שיחה:יואל טייטלבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסר בו הרבה פרטים

שכתוב[עריכת קוד מקור]

מהסיבות הבאות

  • ניסוחים לא אנציקלופדים, למשל:"לאט לאט בנה את ממלכתו בהונגריה עד שנהיה מעצמה", "שאר האדמו"רים בהונגריה רעדו ממנו"
  • עובדות בעייתיות:"הקיצונים שקראו לעצם בשם בני יואל מינו לאדמו"ר את אשתו של רבי יואל", דבר שכמובן לא קרה. הרבנית טייטלבוים הייתה בפועל מספר אחת בפלג הזה, אבל היא לא "מונתה לאדמו"ר".
  • "אמר שבזמננו ניתן להבין שו"ע עם ט"ז ש"ך פרי מגדים וחוות דעת". כלומר ??
  • בקטע על התנגדותו לציונות וטיבה, כתוב בהתחלה:

"רבי יואל טייטלבוים היה מן הקיצונים שבין המתנגדים לציונות בכלל ולציונות הדתית בפרט, אך נחשב כמתון יותר מחוגי "נטורי קרתא", וזכה פעם לביקורת פומבית מחוגים אלו, בגלל שתמך בהצבעה לראשות עירייה בירושלים ואנשי נטורי קרתא הדביקו פלקטים בקירות ירושלים "רבנו סר מן הדרך" - אנקדוטה על חילוקי דעות פנימיים הופכת לעיקר, וההתנגדות לציונות לטפל המוזכר בחופזה.

  • "האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח שהיה מקובל על כל יהדות החרדית" - אנחנו לא מעטרים עיטורים לאדמו"רים מבעלז על מקובלותם.
  • הציטוט על הרב קוק הוא מעניין, אבל הוא תופס מקום בלי פרופורציה לשום דבר אחר. שש"ז 08:17, 15 יולי 2005 (UTC)
טיפלתי במרבית ההערות הללו, ולכן הסרתי את תבנית השכתוב (שש"ז, לא מובן לי מדוע לא טיפלת בהן בעצמך). את הציטוט על הרב קוק ראוי להשאיר, משום שיש בו לשקף את סגנונו של האיש. יש לי בעיה קשה עם ערך זה, והיא המחסור בדיון רחב יותר על התנהגותו בשואה, עת הציל את עורו והפקיר את עדתו (ויש אומרים - שלח אותה אל מותה). דוד שי 14:38, 15 יולי 2005 (UTC)

הערות: האדמו"ר מסאטמאר לא היה היחיד שכתב נגד הרב קוק, הרבה רבנים אחרים כתבו נגדו בצורה בוטה יותר הרבה, בערך הרב קוק יש קישור למכתבים מרבני הונגריה, דוקא האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל כתב עליו בצורה מאופקת יותר מאחרים. מובן שהכותבים כאן מנסים להציג את האדמו"ר מסאטמאר כאיש ריב, ברם זה לא נכון במקרה זה. הרב קוק כינה (בספר אורות) את הדוגלים בשיטת ההתבדלות ההונגרית בשם "רשעים", לפי שהם מרחיקים פושעי ישראל מן הכלל וכו', עיינו בפרקים הסמוכים לסוף ההחוברת.

ולא מובן למה "האדמו"ר מסאטמאר הוא אישיות שנויה במחלוקת", דבר שהוא נגד המציאות, הוא לא היה שנוי במחלוקת, משנתו ושיטתו כן הן שנויות במחלוקת, ברם האיש כשלעצמו לא. לא כן הרב קוק, הדמות בעצמה היתה - ועדיין היא - שנויה במחלוקת, היו שאמרו שהוא אפיקורוס וכל ספריו טעונים שריפה, ואחרים אמרו עליו שהוא קודש קדשים. השם ישמרנו 23:57, 28 פברואר 2006

כמעט אף אחד לא אמר.רק האדמו"ר מסאטמר ,וחלק מרבני הונגריה,שהיו קנאים מאד. אולם רוב המוחץ של רבני פולין רוסיה ליטא,וא"י-כתבו עליו תארים מפליגים בצורה לא רגילה!!!אל תשכתב את ההיסטוריה! ואמנם כנראה אתה "יואל אלחנן" הידוע,אבל זה לא אומר שמותר לך לשקר.

תגובה נוספת:טעית בנקודה זאת הרב קוק לא היה איש שנוי במחלוקת כפי שהנטורי קרתא רצה לייצג אותו ואם אתה רוצה להפוך את הבמה לקרקס אוכל להביא לך סיפורים על הרב מסאטמר שחילל שבת בפרהסיא בירושלים (בתואנה שהוא שומר על שיטת רבינו תם) וכן ידוע הסיפור עם שומרי אמונים, כך שאני לא יודע מאיפה הגעת למסקנא שהאדמו"ר מסאטמר לא היה שנוי במחלוקת.

הרב קוק כן היה איש שנוי במחלוקת. גם אישים חרדים ידועים שהיו רחוקים ממשנתם של הנטורי קרתא חלקו עליו, כדוגמת רבי אברהם מרדכי אלתר שהעיד עליו כי: אהבת ישראל העבירה אותו על דעתו... ההתנגדות לרב קוק בקרב המגזר החרדי בהחלט יצאה מכלל חילוקי דעות רגילים ומקובלים לכלל מחלוקת תהומית שבלתי ניתנת לאיחוי גם בפרספקטיבה הסטורית. פטר רחם 12:58, 24 אפריל 2006 (IDT)

יפה מאד.הכותב הנכבד לא מדייק,או בלשון פחות דיפלומטית:משקר במצח נחושה!וזה לא יאומן!!!.הוא מביא את מכתבו של הרב'ה מגור,ודווקא שם תוכלו לראות כי גם מי שחלק על דרכו לא חלק על האיש!!האדמו"ר מגור משבח שם מאד מאד את הרב קוק,ומתאר אותו בתארי שבח רבים.למרות זאת הוא מציין שהוא חולק עליו,ואם כי "כוונתו בוודאי רצויה" מ"מ וכו'. כך שהנ"ל משתמש דווקא במכתב שמראה ההיפך ממה שכתב.ומראה עד כמה כל מתנגדי הרב קוק לא הולכים לפי האמת= כי גם כאן,הוא משתמש במכתב מסוים ,ומביא אותו באופן קטוע,ומוכיח ממנו דברים שכל מי שראה את המכתב בשלמותו-ואת כל תארי הכבוד לרב קוק,רואה עד היכן הסילופים מגיעים. יתירה מזו- רוב גדולי ישראל העריצו אותו בצורה אדירה ביותר!!. ראה מכתבים לראי"ה-באיזה תארים אדירים מכנים אותו!וזה ממש לא יאומן!!לסיכום: גם אלו שחלקו על שיטותיו,לא חלקו על אישיותו. אפילו הרבי מגור במכתבו הנ"ל-משבחו שלמרות שרוב אנשי ירושליים "והרבה מהרבנים" נמצאים לצידו,בכ"ז הוא חולק כבוד לאלו שנגדו. רשימה חלקית ביותר של אלו שכתבו עליו תארים מפליגים (כמו:פאר הדור,הגאון האמיתי,מרן,רבן של כל בני הגולה,כל רז לא אניס לי'ה,הגאון החסיד,המקובל,ועוד ועוד: השדי חמד,החזו"א,רבי ברוך בער,רבי שמעון שקופ,רבי חיים עוזר גרודזינסקי,האדמו"ר מגור,האדמו"ר הרי"ץ מלובביץ',האדמו"ר מאוסטרובצא,האדמו"ר מסוכצקוב,הגרא"ז מלצר,רבי שלמה אלישיב בעל ה"לשם",רבי שלומק'ה מזועיהל,רבי עובדי'ה הדאיה. או למשל ""רבנו גאון ישראל וקדושו מרן אברהם יצחק יחזקיהו הכהן קוק", "גאון הדור שבית ישראל נשען עליו, עמוד התוך של התורה והיהדות באה"ק-בין המכנים אותו כךהם:חלק מוזכרים לעיל,ובנוסף גם- רבי נחומ'קה מרחמסטריבקא,האדמו"ר ממודז'יץ.החפץ חיים קרא לו "מרא דארעא דישראל",וידוע מכתבו של חתנו של הח"ח בשנת תרצ"ג. לסיכום: רוב מוחץ של גדולי ישראל מכל העולם תמך בו באופן לא יתואר,ובתארים "מבהילים".

התייחסתי למה שכתב הכותב הנכבד השם ישמרנו "הוא לא היה שנוי במחלוקת, משנתו ושיטתו כן הן שנויות במחלוקת, ברם האיש כשלעצמו לא" אצל הרב קוק אפשר להגיד כך, עוד לא שמעתי מישהו שיגיד על הרב קוק שחילל שבת או שהתנהג באלימות כלפי מתחריו, או שבדברים שנוגעים לאינטרסים שלו פסק אחרת מהאידיאולגיה שלו (עי' ערך קסטנר והצלת יהודי הונגריה...) מה שכן היה הרבה ביקורת על שיטתו בדיוק כמו שכתב האדמו"ר מגור כי אהבת ישראל העבירה אותו על דעתו. כמובן שהיה גם שהשתמשו בביטויים קיצונים נגדו אך למי שמכיר את הסגנונות של גדולי ישראל יודע שאי אפשר לבנות מכל מילה וכמאמר חז"ל האי צורבא מדרבנן דקא מרתח וכו'. על הרב מסאטמר היה הרבה ביקורת על אישיותו וכו'. אך אני בהחלט חושב שפה לא המקום לנהל ויכוח חשוב זאת, כי חסידיו לא יודעים מה זה דמוקרטיה וזכות הציבור לדעת, והם יהפכו את המקום לקרקס.

\\אינני יודע איך ליצור הפרדה - פה מתחילה תגובתי

א"א להגיד שהרב קוק לא היה במחלוקת, הרב זוננפלד חלק עליו, רב צבי פסח פרענק, רב חיים עוזר גרודזינסקי, הרבי מגור. וזה שתלמיד חכם פלוני כתב לרב קוק תארים מופלגים לא אומר כלום - שורה תחתונה להספיד אותו אף תלמיד חכם מובהק לא בא.

אין בכל האנשים שהבאת ראיה כי הראי"ה קוק ז"ל ראוי לתואר "גדול הדור" בדור שבו חי.

איש לא חולק על כך שחלק מגדולי ישראל העריך את הרב קוק כגדול מופלג בתורה. אתה מתעקש להשתמש בהערכות אלה ובתוארי כבוד כאלה או אחרים כהוכחה לכך שהראי"ה קוק היה אחד מגדולי דורו, ואני אמשיך לומר לך כי מה שהופך ת"ח מאחד מגדולי ישראל לגדול הדור הוא אך ורק התבטלות עולם התורה (כולו או רובו) להנהגתו ולתורתו. אינך חייב להסכים. אתה מוזמן להפנות אותנו לכל מקור לפיו גדול הדור זה מי שפונים אליו בתוארים נכבדים ותו לא. עכ"פ ויקי איננה גירסה מרושתת של "מלאכים כבני אדם"

ראיתי שאף אחד לא מצטט את מכתב הגאון הרגיצובער רבי יוסף רוזן והוא לא היה קנאי ״וצא טמא יקרא לו״ http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9762&st=&pgnum=68 Rabunish (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

יצא לי עכירה במקום עריכה[עריכת קוד מקור]

עם הקוראים הסליחה. יעקב בויקי 10:45, 16 פברואר 2006 (UTC)

היו פה - ועדיין ישנם - הרבה פרטים לא מדוייקים[עריכת קוד מקור]

באנציקלופדיה לחסידות מהדו' מוסר הרב קוק יש הערכה יפה ואמיתית על רבי יואל'יש, על אף היותו מתנגד קיצוני בדעות לרב קוק, בכל זאת כתבו עליו יפה - ואמת.

מומלץ להקליד את החומר משם, כל מה שנכתב פה עד עכשיו הוא סובייקטיבי בהחלט.

בויקיפדיה אסור להעתיק, אתה מוזמן לשנות בערך את הפרטים הלא מדויקים שבו. Pacman 19:19, 19 פברואר 2006 (UTC)

הסיפור של הרב מטשעבין מה שאמר עליו ביררתי ומצאתי שמדובר בסיפור מצוץ מן האצבע ואף יש ביטויים מסויימים חריפים כלפיו, אך אני לא חושב שצריך להביאו פה, כי זה יעיר דובים משינתם ויגרום להשחתת הערך, ואני גם לא בטוח שכל של פלוני על אלמוני צריך להביאו בערך שצריך להיות מתומצת עם כל הפרטים הרלוונטים בלי צמוקים.

ואני קורא למפעילי האתר לשכתב את כל הכתבה בצורה מדעית מלאה בלי ההוספות של חסידיו ואז לנעול את הערך. אכן המדינית של ויקפדיה היא ליתן גישה חופשית ודמוקרטית למי שחפץ בכך אך בוודאי לא למשחיתים.

חסר פרטים חשובים לדוגמא מי היה חותנו לפני השואה, וכן מי היו החתנים שלו לפני השואה , ואיך חיסלו את הבת שלו הרבנית טיילבוים מסאסוב.

יחסו לבחירות לרשויות המקומיות ופשקויל שאף אחד לא ראה[עריכת קוד מקור]

בגוף הערך מופיע שר' יואל תמך בבחירות לראשות עיריית בני ברק, ונטורי קרתא הוציאו נגדו "פשקויל" שבו נכתב רבינו סר מן הדרך/מהדרך. אני אישית שאלתי את ר' אליהו כץ רבה של קרית יואל בבני ברק והוא אמר לי שמעולם ר' יואל לא הורה להצביע בשום מערכת בחירות בארץ, וגם לא בבני ברק. רק העדה החרדית רצו לאסור את הבחירות לעיריית ירושלים, ור' יואל לא הורה להצביע אלא מנע בעדם להוציא את הפסק. לכן לשאלתי האם לעיריית ירושלים יש איסור להצביע עפ"י משנתו של ר' יואל הוא השיב שלא. לגבי בני ברק הוא אמר לי שאין היתר ברור, ולגבי שאר ערי הארץ (שאלתי ספציפית על עיר בדרום) הוא ענה שאסור. הסיפור עם רבינו סר מהדרך הוא סיפור ישן. וכפי שבררתי, וביררתי היטב, אין אחד שראה את הפשקויל הזה, אלא שמע שהיה כזה פשקויל כמו שכולם שמעו אבל אף אחד לא ראה. אני קצת חושד שזהו פרסום אגודיסטי, אדרבא, אם מישהו יואיל להעלות את הפשקויל כאן בערך עם עריכה מתאימה, או בכל פורום ויציין את מיקומו אודה לו מאוד.

לטענת הכותב כי חסידיו לא יודעים מה זה דמוקרטיה וזכות הציבור לדעת, והם יהפכו את המקום לקרקס. זו טענה פאשיסטית מובהקת ודרכה הוא מראה כמה הוא דמוקרטי... לגבי גדולי ישראל שהראת בקיאות רבה בשמותיהן אך לא בהן והזכרת שהם כביכול תמכו ברב קוק, אני מציע שתציין מקורות מוסמכים ולא שמות מפוצצים וסיסמאות נבובות מתוכן, גם לי יש סיפורים בלי מקור על הרב קוק.

יש בספר "אגרות לראי"ה" הרבה מכתבים של גדולי ישראל שפונים בתארי כבוד לרב קוק, איני זוכר האם כל אלו שהוזכרו קודם אבל בודאי רבים מהם. (לפחות לחלק מהמכתבים יש שם גם צילום של המקור).95.86.92.205 18:02, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

הגיגים ???[עריכת קוד מקור]

(סברא תמוהה למדי שכן גם יידיש מבוססת על גרמנית עתיקה אותה "בגו מליבם אפיקורסים ורשעים")

מתוך הערך.

מי הפיקח הזה שאנו צריכים לסבול את ההגיגים 'המחכימים' שלו, האם זה רלוונטי לגוף הערך. 87.68.146.53 13:31, 22 בספטמבר 2010 (IST)

הוא לא ייסד את חסידות סאטמר[עריכת קוד מקור]

חוץ מזה יש המון טעויות ואי-דיוקים. אינני ויקיפד ולא אוכל לשפץ את הערך, אבל כדאי שמישהו בר סמכא יעבור עליו מתחילתו עד סופו.

חסידות סאטמר היא המשך של חסידות סיגט שנוסדה על ידי אבותיו. הוא הראשון שעמד בראש חסידות ששמה חסידות סאטמר. --שפ2000 - שיחה 12:26, 9 באוגוסט 2011 (IDT)
כמה שנים אתה? התחלת לילך לחיידר כבר? Rabunish (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה
בניגוד אליך איני חסיד סאטמר (קל לזהות אותך לפי ה"עברית" הקלוקלת). אבל אבי זקני הי"ד עוד זכה לילך ל"עצי חיים". ומכאן שכנראה מבוגר אני ממך. --שפ2000 - שיחה 10:04, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

מקור לא אמין[עריכת קוד מקור]

מקור מס' 1 מפנה לאתר "אזמרך בלאומים" של אברהם חזן, תעמולן חרדי עם נטייה חזקה לסאטמר. אני מניח שהוא עצמו הכניס את האתר שלו למקורות הערך, כי אף אחד פרט לו עצמו אינו מייחס לו כל חשיבות.

אכן מקור עמוס בבדיות "הסטוריות".--שפ2000 - שיחה 12:32, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

מאמצי הצלה בשואה -[עריכת קוד מקור]

באוסף ציטוטים מהספר בסתר רעם, שאסף משתמש באתר הייד פארק, מופיע שהרבי מסאטמר היה פעיל מאוד בהצלת פליטים יהודים בשואה. (לפני הכיבוש הנאצי של הונגריה). אני מסופק האם לסמוך על הציטוטים, ולהוסיף בערך. או לחכות שמישהו שיש לו את הספר יבדוק ויוסיף.

הוספתי בעצמי בערך, ע"פ מקור אחר.

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור]

באנציקלופדיה לחסידות של ד"ר אלפסי מופיע שהנהיג את החסידות עד ימיו האחרונים, ושבשבת האחרונה לחייו עוד הספיק להתפלל עם חסידיו, לפני שקיבל את התקף הלב (ממנו נפטר למחרת).

זה שאשתו אלטא פיגא ומייזלס הנהיג את החסידות שטיות והבל ובדוי מן האצבע, האדמו״ר היה בצליל הדעת עד רגע האחרון בחייו ועמד בראש כל דבר, וכמו כל חברה גדולה יש אנשים שעוזרים ומסייעים לההנהגה. אלטא פיגא היה כמו הגברת הראשונה בכל מלכות, ובוודאי שהיה לה דעה במלכות סאטמר, מרגע הראשון שנתייסד החסידות והקהלה. ומייזלס היה ראש הישיבה עשרים שנה לפני זה. ואשכנזי הגבאי עוד לפני השואה בסאטמר רומניה, ותמיד היו להם דעה בכל דבר. אבל המכריע האחרון היה האדמו״ר עד יומו האחרון!!

האנציקלופדיה של אלפסי היא מקור בעייתי בעניינים כאלה, הוא נוטה בה להגיוגרפיה ונזהר לא לכתוב דברים לא נעימים. ובכל מקרה, הוויכוח אינו אם בשבת האחרונה התפלל או לא התפלל עם החסידים. מאידך, ג'רום מינץ חקר את סאטמר לעומק ודבריו אמינים. גם אדם צלול מתקשה לשלוט בחסידות של עשרות אלפי משפחות כשהוא בגיל מבוגר מאוד וכדאי להכיר באמת המרה הזאת. נרו יאירשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ד • 21:45, 20 באוקטובר 2013 (IDT)
זאת אומרת שמינץ יצירת עובדה שכל אדמו״ר ורב קהילה שחי יותר מגיל שמונים, אינו המנהיג בפועל, זהו מידע חשוב אז צריך להוסיף העובדה כאינצקלפדיה לכל אדמו״ר ורב שחי לאחר גיל שמונים ובפרט לאלו שעברו בוץ כמו הרבי מליובאוויטש זצ״ל. והשאר!!

וזה שהיה לו סגל ואנשים ההדוקים עם עמדות שעזרו בכל דבר היה עוד לפני זקנתו, וע״ז אינה צריכה לחקרו העמוקה של מינץ, אז תכתוב עבור הסגל של ראשי סאטמר עם כל העמדות שלהם במשך כל השנים!
המעניין הוא, שכל מי שכותב את מה שאתה אוהב הוא את האמת. ומי שכותב את מה שאתה לא אוהב אותו הוא מקור בעייתי... כמה מצחיק... זה מה שנקרא אינצקלופדיה?? Rabunish (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

אני נהנה לקרוא מהלשון המעניינת של לשון הקודש, שכותבים כאן בויקיפדיה חסידי סאטמר. לא פלא שהרי אינם משתמשים ב"שפה הטמאה". אבל לא הייתי סומך על החסידים באובייקטיביות יתרה.--שפ2000 - שיחה 10:01, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
רבוניש, אין קשר בין מה שכתבתי ובין התגובה שלך. יש בויקיפדיה הרבה מאוד עובדות שאני לא אוהב, ובכל זאת הן אמת ומקורן אמין ולכן הן כאן. מי שמנסה לשפץ את הביוגרפיה של ר' יואליש לפי מה שהוא אוהב זה אתה. נרו יאירשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ד • 10:52, 21 באוקטובר 2013 (IDT)


בכל אופן זה בזבוז של זמן כל הפרטים בדף עברית של ר׳ יואל אינן מבוססות על עובדות רק על שנאה!! פשוט שנאת עם הארץ לתלמיד חכם בכל הדורות... ובכלל אינם חומר של איצקלופדיה!! בדף האנגלית ויידיש אני פוגש איש עם דמות אחר לגמרי! Rabunish (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

אשמח לשמוע מה נכתב ביידיש ולא נכתב כאן בלה"ק. ומותר לכתוב בלי סימני קריאה! ככה יקשיבו לך יותר טוב. --שפ2000 - שיחה 08:29, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
מה? מה ההבדלים בין הערך כאן לערך האנגלי? מהמברטה - שיחה 08:59, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
ביידיש הוסיפו שלפי גירסת החסידים, הרבי קיבל כרטיס לרכבת של קסטנר, כי כך ציוותה בחלום אמו של ד"ר פישר (חותנו של קסטנר). זו אכן גירסה חסידית ידועה. אפשר להוסיף זאת בהערה. --שפ2000 - שיחה 09:03, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
רבוניש, אני עדיין חושב שאתה מבלבל בין המושג "מה שאני מכיר ונוח לי איתו" ובין המושג "עובדות". אין טעם להכריז שוב ושוב שלדעתך זה לא נכון. אם אתה רוצה לשכנע תצטרך להביא מקורות מוצקים שתומכים בשיטתך, ותצטרך גם להביא בחשבון שהגיוגרפיות (קרי: ספרי תולדות צדיקים שמוציאים חסידיהם) מסתירות עובדות לא נעימות, מסיבות מובנות. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ד • 15:31, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

החלום סיפר הרב ישראל יעקב פישר (אם הוא מקור מוסמך לכם לא היה נמנה בין חסידי סאטמר או כחסיד בכלל) זקנתו היתה מי שבא בחלום לטידור פישר, מובא בחוברת רבותינו שבירושלים והרב פישר גם סיפר שדר. פישר בא להרבי מ׳סאטמר בשווייץ וסיפר לו החלום.

אין לי שום בעייה אם העובדות לא נעימות כלל אני אוהב את זה, ומשום זה אני משתמש באינצקלופדיה. רק מה שמעניין הוא שלא מצאת שום חיוביות לצדו זה מראה one track minded

איפה אני יכול להשיג/להוריד את חוברת של ג'רום ר. מינץ

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה הקודמת, נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. הרב פישר לא היה חסיד סאטמר, אבל היה גם היה חבר בבד"צ העדה החרדית, שר' יואליש היה הגאב"ד שלה. אם תיתן מקור מדויק (שנה, עמוד) ניתן יהיה להוסיף שהרב פישר סיפר שד"ר פישר אמר זאת לר' יואליש. ג. אני מצאתי הרבה דברים, אבל אני זה לא הנושא. אם בערך לא מצאת שום דבר חיובי על הרבי מסאטמר - אתה באמת, במינוח שלך, one track minded. אני כן מצאתי. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ד • 18:21, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

הוא ספג ביקורת רבה על כך שמלבד זאת שנטש את חסידיו לפני מותם[עריכת קוד מקור]

אני לא רואה כל ביקורת על שאר האדמורים שנטשו את החסידים והם נצלו מן השואה בדפם. אולי יש לחלק בין אוהבים והשונאים למדינת ישראל אבל לא באינצקלופדיה, ואם אדמו"ר ברח לחייו זה נקרא שנשט את חסידיו?

אתה רוצה לנהל דיון מכובד או שאתה מסתפק באמירות סרקסטיות? בכל מקרה, אינך יכול להכניס סימני שאלה לערך במקומות שאינם מוצאים חן בעיניך, זו לא עריכה אלא השחתה. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ד • 21:04, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
הסמיני שאלה עם זה אתה צודק. אמירות סרקסטיות. למה? אני רק שואל
לא הבנתי את סוף דבריך. אני אומר דבר פשוט: אם אתה מצפה לכך שיענו לך באופן מכובד אנא כבד גם אתה את הדיון. מי שיש לו טיעונים חזקים לא צריך להשתמש בביטויים מזלזלים או מלגלגים. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ד • 21:18, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
איפה כתבתי לשון זולזל? שאלתי למה לא ראיתי על שום אדמו"ר שניצל מן השואה ההגדרה שנטש את חסידיו?
במשפט שתחילתו "אולי יש לחלק". לגבי הרבי מבעלז יש ערך שלם: יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה. על מי עוד נמתחה ביקורת דומה? ואולי בכל זאת תכתוב בהזחה ובחתימה? נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ד • 21:46, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

הוא היה מצוי ביחסים מתוחים עם הרב ישכר דב (בערצי) לייפר[עריכת קוד מקור]

ביחסים מתוחים עם "חסידי" רבי בערצי לייפער. ומה שאמר רבי בערצי שעכ"ז עם ר' יואליש הוא לא יכול לעשות מאומה שישי לו קדושה יתירה.

והערצת הרב דמתא רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל לרב טייטלבוים אולי זה גם אינצוקלופדיה חשובה

העיקר אישיותו של ר' יואליש היה השני קצוות - קיצוני ורך לבב[עריכת קוד מקור]

גם נקידה חשיבה כאינצלוקפדיה הענין הבולטות ביותר אצל ר' יואליש - התנהגותו מקיצונית אחת לשנייה, קיצוני עד הסוף בענין הציונת, אבל רך בצדקה ובחסד ועסקנות לכל חוגים אפי' לציונים שלא היה כדוגמתו

כדי שלא ארגיש כתוכי, אנסה לכתוב כאן באופן כללי. ידידי, כאן עובדים עם מקורות, בעיקר בנושאים שבמחלוקת. אם יש לך מקורות אמינים, עדיף לא הגיוגרפיים, אנא תביא. אם אין - חבל על כל הדיון. ואם איני עונה בדיונים נוספים (בעבר ובעתיד), זה כנראה משום שלא הבאת מקורות מתאימים. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ד • 21:48, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
בטוח שאני יתן "מקור" לכל דבר ובוודאי לא הגיוגרפיים הפנימיים - רק התחלתי פסקה מקודם לדיון
אחד הדברים שהיה ר׳ יואליש מפורסם בכל העולם הוא צדקת פזרונו לכל יהודי, וכן למד את חסידיו והם הבעלי צדקה הכי גדולים בעולם למה לא מוזכר אף מילה אחד? וזה היה יותר חשוב אצלו מענין הציונת.
אם יש דיון אז כנראה שזה עדיין לא מפורסם ממש בכל העולם, ואפילו לא בין כל דוברי העברית. נרו יאירשיחה • כ"ט בחשוון ה'תשע"ד • 22:53, 2 בנובמבר 2013 (IST)
הערך מתמקד בביוגרפיה בסיסית של מגורים ותפקידים, ולא בהשפעה רוחנית. עם זאת, נושאים אלו (המפורסמים אכן בכל העולם) מופיעים בערך חסידות סאטמר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני בטוח שאין אפילו אדם אחד בכפרים הנידחים בהודו או באפריקה שלא שמע על זה. נרו יאירשיחה • כ"ט בחשוון ה'תשע"ד • 23:53, 2 בנובמבר 2013 (IST)
אגב זה מופיע במילה אחת בערך בציון תחילת תקופתו בארה"ב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רבנים שהשתייכו לאידיאולוגיה הסאטמרית[עריכת קוד מקור]

אולי לעשות רשימה של הרבנים, זה גם מידע מעניין לאינצוקלפדיה

קענסט דו שרייבן אין יידיש? איך פרשטיי קיין וורט. מהמברטה - שיחה 21:57, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
סליחה עברית שלי היא לא כל כך טובה, אבל מה זה שאתה לא מבין?

לקראת המלצה על הערך[עריכת קוד מקור]

גילגמש, תודה על שהסבת את תשומת לבי לערך זה. לאחרונה שופר הערך מאוד בעבודתו המסורה של AddMore, ורוב ככל ההערות בדף זה כבר אינן רלוונטיות. אני מתכוון לארכב את כולן עם סיום תהליך ההמלצה. העברתי מקצה שיפורים קטנטן והוספתי מספר מקורות זמינים ברשת. מקווה שיהיה ניתן להמליץ עליו לאחר שחברים נוספים יתרמו לליטוש הנוסח, ולהבהרת הדברים הטעונים הבהרה. החוסר הבולט היחיד שמצאתי הוא בתחום ההגותי, קישרתי לעבודת מחקר די-חדשה שנעשתה בתחום, ואני מקווה למצוא זמן לקרוא אותה ולנסות להרחיב את הפרק העוסק בכך בערך. אם מישהו יקדים אותי, יבורך. ביקורת - שיחה 13:45, 31 במרץ 2015 (IDT)

אני שמח. גילגמש שיחה 13:47, 31 במרץ 2015 (IDT)
הערך לא מכסה הכל. בזמנו גם לא עסקתי בפן ההלכתי שלו, שאמנם לא היה רחב מאוד אך בלתי מבוטל. לעניין הפן ההגותי, הוא מרכז את "שלוש השבועות" ויצר קישור בין הציונות לשואה. בקיצוניות התנגדותו לציונות לא בלט ממש מעבר למה שהיה מקובל בהונגריה רבתי לפני השואה.AddMore - שיחה 14:41, 31 במרץ 2015 (IDT)
AddMore, תוכל לרשום בנקודות, מה היית רוצה לראות בערך שאין בו כעת? ביקורת - שיחה 14:47, 31 במרץ 2015 (IDT)
אדמור, אני לא בטוח שהנורמה הממוצעת בהונגריה לפני השואה הייתה שהציונות היא החטא החמור ביותר בעולם. נרו יאירשיחה • י"א בניסן ה'תשע"ה • 14:50, 31 במרץ 2015 (IDT)
אולי לא הכי חמור, אבל מגונה מאין כמוהו. לגבי הערך, יש להרחיב על משנתו האנטי-ציונית הידועה שבגללה התפרסם, וזה קל יחסית כי הרבה נכתב על כך. מעניין אם אפשר למצוא סיכום של דרכו ההלכתית בדברים רגילים: אמנם לא היה פוסק בולט אך בכ"ז כתב הרבה תשובות. אם אין מקור כזה, אסתכל קצת בדברי יואל ואביא כמה נקודות כדי לצאת ידי חובה (בנוסף לדברים המפורסמים - מקוואות ונראה לי שגם צניעות). כמו כן, האלמוני שנרו קורא לו "הידוע" שאלני פעם אם ידוע משהו על דרכו בחסידות. למיטב ידיעתי היה חצי-מתנגד במזגו ולא כ"כ עסק בעניין, אבל אולי היכן שהוא כתוב משהו.AddMore - שיחה 15:23, 31 במרץ 2015 (IDT)
בעבודה אליה קישרתי, יש פרק על דרכו ההלכתית. ביקורת - שיחה 16:05, 31 במרץ 2015 (IDT)
נכון, ראיתי שם עכשיו ואני מתפלא ששכחתי את מלחמותיו בפיינשטיין בענייני מחיצה (שם נשען על המסור בארצו מאז תרכ"ה וקודם) והזרעה מלאכותית. תודה, יחד עם השאר שם אפשר יהיה ליצור פרק ראוי לשמו בעניין.AddMore - שיחה 16:26, 31 במרץ 2015 (IDT)
הערך הורחב לבלי הכר, אך בשביל המלצה בדרך כלל צריך שהערך יהיה לא רק ביוגרפיה. מלבד עניין ההלכה ועניין ההגות, יש גם את עבודת ה'. בל נשכח שהוא היה בעיקר אדמו"ר. צריך להרחיב על סדר יומו, על התפילות שלו, קבלת הקהל, גמילות חסד, אופי וסגנון תורתו בסעודה שלישית ובימים נוראים, אמונת החסידים בו. גם את הפן כראש ישיבה צריך לזכור, את שיעוריו ואופי הנהגת הישיבה.
בנוגע להגות, אמת שלא היה שונה בנוף ההונגרי, אך בסופו של דבר הוא היה הבולט והמשפיע ביותר ועל כן יש להרחיב על תפיסת העולם הקנאית ההונגרית. זאת בנוסף שתפיסה זו המשיכה לשמש אותו בארה"ב (כמו בדוגמאות ההלכתיות שהביא אדמור).
בנוגע להגות החסידית, אכן הוא לא נחשב להוגה חסידי מסוג פולין, אך על הא גופא צריך להרחיב, על תפיסת עולם החסידות בעיניו.
בנוסף יש להרחיב על בניית החצר בארצות הברית, ההתרחבות הענקית שלה, והשפעתו מחוץ לחצרו, במעגל הקרוב (רבני התאחדות הרבנים וכד') ובאופן כללי על הציבור החרדי.
כמו כן, חסר לי פרק על השנינות המפורסמת שלו. כמדומני שהוא אחת הדמויות הבולטות ביותר בשנינותן בהיסטוריה הרבנית מאז ומעולם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בדיקה חוזרת לערך[עריכת קוד מקור]

משתמש:AddMore der Zweite ומשתמש:ביקורת, היכן עומדים הדברים כעת? הערך מקיף מספיק כדי ליזום דיון המלצה? גילגמש שיחה 20:43, 9 במאי 2015 (IDT)

אני אישית אוהב את הערך, אבל "האלמוני הידוע" העמיד לעיל שורה של דרישות הגיוניות שלא מולאו. אשמח לעזור אם הוא ירים את הכפפה ויספק את האינפורמציה, אבל להשקיע במחקר לא נראה לי שאמצא זמן בשבועות הקרובים. ביקורת - שיחה 21:22, 9 במאי 2015 (IDT)
יש מישהו אחר שכן יכול לבצע את המחקר הזה אצלנו? גילגמש שיחה 21:29, 9 במאי 2015 (IDT)
החשוד הטבעי הוא מרן האדמור. לא חושב שצריך מחקר רציני, אפשר לבקש כמה כותרות מהאלמוני הידוע. אזרוק כמה משלי: מחיצה, בגדי נשים, הליכה לכותל. נרו יאירשיחה • כ' באייר ה'תשע"ה • 21:31, 9 במאי 2015 (IDT)
הערך לא בשל.AddMore der Zweite - שיחה 11:27, 10 במאי 2015 (IDT)

דברי הרב על רבנים אחרים[עריכת קוד מקור]

ראיתי באתר אחד רשימה של רבנים עליהם דיבר הרב מסאטמר בביטויים חריפים. מישהו יכול להרחיב? הרשימה היא הרב קוק, הרב אהרן מבעלזא הרב בעל השפע חיים מצאנז קלויזנבורג הרב מנחם מענדל מלויבאוויטש הרב הרשלי מספינקא הרב יעקב יוסף מסקווירא הרב בעל האמרי חיים מוויזניץ. נראה שהייתה דרכו לחלוק בצורה חריפה ויוצאת דופן, האם שייך לציין דבר כזה בערך? Dafuki - שיחה 13:55, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

כבר יש בערך ציטוט די ארוך ביחס לרב קוק. לא נראה שיש סיבה להביא רק את זה ולא את היחס לרבנים אחרים שהזכרת (אולי לא הרבי מספינקא, שהוא מעט פחות מפורסם). נרו יאירשיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 14:29, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
את הקללות האמיתיות שמר למונקאטשער וגם, יותר בשקט, לאגרות משה (שעבר על חרם הקדמונים לגבי מחיצה). אבל זה כבר לסרטון היו-טיוב Sh!t Hungarian Rabbis say. ‏AddMore-III - שיחה 22:04, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
יש למישהו מקורות בנידון? לא נתקלתי Dafuki - שיחה 04:28, 24 באוקטובר 2017 (IDT)
כפי מה ששמעתי, לא נמצא באף מקור שדיבר נגד שום רב בישראל באופן אישי, פרט להראי"ה.יעקלי - שיחה 11:25, 13 במרץ 2018 (IST)
אם כן אז צריך להסיר את זה מהערך. למרות שידועה המחלוקת שלו עם חב"ד. חסידיו בעקבותיה תקפו רבנים מחב"ד Snfdfk - שיחה 02:53, 27 בספטמבר 2018 (IDT)
דיבר גם דיבר על הרבנים המוזכרים שם. בלי שום הבעת עמדה שלי - הוא היה תקיף מאוד, דבק באמת כפי שראה אותה, ונלחם ותקף למענה ללא חשש או משוא פנים. את הרב מבעלזא לדוגמא, הוא תקף למרות מעמד העל שהיה לו, והקשרים המצויינים לפני כן ביניהם. לויוני-YL - שיחה 21:46, 27 בספטמבר 2018 (IDT)
לא נטען שהוא לא דיבר, דרשתי, כמקובל בויקיפדיה, להביא מקורות. אישית אשמח מאוד לראותם. Snfdfk - שיחה 00:16, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

הרבי הגדול בעולם[עריכת קוד מקור]

כפי הנראה הוא היה האדמו"ר הכי גדול בעולם, ואלי בכל ההיסטוריהיעקלי - שיחה 11:26, 13 במרץ 2018 (IST)

היי שם, אתם מוכרים אדמורים לפי משקל, או לפי מטר רץ? • בקרה וייעוץשיחה • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 11:28, 13 במרץ 2018 (IST)
לפי מספר חסידיםיעקלי - שיחה 17:29, 14 במרץ 2018 (IST)
זה קשור לחסידות לא לאדמו"ר• בקרה וייעוץשיחה • ג' בניסן ה'תשע"ח • 19:01, 18 במרץ 2018 (IST)

יציאה לעבודה[עריכת קוד מקור]

מדוע לא צויין השיה שלו, לתמוך ביציאה לעבודה,דבר שנחשב לשיטה ליברלית בחוגים הליטאים?יעקלי - שיחה 11:27, 13 במרץ 2018 (IST)

אפשר לציין, אם כי אין צורך להתרגש מכך שהליטאים בארץ חושבים אחרת, בפרט שהוא היה באמריקה. נרו יאירשיחה • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 11:31, 13 במרץ 2018 (IST)
הנושא כלל לא היה נתון לפולמוס, לכן אי-אפשר לקרוא לו "ליברלי" כי לא כל כך נצרך להביע דעתו. עבור הציבור שלו היה הדבר מובן מאליו. AddMore-III - שיחה 21:26, 13 במרץ 2018 (IST)
כפי מה שאמרתי, אצל הליטאים זה נחשב ליברלי, כמובן ברוב שאר המקומות תמכו בזה.
אבל לא הבנתי מה שאמרת שהנושא לא היה נתון כלל לפולמוס, האם לא שמעת איך הליטאים מדברים על מי שתומך ביציאה לעבודה.יעקלי - שיחה 17:30, 14 במרץ 2018 (IST)
אתה רוצה להקשות על הרב יואל מדעתו של הרב שמואל אוירבך עשרות שנים אחר כך? דיבורים עדיין אינם פולמוס. נרו יאירשיחה • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 17:37, 14 במרץ 2018 (IST)
ליברלי? הליטאים חושבים שעידוד יציאה לעבודה הוא החרבת בתי המדרש, תמיכה במי שרוצה לצאת לעבוד הוא דבר שני, וליברלי הוא דבר אחר (אולי תרתי משמע). ביקורת - שיחה 19:25, 14 במרץ 2018 (IST)
הליטאים לא אמרו זאת אז, וגם אם היו אומרים - מה היה אכפת לו בכלל? הוא היה המטורף שמפחדים ממנו, לא להפך. AddMore-III - שיחה 21:03, 14 במרץ 2018 (IST)
AddMore-III אני מוחה על הביטוי "מטורף", הוא היה אדם נעים הליכות, מאיר פנים, ועוסק בחסד ונותן צדקה ל"כל" יהודי, גם כאלה שהיו רחוקים מאד מהשקפת עולמו, דבר שלא נמצא כמעט באף רב אחר, הוא אמנם היה תקיף מאד בדעתו, אבל באופן לגיטימי, ולא יותר מאשר החזון-איש'ניק'ים נגד היתר מכירה בשמיטה (אלא שהם לא מונים ציבור כזה גדול אז זה לא עושה כזה רעש), והליטאים נגד חב"ד, וכל רב אחר על השקפת עולמו, וזהו. "ביקורת" - האם רק תמך באלו שכבר רצו לעבוד, או ראה את זה כדבר נכון לכתחילה לעבוד? (אני לא יודע) יעקלי - שיחה 17:08, 15 במרץ 2018 (IST)
לא ידוע (לי, ונראה לי שבכלל) שעודד אנשים שרצו ללמוד ללכת לעבוד (בניגוד לרבנים אחרים, אחד מהם ידוע מחוג החזון'איש'ניק'ים שהזכרת, שעודדו לצאת לעבוד כדבר ערכי). אגב- גם אצל הליטאים, אין סנקציות או גינוי למי שיוצא לעבוד. הטענה נגדם היא שהם יוצרים אווירה שלפיה אלו שלא יוצאים לעבוד הם האליטה, ועל הדרך נפגעים אלו שכן יוצאים. לא מעבר לכך. ביקורת - שיחה 17:22, 15 במרץ 2018 (IST)
ככלל אני לא חושב שיש מאן דהו או שיטה שמחזיקה בדעה שלא לצאת לעבוד כלל. זה לא הגיוני, אני בכל אופן לא מכיר כזה דבר, ואם כדברי הרי שההבדלים הם מינוריים. מאידך - אם אני מנחש נכון את זהותו של החזון אישני'ק המדובר - אצלו היה עיקרון לצאת גם תוך כדי לימוד. יוני - שיחה 17:43, 15 במרץ 2018 (IST)
יש לציין שבסאטמאר יש רבנים ודיינים חשובים בעלי שם, שבצעירותם עבדו לפרנסתם, אני מכיר כמה מהם. בדורות הקודמים היו הרבה, כמו הרב מטשעבין, אבל בזמנינו כמעט ולא נמצא במקומות אחרים.
קרלי - ברור תוך כדי לימוד, ללמוד צריכים כל החיים, אם לעבוד זה במקביל, כמובן.
אנונימי - גם עבודה במשרה רבנית נחשבת עבודה אצל רבים מתלמידי החכמים. הרב אלישיב יצא לפנסיה מוקדמת ברגע שזה התאפשר לו ושב ללמוד בלי מחויבויות נוספות. ביקורת - שיחה 18:58, 18 במרץ 2018 (IST)
ברור. העיקרון המדובר לעיל הוא: שגם ההוא שיש לו את היכולת הנפשית ואת הכישורים להתמיד בלימודו - יעסוק באיזשהו מקצוע לפרנסתו (למכור ביצים גם נחשב), ובזה דעתו שונה במעט מהמיינסטרים החרדי בשנים האחרונות. יוני - שיחה 21:41, 18 במרץ 2018 (IST)