכי טברסקי ה"ה המגיד מטשערנאביל שנפטר לפני 173 שנים הוא האדמו"ר שחי כיום בבני ברק. כך ע"פ ויקיפדיה. אתם מבינים את זה? אני לא! לסיכום: כל הערך על שולשלת טשרנאביל המפוארת והן על חסידות טשרנאביל (זה ס"ה ענף מתוך עץ שלם) דורש התייחסות וטיפול מיוחד. בברכה, --חיזוק - שיחה 13:25, 31 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

לדעתי יש לחלק את הערך, ואת האדמו"רים האחרונים להעביר ל"טשרנוביל - לעייוו" כידוע. מה דעתכם? דרכיה דרכי נועםשיחה • כ"ח באלול ה'תש"ע • למנינם:
בערך על חסידות חב"ד לא התעלמנו גם מענפים של השושלת שלא שרדו, כגון ליאדי וקאפוסט, אלא כולם אוזכרו בצורה מסודרת. אני לא בקיא בתולדות טשרנוביל, אבל גם אם יש פיצולים למכביר אפשר וכדאי לכתוב את הכל בצורה מסודרת, ללא צנזורה ויחצ"נות, למשל לפי סדר הדורות. על ההבדלים המהותייםם בין ענפי החסידות, אם ישנם, אפשר לכתוב בפרק ההיסטורי או בפרקים על שיטתה של החסידות, מנהגיה וכדו', הכל לפי העניין והחשיבות. ‏DGtal16:33, 7 בספטמבר 2010 (IDT)[תגובה]

חסידות צ'רנוביל או טשרנוביל? ראו דיון בשיחה:חסידות טולנא, ועל פי המוסכם שם יש להעביר לחסידות טשרנוביל. דרכיה דרכי נועםשיחה • כ"ח באלול ה'תש"ע • למנינם: 16:20, 7 בספטמבר 2010 (IDT)[תגובה]

אני לא מסכים. הללשיחה • ה' בתשרי ה'תשע"א • 19:40, 12 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
מבלי להיכנס לדיון הכללי - כאן עדיף צ'רנוביל. זה הכתיב הידוע והטבעי לדוברי השפה העברית והוא מופיע במקורות שונים גם בהקשר לסידות זו דרך - שיחה 19:46, 12 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
לדעתי יש להעביר לטשרנוביל. מעולם לא ראיתי שנכתב צ'רנוביל עד שהגעתי למאמר זה. ביידיש כותבים טשרנוביל וכך נוהגים החרדים.--גמדקנאי - שיחה 19:17, 25 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
גם לדעתי יש להעביר לטשרנוביל, כך מוסדות החסידות הרשמיים קוראים לעצמם ואין סיבה ממשית לא להסתפק בהפניה עבור הכתיב הטבעי והעברי וכו'. מזמן לייעוץ את משתמש:Aviados. ביקורת - שיחה 01:08, 16 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]
זה ויכוח רוחבי חוזר, ראו שיחה:חסידות בעלז. צריך לדון בזה במזנון. נרו יאירשיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ה • 01:16, 16 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]
מסכים. לדעתי צריך להחיל כאן את הכלל הנהוג בערכים על מוסדות לנקוב בשם שבו משתמש המוסד נשוא הערך. ביקורת - שיחה 01:49, 16 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]
לא דומה, הנושא כאן הוא יידיש מול עברית. נדיר מאוד שאנחנו קוראים למוסד אמריקני בשמו האנגלי. נרו יאירשיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ה • 18:38, 16 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]

קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:35, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:35, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 01:04, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

האדמו"ר ר' חיים יצחק בשנת תרפ"ו (1926) השתתף בוועידת הרבנים בקורוסטן (Korosteń, Iskorost) שבאוקראינה.


מהו מקור הדברים??? 95.86.119.153 17:14, 22 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]

בני ר' מרדכי טברסקי[עריכת קוד מקור]

לדעתי יש לשכתב את הערך בצורה הבאה:

פסקה ראשונה: ר' מנחם נחום טברסקי ובנו ר' מרדכי טברסקי

פסקה שניה: שמונת בני ר' מרדכי טברסקי כדלהלן

פסקה שלישית: בני ר' אהרן טברסקי ממשיך השושלת בתתי כותרת בצורה יותר מסודרת ישראל משה - שיחה 22:49, 22 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]

בני ר' מרדכי טברסקי[עריכת קוד מקור]

ר' אהרן טברסקי (תקמ"ז - ח' כסליו תרל"ב) ממלא מקום אביו בצ'רנוביל

ר' משה טברסקי (תקמ"ט – י"ח טבת תרכ"ו) מייסד חסידות קוריסטשוב

רבי יעקב ישראל מצ'רקס (תקנ"ד - י"ג באלול תרל"ו) מייסד חסידות צ'רקס

ר' מנחם נחום טברסקי (תקס"ד – ז' תשרי תרי"ב) מייסד חסידות מקארוב

ר' אברהם טברסקי (תקס"ו – ב' תמוז תרמ"ט) מייסד חסידות טריסק

ר' דוד טברסקי (תקס"ח – י' אייר תרמ"ב) מייסד חסידות טאלנא

ר' יצחק טברסקי (תקע"ב – י"ז ניסן תרמ"ה) מייסד חסידות סקווירא

ר' יוחנן טברסקי (תקע"ו - ) מייסד חסידות רחמסטריווקא ישראל משה - שיחה 22:50, 22 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]

הפירוט הזה כבר קיים בערך של הרב מרדכי. הערך הנוכחי צריך להתמקד בצ'רנוביל נטו, דהיינו מהרב אהרן והלאה. נרו יאירשיחה • י"ג באדר א' ה'תשע"ו • 23:37, 22 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]

חסרים המון תמונות פה בערך של האדמורים מדוע איני מצליח להעלותם?

אינני יודע מהי הבעיה הטכנית שציינת. אבל לפני כן חשוב לי לציין כי ניתן להעלות תמונות רק כאלו שאתה צילמת, או שניתנה הסכמה חתומה על ידי בעלי זכויות היוצרים שלהם. • בקרה וייעוץשיחה • י"ט באדר ה'תשע"ח • 02:22, 6 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
גם עבור תמונות שמישהו צילם הוא צריך להסדיר קודם את עניין הרישיון. נרו יאירשיחה • י"ט באדר ה'תשע"ח • 08:31, 6 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

חדשות אחרונות[עריכת קוד מקור]

כיום נפתחו גם בתי כנסת של החסידות בצפת ובאנטווערפען 2A01:6500:A043:574C:5374:7359:1D5C:4F9 14:20, 13 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]