שיחה:ירושלים המאוחדת

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך מעמדה החוקי של ירושלים עם הערך ירושלים המאוחדת.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך מעמדה החוקי של ירושלים עם הערך ירושלים המאוחדת.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית. לדיון



פתיחת הערך[עריכת קוד מקור]

צביה. 1) תודה על פתיחת הערך, איחולינו בהצלחה בעבודת העריכה. 2) כדאי להוסיף את התבנית:היסטוריה של ירושלים בצד שמאל למעלה. 3) בסיום העבודה כדאי לעשות ערך מורחב לכאן מ-היסטוריה של ירושלים#העיר המאוחדת. אבגד - שיחה 15:37, 12 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

אכן אני צריכה את איחוליכם. (בשם מי עוד אתה מדבר, אגב? חחח) תודה. צביה - שיחה 20:25, 12 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
מה לגבי הערך: ירושלים הכבושה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אתה מוזמן לכתוב. צביה - שיחה 20:35, 12 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
צביה. כן, אני מדבר בשם עצמי.., אנונימי: יש כבר את הערך ירושלים המחולקת אם לזה התכוונת. אבגד - שיחה 22:01, 12 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

מתקדם יפה[עריכת קוד מקור]

לגבי גדר ההפרדה. יש ערך מורחב ספציפית על הגדר של ירושלים. הערך נקרא עוטף ירושלים. אבגד - שיחה 01:03, 14 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

האמת שתהיתי אם זה בכלל מתקשר לנושא. נראה לי שאני אבטל את התת נושא הזה ואתמקד בבינאום העיר. מחר אני הולכת למסע צילומים כדי לנסות להעלות בחכתי תמונות רלוונטיות לערך... • צביהלשוחח?משנתי הויקיפדית 09:24, 14 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
מה נסגר עם זה? אבגד - שיחה 00:12, 19 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
שלבתי את זה כעת בפנים. אבגד - שיחה 01:14, 19 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

מעמדה החוקי של ירושלים[עריכת קוד מקור]

לא הייתי אומרת שמדובר בשני נושאים נפרדים. למעשה, מעמדה החוקי של ירושלים מתפצל לגבי חוקיה עצמה (חוק יסור ירושלים כבירת ישראל) ומעמדה החוקי של ירושלים בקרב הקהילה הבילאומית (שלרב רואה אותה כהתנחלות). לפיכך, אולי יותר מתאים לכתוב: מעמדה של ירושלים ותת כותרת: בעיני מדינת ישראל, בעיני הקהילה הבינלאומית. ??? צביה - שיחה 23:02, 18 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

תשים לב שצריך להיזהר מליצור כפילויות בערך עצמו: זה דבר די שכיח בויקיפדיה, וחבל. אם אתה טוען שצריך להוסיף תת ערך על מערב ירושלים, הרי שתת הערך בנייה בירושלים המשוחררת אמור לעבור לתתי הערכים מערב ירושלים ומזרח ירושלים ולהימחק. צביה - שיחה 23:22, 18 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
נכון.מידע כפול זה לא טוב. תני לי כמה דקות. ונדבר. אני מפזר את חלק מהפיסקה זהו במקומות המתאימים. אני רוצה לשמוע מה את אומרת בנידון. אחרי שאסיים. אבגד - שיחה 23:40, 18 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
חן חן על עבודתך, אגב. צביה - שיחה 23:41, 18 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
תודה. זה מגיע בעקבותיך.. בכל אופן, האם המילה "רב" מתאימה? יש אולי מילה יותר טובה? אבגד - שיחה 23:46, 18 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
אין מילה יותר טובה, זאת האמת המרה. עזוב, כולם שונאים אותנו. אגב, בכוונה לא הרחבתי בנושאים מסויימים כמו הרקע ההיסטורי: כאמור, אני שונאת כפילויות. לפיכך עשיתי הפנייה לערך המורחב ובערך פה תיארתי בקצרה את כל הגורמים הרלוונטים לדעתי. אני חושבת שכדאי להוריד את כל התבניות של להשלים. צביה - שיחה 23:52, 18 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
חוץ ממערב העיר, שעל זה אני צריכה להרהר מעט... צביה - שיחה 23:52, 18 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
בוצע בוצע אני ממשיך. אבגד - שיחה 00:12, 19 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
עשיתי באופן שונה, הסרתי את מערב העיר. ראי בפנים מה יצא. אבגד - שיחה 01:39, 19 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

הוספתי מפה[עריכת קוד מקור]

ותצלום לווין. אבגד - שיחה 00:24, 19 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

סיימתי בשלב זה פחות ויותר[עריכת קוד מקור]

אשמח לשמוע ממך צביה מה את אומרת. טשתדל להמשיך בהמשך. --אבגד - שיחה 01:40, 19 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

עשית מצויין, רק הפיסקה של עוטף ירושלים תמוהה למדי: ייתכן וצריך להרחיב על הנושא בתוך הערך, (דבר שאני לא בטוחה שנכון, אגב) אבל היחס של ירושלים לאיזורים שנמצאים שם קשור יותר לגבולות ירושלים או משו כזה. אם היה מדובר בפיסקה ארוכה שדנה בנושא אולי היה מקום להוסיף את זה כהערת שוליים. צביה - שיחה 09:26, 19 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

מה אתה אומר על להציג אותה ישר בפתיח של הערך מצד שמאל? זה גם יסדר את הקומפוזיציה של הערך. צביה - שיחה 11:59, 19 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

הלוואי והיה אפשר. משום מה מסיבה טכנית כל שהיא זה לא הולך. ראי בנסיון שעשיתי. אבגד - שיחה 16:17, 19 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

נוכחות צה"לית?[עריכת קוד מקור]

אין במזרח ירושלים נוכחות צה"לית אלא רק נוכחות מג"ב/משטרה. השוק, הפעילות בשכונות הספר, הטיפול במהומות וכל השאר הם אחריות המשטרה והמג"ב. החבלןאשמח לתגובות משעמם לך? סווג גלקסיות 21:10, 24 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:17, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:17, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:15, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

הערך אינו ניטרלי[עריכת קוד מקור]

מופיעות בו לא מעט קביעות חד ממדיות מבחינה פוליטית, כנראה מפני שהוא מתבסס בעיקר על כתבות מעיתון הארץ וחומרים של עיר עמים בעלי הקו הפוליטי המובהק. הנה למשל הפסקה הזאת: "במשך שנים רבות ישראל נמנעה מיישוב יהודי בתוך שכונות פלסטיניות מתוך תפיסה שהדבר עלול להוביל לחיכוכים מיותרים. אולם, מאז שנות ה-90 השתנתה מגמה זו וגופי השלטון העירוניים והממשלתיים מסייעים להתיישבות מסוג זה. אחד הגורמים המשמעותיים שהובילו לשינוי המגמה הקודמת הייתה האפשרות שירושלים תחולק בעקבות תהליך השלום של שנות ה-90". מהו המקור לטענה הנפיצה הזאת? מסמך של "עיר עמים". סליחה, אבל זה לא רציני. אני גם לא חושבת שערך שעוסק באיחוד העיר צריך להקדיש את רובו ככולו לפערים ולאפליות. יש מספיק מה לספר על ירושלים המאוחדת, ובעיקר על ההיסטוריה של איחוד העיר, מאשר להתבוסס באכלו לי שתו לי. תמרה שיחה 00:18, 10 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

את צודקת. הערך לא נייטראלי, וטוב ששמתי עליו את תבנית השכתוב.
למרות שאת טועה ב 180 מעלות בכיוון ההטיה שממנו סובל הערך. וזה מתחיל בשמו "ירושלים המאוחדת" הערך מדבר על ירושלים מאז 1967, וצריך להיות מכונה בשם מתאים ברוח זו. חוץ מזה זו טענה יורת מסבירה, ו"עיר עמים" מקור רציני ואמין בהרבה מהממוצע אצלנו בערכים כאלה. emanשיחה 00:54, 10 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
לגבי ניטרליות לא אתווכח בעיקר כי אין לי פנאי, אבל ודאי שנתונים על פערים הם רלוונטיים. זה נושא משמעותי, אמיתי, עם מידע ודיווח רב, ומגובה במקורות. כמובן שאפשר להוסיף נושאים אחרים ולהתמקד עליהם, זה לא עומד בסתירה לשום דבר. • צִבְיָהשיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז 15:31, 10 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

התנגדות להצעת "איחוד"[עריכת קוד מקור]

לנושא "ירושלים המאוחדת" יש חשיבות אנציקלופדית לכשעצמו, (אם כי צריך להסיר את הדיווחים המגמתיים של ארגוני השמאל הקיצוניים...).
לכן אין מקום לאיחוד הערך. --בן נחום - שיחה 08:46, 10 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

מירושלים המאוחדת לאיחוד ירושלים. יוניון ג'ק - שיחה 16:55, 26 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]

דו קיום בין יהודים לערבים[עריכת קוד מקור]

חנוכה שמח בורה בורה,
אודה מאוד לחוות דעתך אם לטקסט דלהלן, או לפחות לחלקו, יש חשיבות בערך ירושלים המאוחדת בפסקה חדשה "דו קיום":

בבתי החולים ובבתי המרקחת בירושלים, עובדים יחד רופאים ואחיות יהודים וערבים שמטפלים בחולים יהודים וערבים. גם בתחומי הבנקאות, המסחר והתעסוקה, במרכזי הבילוי וההסעדה, בבתי קפה, בקניונים ואף בגני שעשועים באזורי התפר קיימת מציאות של "ערבוב" בין יהודים לערבים. בעיר העתיקה קיים שיתוף פעולה פורה בין סוחרים וגורמים תיירותיים יהודים וערבים. קבלנים יהודים רוכשים ציוד וחומרי בניין בשכונות ערביות, ויהודים ירושלמים מגיעים לשכונות הערביות לקבלת שירותי מוסך ואף לקניות במרכז המסחרי בסאלח א-דין. הערבים מהווים 66% מפועלי בענף הבנייה ברחבי העיר, 52% מועסקים בענף התחבורה, 38% מועסקים שירותי אירוח ואוכל, 32% בענף התעשייה, וע-20% בענפי הבריאות והרווחה. לפי החוקר מריק שטרן מ'מכון ירושלים למחקרי מדיניות' "שיעורם היחסי של עובדי מזרח העיר בכמה ענפי תעסוקה הפך כוח עבודה זה למכריע בגודלו ובחשיבותו לכלכלת העיר"[1].
מערכות התשתית של מים, חשמל, ביוב וטלפון משותפות לכל חלקי העיר, וכבישים עורקיים ומשניים חוצים את העיר לאורכה ולרוחבה ומקשרים בין כל חלקיה. לצד חברת התחבורה הערבית של מזרח העיר, קווי אגד בכל חלקי העיר והרכבת הקלה משרתים את כלל תושבי העיר בהם רבבות ערבים. בשנת 2017, כ-2,500 יהודים מתגוררים ב"אזורים צפופי אוכלוסייה ערבית" ובמקביל כ-3,500 ערבים מתגוררים באזורים צפופי אוכלוסייה יהודית. בסילואן-עיר דוד לצד פיגועים ואירועים אלימים, התפתחו לאורך השנים ייחסי שכנות בין יהודים לערבים; ילדים יהודים וערבים מתחרים במרוצי בימבות, מתקיימים ביקורי קפה הדדיים והשתתפות בחתונות, רופא מקומי יהודי מטפל באישון לילה בחולה יהודיה ולהפך, ערבים מסייעים לשכניהם היהודיים להקים סוכות ומתבצעת פעילות משותפת מול הרשויות בנושאים מוניציפליים ושיפור התשתיות המקומיות[1].
מרבית התלמידים הערבים בירושלים לומדים בתי ספר שמערכת החינוך שלהם מבוססת על תכנית הבגרות של הרשות הפלסטינית ורק מקצתם לומדים בבתי ספר עירוניים לפי תכנית הלימוד הישראלית (המותאמת לערבים). עם זאת, בעשור השני של המאה ה-21 חל זינוק מ-300 תלמידים במערכת החינוך העירונית לכ-5,000 תלמידים וכ-40% מכלל התלמידים במגזר הערבי בירושלים הביעו רצון לעבור למערכת החינוך העירונית[2].במאה ה-21 שיעור של ערביי ירושלים המבקשים אזרחות ישראלית הולך ועולה. לפי סקר עומק שערך מכון וושינגטון ביוני 2015, רוב של 52% מקרב תושבי ירושלים הערבים "מעדיפים לחיות כאזרחים ישראלים שווי זכויות תחת ריבונות ישראלית" ותוצאות סקר שערך האיחוד האירופי בשכונות הערביות על אודות שביעות הרצון מהרכבת הקלה, החמיאו לפרויקט[1].
לפי נדב שרגאי: "חמאס וגורמים קיצוניים אחרים רואים גם במרקמי החיים המשותפים בין יהודים לבין ערבים בירושלים איום קיומי כמעט על עתידו של "המאבק". הנורמליות וגילויי השכנות שהתקבעו בירושלים לאורך חמישים שנה הפכו גם הם לאויב שיש להילחם בו ולפגוע בו." לכן הרכבת הקלה, בהיותה סמל לשירות משותף עבור יהודים ורבבות ערביים, הפכה מטרה מרכזית לאלימות בתקופת "האינתיפאדה הירושלמית"[1].
תודה בן נחום - שיחה 16:36, 24 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
למה יש עליו מחלוקת? עם מי? בורה בורה - שיחה 16:40, 24 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
אין מחלוקת עם אף אחד (לפחות עדיין איןקריצה), אבל בגלל שיש עלי מגבלה של 5 עריכות לגיליון, אני משתדל להתייעץ לגבי אותן 5 עריכות, ואכניס לערך את הטקסט הנ"ל, או חלקו, רק ככל שהוא בעל חשיבות בעיני עוד מישהו מלבדי.
אז מה אתה אומר בעניין? --בן נחום - שיחה 19:02, 24 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
לך על זה. בורה בורה - שיחה 22:17, 24 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]

בן נחום: אפשר להוסיף גם התייחסות לפיגועים של ערבים תושבי מזרח העיר על ירושלים המערבית. שתי ההתייחסויות לכך עוסקות בנושא קצת בעקיפין. אפשר אולי לשלב מידע על כך בפסקה על הרכבת הקלה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו09:44, 30 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]