שיחה:טיגינה

צריך למזג את הערך עם בנדריסיני 07:46, 19 באוקטובר 2006 (IST).

השם המקובל הוא השם הרומני, טיגינה, השם המוזכר גם בערך הסכם טיגינה והשם בו נוקבות גם הוויקיפדיות האחרות ולגבי השם הרוסי, יש הפניה מבנדר. בברכה. ליש 13:03, 19 באוקטובר 2006 (IST)

שיחה שהועברה מדף השיחות של ליש:

שלום אריה. ראיתי שאתה מהכותבים הותיקים בויקיפדיה, כתבת לא מעט ערכים מומלצים ואתה גם בקי בהיסטוריה הרומנית. אני לעומת זאת לא ממש מומחה לא בכתיבה ויקיפדית וגם לא בהיסטוריה הרומנית. כיון שכך אשמח לקבל חוות דעת מוקדמת על המידע שאני מבקש להוסיף לערך טיגינה. את כל המידע לקחתי מערכי הויקיפדיה באנגלית (בעיקר), בגרמנית וברומנית וגם מהאנציקלופדיה העברית.ליתר נוחות אני מציג כל פריט מידע בנפרד.

1. טיגינה ידועה מאז המאה ה-13. אז נקראה טיגוּן ושימשה נמל נהר לנסיכי מולדביה. מקור: האנציקלופדיה העברית.

האנציקלופדיה העברית היא מקור טוב, אם כך כתוב שם, תוסיף ותציין בתקציר העריכה את המקור, אך תשתמש ב"מולדובה" ולא ב"מולדביה", צורה לא מקובלת ברומנית, שהוכנסה על ידי הכובשים הזרים.

2. עוד לפני כן היתה שייכת לנסיכי קייב. מקור: ויקיפדיה רומנית

קראתי את מה שכתוב בוויקיפדיה הרומנית וזה לא מדויק - שם כתוב בקיצור מי שלטו מבלי לפרט באיזה תקופה, לכן אין להסתמך על כך ובוודאי אי אפשר לקבוע מה היה לפני מה על פי המאמר הרומני המאוד שטחי.

3. היו לה קשרי מסחר עם גנואה ובתקופה מסוימת היתה שם גם מושבת מסחר ג'נובזית. מקור: האנציקלופדיה העברית, ויקיפדיה רומנית

ראה התשובה הראשונה.

4. המסמך של אלכסנדרו הטוב הוא כתב הרשאה ( commerce grant) לסוחרי לבוב. במסמך הזה העיר מצוינת כתחנת מכס חשובה ולא כסתם ישוב גבול. מקור: ויקיפדיה באנגלית

ככלל ויקיפדיה זרה אינה "מקור". ניתן להיעזר בה ולאסוף משם נתונים, אך אין לראות בה "מקור".

5. בתחילת המאה ה-16 שוקמה וחוזקה מצודת העיר על ידי הנסיך המולדבי שטיפן הגדול ( ברומנית Mare Ştefan cel) זאת במסגרת מלחמתו באימפריה העות'מאנית ששלטה באזור שמעבר לנהר הדניסטר. מקור: ויקיפדיה באנגלית.

שם הנסיך הוא שטפאן הגדול והנהר דניסטר.

6. בנדר בטורקית זה שער, אולם קיימת גם השערה שמקור השם הוא בפרסית: נמל. מקור: ויקיפדיה באנגלית.

ראה תשובתי לסעיף 4.

7. לאחר הכיבוש העות'מאני המבצר שוקם וחוזק שוב, ע"י מימר סינאן הארכיטקט הראשי של סולימאן המפואר. מקור: ויקיפדיה באנגלית.

ראה תשובתי לסעיף 4 בנוסף לכך יש לך כאן מקור טוב לנושא זה.

8. מלחמות רוסיה טורקיה שהיו רלבנטיות לטיגינה היו בסוף המאה ה-18 לא בסוף המאה ה-17.

כאן יש פרטים רבים על העיר וגם על המלחמות.

9. לפי הויקיפדיה באנגלית טיגינה נכבשה סופית ע"י הרוסים ב-1806 ולא ב-1812. ב-1812 היה האקט של הסיפוח הרשמי לקיסרות הרוסית.

ראה תשובתי בסעיף 8.

10. ב-1917 , עוד לפני הסיפוח לרומניה שהיה ב-1918, עם התפוררות החזית הרוסית במלחמת העולם הראשונה, פרובינצית בסרביה הכריזה על עצמאות כ"רפובליקה הדמוקרטית של בסרביה" ובנדרי היתה חלק ממדינה זו. מקור: ויקיפדיה באנגלית.

לא בדיוק. לאחר שבסרביה הכריזה על עצמאותה, אסיפת העם שלה החליטה על איחוד עם רומניה, כך שבסרביה לא סופחה, אלא התאחדה.

11. הכיבוש הסובייטי של בנדרי (ושל ביסרביה כולה) היה , ב-28 ליוני 1940, מקור: ויקיפדיה באנגלית, גרמנית,

הכיבוש הסובייטי בוצע בעקבות האולטימטום שנתנה ברית המועצות לרומניה, בהסתמך על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הרומנים נסוגו ללא מלחמה.

12. הכיבוש (שחרור?) הגרמני של בנדרי (ושל ביסרביה כולה) היה , ביוני 1941, מקור: ויקיפדיה באנגלית, גרמנית,

הצבא הנאצי והצבא הרומני לחמו שכם אחד והמפקד העליון של החזית היה יון אנטונסקו.

13. מהמקורות שבידי לא ברור מי כבש את טיגינה. הצבא הרומני, או שהוורמכט כבש ואחר כך, במסגרת הסכם טיגינה השטח הועבר לשלטון רומני.

ראה תשובתי בסעיף הקודם.

14. באוגוסט 1941 נחתם בטיגינה הסכם טיגינה שהעביר לרומניה את טרנסניסטריה כדי שתשמש להקמת מחנות ריכוז ליהודי בסרביה ובוקובינה.

אכן, אני כתבתי את הערך "הסכם טיגינה".

15. במלחמה שפרצה במרץ 1992 בין מולדובה לטרנסניסטריה היתה טיגינה אחד ממוקדי הקרבות העיקריים. מקור: ויקיפדיה באנגלית, בגרמנית.

אינני מתמצא במלחמה הזאת.

16. בהתאם להסדרי הפסקת האש שנקבעו בסוף אותה מלחמה, טיגינה נמצאת באיזור המפורז אבל שייכת נפועל לטרנסניסטריה, ויקיפדיה באנגלית.בגרמנית

ראה תשובתי בסעיף הקודם.

מיכאל שפע 25.6.08

תודה מיכאל שפע 26.6.08

תאריך יסוד העיר

תאריך יסודה של טיגינה בנדרי/טיגינה אינו ידוע. אבל, כפי שגם מתואר בערך, הוא בודאי קודם ל-1408. מאידך, ב-1408 העיר מופיעה לראשונה במסמך כתוב ששרד. Michael Shefa - שיחה 13:58, 4 בדצמבר 2008 (IST)

ילידי העיר

― הועבר מהדף טיגינה
במקום נולדו מספר אישים שזכו לפרסום וביניהם אמיל קונסטנטינסקו שהיה נשיא רומניה בין השנים 1996 - 2000, ברוך אגדתי ולב סמינוביץ' ברג, זואולוג וגאוגרף יהודי סובייטי.