שיחה:טענת קים לי

ערך זה נכתב או הורחב במסגרת מיזם מעוף, משפט עברי בוויקיפדיה, של הקליניקה למשפט עברי בפקולטה למשפטים, באוניברסיטת בר-אילן, בחסות תוכנית תייגר למשפט העברי.

:

דוגמה לטענת קים לי =

הקדמה - קיימת מחלוקת הפוסקים בשאלה, האם מלווה יכול למחול (לוותר) על כספו כל עוד לא החזיר את המשכון שקיבל מהלווה לאבטחת החזר ההלוואה.

המקרה - ראובן הילווה כסף לשמעון וקיבל ממנו משכון לאבטחת התשלום. לאחר זמן הודיע ראובן לשמעון כי הוא מוחל על כספו, אך לא החזיר לו את המשכון.

ביום הפירעון תבע ראובן משמעון את החזר הכסף. פנה שמעון לבית הדין בטענה שראובן כבר הודיע לו כי הוא מוחל על כספו ועל כן תביעתו בטילה.

טען ראובן אני קים לי כשיטה שלא ניתן למחול על הלוואה מבלי להחזיר את המשכון, ומאחר שהמשכון נמצא בידיי, הריני תובע את כספי בצדק.

בקשת הבהרה לדוגמה הקיימת בערך

לא הבנתי בדוגמה שבערך דבר אחד. אם מה שהוצג בפני בית הדין הוא צוואה, הרי שזו חילקה את עזבונו לאחר מותו, ולא היה לה תוקף בחייו, ובכל מקרה זכותה של האישה למזונות מהעזבון גוברת עליה. האם מה שהוצג לא היה צוואה אלא מסמך בו חילק את רכושו לילדיו בחייו? אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 21:33, 21 באוקטובר 2009 (IST)

תשובה

אנסה להשיב כאן, ואני מקווה שאני לא מסבך את העיניינים, שכן כל מושג, מושך אחריו מושג חדש.

צוואה ביהדות איננה כצוואה במשפט האזרחי.

בעוד במשפט האזרחי אדם יכול לצוות ממון לאחר מותו, במשפט העברי אין לאדם שום כוח לאחר פטירתו. כמו שאמר החכם מכל אדם: "אֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת‏‏. מצד שני מצווה היא לקיים את דברי המת, ובתלמוד אף מופיעה סברה שכופין את היורשים לקיים את דברי המת‏‏‏‏. לבעיה כיצד לקיים את דברי המת, יש שני פתרונות:

1. כתב צוואה המנוסח בנוסח מיוחד ומהווה מתנה בחיים. כלומר: הקניית הנכסים ליורשים, רגע לפני המיתה.
2. הסכמה משותפת בין היורשים הקוראים את הצוואה ופועלים על פיה בכך שכל אחד מוחל על חלקו, ומקנה לאחיו את החלק שמגיע לו על פי הצוואה.

בדוגמה שבערך היורשים הציגו צוואה על פי הפיתרון הראשון של מתנה בחיים.

הערות שוליים

ברכות, אריאל.פ - שיחה 21:56, 21 באוקטובר 2009 (IST)

מעניין, ויש לי הרגשה שידעתי את זה פעם ושכחתי... אני חושב שיש מקום להבהרה של עניין זה בערך, אם וכאשר יהיה לך זמן. אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 21:58, 21 באוקטובר 2009 (IST)

האם לצמצם ולהכניס לערך כהערת שוליים? ברכות, אריאל.פ - שיחה 22:07, 21 באוקטובר 2009 (IST)

רעיון לא רע. אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 06:03, 22 באוקטובר 2009 (IST)

בוצע. ברכות, אריאל.פ - שיחה 07:39, 22 באוקטובר 2009 (IST)

שלום מר פלמון!רציתי לתת לך דוגמא יותר קלה באופן שראובן חייב לשמעון 100 ש"ח וראובן נתן לשמעון שטר חוב על ההלואה, שמעון החליט למחול לראובן על ההלואה, אבל לא החזיר לו את השטר חוב, האם המחילה תופסת או לא? מחלוקת הפוסקים הב"ח והנתיבות. אם שמעון חזר בו ורוצה בכל זאת את ההלואה אם יוכל לתבוע את ראובן? נפסק להלכה כשיטת הנתיבות ששימעון יוכל לתבוע בטענת קים לי כדעת הפוסקים שמחילה שבלב אינה מחילה, וכל זה דוקא במקרה שהיה חוב בינהם, אבל אם שמעון אמר לראובן בא תגור איתי או בא תאוכל איתי, שמלכתחילה הוא גילה דעתו שאינו עושה כן למטרת הלואה לכ"ע אינו חייב.

הדוגמה

ספק בעיני אם בכלל צריך דוגמא בערך. הרי הנושא מאוד פשוט והדומאות מסבכות. אבל גם אם צריך דוגמא, זאת שבערך אין לה מקום כלל שכן היא מסובכת ואינה מלמדת דבר על נשוא הערך. עדירל - שיחה 10:11, 24 בנובמבר 2010 (IST)

דיווח שאורכב ב-20 ביוני 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

במקור הדין צ"ל: ...רבינו תם חולק על רש"י. רבינו שומאל וכו'

לא נכון, עיין רבנו תם. דרדק • שיחה • ג' בתמוז ה'תשפ"א • 21:07, 12 ביוני 2021 (IDT)