שיחה:ירושלים/ארכיון 1

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היסטוריה של ירושלים[עריכת קוד מקור]

היי ערן

אני עובד על תוספות נרחבות להיסטוריה של ירושלים, שמופרדות לפרקים (כשזה יהיה מודולארי). אם אתה עשית עוד משהו, צור איתי קשר שנוכל לשלב את הדברים

תודה Eman 16:08, 7 ינו' 2004 (UTC)

למען האמת לא תיכננתי משהו נוסף, ולא ביצעתי משוה נוסף. מאחל לך בהצלחה עם השיפור הזה שאתה עובד עליו! ערן 16:33, 7 ינו' 2004 (UTC)

שייכותה של ירושלים[עריכת קוד מקור]

למרות שבעניין באר שבע אני מסכים לחלוטין שהיא בישראל לעומת זאת ירושלים היא הרבה יותר שנויה במחלוקת והיא לב הסכסוך. במזרח העיר חיים הרבה מאוד ערבים והפלסטינאים רואים בה כבירתם (כפי שאנו רואים בה כבירתנו). בירושלים אין כל כך הרבה שגרירויות... אני לא מציע שנרשום שירושלים היא בירת ישראל/פלסטין (כיוון שאין דבר כזה פלסטין נכון לעכשיו) אבל אני חושב שצריך בתחילת הערך להוסיף הערה:

הערה: ירושלים היא עיר שנויה במחלוקת. ישראל רואה בירושלים הגדולה והמאוחדת כבירתה ויש פלסטינאים רבים הרואים בירושלים כבירתם לעתיד

או הערה בסגנון הזה. ערן 06:10, 18 פבר' 2004 (UTC)

כבר יש פיסקה שלמה בעניין זה מעמדה החוקי של ירושלים, אפשר להוסיף בה את הערתך. דוד שי 07:56, 18 פבר' 2004 (UTC)

שאלה למנושל. אם אתה ערבי, פליט פלסתיני החי כיום בעזה מאיפה העברית הטובה?

אבי 192.116.194.130

הפרדת פרק ההיסטוריה[עריכת קוד מקור]

אני מציע להפריד את הפרק העוסק בהיסטוריה הירושלמית לערך עצמאי היסטוריה של ירושלים היות ויש לנו כבר פרק מקיף ביותר הדן בפירוט רב בהיסטוריה ירושלמית בזמן השלטון הטורקי. יש מתנגדים?

גילגמש 11:32, 3 יוני 2004 (UTC)

אני די מתנגד
הערך על התקופה העותומאנית צריך להשאר ערך עצמאי, שמקושר לערך שכולל סקירה רחבה אך רדודה של ההיסטוריה של העיר.
אני בעד שהסקירה הזו תשאר בבתוך הערך הראשי על ירושלים, כי בלעדיו הוא נראה די מסכן. והוא עצמו הרי לא השתנה. אז אם זה היה טוב עד עכשיו, למה לשנות?
eman
כי כמו שיש ערך על ההיסטוריה של העיר בתקופה העותומנית כך צריך להיות גם פרק על כל תקופה ותקופה. אז לדעתי יש מקום לישנוי, אולי לא כעת אך אולי בעתיד גילגמש 12:09, 3 יוני 2004 (UTC)
בהחלט!
אבל גם אז, הסקירה הכללית צריכה להשאר (בערך עצמו או בנפרד - אני מעדיף בערך עצמו). ככה מקובל בויקי האנגלית בנוגע להיסטוריה של מדינות למשל. eman

מספר התושבים[עריכת קוד מקור]

מספר התושבים בעיר איננו כפי שמצויין פה. המספר פה מציין את מספר התושבים במחוז ירושלים ולא בעיר. בגלל הסיבוך של הטבלה, והאזהרה לגבי העדכון, לא רציתי לשנות בעצמי, אבל אם יש מישהו שמבין, שישנה ל-617,042 (ע"פ המפקד מ-95) או 680,400 (ע"פ ההערכה בשנתון 2003). אם צריך, אני יכול להביא את הקישור לטבלה באתר של הלשכה לסטטיסטיקה. אריה א

אריה,
בנוגע למספר התושבים בירושלים מצויים בידי שני מספרים רלוונטים:
  • 680,400 - נתוני הלמ"ס ל31.12.2002
  • 688,900 - הערכת הלמ"ס לספטמבר 2003.
ככלל הבוט (שנכתב על ידי) השתמש בהערכה לספטמבר 2003 לכל ישובי ישראל. הערכה זו היא בדרך כלל מאוד מדויקת ויש מתאם טוב בינה לבין המספר הרשמי. אנא השאר מספר זה, לפחות כדי להיות עקביים עם ההערות בטבלה ועם שאר הישובים.
תודה, מאיר מ 23:07, 11 אוג' 2004 (UTC)

כתוב בטבלה 2004 - למיטב ידיעתי אין עדיין נתוני 2004. האם זה 2003? ואם כן - האם יש כלל לגבי האם לוקחים נתוני סוף שנה או ממוצע?

ולשאלה מהותית יותר - חילק מי שחילק ליהודים נוצרים ומוסלמים. החלוקה הרלוונטית יותר לימינו היא יהודים ואחרים (אחרים = בעיקר עולים שאינם יהודים) מול אוכלוסייה ערבית. אז האם לוקחים יהודים או "יהודים ואחרים"? בירושלים ההבדל בין המספרים הוא בשנת 2003 כ- 11 אלף.

iki 09:09, 1 דצמ' 2004 (UTC)

התמונות שהוספו[עריכת קוד מקור]

עם כל הכבוד למלון קראון פלאזה, לא נראה לי שהוא ייחודי לירושלים, או מאפיין אותה. גם התמונה של גן סאקר היא גבולית. אבל זו בטוח צריכה ללכת. eman 23:31, 6 אפר' 2005 (UTC)

תיקנתי את הכיתוב מתחת לתמונה של מלון קראון פלאזה, בצורה שמבהירה את ייחודו. דוד שי 05:12, 7 אפר' 2005 (UTC)
אני עדיין לא חושב שזו סיבה שהתמונה תישאר. גורדי שחקים אינם בדיוק מאפיין של ירושלים, ובודאי לא המלון הזה, עם כל הכבוד לגובהו. שי המון מבנים שצריכים להכנס לערך לפניו. מטחנות הקמח, דרך הארמון בשכונת הבוכרים, ועעל לבתים הניסיוניים (ה"כוורות") ברמות או גילה eman 10:07, 7 אפר' 2005 (UTC)

שוב פיצול הערך[עריכת קוד מקור]

לםני חצי שנה הצעתי לפצל את הערך הזה. היום אני מציע בפעם נוספת להוציא את הפרק של ההיסטוריה לערך נפרד. משקלו לא פרופוציוני יחסית לשאר הערך והוא דומיננטי מדי. הוא גדול עד כדי כך שהוא יכול להוות פרק נפרד. את החלק שיעבור מפה צריך לסכם ב4-5 פסקאות ולהשאיר בערך עם הפניה למאמר ראשי. גילגמש שיחה 00:19, 7 אפר' 2005 (UTC)

הבעיה היא שפרק ההיסטוריה הזה הוא התקציר, וכל סעיף בו עוד יהפוך לפרק נפרד. דוד שי 05:10, 7 אפר' 2005 (UTC)
ומה תכתוב בארבע חמש פיסקאות שייסכם נכונה את העיר?! ירושלים היא עיר שמיוחדת בהיסטוריה העשירה שלה, ואני לא רואה שום צורך להחביא את זה בשביל שזה ייכנס באיזה סד דימיוני שהמצאת לעצמך. הדבר היחידי שהייתי עושה, זה לפתוח עכשיו ערך עצמאי על ירושלים בימי בית ראשון, להעתיק את כל מה שיש פה לשם, ולמחוק פה את רוב החלק שמדבר על תיחום העיר (שאגב זקוק לשכתוב ניכר). וככה לעשות לכל חלק שיגדל. eman 10:07, 7 אפר' 2005 (UTC)
זהו שזה כבר גדל. 5-6 פסקאות זה הרבה. ירשולים היא לא רק היסטוריה. אם לכל פן יוקדש מקום זהה, הערך יגיע לגודל מפלצתי של 100K. לטעמי החלק של ההיסטוריה דומיננטי מדי בערך ולכן כדאי לפצל. אני לא מחביא את זה, להפך, זה נועד לעזור לפיתוח הערך. אם אתה לא חושב שזה נכון, אז נשאיר איך שזה ונראה מה יקרה בעוד חצי שנה ואולי נשנה את זה. גילגמש שיחה 10:11, 7 אפר' 2005 (UTC)

כפי שהטקסט נראה...[עריכת קוד מקור]

דחוף להעביר ל"בעבודה". זה בזיוני. אורי 14:37, 31 מאי 2005 (UTC)

איך מעדכנים את הנתונים בדף הזה? רציתי לערוך אבל רשום שהם מתעדכנים אוטומטית. בטבלא למשל מספר התושבים מעודכן אבל בגוף הטקסט לא.

עוד עובדות שראוי לציין על ירושלים[עריכת קוד מקור]

כבר יותר מפעמיים כתבתי בשיחות ויקיפדיה, כי אינני רוצה להפוך את ויקיפדיה לעוד זירת קרב אידיאולוגית/פוליטית, אך עם זאת עדיין ישנם עובדות שלפעמים, מה לעשות, נוטות לטובת דעה מסוימת. עובדות אלו ראוי לשבץ במקומות המתאימים במאמר:
1)העובדה שירושלים מעולם לא היתה בירת ישות ערבית או מוסלמית, גם כשניתנה לכך הזדמנות נאותה, ואפילו לא היתה בירת ירדן לאחר שזו סיפחה את חלקה המזרחי עד מלחמת ששת הימים.
2)העובדה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים לא ביקר בירושלים, בודאי שלא בהר הבית, אף מנהיג ערבי או מוסלמי
3)העובדה שהמדשינות הנוצריות, למעט כמה יוצאות דופן, סירבו לאורך כל השנים להכיר אפילו בירושלים המערבית כבירת ישראל, לא רק בשל החלטת החלוקה, אלא גם בשל המסורת הנוצרית הידועה, וכן בשל חשש מתגובת מדינות ערב.
4) העובדה שבעוד מדינות העולם מסרבות להכיר אפילו בירושלים המערבית כבירת ישראל, ואף לא מבטיחות שתהיה הכרה כזו אף לאחר נסיגה מ"שטחים", הרי שכבר יש שגרירויות זרות במזרח ירושלים המראות על הכרה של מדינות העולם בכך שירושלים (לפחות המזרחית, ולדעתי מדינות העולם שואפות לכך לגבי ירושלים כולה) תהיה בירת ישות מוסלמית. ברור שזוהי אפליה.
לא ייתכן שבשל "דרכי שלום" נשמיט עובדות חשובות, בניגוד למדיניות הויקיפדיה עצמה. גם לא הייתם מעלים על הדעת שבאנציקלופדיה ניטרלית, אוביקטיבית והוגנת שהיתה מתפרסמת לפני 400 שנה, היו כותבים כי השמש נעה סביב כדור הארץ רק מכיוון שלרב האנשים היה אינטרס אידיאולוגי או אישי (פחד מכוחה של הכנסייה) להאמין שכך הוא הדבר - או שלחלופין היו מעניקים מעמד שווה לדעה מדעית מול אמונה חסרת הוכחה מדעית. בקצב הזה, עוד ייכתב בויקיפדיה ללא כל סנקציה כי מסגד אל אקצא היה קיים עוד לפני ראשית הדת היהודית ובית המקדש היהודי היה קיים בכלל בהר גריזים.
אינני כותב עדיין את העובדות שציינתי, בשל חשש מה להיות מתויג כ"מחרחר ריב" על המשתמע מכך בויקיפדיה. אני מחכה לאישורכם להכניס עובדות אלו. כן, אני מעונין כי העובדות שציינתי יופצו ע"י יודעי שפות בכמה שיותר שפות - אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, אפילו סינית והודית אם יש מי שהדבר ניתן בידיו, ועוד. דווקא בגלל שלויקיפדיה יש תדמית מהוגנת, חשוב לכתוב בכמה שיותר שפות את מה שציינתי.
Amirpedia 12:28, 23 יוני 2005 (UTC)

אתה בהחלט יכול להצטרף לויקיפדיה בשפות הנ"ל ולהוסיף את מה שרצית, אולם לדעתי יהיו לך קשיים לעשות את זה בויקיפדיה באנגלית, בעיקר לאור הויכוחים הרבים שיש שם על עובדות אלה. דרור 12:32, 23 יוני 2005 (UTC)
אני לא מבין מה הרלוונטיות של העובדות שציינת לערך. אפשר אולי להכניס את הקטע של השגרירויות, אבל מה זה משנה אם מנהיגי ערב ביקרו או לא ביקרו בירושלים? גילגמש שיחה 12:34, 23 יוני 2005 (UTC)
דווקא הקטע של השגרירויות נראה לי לא נכון, ובכלל רוב העובדות מתארות מה ירושלים לא היתה. היא גם לא היתה מעולם לחוף ים, וגם לא היו בה מעולם אתרי סקי. דרור 12:35, 23 יוני 2005 (UTC)
אתה בטוח לגבי עובדה 2? עבדאללה הראשון נרצח בירושלים ב1951. ערן 12:39, 23 יוני 2005 (UTC)
  1. נכון, אבל אסור לשכוח שירושלים הייתה עיר זניחה למדי ברוב התקופה הזאת.
  2. לא נכון, גם יאסר ערפאת היה שם.
  3. בהחלט יש לציין זאת. עם זאת יש לזכור שזה קשור גם להחלטת החלוקה שמעולם לא בוטלה רשמית וקובעת כי ירושלים צריכה להיות שטח בינלאומי (אני יודע שזה עניין הביצה והתרנגולת).
  4. בעבר היו כמה שגרירויות כאלו, כמעט כולן הועברו בעקבות חוק ירושלים.
טרול רפאים 13:03, 23 יוני 2005 (UTC)

אז, עובדה 2 אינה נכונה (אין לי בעיה להיחשף ל עובדות חדשות או נשכחות מזכרוני, כל עוד הן עובדות ולא שקרים בנוסח ערפאת ותומכיו ברחבי העולם), אבל דומני שהשאר נכונות וראוי להביא אותן. חוץ מהתיקון לגבי עובדה 2 , אני סבור כי שאר העובדות רלוונטיות ומשלימים את התמונה האמיתית והכוללת לגבי יחס העולם לישראל ובפרט לריבונותו בירושלים. כן, אין להשוות את ה"לאוים" שהזכרתי לגבי ירושלים עם כך שמעולם לא הייתה עיר חוף, כיוון שאותם לאווים רלוונטיים לנושא של ריבונותינו בירושלים ויחסו האמיתי (מה לעשות, בחיים יש גם עובדות..)לנושא זה, ואילו העובדה שמעולם ירושלים לא היתה עיר חוף יכולה לשמש לצורך נושאים אחרים (כגון השואה בין ת"א לירושלים) שפחות צריך להזכיר כל הזמן כמו חשיבותה של ירושלים לעם היהודי. חשוב להזכיר את הסיבות האמיתיות לאי הכרת העולם (מוסלמי ונוצרי כאחד) אפילו בירושלים המערבית כבירת ישראל לעומת הכרה כזו לגבי ישות ערבית- מוסלמית, וע"י כך לא להשכיח עובדות בדבר זכויותינו (הנובעות מעובדות היסטוריות אוביקטיביות) בירושלים.
חשוב להזכיר גם, שבכל ניתוח של נושא ה"לא" יכול לפעמים להסביר יותר מה"כן". לגבי השפות, ברצוני להבהיר למי שלא הבין, כי כוונתי היתה שמי שיודע שפות זרות יפיץ עובדות אלו באותם שפות ( אני, אישית, יודע רק אנגלית ומעט ערבית שנשארה לי בראש מהחטיבה). Amirpedia 12:59, 23 יוני 2005 (UTC)

עובדה 1 מופיעה בהיסטוריה של העיר למעשה. מתואר מתי היתה ירושלים כן בירה. עובדה 2 לא נכונה. עובדה 3 מופיעה בבסיס הערך, ועובדה 4 הינה דיעה פוליטית שלא נכונה לאור הניירות הרשמיים של מדינות שונות. אם אתה חושב שצריך לשנות פסקה מסויימת בערך כדי לחדד עובדה - נא ציין זאת. אם לא - כל מה שהוספת פה או מופיע בערך או מיותר. דרור 13:08, 23 יוני 2005 (UTC)
לגבי עובדה 4, היא נכונה ועוד איך, אתה מוזמן להיכנס לכל אתר של מדינה מהאיחוד האירופי ולבדוק. לדעתי גם באתר של משלחת האיחוד בישראל כתוב את זה, אבל בזה אני לא בטוח.
העובדה כי בישראל משתיקים בדרך כלל את העניין, לא הופכת את חוסר ההכרה בירושלים כבירת ישראל ללא קיימת. טרול רפאים 13:13, 23 יוני 2005 (UTC)
לטרול - מה שלא נכון בעובדה 4 זה לא אי ההכרה אלא הקישור לנסיגה מהשטחים. אי ההכרה היא לאור החלטת האום מ-49, לפיה השטח צריך להיות בינלאומי. מדינות אירופה או טוענות שהן תכירנה בבירה לאחר הסכמה של הצדדים בנושא, או (כמו בריטניה) טוענת שהעיר צריכה להפוך לעיר בינלאומית לפי החלטת האום. רוב מדינות העולם השלישי חושבות שהעיר צריכה להיות בינלאומית לפי החלטת האום. אין כל קשר לנסיגה או אי נסיגה מהשטחים. העובדה שרוב המדינות לא מכירות בבירה מהסיבה הנ"ל מופיעה בערך. לא ברורה לי טענת ה"הפליה" (זו טענה פוליטית) והחלק לגבי השגרירויות בעובדה לא נכון. דרור 13:17, 23 יוני 2005 (UTC)
צריך להציג את העובדה שמדינות העולם מכירות דה פקטו בכך שבירת המדינה הפלסטינית תהיה בירושלים אבל לא מוכנות להכיר בירושלים כבירת ישראל, לא דה יורה ולא דה פקטו. אני סומך על הקורא שיבין מהעובדות הללו את האמת, לא חייבים לדחוף אותה אליו לגרון. טרול רפאים 13:24, 23 יוני 2005 (UTC)
אותן מדינות שלא מכירות בירושלים כבירת ישראל לאור החלטת החלוקה, לא מכירות גם בירושלים כבירה פלסטינאית. דרור 13:25, 23 יוני 2005 (UTC)
תגיד את זה לעובדי הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים, הם ישמחו לשמוע... טרול רפאים 13:27, 23 יוני 2005 (UTC)
לטרול - עמדת ממשלת בריטניה על מעמדה של ירושלים דרור 13:33, 23 יוני 2005 (UTC)
אני חייב להודות שקראתי את המסמך הבריטי ולא הבנתי מה הם רוצים להגיד, הדבר היחיד שכתוב שם ומשמעותי לעניינו הוא שהקונסוליה לא מוגדר כשייכת לשום מדינה, זה לא אומר דבר... טרול רפאים 14:06, 23 יוני 2005 (UTC)
שוב, אני צריך להסביר ולחדד עובדות. לגבי עובדה 2, אני מסכים כבר שהיא לא נכונה, אם כי לפני מלחמת ששת הימים ערפאת עוד לא היה ראש מדינה או אפילו ראש אש"ף. לגבי עובדה 1,אז מה אם ירושלים הייתה רב תקופת שלטונם של מוסלמים עיר זניחה למדי? דבר זה יכול להוביל לשאלה, אם היא כה קדושה למוסלמים עד כדי היותה ראויה להיות בירת ישות מוסלמית, מדוע לא דאגו לפחות רובם של השליטים המוסלמים להופכה לעיר מרכזית ומפותחת מבחינה פוליטית וכלכלית (לפחות במושגי תקופתם)? ואם, כטענת המוסלמים כיום , היתה ירושלים מאז ומתמיד ראויה להיות בירת ישות מוסלמית, היכן הם היו כל פרקי ההיסטוריה בהם היתה להם הזדמנות? עובדה 1 צריך לציין בהיסטוריה של העיר למעשה (לא כולם שמים לב ל"אין", גם כאשר ה"אין" הוא חשוב)וחשוב עוד יותר לציין זאת במה שקשור לתביעות המוסלמים בימינו על ירושלים. עושה לי רושם, שמטרתו של דרור היא גרירה לויכוחים פוליטיים על מנת להתחמק מעובדות שהקורא בעל השכל הישר יוכל על פיהם לשפוט לבד, וגם הויכויחם הפוליטיים אליהם אני נגרר אינם, אלא רקע להסברת מה שברצוני לכתוב, ושוב ישפוט את העובדות הקורא ישר השכל וההגון כפי שישפוט.

לגבי עובדה 3 יש להוסיף את החשש ממדינות ערב, אם כי ראוי להוסיף בקטע העוסק בימינו שוב את 2 הסיבות האחרות. לגבי עובדה 4, אינני מציע לכתוב במאמר עצמו את המילה "אפליה", אך ברור שלאור הצגת עובדה 4, יש סיכוי סביר שקורא ישר שכל יבין שיש כאן אפלייה מדינית ובין-דתית, מבלי ללוות את עובדה 4 בפרשנות פוליטית. עובדה היא גם שרובן הגדול של מדינות העולם מדברות על מזרח ירושלים כבירת המדינה הפלשתינאית העתידית ואינן מראות כוונות ששגרירויותיהן במדינה זו יעברו בעתיד לעיר אחרת, לצד העדר דיבור על יחס סימטרי כלפי ישראל בירושלים המערבית. חשוב לציין מדינות יוצאות דופן מועטות מהעבר וההוה , אך לציין לגבי שאר המדינות שזהו רובן המכריע. את עובדות 1, 3 ו4 יש להביא, ללא פרשנות פוליטית, במגוון השפות האפשריות, כולל בעברית עצמה, על מנת שלפחות חלק מהאנשים בעולם יקבלו תמונה מלאה יותר לגבי זכותינו על ירושלים המבוססת על עובדות היסטוריות (גם אם נסיבות אוביקטיביות מאלצות אותנו לוותר על חלקים ממנה)ועל מנת שאנו עצמינו לא נשכח עובדות היסטוריות. דומני, כי הבהרתי את דבריי ללא כוונה לכתוב בערך עצמו פרשנות פוליטית מפורשת ותוך התבססות על עובדות , וקבלת תיקון לגבי עובדה אחת שגויה. חבל רק, שיש בויקיפדיה מי שמנצלים דבריפ פשוטים ועובדתיים (למעט העובדה השגויה שקיבלתי את תיקונה) על מנת להפוך את ויקיפדיה לזירת התנצחויות המעלימה עין מעובדות ומכוונות שהבהרתי. Amirpedia 14:01, 23 יוני 2005 (UTC)

לא הבנתי מאיפה הגעת למסקנה האחרונה, זה עדיין בדיון. 14:06, 23 יוני 2005 (UTC)
רוב הדברים כבר נאמרו, ובכל זאת חשוב לי לחדד כמה נקודות:
  1. כפי שכבר נכתב לעיל, עבדאללה ה-1 מלך ירדן נרצח באל-אקצא, ומכאן שהוא ביקר בירושלים. בערך על אש"ף נכתב שהוא הוקם בירושלים (ב-1964), כך שמנהיגים פלסטיניים בהחלט התייחסו אליה כמעין עיר בירה עוד לפני 1967. בין 1948 ל-1967 ירושלים הייתה עיר מוכת-מלחמה, גם בצד הישראלי וגם בצד הירדני. ישראל עשתה מאמצים רבים לשוות לירושלים המערבית מעמד של עיר בירה, אם כי זה היה קשה מאוד כיוון שהיא הייתה עיר-ספר לכל דבר ועניין. לגבי השלטון בירדן, העניין היה מסובך עוד יותר, כיוון שהם נתקלו גם בעוינות כלשהי מצד תושבי העיר. הא ראיה שעבדאללה ה-1 נרצח בעיר.
  2. מידת הטיפוח של ירושלים בתקופת השלטון המוסלמי או הנוצרי נבעה ממידת הקרבה שלה למרכז האימפריה. כשמרכז האימפריה היה בדמשק (התקופה האומיית) העיר טופחה מאוד - למשל, כיפת הזהב המפוארת נבנתה בימים ההם. כשמרכז האימפריה עבר לבגדד (התקופה העבאסית), ירושלים הוזנחה. כשהצלבנים כבשו את ירושלים הם הפכו אותה לבירתם וטיפחו אותה מאוד. כיוון שכך, חשיבותה בעיני המוסלמים עלתה, והם השקיעו מאמץ בכיבושה מחדש. כשהאימפריה המוסלמית החלה להתפורר עקב הכיבוש המונגולי של בגדד, שוב עלתה חשיבותה של ירושלים, כיוון שהיא שוב "התקרבה" למרכז השלטון, שהיה אז השלטון הממלוכי בקהיר. בתקופה העותומנית שוב "התרחקה" ירושלים ממרכז האימפריה (איסטנבול) והוזנחה - אם כי גם בתקופה זו היו יוצאי דופן, כמו למשל עבודות השיקום הנרחבות שערך סולימאן המפואר (הוא זה שבנה את החומות הנוכחיות). כשכבשו הבריטים את הארץ, הם הפכו את ירושלים לבירת המנדט, וטיפלו בה כמו בפנינה. אנחנו חייבים הרבה מאוד לבריטים על המראה של ירושלים היום. בקיצור, הטענה כאילו המוסלמים הזניחו את ירושלים מאוד לא מדויקת, הטענה כאילו הנוצרים הזניחו אותה - פשוט לא נכונה.
  3. הטענה כאילו רוב מדינות העולם אינן מכירות בירושלים כבירת ישראל אינה מדויקת. יש מעט מאוד מדינות שמכירות דה-יורה בירושלים כבירת ישראל, אולם רובן מכירות בה דה-פקטו. זה לא עניין של מה-בכך. היו מקרים בודדים בלבד שבהם סירב מנהיג זר לפגוש מנהיג ישראלי בלשכתו בירושלים (מדי פעם שומעים על אירוע כזה, אבל דווקא הרעש שהוא מחולל מעיד שבד"כ אין בעיה). היו מספר מקרים שבהם משלחות זרות סירבו לבקר במשרדי ממשלה שממוקמים ברחוב סלאח א-דין בירושלים, כיוון שהוא נמצא מעבר לקו הירוק, אבל לא התנגדו להעברת הפגישה לחלק המערבי של העיר. עבדאללה ה-2 מלך ירדן, לעומת זאת, ערך את ביקורו הרשמי הראשון בישראל בתל אביב כדי שלא יתפרש הביקור כהכרה שלו בירושלים כבירת ישראל. לגבי הקונסוליות בירושלים - חלקן (אם לא כולן) היו קיימות עוד לפני 1967, וכיוון שאין הכרה בינלאומית בסיפוח מזרח-ירושלים, הן לא הפכו לסניפים של השגרירויות בישראל, אלא נשארו במעמד של קונסוליות ללא מדינה. אני לא יודע מה היה מעמדן לפני 1967 כיוון שפרט לבריטניה, גם הסיפוח הירדני לא היה מוכר מבחינה בינלאומית. הקונסוליות ממשיכות להיות פעילות כמחווה לפלסטינים, אבל הן לא מואמנות לרשות הפלסטינית. Dror_K 08:27, 2 נובמבר 2005 (UTC)

הסברים על השינוי שערכתי[עריכת קוד מקור]

נא לא למחוק מה שהוספתי (במידת הצורך אפנה לבירור). בכל ערך יכול לקרות שמסיבות שונות נאלצים לחזור פעמיים על אותו משפט, גם אם השתדלתי לקצר. בחיים ישנן גם עובדות, ומתוך הזמן שעבר מאז סיום התגובות לתת הכותרת הקודמת נראה היה לי יותר כי אפשר להוסיף את העובדות ללא פרשנות פוליטית. בין השאר, הסתמכתי בחלק מהתוספות על "לקסיקון פוליטי של מדינת ישראל" של הוצאת כתר. אגב, בסוף התת כותרת הקודמת ניסיתי בהתאם למה שנכתב להיכנס לדיון בפרלמנט ולא ראיתי היכן התקים הדיון (אשמח לקבל הנחיה מדויקת כיצד להגיע לדיונים שונים) Amirpedia 10:44, 25 יוני 2005 (UTC)

לא די בכך שהעלתי את הנושא לדיון בדף השיחה. היות ולא הגעת לקונצנזוס, אין שום אפשרות לקבל עריכתך זו. בוררות היא כמובן אפשרות קיימת, אך לאור ההתנגדות העזה לשינויים שהצעת, איני רואה בה טעם. גילגמש שיחה 10:48, 25 יוני 2005 (UTC)

כתוב בערך בחלק של מעמד חוקי ומשפטי: "הקהילייה הבינלאומית אינה מכירה בהחלת החוק הישראלי ורואה במזרח ירושלים חלק מהשטחים הכבושים, ובשכונות היהודיות שהוקמו בה - התנחלויות. אפילו ממשלת ישראל טוענת בפורומים בינלאומיים כי החלת החוק על השטח אינה סיפוח. אולם בית המשפט העליון קבע כי מזרח ירושלים היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל." ערן 13:24, 23 יוני 2005 (UTC)

יש לך ניסוח טוב יותר? טרול רפאים 13:28, 23 יוני 2005 (UTC)
זה בסדר גמור שזה לא ברור. זה בדיוק מדגים את מצבו הסבוך של מעמדה של ירושלים. אילו היה המשפט ברור, הרי שהיה חוטא לאמת. Magister‏ 14:47, 23 יוני 2005 (UTC)
לדעתי זה בסדר גמור. דרור 14:52, 23 יוני 2005 (UTC)
אפשר לקבל הפניה לטענות הללו מצד ממשלת ישראל, ולקביעה המדוברת של בית המשפט העליון? --conio.h 23:34, 1 נובמבר 2005 (UTC)
לגבי הטענות מצד ממשלת ישראל, זה משו ששמעתי בהרצאה של פרופ' לגאוגרפיה (אורן יפתחאל). אומנם זו לא היתה הרצאה אקדמית, אלא פוליטית, אבל בכל זאת זו ההתמחות של הבן אדם. אני לא מצאתי לזה סימוכין באינטרנט, אבל שים לב לדברי מנחם בגין בדיון על חוק רמת הגולן שמובאים בערך (הדברים לקוחים מפרוטוקול הישיבה בדברי ימי הכנסת) שתומכים במה שיפתחאל אמר. emanשיחה 00:04, 2 נובמבר 2005 (UTC)
הסתירה הזאת מדגימה היטב את ההתפתלות של ישראל בעניין מזרח ירושלים (ורמת הגולן). מבחינת החוק הפנימי בישראל, חוק שבית המשפט העליון מכיר היטב, השטח סופח והוא חלק מישראל. מבחינה בינלאומית, לא רק שאין כל סיפוח, אלא שסיפוח הוא עברה חמורה על החוק הבינלאומי (אמנת ז'נבה הרביעית) ועלול לגרור סנקציות. לפיכך, החוק לא "מספח" את מזרח ירושלים" אלא מחיל את "החוק השיפוט והמשפט הישראלי" על כל "שטח של ארץ ישראל" שלגביו הוציאה ממשלת ישראל צו. רמת הגולן אמנם סופחה לפי חוק מיוחד ולא לפי צו, אבל הניסוח בחוק הגולן דומה מאוד. בכל פעם ששואלים בעולם, איך ייתכן שישראל סיפחה את מזרח ירושלים ונמלטה בלא עונש, באים משפטנים ישראלים ומסבירים שלא בסיפוח מדובר, אלא בעניין מינהלתי-טכני של החלת חוק, שיפוט ומשפט. מובן שבית המשפט העליון שוקל שיקולים אחרים. Dror_K 08:36, 2 נובמבר 2005 (UTC)
את הדברים בערך אני מכיר, אך הם נאמרו דווקא לגבי רמת-הגולן, ואני לא בטוח שההשלכה לירושלים נכונה. אני אשמח מאוד אם אחד מהדרורים שהגיבו כאן(ועושה רושם שמכירים את הנושא) יוכלו לתת הפניה קונקרטית ל"התנערות" כזו של ממשלת ישראל מסיפוח מזרת י-ם. --conio.h 15:05, 2 נובמבר 2005 (UTC)
אומנם הדברים נאמרו בדיון על חוק רמת הגולן, אבל הם מתיחסים לחוק שלפיו הוחל החוק הישראלי במזרח ירושלים, וגוזרים ממנו גזרה. מה שהוא טוען זה שכמו שאז נזהרו מלהשתמש במילה סיפוח, גם במקרה של חוק הגולן יש את אותו המצב. בכל מקרה, יש פה עדות (ולו עקיפה) בנוגע לנושא של החלת החוק על מזרח ירושלים emanשיחה 16:04, 2 נובמבר 2005 (UTC)
אך זהו בדיוק העניין. אני לא רואה את ההתייחסות להחלת החוק על מזרח ירושלים בדברים. בכ"א, גם אם איזה קשר(ואודה לך אם תפנה אותי למילים המסויימות), הפרשנות המוכרת לי היא שסיפוח מז' י-ם נעשה בחוק יסוד: ירושלים, בעוד שלפניו, מצבה של ירושלים המזרחית היה כמו של רמת-הגולן כרגע. --conio.h 17:08, 2 נובמבר 2005 (UTC)
ובהמשך לדברים לעיל, בין השיקולים שבית המשפט שוקל הוא עצם התחולה של אמנת ג'נבה הרביעית על מזרח ירושליים - דבר השנוי במחלוקת ושבית המשפט העליון עוקף מבלי להכריע בו, שכן מדובר בשאלה סבוכה של משפט בינלאומי (מהי המדינה הרלוונטית והעיקרית והאם נוצר מנהג מחייב של מדינות אשר מעלה מנהג בלתי מחייב לדרגת מוסכמה המחייבת אף מדינות שאינן רלוונטיות), ועל כן ישנה מחלוקת אם הסיפוח חוקי או לא. ברור שפורום פוליטי בינלאומי (בית הדין בהאג או עצרת האו"ם) אומרות שהסיפוח הינו עבירה על החוק, אולם המאמרים של המלומדים מחד (בעיקר מאמריו של דינשטיין), ועצם ההתנהגות הבינלאומית מאידך (לא שלחו לפה כוח צבאי כמו שנשלח לכווית לאחר כיבושה על ידי עיראק) מראים שגם בעיני מדינות רבות אחרות בעולם (ובעיקר בעיני ארה"ב) התשובה לשאלת אי חוקיות הסיפוח אינה מוחלטת. דרור 10:03, 2 נובמבר 2005 (UTC)

שאלה קטנה לדרור ולDror_K: מה בלתי-חוקי בסיפוח לפי אמנת ז'נבה? הייתי שרוי תחת הרושם שאין כל בעיה, כל עוד מתממשים תנאים מסויימים(איני בקי בנושא, אבל זכור לי משהו לגבי נתינת אזרחות לאזרחים בשטח המסופח, ואני מניח שזה שהשטח לא היה תחת ריבונות אף מדינה אחרת משמעותי לעניין). --conio.h 15:05, 2 נובמבר 2005 (UTC)

ככל שאני יודע, אמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949 (שנקבעה בעקבות מלחמת העולם השנייה) אוסרת לשנות את המעמד של שטח שנכבש במלחמה או את המעמד של תושביו. הכובש חייב לשמר את המצב המשפטי והדמוגרפי הקיים בעת שכבש את השטח, לדאוג לרווחת תושביו ולאפשר קיום תקין של חיי היומיום, כל זאת עד שייכון שלום וגורל השטח ותושביו יוכרע במשא ומתן. יש ויכוח לגבי הריבונות על שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, הידועים גם כשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה. אין ויכוח לגבי העובדה שישראל כבשה אותו במלחמה. רוב מדינות העולם סבורות שהוויכוח על הריבונות אינו רלוונטי לצורך החלת אמנת ז'נבה הרביעית על השטח. לפי שיטה זו, סיפוח לישראל, הקמת יישובים ישראליים, והעברת תושבים מקומיים אל מחוץ לשטח בלתי חוקיים ומחייבים ענישה. בפועל ענישה כזאת אינה ננקטת מסיבות רבות ומגוונות שתקצר היריעה מלפרט אותם כאן. זאת ועוד - רוב מדינות העולם מכירות דה-פקטו בסיפוח ירושלים, ומסתפקות במחאות סמליות כמו החזקת שגרירויות בתל-אביב (אבל בכל ביקור רשמי עולה המנהיג הזר עם שגרירו לירושלים). בכל זאת, ישראל מהלכת בעניין על חבל דק, בייחוד לאור העובדה שתושבי מזרח ירושלים אינם משלימים עם הסיפוח. Dror_K 20:49, 2 נובמבר 2005 (UTC)
מכיוון שלא הוסבר כאן הסיבה למעמד הבעייתי של השטחים (ועוד יותר של ירושלים) אציין שהנקודה המרכזית היא העובדה כי שטח כבוש לפי פשט האמנה הוא שטח שנכבש ממדינה זרה. מכיוון שאף מדינה לא סיפחה את השטח (פרט לירדן שלא זכתה להכרה בינלאומית) הרי המצב לא מכוסה עפ"י אמנת ז'ינווה הרביעית (כאמור לפחות לפי הנוסח הטקסטואלי שלה). לגבי ירושלים המצב מסובך עוד יותר מכיוון שיש החלטה נוגדת של האו"ם, החלטת החלוקה שקובעת כי ירושלים ובית לחם יהיו תחת שלטון האו"ם, אולם למעשה מאז 1948 לא נעשו צעדים מעשיים לשם כך. טרול רפאים 20:57, 2 נובמבר 2005 (UTC)
יש להוסיף כי אמנת ג'נבה הרביעית לא נוצרה בעקבות מלחמת העולם השנייה אלא בעקבות מלחמת העצמאות הישראלית, ומשום מה מדינות העולם השונות אינן מתייחסות לאמנה זו בהקשרים כגון הכיבוש הסיני של טיבט. ככלל אמנה בינלאומית חלה רק על מדינות המסכימות לה, אלא אם הפכה מנהג שאז היא חלה על כל המדינות הרלוונטיות. מדינת ישראל טוענת כי השטח הינו שטח במחלוקת ולא שטח כבוש, ועל כן אין מדינת ישראל רלוונטית לאמנה, ומשכך אין מניעה שיהיה סיפוח של השטח - עד לתום המחלוקת, שאז יתברר אם אכן מדובר בשטח כבוש או לא. בכל מקרה, למיטב ידיעתי, מדינת ישראל לא חתומה על האמנה. מה גם שעל פי המשפט הבינלאומי לכל מדינה יש זכות להגנה עצמית וזכות לכבוש כל שטח ולהחזיק בו כל זמן שהדבר נדרש לצורך הגנתה (וזה ההצדקה הישראלית לסיפוח הגולן ולחלופין ההצדקה האמריקאית להחזקת כוחות באפגניסטן ובעיראק, או הצדקת נאט"ו לפלוש ליוגוסלביה בזמן המלחמה שם). דרור 12:49, 3 נובמבר 2005 (UTC)
נא לא להתבלבל בבקשה. ראשית, אני לא יודע מאיפה לקחת את הרעיון שאמנת ז'נבה הרביעית נוצרה בעקבות מלחמת העצמאות. ישראל היא עדיין לא מרכז העולם עם כל חשיבותה, וקשה לי להאמין שינסחו אמנה מיוחדת רק בשבילנו. לקהילה הבינלאומית ודאי היו כלים יעילים יותר לטפל בסכסוך. שנית, ישראל חתומה על אמנת ז'נבה הרביעית. כל החיילים הישראליים נושאים פנקסי שבי ודסקיות, על פי כללי אמנת ז'נבה, והמשפט הישראלי בפירוש מתחשב בה. שלישית, רוב מדינות העולם מקבלות את השליטה הישראלית בשטחים שמעבר לקו הירוק, כיוון שמצב המלחמה טרם הסתיים. התביעה מישראל הייתה (ובמידה רבה עודנה) להחיל את אמנת ז'נבה הרביעית על השטחים האלה, ולא לספח אותם לישראל. אין כרגע דרישה חד-משמעית שישראל תפנה את השטחים. ארה"ב לא סיפחה שום שטח מעירק או מאפגניסטן, ואף מדינה של נאט"ו לא סיפחה שטחים מיוגוסלביה. לכל היותר הונהג במקומות האלה משטר צבאי זמני על-פי עקרונות אמנת ז'נבה הרביעית. לסיום, אמנות בינלאומיות לא תמיד מכובדות. סין היא מדינה חזקה והיא יכולה להרשות לעצמה להפר את אמנת ז'נבה בלי שהדבר יעורר מחאות בינלאומיות. עירק לעומת זאת, הפרה את האמנה בצורה בוטה (בכיבוש כווית), והתוצאות לא איחרו לבוא. כשבעירק יהיו מיליארד ומאה מיליון איש עם כוח צבאי, פוליטי ואזרחי כמו לסין, אולי גם היא תוכל לכבוש ארצות באין מפריע. Dror_K 16:14, 3 נובמבר 2005 (UTC)

ערך: היסטוריה של ירושלים[עריכת קוד מקור]

בניסיון לערוך את הערך ירושלים הEXPLORER שלי בקושי זז חרף משקלו של הדף, היסטוריית ירשולים בערך היא יחסית גדולה, לכן אני מציא להפריד אותה לערך נפרד. כך יהיה ניתן לערוך את הדף ביתר קלות וגם זה ייתן יותר כבוד לערך. H2O 08:00, 27 יולי 2005 (UTC)

הצעה מצוינת. גילגמש שיחה 08:04, 27 יולי 2005 (UTC)
או! ידעתי שתקפוץ על ההצעה כמוצא שלל רב.
אבל עכשיו (בעיקר בעקבות המצאת תבנית הערך הראשי, והשימוש הנרחב בה) אני פחות קיצוני בהתנגדותי. אני מוכן לכך שההיסטוריה כמו שהיא תועבר לערך הנפרד, אבל שיישאר פה תקציר שלה (מישוה מתנדב לעשות את הקיצוצים בטקסט?).
בכל מקרה אסור לעקור לחלוטין את ההיסטוריה מהערך. eman 08:46, 27 יולי 2005 (UTC)
זה מובן מעליו. ברור שצריך להשאיר כמה פסקאות בערך הראשי. גילגמש שיחה 10:05, 27 יולי 2005 (UTC)
כמה פסקאות זה פחות מידי. הייתי רוצה כן לשמור על המבנה הקיים, אבל לתמצת כל דבר. אני חושב שאפשר וצריך לצמצם את האורך של החלק ההיסטורי בכ50 אחוז. eman 10:39, 27 יולי 2005 (UTC)
בסדר, לזה בעצם התכוונתי כשאמרתי "כמה פסקאות". גילגמש שיחה 10:42, 27 יולי 2005 (UTC)
ראשית אפתח את הערך, אחר כך נעשה "צימצום הקיים". H2O
דוקא נראה לי שאת פיתוח הערך צריך לעשות כבר בערך החדש, שיתחיל בהעתקה של החלק של ההיסטוריה מפה, ובמקביל פה להשאיר את מה שקיים ולהתחיל לקצץ אותו. eman 13:30, 27 יולי 2005 (UTC)

שבעים שמות לירושלים[עריכת קוד מקור]

זה יפה אמנם, אבל אתם בטוחים שצריך לכתוב את שמותיה של העיר בשבעים לשון בפתיחת הערך? מה אנחנו, מילון רב-לשוני? הלל 23:26, 21 דצמבר 2005 (UTC)

העיר ידועה בכל רחבי העולם, ובכל שפה היא ידועה בשם קצת שונה. השפות העיקריות המדוברות בעיר הן עברית וערבית, אבל יש בעיר קהילות לשוניות רבות, וחשבתי שמן הראוי להביא מבחר מן השמות של העיר בפיהן של הקהילות האלה כבר בראשית הערך. Dror_K 09:50, 22 דצמבר 2005 (UTC)

איפה התמונה של כיפת הסלע?[עריכת קוד מקור]

I just think it´s very strange that an article about Jerusalem doesn´t have a picture of the Dome of the Rock, one of the most emblematic places in the town But anyway, that´s probably sectarianism from this Wikipedia --213.190.195.101 00:21, 29 דצמבר 2005 (UTC). תרגום: מוזר מאוד, אני חושב, שמאמר על ירושלים לא כולל תמונה של כיפת הסלע, אחד המקומות שמסמלים את העיר במיוחד. אבל בכל מקרה, זו כנראה גישה סקטוריאלית מצד ויקיפדיה הזאת.

Naturally, when Jewish people write in Hebrew about Jerusalem, they are inclined to choose pictures such as the Western Wall, and other Jewish sites. However, the Dome of the Rock does appear in the picture that shows the panorama from Mt. Scopus. Dror_K 08:30, 29 דצמבר 2005 (UTC)
תרגום: באופן טבעי, כשיהודים כותבים בעברית על ירושלים, הם נוטים לבחור תמונות כגון הכותל המערבי ואתרים יהודיים אחרים. בכל זאת, כיפת הסלע דווקא מופיעה בתמונה שמראה את הפנורמה מהר הצופים.

השם הלטיני "איליה" וגלגולו בערבית[עריכת קוד מקור]

הוספתי פירוט בנוגע לשם הלטיני "איליה קפיטולינה" שניתן לירושלים על-ידי הקיסר הרומי אדריאנוס. לצורך העניין ניצלתי את הערך בוויקיפדיה האנגלית שעוסק בעניין. נאלצתי למחוק הערה שעל-פיה השם הערבי הישן "אליאא" מקורו בשמו של אליהו הנביא, כיוון שלא מצאתי לה שום ביסוס. בכל המקומות שבדקתי נאמר שמקור השם הזה הוא בשם הלטיני. הערבים זנחו את השם הזה בתוך תקופה קצרה, אבל זו עדות לכך שהוא היה בשימוש בפי תושבי המקום ערב הכיבוש הערבי-מוסלמי. Dror_K 17:32, 10 אפריל 2006 (UTC)

התגלע פירושו התפרץ, בפרט כשמדובר על ריב או מחלוקת. מישהו חשב שמדובר בתקלדה ושינה ל"התגלתה", אבל לא מדובר בתקלדה. דרורK 21:35, 18 אפריל 2006 (IDT)

האם ירושלים נמצאת בישראל?[עריכת קוד מקור]

עבר לשיחת קטגוריה:ישראל: אתרי מורשת עולמית. דוד שי 07:22, 27 אפריל 2006 (IDT)

שחזור - הסברים[עריכת קוד מקור]

אלמוני ערך שינויים (כמובן, בלי לתת כל צידוק או הסבר) ששוחזרו לאחור מהסיבות הבאות:

  1. בפסקה: קדושתה של ירושלים>>באיסלאם: התוספת: "( בו אינה מוזכרת כלל העיר)" מיותרת לחלוטין. שאלת אזכור ירושלים בקוראן כבר נידונה כמה שורות בהמשך.
  2. באותה פסקה: החלפת המילים "הרבה פחות" ב"כמעט לא" (בקשר למידת הכרותם של המוסלמים הראשונים עם ירושלים) אינה מוצלחת. מוחמד עצמו ודאי ידע היכן ירושלים, שאם לא כן לא היה מורה לפנות אליה בזמן התפילה. קשרי מסחר בין מכה לבין ערים אחרות במזרח התיכון התקיימו בימים ההם, ואם נוסיף לכך את העובדה שבחיג'אז ישבו יהודים, נמצא שירושלים בהחלט הייתה מוכרת לתושבי האזור, אבל במידה פחותה. קצת כמו שברן בירת שווייץ מוכרת לתושבי ישראל היום.
  3. כותרת הפסקה "מלחמת העצמאות": השם המקובל על היסטוריונים הוא "מלחמת העצמאות". "מלחמת שחרור" היא בדרך-כלל מלחמה בכובש או מלחמה של עם מקומי בשלטון קולוניאלי. מלחמת השחרור הייתה אמנם גם נגד הבריטים, אבל בעיקר נגד ערבים ונגד מדינות ערב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:39, 27 אפריל 2006 (IDT)

דירוג העיר[עריכת קוד מקור]

לא מצויין דירוגה של ירושלים מ-1 עד 10, בניגוד לערים אחרות.

אם אתה מתכוון לדירוג חברתי-כלכלי, זה מופיע בפסקה לפני "דמוגרפיה". אסף 11:08, 29 יוני 2006 (IDT).

שמות העיר בשפות אחרות[עריכת קוד מקור]

מה זה משנה שמה בבנגלית או ביורובה או ברוסית? ערן 20:43, 16 יולי 2006 (IDT)

אני מניח שזה בשל קדושתה לדתות השונות. בכל מקרה, עניתי לך בדלפק הייעוץ. pacmanשיחה 20:44, 16 יולי 2006 (IDT)
זה עדיין לא מצדיק 10 שפות... אסף 20:45, 16 יולי 2006 (IDT)
כן, עכשיו ראיתי, זה באמת קצת מוגזם...אפשר להעביר להערת שוליים, כמו שעשו ביוסיף סטלין. pacmanשיחה 20:46, 16 יולי 2006 (IDT)
השפות המדוברות בירושלים הן עברית וערבית, אבל יש בה קהילות לשוניות קטנות רבות, והיא נזכרת בכתבים בכל מיני שפות. בכל זאת, אין צורך, לדעתי, לכתוב את שמה בבנגלית או ביורובה. מספיק לציין את שמה בכמה שפות עיקריות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:42, 17 יולי 2006 (IDT)

ערים תאומות[עריכת קוד מקור]

רק שתיים - האמנם?! Harel - שיחה 19:53, 31 באוגוסט 2006 (IDT)[תגובה]

כך גם לפי האנגלית. באמת מוזר...pacmanשיחה 19:59, 31 באוגוסט 2006 (IDT)[תגובה]
נראה לי שצריך להוסיף את מכה ;-) ‏Yonidebest Ω Talk 20:30, 31 באוגוסט 2006 (IDT)[תגובה]