שיחה:יחזקאל לנדא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שם הערך[עריכת קוד מקור]

לדעתי עדיף השם יחזקאל לנדא, שבו הוא מוכר יותר. גוגל נותן 201:6 לטובת שם זה. דוד שי 16:59, 21 אפריל 2006 (IDT)

גם לדעתי, אפשר לראות גם על פי הדפים המקושרים לערך זה. נתנאל 17:10, 21 אפריל 2006 (IDT)
נכון, אינני יודע איך לתקן את זה, מי שיודע, שיתקן צל 18:10, 21 אפריל 2006 (IDT)

באתי קצת באיחור - אבל האמנם הוא מוכר יותר בשם יחזקאל לנדא? לא עשיתי סקר בענין, אבל בעולם הישיבות (כמעט) כולם למדו בשלב זה או אחר מדבריו של ה"נודע ביהודה", או לפחות נתקלו בהתייחסות אליו. מעטים יודעים מה היה שמו האמיתי. ואילו מחוץ לעולם הישיבות, אני תמה האם בכלל שמעו עליו באי אלו משמותיו... 212.143.239.11 12:20, 6 בפברואר 2012 (IST)

לאלמוני שהשחית עכשיו:[עריכת קוד מקור]

אין המקום בויקיפדיה לגבב הבלים. את המליצה "וחסידים יכשלו בם" על החסידים נדפסה בספרו "נודע ביהודה". כמו כן, שבתי צבי חי מאה שנה לפניו, הוא לא התנגד ללימוד קבלה ובעצמו למד קבלה. לך למקומות אחרים לבלבל את המוח. יעקב135 17:00, 11 באפריל 2007 (IDT)

תאריך לידתו[עריכת קוד מקור]

חגי אדלר תיקן את תאריך הלידה העברי על פי הלועזי. אינני בטוח שכדאי לעשות כך. מצאתי את התאריך י"ח בחשוון גם באנציקלופדיה דעת, המבוססת על אנציקלופדיה אוצר ישראל, וגם ב"אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל". וכלל אינני בטוח שהתאריך הלועזי אמין יותר מהעברי. אף על פי שיש סתירה בין התאריכים עדיף לדעתי לא לשנות עד שיובאו מקורות ברורים לשינוי. נתנאל 07:44, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

באנציקלופדיה היהודית כתוב (כך ששלוש אנציקלופדיות גורסות י"ח בחשוון):

Ezekiel ben Judah Landau:

Polish rabbi; born in Opatow Oct. 8, 1713 (see preface to "Noda' bi-Yehudah," 2d collection of his son Jakobḳe); died at Prague April 29, 1793. חגי אדלר 08:48, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

לא הבנתי - 8 באוקטובר 1713 הוא י"ח תשרי תע"ד ולא י"ח חשוון (לפחות לפי הלוח שיש בה'תע"ד), ולכן ה-JE חולקת ולא מסכימה. בכל אופן מכיוון שאני כעת בספרייה פתחתי את ההקדמה הנ"ל לנוב"י מהדו"ת (דפוס שטטין 1861) ושם כתוב במפורש "ח"י מרחשון" ולא מצוין תאריך לועזי כלל, כך שנראה שהטעות היא של מחבר הערך ב-JE שנתחלף לו (או למי שהסתמך עליו) מרחשון בתשרי. ואם כך יש לתקן בחזרה. נתנאל 10:12, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
וראה גם בקישור שהוספתי כעת בסעיף "לקריאה נוספת". נתנאל 10:19, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
טוב, הרוב קובע. נשנה לפי המקורות שלך גם את הלועזי. חגי אדלר 16:48, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

הכשרת דג השטירל[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב כי הנודע ביהודה: "...העמיד כמה הקלות הלכתיות כנגד דעת רבנים אחרים, למשל ... בהכשרת דג השטיר"ל (acipenser ruthenus pygmaeus) לאכילה."

מנגד, בערך Isinglass נכתב כי "Isinglass finings are also used in the production of kosher wines, although for reasons of kashrut they are not derived from the sturgeon, as this fish is not kosher. Whether the use of a non-kosher isinglass renders a beverage non-kosher is a matter of debate in Jewish law. Rabbi Yehezkel Landau, in Noda BYehuda, first edition, Jore Deah 26, for example, permits such beverages. This is the position followed by many kashrut-observant Jews today."

הסבר זה מתקבל יותר על הדעת, שהרי לדגי חידקן אין קשקשים, לפחות לפי הערך עליהם בוויקיפדיה. האמנם התיר הנודע ביהודה את הדג לאכילה, או רק הכשיר יינות שזוככו בעזרת שלפוחית האוויר של הדג? ליאור ޖޭ • ט' בשבט ה'תשס"ט • 12:23, 3 בפברואר 2009 (IST)

אשרינו, מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שיש לנו את הספרים ברשת ואפשר לפתוח ולקרוא. [1], על כן כבר מהשאלה אנו רואים שאתה צודק, ויש לתקן את הערך. יישר כח. יעקב - שיחה 12:45, 3 בפברואר 2009 (IST)
הממם, נראה שהמקור שהבאת עוסק בדג דומה, חידקן ענק (אנ'), שהוא לכל הדעות לא כשר. בינתיים הוסברה המחלוקת ההלכתית על השטירל בערך זאב מים. ליאור ޖޭ • כ"ב באדר ה'תש"ע • 11:23, 8 במרץ 2010 (IST)

קשריו עם השלטונות[עריכת קוד מקור]

בערך נאמר שהנודע ביהודה "... החזיק בקשרים טובים עם השלטונות, לרבות עם קיסרית אוסטריה מריה תרזה" אך לא מוזכר שום מקור לכך או דוגמא.
הדוגמא שלאחר האיזכור מתיחסת למה שאמר הרב לאחר שנגזר על היהודים לשרת בצבא ואין לכך קשר ל"קשרים טובים עם השלטונות".
בנסוף לכך בערך מריה תרזה נאמר על היחס הרע שזכו היהודים ממנה ועל הגזרות שגזרה אליהם מה שאלול להיראות כסתירה לקשריו הטובים של הרב הראשי של פראג לקיסרית.
אשמח אם מי שיודע את האמת על קשריו עם השלטונות ועם מריה טרזה יוכל לפרט על כך יותר.
Pc84 - שיחה 23:44, 30 בדצמבר 2009 (IST)

קישורים חיצוניים - קישור חסר[עריכת קוד מקור]

ישנה הפניה ל"אתר המוקדש לרב, פועלו, אילן היוחסין שלו וכתביו" - http://www.nodabyehuda.com/Home_Page.php. נראה שאתר זה אינו פעיל. מישהו יודע האם הוא עבר לכתובת אחרת, או אולי זו תקלה זמנית? 212.143.239.11 12:24, 6 בפברואר 2012 (IST)

מדוע מצנזרים ללא הירף את התנגדותו לספר הזוהר?[עריכת קוד מקור]

תמוה מאוד. גם בערך על ספר הזוהר צונזרו דבריו. מי אחראי לצינזור? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אין כאן צנזור. יש כאן שמירה על עיצוב אופי הכתיבה. כבר נאמר לך שאם תרצה לנסח את כל הפסקה הזו בקצרה - משפט עד שניים, תוכל להוסיף אותה לערך ספר הזוהר. בערך כאן זה לא מתאים, משום שהתנגדותו לזוהר לא הייתה נקודת אפיון בחייו. הוא לא ניהל סביב כך מערכה, ולא עמד על הפצת דעתו בתפוצות. יש עוד רשימת פסקי הלכה שלו שאפשר להכניס לפה על זו הדרך. האם נעתיק לכאן את כל התשובות שלו? קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 11:27, 28 במאי 2017 (IDT)
ראשית, אין ספק שהתנגדותו לזוהר הייתה נקודת אפיון בחייו. כל מי שמתבונן בפסקיו רואה עד כמה הוא דחה את הזוהר וספרות הקבלה בטענה שהיא לא תלמודית, ידועה התנגדותו למקובלים והחסידים שהוסיפו "לשם ייחוד" לפני כל מצווה, ומתוך שנאתו העזה להם הוא קרא עליהם קרא עליהם את הפסוק "ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם וחסידים ייכשלו בם" (בפסוק המקורי: "ופושעים ייכשלו בם"), הוא היה רבו של הגאון רבי אלעזר פלקלס שהמשיך את השקפת רבו על הזוהר והקבלה שבין יתר האסונות בעיניו הקבלה גרמה לשבתאות, ולכן הנודע ביהודה נלחם גם ברבי יהונתן אייבשיץ ומנע ממנו להתמנות לרבה של פראג. גם מהציטוט כאן רואים בבירור עד כמה הזוהר והקבלה הינם לימודים אסורים מטעם עבודה זרה! ואין האשמה יותר חמורה ליהודי שאומרים לו שהוא עובד אלילים. ואם למסקנה זו הגיע הנודע ביהודה, זה אומר שהדבר היה ממש בנפשו. שנית, אתה מוחק לגמרי ולא כותב מהנתון כ"כ חשוב לא כאן ולא בערך על ספר הזוהר, ולדעתי זהו צינזור, כי אתה לא מאפשר ללומדים להכיר ציטוט כל כך חשוב זה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
נא לספק מידע עם מקור, ציטוט של מקור ראשוני עם פרשנות שלך אינו קביל באנציקלופדיה. גם הפרשנות שלך למלחמה באייבשיץ וגם ההשלכה מהתלמיד לרב. בקיצור, כרגע הצבת בליל של מחקר מקורי ולכן זה הוסר. ברגע שתספק מקור שניוני שניתח את הדברים כהתנגדות לספר הזוהר, תוכל להכניס זאת בניסוח מדויק. ביקורת - שיחה 13:08, 28 במאי 2017 (IDT)
הנה המקור: קבלה, כתב עת לחקר המיסטיקה היהודית כ' (תשס"ט) עמודים 235-268 מאמרם של מעוז כהנא ומיכאל ק' סילבר -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אין לי אפשרות לבדוק את המקור הלא-מקוון. אנסה להשיג עותק של המאמר. תוכל בינתיים להפנות למקורות הראשוניים שעליהם התבססו במאמר. ביקורת - שיחה 21:20, 28 במאי 2017 (IDT)
הנה לך מקוון http://www.academia.edu/18006793
אני עדיין חושב שיש לתמצת את הציטוט ולהצטמצם למה שעליו נסוב. לדוגמה, ההקבלה לעבודה זרה היא ודאי רק להדגשת השליליות ולאו דווקא להשוואה גמורה. שכן גם בעל החובות הלבבות לכאורה לא התכוון כהשוואה ממש. שאם לא, האם הנודע ביהודה התכוון שזה בייהרג ואל יעבור? האם הוא אחז את אלו המכוונים כנגד עולמות וספירות כמומרים (מומר לעבודה זרה - מומר לכל התורה) ואסר על שתיית יינם וכו'? לי קשה לחשוב כך. ממילא, דברים כגון אלו אינם חלק מהשקפתו, אלא צורת ביטוי להוקעת השיטה. באנציקלופדיה חשוב להבחין בזאת. אתה רשאי לנסח מחדש את הדברים, ולאו דווקא את הציטוט, ולהעלותו כהגון לערך. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 11:36, 29 במאי 2017 (IDT)
תודה על המקוון, אשתדל לקרוא. הערת אגב: הנין המפוקח [!] כמה חבל שאין מגיה לפרסום אקדמי שמכבד את עצמו. ביקורת - שיחה 17:07, 29 במאי 2017 (IDT)

לגוף הדברים[עריכת קוד מקור]

הנה תראה למה טוב ש"צנזרו" אותך. אתה הסקת מקריאת הדרשה את המשפט הבא שנכנס לערך "הרב לנדא התנגד נחרצות לספר הזוהר, וראה בו עבודה זרה". ואילו בדרשה הוא אומר: א. אין הזוהר מקובל איש מפי איש כמו שאר ספרות חז"ל ולכן ייתכן שנפלו בו שגיאות או הוספות מאוחרות ואין אפשרות לעקוב אחריהן. ב. גם אם הכל נכון אין ראוי לכוון בעת עשיית המצוות את הכתוב שם, כוונת הזוהר שכך קורה מאליו ולא שהאדם צריך לחשוב על כך. כותבי המאמר מסכמים את זה במשפטים שאצלנו היו נראים כך: "הרב לנדא שלל את מה שראה כ"תרבות קבלית", עבודה פרקטית המקובלת בחוגי המקובלים מבית מדרשו של האר"י הושוותה על ידו בדרשה ל"עבודה זרה בשיתוף" שבו המתפלל מאמין כי הוא עצמו פועל בשיתוף עם האל". לא נאמר במאמר כלום מעבר לזה. ביקורת - שיחה 17:19, 29 במאי 2017 (IDT)

אני גם מסופק אם יש לכתוב את המשפט האחרון. ההשוואה לעבודה זרה היא רק לחידוד העניין, ומשכך אין צורך להביאה. לא כל משל או השוואה הופכים לחלק מהאישיות והשיטה. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 19:42, 29 במאי 2017 (IDT)
חבל שאינכם מדקדקים היטב בדברי הנודע ביהודה. הנודע ביהודה אומר, שאפילו לשיטת המקובלים (לא לשיטתו, כי לשיטתו הוא לא מסתפק רק בכך שאין לו מסורת) אין לספר הזוהר מסורת, וכפי שהוא פותח את דבריו כך: "והנה זה לא יכחישו כל בעלי הזוהר ובעלי כתבי האר"י, שאין הזוהר מקובל ביד האומה הישראלית.." זאת אומרת שהנודע ביהודה מוריד אט אט את כל יסודות הבניין של הקבלה שהרי אין לה שורש במסורת ישראל, הוא הוצרך לפתוח בזאת לפי שיטת המקובלים, כדי שלא יאשימו אותו בכפירה כאשר הוא מגיע בסוף מאמרו שהמקובלים עובדי עבודה זרה בשיתוף. למי שלא יודע, עובד עבודה זרה בשיתוף, זה אדם שעובד את ה' דרך אמצעי כגון השמש או הירח או פסל או כל יצור אשר יהיה. אם כן, הנודע ביהודה התחיל את דבריו לפי שיטת המקובלים וסיים במסקנתו הנחרצת, שהמקובלים הם עובדי עבודה זרה. תקנו אותי אם אני טועה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עוד חידוש גדול מוסיף הנודע ביהודה שלא רק שאין מסורת לזוהר, גם אין מסורת על כתבי האר"י אפילו לשיטת המקובלים, וברגע שאין מסורת עליהם, אז הנודע ביהודה מרשה לעצמו לומר שהם הגיעו לכפירות גדולות וכו'. שימו לב לדבריו, הוא בהתחלה מוריד את הבסיס עליו נשענים המקובלים ואומר שזה בכלל לא כתבי האר"י (כדי שלא יאשימוהו בכפירה באר"י) ואז אומר את אשר על לבו.
דבר נוסף, הנודע ביהודה מאשים אותם בשלוש. 1. הם לא מייחדים את ה', אלא הם ח"ו מחלקים ייחודו לכמה חלקים רח"ל. 2. הם עובדי עבודה זרה בשיתוף עצמם. 3. האורות (=הספירות) הם דבר גשמי, וכשמתפללים דרכם לבורא, זו עבודה זרה דרכן (בשיתוף האורות).

והנה זה לא יכחישו כל בעלי הזוהר ובעלי כתבי האר"י, שאין הזוהר מקובל ביד האומה הישראלית דור אחר דור איש מפי איש, כמו שמקובל בידינו המשנה והתלמוד בבלי וירושלמי וספרי וספרא ותוספתא ומכילתא מפי התנאים והאמוראים, דור אחר דור עד חכמי המשנה והתלמוד בעצמם, והם מפי כנה"ג מפי הנביאים איש מפי איש, עד משה מפי הגבורה, ומעתה נדון ק"ו, אם במה שמקובל בידינו אמרו כלל גדול, כל ברייתא דלא מתניא ביה ר' חייא ור' אושעיה לא מתבינן מינה, הרי שחששו שלא נמלטו מן הטעות והשיבוש, וכמה פעמים אמרו אטו מתרצתא היא משבשתא היא, ואיך נסמוך על כתובים הנמצאים כמה מאות שנה אחר מיתת רשב"י, ולאו רשב"י חתום על דבר ודבר, ואם הרבה דברים יצאו ממנו מי יודע כמה נתוספו עליהם, ואפילו באותן שיצאו ממנו מי יודע אם לא נשתבשו. וכן בכתבי האר"י, לאו האר"י חתום וגם לא תלמידו מהררח"ו, רק בחליו של הרח"ו גנבו הכתובים ממנו ונעתקו בלילה א' כמה מאות ניירות ע"י כמה סופרים, הלא קרוב הדבר שנפלו בהם שגיאות רבות ועצומות, ועל דברים חלושים נסמוך בדברים שהם כבשונו של עולם?... ונופלים בכמה כפירות גדולות ביחודו של עולם, וידעתי עוד מעט וסקלוני... והוא עוון מעין עבודת גילולים ומה לי שמשתף איש אחר בעבודה כזה החנף, ומה לי שמשתף עצמו, סוף סוף הוא עובד הבורא עצמו בשיתוף... אומר כדי לתקן עולם העשייה, נמצא עובד הבורא בשיתוף עולם העשייה... ואפילו היה אומרן האר"י בפירוש, לא היינו רשאים לשמוע לו בזה... וכן בעולם היצירה לא נמלטו משיתוף... וכן בבריאה וכן יותר גבוה, אדרבה, הכל פגם יותר גדול רחמנא ליצלן... ומלבד כל אלה, אינם ניצולים שהמה מגשימין בגשמיות, ואף שהם אומרים שכל זה אורות, ואינן מחשבין גשמיות, שוטים הם, והם אינן יודעים עד היכן כח שלילת הגשמיות הוא חיוב עלינו, ולא הריחו בריח הפילוסופים האלקיים, כמו חובות הלבבות בשער הייחוד והרמב"ם

קבלה, כתב עת לחקר המיסטיקה היהודית כ' (תשס"ט) עמודים 235-268]

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

צר לי, אך עצם המושג "שיתוף", שמקורו כבר אצל תורת הייחוד הקוראנית בעיצוב החדית, הוא ממש לא עבודה "דרך אמצעי", אלא עבודה לשני גופים. במקרה שלנו מוצא הנודע ביהודה את ההקבלה למי שעובד את ה' ואת עצמו. על הדברים בעניין אי קבלת המסורת בזוהר, תוכל לציין זאת בערך על הזוהר. שאר הפרטים (כגון זה שהם לא מייחדים, אלא מחלקים. וכן השיתוף), אין מקומם כאן כאנציקלופדיה. אנו צריכים לתמצת ולא לשטוח את כל הטענות. אם תצליח לפתוח ערך על פולמוס הנודע ביהודה נגד המקובלים (זה כמובן יצריך התייחסות רחבה במחקר השניוני), תוכל לכתוב את כל טענותיו. גם כאן - בקיצור. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 11:39, 30 במאי 2017 (IDT)
מחילה, אבל כבודו כנראה לא יודע שהוא רק החמיר את האשמתו של הנודע ביהודה. כשהנודע ביהודה כותב על שיתוף, הוא מתכוון שהאדם משתף עוד נברא בזמן שהוא עובד את ה', וזה לא משנה אם השיתוף הזה הוא עבודה ל"שני גופים" כהסברך או שהוא רק פנייה למתווך, שניהם עבודה זרה גמורה. ואדרבא, אם אדם שפונה לאמצעי כמתווך (לא כגוף נפרד מהבורא!) נחשב לעבודה זרה, על אחת כמה וכמה למי שפונה ישירות לשני גופים כפי ההסבר שלך, שהרי הוא נותן כח לגוף השני מעבר לכחו של הבורא רח"ל. עיין היטב רמב"ם הלכות ע"ז פרק א'-ב'. זאת אומרת, שאם הנודע ביהודה מצא הקבלה בין המשתף שהוא עובד לשני גופים (כהסברך) לבין לאדם שעובד את ה' וגם את עצמו, הרי מצבו בעבודה זרה יותר חמור מעובד עבודה זרה שפונה למתווך, שהרי הפונה למתווך מודה שיש מעל המתווך את הבורא. לכן אין ספק שדברי הנודע ביהודה הם חמורים וקשים מאוד. עוד מוסיף הנודע ביהודה שגם כאשר המקובלים מתרצים שהספירות (האורות כלשונו) הינן רוחניות ולא גשמיות, עדיין הם מתפללים דרך יצורים גשמיים! שהרי מלבד הבורא אין רוחני מוחלט, כי כל יצור מעצם היותו יצור הוא כבר גשמי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ראשית, בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: כפתור חתימה. הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף ולכן חשוב להקפיד עליה. גם בעניין ההזחה, אין עניין להזיח פנימה כל משפט, רק כאשר אתה כותב אחר עורך אחר - אתה מזיח.
לעניינו, לא באתי להקל או להחמיר בהאשמתו של הנודע ביהודה. באתי רק לדייק בדברים ולהעמידם כנדרש. את הבהרת המושג "שיתוף" לא כתבתי כדי לדון על התייחסותו של הנודע ביהודה למקובלים, אלא כדי לעורר אותך לדייק בדברים. מה שגם יקל על כולנו בעריכת הערך. זה שהוא מדמה את "המייחדים" לעבודה זרה ממין חמור - עדיין זה רק דימוי. אני שואל אותך שוב האם אתה סבור לפי דברי הנודע ביהודה כי יינם יין נסך ובזמן סנהדרין צריך להמית אותם על ידי בית דין? (בלי להיכנס לעניין עבודה זרה במחשבה. דבר שגם לא שייך עליו עדים) כאשר תשיב על שאלה זו - יהיה לך יותר קל להבחין בין דימוי לבין פסיקה והשקפה ישירה. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:30, 30 במאי 2017 (IDT)
הנודע ביהודה מתכוון באמת למה שהוא כותב. שים לב לניסוחו "סוף סוף הוא עובד הבורא עצמו בשיתוף"... "ואפילו היה אומרן האר"י בפירוש, לא היינו רשאים לשמוע לו בזה". לכן, אין ספק שהם עובדי אלילים לשיטת הנודע ביהודה. לגבי שאלתך האם יינם יין נסך והיו ממיתין אותם בסנהדרין, יתכן לומר שהוא ראה בהם שוגגים כיוון שהוא כינה אותם במילה "שוטים", וכידוע שוטה פטור מן המצוות ולפיכך אין יינם יין נסך ולא היו מומתים.--213.151.61.146 02:48, 1 ביוני 2017 (IDT)
אז עברת מעובדי עבודה זרה ממש לשוטים ממש. האם להבנתך לדעת הנודע ביהודה הם פטורים מהמצוות לגמרי? מעניין אותי אם אתה באמת כזה תמים, או שאתה רק עושה את עצמך תמים, או שאתה חושב שאני תמים. אם תמצא עוד משתמשים שיסכימו עמך, איאלץ לשנות את דעתי. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:46, 1 ביוני 2017 (IDT)
ראשית, נדמה לי שמדובר במשתמש חסום (אני סקרן לשמוע אם יכחיש שנחסם אי פעם). לעצם העניין, אני מסכים בגדול עם דברי קובץ וביקורת. מדובר בדרשה מצונזרת שלא הייתה מוכרת עד השנים האחרונות. אין לה חשיבות בערך של הזוהר. מציע שקובץ יוסיף משפט או שניים בערך הנוכחי. נרו יאירשיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ז • 17:09, 1 ביוני 2017 (IDT)
שוב אינך מבין את הכתוב. לא עברתי מעובדי עבודה זרה לשוטים. הם נשארו עובדי עבודה זרה לפי הנודע ביהודה בדיוק כפי שהוא כתב. אלא שאתה שאלת אותי האם לפי הנודע ביהודה יינם יין נסך והיו מוציאים אותם למיתה בסנהדרין, אז עניתי לך, שלהבנתי, היות והוא הגדיר את עובדי האלילים האלה כשוטים, אז לא ידונו את יינם כיין נסך ולא היו מומתים. הדברים כל כך פשוטים, ואתה בכל זאת בכשרונך מצליח להסתבך. ולגבי המגיב השני, מעולם לא נחסמתי. כל טוב.
אנונימי, ביקורת ונרו יאיר, בהיעדר טענה מהותית בעניין העריכה, ערכתי את הוספה זו. מקווה שהדבר מקובל על כל הצדדים. את גישתו לספר הזוהר הוספתי בערך "ספר הזוהר" (למרות שלכאורה היה מתאים יותר להוסיף זאת בערך חיבור ספר הזוהר. משום מה גישת הפסוקים האורתודוקסים הוזכרה דווקא בערך על ספר הזוהר, ואם דעת הרב אלעזר פלקלס מצוטטת שם, כל שכן דעת רבו. קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:49, 6 ביוני 2017 (IDT)