שיחה:יהדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיניתי את הערך לגבי חילונים, זה לא נכון לקבוע שהם לא מקימים שום הלכה. לא ראיתי חילוני שלא עושה קידוש או לא מתפלל או לא עושה ברית מילה קיום ההלכה של חילוני זה קיום מצוות מצומצם ביותר

הורדתי את התאריך של יציאת מצרים היות והוא נתון במחלוקת קשה בין ההיסטוריונים וקביעת תאריך מדויק, פירושו של דבר, שהויקיפדיה מסכימה שיציאת מצרים אכן התרחשה. היות ואנחנו אמורים לשמור על נייטרליות, הורדתי את התאריך גילגמש 13:05, 24 יוני 2004 (UTC)

תוכן עניינים

ומה עם ל"ג בעומר?[עריכת קוד מקור]

ברשימת החגים חסר ל"ג בעומר. האם הוא נחשב מחגי חז"ל? --Eranb 17:53, 4 יולי 2004 (UTC)

לא מי שמדבר - שיחה 10:29, 17 ביוני 2018 (IDT)

הערות על הפתיח[עריכת קוד מקור]

קראתי את הפתיח לערך וכבר מצאתי בעיות לרוב - 1. המושג "ספר קדוש" לגבי התנ"ך לא ברור. למעשה עיקרי היהדות כתובים דווקא במשנה ובתלמוד, והם הספרים הנלמדים בישיבות ובמוסדות דת. התנ"ך הוא קאנון, כלומר אוסף של טקסטים מכוננים שאין לגרוע מהם ואין להוסיף עליהם. מטבע הדברים מייחסים לקאנון כזה קדושה דתית, אבל לא באותו אופן שבו הנוצרים מייחסים קדושה לברית החדשה, או המוסלמים לקוראן. 2. ליהדות אין מוטו. "שמע ישראל" היא תפילה, אבל אין לה מעמד של "קרדו" כמו ה"קרדו" הנוצרי או ה"שהאדה" המוסלמית. 3. מה פירוש המקום המקודש ליהדות הוא "כל ארץ ישראל"? מן המפורסמות הוא שההגדרה ההילכתית לגבולות הארץ היא עמומה מאוד, ולכן המילה "כל" אינה במקום. מלבד זאת, המושג "קדושה" בהתייחס לארץ ישראל אינו ברור. המפעלים הגדולים של היהדות כמו כתיבת התלמוד נעשו מחוץ לארץ. בעבר הייתה אף הוראה רבנית להימנע מעלייה לארץ ישראל מטעמים של איסור על "קירוב הקץ" ואיסור "עלייה בחומה". לשם השוואה - האזור שמסביב למכה נחשב קדוש בעיני המוסלמים, כיוון שכל מוסלמי חייב להגיע אליו לפחות פעם אחת בימי חייו ולקיים בו טקסים דתיים. ביהדות של אחרי חורבן בית שני, אין שום מצווה דומה לגבי מקום כלשהו בארץ או מחוצה לה. יש אמנם מצוות התלויות בארץ, אבל אין חובה לבוא לארץ כדי לקיימן. Dror_K 22:22, 12 נוב' 2004 (UTC)

ניסיתי לתקן ברוח דברים אלה. להבא הרגש חופשי לשנות בעצמך.
הורדתי את שכם מרשימת ערי הקודש - המעשה היחיד שמתחבר בזכרוני אליה הוא אונס דינה, לא עניין קדוש במיוחד. דוד שי 04:51, 13 נוב' 2004 (UTC)
בשכם נקבר יוסף בנו של יעקב, ובקרבתה שוכנים הר גריזים והר עיבל. שם גם נערכה חלוקת הארץ לשבטי ישראל על-ידי יהושע בן נון. ליבליך 17:39, 16 נוב' 2004 (UTC)
אתה מבלבל בין מקום בעל חשיבות היסטורית לבין מקום קדוש. מקום קדוש הוא מתחם שיש לגביו מצוות ואיסורים מיוחדים. ביהדות של ימינו יש מעמד של מעין קדושה להר הבית משום שאסור, לדעת רבנים רבים, להיכנס למתחם מוגדר הנמצא בראשו. עם זאת, אין כל מצווה הקשורה במקום הזה. גם לארץ-ישראל יש מעין מעמד של קדושה, כיוון שיש מצוות שאפשר לבצע רק בה. עם זאת אין חובה להגיע לארץ-ישראל כדי לבצע את המצוות, וגם אין הגדרה חד משמעית של התחום של ארץ-ישראל. באסלאם יש כמה מתחמים קדושים, החשוב שבהם הוא בעיר מכה. יש איסורים מיוחדים שחלים על המתחם הזה, ויש מצוות מיוחדות שאפשר לבצע רק שם. זאת ועוד - על פי ההלכה המוסלמית, כל מוסלמי שמסוגל פיזית לנסוע, חייב לבקר במתחם הקדוש של מכה לפחות פעם בחייו ולבצע את כל המצוות הקשורות במקום. לדעתי, יש ביהדות של ימינו שרידים לחוקים ונוהגים הקשורים במקומות קדושים, אבל אין מקומות קדושים של ממש. הדבר נובע מהמהפכה שהתחוללה ביהדות עם חורבן בית שני, ועיצוב הדת היהודית כדת על-מקומית, כלומר כדת שאפשר לקיימה בכל מקום בעולם. לשכם יש חשיבות היסטורית ביהדות, אבל כך גם לעיר וילנה, שכונתה "ירושלים דליטא" ושבה הייתה היצירה היהודית (הלכתית וחילונית) העשירה והחשובה ביותר עד השואה.

אגב, הר גריזים שליד שכם קדוש לשומרונים. על-פי ההלכה השומרונית חייב כל שומרוני להגיע להר גריזים פעם בשנה בחג הפסח ולהקריב את קורבן הפסח.

בענין קדושתה של הארץ[עריכת קוד מקור]

ארץ ישראל ביהדות, לפחות התלמודית והרבנית, איננה רק מקום בעל חשיבות הסטורית אלא מקום קדוש שהשכינה שורה בו, " "אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:" " ((ספר דברים פרק י"א י"ב)) שיש לגביו מצוות, הנקראות מצוות התלויות בארץ, שהם שישית מתורה שבעל פה (סדר זרעים) !!!

  • "עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁמְּבִיאִים מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וְהַבִּכּוּרִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת: (משנה מסכת כלים פרק א' ו')

ולכן יש מצווה לחיות בו ויש הפוסקים (הרמב"ם למשל) בעקבות התלמוד במסכת כתובות, שאומרים שלא רק שיש מצווה לעלות לארץ, אלא אף יש איסור לצאת ממנה לחו"ל. ""אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב." " ((רמב"ם, הלכות מלכים, פרק ה הלכה ט ))
בעקבות התלמוד ""אמר רב יהודה אמר שמואל כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות". " ((תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיא/א)) ולכן אם אחד מבני זוג, רוצה לעלות לארץ הוא יכול לכפות זאת על בן זוגו. "הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין." - (משנה מסכת כתובות פרק י"ג י"א) עוד לפי התלמוד, יש דעות שמי שנמצא בחו"ל אין כל ערך לקיום מצוותיו. הרמב"ן מוסיף על הרמב"ם, ואוצר שלא רק שיש חובה לאדם הפרטי לחיות בארץ ישראל, אלא אף יש לנו חובה לא להניחה לשלטון של אומות אחרות ולשלוט בה בעצמנו. ומי שנמצא בחו"ל בתפילה הוא צריך לא לכוון את ליבו לשמים אלא לארץ ישראל. " "היה עומד בחוץ לארץ יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם" " ( (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל/א )).

זה ויכוח ללא גבול, אבל בכל זאת, נראה לי שלא קראת בעיון את דבריי. אתה מביא ציטוטים שכבודם במקומם מונח, אבל עדיין, כל הציטוטים האלה לא הביאו את הפוסקים לקבוע ולו מצווה אחת שמחייבת יהודים לבוא לארץ ישראל ולקיים בה פולחן דתי כלשהו. הרמב"ם לא גר בארץ-ישראל, אף על פי שיכול להגיע אליה, והא ראיה שהוא לא ראה חובה להגיע לארץ. אין בכך סתירה לטענתו שזו זכות גדולה להגיע לארץ, ואם כבר מגיעים אליה - אסור לעזוב. טענתי היא שמקום קדוש (ובפרט בדתות אורתופרקטיות, הלכתיות) הוא מקום שיש לגביו איסורים וחובות שאסור להימנע מהם. ההלכה המוסלמית מחייבת את הפולחן במכה, לפחות פעם בחיים. השומרונים מחייבים הגעה להר גריזים פעם בשנה. ההלכה היהודית מחייבת שמירת שבת, אבל מי שלא רוצה לקיים את המצוות התלויות בארץ - פשוט: שלא יגיע לארץ. ומי שרוצה להמשיך לנסוע בלא הפרעה - שלא יקבע את מקום מושבו בארץ. אין בכך פסול, אף על פי שזו זכות לגור בארץ. מכאן אני מסיק שהתפיסה היהודית המאוחרת מסתייגת מהרעיון של מקומות קדושים. יש כבוד למה שנתפס בעבר כמקומות קדושים, אבל יש הסתייגות מהנוהג הזה.

Dror_K 13:50, 17 נוב' 2004 (UTC)

ההלכה היהודית מחייבת שהייה בארץ ישראל, ויש הרבה פוסקים בעניין. הבעיה היתה שהדבר לא התאפשר בגלל הגלות והתנאים שלא איפשרו זאת, ולכן אלפיים שנה עם ישראל היה במעמד של אנוס, שאינו יכול לקיים מצווה חשובה. ואם היית בקיא בקורותיו של הרמב"ם, היית יודע שהוא ניסה לעלות לארץ ולא הצליח להחזיק מעמד בשל בעיות שונות, ובסוף ימיו ביקש להקבר בארץ. וחוץ מזה שלא לומדים הלכה ממעשיהם של בני אדם. זהו כלל הלכתי חשוב.על כל פנים הנה ציטוט מספר ההלכה של הרמב"ם, שבו הוא קובע שחייבים לגור בארץ:
"אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב" (רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ט)--אפי ב. 14:20, 17 נוב' 2004 (UTC) אגב, ודאי שיש הלכות רבות הקשורות לארץ, חוץ ממצוות התלויות בארץ כמו שמיטה ותרומות ומעשרות, כמו בנין בית המקדש, שיכול להיות רק בארץ ישראל, גם מצוות עלייה לרגל להר הבית, הבאת קורבנות ומנחות יכולה להיות רק בארץ. מי שעולה להר הבית בזמן הזה, על פי הדת היהודית חייב כרת. --אפי ב. 14:31, 17 נוב' 2004 (UTC)


Dror_K 11:02, 17 נוב' 2004 (UTC)

תגובה לDror_K
1. פשוט שהמקרא (כשנספחים לו הנביאים והכתובים במדרגות נמוכות יותר של קדושה) מהוה את הספר הקדוש ביותר של היהדות. המשנה והתלמוד הם תורה שבעל פה, שאמורה להסביר ולפרש את תורה שבכתב, שעליה אין להוסיף או לשנות אפילו מילה אחת. כל כוחו של התלמוד יונק את מעמדו מתורה שבכתב. מדרגת הקדושה של ספר תורה מובהרת בהרבה הלכות, כמו ששינוי של אות אחד בלבד פוסל את הספר, או צום שנוהגים במקרה שספר תורה נופל, ועוד הרבה מנהגים רבים. ישנם סיפורים רבים על כך שרבנים חירפו נפשם בכדי להציל ספרי תורה בפוגרומים שבהם שרפו בתי כנסת.
2. קריאת שמע, הפכה להיות מצווה מרכזית וחשובה מאוד, שמבטאת קבלת עול מלכות שמים, וקבלת עיקרה של היהדות שהיא אמונה באל יחיד ומופשט שהוא אלוהי ישראל, עד כדי כך שיהודים רבים מתו עם משפט זה על שפתיהם, ובמובן הזה היא מוטו. ויש ביטוי למרכזיותה בהלכות שונות.
3. במשנה כתוב: "ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות", אף שסיפור גבולותיה הינו מסובך. לעיתים קדושתו של מקום מתבטאת בכך שלא נכנסים אליו, ולכן בזמן הזה יש איסור כניסה הלכתי ליהודים להר הבית, שנחשב ביהדות למקום הקדוש ביותר בארץ ישראל ובעולם כולו. חלק ניכר מהחרדים שטענו שאין לבוא לארץ טענו שאין לעשות זאת בגלל שאין לבוא טמאים לפלטין (ארמון) של מלך. --אפי ב. 23:01, 13 נוב' 2004 (UTC)

לזעם,
נראה לי חשוב להשאיר את הפסקה הבאה, או משהו ברוחה, בכדי לאפין קצת את היהדות:

"היהדות היא דת של איזון וסינתזה, והיא מאוזנת מבחינת הדין והחסד שבה, ואפשר לראות בה דת ממוצעת בין תפיסת הדין של האיסלאם לבין תפיסת החסד והאהבה של הנצרות שבא למשל לידי ביטוי בבתי הכנסת, שאינם משמימים כמו המסגדים, ואינם הדורי פאר כמו הכנסיות. היהדות איננה אוסרת שתיית יין כמו באיסלאם, ולא רואה דבר מגונה בקיום יחסי מין כמו בנצרות, ולהפך, היא מתירה כל דבר במידה הרצויה והמאוזנת. --אפי ב. 10:28, 14 נוב' 2004 (UTC)

הפסקה לעיל אינה מאפיינת את היהדות. אין משמעות למושג "דת מאוזנת" וודאי אי-אפשר לומר שהנצרות והאסלאם "אינן מאוזנות", כפי שמשתמע מהפסקה דלעיל. גם האסלאם אינו רואה פסול בקיום יחסי מין, ונזירות מקובלת רק בנצרות הקתולית והפרווסלבית ורק לגבי מי שקיבל על עצמו עול נזירות. המסגדים אינם משמימים - למסגד אל-אקצא יש כיפה עשויית זהב (!) - אלא יש איסור לקשט אותו בתמונות, איסור שהוא חמור פחות ביהדות, אבל מקובל דווקא אצל חלק מהנוצרים הפרוטסטנטים. שתיית יין אסורה באסלאם וכך גם אכילת חזיר או סוס, אבל דווקא אכילת בשר בחלב מותרת ובסך הכול יש למוסלמים פחות מגבלות על מאכלים מאשר ליהודים. האיסורים שקשורים בשבת דווקא חמורים במיוחד ביהדות לעומת הנצרות והאסלאם, אם כי בעדות נוצריות ומוסלמיות שונות קיימים כללים שונים לגבי המותר והאסור ביום ראשון או שישי בהתאמה. בקיצור אין בפסקה שאתה מציע להחזיר דבר המאפיין את היהדות, בטח שלא מול הדתות המונותאיסטיות האחרות. מה שכן מאפיין את היהדות ולא מודגש די הצורך הוא היעדר דוֹגמות מוסכמות. האסלאם הוא דת אורתופרקטית (הלכתית) ובכל זאת יש בו שני עיקרי אמונה מחייבים (האם הוא אחד, מוחמד הוא שליח האל). בנצרות יש בעיקר עיקרי אמונה ומעט מאוד ציוויים מעשיים. ביהדות לעומת זאת, יש הסכמה רחבה על רוב הציוויים המעשיים, אבל אין הסכמה על עיקרי האמונה. אפילו הרמב"ם שנחשב לגדול הפוסקים, לא הצליח לקבל הסכמה כללית על י"ג העיקרים שניסח. יכול יהודי לקיים תרי"ג מצוות ולכפור בי"ג העיקרים ובכל זאת ייחשב ליהודי מאמין. Dror_K 12:09, 14 נוב' 2004 (UTC)

קשה למצוא את הדבר המאפיין את היהדות, משום שכל אחד רואה את מאפייני היהדות לפי השקפתו הסובייקטיבית. ניסיון לכתוב על מאפייני היהדות יתברר לבסוף ככתיבת מאפייני הכותב. גם האלטרנטיבה שדרור הציע לא ממש קוסמת לי. נכון שמנדלסון ולייבוביץ ציינו את הנקודה הזו, העדר הדוגמטיות, אבל היא נבעה מבעיה אמונית שלהם יותר מאשר מהבנה נכונה של מהות היהדות. לא במקרה מהאסכולות האלו, שהדגישו את חשיבות המעשה על האמונה, יצאו משומדים במקרה של מנדלסון וחילונים במקרה של לייבוביץ. שן שש זעם 12:37, 14 נוב' 2004 (UTC)

תשובה לדרור[עריכת קוד מקור]

האיסלם תפיסתו היא מידת הדין, בזה שהוא הקצין את האיסורים ואת העונשים. האלוהים תובע הרבה מהאדם, והאדם צריך להתבטל בפניו. אפשר לראות ביטוי לזה בכך, שצום שם הוא לא של יום או יומיים אלא חודש ארוך ומתיש. כמו גם, העונשים החמורים שמוטלים, כריתת יד על גניבה, הוצאה להורג על ניאוף והמרת דת, למשל, עד ימים אלו. בנצרות לעומת זאת, ביטלו את המצוות המעשיות, והתפיסה היא של חסד ואהבה, בכך שאלוהים הולך לקראת האדם, ובעצם מוותר לו ומוחל לו, ואיננו מבקש ממנו מערכת של מעשים וציווים. ואלו ביהדות יש מיזוג, יש את אלוהי התנ"ך שהוא קנא ונוקם ויש את אלוהי התלמוד שהוא רך ועדין.

בתור דוגמא נתתי את המבנה של התפילה, ואת הפרשנות ללא תעשה לך פסל. עובדה היא שתוכו של המסגד, מרופד רק בשטיחים, יש איסור על רהיטים והקירות חשופים. הסרת הנעליים, והתפילה שנעשת בכריעה, מציינות את התבטלות האדם המוחלטת בפני האל. לעומת זאת בכנסיות הפאר פשוט חוגג, אלמנטים ארכיטקטונים, יצירות אומנות מרהיבות, פסלים, מוסיקה של עוגב ועוד ועוד (ומי שהסתובב ברומא יודע מהו הפאר) והתפילה נעשת בישיבה. ואילו בבתי כנסת יש מיצוע בין המסגד לבין הכנסיה.
לגבי ההערה שלך על מסגד אל אקצה אתה טועה (עיין בערך). מה שמצופה בזהב הוא כיפת הסלע, שהוא רק כיסוי מעל אבן השתיה, ואיננו מסגד כלל. (בתפילות על הר הבית, המוסמים מפנים את אחוריהם לכיפת הסלע.)

לגבי עיקרי האמונה לדעתי אתה טועה, יכול להיות שבתקופתו של הרמב"ם, לא היתה הסכמה מלאה על הכל, אבל היום ישנה הסכמה די רחבה לגבי עיקרים רבים, ואף בתקופת התלמוד היו כבר עיקרי תפיסה ומחשבה לא מעטים, שמי שלא האמין בהם נחשב לכופר ואפיקורס. --אפי ב. 12:48, 14 נוב' 2004 (UTC)

עצם העובדה שאנחנו לא מסכימים על עקרונות הדת היהודית, מעידה על כך שאין הסכמה עליהם (אני מניח ששנינו מזוהים כיהודים). מצד שני, איש לא יחלוק ששמירת כשרות היא מאפיין יהודי, גם יהודים שלא שומרים כשרות יאמרו כך. הדברים שאתה אומר על האסלאם והנצרות פשוט אינם נכונים. כדאי שתדע שבבתי כנסת קדומים בארץ-ישראל היה מקובל, כמו במסגד, לחלוץ נעליים בכניסה ולהתפלל בכריעה, וכך נהוג אצל הקראים עד היום. עיצוב בתי הכנסת של ימינו מקורו בבבל, שבה כניסה ברגליים יחפות למוסד ציבורי נחשב עלבון. המידע שלך לגבי כנסיות רלוונטי רק לגבי כנסיות קתוליות ופרווסלביות. כנסיות פרוטסטנטיות דומות יותר לבתי כנסת. הצום באסלאם הוא של 29-30 יום, אבל הוא נעשה לאור יום בלבד. בלילה אין צום וכמעט שאין מגבלות על הנאה. זו גישה שונה מזו של היהדות, אבל היא לא מעידה על איזון ביהדות לעומת האסלאם. כיפת הסלע וכיפת הזהב בירושלים הם חלק ממתחם שמכונה "המתחם הקדוש של ירושלים" (אל-חרם אל-מקדסי) ותפילה בו נחשבת לזכות באסלאם. הסיבה שהמוסלמים "מפנים את אחוריהם" לכיפת הזהב היא שהם מפנים את פניהם לכיוון מכה בשעת התפילה (מכה עומדת בהיררכיה האסלאמית מעל ירושלים). מעבר לכל זה, לא מדובר כאן בדיון ביהדות מול דתות אחרות, ובוודאי שלא בניסיון לשבח את היהדות על האיזון שהיא נוקטת כביכול. מטרת הערך היא לתאר את היהדות כדת, כלאום וכתרבות (לאו דווקא בסדר הזה). התיאור יכול להיות אוהד, אבל הוא צריך לשמור על אובייקטיביות מסוימת ועל כבוד לדתות ולתרבויות אחרות. Dror_K 14:14, 14 נוב' 2004 (UTC)

מספר המחלוקת שהיה קיים בתורה שבעל פה לגבי מצוות הוא עצום, אם פתחת באופן אקראי דף בתלמוד, וודאי ראית שיש שם מחלוקת הלכתית. סתם לדוגמא, מתואר בתלמוד חכם שהיה אוכל בשר עוף בחלב, מפני שלא החשיב את העוף לבשר. רק בגלל מפעלו של בעל הטורים ובעקבותיו רבי יוסף קארו צומצמו המחלוקת בהלכה, מפני שהוא הכריע בצורה של רוב למול מיעוט, כאשר הרמב"ם, הריף והראש היו שלושת עמודי ההלכה. באמונות ודעות לא נעשה מפעל תואם למפעל של בעל הטורים, ולכן העמימות באמונות ודעות היא גדולה, ועם זאת, ישנם מספר רב של אמונות שיהודיים יסכימו עליהם, למשל שאלוהים (לתפיסתו של מי שמאמין בקיומו) איננו בעל גוף, שיש שכר ועונש כלשהם, שהתורה ניתנה מפי אלוהים, ועוד ועוד.
הייתי שמח לשמוע מקורות לכך שיהודים נכנסו יחפים לבתי כנסת והתפללו בכריעה. רק הכהנים במקדש הלכו יחפים מפאת קדושתו, ותפילה בכריעה מתוארת רק ביום כיפור ורק בבית המקדש, בזמן שהיו שומעים את השם המפורש, למעט זאת, התפילה היתה בעיקר בישיבה וכמובן בעמידה, תפילת העמידה המפורסמת שכבר נזכרת במסכת ברכות. בתי הכנסת העתיקים ביותר היו מתקופת המשנה, ולכן הגיוני שנהגו בהם על פי הכתוב במשנה ובתלמוד.
בקשר למסגדים אני חוזר לטענתי, המסגדים מרוהטים בסגפנות מרובה, לעומת הפאר של הכנסיות. וההבדל שבין כיפתו האפורה של מסגד אל אקצה הקדוש לבין כיפת הסלע המוזהבת, שהוא בעיקר סמל לאומי מחזק טענה זו. אבל כל מי שנכנס אי פעם למסגד וראה אותו מבפנים מכיר בעובדה זו. ואין כאן תאור לשבח או לגנאי, בכל דרך, בין אם היא סגפנית ובין אם היא מהודרת יש יופי. נכון שבכנסיות פרוטסטנטיות יש נסיגה מפסלים, אבל זה לא הסממן היחודי, שם יש גם נסיגה מסויימת מהברית החדשה לטובת הברית הישנה ולימודה.
אגב, לא באתי בכלל לשבח את היהדות על איזון, אלא לנסות לאפיין דתות דומות, האחת מול השניה למיטב הבנתי. ממילא זוהי עובדה שהאיסלם ינק הרבה מהיהדות במיוחד מהמקרא והמדרשים, והנצרות החלה את דרכה כזרם יהודי. --אפי ב. 15:12, 14 נוב' 2004 (UTC)

השמטות[עריכת קוד מקור]

נראה לי שאישים ביהדות כדאי להעביר לערך אחר ששמו יהיה אישים ביהדות, כמו כן, ספרים ביהדות יש גם ערך אחר, ואולי גם כאן אין טעם לכפילות. --אפי ב. 22:56, 14 נוב' 2004 (UTC)

יש קטגוריה Category:יהודים, שהיא המקבילה לאישים ביהדות, כל שצריך זה הפניה אליה מגוף הערך. לרשימה חיבורים ביהדות יש כבר הפניה מגוף הערך, והספרים שמופיעים בערך הם רק הבולטים. דוד שי 23:00, 14 נוב' 2004 (UTC)

משמעות הסמל מגן דוד[עריכת קוד מקור]

כתוב: "סמלה של היהדות כיום הוא מגן דוד". נדמה לי שמגן דוד הוא הסמל של מדינת ישראל ולא של היהדות. לא תיקנתי זאת. פטר רחם 09:39, 24 דצמ' 2004 (UTC)

וודאי שמגן דוד הוא סמל היהדות. מישהו חולק על כך ? למדינת ישראל יש סמל אחר, המנורה, אם כי בהקשרים רבים משתמשים גם במגן הדוד גם כדי לסמל את המדינה. שש"ז 09:54, 24 דצמ' 2004 (UTC)

"מגן דוד" (שנקרא גם "כוכב דוד" ומתואר כ"הקסגרמה") מזוהה היום עם היהדות ולאו דווקא עם מדינת ישראל. אחת הטענות של האזרחים הערבים במדינה היא שאין הם יכולים להזדהות עם דגל שמורכב כולו מסמלים יהודיים - מגן דוד, ודוגמת פסים המזכירה טלית. עם זאת, הדגל כולו מזוהה עם מדינת ישראל ועם התנועה הציונית ולכן הוא אינו מקובל בחוגים חרדיים מסוימים. "מגן דוד" הוא סמל יהודי חדש יחסית. הזיהוי שלו עם יהדות החל במאה ה-19, והגיע לשיא בתקופה הנאצית, כששימש לסימון (ול"אזהרה" מפני) יהודים ומקומות יהודיים. מנורת שבעת הקנים היא סמל יהודי עתיק הרבה יותר. גרסאות של "מגן דוד" (המכונות "חותם שלמה"), שבהן רק חמישה קודקודים ("פנטגרמה"), מופיעות כיום על דגלי מרוקו ואתיופיה. Dror_K 14:04, 24 דצמ' 2004 (UTC)

צודק דרור, מגן הדויד מעולם לא היה סמל היהדות, סמל היהדות המקורי היה תמיד מנורת שבעת הקנים (אור, נר וכו' היו סמלים לתורה). מגן הדויד "הודבק" ליהודים על ידי מקורות חיצוניים. מקור הסמל הוא חותם שלמה, החותם שבו השתמש "ללכוד שדים", ומכאן הכוכב המחומש הידוע מטקסי זימון ודומיהם (ואולי זה הפוך?). אני חושב שצריך לערוך את הערך כך שישקף את הנאמר בשיחה זו. 80.230.28.37 13:49, 30 דצמ' 2004 (UTC)

(לפי המסורת 70)[עריכת קוד מקור]

עד כמה שידוע לי גם על פי המסורת הגלות היתה עד 538 לפני הספירה, אלא שהבית השני נבנה בשנת 516 לפני הספירה. לכן הזמן בין חורבן בית ראשון לבנית בית שני הוא 70 שנה. נראה לי שלומר שעל פי המסורת גלות בבל אורכה 70 הוא לא נכון. אולי היינו בגלות רוחנית 70 שנה, בין הבית הראשון לשני. אבל אני לא חושב שעל פי המסורת העליה ארצה החלה בשנת 516 לפני הספירה. לדעתי צריך לשנות את המשפט. האם מישהו יודע אחרת?

יהדות עתיקה?[עריכת קוד מקור]

יש כאן טעות בסיסית, אך היא קיימת גם בערכים אחרים (כגון מדינת ישראל): היהדות אינה קיימת מימי אברהם אבינו, אלא מימי עזרא ונחמיה - הם גיבשו את הבסיס שלה. אברהם אבינו לא התעסק כלל ביהדות! המצוות שהוא קיים ואמונתו שייכים לדת ישראל ולא ליהדות. זה דומה במידה מסויימת לאמירה שישו היה קתולי. ppesel 22:49, 20 דצמבר 2005 (UTC)

למעשה היהדות שאנו מכירים היום היא גלגול של היהדות הפרושית שהתגבשה ליהדות הרבנית אחרי חורבן בית שני (כלומר, בגרסתה הנוכחית היהדות היא בת 1800 שנה בערך). העניין הוא שרוב היהודים של ימינו רואים עצמם כממשיכי הדת והתרבות של ממלכות ישראל ויהודה, ואפילו קודם לכן, ולהשקפה הזאת יש משמעות, מה גם שהיא מקובלת גם על לא מעט לא-יהודים. בסופו של דבר תיאור הרצף הזה של התפתחות תרבויות, דתות, שפות וכיוצא באלה הוא לא עניין אובייקטיבי לגמרי. מבחינה היסטורית גרידא הרי גם הנצרות היא פיתוח של היהדות של בית שני (בשילוב אלמנטים יווניים ורומיים), והיהדות עצמה היא התפתחות של תרבויות מזרחיות קדומות. השאלה איך לתאר את מסלול ההתפתחות נשענת במידה רבה על התודעה של האנשים שאוחזים בתרבות או בדת הרלוונטית. Dror_K 23:08, 20 דצמבר 2005 (UTC)
מה זה חשוב איך רואים זאת רוב היהודים בימינו (ומי אמר שהרוב אכן רואה זאת כך?), על כל פנים, ברור כיום על פי מחקרי היהדות, כי היא שונה מדת ישראל הקדומה. ובוודאי שלא ניתן לומר שאברהם אבינו ייסד את היהדות. דבר כזה לא תשמע גם מאדם חרדי. ppesel 23:13, 20 דצמבר 2005 (UTC)
כמובן שהיהדות היום שונה מהיהדות העתיקה, לכן יש הבחנה ביניהן. עם זאת היהדות, בניגוד לנצרות למשל, מהווה המשך ישיר של הדת הישראלית העתיקה. כך, ישו לא היה קתולי, אך ברור שיש לתארו כראשית הנצרות, למרות שההבדלים בין תפיסתו לתפיסה המאוחרת גדולים יותר מההבדלים ביהדות. כמו כן, גם ההבדלים בין זרמים שונים ביהדות בתקופה המאוחרת שונים מאוד, ועדיין כולם יהדות. אבל, בכל מקרה משה הוא המייבד ולא אברהם אבינו, גם לפי ההשקפה הדתית. אריה א 00:05, 21 דצמבר 2005 (UTC)
אריה, אני לא חולק עליך, אבל בעניין הרצף בין היהדות העתיקה והמודרנית, אני חייב לומר שמבחינה היסטורית גרידא יש הבדלים גדולים מאוד. קשה מאוד לכמת אותם ולהשוות אותם לשינויים בדתות אחרות, כמו כן אפשר למצוא לא מעט צדדים משותפים בין היהדות הקדומה למודרנית, ובכל זאת יהודי דתי בן זמננו שהיה נקלע באמצעות איזו מכונת זמן לממלכת ישראל או לממלכת יהודה לא היה מכיר את דתו. התלמוד עצמו מביא משל ברוח זו על משה רבנו שנקלע לשיעור של רבי עקיבא, ולא ידע את נפשו כיוון שלא זיהה את תורתו בדבריו של רבי עקיבא. בסופו של דבר שאל תלמיד את רבי עקיבא מנין לו כל זה, והוא ענה "הלכה למשה מסיני", ורק אז התרצה משה רבנו, כי הבין שבכל זאת נשמר רצף כלשהו. Dror_K 00:14, 21 דצמבר 2005 (UTC)

613 מצוות?[עריכת קוד מקור]

אין זה מדויק שהיהדות תובעת קיום 613 מצוות. קיום תרי"ג מצוות הוא בלתי אפשרי משום שחלקן נסיבתיות (מחזיר גרושתו) ספציפיות לאנשים מסוימים (דיני קרבנות הנוגעים רק לכהנים), ולזמנים מסוימים (הלכות בית המקדש, והלכות התלויות בארץ -תרומות ומעשרות, ערלה וכו').

זכור לי רב שקנה חמור על מנת שיוכל לקיים מצוות פטר חמור, וראו גם דיון בעצור, כאן חושבים. דוד שי 19:05, 8 ינואר 2006 (UTC)
ככל שידוע לי, המספר 613 כולל גם מצוות שאי אפשר לקיימן בדורנו כגון מצוות שקשורות בבית המקדש. בפועל כוללת היהדות מספר קטן בהרבה של מצוות. Dror_K 20:18, 8 ינואר 2006 (UTC)

עוד בנושא 613 מצוות[עריכת קוד מקור]

בתורה יש הרבה יותר מ613 מצוות והמספר הזה אינו מעיד על כמות המצוות כלל.

יש הרבה דעות אצל הראשונים והאחרונים כיצד למנות 613 מצוות אלו.

מספר זה 613 הוזכר לראשונה במסכת מכות דף כג/ב והתקבל כמוסכמה במשך הדורות. צרצר

בכל מקרה בנוסף למצוות שכתובות בתורה יש עוד מצוות רבות "מדרבנן", גזירות ותקנות סופרים, כך שספירה של המצוות והמנהגים שניתן לקיים בימינו תגיע בוודאי למאות אם לא אלפי מצוות שונות. יאיר ח. 14:24, 9 יוני 2006 (IDT)

היתכן כי הקרבת הקורבנות נשכחו? ועוד בויקיפדיה של העם היהודי?[עריכת קוד מקור]

בית המקדש והקרבת הקורבנות לאל הם בסיס עיקרי כל כך של היהדות שמוזר לי שכל הנושא הזה נשמט (בית הקדש מוזכר בקצרה בקשר למקומות הקדושים). התפילות שהיהודים מתפללים היום באות כתחליף (זמני בלבד לפי האמונה) להקרבת הקורבנות בגלל שחרב בית המקדש, וכן בתי הכנסיות אינם אלא תחליפים (זמניים גם כן) עד להקמתו של בית המקדש וחידוש הקורבנות. בכל סידור כתוב לפני התפילה:

"ריבון העולמים, אתה ציויתנו להקריב קרבן התמיד במועדו ולהיות כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם ועתה בעונותינו, חרב בית המקדש ובוטל התמיד ואין לנו כהן בעבודתו ולא לוי בדוכנו ולא ישראל במעמדו ואתה אמרת, ונשלמה פרים שפתינו. לכן יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיהא שיח שפתותינו חשוב ומקובל ומרוצה לפניך, כאילו היקרבנו התמיד במועדו, ובמקומו וכהלכתו."

כנראה שלא הבנת את העיקרון של ויקיפדיה - אם משהו חסר, אין טעם לצעוק חמס, צריך פשוט לתקן. אם הקרבת קורבנות נראית לך חיונית לערך (ויש לזכור שזה ערך אב, שפירוט שלו מופיע בהרבה ערכים אחרים), אפשר פשוט להוסיף. (אני הייתי עושה זאת בתת-כותרת חדשה תחת הכותרת "הלכה ואמונה יהודית".
והערה קטנה - הוויקיפדיה הזו אינה של העם היהודי אלא של קרן ויקימדיה, והיא מיועדת לכלל דוברי העברית. (נכןון - רובם יהודים). נדב 06:43, 29 ינואר 2006 (UTC)
הקרבת קורבנות אינה נהוגה ביהדות מזה כ-2000 שנה. היהדות של ימינו יסודה ביהדות הפרושית שהקרבת הקורבנות בבית המקדש הייתה משנית בעיניה. לפיכך, הקרבת קורבנות לא יכולה להיחשב בסיס עיקרי של היהדות, בוודאי לא של היהדות של עשרות הדורות האחרונים. לשם השוואה - תקיעה בשופר בראש השנה וביום כיפור, שלפני חורבן הבית הייתה נהוגה רק בבית המקדש, דווקא נשמרה, וכיום תוקעים בשופר בכל בית כנסת. אפשר בהחלט להביא פסקה בנושא הקרבת קורבנות כאחד המאפיינים של היהדות הקדומה, אבל זהו מאפיין שעבר מן העולם, וכנראה לא בכדי. Dror_K 08:46, 29 ינואר 2006 (UTC)

נכון שהקרבת הקורבנות והפולחן והטקסים שקשורים לבית המקדש אינם מבוצעים בפועל כיום אבל זהו עדיין בסיס האמונה של היהדות. למה שוברים כוס בחתונה? האם זה לא כזכרון לכך שגם ביום שמחה אנו זוכרים את החורבן? למה אומרים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" בנויה הכוונה כמובן לבניין ה' (בניין פיזי או רוחני יש גם על זה ויכוח) ולמרות שזה לא מאפיין מעשי ב2000 שנים האחרונות עדיין זהו אחד מאבני היסוד של היהדות.

אחזור על דברי נדב: אם חסר לך משהו, פשוט תוסיף אותו. שים לב לקיום הערך קורבן ולערכים המופיעים כאן. בברכה, אחיה פ. 21:20, 30 ינואר 2006 (UTC)
  1. שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם: כִּי אִם-תַּעֲלוּ-לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט: הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁרֶיךָ וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ לֹא אֶשְׁמָע: וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן: הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם-לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל? (עמוס ה,כב-כו).
  2. כִּי לֹא-דִבַּרְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוֹצִיאִ הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל-דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח (ירמיה ז,כב). ppesel 21:32, 30 ינואר 2006 (UTC)
לצערי במקרה הזה הוספת פסקה היא דווקא לא הכיוון הנכון. נושא הזבח ביהדות ראוי להסבר קצת בפסקה על ההיסטוריה של היהדות. הזבח היה מאפיין מובהק של הדתות הפגאניות שהיו נפוצות במזרח הקדום, והוא גם נעשה מקובל ביהדות הקדומה, אולם בוטל לפני כ-2000 שנה, ומאז לא נטבח ולו טלה אחד כקורבן. כפי שכתבתי למעלה, למצוות אחרות שהיו קשורות במקדש נמצאו פתרונות לקיומן מחוץ למקדש, אבל לזבחים לא. כנראה שהמנהג הזה לא נראה חסר למעצבי היהדות של זמננו. את הסיבה לכך אפשר למצוא בפסוקים ש-ppesel הביא. אגב, יש שפע של מנהגים וחוקים שעברו ובטלו מן העולם היהודי, כיוון שטעמם ניטל, או שטעמם נשאר אבל הקשר בין המנהג לטעם התערפל: עגלה ערופה, המים המאררים, המתנה של שנה בין קידושין לנישואין, הוצאה להורג של מחללי שבת ושל עבריינים אחרים ועוד כהנה וכהנה. לכאורה כולם יחזרו לתוקפם כשנהיה טובים וראויים, בפועל הם כבר אינם חלק מהיהדות. Dror_K 22:46, 30 ינואר 2006 (UTC)

"שלוש הדתות המונותאיסטיות"[עריכת קוד מקור]

"היהדות היא הדת העתיקה והקטנה ביותר מבין שלוש הדתות המונותאיסטיות."

מז"א שלוש הדתות המונותאיסטיות? הרי יש דתות מונותאיסטיות חוץ מיהדות, נצרות ואסלאם. H2O 19:27, 14 מאי 2006 (IDT)

למשל? DGtal 19:33, 14 מאי 2006 (IDT)
למשל, האמונה הבהאאית... H2O 19:38, 14 מאי 2006 (IDT)
דת זו, כמו שאר הדתות המונותאיסטיות המוכרות לי הן נגזרות של נצרות ואסלאם. ואגב, יש לי דז'ה וו בקשר לשיחה הזו. המסקנה (לפחות שלי) מהשיחה ההיא הייתה שאין בנמצא דת מונותאיזטים שאין מקורה ביהדות-נצרות-איסלם. DGtal 19:50, 14 מאי 2006 (IDT)
זה לא אומר שום דבר. הרי גם מקורן של האסלאם והנצרות הוא מהיהדות. זה לא אומר שצריך לכתוב שהיהדות היא היחידה? H2O 19:56, 14 מאי 2006 (IDT)
אם תראה את דף השיחה ההוא, תראה שאף אחד שם לא הצליח לחשוב על דוגמה לדת מונותאיסטית ללא קשר ליהדות ופיצוליה. DGtal 21:42, 14 מאי 2006 (IDT)
אלף כל, אם תשאל מוסלמי האם הוא יהודי, נראה מה תהיה תשובתו, אנני צופה טובות לסיום שיחה זאת. שנית כל, מעיון בספר הטאואיזם ניתן לזהות כי הטאואיזם היא דת מונוטאיסטית מובהקת. לחשיבה, איני יודע כיצד בדיון הקודם (אשר ברשותכם, האיפה נערך הוא?)לא חשבת על הטאואיזם (אשר במפורש מקורו אינו יהודי).
מובן שמוסלמי אינו יהודי. עם זאת, באסלאם יש השפעה של התנ"ך, שאין להתכחש לה. דוד שי - שיחה 08:02, 23 באפריל 2012 (IDT)
מובן כי על האיסלם ישנה השפעה יהודית ונוצרית, ומוחמד אכן אמר כי היהדות והנצרות אינן לא נכונות לגמרי, פשוט עיוותו את המשמעות האמיתית. וכן, מצאתי לכם גת מונוטאיססטית.g.m.l.f.e 16:29, 25 באפריל 2012 (IDT)

היוצרות[עריכת קוד מקור]

אולי למחוק את הפסקה: תקופת גלות בבל - תקופת הווצרות היהדות.? זה עניין פרשני-סוביקטיבי, ולא שלב מוגדר. כל שפה, למשל, מתפתחת עם הזמן. האם אפשר להצביע על המאה ה-18 כהיוצרות השפה העברית?? דודס 13:51, 15 יוני 2006 (IDT)

אולי באמת יש לכתוב תקופת התגבשות היהדות, שכן למרות שלפני תקופת גלות בבל היתה אמונה ישראלית הדומה יותר לאמונה שרווחה בקרב עמי האזור האחרים, הרי זהו היסוד ההיסטורי והמיתולוגי לאמונה היהודית שהתגבשה בגלות בבל.
האמונה הישראלית שלפני גלות בבל היתה יותר דומה ליהדות מאשר לאלילות הרווחת בין עמי האזור. זו כמובן לא דעה אוביקטיבית, אך שלך גם לא. שאלה זו לא נחשבת פתורה, אפשר לכתוב "תקופת עזרא", "חתימת המקרא", "תחילת גיבוש ההלכה", ועוד. אפשר גם למחוק את הפיסקה. אך לא כדאי להשאיר פיסקה שכולה פרשנות. דודס 17:35, 15 יוני 2006 (IDT)

חשיבותו של התנ"ך[עריכת קוד מקור]

דרור, אני לא יודע על איזו יהדות אתה מדבר, אבל היהדות שאני מכיר מבוססת על התנ"ך. כל השאר זה סתם "מסביב". זה ש"יש כאלה שיאמרו" לא ממש משנה. אני יכול לומר שהאפיפיור לא קשור לנצרות שמוחמד איננו הנביא מבשר האסלאם ושהבודהיזם איננו קשור לדמותו של בודהא. זה, כמובן, לא משנה שום דבר בקשר לנצרות לאסלאם ולבודהיזם, וזה גם המצב כאן. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 20:01, 2 יולי 2006 (IDT)

ההשקפה שעל-פיה התנ"ך הוא הספר המרכזי ביהדות היא השקפה ציונית ולא יהודית-כללית. כידוע יש גם יהודים לא-ציוניים, ויש גם גוונים שונים בציונות. בישיבות, למשל, עוסקים בעיקר בתלמוד. אמנם התלמוד כולל ציטוטים מן התנ"ך, אבל התנ"ך כשלעצמו כמעט שאינו נלמד שם. להעדפת התנ"ך על-פני ספרים אחרים ביהדות הציונית יש כל מיני סיבות שיש לפרט בערך ציונות או בערך התנ"ך. בערך הזה, מספיק לומר שהיהדות היא דת ו/או תרבות שמתבססת על כמה ספרים: התנ"ך, המשנה, התלמוד, משנה תורה לרמב"ם, שולחן ערוך לרבי יוסף קארו, המפה לרבי משה איסרליש ועוד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:02, 2 יולי 2006 (IDT)
אגב, טעות נפוצה היא לחשוב שהקוראן הוא כל האסלאם. חלק גדול מאוד מהאסלאם הוא מסורות המכונות "חדית'", "א-סירה א-נבוויה" ("תולדות חיי הנביא") ועוד. אם נמשיך את ההשוואה, יש דמיון בין מעמד הקוראן באסלאם למעמד התנ"ך ביהדות, אבל לדעתי מעמד הקוראן באסלאם מרכזי יותר ממעמד התנ"ך ביהדות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:07, 2 יולי 2006 (IDT)
סיפור מרתק, ולחלוטין בלתי-רלבנטי (שסתם גרם להתנגשות). ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 20:09, 2 יולי 2006 (IDT)
לא קשור ל"יהדות ציונית". כל הזרמים ביהדות האורתודוקסית מקבלים את התנ"ך כבסיס ליהדות, וגם מחוץ לזה הוא נחשב כעיקרה. היהדות הקראית, לדוגמה, לוקחת זאת לקיצוניות שבה רק לתנ"ך יש משמעות (ולא לשולחנות או מפות). זה שהעיקר הלימוד בישיבות מתרכז בתלמוד ולא במקרא לא קשור לכלום. השאלה איננה מה עיקר הלימוד (תלוי באיזו ישיבה - יכול להיות גם "ספרי חסידות"), או מנין לוקחים הלכה למעשה (תלוי בך וברב שלך), אלא מהו הבסיס לדת הזו, וזהו התנ"ך. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 20:09, 2 יולי 2006 (IDT)
ההבחנה שלך שהתנ"ך הפך למרכזי רק בשל ההשקפה הציונית, מקורה בטעות. אמנם העיסוק ההסטורי בישיבות בפועל היה לרוב בפן המעשי של התורה- ההלכה, אך אין מי שיחלוק שמקור כל הדיונים: החל מן המשנה דרך הגמרא וכלה בשו"ע, הוא הטקסט המקראי. התלמוד הוא במוצהר ספר פירוש ותוספת מסורות על הכתוב בתורה, והוא עומד בבסיס הדיונים בו. לראיה הדיונים הרבים (ה"אסמכתות") על משמעותו של קוצו של יו"ד בפסוקי התורה, וספרי מדרש ההלכה. למרות שאני חולק על דעתך, הרחבתי את המשפט כך שיכלול גם את התורה שבעל פה. --Hmbr 20:13, 2 יולי 2006 (IDT)
אתה לא מדייק. חז"ל עסקו בשאלה אילו ספרים ראויים להיכלל במקרא ואילו לא. בעצם "התורה שבעל-פה" היא זו שקבעה מה ייכלל ב"תורה שבכתב" ולא להפך (פרופ' ליבוביץ' הרבה לעסוק בנקודה הזאת). כמו כן חז"ל הרשו לעצמם לערוך תיקונים בטקסט המקראי, מתוך ההנחה שמוטב לעקור אות מן התורה ולא לחלל שם שמיים. התלמוד הוא ספר פירוש על הכתוב במשנה. המשנה אמנם מתבססת על התורה, אבל מפרשת אותה פרשנות מרחיבה. שיהיה ברור - אין ספק שהתנ"ך הוא ספר מרכזי ביהדות, אבל הוא חולק את מקומו עם ספרים אחרים חשובים לא פחות. ההשקפה הציונית היא שלתנ"ך הבכורה, עד כדי כך שבבתי ספר ממלכתיים כלליים כמעט לא מלמדים את המשנה והתלמוד, אבל אם מסתכלים על כלל היהודים ב-1500 השנים האחרונות, הרי שהתנ"ך הוא רק אחד מבין כמה ספרים מכוננים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:37, 2 יולי 2006 (IDT)
ויכוח מעניין מאוד, שצריך להכנס לאחד הערכים. צודק לדעתי דרור. אף שלכאורה התנ"ך וחמישה חומשי תורה בראשם הם המקודשים מכל, והתלמוד אמור להיות רק פרשנות שלהם, בפועל חכמי תורה שבעל פה הרשו לעצמם להיות האוטריטה המשפטית, ולהוציא מקרא מידי פשוטו, ואף לעקור ולבטל מצוות וחוקיים מקראיים, (עין תחת עין - ממון), והפכו את ספריהם ליותר חשובים ויותר רלבנטיים לחיים היהודיים מהתנ"ך. דוגמה פשוטה היא שבחברה החרדית דוד המלך נתפס כראש ישיבה ותלמיד חכם ומשורר, הרבה יותר מאשר הוא נתפס כלוחם, מפקד ומלך, כמובן בהשראת התלמוד, שהפך אותו לראש הסנהדרין והכניס בפיו ויכוחיים הלכתיים מתקופת בית שני. במקרים רבים ההלכה המוסלמית משקפת הרבה יותר את פשוטו של החומש, מאשר ההלכה היהודית שעברה תהליך של עידון בתקופת בית שני. ידוע הוא שבישיבות הקלאסיות, התלמידים הכירו את התנ"ך על פי ציטוטיו בתלמוד ובמדרש ולא בלימוד ישיר מהמקור, דבר שכיום מנסים לשנות בישיבות הציוניות.--אפי ב.שיחה • 09:02, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

בודהיזם ויהדות[עריכת קוד מקור]

התוספת הזאת:

"כמו כן היהדת השפיעה רבות גם על הבודהה כנראה יהודים שגלו השפיעו על דתות נוספות ברחבי העולם."

נמחקה, כיוון שהיא מביאה רעיון מרחיק לכת, בלי דוגמה, מקור או צידוק אחר כלשהו. לא ידוע על מגע בין יהודים/עברים לבודהיסטים במאה ה-5 לפנה"ס, וקשר כזה בתקופה כזאת לא נראה סביר. כדי להביא רעיון כזה נדרשת הפניה למקור טוב ומשכנע, או לפחות דוגמה טובה שתבהיר מאיפה הגיע הרעיון. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:10, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

תבנית העריכה[עריכת קוד מקור]

צריך הבהרה מה בדיוק מצריך כאן עריכה כדי שאלו שבאים לתקן ידעו על מה בדיוק לעבוד בבואם לתקן את הבעיות בערך. יואבי2 21:25, 17 באוקטובר 2006 (IST)

ואחריי שלושה חודשים אולי צסבירו או שפשוט תורידו את התבנית? קונילמל 23:21, 20 בינואר 2007 (IST)

"מאז ימי בית שני" היהדות היא דת אליטסטית ולא מיסיונרית[עריכת קוד מקור]

כך כתוב בגוף הערך (בסופו). זוהי קביעה בלתי מבוססת בעליל. היהדות מעולם לא היתה דת מיסיונרית ולא ניסתה לגייס (ברצון או באונס) בני דתות אחרות לדת היהודית. שום דבר לא אירע בימי בית שני ששינה אמיתות זו. אם הינכם מתנגדים לקביעה זו - אנא ציינו זאת כאן. אם לא - אשנה את הטקסט תוך ימים אחדים. בן נון 22:19, 27 ביוני 2007 (IDT)

אני קראתי על זה באיזשהו מאמר ואני חושב שזה דווקא נכון. דניאל ב. 00:47, 28 ביוני 2007 (IDT)
קח כמשל לעניין את גיור האדומים. "בשנת 112 לפנה"ס יצא הנשיא החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון למלחמה באדומים, כבשם וגיירם בכוח, על ידי העמדת ברירה בפניהם בין גירוש מארצם וגיור. רוב האדומים בחרו להתגייר, מלבד שכבה קטנה של מתיוונים שברחה למצרים התלמית." (בערך אדום). --אפי ב.שיחה • 10:07, 28 ביוני 2007 (IDT)
אני מסכים עם הערתו של בן בון, ואין במקרה יוצא דופן כדי ללמד על הכלל. בברכה, ינבושד.
היהדות המקראית כנראה לא ממש האמינה בגיור, אלא בהשמדה מוחלטת של המתחרים. במקרא (דברים כ' 17) יש ציווי מפורש לא לחיות נשמה מכל עמי כנען (ויש רשימה מפורשת שלא נטעה: החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי), ואילו הגבעונים עשו טריק בכדי לזכות בברית עם ישראל. כך שהסיפור למעשה יותר מורכב. היהדות המקראית לא האמינה בגיור, למעט מקרים חריגים כמו רות המואביה, והעדיפה להכחיד את התרבויות האחרות, כאשר ידה הייתה על העליונה. --אפי ב.שיחה • 10:35, 28 ביוני 2007 (IDT)
זה ממש לא נכון. שלמה מייחד פסקה שלמה לגויים שיבואו להתפלל בבית המקדש, וגם נבואתו המפורסמת של זכריה על חג הסוכות חוזרת על נקודה זו מספר פעמים. הציווי להשמיד את שבעת העממים מוגבל לשבעת העממים ולא לכל העולם. יתירה מזו, יש מצוות שלום במלחמה עם עמים אחרים - "כי תצור אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום", וכן מצוות החייאת גר תושב. מה שכן - היהדות תמיד שאפה להחדיר את האמונה באל אחד. בברכה, ינבושד.
השלום שמדובר עליו שם, הוא שלום של מנצחים, דהיינו שהעיר שעושה שלום תכנע תחת ישראל ותעלה לישראל מיסים "והיה אם-שלום תענך ופתחה לך והיה כל-העם הנמצא-בה יהיו לך למס ועבדוך", במקרה שהיא איננה חפצה בשלום כזה "והכית את-כל-זכורה לפי-חרב" ואת הנשים הטף המהמה וכל הרכוש לקחת כשלל. יש שם הגבלה רק "לערים רחוקות מאוד", ואילו ערים קרובות שבכל ארץ כנען יש ציווי מפורש "לא תחיה כל-נשמה" ויש גם נימוק, "למען אשר לא-ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם לה' אלהיכם". (דברים כ') מכאן אפשר לראות שיש שתי דרכים: אחת של כיבוש ערים רחוקות והשניה השמדה של ערים קרובות, גיור לא מוזכר כאופציה. אדרבה אשמח לראות פסוק אחד המקרא שאומר, "גייר תגיירם, אותם ואת כל אשר להם". --אפי ב.שיחה • 10:48, 28 ביוני 2007 (IDT)
ודאי, שהרי הכתוב שם מדבר על "מלחמת מצווה" (לצורך הרחבת הגבולות, לדוגמה), ומה רצית שיעשו? ובמקרים אחרים, שאין צורך בהרחבת הגבולות וכיו"ב, אין כל עניין להשמיד עמים אחרים, ואין כל מצווה כזו. נאמר גם "ונברכו בך כל יושבי האדמה" (ולא "ונשמדו"). לא תמצא מצוות "גייר תגיירם", כיוון שהיהדות - כפי שפתחתי - מעולם לא חיפשה גרים (למעט אצל אברהם אבינו, ואז עדיין לא הייתה מערכת מצוות). לאור דבריך האחרונים, לא ברור לי במה הוויכוח בינינו. בברכה, ינבושד.

בכל אופן, המשפט אכן לא נכון. היהדות מאז ומעולם העדיפה שהגויים יישארו גויים. - שמובבה 11:02, 28 ביוני 2007 (IDT)

תיקנתי לפי רוח הדברים. מוזמנים לעשות הגהה. --אפי ב.שיחה • 11:13, 28 ביוני 2007 (IDT)
מודה לכולכם על המשוב, ומודה לאפי ב. על התיקון. אכן, אין היהדות מחפשת לגייר - אלא להחדיר את האמונה בה' אחד (ובהתאם לכך לשבר מצבות של עובדי אלילים וכדומה). אמרו חכמינו זכרונם לברכה: "קשים גרים לישראל כספחת". רק שימו לב כיצד פיסקא אחת שנכתבה על-ידי אדם ללא הבנה בענין, גרמה לשגיאה בערך כה חשוב ומקיף. בן נון 22:09, 28 ביוני 2007 (IDT)
יפה ששמת לב. ראה בערך גיור#הגיור ביהדות. --אפי ב.שיחה • 00:58, 29 ביוני 2007 (IDT)

13 עיקרים[עריכת קוד מקור]

הוספתי את 13 העיקרים יערך הזה. 13 העיקרים הם עניין מפורסם ובלתי נפרד מהיהדות. בערך שכזה יש לשים אותו. פאקמן אבקש לא לשחזר את עריכותיי (מדעות אישיות) כמו הרבה מן המקרים. אתה סתם מבריח ויקפדים מלתרום לכאן. אבקש להביע דעות לגבי חשיבות הוספת 13 העקרים לערך זה. Natan7 21:52, 4 באוגוסט 2007 (IDT)

לא הבנתי לאיזה ערך הוספת אותם. ‏Daniel Ventura‏ 23:56, 4 באוגוסט 2007 (IDT)
הבנתי. יש בעיה אם הנושא. ביהדות לא מדגישים גם את עשרת הדיברות מחשש שה"מינים" יגידו שזו כל המסורת. כנ"ל לגבי 13 העיקרים. הייתי מוסיף אולי את שלושת העיקרים בניסוח אחר. אבל הייתי נזהר לומר שאלה עיקרי היהדות. תנסה לחפש לזה מינוח אחר. נטילת ידים זה לא פחות עיקר יהדות. ‏Daniel Ventura‏ 00:06, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
כן אבל עשרת הדיברות מסכימים עליהם גם הנוצרים. אך 13 עיקרי האמונה הם מאד מפורסמים ביהדות. והם אכן עיקרי אמונה. נטילת ידיים לעומת זאת זו נגזרת של דיני טומאה והטהרה. (ועוד מדרבנן) אז חשבתי לעצמי שהעניין כה מפורסם שהוא עיקר אמונת היהדות ולכן דורש ייצוג הערך יהדות עצמו. Natan7 00:31, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
ייצוג כן. אבל לא במשמעות עיקר - כפי שמקובל היום. אם תתן לזה אקדמה מתאימה תכלול את זה. החשוב שזה לא יראה עיקר היהדות. ‏Daniel Ventura‏ 13:15, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
אתה יכול לתת דוגמא להקדמה שציינת שיש לכתוב? כי לא ממש הבנתי. Natan7 13:56, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
כפי שמפורט (אם כי לא בהרחבה מספקת) בערך עיקרי האמונה היהודית, הרי שי"ג עיקרי האמונה שמנה הרמב"ם, אם כי יש עליהם הסכמה די רחבה, הרי תהיה זו טעות לאמר כי זו היהדות ואין בלתה. דניאל צבי 13:31, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
מה ז"א "אין בלתה"? Natan7 13:55, 5 באוגוסט 2007 (IDT)


שלא על מנת לקבל פרס[עריכת קוד מקור]

בערך זה יש כותרת משנה "מאופיינים עיקריים". בלי להיכנס לוויכוח על ללגיטימיות של קבלת שכר על ידי מורי הוראה ביהדות ניתן לקבוע חד משמעית שדרישה דתית עבוד את בורא ללא צפייה לקבלת כשר הייתה ייחודית ליהדות בלבד. אין שום דבר דומה בשום דת אחרת. על כן מבחינה אנציקלופדית חובה לציין. ומקום ראוי נראה לי תחת כותרת "מאופיינים עיקריים" כי זה מאופיין. היה מאופיין על כל פנים.

שוב. לא נכנס לשאלה יסוד או לא. נשאר ביחודי או לא. הרי זה מה שאלה אנצקלופדית. אפילו אין צורך לייחודיות לכל הדתות. זה בוודאי לא קיים בנוצרות ובאסלם. מספיק לנו הארה אינציקלופדית. קבלת שכר על ידי מורי הוראה של דת ללא ספק מכתיב מבנה הקהילה. שוב שאלה אנציקלופדית. אתה יודע מה? צודק. זה לא המקום לציין זאת. איפו כן? קבע אתה. לצנזר גם אני יודע.


נניח שהצדק אתך[עריכת קוד מקור]

שוב. לא נכנס לשאלה יסוד או לא. נשאר ביחודי או לא. הרי זה שאלה אנצקלופדית. אפילו אין צורך לייחודיות לכל הדתות. זה בוודאי לא קיים בנוצרות ובאסלם. מספיק לנו להארה אינציקלופדית. קבלת שכר על ידי מורי הוראה של דת ללא ספק מכתיב מבנה הקהילה. שוב שאלה אנציקלופדית. אתה יודע מה? צודק. זה לא המקום לציין זאת. איפו כן? קבע אתה. לצנזר גם אני יודע.

פסקת הפתיחה[עריכת קוד מקור]

לפי הויקי האנגלית, יהדות (או Judaism) היא דת, והשאלה 'מיהו יהודי' לא מופיעה בהקשר של מהי יהדות. אותם יותר מטריד האורתופרקטיות של היהדות, כלומר היהדות הרפורמית. ההגדרה שמופיעה שם היום היא שהיהדות היא הדת של היהודים, ושהיא מבוססת על עקרונות ואתיקה מהמקרא כפי שפורש בתלמוד. " Judaism is the religion of the Jewish people, based on principles and ethics embodied in the Hebrew Bible (Tanakh), as further explored and explained in the Talmud "

בשני המקרים לא התחשבו בקראים בזה שהכניסו את התלמוד להגדרת היהדות.

גם באינציקלופדיה היהודית מתייחסים אל היהדות כדת של היהודים וכמערכת האמונות והמנהגים שמופיעים בספרות הקודש שהתפתחה בעקבות השפעה מתרבויות שונות שבאו איתה במגע.

The religion of the Jewish people, their system of beliefs and doctrines, rites and customs, as presented in their sacred literature and developed under the influence of the various civilizations with which they have come in contact, widening out into a world-religion affecting many nations and creeds.

כאן אין פירוט של ספרי הקודש וגם ההלכה לא מופיעה, אך ברור שהיהדות היא דת.

בארץ, יש רגישות מיוחדת לשאלת מיהו יהודי, וכנראה זה משפיע גם על השאלה מהי יהדות, שלא בהכרח קשורה. או אולי הפוך שאלת מיהו יהודי לא מאוד מעסיקה את היהודים בחוץ לארץ, ובשל כך, הם תופסים את היהדות כדת.

כך או כך, הפתיחה מסורבלת, ולטעמי עדיף להפשיט אותה ולפתוח בשת אפשרויות: יהדות כדת ויהדות לא כדת. אפשר לפרט בהמשך את הפנים השונים של היהדות. שמעיה - שיחה 00:51, 4 באפריל 2008 (IDT) טקסט מוגדל

לפי המסורת[עריכת קוד מקור]

הורדתי את המילים לפי המסורת בפיסקה על יסוד היהדות מהסיבה כי הדברים שכתובים שם הם לא לפי המסורת, ישנם ממצאים ארכיאולוגים שמאוששים את הדברים.
הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם - שיחה 19:30, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

שחזרתי את עריכתך. אנא ספק מקור המאשש כי: 1. קיימים ממצאים כאלה, 2. הממצאים מקובלים כקונצנזוס בקרב ארכיאולוגים. ברק שושני - שיחה 20:43, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

דת ולאום[עריכת קוד מקור]

משהו נורא מוזר כתוב כאן; "יהדות היא מונח המתייחס לדת, לתרבות, ללאום ולקבוצה אתנית. המשתייכים אליה נקראים בשם יהודים."

זה לא נכון. יהדות היא דת ולאום יחדיו, זה שיש מי שמנסה להתכחש לזה זו בעיה אחרת, אבל כך היהדות מגדירה את עצמה.

אני לא מכיר משהו שמוסמך להגיד כיצד "היהדות" מגדירה את עצמה. הבעייתיות בהגדרה העצמית מובהרת היטב במשפט הפתיחה שציטטת. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 10:50, 31 בינואר 2010 (IST)

מדוע אין פסקה על ההיסטוריה של יהדות?[עריכת קוד מקור]

לפי דעתי, ראוי להוסיף. 217.132.75.25 13:40, 4 במרץ 2010 (IST)

יתכבד כבודו ויוסיף. המקום פתוח וכל הרוצה לתקן יבוא ויעשה זאת. בן נון - שיחה 18:42, 4 במרץ 2010 (IST)

יהדות - נצרות - ותורה שבעל פה[עריכת קוד מקור]

האם נכון הדבר להגדיר שהנצרות התפצלה מהיהדות - להתפצל זאת אומרת ללכת בשווה לו אך בניפרד - אמנם הנצרות "הומצאה" או "נוצרה" על ידי יש"ו שהיה אחד ממאמיני היהדות קודם שכפר לכן יש לסלק את הערך התפצלה כמו כן לא ניתן להגדיר שהיהדות מתבססת על התורה שבעל פה כבסיס בפני עצמו - על כל פנים על פי "רבניה של היהדות" שהסתייגות זאת נשארה התורה שבעל פה נמסרה יחד עם התורה שבכתב רק חלק מהמסירות נשכחו והתלבנו בש"ס על ידי פלפולי החכמים זאת ועוד לא מדוייק להגדיר שהיהדות מתבססת על הרמבם והשוע כבסיס - אלא שהרמבם והשוע סיכמו את התורה להלכות מעשיות על פי התורה ואנו אומנם מתבססים עליהם לכן יש להשאיר את הערך כפי שכתבתי

"התפצלה" לא מעיד על הליכה בשווה, כפי שהגדרת, אלא על כך שהיא התחילה כחלק מהיהדות (על ידי ישו, שלא "כפר" בהגדרה הטהורה של המילה) גם אם המשיכה כדת נפרדת (על ידי פאולוס, שלא היה יהודי כלל), וממשיכה לקבל את התנ"ך כספר קדוש. לגבי תורה שבע"פ, הביטוי הוא קישור לערך המלא, ובאפשרותך להרחיב שם אם לדעתך הערך לא מדויק. המשפט על משנה תורה ושולחן ערוך אכן איננו מדויק, אך אי הדיוק הוא משני, ואילו המשפט שאתה מציע איננו אובייקטיבי. אלעזר - שיחה 08:55, 22 בספטמבר 2010 (IST)

זאת טעות איומה לומר שהנצרות החלה כחלק מהיהדות, היא אינה חלק מהיהדות. ואף פעם לא הייתה שכזאת. בו בזמן שישו החל את דרכו החדשה הוא לא נחשב ליהודי, אלא למומר, ואף התרו בו והלך כרוז לפניו ארבעים יום כמומר, ואף אם היה בפועל על פי ההלכה היהודית כיהודי, אין אומר הדבר שהדת החדשה שהמציא הינה חלק מהיהדות, לא שייך להגדיר כחלק מהיהדות כל המצאה שיהודי ממציא, כשם שלא שייך להגדיר את היהדות ""זו הדת שממנה התפתחה תורת האטום"" מחמת שאיינשטיין היה יהודי...... לגבי הרמבם והשו"ע הדבר מאד מדוייק שהם מהווים בדת את פסק ההלכה לאחר פילפולי הש"ס והראשונים שקדמו להם - הרמב"ם הוא הראשון (המוכר ביותר לעולם..) שפסק את ההלכה וכן השו"ע - הם אינם ממציאי הדת או רק מפרשיה - הם פוסקי הדין היהודי על פי כללי הדת הזו לא השכלתי להבין מה לא אובייקטיבי בזה שהם פוסקי ההלכה? הלכתי לשנות את שמם? מהותם? עיסקם? ההעדיפות להשאר עם טעות חמורה לגבי מעמד גדולי הפוסקים לעומת איזושהי קלישאה של חוסר אובייקטיביות לא ברורה... נראה על פניו כבורות מדהימה. (מתנצל על הלשון החדה- אין כל כוונה להתריס אלא להביע עמדה ברורה)מאורות הקודש - שיחה 10:16, 22 בספטמבר 2010 (IST)

ישו ראה עצמו כיהודי, ואת הגישה שהנהיג כיהדות אמיתית - יש לציין שהקשר בינה לבין הנצרות כיום קלוש ביותר, אך זה לא משנה את העובדה שכך זה התחיל. השאלה אם זה נכון או לא איננה רלוונטית. מומר הוא בטוח לא היה, כיוון שהוא לא המיר את דתו לאיזושהי דת מוגדרת. ו"התפצלה" לא אומר שהנצרות היא חלק מהיהדות, רק שחלק מהשורשים משותף לשתי הדתות, וזה ברור: בנצרות "הברית הישנה" היא ספר קודש.
בנוסף, זכור שאתה מסתמך על מקורות יהודיים בלבד בנושא, וכולם נכתבו (ללא ספק) זמן רב אחרי ההתרחשויות עצמן. זה לא אומר שהם שגויים, אבל יש שטוענים אחרת, ומכאן הקלישאה על חוסר אובייקטיביות.
אין שום הצהרה שממעיטה את מעמדם של השולחן ערוך ומשנה תורה, רק אומרים שהם העלו על הכתב (חלק משמעותי מן) התורה שבעל פה, וזה נכון. אלעזר - שיחה 10:50, 22 בספטמבר 2010 (IST)
אפרופו "טעות איומה", הרבה מהאמירות שפוזרו כאן עונה בהידור רב על ההגדרה הזו. וראוי שמי שאינו מבין דבר וחצי דבר בענייני יהדות ו/או נצרות - שלא יטריח את הקהילה בעניין. Rex - שיחה 14:06, 22 בספטמבר 2010 (IST)

לא טענתי שהיתה המעטה מכבודם אלא ניסוח לא מדוייק לומר או להשמתמע בעקיפין "שהדת היהודית מבוססת על התורה שבכתב ועל התורה שבעל פה (עד כאן זה מדוייק) ומאוחר יותר על הרמב"ם והשו"ע (זה לא מדוייק ) ליהדות לא התווסף בסיס נוסף כתוצאה מהרמב"ם והשו"ע - הבסיס הוא התורה בכתב והתורה שבע"פ, זה הבסיס, ורק זה. כל המפרשים והפוסקים נעים סביב בסיס זה, יצירותיהם של גדולי האומה הינם נכס יקר ערך שאנו מתבססים עליו, לצורך הבנת הדת וההלכה, אך לא ניתן לומר שהם חלק מבסיס הדת, בקנה מידה ושווה ערך בנשימה אחת עם התורה שבכתב ושבע"פ - מקווה שמובן בנוסף בעיקר הדיון האם ישו מומר או לא מומר - ישנו כאן קצר בהבנת יסוד משמעות המושגים !!! למיטב הבנתך מומר זהו מי שהמיר/החליף את דתו - ומכאן לדעתך הצורך שתהיה דת קיימת כדי שייחשב הדבר להמרה = החלפה ובשעה שהומצאה דרך חדשה אין כאן המרה.. הוא לא החליף לפי שיטתך אלא פיצל הלך בדרך שונה חידש, יצר, "הבין אחרת"....... אך נשאר בתחום הדת. וכו' אולם על פי האובייקטיביות הטהורה להמיר ולהחליף ניתן להכיל גם על כלום, כלומר החליף לדבר שלא קיים, ישו המיר את הדת היהודית, ניתן להכיל את המושג גם לפריט אחד, ממומר לעבירה אחת, כלומר כל סטיה שאין לה מקום חוקי, הינה המרה, הדבר מקבל משנה תוקף במיוחד לנצרות שגם לשיטתם האלוקים החליף את העם היהודי וכבר לא בחר בו ואינו העם הנבחר, והוא החליף את התורה שנתן, אם כן ישנה כאן החלפה והמרה, ועמו של האלוקים לפי הדת הנוצרית אינם היהודים, אם כן בעליל אין לראות בנצרות כפיצול הדת היהודית אלא כהמרת הדת בלבד לנוכח העובדה שערך זה עוסק בדת היהודית, חובה לציין עכ"פ בדרך כלשהי (למרות שזה ידוע לכל בר דעת) שהיהדות לא רואה בנצרות כהמשך או פיצול הדת אלא כהמרה ודרך דת חדשה, זה שהתנ"ך לדעת הנוצרים הוא ספר קודש אינו קושר במאומה ליהדות בכלום ולא יכול להחשב כפיצול, מהטעמים שזכרנו לעיל, ומחמת שלדעתם התנ"ך הוא ספר קודש שיצא לפנסיה... ואינו רלוונטי, רק כהסטוריה של הקב"ה... ואין בין הנצרות ליהדות ולא כלום אף לא קשר קלוש ביותר. עיין ערך "נצרות"... "הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו הנוצרי" הבה נראה מי "החכם" שיעז לשכתב ערך זה ולכתוב שהנצרות התבססה על דמותו של ישו היהודי... שהרי כך זה היה. מדוע כותבים שם ישו הנוצרי, צריך לכתוב ישו היהודי, הוא היה יהודי אין חולק !!!! אלא כשזה נוגע לנצרות וכדו' ישנם כללים ומכבדים את "הערך" כפי שתופשי ומחזיקי הערך ההוא מציגים אותו רק ביהדות ....(וסליחה על הבוטות..) כל צרוע וכל זב ישכתבנו יערכנו ויעקמנו כרצונו. (למרות שמופיע בהמשך שישו היה יהודי אינו מוגדר כיהודי כלל אלא "היה" ) הערך יהדות כאן לוקה בחסר ובשגיאות שאמנם אינם חשופות לעין כל קורא אך מוצפנות בתוכו ומשפיעות על התובנה של הערך בעיני הקוראים אני מעריך את הזמן שהנך מקדיש לדיון חשוב זה ובטוחני שגם הנך חושב כך, אך צר לי מאד על השליטה חסרת הרסן לגבי הדת היהודית בידי כל "פילוסוף למתמתיקה" או כל תחום אחר שאינו יהדות. (והכוונה היא רק לאלו שמשכתבים את הערך "יהדות" בעינים לא יהודיים. {אך מה לעשות שכאן יכתבו מה שרוצים לראות ולא מה שנכון להיות - כך תמיד נהגו השליטים מי שלא מצא חן בעיניו נחשב לטורדן - אי רצון לקיום דו שיח מוכיח הכל (מיוחד למוסיף האחרון)} מאורות הקודש - שיחה 14:21, 22 בספטמבר 2010 (IST)

לגבי המוסיף האחרון: Rex בהחלט מוכן לדו שיח, על פי ניסיוני הקצר. הוא חושב אחרת ממך (ובדרך כלל גם ממני), וגם יתווכח בלהט, ולזה תצטרך להתרגל.
לגבי יתר טענותיך: אתה מבין "התפצלה" כאילו זאת טענה שהיא המשך טבעי. רוב האנשים לדעתי לא מבינים את זה כך, ואם יש לך הצעה לניסוח טוב יותר, שגם יובן ממנו המקור היהודי של הנצרות (ישו לא קם והמציא דת חדשה יש מאין. הוא לא היה עד כדי כך חכם), אתה מוזמן להציע - ולא לערוך מיד כי זהו ערך רגיש.
הערך עצמו טורח שלא להכריע לגבי הטענה מי מוגדר יהודי ומי לא, ולכן גם אתה מתבקש שלא להכניס את הכרעותיך בנושא - גם אם אתה משוכנע בדעתך ללא צל של ספק, וגם אם יש לך ראיות מהגמרא.
הערך "יהדות" בויקיפדיה, אכן כתוב בעיניים לא יהודיות, אלא מנותקות, לפחות בשאיפה. הגישה המסורתית בנושא מוצגת, כמו גם גישות אחרות. כך צריך להיות.
הלהט שלך חשוב, אבל כתיבת ערך אנציקלופדי צריכה להיות בצורה מקובלת ומהראש, ולא מהבטן - גם אם הבטן צודקת. --אלעזר - שיחה 15:44, 22 בספטמבר 2010 (IST)

אכן נשמח לשמוע עוד חוות דעת לגבי הערך התפצלות מה משמעותה בעיני אנשים נוספים הנני מסכים לכך שיש מקום לדון על כך הנקודה הבאה שכתבת אבן דרך חשובה היא "שהערך יהדות כתוב בעיניים לא יהודיות !!! וזה חשוב מאד להדגשה. (משעשע הדבר לכתוב ערך יהדות בעינים לא יהודיות, כמו לכתוב עברית באותיות לועזיות. ערך או לא ערך?) כפי שציינת על מדוכה זו יושבת הסאגה מיהו יהודי, אין בכוונתי להכריע בזו ולא לכך נתכוונתי - אלא יותר למהי יהדות, ייתכן וגם זו סאגה שקיימת עליה "מלחמת עולם" והדבר רק מוסיף נופך מיסטי נוסף ליהדות... מעניין הדבר שבערך הנצרות מופיע אף תכניה, אמונותיה, בריש גלי. ואילו בערך יהדות הכל אפוף מבולבל ולא חד משמעי לעניין הצעתך אני מקבל שיש לערוך מחדש את הערך - להדגיש את היהדות האותנטית עקרונותיה י"ג מידות עיקריה וכו' כפי שמופיע בדיוק בנצרות זה לצד זה יש להדגיש שזו פן אחד (העיקרי בארץ ישראל, והוותיק ביותר ששומר על העקרונות מאז מתן תורה) וישנם עוד כתות שטוענות על יהדותיהם וניתן בכך לפרט גם את דעותיהם וכו' מאורות הקודש - שיחה 16:25, 22 בספטמבר 2010 (IST)

משתמש:מאורות הקודש - גרסתך שוחזרה, ולא מצאתי מישהו כאן שיסבור שיש מקום להשיבה. לכשימצא - יהיה על מה לדבר. בינתיים שיניתי את המילה "התפצלה" ל"צמחה" משום שהעדפתיה מבחינה סגנונית (לא שיש פסול ב"התפצלה"), ושיניתי את הניסוח לגבי חיבורי התורה שבעל פה. לגבי שאר דבריך על התורה שבעל פה - אני אישית מעדיף לא לדון בנושא אם מי שאינו בקיא בכך (בקיאות אקדמית) מסיבות ענייניות בלבד. Rex - שיחה 16:49, 22 בספטמבר 2010 (IST)
י"ג עיקרים זאת דוגמה מצויינת. הרמב"ם מביא אותם בתור עיקרי אמונה, אך ראשונים לא מעטים חולקים עליו הן לגבי העיקרים עצמם והן לגבי השאלה האם בכלל יש טעם בהגדרת רשימה של עיקרים. אז איך אתה יכול להגדיר מי מביניהם הוא "היהדות"? לגבי האובייקטיביות - יש ערך "Hebrew language" בויקיפדיה האנגלית, וד"ל. אלעזר - שיחה 17:00, 22 בספטמבר 2010 (IST)

לגבי התיקון בעניין החיבורים ההלכתיים - זה נשמע טוב מאד ויותר מדוייק.
לגבי צמחה לעומת התפצלה זה עדיף בהרבה אם כי עדיין לא מושלם
- לא מהדת עצמה צמחה, התפצלה, נוצרה או נוסדה הנצרות ואף לא התפתחה. על בסיס היהדות, אולי כן, מבן דת היהדות, כן,
לא מהיהדות, לא ! - מהדת עצמה, לא צמחה הנצרות. הדת היהודית לא הצמיחה דת חדשה, היא חיה וקיימת וממשיכה כפי שהייתה בדיוק, ונצרות לכולי עלמא אינה יהדות- אין חולק-
ואם תירצו לומר בכל אופן שלדעת הנצרות זה כן מהיהדות... אז לפי היהדות - זה לא !!! ומדוע להטות חד משמעי לטובת הנצרות?
אנו עוסקים בערך יהדות ולא בערך נצרות.
אולי כאן כעת יובן הערעור על הגדרת הערך.
לגבי ערך "Hebrew language" וד"ל ... צר לי מאד (You do not understand me (pashot ata lo yored lesof dahati..... מצא את ההבדלים. וגם זה לא גרוע כל כך, אבל בתור משל, ציפיתי ממך ליותר מאורות הקודש - שיחה 20:48, 23 בספטמבר 2010 (IST)

אתה מתעסק בנושאים סמנטיים, שיובנו אחרת אצל כל קורא. רקס ניסה לשפר את הניסוח. אם אתה רוצה לכתוב "שעל בסיסה צמחה הנצרות" אתה מוזמן. דרך אגב, אני לא בטוח שנוצרים יסכימו עם ההגדרה, ואין ספק שהנצרות אספה בדרכה הרבה מאוד אלמנטים פגניים מהעמים שהיא כבשה, אבל הערך הזה אינו המקום לפירוט של דקויות בנושא. אלעזר - שיחה 21:03, 23 בספטמבר 2010 (IST)

תודה מאורות הקודש - שיחה 21:41, 23 בספטמבר 2010 (IST)

מקור השם[עריכת קוד מקור]

משתמש:הללג, תוכל להרחיב בבקשה בקשר להערתך על כך שהמונח המקורי הוא "(ה)דת (של) (ה)יהודים" (ולא: "(ה)דת (ה)יהודית")? בנוסף, התוכל לאתר את המאמר של יהושע עמיר (בהערה של דניאל שוורץ כאן) ולראות אם הוא רלוונטי לפסקה? ‏Rex‏ • שיחה 01:30, 4 באוקטובר 2010 (IST)

"דת יהודים" מופיע כך בכתבי היד הטובים של המשנה. רק בבבלי זה "תוקן" ל"דת יהודית". יש מאמר מעניין מאוד של קיסטר על מקורותיו של המונח "דת משה ויהודים", או "נימוס משה ויהודאין", שמופיע בדומה לזה גם בספר טוביה בהקשר לנישואין, ובעוד מקורות מזמן בית שני. הוא משווה את זה ל"מנהג האדומים" וכיוצא בזה, שנמצא בשטרות נישואין מאותה תקופה. מכל מקום זה לא כינוי ממש לדת היהודית, אלא פשוט חלופה ל"תורת משה ומנהגיה", משהו כזה. הללשיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 17:10, 4 באוקטובר 2010 (IST)
אהה... המאמר שלו על גלגולו של הפתגם "כדת משה וישראל", צריך לקרוא. ‏Rex‏ • שיחה 17:40, 4 באוקטובר 2010 (IST)
כיצד כינו את הדת של היהודים לפני המקור היווני המצויין מספר בן סירא. היות והמונח "היהודים" קיים הרבה מאד קודם וכן מפורסם ש"דתיהם שונות", לכן איך אומרים בשפות השונות הנפוצות באותה תקופה הדת של X ??? מי-נהר - שיחה 03:28, 8 באוקטובר 2010 (IST)
ואם אין יודעים כיצד כינו את הדת של היהודים קודם, מניין שזה התחיל אז ושזה "מקור השם" ? מי-נהר - שיחה 03:33, 8 באוקטובר 2010 (IST)

אני חושש שעושים פה סלט בין המושג זהות לבין המושג דת (וכן במאפיין הייחודי והשונה שלו אצל ובהקשר ליהודים). ראיה לכך היא שבפרק "מקור השם" נותנים דוגמא מאותו מקור בו מופיע המונח יהדות, מביאים דוגמא שליהודים שאימצו זהות הלניסטית קראו הלניסטים, צריך להחליט על מה מדברים כאן. אי אפשר לעבור באותה שורה מדיבור על זהות דתית לדיבור על אימוץ זהות של תרבות של היישות הריבונית השולטת בעולם. זה אינו שייך למשפט ואינו דוגמא לזהות דתית. ואינו מלמד עליו דבר. אלא אם כן כל הטרימינולוגיה כאן של זהות דתית היא שגויה. מי-נהר - שיחה 03:48, 8 באוקטובר 2010 (IST)

לא הבנתי. הפסקה מדברת על הטבעת המונח "יהדות" כביטוי למכלול הזהות היהודית (ולא רק להלכה או לתורת משה, אלא ליהודי, לארצו, לתרבותו, להלכותיו, לשאיפותיו הלאומיות וכו'). ההערה של ההלינזם היא הערת שוליים שניתן להתעלם ממנה. ‏Rex‏ • שיחה 09:22, 8 באוקטובר 2010 (IST)
אם כך מתבקש התיקוןשל המשפט מ-דת ל-זהות. מי-נהר - שיחה 10:42, 8 באוקטובר 2010 (IST)
לפי הסברם של חז"ל יהדות היא כינוי לדת - "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי". דרכיה דרכי נועםשיחה • ל' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 04:25, 8 באוקטובר 2010 (IST)
המקור שהביא דד"נ הוא דברי רבי יוחנן במסכת מגילה דף יג' עמ' א' (כלומר תורה שבע"פ שהועלתה על הכתב כשכתבו התלמוד הנ"ל). מי-נהר - שיחה 04:56, 8 באוקטובר 2010 (IST)
דרשת חז"ל זו מבחינה בין כופר בע"ז לאי כופר בע"ז, ואינה מתארת את היהדות כמושג לזהות כללית. ראה למשל את הנוסח שבכתובות האפיגראפיות (הערה 7 בערך) "התנהל בכל חיי ציבור שלו כפי היהדות", או "שחיתה שלושים וארבע שנים עם בן זוגה חיים נאים ביהדות". אני מניח שניתן בקלות לעמוד על ההבדל בין השימוש במונח בכתובת לבין השימוש (במונח אחר, אמנם; "יהודי") בדברי חז"ל. ‏Rex‏ • שיחה 09:41, 8 באוקטובר 2010 (IST)
הפיסקה על מקור השם נראית לי מצוינת ואני לא מבין למה כתוב על זה שזה לוקה בחסר.

עיקרי היהדות[עריכת קוד מקור]

לדעתי "עיקרי היהדות" כתוב בצורה קטסטרופלית. ציפיתי למצוא שם את עיקרי היהדות כפי שרוב הישראלים יגדירו אותם:

אמונה באל אחד שנתן לנו חוקים, עומד על קיומם, מעניש (לפעמים) את העושים "רע בעיניו" ולהיפך, וקובע במותנו אם נגיע לגיהנום או לגן עדן. עיקרי החוקים מופיעים בספר דברים בתורה, והם: אמונה באל יחיד ללא פסל או תמונה שלו, איסור על רצח, גניבה, ניאוף, עושק, עדות שקר; כיבוד הורים, שמירת השבת, ושמירת כשרות (הפרדת חלב ובשר, אי אכילת חרקים זוחלים ובפרט: חזיר). יהודים חוגגים מספר חגים האופיינים ליהדות, בפרט ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח ושבועות. יהודים מתפליים מספר פעמים ביום מספרי תפילה שונים.

אפשר לפרט יותר או פחות, ואפשר להתפלסף על כל פרט, אבל זה לדעתי משהו שממש חסר, קרי, אני חושב שיהודי ממוצע עולה רוסיה בגיל 12 שיקרא את התוכן של ויקי כרגע, בעצם לא יבין מהי תמצית היהדות. Mgolan (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

זרמים ביהדות[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:לוח המודעות

מן הצורך הוא להרחיב בערך זרמים ביהדות את ההתייחסות של הזרמים בינם לבין עצמם, ואת העובדה למשל שבעוד הזרמים המתחדשים מכירים בבכורה ובלגיטימיות של הזרם האורתודוקסי, הזרם האורתודוקסי שולל מכל וכל את הלגיטימיות של זרמים שסוטים מעיקרי האמונה היהודית מדרך ההלכה ומהמסורת היהודית, ורואים בהם תופעה חמורה ומסוכנת שיש למגר אותה. טיפוסי - שו"ת 15:31, 31 במאי 2012 (IDT)

- סוף העברה

הגליה שמבוססת על מיתוס[עריכת קוד מקור]

הפסקה לפיה:

"גלות שנייה וממושכת, שנמשכה עד המאה ה-20, החלה לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי האימפריה הרומית. במסורת היהודית מתוארכת תחילת הגלות לזמן חורבן בית המקדש השני בשנת 70, אם כי כבר קודם לכן שועבדו היהודים לנציבי רומא, ואף שהאסון הגדול פקד את היישוב היהודי בארץ רק שישים שנה לאחר החורבן, בעקבות מרד בר כוכבא. לאחר מכן התפזרו היהודים בארבע היבשות בכל קצוות תבל, והמשיכו לשמור על קשר באמצעות אגרות ושליחים אשר תיעדו והעלו את רישומיהם על הכתב."

שגויה מיסודה ומבוססת על מיתוס נוצרי במקורו, ועמדו על כך כבר היסטוריונים רבים. יוסאריאןשיחה 17:04, 5 ביוני 2012 (IDT)

בעיתיות בפסקת יסוד היהדות[עריכת קוד מקור]

הפסקה יסוד היהדות שקיימת בדף כרגע מדברת על יסוד היהדות כהשתלשלות הסטורית. לא כך הדבר. יסוד היהדות הוא בעצם חלק מאוד קטן מהפסקה הזו, ונוסף לה מימד נוסף. כשריה"ל כתב את ספר הכוזרי הוא סיכם את יסוד היהדות כך:

אָמַר לוֹ הֶחָבֵר: אֲנַחְנוּ מַאֳמִינִים בֵּאלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הַמּוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמַסּוֹת, וְהַמְכַלְכְּלָם בַּמִּדְבָּר, וְהַמַּנְחִילָם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אַחַר אֲשֶׁר הֶעֱבִירָם אֶת הַיָּם וְהַיַּרְדֵּן בְּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים, וְשָׁלַח משֶׁה בְתוֹרָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ כַּמָּה אַלְפֵי נְבִיאִים אַחֲרָיו מַזְהִירִים עַל תּוֹרָתוֹ, מְיַעֲדִים בִּגְמוּל טוֹב לְשׁוֹמְרָהּ, וְעֹנֶשׁ קָשֶׁה לַמַּמְרֶה אוֹתָהּ. וַאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּכָל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְהַדְּבָרִים אֲרֻכִּים.

ספר הכוזרי, מאמר א, דיבר יא

דהיינו יסודות היהדות הם מבחינה היסטורית: גילויו של אברהם שישנו אל אחד - מונוטאיזם, שדתו המשיכה דרך בנו יצחק לבנו יעקב ומשם לצאצאיו, על יציאת מצרים בנס - עשרת המכות וקריעת ים סוף, על הניסים שקרו לעם ישראל במדבר, על הכנסתם של בני ישראל לארץ כנען דרך קריאת הירדן והנחלת. מבחינה חוקית: שמשה היה נביא שה' שלח להביא את תורתו לעם ישראל, ושאחריו נשלחו נביאים נוספים להזהיר את עם ישראל על קיום התורה הנ"ל, ושיש שכר ועונש לשומר ולשאינו שומר על דברי התורה, ושכל דברי התורה נכונים.--Yurisho - שיחה 12:42, 21 ביוני 2012 (IDT)

jod[עריכת קוד מקור]

no books nozrim afilo shyesh kzat tomcim beisrael rak mekokrot yehodim kmo latma harav kok veharav cahana nacon

                        85.250.89.238 14:01, 15 ביולי 2012 (IDT)

היעלמות מיסתורית[עריכת קוד מקור]

חלק מהשבטים היהודים נעלמו ומי שנשארו הם שבט יהודה ולוי 77.126.228.86 15:29, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

משוב מ-22 במרץ 2013[עריכת קוד מקור]

יש גם דתים לאומים פתוחים דתים לאומים חרידים חרידים ומסורתים [שמקבלים את האורתוקוקסיה] וזהירות יש היום עפ יד לאחים כתות של יהודים או גוים של אבק עבודה זרה ולפעמים עז ממש 93.172.124.137 13:21, 22 במרץ 2013 (IST)

המשך משוב מ22 במרץ 2013[עריכת קוד מקור]

הכוונה חרידים לאומים וחרידים שקרובים לציונות או חרידים שאינם ציונים ויש בישראל עבוד זרה לצערינו הרב אבל יחסית במידה נמוכה מאד לשאר העולם 93.172.124.137 13:25, 22 במרץ 2013 (IST) בואו נמשיך את מסורת היהדות שכבר מעל 5000 שנה שקימו אותה מיליארדים בעולם [אולי אפילו מעל טרליון]

היהדות כלאום!?[עריכת קוד מקור]

בפתיח היהדות מוגדרת כדת תרבות ולאום. זה בפירוש לא נכון, עם ישראל נעשה לעם במתן תורה הרבה לפני שהתישבו בארץ כנען איך אפשר להגדיר קבוצה כזאת כלאום אם אין לה ארץ משלה. האם אפשר לומר בכל האלפיים שנות הגלות האחרונות היהודים היו פחות יהודים כמו כן יש לציין שלפי ההלכה יש מצוה לגור בארץ ישראל אבל ודאי שלא זה ההגדרה של יהודי ומותר לגור גם בחו"ל. היהודים מוזכרים בתנ"ך כלאום אבל לא במשמעות של העברית כיום אלא במשמעות של בעלי אמונה אחת אעפ"י שאין מוצא משותף.‎נת קייק - שיחה 06:12, 26 ביוני 2013 (IDT)‎

תיקון טעותיש כאן טעות קריטית 410 שנים היינו בגלות מצריים. ושאף אחד לא יתווכח על זה אפילו בבקשה. ארבע מאות ועשר שנים סהכ[עריכת קוד מקור]

יש כאן טעות קריטית 410 היינו בגלות מצריים. ושאף אחד לא יתווכח על זה אפילו בבקשה. ארבע מאות ועשר שנים סהכ". 79.176.174.30 09:01, 9 בדצמבר 2013 (IST)

ראו גם[עריכת קוד מקור]

הוספתי מספר קישורים לפרק "ראו גם" אך שוחזרה עריכתי. לדעתי קישורים אלו ראויים להופיע שם. מדובר בקישורים לערכים על קבוצות שהן חלק מהיהדות או נפרדו ממנה, כמו יהדות קראית, מנדעים, נצרות, ועוד. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:21, 3 בפברואר 2014 (IST)

משוב מ-21 בספטמבר 2015[עריכת קוד מקור]

תודה. מאוד עזר לי. זהו מערך מידע מועיל ומופשט. בלי זה לא הייתי מצליח אז שוב תודה 217.194.203.204 09:25, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

ישנם כמה טעויות שנויות במחלוקת שכדאי לערוך[עריכת קוד מקור]

1. היהדות אינה דת, תרבות ולאום כמו שכתוב בערך. היהדות היא דת בוודאות אך לא כל היהודים הם חלק מהתרבות היהודית ולא כל מי שהוא חלק מהתרבות היהודית הוא יהודי אני חושב שעם זה כולנו מסכימים ובנוגע לכך שהיהודות הינה לאום, אני חושב שיהודי לאומי הוא ציוני ושיהודי לא חייב להיות ציוני בשביל להיות יהודי כך שהיהדות אינה לאום! אני חושב שצריך לכתוב שיש יהדות בתור דת, יש יהדות בתור קבוצה אתנית ויש יהדות לפי הרבנות.

2. היהדות אינה "הדת הראשונה מבין שלוש הדתות המונותאיסטיות של ימינו" בגלל שיש יותר משלוש דתות מונותאיסטיות בימינו. לפי דעתי כדאי לכתוב כמו שכתוב בערך על הנצרות שבו כתוב "הנצרות היא אחת משלוש הדתות האברהמיות המרכזיות" כך שלא יהיה מצב שנוי במחלוקת.

3. כמות היהודים בעולם: כתוב פעם אחת שישנם 16 מיליון יהודים בעולם ובמקום אחר כתוב שישנם 14 מיליון יהודים בעולם. אני חושב שכדאי לכתוב שמספר היהודים בעולם הוא קשה לחישוב ושהוא נע בין 13-15 מיליון ושכדאי להוסיף מקור.

סליחה על הפיסוק והדקדוק בכלל ואני מעדיף שלא לערוך בעצמי בעיקר בגלל שאיני יודע לערוך בויקיפדיה. 212.143.136.208 20:30, 26 בנובמבר 2015 (IST)

עברה כבר שנה וצי ואף לא הגיב לכן אני משנה את 2 לכך שיהיה כתוב כמו בדף של הנצרות. 212.143.136.208 14:23, 3 במאי 2017 (IDT)

"אברהמיות" לא פותר הרבה, גם בגלל שזה מושג שלא ממש תפס, וגם בגלל שיש עוד דתות שמאמינות באברהם. אפשר לכתוב "שלוש הדתות המונותאיסטיות הקלסיות" או הוותיקות או משהו מעין זה. נרו יאירשיחה • ז' באייר ה'תשע"ז • 14:29, 3 במאי 2017 (IDT)

כתבתי שהיהדות היא אחת משלוש הדתות האברהמיות הגדולות כמו שכתוב בדף על הדתות האברהמיות, אתה מוזמן לשנות ל"שלוש הדתות המונותאיסטיות הקלסיות" אפילו שכך זה יראה פחות מדויק. 212.143.136.208 14:32, 3 במאי 2017 (IDT)

לאחר מחשבה נוספת תיקנתי בערך שהיא הדת המונותאיסטית הראשונה. נרו יאירשיחה • ז' באייר ה'תשע"ז • 14:36, 3 במאי 2017 (IDT)

de:Jüdisch-babylonisches Aramäisch why this revert by de:user:Sänger. Please help [עריכת קוד מקור]

(Aktuell | Vorherige) 20:51, 17. Aug. 2016‎ Sänger (Diskussion | Beiträge)‎ . . (7.932 Bytes) (-1.872)‎ . . (Die letzte Textänderung von 185.46.137.18 wurde verworfen und die Version 156188884 von Giftzwerg 88 wiederhergestellt. Messina) (rückgängig) [automatisch gesichtet]

(Aktuell | Vorherige) 20:49, 17. Aug. 2016‎ 185.46.137.18 (Diskussion)‎ . . (9.804 Bytes) (+1.872)‎ . . (→‎Klassifikation) (rückgängig)

de:Jüdisch-babylonisches Aramäisch Why this revert ? Please help[עריכת קוד מקור]

I am Talmud student. I benefited from this german article about "Jewish Babylonian Aramaic". Why this revert by de:user:Giftzwerg 88 (88="Heil Hitler") de:user:Xocolatl , de:user:itti , de:user:Sänger  ? without knowledge in Jewish Babylonian Aramaic I can not read the Talmud Babli. Please help--נתאל - שיחה 20:13, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

המשנה- אינו פירוש למקרא, כי אם בעיקרו קאנון חוקי הסנהדרין[עריכת קוד מקור]

רוב ההלכות במשנה הם הגדרות מפורטות של גזירות חז"ל ופסיקות הסנהדרין, לדוגמא: מסכת ברכות כוללת הלכות קריאת שמע, שלחלק מהדעות היא חובה תנאית ולא מקראית (מדרבנן) וכך מקובל למעשה בספרות ההלכה (ראה: שאגת אריה, סימן ג), הלכות תפילה וברכות שכולם חובות תנאיות (מדרבנן). רוב מסכת פאה עוסקת בהגדרת האילנות שחלה עליהם גזירת הסנהדרין להפריש מהם מתנות עניים (מדאורייתא רק הדגנים, הענבים והזיתים מחוייבים בפאה), חובת הדמאי שהלכותיה הוגדרו במסכת דמאי היא מדרבנן, וכן הלאה. כמעט ולא מופיעות בה הגדרות וחובות שמחוייבים בהם מן התורה (ולכן הלכות כתיבת ספר תורה, הלכות תפילין, הלכות מזוזה, עיקרי האמונה היהודית וכל האיסורים המפורטים בתורה לא כלולות במשנה). יש להניח כי יסוד המשנה הוא כתיבת החוקים שנחקקו בסנהדרין שסודרו במועד מאוחר יותר על ידי רבי יהודה הנשיא.

מה אתה רוצה לומר בכל זה ביחס לערך? יש בו טעות בהקשר זה? נרו יאירשיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"ז • 23:30, 19 בדצמבר 2016 (IST)

שיניתי את הערך לפי זה, ראה בגירסאות הקודמות. כאן רק נימקתי את עצמי.

משוב מ-13 באוקטובר 2017[עריכת קוד מקור]

זאת אומרת שאין דת יהודית ולאום יהודי וזו המצאה והשתלטות של שבט יהודה שהיה רק אחד השבטים וישנה דת ישראל ויעקב ולאום ישראל ולא יהודי מה קורה עם בני ישראל האחרים מה הם הושמדו? ממש מצחיק אזי למה אתם לא מפרסמים את העניין שאין דת יהודית ולאום יהודי וזוהי המצאה והשתלטות של שבט אחד על השאר כאשר הייתה ממלכת ישראל שהכילה כ- 10 שבטים ושלטה על רוב ארץ ישראל פרט ליהודה, אזי הלאום הוא ישראלי ולמה הח"כים החכמים כמו בנט נלחמים על לאום יהודי אזי שישנו את השם ממדינת ישראל למדינת יהודה והסוף ידוע כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה... 79.180.182.21 21:45, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

עריכה אחרונה[עריכת קוד מקור]

משתמש:בקרה וייעוץ למה בעייתי?--132.64.215.223 13:24, 28 בנובמבר 2017 (IST)

יש להוסיף גם את הפרשת חלה ועניין האלכוהול, יין ישמח לבב אנוש והשתרש החיוב לשתות אלכוהול לאור סיפור מגילת אסתר, רק במועדים ושבתות בזמן הקידוש. ברגע שזה יעשה הערך יהיה מושלם בהתייחס ליהדות.--132.64.215.223 13:25, 28 בנובמבר 2017 (IST)
משתמש:בקרה וייעוץ אפשר לתקן את העריכה?--132.64.215.223 13:29, 28 בנובמבר 2017 (IST)
אני מתנגד לעריכה זו. ויקיפדיה היא לא הבמה להטפות אלה. גילגמש שיחה 16:52, 28 בנובמבר 2017 (IST)

שיטת המקובלים בבריאת העולם וגן עדן[עריכת קוד מקור]

ביקורת וייעוץ, טעיתי בכך שנחפזתי לשנות קודם שבדקתי במקורות. אך עד כמה שידוע לי לא כל חכמי הקבלה (ובפרט החסידות, שאף הם מחכמי הקבלה) סוברים כך (עדיין לא מצאתי מי מחכמי הקבלה שסובר שאין לפרש סיפור זה כפשוטו, ואשמח אם תראני). ניסוך הייןשיחה • י' באדר ה'תשע"ח • 01:11, 25 בפברואר 2018 (IST) בשביל התיוג: משתמש:בקרה וייעוץ. ניסוך הייןשיחה • י' באדר ה'תשע"ח • 01:12, 25 בפברואר 2018 (IST)

אם לא מצאת - מה גורם לך לדעת כך? מן הראוי לקיים את הדיון לאחר שתביא מקורות. נרו יאירשיחה • י' באדר ה'תשע"ח • 01:43, 25 בפברואר 2018 (IST)
פתחתי את הדיון לשם קבלת מקורות שישנם שסוברים שהסיפור אינו כפשוטו. ניסוך הייןשיחה • י' באדר ה'תשע"ח • 01:46, 25 בפברואר 2018 (IST)
לא הבנתי אותך קודם כי זה נראה לי טריוויאלי. הם מפרשים הכול כעוסק בעולמות עליונים, לא בהיווצרות הפיזיקלית של העולם. אני מבין שכן יש לך מקורות של מי שסוברים שזה כפשוטו, ואם כן אני מציע שתציג אותם כבר עכשיו כאילו אין מחר. נרו יאירשיחה • י' באדר ה'תשע"ח • 01:49, 25 בפברואר 2018 (IST)
במחילה על כך שלא כתבתי את דברי בשפה ברורה, לא ראיתי ספר קבלה שכתוב בו מפורשות שהמעשים כפשוטם, הסיבה לעריכתי היא מפני שבתור לומד ומכיר ספרי קבלה (וחסידות) לא ראיתי דעה שהמעשים אינם כפשוטם. לכן, גם אם ישנם הסוברים כך, נראה לעניות דעתי שאי אפשר להכליל ולומר שכל חכמי הקבלה סוברים כך.
מה שכתבת ש"הם מפרשים הכול כעוסק בעולמות עליונים" אינו שייך לענייננו, שכן המקובלים מפרשים את כל התורה כעוסקת בעולמות עליונים, וכוונתם לצד הרוחני של הדברים שמהם משתלשל הסיפר כפשוטו כאן בעולם שלנו. ניסוך הייןשיחה • י' באדר ה'תשע"ח • 02:09, 25 בפברואר 2018 (IST)
אשים תבנית מקור, אבל גם אני קצת מכיר, ונראה לי באופן פשוט שכך דעתם, שמדובר בסתרי תורה, ולא בתיאור פיזיקלי. נא להוציא מהדיון את החסידות, שהיא עניין נפרד. נרו יאירשיחה • י' באדר ה'תשע"ח • 10:16, 25 בפברואר 2018 (IST)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בשורה הראשונה - נכתב שעם ישראל התבסס בארץ ישראל. למעשה - ע"פ התנ"ך - עם ישראל התחיל להתגבש בירידת יעקב ובניו למצרים (שמות א,א), והמשיך להתגבש במצרים - עד מעמד הר סיני, שם _נגמרה_ ההתגבשות. דווח על ידי: 2A01:6500:A049:F6DD:8091:C7A4:80F8:3407 17:23, 27 במרץ 2018 (IDT)



דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

העם היהודי התגבש במצרים והר סיני, לא בארץ ישראל.

מקור: התנ"ך

דווח על ידי: אבריימל 2A01:6500:A049:F6DD:8091:C7A4:80F8:3407 17:30, 27 במרץ 2018 (IDT)



ל"ג בעומר איננו חג, אלא מנהג.[עריכת קוד מקור]

הפסקה הראשונה תהתה למה לא כתוב ברשימת החגים את ל"ג בעומר. ובכן, ל"ג בעומר איננו חג אלא מנהג.(ואני חושבת שאפילו לא מהחשובים שבהם). נהוג לומר שזוהי הילולא לכבוד בר יוחאי, שנפטר בתאריך זה ועלה לשמיים במחזה מיוחד של אש.2A01:6500:A043:98:5AA:7245:4665:300 17:49, 3 באפריל 2018 (IDT)

ערכי היהדות[עריכת קוד מקור]

אני כתבתי את פסקת ערכי היהדות שבקשה המערכת, דגש חזק, אם אלה לא ערכי הידות בשבילך, אתה יכול לשנות אותם לא למחוק אותם. בנוסף עדיף שיהיה איזשהו טקסט גם אם אתה חושב שהוא לא מדוייק. מהם ערכי היהדות אם לא אלה?Gayonatan (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

שלום. לפני יחל דיון, אלמדך כי בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: חתימה. הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף ולכן חשוב להקפיד עליה.. הערת אגב נוספת, ה"מערכת" לא ביקשה כתיבה על ערכי היהדות, על על ערכים (דפים בויקיפדיה) שקשורים ליהדות. לעצם הנושא- מסובך מאוד יהיה להגדיר מהם ערכי היהדות. יש 613 מצוות וכולן חשובות. הקדמונים כבר התחבטו בשאלה האם יש עיקרים ביהדות ומהם, ממליץ לך לקרוא את הערך עיקרי האמונה היהודית. ולסיום- אם הברירה היא בין תוכן שגוי לתוכן חסר: אבחר את האחרון. • דגש חזקשיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ח • 22:48, 11 ביוני 2018 (IDT)
שלום, 613 המצוות אינן ערכי היהדות, הן מצוות. כולן חשובות אבל לא באותה המידה, מצוות דאורייתא חשובות ממצוות דרבנן. בנוסף המערכת כתבה "יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן חסר תוכן על ערכים ביהדות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה". אשמח אם תכתוב מהם ערכי היהדות בשבילך ונכתוב יחד את הערך. תודה Gayonatan - שיחה 11:45, 13 ביוני 2018 (IDT)
כלל נוסף:בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה הקודמת, נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.Face-smile.svg. אני חוזר על הצעתי שתקרא את הערך עיקרי האמונה היהודית. אפשר על בסיס הערך ההוא להרחיב כאן. • דגש חזקשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 01:31, 14 ביוני 2018 (IDT)
נקודה נוספת: נכתב פה כבר פעמיים ש"המערכת" ביקשה או כתבה משהו. אין כאן "מערכת" (כמו מערכת עיתון). זה מיזם שיתופי בהתנדבות. העובדה שבראש הערך כתוב "בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן חסר תוכן על ערכים ביהדות" זו אינה הנחייה מגבוה של "העורך הראשי של ויקיפדיה" (אין כזה) אלא דעתו של אחד המשתתפים במיזם שקרא את הערך והחליט להוסיף את ההערה הנ"ל. Dovno - שיחה 08:43, 14 ביוני 2018 (IDT)

דת? לאום? תרבות?[עריכת קוד מקור]

בפתיח הערך נאמר שהיהדות היא דת, לאום ותרבות. לענ"ד זהו אי דיוק. היהדות היא דת. יהודים הם לאום. התרבות היהודית היא התרבות של העם היהודי הקשורה כמובן בדתו. אך שניהם בודאי לא הגדרתה של היהדות. אני חושש שזה מכוון, כדי להקהות את הזיקה בין הדת לבין החברה היהודית. מתייג את בעלי הידע ביהדות. Biegel - שיחה 09:33, 17 ביוני 2018 (IDT)

יהדות ויהודי זה היינו הך. רק שהראשון הוא שם עצם והשני הוא תואר יוצא. • דגש חזקשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 09:35, 17 ביוני 2018 (IDT)
אם כמו שהתרבות של העם היהודי היא "התרבות היהודית", כך הדת של היהודים היא "הדת היהודית". ואם כן מהי "יהדות" עצמה? מכלול הדברים. כמובן שאלו שנותנים משקל כבד יותר לדת, יראו זאת אף ב"יהדות". "היהדות העולמית" (שהציקה בעיקר לנאצים) אינה דווקא הדת היהודית העולמית, אלא בעיקר הלאום היהודי הגלובלי. קובץ על ידשיחה ♦ 09:53, 17 ביוני 2018 (IDT)
קובץ על יד יוצא מתוך נקודת הנחה שהדת היא פועל יוצא של העם, "הדת של היהודים". אני טוען שאלו שני קווים שרצים יחד. "היהדות העולמית" היא מושג מושאל, בדיוק כמו "יהדות מרוקו" או "יהדות השרירים", שהוא פועל יוצא של שם העצם "יהודי", שהוא איננו זהה לשם העצם "יהדות" כפי שטען דגש חזק. זה מקרה יחיד למיטב ידיעתי של עם שהוא בעל דת ייחודית, כך שאין לדמות את זה לנוצרי או מוסלמי למשל, ששם השיוך הוא דתי בלבד והוא יכול להיות מוסלמי פרסי, ערבי, טורקי, וכד', ולכן יש לתת את הדעת לכך שיש יהדות שהיא דת ויש יהודים שהם עם. הדף "הדת היהודית" מפנה לערך "יהדות". אני חושב שתרבות יהודית צריכה להיות כפרק בתוך ערך זה, אך לא בשורת הפתיחה, כי היא חלק מה"יהדות" בדיוק כפי שההיסטוריה היהודית היא חלק מה"יהדות" וכו'. מן הצד ה"חילוני", ברור שישנה טענה שיש לחלק בין הלאום לבין הדת. טענות כאלו נשמעות הרבה כאשר היהדות הדתית "מנכסת" לעצמה את היהדות, והיהדות החילונית מתקוממת על כך וטוענת שיהודי הוא לאו דווקא שייך לדת היהודית. מן הצד הדתי, תמיד טוענים שרק ליהדות הדתית ישנה ההבנה האמיתית ב"יהדות", על אף שהחילונים הם בודאי "יהודים" מבחינת עמם. Biegel - שיחה 10:08, 17 ביוני 2018 (IDT)
אשאל אותך, חילוני שאינו מאמין בשום סעיף בדת היהודית, האם הוא "יהודי"? קובץ על ידשיחה ♦ 11:31, 17 ביוני 2018 (IDT)
צודק Biegel, אך כאן בוויקיפדיה יש להתיישב קודם עם האג'נדה ואח"כ עם העובדות. Tshuva - שיחה 10:23, 17 ביוני 2018 (IDT)
יהדות היא בראש ובראשונה תרבות של שמירת מצוות. כך היה במשך מאות שנים. בעת האחרונה החליפו מרכיבים אחרים את שמירת המצוות בהרכבה של התרבות היהודית עבור מרביתם של היהודים. זה על רגל אחת. יהדות היא בפירוש לא רק דת ולא רק לאום.--Nahum - שיחה 12:05, 17 ביוני 2018 (IDT)
Biegel לא הבנתי מה בדיוק אתה מתכוון שיהיה כתוב. להבנתי היהדות היא דת, כשחלק משמעותי ממצוות הדת הן לאומיות ותרבות (משפט, פוליטיקה ועוד). בשונה מדתות אחרות שאינן מתייחסות כלכך לדברים אלו, והדברים היותר משמעותיים צריכים להופיע כחלק מההגדרה כי אחרת זה לא מובן. א. שראלשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 12:30, 17 ביוני 2018 (IDT)
היהדות היא דת וגם לאום (בניגוד ללאומים רבים שהם בני דת אחת או מפולגים בדתם, ובניגוד לדתות רבות המפוצלות בין לאומים), אך לא נכו לומר שהיהדות היא תרבות. נכון שיש ליהדות תרבות, אך זו רק תוצאה של הדת והלאום. בן עדריאלשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח 13:54, 17 ביוני 2018 (IDT)
אינכם מבינים את דברי. אינני מחלק בין הדת לבין הלאום. ברור שהיהדות היא דת לאומית. אך אין היא עצמה לאום. כפי ש"יהודי" אינו בהכרח מי שמאמין בדת היהודית (גם אתאיסטים השייכים לעם היהודי הם יהודים, ואפילו מומרים). חשוב להדגיש בערך את הזיקה הבלתי-נפרדת בין הדת לבין הלאום, אך כהגדרת המושג יהדות, חושבני שזה אי-דיוק. Biegel - שיחה 14:48, 17 ביוני 2018 (IDT)
הפתיח כתוב בצורה זהירה ויחסית שקולה. תוכן המבוסס על תחומי הדעת העסוקים בהרחבה בנושא זה ובהגדרותיו השונות כל אחד לחוד ויחד. אמנם יש בו משפט שהייתי משנה בנוגע להתפתחות אבל אני ממליץ שלא לפתוח את התיבה הזו... .
בכל אופן המינוח דת הוא מינוח שמבזה את היהדות ומנמיך אותה לחיקוייה הזולים או לעבודות הזרות בשונה ממנה שהיא אכן גילוי הקשר בין האל לנבראים. ברם מאחר וישנם דתות בעולם ומאחר וקיימת בעולם התנהגות דתית לכן קשה להבדיל בשיח הרווח, בין התנהגות דתית של אותם דתות לבין הצדדים הדתיים שישנם גם בתוך היהדות. כאשר לעיתים הם אכן זהים לאותה דתיות ולעתים הנם דבר אחר לגמריי. סופו של דבר ישנם היבטים דתיים גם ביהדות על אף שהיא לא מתחילה ולא נגמרת בדת. לשם דוגמא כל דת ניתן להיות חלק ממנה בהינתן קבלת תנאים חיצוניים אותם מקבלים לקיים. וכשם שנניתן לכנס אליה כך ניתן לעזוב אותה. לא כן היהדות שאינה תלויה בקיום מעשיה ואין שום דבר יכול להפקיע יהודי מיהדותו גם אם הוא כופר בכך ומתנהג ח"ו כמומר. ואין זה סותר שישנם הלכות של הרחקה המייחסות למומר גדר של מי פרש מכלל ישראל והמשיתות עליו כללים שונים בטרם יוכל לבוא בקהל. אך מצד המהות יהודי זה לא בחירה כמו דת. בחזרה לענייננו מבחינה אטימולוגית המילה דת פירושה חוק וזה המפאיין דתות שיש בהן אוסף של חוקים. ומבחינה זו גם ביהדות יש צד כזה של חוקים. ולכן היא גם דת. וכך מקובל בשיח הרווח בעולם למנות אותה בין הדתות. אך לא ניתן להתכחש להיבטים הלאומי והתרבותי שאינם מותנים רק באותם חוקים. אלו באו לפניהם ויש להם השלכות גם מעבר לאותם חוקים. כפי שישנו תנא דבי אליהו מפורש שישראל קודמים לתורה. מי-נהר - שיחה 20:05, 17 ביוני 2018 (IDT)
לא אפתח את תיבת הפנדורה של האם היהדות היא דת. בכל אופן זו לא השאלה כאן. דבריך מוכיחים את צדקתי. יהודי שאינו מאמין כלל באמונה היהודית הוא יהודי, וגם יהודי שהתאסלם רו התנצר הוא יהודי. זה מוכיח ש"יהודי" זו הגדרה לאומית שאיננה תלויה באמונה. Biegel - שיחה 08:50, 18 ביוני 2018 (IDT)
כאמור ישנם תחומי דעת שונים העוסקים בכך ולא רק העולם התורני מסורתי ויש לשקף גם אותם בפתיח כמקובל במיזם. ולכן צוין מה שמקובל בהלחם של דעות כמינוח שהוא יכול להיות לפי מי מהם אחד או יותר מהדברים הללו. ואין הכוונה בדעות איזותריות מי-נהר - שיחה 23:43, 18 ביוני 2018 (IDT)
אני הוא זה שמציג את גם את הפרספקטיבה הלא מסורתית לפיה הלאום והדת אינם חד. אני לא מוצא שום תחום דעת שבו היהדות מוגדרת כלאום תרבות ודת. Biegel - שיחה 06:56, 20 ביוני 2018 (IDT)