שיחה:יום העצמאות בהלכה

סגנון הערך מתאים לויקישבה של ישיבת בית אל ולא לויקיפדיה ("שחררו את יהודה ושומרון"). והאם פותח הערך מתעתד להכניס את שמות כל הרבנים החרדיים בארץ ובעולם? --שפ2000 - שיחה 17:34, 10 בפברואר 2015 (IST)

אני מציע להוריד את רשימת הרבנים לכאן ולכאן. זה נראה כאילו מדובר בהצבעה... ‏עמיחי • שיחה 23:34, 10 בפברואר 2015 (IST)

הצבעה עם תוצאות ידועות מראש...--שפ2000 - שיחה 14:03, 11 בפברואר 2015 (IST)

אין שום תוצאות ידועות מראש הרב עובדיה נחשב חרדי ופסק לומר הלל, כנ"ל הרב עוזיאל, ברבנים הדתיים לאומים יש אומרים לומר הלל ויש אומרים עם ברכה ויש בלי ברכה, בערך היתר מכירה נעשה דבר דומה. העורך היהודי • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ה 21:42, 11 בפברואר 2015 (IST)

לדעתי יש להציג את השיטות השונות ובהערות לפרט מי תומך בשיטה ואיפה מופיעים דבריו בנושא. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 06:56, 12 בפברואר 2015 (IST)

זכויות יוצרים וחוסר סגנון אנציקלופדי

חלקים גדולים מהערך הועתקו כמעט מילה במילה מפניני הלכה של הרב אליעזר מלמד הלכות יום העצמאות. (את המקומות היותר בוטים מבחינה זו שיניתי כבר) כתוצאה מכך הערך לא ערוך בצורה טובה ולא אנציקלופדי. אשמח אם תעזרו לי לתקנו. בן עדריאל • שיחה • י"ג באדר ה'תשע"ה 12:29, 4 במרץ 2015 (IST)

איחוד/חשיבות

לא ממש ערך, אלא כתוב כפולמוס בעד ונגד; כשעיקר הטקסט הוא bullet list ורשימות של "הרב הזה בעד, הרב הזה לא", מבינים מיד שהוא בעייתי. ניתן בקלות לקצר בשני שליש ויותר, ולהוסיף כפסקה בערך הראשי על התאריך האמור. AddMore-III - שיחה 23:59, 26 במאי 2019 (IDT)

יש ערך עצום לערך זה. יום העצמאות כיום לאומי, ויום העצמאות כיום הלכתי, הם שני דברים שונים לחלוטין, ולא לחינם הפרידו בין הערכים. בנוסף כשהערך עוסק בהלכה בלבד, ממילא הציפייה היא שיהיו בו דברי רבנים שונים בעד ונגד.אבי84 - שיחה 00:37, 27 במאי 2019 (IDT)

יש חשיבות חברתית וכמובן הלכתית לערך הזה. לא קראתי אותו בעיון ואולי הוא באמת צריך עריכה. יחיאל - שיחה 01:35, 27 במאי 2019 (IDT)

זהו ערך חשוב וכתוב היטב, יש לו חשיבות כערך עצמאי. הערך נותן מקום נרחב לפולמוס משום שקיים פולמוס, ויש חשיבות לנימוקי הצדדים ולדוברים הראשיים. דוד שי - שיחה 08:36, 27 במאי 2019 (IDT)

יש חשיבות לערך, אך יש בו כמה דברים לא מדויקים הזקוקים לשכתוב. יאיר דב • שיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ט • 08:53, 27 במאי 2019 (IDT)

יש חשיבות לקיומו של ערך עצמאי בנושא. עריכה והרחבה - כן. שכתוב - אולי. איחוד - לא. --א 158 - שיחה 09:57, 27 במאי 2019 (IDT)

מבלי להתיחס ספיצפית לאופן שבו הערך כתוב, יש חשיבות אנציקלופדית לפולמוסים ציבוריים בכלל ולפולמוסים הלכתיים מרכזיים בפרט. ערכים על פולמוסים מטיבם הם קצת מועדים לפורענות וצריכים להכתב בהקפדה יתירה על עקרונות הכתיבה הנירטרלית. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 23:07, 27 במאי 2019 (IDT)

בעד להשאיר דוד א. - שיחה 20:27, 28 במאי 2019 (IDT)

מסכים עם יאיר דב. שלום • משא ומתן • כ"ה באייר ה'תשע"ט • 10:32, 30 במאי 2019 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

במדור על 'קריאת ההלל', לקראת הסוף כתוב: "בין הרבנים שפסקו לומר הלל בלי ברכה: הרב עובדיה יוסף.." וכו'. מעיון במקור המצוין (שו"ת יביע אומר חלק ו' סימן מא) עולה שזה לא מדויק, משום שהוא כתב שם שרק אם ירצו הקהל לומר יכולים לומר אותו לאחר התפילה ללא ברכה (כמובן). אני חושב שצריך לתקן.

מקור: שו"ת יביע אומר הנ"ל

דווח על ידי: בברכה 212.76.105.231 13:46, 27 באפריל 2020 (IDT)

תוקן. אבי84 - שיחה 23:06, 27 באפריל 2020 (IDT)

משוב מ-31 במרץ 2021

בה"ג כותב בפירוש שעל הצלה של יותר מכמה אלפים חובה לאמר הלל מי שטוען אחרת לא קרא את בה"ג כולם מוזמנים לעיין במקור ולא להטעות על סמך קריאת השורה הראשונה בלבד דברי בה"ג במלואם ויחיד דקאמרינן וגומר בהן את ההלל, לאו יחיד ממש קאמרינן, אלא כל היכא דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון, והאי דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כלהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה, אמרי, דאי ס"ד יחיד ממש אבל ציבור יש להם ימים שאומרים בהם, והא (תענית כח ב) כדאיקלע רב לבבל בריש ירחא ואשכח ציבורא דקארו הלילא, אמאי קפיד האי ציבורא הוא, אלא לאו ש"מ אפילו מאה ואפילו כמה אלפי, כל אימת דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון. השתא דאמרת הכי, רב דקפיד דאמר הני יחיד נינהו, וכד שמעינון דקא מדלגין, שבקינון, ואמר מנהג אבותיהם בידיהם. [פסק] שמעת מינה, יחיד דמצלי לחודיה דלאו בי עשרה ביומא דקארו ביה ציבורא הלילא ולא גמרי כגון ראש חודש וחולו של מועד, קארי הלל ומברך תחילה וסוף כי בי עשרה, דהא לא קרינן ציבור אלא לכולהון ישראל

על פי דברי בה"ג לא אומרים הלל עד דמכנפו כולהו ישראל היינו עד שתהיה גמירות דעת שעל הצלה של כזו כמות של אנשים מסתמא ירצה עם ישראל להודות בהלל לבורא עולם לכן לא אומרים הלל על הצלה של יחיד או אלפים בודדים אבל יותר מכך ודאי שחובה לאמר הלל על פי זה כתב הבני יונה שבימי חזקיה ובמי החשמונאים כיוון שהמקדש ניצל יש גמירות דעת שמסתמא עם ישראל ירצה להודות הראש כתב שעל הצלה של כמות אנשים של מה שמוגדר קהל היינו כמות האנשים נכנסת לעזרה להקריב קרבן פסח אומרים הלל לפי זה על הצלה של 41000 כמו שהיו בימי עזרא חובה לאמר הלל כך שלאמר הלל על הצלת שארית הפלטה בארץ ישראל שמנתה 600000 איש חובה לכל הדעות לאמר הלל בברכה וזו מצווה מהתורה לפי חלק גדול מהפוסקים  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A02:ED0:6D40:2000:4151:187:5DBC:74EC 12:50, 31 במרץ 2021 (IDT)

לא הבנתי, את הטענה.

יש לך טענה שבעד לומר הלל ביום העצמאות? אדרבה! תצרף אותה.

אבל, אל תכחיש את דעות רבים מרבני הציבור החרדי שסוברים שלא אומרים. Yeo4 - שיחה 22:13, 20 באפריל 2023 (IDT)

דעת הרבנים החרדים בהלל

היום ערכתי דבר שלדעתי נכון (והעריכה שוחזרה), שרוב הרבנים החרדים *האשכנזים* סבורים שאין לומר הלל [ולא רוב הרבנים החרדים], שהרי הרבנים עובדיה יוסף מרדכי אליהו, שני רבנים חשובים שעליהם נסמכים רוב החרדים הספרדים סוברים שצריך או אפשר לומר הלל. לעומת רוב הרבנים האשכנזים החרדים: הרב שך, הרב צבי פסח פרנק, חזון איש, וכו'. סוברים שאין לומר הלל.

פתחתי פה את הדיון, לראות אם כנים דבריי, או שאכן האנונימי ששחזר צדק בדבריו. Yeo4 - שיחה 17:45, 29 באפריל 2022 (IDT)

פסק הרבנים הספרדים לומר בלי ברכה נבע מטעות הם מסתמכים על בה"ג כפי שמופיעה בראשונים אלא ששם מופיעה רק הפתיח של דבריו מיד אחר כך בה"ג כותב שמעל כמה אלפים חובה לומר הלל

לגבי רבני אשכנז לדעתי חלקם פסק כך מתוך פחד שאולי זה לא יצליח ואז יהיה משבר אמוני גדול כמו אחרי שבתאי צבי

חלקם מתגדים כתוצאה ישירה מהשואה

תמיד היו מחלוקות בישראל אבל בסופו של דבר הקב"ה פסק וכולם ישרו קו

אבל כאן הייתה שואה מי שהתנגד מסיבותמוצדקות ככול שיהיו לאחר הקמת המדינה היו חייבים ליישר קו אלא שבדרך קרתה שואה

מי שיתמוך היום קובע שרבותיו טעו טעות הרת גורל ולא כל אחד מסוגל לכך הרב טייכטל היה אחד היחידים מאירושולי - שיחה 15:09, 20 באפריל 2023 (IDT)

טענות מיוחדות יש לך, אבל שים לב שגם תלמידי אותם רבנים חרדים, עדיין באותה סברה, למרות הטענה שלך שיש טעות בדברי בה"ג. Yeo4 - שיחה 22:12, 20 באפריל 2023 (IDT)

משוב מ-20 באפריל 2023

פסק הרב עובדיה נבע מטעות בה"ג כותב בפירוש שמעל כמה אלפים חובה לומר הלל המהריץ שאל שאלה בגלל שהוא לא ראה את בהג ותרץ תירוץ דחוק שמעוות את דברי בה"ג עד כדי ביטול מצווה אבל אם הם היו רואים את בה"ג לא הייתה כלל שאלה וממילא לא צריך תירוץ דחוק הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
מאירושולי - שיחה 14:57, 20 באפריל 2023 (IDT)

ההלכה לא "עובדת ככה", זה שיש לך קושיא או סתירה על פסק הלכה. אתה מפרסם את חוו"ד. אם אתה טוען שיש טעות, אז אדרבה. תמצא מקור שתומך בטיעונים שלך, ותביא אותו.

בנוסף: רוב או כל פסקי הרב עובדיה נובעים מכמה וכמה צדדים שיש לשאלה, ככה שאם "הפלת" ראיה אחת, יש כנגדו כמה וכמה ראיות. לדוג' הרב עובדיה יכול לטעון - שאין הקמת המדינה נס גדול של הצלה, שהרי היינו יכולים להיות גם בארה"ב. וזה מבלי להמעיט את החשיבות שיש לנו מדינה או לחלופין את הזכות להיות בארץ.

[אני מקווה שדברי לא יוצאו מהקשרי (מה שקורה בד"כ עם טענות שהם לא שחור או לבן, והם יותר "קשות" לעיקול)]. Yeo4 - שיחה 22:10, 20 באפריל 2023 (IDT)

ויקיפד שטוען שדברי הגר"ע יוסף (או כל רב מפורסם אחר) נובעים מטעות לא מבין את תפקיד הויקיפד. --ריהטא - שיחה 22:16, 20 באפריל 2023 (IDT)