שיחה:ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
ראב"ד עדת החסידים[עריכת קוד מקור]
כמה דברים לא ברורים. לא ראיתי שום מקור לכך שהיה ראב"ד חסידים. מלבד זאת שהב"ד הנ"ל פורק עם הקמת הרבנות הראשית ומנגד בד"צ העדה החרדית. וגם אם נניח הוא כיהן תקופה קצרה כראב"ד בבית הדין הנ"ל - מכאן ועד "רבה החסידי של ירושלים" - רחוקה הדרך. שפ2000 - שיחה 09:12, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- בדיוק. נת- ה- - שיחה 09:34, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- כמה מקורות לכך שהוא היה ראב"ד עדת החסידים בירושלים: בזמירות "נועם שבת" שבהוצאת הרב בריזל זצ"ל מופיעה הסכמתו כרבה החסידי של ירושלים לצד עמיתו הספרדי ועמיתו הפרושי. בספר כתר היהודי (נדמה לי שיש בהיברו בוקס) הוא מוזכר בתואר זה ללא הרף. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 16:26, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- במהדורת הרב בריזל שבידי (תשס"ו) הוא לא מופיע כראב"ד, וגם לא הרב מינצברג שכנראה כן היה הראב"ד. --שפ2000 - שיחה 19:37, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- מעניין, אתה מדבר על זמירות נועם השבת? אז מה כן מופיע אצלך? יש שם את ההסכמה שלו בכלל? אולי אנחנו מדברים על שני ספרים נפרדים? --דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:40, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- תארים בהסכמות לספרים אינם ראיה מספיקה. נת- ה- - שיחה 19:42, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- מה כן? אולי תבקש מסמך רשמי של העדה החרדית שהכתירו אותו לרב? דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:44, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אם אתה מסכים להצטמצם ולומר שכיהן רק כראש אב בית דין מטעם העדה החרדית אזי הסטנדרטים מקילים יותר, די בפרסום רשמי של העדה החרדית בו מוזכר הרב בתואר זה. כוונתי מלכתחילה הייתה לרושם שקיבלתי מהערך לפיו הרב כיהן כראב"ד חסידים מטעם הקהילה הכללית בירושלים. נת- ה- - שיחה 20:00, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- הדבר היה עוד לפני הקמת העדה החרדית, אבל מדובר בעדה שהרכיבה את העדה החרדית לאחר זמן. בכל אופן אין ספק שציטוטים בזמירות נועם שבת ובספר כתר היהודי בהם הוא מוזכר כראב"ד ודומ"ץ לראב"ד העדה החסידית בירושלים, מספיקים. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:03, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אין ספק? יש ספק. העדה החרדית קיימת כבר מ־1921, ובמשך השנים פרסמה כרוזים רשמיים רבים. יש להביא את אחד מהם עליו חתימתו על הרב, ולציין מה התואר הרשום לצידו. נת- ה- - שיחה 20:22, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- כמה פעמים צריך להסביר שזה היה עוד לפני הקמת העדה החרדית? לא נראה לי שהיו אז בכלל כרוזים כאלו. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:23, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- פסדר, אז תביא כרוזים של בד"ץ כוללות החסידים בו הוא חתום כאב"ד. קביל? במקום להסביר בדף השיחה, תתקן את הערך בהתאם, כי בערך כעת לא כתוב בעצם שום דבר. אפשר להסיק מהערך שהרב היה רבה החסידי של ירושלים מיום לידתו ועד יום מותו, וככל הנראה זה לא נכון. נת- ה- - שיחה 21:23, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- בדף זה לבד (ראה בקטעים למטה) יש הרבה מקורות. לא מספיק לך? דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:27, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- פסדר, אז תביא כרוזים של בד"ץ כוללות החסידים בו הוא חתום כאב"ד. קביל? במקום להסביר בדף השיחה, תתקן את הערך בהתאם, כי בערך כעת לא כתוב בעצם שום דבר. אפשר להסיק מהערך שהרב היה רבה החסידי של ירושלים מיום לידתו ועד יום מותו, וככל הנראה זה לא נכון. נת- ה- - שיחה 21:23, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- כמה פעמים צריך להסביר שזה היה עוד לפני הקמת העדה החרדית? לא נראה לי שהיו אז בכלל כרוזים כאלו. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:23, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אין ספק? יש ספק. העדה החרדית קיימת כבר מ־1921, ובמשך השנים פרסמה כרוזים רשמיים רבים. יש להביא את אחד מהם עליו חתימתו על הרב, ולציין מה התואר הרשום לצידו. נת- ה- - שיחה 20:22, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- הדבר היה עוד לפני הקמת העדה החרדית, אבל מדובר בעדה שהרכיבה את העדה החרדית לאחר זמן. בכל אופן אין ספק שציטוטים בזמירות נועם שבת ובספר כתר היהודי בהם הוא מוזכר כראב"ד ודומ"ץ לראב"ד העדה החסידית בירושלים, מספיקים. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:03, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אם אתה מסכים להצטמצם ולומר שכיהן רק כראש אב בית דין מטעם העדה החרדית אזי הסטנדרטים מקילים יותר, די בפרסום רשמי של העדה החרדית בו מוזכר הרב בתואר זה. כוונתי מלכתחילה הייתה לרושם שקיבלתי מהערך לפיו הרב כיהן כראב"ד חסידים מטעם הקהילה הכללית בירושלים. נת- ה- - שיחה 20:00, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- מה כן? אולי תבקש מסמך רשמי של העדה החרדית שהכתירו אותו לרב? דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:44, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- תארים בהסכמות לספרים אינם ראיה מספיקה. נת- ה- - שיחה 19:42, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- מעניין, אתה מדבר על זמירות נועם השבת? אז מה כן מופיע אצלך? יש שם את ההסכמה שלו בכלל? אולי אנחנו מדברים על שני ספרים נפרדים? --דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:40, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- במהדורת הרב בריזל שבידי (תשס"ו) הוא לא מופיע כראב"ד, וגם לא הרב מינצברג שכנראה כן היה הראב"ד. --שפ2000 - שיחה 19:37, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- כמה מקורות לכך שהוא היה ראב"ד עדת החסידים בירושלים: בזמירות "נועם שבת" שבהוצאת הרב בריזל זצ"ל מופיעה הסכמתו כרבה החסידי של ירושלים לצד עמיתו הספרדי ועמיתו הפרושי. בספר כתר היהודי (נדמה לי שיש בהיברו בוקס) הוא מוזכר בתואר זה ללא הרף. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 16:26, 12 בספטמבר 2010 (IST)
מקורות[עריכת קוד מקור]
- יש את הסכמת שלושת הבדצי"ם שהזכרת. בכל אופן בחיפוש באוצר החכמה נראה שהצדק איתך. לפחות בזמן ייסוד הרבנות הראשית, הוא עמד בראש ביד"צ חסידים שישב בביכ"נ תפארת ישראל. אגב הוא גם הצטרף כחבר מועצת הרבנות, וכנראה פרש לאחמ"כ (בלחץ הקנאים מן הסתם). אני עומד על כך שהוא לא היה מעולם "הרב החסידי של ירושלים", כפי שהרב זוננפלד לא היה "מרא דארעא דישראל" למרות שיש מי שדאג לכנות אותו ככזה. שפ2000 - שיחה 19:46, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- האם תואיל לצטט מקורות מאוצר החכמה למה שאמרת? --דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:48, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- יש פה פרטים רבים. אבל כנראה חסרים עוד פרטים לא מעטים. שפ2000 - שיחה 21:01, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אם מישהו ירצה לעזור לי, הייתי פותח ערך על בד"ץ עדת החסידים בירושלים. זה נראה שיש הרבה מידע. --דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:10, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- הופ. יש ערך. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:20, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אם מישהו ירצה לעזור לי, הייתי פותח ערך על בד"ץ עדת החסידים בירושלים. זה נראה שיש הרבה מידע. --דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:10, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- יש פה פרטים רבים. אבל כנראה חסרים עוד פרטים לא מעטים. שפ2000 - שיחה 21:01, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- האם תואיל לצטט מקורות מאוצר החכמה למה שאמרת? --דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:48, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- יש את הסכמת שלושת הבדצי"ם שהזכרת. בכל אופן בחיפוש באוצר החכמה נראה שהצדק איתך. לפחות בזמן ייסוד הרבנות הראשית, הוא עמד בראש ביד"צ חסידים שישב בביכ"נ תפארת ישראל. אגב הוא גם הצטרף כחבר מועצת הרבנות, וכנראה פרש לאחמ"כ (בלחץ הקנאים מן הסתם). אני עומד על כך שהוא לא היה מעולם "הרב החסידי של ירושלים", כפי שהרב זוננפלד לא היה "מרא דארעא דישראל" למרות שיש מי שדאג לכנות אותו ככזה. שפ2000 - שיחה 19:46, 12 בספטמבר 2010 (IST)
תוארו[עריכת קוד מקור]
אולי: "שימש כאב"ד בירושלים" דרך - שיחה 20:24, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- לא לא, כלל לא. הנה למשל ציטוט מספר כתר היהודי: ”הרב הגאון מוה"ר ירוחם פישל בערינשטיין דומו"ץ לעדת החסידים אשר בפיעה"ק ירושלים ת"ו”. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:26, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- טוב, אז "שימש דומ"ץ לעדת החסידים בירושלים" דרך - שיחה 20:28, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- זה היה התואר אז לרב החסידי של ירושלים. בזמירות נועם שבת הוא מוזכר כ"ראב"ד". דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:30, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- שוב מצאתי בספר "הרבנות הראשית לארץ ישראל" (מופיע באוצר החכמה): ”האחד היה בית דין צדק דקהל אשכנזים בעיר הקודש ירושלים, שבראשו עמד הרב צבי פסח פראנק, וחבר בו עד לפטירתו בכ"ד באלול תרפ"ב. היה גם רבי יונה רא"ם, בית דין זה קיים את ישיבותיו בחצר חורבת רבי יהודה החסיד. בית הדין האשכנזי השני היה "בית דין צדק לעדת האשכנזים החסידים בעיר הקודש ירושלים" שבראשו עמד הרב ירוחם פישל ברנשטיין, אף הוא חבר מועצת הרבנות. בית דין זה פעל בבית הכנסת ע"ש רבי ניסן בק "תפארת ישראל" שבעיר העתיקה. הרבנים הספרדיים בנימין אלקוצר, בן ציון קואניקה ואבהרם פילוסוף היו אף הם חברי בית הדין הספרדי וקיבלו משכורתם מקופת "וועד העדה הספרדית".” דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:59, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- "רבה החסידי של ירושלים" הוא תואר שאין לו מקבילה בשום מקום. היה אב"ד לעדת החסידים, לא היה רב נפרד לעדת החסידים מהרב שעמד בראש הועד הכללי, שהיו לפי הסדר הרב שמואל סלנט, הרב קוק והרב פרנק. הציבור החסידי בירושלים קיבל את מרותם, היות והועד הכללי היה משותף לחסידים ולמתנגדים. נת- ה- - שיחה 21:23, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- כאמור בספר הרבנות הראשית, הוא היה ראש בד"ץ "בית דין צדק לעדת האשכנזים החסידים בעיר הקודש ירושלים". מספיק? דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:28, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- מתי התמנה לדיין ומתי לאב בית דין? כמו כן לא ברור האם היה המשך לבד"ץ חסידים לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה והקמת הרבנות הראשית, באיזה תפקיד כיהן במשך שנים אלו ועד פטירתו? האם היה מתומכי הרבנות הראשית או ממתנגדיה? הערה אחרת, בערך לא כתוב דבר על משנתו ההלכתית, וזה חוסר מהותי בערך שעוסק ברב. נת- ה- - שיחה 21:38, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- ראה בד"ץ כוללות החסידים בירושלים. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 22:00, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- גם הערך ההוא חסר מאוד במידע. נת- ה- - שיחה 23:45, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- ראה בד"ץ כוללות החסידים בירושלים. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 22:00, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- מתי התמנה לדיין ומתי לאב בית דין? כמו כן לא ברור האם היה המשך לבד"ץ חסידים לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה והקמת הרבנות הראשית, באיזה תפקיד כיהן במשך שנים אלו ועד פטירתו? האם היה מתומכי הרבנות הראשית או ממתנגדיה? הערה אחרת, בערך לא כתוב דבר על משנתו ההלכתית, וזה חוסר מהותי בערך שעוסק ברב. נת- ה- - שיחה 21:38, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- כאמור בספר הרבנות הראשית, הוא היה ראש בד"ץ "בית דין צדק לעדת האשכנזים החסידים בעיר הקודש ירושלים". מספיק? דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:28, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- "רבה החסידי של ירושלים" הוא תואר שאין לו מקבילה בשום מקום. היה אב"ד לעדת החסידים, לא היה רב נפרד לעדת החסידים מהרב שעמד בראש הועד הכללי, שהיו לפי הסדר הרב שמואל סלנט, הרב קוק והרב פרנק. הציבור החסידי בירושלים קיבל את מרותם, היות והועד הכללי היה משותף לחסידים ולמתנגדים. נת- ה- - שיחה 21:23, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- שוב מצאתי בספר "הרבנות הראשית לארץ ישראל" (מופיע באוצר החכמה): ”האחד היה בית דין צדק דקהל אשכנזים בעיר הקודש ירושלים, שבראשו עמד הרב צבי פסח פראנק, וחבר בו עד לפטירתו בכ"ד באלול תרפ"ב. היה גם רבי יונה רא"ם, בית דין זה קיים את ישיבותיו בחצר חורבת רבי יהודה החסיד. בית הדין האשכנזי השני היה "בית דין צדק לעדת האשכנזים החסידים בעיר הקודש ירושלים" שבראשו עמד הרב ירוחם פישל ברנשטיין, אף הוא חבר מועצת הרבנות. בית דין זה פעל בבית הכנסת ע"ש רבי ניסן בק "תפארת ישראל" שבעיר העתיקה. הרבנים הספרדיים בנימין אלקוצר, בן ציון קואניקה ואבהרם פילוסוף היו אף הם חברי בית הדין הספרדי וקיבלו משכורתם מקופת "וועד העדה הספרדית".” דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:59, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- זה היה התואר אז לרב החסידי של ירושלים. בזמירות נועם שבת הוא מוזכר כ"ראב"ד". דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:30, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- טוב, אז "שימש דומ"ץ לעדת החסידים בירושלים" דרך - שיחה 20:28, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- לא לא, כלל לא. הנה למשל ציטוט מספר כתר היהודי: ”הרב הגאון מוה"ר ירוחם פישל בערינשטיין דומו"ץ לעדת החסידים אשר בפיעה"ק ירושלים ת"ו”. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:26, 12 בספטמבר 2010 (IST)
העריכה האחרונה של נת ה[עריכת קוד מקור]
אני מתנגד לעריכה האחרונה. מה זה "למד"? הוא למד אצלם בישיבה? זה לא מדויק. הוא היה חסיד שלהם. בנוסף לכך יש להדגיש את ההבדלים בין חסידות קרלין אליה השתייך, לבין לעלוב ורבי דוד לעלבער שרק היה מקורב אצלם, כמו גם האדמו"ר מגור. --דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:34, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אם אתה יודע שהרב לא למד אצלם אלא רק היה חסיד שלהם, תתקן כפי מה שצריך, לדעתי חשוב יותר לציין מי היו רבותיו מהם למד, מאשר מי היו רבותיו להם התייחס כחסיד אל אדמו"ר, אם בכלל יש סתירה בין השניים. בכלל לציין שהיה חסיד של רבנים מסויימים בלי לציין מה משמעות הדבר, זה דבר חסר ערך. נת- ה- - שיחה 21:38, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- כאמור - האדמו"רים האחרונים, הוא היה מקורב שלהם, והדבר השפיע רבות על התנהלותו ותפקידיו כמייצג העדה החסידית בירושלים. כך למשל רבו מלעלוב מינה אותו לעמוד בראש ישיבת חיי עולם. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:43, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אז זה צריך להיות כתוב במפורש בערך, תוך הסבר מה היה מעמדו של הרב מלעלוב ביחס לישיבה, ואות כנ"ל לגבי שאר הרבנים. בלי רמיזות חסידיות, דברים צריכים להיות כתובים במפורש. נת- ה- - שיחה 21:45, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- או קיי. --דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:59, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אז זה צריך להיות כתוב במפורש בערך, תוך הסבר מה היה מעמדו של הרב מלעלוב ביחס לישיבה, ואות כנ"ל לגבי שאר הרבנים. בלי רמיזות חסידיות, דברים צריכים להיות כתובים במפורש. נת- ה- - שיחה 21:45, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- כאמור - האדמו"רים האחרונים, הוא היה מקורב שלהם, והדבר השפיע רבות על התנהלותו ותפקידיו כמייצג העדה החסידית בירושלים. כך למשל רבו מלעלוב מינה אותו לעמוד בראש ישיבת חיי עולם. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:43, 12 בספטמבר 2010 (IST)
תמונה מהרב[עריכת קוד מקור]
יש תמונה מהרב ברנשטיין ב"החסידות מדור לדור" של יצחק אלפסי (בשושלת לעלוב). ניתן לסרוק משם תמונה תחת "שימוש הוגן". יש למישהו את הספר + סורק? --דרכיה דרכי נועם • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 16:34, 13 בספטמבר 2010 (IST)
משנתו ההלכתית[עריכת קוד מקור]
על גיוס בנות ביהרג ואל יעבור חתמו רבנים רבים, למשל הרב פרנק, זו לא נקודה יוצאת דופן יחסית מול דעות רבנים אחרים בסוגיה זו באותה תקופה. נת- ה- - שיחה 23:48, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- אכן. הדבר מציין את משנתו, לגבי החוגים המפאיי"ם שחלק מהם התירו גיוס בנות (אגב מישהו יודע פרטים בענין?). ומכיון שמצוין בערך שהרב היה ברבנות בראשית, הדבר מדגיש את עמדתו השונה מהם. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 00:04, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- כמדומני שגם הרבנים הראשיים באותה תקופה, כמו גם הרבנים שישבו במועצת הרבנות הראשית הסכימו לדבר זה. נת- ה- - שיחה 16:56, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- והרב קוק? דרכיה דרכי נועם • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 17:42, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- אם ניסית "לתפוס" את הרב קוק כליברל פמיניסט - טעית. בעניינים כנ"ל הוא היה מאוד שמרן. התנגד בתוקף (בניגוד לדעת ה"מזרחי" והרב עוזיאל) למתן זכות בחירה לנשים, ועוד. שפ2000 - שיחה 19:23, 16 בספטמבר 2010 (IST)
- תמצתתי את הפסקה למשפט אחד בביוגרפיה. אני-ואתה • שיחה 02:07, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- הרב קוק נפטר ב־1935, ולכן לא יכול היה להביע דעה לגבי סוגיית גיוס נשים לצה"ל שנוצר רק ב1948, כמו גם לגבי התנדבות נשים לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה במסגרת חיל העזר לנשים החל מ־1940... נת- ה- - שיחה 12:31, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- והרב קוק? דרכיה דרכי נועם • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 17:42, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- כמדומני שגם הרבנים הראשיים באותה תקופה, כמו גם הרבנים שישבו במועצת הרבנות הראשית הסכימו לדבר זה. נת- ה- - שיחה 16:56, 14 בספטמבר 2010 (IST)
לא ציינתם את כל בניו[עריכת קוד מקור]
לי לפחות ידוע שהיה לו בן בשם רבי יעקב חנניה ברנשטיין ראש מוסדות חיי עולם ובנו של רי"ח היה רבי משה שכיהן בראשות ישיבת חיי עולם ואף היה מוכר בירושלים כגבאי צדקה נאמן ומסור, נפטר בכ"ב אדר תשס"ח. חתנו הצעיר היה הגה"צ רבי יצחק וינגרטן זצ"ל תלמידו הובהק של רבי מנחם בראדי מקאלוב וראש כולל באר מנחם על שמו של רבו
טעות בתאריך הלידה[עריכת קוד מקור]
בערך כתוב שנולד בתרמ"ה 1880 , תרמ"ה זה 1885 אחד מהשניים הינו טעות , בינתיים אני משנה לה'תר"מ לערך מי שיש לו פתרון טוב יותר מוזמן לתקן מי-נהר - שיחה 22:30, 7 במאי 2011 (IDT)
בית הדין של היישוב הישן?[עריכת קוד מקור]
האם במשפט - "הצטרף הרב ברנשטיין באופן רשמי לבית הדין של היישוב הישן" הכוונה לבד"ץ העדה החרדית?
- כן. --Akkk - שיחה 22:33, 5 במאי 2012 (IDT)
- אם כך, נראה לי כדאי לכתוב כך בפירוש, החלוקה בין העדה החרדית לרבנות הראשית איננה היישוב הישן מול היישוב החדש, והרב ברנשטיין עצמו הוא דוגמא לכך.
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=59608&Word=&gilayon=3198&mador=
- In ירוחם פישל יהושע ברנשטיין on 2013-05-05 05:19:39, Socket Error: 'Name or service not known'
- In ירוחם פישל יהושע ברנשטיין on 2013-05-15 03:12:16, 404 Not Found