שיחה:טלאל אסד

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Talal Asad (born 1932) is an anthropologist at the City University of New York.Asad has made important theoretical contributions to Post-Colonialism, ... www.goodreads.com/author/show/191284.Talal_Asad

ספר בעברית של טלאל אסד[עריכת קוד מקור]

שיניתי היום את הערך והוספתי את ספרו בעברית, כפי שהוא מופיע בלינק המופיע כאן למטה http://www.resling.co.il/book.asp?book_id=491 אבל כעת אני לא מוצא את התיקון הזה, ומאידך רואה שמישהו עדכן את הערך, הוסיף את הספר הנ"ל במהדורתו באנגלית. לא יודע אם זה היה קודם לעריכתי, שכאמור נמחקה, אבל שמו של הספר בעברית, "כינון החילוניות....", מופיע כעת באופן שגוי כ"הבניתו של החילון". אפשר אולי להתווכח על התרגום הנכון, אך משעה שהספר קיים בעברית נדמה לי שנכון גם להוסיף אותו לרשימת פרסומיו של אסד וגם לכתוב את כותרתו כפי שהיא מוכרת עתה בעברית.

אין צורך להוסיף לרשימות הביבליוגרפית של חוקרים זרים גם את התרגומים לעברית של עבודותיהם. אלה רשימות ביבליוגרפיות ולא רשימות קריאה. לגבי שם הספר - אבדוק זאת ואתקן במידת הצורך. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 19:01, 5 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

האם אין חשיבות עבור הקורא העברי לכך שיש תרגום של טלאל אסד בעברית? לא מדובר על איזה מאמר זניח, מדובר על ספר מכובד. לא רק שזה מגוחך (שכן ההפניה לספר באנגלית כן מופיעה, אז למה לא בעברית), אלא שזה גם לא עומד במבחן המציאות מול ערכים אחרים בויקיפדיה.

כאמור, זו לא רשימת קריאה לסטודנטים ישראלים דוברי וקוראי עברית, אלא רשימת עבודות של מושא הערך. משהו תמיד אובד בתרגום, ולכן כאשר המקור זמין אין שום סיבה שלא להעדיף אותו. כשאנחנו מפנים לטקסט חיצוני (למשל בקישורים חיצוניים) אנחנו באמת מעדיפים מקורות בעברית, כי אנו מניחים שקורא הערך העברי יחפש מידע נוסף בעברית. לא כן לגבי רשימת פרסומים. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 19:11, 5 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

תשובתך אינה עניינית. ראה לדוגמה הערך של אדוארד סעיד:

   * "אוריינטליזם" בהוצאת עם עובד
   * "עקור - לא מזרח ולא מערב", אוטוביוגרפיה בהוצאת ידיעות אחרונות
   * "פרויד והלא-אירופאי" בהוצאת רסלינג
   * "קווי דמיון ופרדוקסים" (נכתב בשיתוף עם דניאל בארנבוים על בסיס סדרת דיונים פומביים שערכו בקרנגי הול בניו יורק)
   * "שאלת פלסטין", הוצאת מפרש

עוד דוגמה מקרית - הערך של תומאס קון. באותה הזדמנות, אפנה אותך לערך על פרויד. הרשימה של ספריו שתורגמו לעברית ארוכה מאוד. האם לא ניתן להגיע לכל הספרים הללו בשפת המקור שלהם? בוודאי שניתן - כולם זמינים. אז מדוע אינך מוריד אותם מהערכים הרלבנטיים? זו אכן לא רשימת קריאה, אלא רשימת עבודות או חיבורים - אבל למה כשמביאים את החיבור בעברית זה הופך אותו לרשימת קריאה? ואפרופו "משהו תמיד אובד בתרגום" - זה לא מתפקידך לדאוג ל"אבדה" הזו, כל שכן שעבור הקורא שלא מבין אנגלית, או כל שפת מקור אחרת, אין לכך שום חשיבות. אבל מסתבר שמשהו "אובד" לא רק בתרגום, אלא גם בעריכה - בעריכה של עורכי ויקיפדיה במקרה הזה. ולסיום - תרגום של טלאל אסד לעברית הוא אירוע בעל חשיבות רבה. עצם זה שהוא תורגם לעברית צריך להיכנס לערך כעובדה בעלת חשיבות.

מסכים עם האלמוני, וחושב שהדברים ברורים מאליהם. יוסאריאןשיחה 20:32, 5 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הדברים לא ברורים מאליהם. המקרה של פרויד הוא חריג. בעקבות אירועים שהיו לפני יומיים אני יכול להפנות לערך על דנקן קנדי בתור דוגמא מייצגת. רשימת פרסומים עיקריים - בשפת המקור. אין שום צורך להציג בערך כלשהו רשימת תרגומים. אפשר לציין שספריו תורגמו ל-X שפות ובהן עברית. כך או כך, לא ראיתי בשום מקום אזכור של שם המתרגם, אלא אם מדובר באדם שהוא בעל חשיבות אנציקלופדית כשלעצמו. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 20:38, 5 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
במקרה שקיים תרגום עברי, לדעתי יש לכלול את התרגום העברי ברשימת המקורות (מובן מאליו שיש לכלול גם את הספר המקורי, בשפת המקור). בל נשכח שקוראי ויקיפדיה בראש ובראשונה אמונים על השפה העברית. אלדדשיחה 20:42, 5 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
הוספתי את המידע בגוף הערך (פעם אחת במסגרת הדיון בכתיבתו של אסד ופעם שנייה ברשימה הביבליוגרפית). כל תוספת שמעבר לכך אינה משרתת שום אינטרס זולת זה של אנשי השיווק של ההוצאה או של המתרגם. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 20:45, 5 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
חיפשתי כעת ולא מצאתי שספר כלשהו של דנקן קנדי תורגם לעברית כך שזה לא רלבנטי.
כעת, אם ספר שלו תורגם לעברית ולא ניתן למצוא אותו בחיפוש גוגל הגיוני, אזי בטח ובטח שויקיפדיה אמורה לשרת אותי ולספק לי את המידע הזה (בתור אדם קורא עברית שמחפש ערכים בעברית).
מדוע פרויד יוצא דופן? ומדוע להפלות את העברית לרעה?
אלמוני - נסה להזיח את דבריך, זה מקל על השיחה (הרשיתי לעצמי להזיח את דבריך האחרונים). חחעע"ע - לפעמים כתיבה אנציקלופדית שמשרתת את הקורא ואת יכולתו להרחיב ידע על נשוא הערך, עולה בקנה אחד עם אינטרסים של גופים מסחריים. זו לא סיבה להימנע ממנה. יוסאריאןשיחה 08:11, 6 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לכן ניסחתי את דבריי כפי שניסחתי: את המידע הרלוונטי הוספתי לערך כבר אתמול. פעמיים אפילו, כדי שהקורא העברי לא יחמיץ את הפרט שאתה ואלדד הסכמתם על חשיבותו אם יחליט לעיין רק בביבליוגרפיה ולא בטקסט גופו. כל תוספת שמעבר לכך לא תשרת שום אינטרס אנציקלופדי אלא אך ורק אינטרס מסחרי/יחצ"ני. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 08:21, 6 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
שירות נכון לקורא צריך להביא את השם שבחרה ההוצאה לתרגום ברשימה הביבליוגרפית. התוספת משרתת גם את האינטרס השיווקי, אבל יש לה גם ערך אנציקלופדי ברור. יוסאריאןשיחה 08:26, 6 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
שוחחתי עם יוסאריאן ולאחר שעברנו על מודלים שונים המוצאים את ביטויים בויקיפדיה החלטתי לקבל את עמדתו. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 08:56, 6 בינואר 2011 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 09:10, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 09:11, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

משוב מ-15 באפריל 2015[עריכת קוד מקור]

יש משפטים שהם חסרי פשר. לדוגמא : אסד "במונחיה המורכבים של השוואה שאנתרופולוגים, תאולוגים, פילוסופים ומדעני המדינה רבים קיבלו כשדה בור שלא נחרש עדיין של חשיבה, שיפוט ופעולה. בעשותו כך הוא יצר, פתח והבהיר אפשרויות חדשות של תקשורת, קשר, והמצאה יצירתית שבהם שוררת התנגדות ושוויון נפש מצד המחקר‏[1]. או המשפט : על קולוניאליזם, כתב אסד מאוחר יותר: "יש הטוענים כי התהליך ההיסטורי של בנייתה של חברה אנושית חילונית גרם לאכזריות שהוציאה את הזר מתוכה. לכן לעתים קרובות טוענים שהשלטון האירופי בארצות קולוניאליות, למרות שלא היה דמוקרטי בעצמו, הביא לשיפורים מוסריים בהתנהגות - דהיינו, הנטישה של הלכות התנהגות שהיו פוגעות בבני האדם".‏[2] הוא ממשיך: "אני בכל אופן מעוניין להציע, שבניסיונם להוציא אל מחוץ לחוק מנהגים, השליטים האירופים סברו כי אלימות לא נגעה לסבלם של המקומים, אלא השאיפה לכפות את מה שהם החשיבו כסטנדרטים מתורבתים של צדק ואנושיות על האוכלוסייה הנתונה, דהיינו השאיפה ליצור בני אדם חדשים".‏[3] ועוד ועוד. גם שגיאות בתחביר פשוט ועוד 85.250.37.109 15:38, 15 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]