שיחה:ישיבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כתוב בערך "הרב סולובייצ'יק". אם הכוונה לרב חיים סולובייצ'יק, כדאי ליצור קישור. אם לא - לתת את השם המלא, כדי למנוע בלבול. דוד שי 21:18, 13 אוק' 2004 (UTC)

לדעתי חסרה התייחסות לאליטיזם בישיבות (במיחד מהזרם הליטאי) המתבטא בין היתר בתחרותיות ותנאי קבלה.

סוגים של ישיבות[עריכת קוד מקור]

כתוב "ישיבה גדולה" היא ישבה המתפצלת לליטאית, חסידית ועוד משהו. האם הכוונה באמת שלכל ישיבה גדולה יש שלוש חטיבות כאלה, או שהמשפט מנוסח לא טוב? קומולוסשיחה בואו לעזור בתערוכה!!! 14:10, 19 ביולי 2007 (IDT)

אכן, הייתה טעות בניסוח המשפט, הטעות תוקנה. --מוטי 13:34, 26 בספטמבר 2007 (IST)

נושא שלם[עריכת קוד מקור]

לפי מיטב הבנתי הנושא הינו שלם ואינו דורש השלמה נוספת. הרחבות תמיד יכולות להתבצע בכיוונים שונים אך לא דרושה כאן השלמה, לדעתי, ויש להסירו מרשימת הערכים הדורשים השלמה. --מוטי 13:22, 26 בספטמבר 2007 (IST)

תבנית ההשלמה מופיעה על הסעיף "ישיבות בימי הביניים" - בפסקה לא מופיע שום דבר, לא ישיבות צרפת ובעלי התוספות, לא ישיבות איטליה, לא ישיבות המזרח. אם יש חור של בערך 1000 שנים, אז הערך בהחלט עדיין זקוק להשלמה. ‏DGtal‏ 13:27, 26 בספטמבר 2007 (IST)

הסרת קטע[עריכת קוד מקור]

הסרתי קטע שכתותרתו המשנית היתה "ראשונים ואחרונים", מתוך הפרק מושגים בחיי הישיבות. הסיבה לכך פשוטה - אין לקטע הזה שייכות לישיבה אלא ללימוד התורה ככלל. להמחשה, דומה הדבר לכתיבת קטע על מכניקת הקוונטים בערך שנושאו הוא צורת הלימוד באוניברסיטאות.

ברי"א 13:39, 26 בספטמבר 2007 (IST)

חבורה[עריכת קוד מקור]

המושג חבורה קצת בעייתי. השתדלתי לנסח בצורה הכי ברורה. אם יש הערות - בשמחה. --ליש בן ארי - שיחה 14:43, 20 באפריל 2009 (IDT)

מוסד לנשים[עריכת קוד מקור]

מוסד ללימוד תורה לנשים הינו "מדרשה" ולא ישיבה. לעניין זה אין קשר בפסקה העוסקת בתיאור המושג ישיבה. לכן קתי את האמור. Ysh - שיחה 22:15, 21 באפריל 2009 (IDT)ysh

למה לומר שמקומות לימוד התורה של נשים אינן ישיבות? למעט טיעון היסטורי-פאסיבי, כי 'כך היה' - האם יש מניעה להגדיר את המדרשות כישיבות של נשים לעומת ישיבות של גברים? Kalman - שיחה 15:54, 2 באוגוסט 2011 (IDT)
יש הבדלים בסגנון ובחומר הלימוד בין ישיבות למדרשות, אבל ברובד הבסיסי ביותר מדובר במוסדות דומים מאוד. ‏DGtal‏ 15:58, 2 באוגוסט 2011 (IDT)
אפשר להבין מכאן שאם במדרשת בנות יחליטו להעתיק את סדר היום של ישיבת הסדר או ישיבה גבוהה אז השם שלה יהפוך לישיבה? Kalman - שיחה 22:53, 2 באוגוסט 2011 (IDT)
לא. כבר התקבע ההבדל הסמנטי בשם בין מוסדות לבנים ולבנות, לפחות במגזר הדתי בישראל, אבל יכול להיות שבחו"ל או בזרמים אחרים זה אחרת, בטח ובטח ש"ישיבה חילונית" לא מיועדת דווקא לגברים. ‏DGtal‏ 23:09, 2 באוגוסט 2011 (IDT)
מה שמעלה את השאלה - למה אין משפט על "ישיבה חילונית" כמו שיש על שאר סוגי הישיבות... מה גם שקלעת לסיבה ששאלתי - פגשתי מישהו שדיבר על לימוד מעורב של גברים ונשים בישיבה אורתודוכסית בארה"ב. כמו שאמרת - בארץ הסמנטיקה מאוד שונה... Kalman - שיחה 23:14, 2 באוגוסט 2011 (IDT)

יצירת קטגוריה ישיבה גבוהה[עריכת קוד מקור]

אינני יודע היכן מתאים לכתוב הצעה זו. אך, נראה לעניות דעתי ליצור קטגוריה של ישיבות גבוהות. (אינני יודע לעשות דבר זה). שקדימון - שיחה 16:46, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

משגיח קטן[עריכת קוד מקור]

הכינוי של משגיח קטן, אצל בחורי הישיבות הוא מק"ק, היינו משגיח קטן קטן, ויש אומרים משגיח קצת קטן.אברהם ג - שיחה 10:41, 22 בינואר 2010 (IST)

להעיר 2 הערות 1 שכתבתם שבישיבות לומדים אחר התפילה מקרא או הלכה ,2 שבכל הישיבות יש לימוד מקרא זמן מסוים אולי זה נכון לגבי רוב הישבות אך לא לגבי כולם דוגמא הישבה בה אני חוסה חברון המפורסמת אומנם יש תלמידים רבים שעושים זאת אך אין זה מסדרי הישיבה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כיום רוב הישיבות לומדים בהם הבחורים בצורת הניתוח והעמקה שבה למדו ראשי ישבות ליטא שהיא בעיקר ברור והגדרת אלמנטים והמתודולוגיות בסוגיא(סוגיא הינה הנושא העיקרי שעליו סובב הענין בגמרא) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רשימה של כל הישיבות[עריכת קוד מקור]

אני חושב שיש להכין רשימה של כל הישיבות, כמו שיש בויקיפדיה האנגלית, ראה כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_yeshivas . אני חושב שהדבר הטוב ביותר לעשות יהיה לעשות מאמר נפרד בשם "רשימה של ישיבות", הכולל תרשים עם כל הישיבות בסדר אלפביתי, ובעמודות אחרות לכתוב את סוגי הבחורים ההולכים שם (ליטאים, חסידים, ספרדים, אמריקאיים כו'), סוג הישיבה (לסתם בחורים, לבעלי תשובה וכו'), וראשי הישיבה. כבר הכנתי תרשים כזה; אני רוצה לדעת המחשבות של אנשים בעניין. תודה.

רשימות אינן נפוצות בוויקיפדיה העברית. בדרך כלל עדיפה קטגוריה (או קטגוריות). דוד שי - שיחה 07:40, 25 ביולי 2011 (IDT)

טעות לשונית או השמטה[עריכת קוד מקור]

"שלוש הישיבות הגדולות בישראל הן ישיבת מיר בירושלים - 6,000 וישיבת פוניבז' בבני ברק - 1,000 תלמידים" ומה הישיבה השלישית? 80.74.111.178 21:19, 19 בפברואר 2012 (IST)

כנראה שמתכוונים לישיבת לייקווד טישיו - שיחה 21:21, 19 בפברואר 2012 (IST)

ממתי התחילה הישיבה[עריכת קוד מקור]

בהתחלה הובא שיעקב התחיל את הישיבה... במדרש מובא שאברהם אבינו זקן ויושב בישיבה של שם ועבר

ילקוט שמעוני תורה פרשת חיי שרה רמז קד 

רבי חמא בר חנינא אמר מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם, היו במצרים ישיבה עמהם שנאמר לך ואספת את זקני ישראל, במדבר ישיבה עמהם שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, אברהם זקן ויושב בישיבה היה שנא' ואברהם זקן, יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ויהי כי זקן יצחק, יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ועיני ישראל כבדו מזקן, אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו, מהו המושל בכל אשר לו המושל בתורת רבו, הוא דמשק אליעזר שדולה ומשקה תורת רבו לאחרים, ואברהם זקן זה אחד משבעה מופתים (כתוב ברמז ע"ז):

 31.210.191.87 23:35, 19 בספטמבר 2012 (IDT)ישראל31.210.191.87 23:35, 19 בספטמבר 2012 (IDT)

לא אובייקטיביות המאמר[עריכת קוד מקור]

בעניין לימוד הקבלה יש טעות, לא מוזכרים ישיבות חב"ד וברסלב וחוץ מזה, לא מוזכרים כלל ארגונים המלמדים קבלה על דרך האמת של בית אשלג, המאמר נכתב ע"י אדם לא בקיא ולא אובייקטיבי 194.90.66.1 08:43, 12 באפריל 2013 (IDT)

אם אכן מלמדים קבלה ממש בישיבות חב"ד וברסלב אתה מוזמן לציין זאת. ארגונים ללימוד קבלה לא מוזכרים מסיבה פשוטה - הערך עוסק בישיבות, ואלו לא ישיבות. ‏DGtal‏ 08:52, 12 באפריל 2013 (IDT)

בישיבות חב"ד, כהשקפה, לא לומדים קבלה כלל. לידיעתך, לא כל גדולי ישראל הסכימו כי דרך לימוד הקבלה של בית אשלג היא "דרך האמת", כדבריך, וד"ל. (יוסי שיק - שיחה 06:51, 23 במאי 2013 (IDT))

ניתן לקשר ערך יתום לערך זה[עריכת קוד מקור]

תומכי תורה

195.60.232.147 18:05, 3 באפריל 2016 (IDT)

מושגים -ריתחא דאורייתא[עריכת קוד מקור]

נרו, לא ירדתי לסוף דעתך; מחקת ריתחא דאורייתא כי יש גם מחוץ לישיבות. מה עם "בן תורה" ו"עיון" ו"בקיאות" ו"שיחה" ו.... נא באר! יש לי עוד כעשרה מושגים דומים, ואולי יותר, ואין לי כל כוונה להתמודד עליהם אחד אחד. אלך בשמחה לפי כל כלל שתכתוב, אבל שיהיה כלל אחיד.. בר דעת - שיחה 14:16, 28 במאי 2017 (IDT)

בן תורה מוגדר כבחור ישיבה. שיחה - כמובן שייכת קודם כל לעולם הישיבות. עיון ובקיאות הם ממש מושגי יסוד בעולם הישיבה, בתור המגדיר של הסדרים, בניגוד לריתחא דאורייתא. לדעתי ריתחא דאורייתא אינו מושג יסוד גם מחוץ לעולם הישיבות. נרו יאירשיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ז • 14:33, 28 במאי 2017 (IDT)

מספר התלמידים בכל ישיבה[עריכת קוד מקור]

נרו יאיר, ביקורת, קיבלתי קישור מעניין לרשימה מפורטת של משרד החינוך של כל ישיבה וישיבה עם מספר התלמידים על פיה הישיבה מתוקצבת. לפני הקישור כמה נקודות שצריך לשים לב: א. מדובר רק בבחורים מעל גיל 18. כמעט בכל ישיבה יש בנוסף גם תלמידים מתחת גיל 18 שמתוקצבים דרך סעיפים אחרים, ולעיתים דרך מוסדות אחרים. הם אינם ברשימה. ב. ברשימה יש עמודה שנקראת "סוג לימוד", וזה משמעותו: סוג לימוד "300" זה בחורי ישיבה. "600" ו"605" זה אברך כולל יום שלם, "700" "705" "720" ו"725" זה אברכים חצי יום. ג. לעיתים יש מוסדות שמפוצלים לכמה כתובות, והמשמעות של זה היא כמה ישיבות, למשל בישיבת "ארחות תורה" רשומים גם התלמידים של תורה בתפארתה, אבל מפוצלים לכתובות המתאימות. ד. הרשימה משנת 2017. להלן הקישור.-מוישימישיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ח • 10:24, 9 ביולי 2018 (IDT)

כל הכבוד! זה יכול לתת לנו סוף סוף אינדיקציה לסדרי גודל, גם אם לא דיוק מוחלט כפי שהערת. ביקורת - שיחה 11:10, 9 ביולי 2018 (IDT)
מקאפי זיהה שם וירוס. רמי (ידע בסיסי), Tshuva, Kotz, Mysterion, CodeGuru, Dovno, רונאלדיניו המלך, Zardav , JewHyperבעלי הידע במחשבים, מה דעתכם? נרו יאירשיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ח • 12:16, 9 ביולי 2018 (IDT)
שירות virustotal לא מזהה בקובץ בעיה.-מוישימישיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ח • 14:07, 9 ביולי 2018 (IDT)
בקובץ האקסל אין בעייה. מה ההודעה של מקאפי? יתכן שהוא מזהה באתר עצמו קוד זדוני. על כל פנים אמצעי ההתראה שלי שמרו על שקט. אילן שמעוני - שיחה 22:23, 9 ביולי 2018 (IDT)
כשאני מנסה להוריד (לא קודם לכן), מקאפי web advisor מתריע על security alert וכותב שעלולים להיות שם וירוסים, רוגלות או תוכנות בלתי רצויות אחרות. פעם ראשונה שאני נתקל בזה, בשגרה הוא סורק כל קובץ שאני מוריד מהרשת ומאשר אותו. משתמש:אילן שמעוני, איזה אמצעי יש לך? אתה חושב שעליי להתעלם מההתראה? נרו יאירשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 11:20, 10 ביולי 2018 (IDT)
אם אתה משתמש בכרום ומעדכן אותו באופן קבוע - כן, אתה יכול להתעלם מזה. קשה מאד לפרוץ לכרום. בקובץ עצמו לא קיימת בעייה, והאתר כנראה קיבל מוניטין שלילי מפני שהיו איתו בעיות בעבר. בעיקרון אתרים זדוניים יכולים להיות אתרים תמימים שפרצו אליהם והשתילו בהם קוד זדוני. אם תצעד למקום כזה בעיניים עצומות - נאמר עם אקספלורר שלא עודכן שנתיים - אז בודאות תידבק. באופן כללי מקאפי אנטיוירוס לא מבריק במיוחד... אילן שמעוני - שיחה 12:25, 10 ביולי 2018 (IDT)
תודה. אם כבר הגענו לזה, איך בכלל הגיע המקאפי לדפדפן שלי? לא זכור לי שהתקנתי. נרו יאירשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 13:17, 10 ביולי 2018 (IDT)
אם אני לא טועה תוכנות אדובי "דוחפות" מקאפי בהתקנה.-מוישימישיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 16:02, 10 ביולי 2018 (IDT)
  1. ה-web advisor הוא אכן כלי להערכת מוניטין של אתרים באופן כללי.
  2. ממש לא נכון שמי שגולש עם כרום מוגן. ודאי שתוספי הדפדפן (plugins) למשל עשויים להיות פגיעים גם כשהדפדפן מעודכן.
  3. אני לא חושב שהרשימה של משרד החינוך. אולי של משרד הדתות. תלמידים במסלול הסדר למשל, אינם נכללים בה, ואולי יש חוסרים נוספים.
  4. כמו שעל אגרון אנחנו לא מסתמכים, אף שהוא בוודאי אמין, כל שכן שאין להסתמך על הנתונים האלו, שגם כן לכאורה גנובים ממאגר מידע ממשלתי ובנוסף לא ברור לנו מה בדיוק הם באים לתאר. בברכה, גנדלף - 00:21, 15/07/18
1. מדבר אכן ברשימה של תקציב "משרד הדתות" ההיסטורי, שהיום מסונף למשרד החינוך. 2. מאיפה נלקחה הקביעה שמדובר ברשימה גנובה? אתר "מידע לעם" שמציג את הרשימה מופעל על ידי גופים מכובדים כמו למשל העין השביעית, הסדנא לידע ציבורי, התנועה לחופש המידע. אני בהחלט מאמין שהמידע הזה ניתן להשגה בפניה פשוטה למשרד החינוך, כמו נתונים אחרים בנושא.-מוישימישיחה • ג' באב ה'תשע"ח • 02:27, 15 ביולי 2018 (IDT)

ארכז פה קצת נתונים מתוך הרשימה על המוסדות הבולטים בישראל: על פי הרשימה, בחורים מגיל 18 בלבד: בישיבת מיר (סניף ירושלים בלבד) ישנם: 2072 בחורים, 4232 אברכים. בכולל עטרת שלמה יש 1959 אברכים. בישיבת חברון יש 1149 בחורים. בכולל יששכר באהליך ישנם 1474 אברכים. בישיבת תושיה בתפרח יש 713 בחורים. בישיבת פוניבז', אצל הרב כהנמן ישנם 1061 בחורים. אצל הרב מרקוביץ' ישנם: 639 בחורים. בישיבת כנסת יצחק חדרה ישנם 374 בחורים. בישיבת ארחות תורה ישנם 445 בחורים, בישיבת תורה בתפארתה ישנם 354 בחורים. לכל ישיבה יש להוסיף מספר מסויים של תלמידי שיעור א' ולפעמים גם שיעור ב' שאינם בני 18.-מוישימישיחה • ג' באב ה'תשע"ח • 02:44, 15 ביולי 2018 (IDT)

הנתונים אינם מטעם אתר "מידע לעם", שהוא בסה"כ פלטפורמה להעלאת מידע שנמסר על ידי "עמותות ופעילים".[1] המסמך הנ"ל הועלה על ידי "גיא זומר" שלא כותב דבר על מקור המסמך או על עצמו, למעט את כתובת הג'ימייל שלו. אני מאמין שהנתונים בעיקרם אותנטיים, אבל זה מקור מידע לאנציקלופדיה? בברכה, גנדלף - 03:42, 15/07/18
אני סבור שזה אמין. נרו יאירשיחה • ג' באב ה'תשע"ח • 11:31, 15 ביולי 2018 (IDT)
אמנם זה מורכב, אבל ניתן לבדוק את אמינות הרשימות על ידי ניתוח והצלבה עם נתוני התקצוב של כל מוסד שהם גלויים ומפורסמים יותר. אם כי עדיין הרשימה עוברת שינויים כל 3 חודשים בערך, ולכן זה לא יהיה מדוייק לחלוטין.-מוישימישיחה • ג' באב ה'תשע"ח • 14:02, 15 ביולי 2018 (IDT)
אני רואה כעת שהועלה שם באתר גם מסמך רשמי של משרד החינוך שלכאורה מאשר את הרשימות. כאן.-מוישימישיחה • ו' באלול ה'תשע"ח • 22:05, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

בית מדרש פתוח[עריכת קוד מקור]

בית מדרש פתוח נחשב לישיבה? באיזה הקשר? אם כל מקום בו לומדים תורה נחשב לישיבה, אז יש להפנות את הערך "בית כנסת" ו"בית מדרש" לערך זה. מחפץ בחיים - שיחה 17:20, 29 ביולי 2019 (IDT)