שיחה:יהודה חיוג'
את הפסקאות הבאות כלל לא הבנתי, ולכן אני מעביר אותן בינתיים לכאן:
- בעזרת תגליתו של חיוג' ניתן לקשר בין תופעות של דגש ותשלום דגש ובין השורש והגזרה שגרמו להופעתם: כך, למשל באיכה א,ח כתוב: "כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ". על-פי הצורה מדובר בשורש נז"ל, כמו הפילוה, אך אין זה מתאים להקשר. לפי ההקשר מדובר על ביזוי וזלזול משורש זו"ל, בבניין הפעיל. אך אז היה ניתן לצפות שהה"א תיכתב בצירה וללא דגש בזי"ן (הֵזִילוּהָ). התופעה מסבירה את סיבת הדגש. כך גם בנחי ע"ו: השורש סו"ת, מופיע בתנ"ך בשתי צורות: מֵסִית, ומַסִּית בקמץ. בירמיהו לח,כב נאמר: "וְהֵנָּה אֹמְרוֹת הִסִּיתוּךָ". לכאורה היה צריך להיכתב "הֵסִיתוּךָ", אך לפי חיוג' כיוון שיש נח נעלם בכוח (לאחר הצירה באות ה"א), הוא נהפך לדגש. במלאכי ג,ט נכתב: "בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים". משמעות המילה קשה. לכאורה מדובר בשורש נא"ר. אך לפי נח נעלם ברור שהשורש הוא אר"ר והיה צריך להיות נִנְארים, אלא שלמ"ד הפועל – הכפולה – נעלמה (נִאָרים), וקיבלה תשלום על-ידי הצירה בנו"ן, כהשלמה לאות החסרה.
- חיוג' מחליף בשורשים רק אותיות אהו"י, ונדיר שהוא מחליף בין סמ"ך לשי"ן שמאלית. הוא לא נקט בחילוף אותיות והשתדל להימנע מכך. בכך הוא דומה למנחם, ואולי זה מחזק את ההשערה שחיוג' היה מתלמידיו.
- חיוג' אף אינו מציע שיכול למילים מגזרת השלמים. נדיר שיחליף שורש מגזרת פ"י, עם שורש מגזרת ע"ו, כמו יש"ב עם שו"ב. וכן ל"ה עם ע"ו רדה עם רוד. בתהלים לה,א: "רִיבָה יְהֹוָה אֶת יְרִיבַי", חיוג' מעדיף לומר שאלו שני שורשים שונים, ולא משוכלים. כך במילה "יקום", הוא רואה את היו"ד כנוספת, ולא כשורשית, כדי לא להיזקק לשיכול אותיות. הוא מחזק בכך את התיזה שלו – שלכל שורש יש שלושה עיצורים. אם נראה חילוף שורשים רבים, נטען שהשורש הוא דו עיצורי, כפי השיטה הרב-גונית.
נתנאל 09:07, 27 נובמבר 2005 (UTC)
היום ברורות לנו התופעות של דגש ותשלום דגש, אבל בעבר לא היה ניתן להבין לשם מה נמצא דגש במילה (דגש משלים) וכיצד השתנה ניקוד של מילה בהטייה אחרת. על פי תגליתו של חיוג' ניתן להסביר תופעות אלו.
בנוגע לחילוף אותיות, הרי שחכמים רבים, לפני חיוג' ואחריו, נטו להחליף אותיות בין המילים, כך שמילה אחת מובנת להם כתחליף של מילה אחרת. חילוף כזה מקובל על חיוג' רק בנוגע לאותיות אהו"י (כגון חילוף אל"ף לה"א או יו"ד לו"ו) אבל בשאר האותיות הוא מקפיד שלא להחליף. יש לכך השלכות חמורות על פרשנות והבנת טקסט. כנ"ל לגבי שיכול אותיות שורש. בקרוב אתן דוגמאות ספציפיות להבנת העניין. ppesel 12:45, 27 נובמבר 2005 (UTC)
והרי מספר דוגמאות:
ראב"ע מביא בספרו "ספר צחות" (עא,א) דעה, לפיה המילה "קִפּוֹז" (יש' לד,טו), היא כמו קִפוד. כך לגבי המילים "רעואל" - "דעואל". אלה דוגמאות בלבד, והיה נהוג בין הבלשנים בתקופה הנדונה להחליף בין האותיות ש-ס (שתם-סתם), כ-ג, ה-ח, ל-נ (לטושה-נטושה), ע-ח (ערבה-חרבה), א-ע (אל-על), ו-ב (ועוזו-בעוזו), ב-פ (שובך-שופך), ז-ס-צ.
ככלל, היו מספר שיטות בחילופים: 1. מנחם בן סרוק ויהודה חיוג' החליפו רק אותיות אהו"י וראו באותיות ס-שׂ הגה אחד. 2. רס"ג, יהודה אבן קוריש ודונש בן לברט הוסיפו עליהם גם חילוף הגאים בעלי קרבה פונטית. 3. יונה אבן ג'נאח ויהודה אבן בלעם הוסיפו על כולם גם חילוף באותיות בעלות קרבה גרפית ואפילו חילוף הנובע מהקלה על ההגיה. 4. ראב"ע הוסיף על החילופים של מנחם וחיוג' את חילופי אותיות מ-נ כחילוף פונטי ואת חילוף אותיות ה-ת כחילוף גרפי, רק כשהן משמשות כאותיות משרתות.
בנוגע לשיכול אותיות, ראב"ע מביא בשם דונש שפירש את הפועל "ויחרגו" (תה' יח,מו) כמו "ויחגרו"; את המילה "נגרזתי" (תה' לא,כג) פירשו "נרגזתי"; "תמחץ" (תה' סח,כד) כמו "חמוץ" (בשם אבן בלעם). אבן ג'נאח הקדיש כחצי פרק מתוך "ספר הרקמה" לתופעה זו. רס"ג ויהודה אבן קוריש, השתמשו בשיכול אותיות כאשר היה צורך פרשני לפי ההקשר. מנחם המעיט ככל האפשר משיכול אותיות. חיוג' שלל את שיכול האותיות בגזרת השלמים, רק בפעלים העלולים השתמש חיוג' בשיכול וגם אז עשה זאת בזהירות ותוך כדי הסבר כי מדובר בשני שורשים בעלי אותה משמעות. מטרתו היתה למנוע הבנה שגויה (לשיטתו) כי קיימים שורשים בני שני עיצורים. ppesel 21:11, 27 נובמבר 2005 (UTC)
- תודה, כעת הבנתי את עניין החילוף והשיכול, והחזרתיו אל הערך. נושא הדגשים עדיין לא ברור לי, למשל הדוגמה של הזילוה: האם המסקנה היא שהשורש הוא נז"ל או זו"ל, וכיצד הדגש או תשלומו מוליכים למסקנה זו? מה פשר המשפט "התופעה מסבירה את סיבת הדגש"? אגב, שים לב גם להערות המעניינות של משתמש:יער בשיחה:יונה אבן ג'נאח. נתנאל 07:46, 28 נובמבר 2005 (UTC)
סימן זיכרון לתלמידי היסטוריה[עריכת קוד מקור]
- איך תזכרו מי המורה ומי התלמיד? חיוג' או אבן גנאח?
- מפעל חיו - ג' אותיות השורש. והשאיר את תלמידו גונח. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ג' בסיוון ה'תש"ף • 19:27, 25 במאי 2020 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביהודה חיוג' שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_68.3(1).pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20211023065911/https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_68.3(1).pdf לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:04, 11 ביוני 2023 (IDT)