שיחה:ישיבת תורה בתפארתה

חשיבות

1. זו לא ישיבה בת שנה. זו ישיבה בת 25 שנה. ישיבת כנסת יצחק התפלגה, וחלק ניכר מהישיבה, עם רוב צוות הישיבה פתח את הישיבה.
2. נושא הוותק בישיבות הוא בעצם בס"ה קריטריון לרצינות. אין הבדל בחשיבות של ישיבה של שנה לישיבה של 5 שנים. רק מה, כל אחד יכול לפתוח ישיבה, שאחרי שנתיים תיסגר מחוסר ציבור לעניין. הקריטריון של ותק או מספר בחורים מוכיח שזה מוסד רציני. אם כן, בהתאם למצבה, מקורה, מי שעומד מאחוריה, שיעור א' שקיבלה, צוות מנוסה, אין ספק לרצינות שלה, ואין הבדל בינה לשאר הישיבות בקטגוריה.
3. וכן, גם הבאזז.

בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם מדובר בחלק מישיבת כנסת יצחק (חדרה) יש להקדיש פיסקה בערך הנ"ל, לא להקדיש ערך נפרד. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:34, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

מדובר בישיבה בולטת מאוד בציבור החרדי, מכיון שעומדת בחסותו הישירה של הרב שטיינמן. די בכך עבור חשיבות הערך.

בנוסף, אופן יצירתה - כאנטי-תזה לישיבת כנסת יצחק (חדרה), הוא דבר נדיר ביותר, ועל כן מגביר את החשיבות. --בן נחום - שיחה 17:55, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

אז אתה מסכים שמדובר בישיבה בת פחות משנה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:12, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

מדובר בישיבה שהוקמה על ידי קבוצת פורשים מישיבת האם בחדרה, לפני מספר חודשים בלבד. זה לא מספיק בשביל ערך עצמאי. המידע עליה ועל הרקע להקמתה מובא בקטע שלם בערך של ישיבת האם. גרש - שיחה 18:23, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

דיון על ישיבה עם 250 תלמידים (מעל 100 למחזור) כשקיימים ערכים עם עשירית במספר זה מגוחך. ציון הלוי • שיחה • ל' באב ה'תשע"ד 23:26, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

עם כל הכבוד, ויש כבוד, זו עדיין ישיבה בהתהוות ובהתגבשות. הישיבה מורכבת מהקבוצה המייסדת שפרשה מישיבת האם לפני חודשים ספורים + המחזור החדש של שיעור א' שמונה עוד כמאה תלמידים. רק לפני תקופה קצרה התמנה לה ראש ישיבה; רק היום היא עברה ממקומה הקודם באשדוד למקום חדש באלעד. הישיבה עוד לא התבססה, הכל עדיין בתוך התהליך של ההקמה וההתייצבות, הכל עוד בוסרי. רק לשם הדוגמא: ישיבת שערי שמועות צברה ותק יחסי, ומוניטין טובים, וכמות נכבדה של תלמידים - ועם כל זאת היא לא הצליחה לשרוד הצבעת מחיקה. סבלנות - זה שם המשחק. גרש - שיחה 00:34, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

לתשומת לבכם, ישיבת גרודנא באר יעקב, שהתפצלה מהישיבה באשדוד לפני כמעט 15 שנה, אין לה ערך נפרד והיא מוזכרת בתוך ישיבת גרודנא. ואפשר גם לרשום את תורה בתפארתה בתור חלק ממוסדות "אורחות תורה" כמו בבאר יעקב - פוניבז'. אותו מנהל אותו כסף. ישיבישער 1 - שיחה 12:57, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

לישיבישער 1: זה שחסר ערכים לא ימנע כתיבת ערכים אחרים. ציון הלוי • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ד 10:28, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

מאבקים

לא אהבתי את ההגדרה היו מאבקים בין אנשי הצוות והבחורים יש למישהו הגדרה מעודנת ומשקפת יותר? אולי מתחים? ויכוחים? חילוקי דעות חריפים? מקוה לטוב - שיחה 15:01, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

מלחמת עריכה

נפתחה כאן מלחמת עריכה בין גרש ל- 93.173.235.116 (אגב, חבל שאינך פותח חשבון משתמש) למיטב ידיעתי זה הנצחה של גירסה משונה ומוטה שקיימת בערך ישיבת כנסת יצחק (חדרה) אני לא התערבתי שם כיון שאני מאמין שזה נושא רגיש וזו גרסה די ותיקה שם ואני משתמש חדש ולא רוצה להלך בגדולות ממני, אך דומני שזה יהיה לא הוגן להנציח גם כאן בערך את הגירסה שקיימת שם כיון שכל מי שמכיר מעט את הסיפור יודע שלא אלו הם פני הדברים. וזה שהגירסה שם אינה נכונה לא אומר שצריך בעקבותיה לשבש גם כאן. מקוה לטוב - שיחה 09:29, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מסכימה, הגרסה פה מוטה, כביכול אומרת שהרב ארנברג הוא נייטרלי וצדיק תמים, ובגלל שלא תמך במפלגה, פירקו לו את הישיבה. האמת רחוקה מכך, ראש הישיבה והמזכיר שלו היו מעורבים בפלג, אשמח לשמוע הצעות לניסוח--יעלי 1 - שיחה 14:38, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

כרגיל, יש צורך במקורות. קרוב לוודאי שיש שתי גירסאות, ועלינו להביא את שתיהן, אבל על סמך מקורות. נרו יאיר • שיחה • ז' באלול ה'תשע"ד • 23:43, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

מה הפירוש 2 גירסאות. אם אביא הקלטה שלו שאומר להצביע עץ או לעשות הפלס, עדיין תחשיב את זה כ-2 גירסאות?

בא נדבר תכל'ס, ראה את הגירסה שלי, והבע את דעתך על השינויים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנא הצג את הגירסה שלך. בדרך כלל בנושאים שנויים במחלוקת גם כשיש עשר הקלטות עדיין יש ויכוחים. על כל פנים - ודאי שצריך לשמוע גם את עמדת גרש או כל מי שירצה לחלוק. נרו יאיר • שיחה • ז' באלול ה'תשע"ד • 23:57, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

הגירסה היציבה בערך.

ממש אין לי חשק להיכנס ללכלוך הזה, אבל מן הסתם קראת את החוברות שהוציאו פורשי הישיבה. הסיפורים שמופיעים שם (ורבים שלא מופיעים שם), הם אלו שעמדו אצל הרב שטיינמן חודשים ארוכים עד שהחליט על המהלך.

מלבד זאת הגד נא לי, האם למשל ראש ממשלה יכול להגיד כי הוא לא מתערב בנוגע לפעולה בעזה, שעה ששר הביטחון שלו פותח במלחמה? כיצד יכול להיות ראש הישיבה אובייקטיבי ולא מתערב, כשמשגיח הישיבה מדבר ופועל בצורה החריפה ביותר לטובת המפלגה? האם בעלים של מפעל יכול לומר שהוא אובייקטיבי לגבי פיטורי עובדים שעה שאחראי כוח אדם מפטר עובדים? זו בושה לאינטילגנציה של קוראי ויקיפדיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ואחר כך אתה כותב שאני "נחרץ"? אתה ממשיך בשיטה של ביטויים כמו "בושה לאינטליגנציה" לפני שמבינים מה בדיוק אתה רוצה. על מה הוויכוח? האם לכתוב שבמשך שנתיים היו חיכוכים? או מהי עמדת הרב ארנברג? לא, לא קראתי את החוברות. אני מניח שהרב ארנברג לא במחנה של הרב שטיינמן, ועדיין יכול להיות שיש הבדלי גוונים בינו ובין המשגיח, זה לא מקביל לשר ביטחון שפותח במלחמה על דעת עצמו (דבר שאין לו סמכות לעשות). נרו יאיר • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ד • 01:11, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

ביקשתי ממך לבדוק בעצמך על מה נסוב הויכוח. הרי בסופו של דבר אתה תכריע. בבקשה תחווה את דעתך על הגירסה הישנה. לאחר מכן אמשיך (או שלא) בגוף העניין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראיתי את הגירסה שלך, זה לא מספיק. האם זה הכרחי לנהל עכשיו דיון מקדים בשאלה מה בעצם הוויכוח? אין אפשרות שתבהיר לי את השאלה הזאת מנקודת מבטך? נרו יאיר • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ד • 01:29, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

כפי שכתבתי לגרש, אני לא רוצה להתעסק בזה בכלל. מבחינתי אני רוצה שיהיה כתוב כמה שפחות וכמה שיותר נקי (וביקשתי זאת מגרש, שיציע ניסוח פושר). אין לי עניין לדחוף בכוח לערך מי אמר מה. מבחינתי מספיק ניסוח שמספר על חיכוכים בתוך הצוות ובתוך הבחורים ולא מדבר על אישים ספציפיים. הפרט שחשוב לי בגירסה הישנה זה שהיו חיכוכים בתוך הישיבה במשך שנתיים, שבסופו של דבר הביאו למצב שלא היה שייך להמשיך יחד. אם אתה לא רוצה להביע דעה לפני שתשמע מה גרש אומר, נחכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קודם כל נצא מתוך הנחה שהרב ארנברג אכן משתייך באופן כללי למחנה של הרב אוירבך, וכל השאלה היא כיצד הוא התנהל וניהל את ישיבתו בנסיבות המורכבות שהציבור ליטאי נקלע אליהן. יש שלוש אפשרויות: אחת, הוא קבע שהישיבה צריכה לשמור על קו נקי מפוליטיקה ומהתערבות במחלוקת, ובעצמו נמנע מלהצהיר הצהרות תמיכה פומביות ברב אוירבך. שתיים, הוא איפשר לפוליטיקה הליטאית הפנימית להשתלט על סדר היום בישיבתו, תוך שהוא עצמו מביע בגלוי את תמיכתו ברב אוירבך. שלוש, הוא לא הסתפק בהשתלטות הפוליטיקה הליטאית הפנימית על סדר היום בישיבתו ובהבעת תמיכה גלויה ברב אוירבך, אלא הוא עוד הקהיל קהילות והטיף בעצמו למען הרב אוירבך בקרב תלמידי הישיבה שלו.
כעת, הבה ננתח את האפשרויות באופן מושכל והגיוני. אני מניח שאין חולק שהאפשרות השלישית אינה קיימת. מה נשאר? האפשרות הראשונה או השנייה. ובכן, הוא עצמו הצהיר מעל כל במה, כולל במסגרת נסיונות הפשרה אצל הרב שטיינמן (וכולל בהקלטה שלו בשיחה בישיבה המובאת בקישור שבערך על ישיבת חדרה), שהישיבה כישיבה אינה מתערבת ואינה עוסקת בקלחת הפנים ליטאית. יתר על כן, במסגרת אותם נסיונות פשרה היה מדובר שהוא יצהיר שהישיבה נאמנת לרב שטיינמן. זאת ועוד, הוא חתם בבחירות הכלליות לג', בניגוד לדעת הרב אוירבך (שצירף את חתימתו רק לאחר מכן). ובכלל, כל ראש ישיבה יש לו את האינסטינקט הבריא לעשות הכל כדי לשמור על שקט תעשייתי ולא לאפשר לתלמידיו להתבוסס במדמנה ולגרום להתססה. לכן, מכל האמור, האפשרות המסתברת וההגיונית היא הראשונה. עם זאת, אכן, העובדה ש"ראש הממשלה" אינו עוצר את "שר הביטחון" שלו מלפעול בניגוד להוראות, והעובדה שהוא עצמו נמנע מלהביע תמיכה בדגל התורה - די בהן כדי להטיל עליו אחריות, וזה בדיוק מה שנכתב בערך!
את כל זה כתבתי רק למען הניתוח האינטליגנטי. האמת היא שגם מבחינתי אין כל צורך להיכנס לרזולוציות הללו, ודי לציין את העובדה באופן כללי שהפילוג נעשה בעקבות הזדהותם של בכירי רבני הישיבה עם מפלגת בני תורה. לגבי החיכוכים - זה כבר כניסה מיותרת לרפש. כבר ציינתי בדף שיחתי את הדברים הבאים: "הרב שטיינמן והרב קנייבסקי התבטאו ופעלו נמרצות נגד מוסדות ואנשים מצביעי בני תורה באשר הם, גם כנגד כאלה שלא הוציאו הגה מהפה שלהם ולא רק כנגד כאלה שפעלו ו'הקהילו קהילות'. כך לגבי ההוראה להוציא אברכים מצביעי עץ מהכוללים (או לחילופין שיחתמו על הצהרת נאמנות והבעת חרטה, כפי שנכתב בטופס ההוא שחולק לאברכים), כך לגבי יצירת רשימות 'לבנות' ו'שחורות' של ישיבות (כשמספיק שאחד הר"מים 'נגוע' בהשתייכות למחנה הנגדי - כדי לפסול את כל הישיבה) וכך לגבי שליחי ציבור ועליות לתורה וקבלת ילדים לת"תים וכו' וכו'. אז מה זו ההיתממות לגבי ישיבת חדרה והטענה שההתנגדות הייתה רק בגלל 'המאבקים הפנימיים' (או בניסוח עדין: 'חיכוכים')?". ואוסיף ואומר: לפי התבטאויותיו ופעולותיו של הרב שטיינמן, כוונתו ומטרתו מלכתחילה היו לגרום לסגירת ישיבת האם בחדרה לגמרי. זה לא כל כך מתיישב עם העניין של 'חיכוכים', כי אם זו הייתה הבעיה היה ניתן מלכתחילה לפתור אותה על ידי יצירת מסגרת חלופית לאלו המשתייכים למחנה הרב שטיינמן, בלי כל הנסיונות המאומצים לסגור את הישיבה בחדרה. גרש - שיחה 02:42, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

גרש, כיצד ניתן לענות לך כשאתה לא קורא דברי אחרים? אם רק אכתוב שאין פרט בתגובה שלך שלא מרוח בספקולציות מחבליות, תזדעק על אד הומינם. אבל אתה לא זוכר מה היה בחתימות, אתה קובע מה הרב ארנברג עשה על סמך הצהרותיו או על סמך מה שמשתלם לו, והכי גרוע, אתה קובע ספקולציה שהרב שטיינמן רצה לסגור את חדרה וקובע עוד ספקולציות על סמך זה. בתכל'ס, כל הוויכוח הוא לגבי המשפט על הרב ארנברג? כתבתי שזה לא משנה לי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גרש יקר! העובדות שאתה מציג אינן מדויקות בלשון המעטה, ואני מסנגר עליך שאתה ניזון משמועות. ולעצם הענין, ה"עובדה" שאתה ציינת שהרב ארנברג חתם להצביע ג' לפני שהרב אוירבך חתם אינה נכונה, וזה אכן היה אחד ממקורות המתח בישיבה, הוא פרסם מכתב תמיכה בהפלס בו ביום שהרב אוירבך חתם (אחרי ההסכם עם גור) ואם תלך להסטוריה, נערכו לפני הבחירות כינוסים לבוגרי הישיבה בב"ב י-ם ומודיעין עילית, ולפחות בשנים מהם דיבר החברותא של הרב ארנברג בשמו שיש לתמוך בבני תורה, ואם תלך אחורה יותר, היה מכתב נגד הגיוס שהוחתם ע"י אנשי הפלס ופורסם רק בו והרב ארנברג חתם עליו, וכן באיסרו חג שבועות שהיתה ההפגנה המפורסמת שנערכה ע"י אנשי הרב אוירבך והעדה החרדית בכיכר השבת, ההוראה בישיבה היתה לצאת, ובו בזמן שהיו מתוך הישיבה שרצו לארגן הסעה לביתם לאותם שאינם מעוניינים לנסוע להפגנה אלא להשאר בישיבה עד שבת ננזפו המארגנים קשות. ולקינוח, ביום הבחירות עצמו נשלחה הודעה מוקלטת ע"י מנהל הקהילה בחדרה ומקורבו של הרב ארנברג, ובה משפטים כמו "אם אתה מצביע ג' אתה נלחם בישיבה" ציטוט מדויק! והוסיף שם בהקלטה שמי שרוצה לשמוע את הדברים בברור מוזמן להתקשר לראש הישיבה (הרב ארנברג). וההקלטה שלו שאתה מציין, היתה רק אחרי הבחירות כאשר חרב הפילוג היתה מעל ראשו.. יש עמדי עוד סיפורים רבים, אך אין לי שום ענין להשמיץ אף צד ואני מעריך את שניהם, ואני (בשלב זה...) מסתפק בזה. בברכה מקוה לטוב - שיחה 09:28, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

אכן כפי שציינתי, דבריי באו כניתוח לוגי ואינטליגנטי של הדברים, בלי שאהיה מצוי בנבכיהם, והם נועדו לדף השיחה בלבד. כפי שהוספתי וציינתי, מבחינתי ניתן לציין בגדול את הזדהותם של רבניה הבכירים של הישיבה עם מפלגת בני תורה. גרש - שיחה 15:43, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

ראשית אני מבקש מכולם להתמקד בדיון ענייני. גרש, הנקודה שהאנונימי רוצה להכניס היא שהיו חיכוכים במשך שנתיים, ולכן אין צורך בדיון הארוך כיצד בדיוק התנהל הרב ארנברג ואם חתם לפני או אחרי הרב אוירבך. גם לא רלוונטי מה עשה הרב שטיינמן במקומות אחרים והשערות מה היה קורה אילו. האם אתה חולק על כך שהיו חיכוכים במשך שנתיים? נרו יאיר • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ד • 21:29, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

דומני שמה שכתבתי מעיד על כך שהיו חיכוכים בישיבה לכל אורך הזמן (מטבע הדברים שראש הישיבה והמשגיח מצדדים בצד אחד באופן עקבי, ומאידך שאר הרבנים משתייכים במוצהר לצד השני, ובני הישיבה לא נכנסו לישיבה על דעת שהיא משתייכת לצד ספציפי, אלא ישיבה ליטאית קלאסית, בהכרח שנוצרים חיכוכים - שאגב, מידיעה, היו כאלה, ורבים, דבר שאף הביא לסילוק בחורים מהישיבה כפי שניתן לראות כאן-באתר כיכר השבת ולדברי, גם הניסוח שמצא עכשיו בערך כדלהלן:הישיבה הוקמה על רקע המחלוקת בציבור הליטאי בין נאמני הרב שטיינמן לנאמני הרב שמואל אוירבך ובעקבות הזדהותם של רבניה הבכירים של הישיבה עם מפלגת בני תורה‏. אינו משקף לחלוטין, ואף נראה שבא ליצור מצג בו הפילוג היה פעולה דורסנית שבאה כעונש כביכול לאנשים שמזוהים עם הצד הלא נכון... (אף שודאי בצד שנשאר בישיבת חדרה יטענו כך, בכל זאת בויקיפדיה עסקינן ולא בביטאון פנימי של חדרה..) ולכן אני מציע לחפש ביטויים מרוככים שיתנו איזון ואובייקטיביות כלשהי. ובכ"ז אני מזדהה עם גירסת האנונימי שהיא מרוככת, אף שהיא חסרה, כפי שכתבתי למעלה בתחילת דף השיחה שלא מצאה חן בעיני ההגדרה מאבקים, אקוה שדברי הובנו... מקוה לטוב - שיחה 22:17, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

אני יודע שזו דעתך, אני מנסה להבין את דעת גרש. בינתיים אתה יכול להציע ניסוח חלופי מסודר. נרו יאיר • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ד • 22:34, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

ברור שיש התנהלות דורסנית בכל הנוגע לתורה בתפארתה... פשוט מנהלים דיון עם קיר, שמתעורר לחיים בשיחזורים של גירסא יציבה. ויתרתי על גירסא יציבה, פניתי אליו בצורה יפה בדף שיחתו, וכעת לאחר שהיה נראה שהסתיים הדיון בפשרה, שוב בלי אומר ובלי דברים שיחזור בלי נימוק. אני דן לכף זכות שזו כבר לא ההטייה המחבלית אלא כפתור השיחזור האוטומטי שלו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה ממשיך להשקיע את האנרגיה בהתקפות נגד גרש במקום בדיון ענייני. הניסוח שכתבת לא היה מוצלח. אני מציע: "מחלוקת זו גרמה לחיכוכים גם בין הבחורים ובין אנשי הצוות בישיבת חדרה (כאן צריך להכניס את הקישור שהובא לעיל על התלמידים שגורשו או מעין זה), שהגיעו לשיאם בעקבות הזדהותם של ראש הישיבה הרב ארנברג והמשגיח הרב נוביק עם מפלגת בני תורה‏". נרו יאיר • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ד • 23:41, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

בגדול בעד. מבחינתי, כיוון שאני הסכמתי להתפשר עם גרש, אין להכניס את השמות אלא רק "הצוות הבכיר". לראש דבריך. כשיהיה לך זמן, תקרא את מה שכתבתי לו, ותגיד לי אם זה לא לדבר עם הקיר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"הצוות הבכיר" זה מושג מעורפל. זה לא משנה אם יש או אין כאן קיר, אין טעם לחזור על ההאשמה הזאת, היא רק מזיקה. נרו יאיר • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ד • 23:46, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

אז תמשיך אתה את הויכוח איתו. אני שטיינמניסט פשרן... שום דבר לא יכול להזיק יותר מהמצב כעת. תקרא ותתרשם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עלינו להיות מדויקים וכנים, ואם אפשר גם להימנע מרפש מיותר – בדפי השיחה ועל אחת כמה וכמה במרחב הערכים. מאבקו של הרב שטיינמן בישיבת חדרה, עד כדי הפעלת כל התותחים במטרה להביא לסגירתה, היה משום השתייכות ראשיה למחנה הנגדי. נקודה. חיכוכים לא פסחו על אף ישיבה ליטאית, אבל לא זה האישו, ואדרבה - זה יוצר מצג לא נכון. זה כמו שנכתוב שההוראה של הרב שטיינמן והרב קנייבסקי על הוצאת האברכים מצביעי בני תורה מהכוללים הייתה על רקע חיכוכים בין האברכים (גם אם באמת היו), או שנכתוב שהרקע לפסילתן של ישיבות קטנות מסוגן של "תפארת התלמוד" ו"משכן שלמה" על ידי אנשי הרב שטיינמן ("הוועד למען כבוד רבותינו") היה בשל החיכוכים הפנימיים באותן ישיבות. גם אם היו בהן חיכוכים, ואני מניח שהיו, המצג הזה פשוט לא נכון, וממילא מטעה. ההתנגדות הנמרצת למוסדות ואנשים תומכי ומצביעי בני תורה היא על עצם השתייכותם והצבעתם, גם אם מדובר באנשים אלמים שלא הוציאו הגה מפיהם וגם אם מדובר במוסדות שהפסול היחיד שלהם הוא בגלל אחד הר"מים החשוד בהשתייכות למחנה הנגדי. אגב, הקישור לכתבה בכיכר השבת שהובא לעיל לא מציג "שנתיים של חיכוכים" אלא מציג את ראשיתו של אותו כדור שלג שהתגלגל ונגמר כעבור מספר ימים בהוראה של הרב שטיינמן לעזוב את ישיבת חדרה. ההיגיון שלי אומר שעיקר החיכוכים נוצרו מאז תקופת הבחירות לרשויות המקומיות שבהן הייתה התמודדות נפרדת של שני המחנות.
מכל האמור לעיל, ניסחתי בכלליות שהפילוג הוא על רקע המחלוקת הפנים ליטאית ובעקבות הזדהותם של בכירי רבניה עם המחנה הנגדי. אין לי בעיה ש"בכירי רבניה" ייכתבו בשמותיהם, חוץ מהעובדה שכל עוד הרב ארנברג הציג עצמו באותה תקופה כמי שלא התערב במחלוקת יש לנו בעיה - אנציקלופדית - לכתוב אחרת. אגב, בכתבה הנ"ל (שאינה חשודה על אהדת ישיבת חדרה), נאמר כי "בישיבה ניסו במשך תקופה ארוכה ללכת בין הטיפות ולא לנקוט צד כלשהו", "אצלנו מכבדים את כולם, אמר הרב ארנברג לתלמידיו" (אם כי גם נאמר שם כי "ראש הישיבה הרב ארנברג והמשגיח הרוחני הרב טוביה נוביק נחשבים למזוהים עם הגאון הגדול הגר"ש אוירבך ואף תמכו בעקיפין במידה מסוימת בתנועת בני תורה"). גרש - שיחה 01:49, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

הנה מה שכותב גרש "דבריי באו כניתוח לוגי ואינטליגנטי של הדברים, בלי שאהיה מצוי בנבכיהם, והם נועדו לדף השיחה בלבד". גרש דורש שכיוון שההיגיון שלו אומר שלא היו חיכוכים במשך שנתיים, וכיוון שההיגיון שלו אומר שראש הישיבה לא התערב, ולא שווה לו להתערב, וכיוון שנראה לו שהרב שטיינמן יצא נגד הישיבה רק בגלל שראשיה שייכים לצד השני, אין לנו זכות לכתוב אחרת מהתאוריות שלו. אני אומר, שכיוון שהיו שנתיים של חיכוכים, כיוון שראש התערב גם אם הוא לא פעל בהיגיון, כיוון שהישיבה היחידה שהרב שטיינמן פעל בה הייתה חדרה, כיוון שלא יצאו נגד אף ישיבה שאחד הר"מים מחבל (שקר במילתא דעבידא לגלויא כבר פעם שנייה בדף הזה. הפעם הראשונה הייתה על חתימת הרב ארנברג בבחירות), כיוון שלא יצאו נגד אף ישיבה שאנשי הצוות המחבלים ישבו בשקט (כמו למשל בית מתתיהו ותפרח), כיוון שכל הוועד הזה אינו קשור להרב שטיינמן (כמו שגרש ניסה לשחזר מספר פעמים בערכו), כל תגובתו של גרש, מתאימה לדף השיחה, שצריך להשאירו נקי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נרו יאיר. פתחתי את הדיון בחוברות של חדרה ("חדרה הישנה וחדרה החדשה"). מה שעמד מול הרב שטיינמן חודשים ארוכים, והוא שקל והסתפק, ועד הרגע האחרון לא ידעו אם זה סופי או לא, היה המריבות הפנימיות בישיבה, או אם כבר אנחנו בדף השיחה, הרדיפות הפוליטיות בישיבה. מי שיזם את הפרישה היו הצוות, הבחורים והוריהם. דבר זה לא היה באף ישיבה ומוסד אחר, ולכן זה המוסד היחיד שהרב שטיינמן התערב בו. הוא לא ניסה לסגור אותו אלא ניסה להציל ממנו את האנשים שסבלו בו. תוכל לקרוא בחוברות שלהם שהם מספרים מה הם עברו בישיבה. ממש לא נחמד לי להאריך בנושא, ואיני רוצה שהערך יכלול את כל הפרשיה, אבל פשוט זה מה שגרש רוצה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מייבא לכאן, בגלוי ובאופן רשמי, את כל הרפש שהוציא הצד של מתנגדי ישיבת חדרה שמורכבים מ"ארכי-שונאים", ולפיכך כל המידע הזה כמקור אנציקלופדי שווה לצור בו פי צלוחיתו. לעומת זאת, סהדי במרומים שאין לי איזושהי שייכות לכל העניין הזה של ישיבת חדרה מלבד ההתעניינות והסקרנות הטבעית שניחנתי בה במידה מופלגת.
מה זו ההיתממות הזאת שהרב שטיינמן לא ניסה לסגור את הישיבה אלא רק "ניסה להציל ממנה את האנשים שסבלו בה"? מה זה המטה שפעל בביתו להביא אליו כל מי שרק מסתפק ומתנדנד ולאלץ אותו לעזוב את הישיבה בחדרה, תוך שימוש באמצעים ובשיטות שלקוחים ממרתפי השב"כ? מה היו ההתבטאויות שלו על כך שמי שישאיר את בנו בחדרה יגרום לו קלקול, וזה גרוע יותר מעבודה זרה, וכו' וכו'. וכשאב אחד בא אליו להתייעץ הוא תמה: מה, הישיבה הזאת עוד קיימת... על מה ולמה באו מכתביהם הנוקבים מאוד של הרבנים קרויזר וקלמנוביץ, אם בסך הכל הכוונה הייתה להוציא משם את התלמידים ממחנה הרב שטיינמן, בלי לפגוע "חלילה" בישיבה עצמה?
על מה אתה מדבר כשאתה מפריד בין "פעילות הוועד למען כבוד רבותינו" לבין הרב שטיינמן? ועל מה אתה מדבר כשאתה אומר שהרב שטיינמן לא פעל נגד מוסדות ואנשים שכל חטאם הוא תמיכה במחנה הנגדי, גם בלי שהוציאו הגה מפיהם? האם על כך שהרב פרוידיגר היה צריך לבוא לביתו של הרב שטיינמן ולהתחייב בכתב ובעל פה שהוא נאמן לו ולהתחנן על נפשו שיוציא את ישיבתו מהרשימה השחורה; או על כך שהורה שיש לפסול רבנים ומורי הוראה אם נמנעו מלהביע תמיכה ברשימת ג' (אלו שתמכו בעץ - מאן דכר שמיה); או על כך שהוא אוסר להשתדך גם עם משפחות נייטרליות (ושוב, אלו שתמכו בעץ - מאן דכר שמיה). גם נפלא מבינתי מהיכן המצאת את הטענה שניסיתי לשחזר כמה פעמים בערכו של הרב שטיינמן בעניין הקשר שבין ה"ועד" לרב שטיינמן?
לא העליתי על דעתי שאיאלץ להשחית זמן להתקשקשות על ערך שאני סבור שעדיין לא הגיע זמנו - לפי הקווים המנחים כאן. אם לא תהיה ברירה, אקצר הליכים על ידי פתיחת הצבעת מחיקה, ושלום על ישראל. גרש - שיחה 09:35, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

אני רואה שהשיחה נהפכה להתגוששות אמוציונאלית ואף אישית. אני מציע לחזור לדיון בצורה מכובדת ונקודתית בלי לגלוש לאידיאולוגיות אישיות, וודא שלא להגדרות שאינן מקובלות כאן וראוי שלא יהיו מקובלות בשום מקום.(אם אחד מטיח בשני שהוא שקרן, ואחר כותב "ארכי שונאים" וכו'). מה שנדמה לי שיסכימו כולם שלא כאן המקום לדון במניעיו של הרב שטיינמן ובפשר החלטותיו והוראותיו בכל מקום שהם, אלא אנו מחוייבים כאן אך ורק לערך "תורה בתפארתה" ולנעשה בו עובדתית. ולעצם הענין, אביע את דעתי וידיעתי (כפי שכבר היבעתי כאן) ואבקש שויקיפדים אחרים יתרמו מידיעותיהם בצורה מכובדת ועניינית. למיטב ידיעתי, אכן היו חיכוכים ואף חיכוכים עזים בין אנשי הצוות, ו(בעיקר) בין התלמידים, שנוצרו עקב הזדהותם העקבית של ראש הישיבה והמשגיח (וכן הרב דוד מינצר, רק הוא נמנה מלהביע דעתו בפומבי), אמת, שהרב ארנברג הצהיר כמה פעמים שהישיבה איננה קשורה לעניין, אך זה היה כמעט אך ורק לצרכי הפרוטוקול (ובעיקר אחרי שחרב הפילוג הונפה על הישיבה), בעוד כל בני הישיבה ידעו היטב את דעתו, ובכל הזדמנות שהיא עמדה למבחן היא הוכחה(אם זה בהפגנה ובמכתב, ועיתוי החתימה על הבחירות לכנסת-רק אחרי שהרב אוירבך חתם ועוד מקרים שכתבתי לעיל) ואם בעוד אפיזודות שונות, ואולי אציין עוד דוגמאות, לפני הבחירות המקומיות נערך במוצש"ק פרשת לך לך כינוס תמיכה ברשימת בני תורה עץ שיועד לחניכי הישיבה באולם ערלוי בב"ב, בו נשאו דברים מקורביו של ראש הישיבה, ואף אברך שמכהן כר"מ בישיבה לצעירים של ישיבת חדרה, והכינוס אף סוקר בהרחבה בעיתון הפלס (יום שישי י"ז חשון תשע"ד עמ' 30,31) ובכינוס זה נאמרו דברים ברורים בשם הרב ארנברג והרב נוביק וכפי שמובא שם בעיתון. וכשבוגרי הישיבה הנאמנים לרב שטיינמן רצו לארגן כנס תמיכה ברשימת יהדות התורה בהשתתפות רבני הישיבה שמשתייכים לצד זה, התקשר אליהם הרב ארנברג ואסר עליהם להשתתף שם בתואנה שהישיבה איננה מתערבת... (בסופו של דבר התקיים כינוס כזה אך נשאו בו דברים הורים של תלמידים בישיבה), לאחר מכן ביום רביעי פרשת וירא נערך כינוס תמיכה נוסף בתנועת בני תורה והפעם לבוגרי הישיבה במודיעין עילית באולמי היכל יצחק שם, ובכינוס זה נשא דברים אף החברותא של הרב ארנברג בשמו. ושוב במוצ"ש פרשת וירא נערך כינוס דומה בירושלים באולם שע"י צאנז. כן הובא בעיתון הפלס מכתב שנכתב ע"י הרב דוד מינצר מרבני הישיבה שכתב לבוגרי הישיבה להצביע בבחירות כפי דעת ראש הישיבה והמשגיח (ציטוט).יש ברשותי עוד סיפורים רבים ששמעתי מתלמידים בישיבה שהיו מזוהים עם מחנה הרב שטיינמן וחשו נרדפים בכל התקופה, אך גם כך דומני שהגזמתי ולעת עתה לא אפרט יותר, בתקוה שלא יהיה צורך. ירדתי לרזולוציות כה קטנות רק כדי להוכיח שהיו דברים בגו, ואי אפשר לפטור את הדברים במחי יד ולהציגם כהמצאה של צד אחד (אציין, שכל מה שכתבתי כאן מגובה בסיקור עיתונאי ונמצא ברשותי.) בתקוה לטוב לשלום ולשלוה. מקוה לטוב - שיחה 13:56, 4 בספטמבר 2014 (IDT) ┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אחרי כל המלל הזה שמתאים לאשכולות הזולים של בחדרי - חרדים, אני חייבת להבין, מה רע בנוסח המופיע עכשיו ? "על רקע הזדהותם של בכירי הישיבה עם מפלגת בני תורה" אני מסכימה עם גרש לא ניתן לכתוב את ה' ארנברג, כי הוא לא הזדהה מפורשות (ממניעים טקטיים). זה נראה לי ניסוח טוב.--יעלי 1 - שיחה 15:06, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מסכים איתך בהחלט בנוגע לביקורת על המלל, וצר לי שהוזקקתי לזה, אך אני חושב שהוכחתי שהוא כן הזדהה מפורשות. מקוה לטוב - שיחה 15:14, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

הזדהה מפורשות זה או מכתב, או הקלטה\ הסרטה שהוא מורה זאת. ואת זה אין--יעלי 1 - שיחה 15:18, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

אם יש אפשרות לשלוח לך מייל, אשלח לך הקלטה. מקוה לטוב - שיחה 21:19, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

שבירה

אנשים, אנא תרדו מהוויכוחים הפנימיים ותתרכזו בעיקר. אני מבין שיש ויכוח למה קמה ישיבת תורה בתפארתה, האם בגלל שהחיכוכים בישיבת חדרה במשך שנתיים כבר היו בלתי נסבלים (גירסת ת"ב) או בגלל שהרב שטיינמן ואנשיו לא הסכימו באופן כללי שחסידיהם ילמדו אצל אנשי הזרם האחר (גירסת חדרה). אם אני צודק - צריך להביא את שתי הגירסאות, בליווי מקורות רציניים. אם אין מקור לגירסה מסוימת - לא נכתוב אותה. ההיגיון והסברות שלנו לא משנים לעניין זה. באופן כזה גם אין צורך שנכריע מתי בדיוק הזדהה הרב ארנברג עם "בני תורה". לאלמוני, אין לי את החוברות הרלוונטיות, וגם אם היה לי לא נראה לי שאוכל לקרוא אותן. תציע ניסוח בליווי מקורות. ולעניין "בכירי הישיבה" - אם הרב ארנברג לא הזדהה עם "בני תורה", גם אי אפשר לומר שבכירי הישיבה הזדהו. עם זאת, כמדומני שיש הסכמה שבמידה זו או אחרת הוא הזדהה. נרו יאיר • שיחה • ט' באלול ה'תשע"ד • 23:41, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מציע שאכן תנסה אתה (דומני שאתה נייטרלי בסיפור, ומאידך ותיק ומיומן, ולכן אני מציע שאתה תיקח זאת על עצמך.) לנסח בצורה מיטבית כפי שניתן לפחות בשלב זה. ווכל ויקיפד שמכיר את הסיפור יציע את הערותיו אח"כ ע"מ להמשיך לפתח את הערך בצורה הטובה המשקפת והמאוזנת ביותר. מקוה לטוב - שיחה 00:27, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

אני חוזר ואומר, אין להפוך את ויקיפדיה לזירת התגוששות ולייבא לכאן את כל הג'יפה של הרחוב החרדי והליטאי ולכן אין צורך להציג את כל הצדדים, הניואנסים והווריאציות. זו אנציקלופדיה, לא טריבונל ולא פורום. די בהתייחסות כללית לרקע. גם אין צורך להיכנס לשאלה האם הרב שטיינמן פעל לסגירת הישיבה או לא (זאת למרות הידיעה הברורה שהוא אכן פעל לסגירתה - ראה כאן, כאן ועוד ועוד), די במשפט כללי האומר שהוא הורה לפרוש מהישיבה. גרש - שיחה 01:17, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

מקוה לטוב, עד שלא תציגו גירסה בליווי מקורות אני לא יכול לנסח. גרש, אין מה לעשות, בעולם יש רפש ולכן גם באנציקלופדיות. לעתים רפש הרבה יותר מרופש מהמקרה הנוכחי. הערך על הישיבה צריך להסביר את הרקע החריג להקמתה, ומאחר שיש שתי גירסאות - עלינו להביא בקצרה ובאופן ענייני את שתיהן. אני מסכים שאין צורך להיכנס לשאלה אם הרב שטיינמן פעל לסגירת ישיבת חדרה. נרו יאיר • שיחה • י' באלול ה'תשע"ד • 16:41, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

נרו מה שאתה מציע כעת בערך, מסרבל אותו, וזה פחות טוב מהגרסה של גרש, לכו לדעתי אם לא יובא איזה מקור דרמטי על מריבות בין הבחורים. מומלץ להשאירו כך.--יעלי 1 - שיחה 21:24, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

עוד לא הבנתי מה מועיל הביטוי הלא מוגדר "בכירי הישיבה". יש לפרט מי בדיוק, שהרי מדובר בשני אנשים. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ד • 21:49, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

זה בסדר גמור. הניסוח של אחר כך היה ארכני--יעלי 1 - שיחה 22:03, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מסכים שהניסוח העכשווי של נרו יאיר, מאוזן ומשקף הרבה יותר ממה שהיה, אף שנשאר בו עדיין פגם מהותי שמדמה כאילו פרישת צוות הרבנים והבחורים ופתיחת הישיבה החדשה היו סתם פעולה גרידא של נקמנות זולה על תמיכה תמימה ושקטה במפלגה כלשהי... מה ש(לפחות בצד אחד) משוכנעים שלא כך פני הדברים, אך דומני שאכן זה הניסוח היחיד שיוכל לשרוד (ואולי אני נאיבי גם בזה..) וכתמיד אני מקוה לטוב - שיחה 01:24, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

לא הצעתם גירסה בליווי מקורות, ולכן זה מה שיש. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באלול ה'תשע"ד • 00:30, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

הגנה

בהתאם להחלטת ביורוקרט, ננעלה האפשרות לערוך ערך זה. הסיבות לנעילה, והדרך לביצוע עריכות בערך מפורטת בדף דף שיחתו של אריאל. לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר ולחיים טובים. (slav4) • דף שיחה 10:06, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

בוגרי חדרה המזוהים עם תורה בתפארתה

משתמש:נרו יאיר, מבלי להיכנס לשאלה אם המידע הזה חשוב דיו להיכנס לערכים, ואני נוטה לחיוב. בוגרי חדרה שהיו מגובשים כבוגרי חדרה (בבתי כנסת וכדומה) ובסכסוך הליטאי הלכו בעקבות הרב שטינמן, מזהים עצמם עם ישיבת תורה בתפארתה, כאילו היא היא "כנסת יצחק חדרה" המקורית. זה מתבטא גם באירועים כמו שמחת בית השואבה של הישיבה החדשה, בה הם משתתפים כ"בוגרי הישיבה". כך שצדקת בתקציר אבל גם מוסיפי המידע צודקים. ביקורת - שיחה 20:08, 1 ביולי 2015 (IDT)

מה שנכון, נכון. מלבד מה שבית הכנסת משמש באופן רשמי גם לבוגרי תורה בתפארתה מקוה לטוב • שיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ה • 20:26, 1 ביולי 2015 (IDT)

כל בית כנסת שמזוהה עם הרב שטיינמן תומך בתורה בתפארתה ולא בחדרה. כאן זה אמנם קצת שונה, כי הם בוגרים של חדרה, ועדיין זה לא נכון לומר שהם מזוהים עם ת"ב, כי הם לא למדו שם יום אחד. אז הם משתתפים בשמחת בית השואבה של ת"ב, לדעתי אין בזה חשיבות. אילו היו באמת בוגרים של ת"ב - זה היה משהו אחר. נרו יאיר • שיחה • י"ד בתמוז ה'תשע"ה • 23:18, 1 ביולי 2015 (IDT)

יש בזה בכדי ללמד על עוצמת הפילוג שגם תלמידים בוגרים של חדרה לא רוצים להיות מזוהים כבוגרי הישיבה. לא מביע דעה, רק מציע זוית ראיה.--מוישימי • שיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ה • 00:01, 2 ביולי 2015 (IDT)

מספר הלומדים בישיבה

עדכנתי את המספר, ונרו שיחזר בנימוק "כרגיל, נא להביא מקורות", עקרונית, אני מסכים עם הנחת העבודה שלו, אך דומני שמקרה זה שונה, ואפרט. בכל ישיבה ותיקה, נוצר איזשהו ממוצע קבוע +- של תלמידים, כיון שנכנסים מדי שנה פחות או יותר סכום קבוע, ומאידך מתחתנים / עוזבים את הישיבה סכום דומה, כך שאם יבא כל מזדמן וישנה את המספר, דין העריכה לשחזור וחובת המקור עליו. שונה המקרה בישיבה חדשה שנמצאת בתהליך צמיחה, ואפרט, הישיבה נפתחה לפני מעט יותר משנה וחצי באשדוד, עת עברו אליה כ130 תלמידים מישיבת חדרה, התלמידים עברו מכל הגילאים, אם כי יותר מהגילאים הצעירים, בתחילת שנה"ל העתיקה הישיבה את מקומה לאלעד, והתקבלו 120 תלמידים לשיעור א' החדש וכ10 באו לשכבות הגבוהות יותר בישיבה, וכעת התקבלו 150 תלמידים לש"א הבא, (לזה יש מקורות, למרות שבד"כ קשה למצא מקור לדבר כזה.. ראו כאן - 140 -וזה לפני תום הרישום שהסתיים ב150, אמנם לא יודע אם יש מקור ל150 ברשת, אך זה התפרסם בעיתון המבשר גליון 1990, 20/7/2015 עמ' 2), מבירור שערכתי, נישאו בשנה האחרונה כ20 תלמידים, כך שמספר התלמידים כיום נע בסביבות ה380/90. דומני שאם נתעקש בדרישה למקור ספציפי למספר הסופי גם במקרים כאלו, יווצר מצב אבסורדי.. בו ישיבה שנושקת ל400 ולפי ההתנהלות העכשווית בשנה הבאה כבר תעבור את ה500 תשאר אצלנו בוויקיפדיה ב250.. מקוה לטוב • שיחה • ה' באב ה'תשע"ה • 13:24, 21 ביולי 2015 (IDT)

אני מכתב את משתמש:ביקורת ומשתמשת:יעלי 1. אשמח אם יכותבו עוד משתמשים שיש להם גישה לעניין. אם לאף אחד אין התנגדות - גם אני לא אתנגד. באופן כללי אני מעדיף לעגל לכפולות של 50, זה הרי משתנה מתחילת שנה לסוף שנה. נרו יאיר • שיחה • ה' באב ה'תשע"ה • 14:25, 21 ביולי 2015 (IDT)

לגבי מספר תלמידים אין לי מושג. אך הדברים של מקווה לטוב נשמעים הגיוניים ואני סומכת עליו. אישית הייתי מעדכנת עם פתיחת שנת הלימודים - באלול. אך זה זוטות. יעלי 1 - שיחה 16:38, 21 ביולי 2015 (IDT)

גם אני חשבתי שכדאי לחכות, ואולי עד אז יגיע עוד מידע. נרו יאיר • שיחה • ה' באב ה'תשע"ה • 17:08, 21 ביולי 2015 (IDT)

בפתיח הערך כתוב 400 תלמידים, ובסיומו 600. מה האמת? --‏Yoavd‏ • שיחה 15:04, 19 ביולי 2016 (IDT)

אני מעגל ל-500, שזה ודאי לא רחוק מהמספר המדויק. נרו יאיר • שיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ו • 15:26, 19 ביולי 2016 (IDT)

לקראת אלול תשע"ו התקבלו בישיבה לשיעור א' 170 בחורים מה שאומר שהישיבה מגיעה למספרים הגבוהים.

עדכנתי עם מקור. נרו יאיר • שיחה • ז' באב ה'תשע"ו • 09:59, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

כמות התלמידים

בפתיח כתוב שבישיבה לומדים כ-600 בחורים ובהמשך הערך כתוב שמניין הבחורים בישיבה עמד על 400. מה הפשר? בר - שיחה 17:03, 30 במאי 2017 (IDT)

אין סתירה. הפתיח מדבר על אלול תשע"ו, ההמשך מדבר בפירוש על אלול תשע"ה. נרו יאיר • שיחה • ו' בסיוון ה'תשע"ז • 23:40, 31 במאי 2017 (IDT)

השאלה המתבקשת היא למה צריך את הנתונים הישנים יותר? 109.64.106.105 00:34, 1 ביוני 2017 (IDT)

אולי כדי ללמד על קצב הגדילה. לא מאוד קריטי, אבל גם לא קריטי למחוק. נרו יאיר • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ז • 00:46, 1 ביוני 2017 (IDT)

מסכים בהחלט עם דברי נרו. Motyshif - שיחה 09:58, 1 ביוני 2017 (IDT)

זה לא מאוד חכם. אם זאת הכוונה (ולא אולי) אז יש להסביר זאת בערך. 109.64.138.200 17:06, 1 ביוני 2017 (IDT)

אני מתנצל שאיננו מגיעים לסטנדרט החכמה שאתה מצפה לו. נרו יאיר • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ז • 17:12, 1 ביוני 2017 (IDT)

לא נורא, לפחות אתם נראים טוב. 109.64.138.200 17:28, 1 ביוני 2017 (IDT)

עדכון מידע

באלול תשע"ו התקבלו לישיבה כ160 בחורים נוספים ובאלול תשע"ז התקבלו לישיבה למעלה מ170 בחורים נוספים כעת (02.10.17) היא מונה כ650 בחורים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.32.163 15:45, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

המספר המופיע כעת הוא 600, והוא סביר. מסתבר כי בתחילת שנה יש קצת יותר ובסופה קצת פחות, ולכך נראה כי הערך אצלנו מעודכן. --יעלי - שיחה 23:58, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

לקראת השנה החדש התקבלו עוד 193 בחורים איפה אמורים לכתוב זאת? Brachazx - שיחה 01:30, 12 באוגוסט 2019 (IDT)

אם יש מקור אמין שכבר הגיעו ל-700 ניתן לשנות בערך בליווי המקור. אם אין - נמתין בסבלנות, גם כך המספר בערך לא שגוי באופן קיצוני. נרו יאיר • שיחה • י"א באב ה'תשע"ט • 11:48, 12 באוגוסט 2019 (IDT)

עידכון217.194.192.91 15:24, 16 בספטמבר 2019 (IDT)

הישיבה גדלה ומונה כיום כ -950 בחורים ועוד היד נטויה 217.194.192.91 15:24, 16 בספטמבר 2019 (IDT) הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.194.192.91 15:24, 16 בספטמבר 2019 (IDT)

בערך יש מקור מלפני כמה חודשים, כתוב בו 700. מן הסתם קצת יותר באלול, בכל מקרה בערך כתוב 750. ללמדך למה חשוב להביא מקורות ולא מספיק להכריז מספרים, עם או בלי יד נטויה. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ט • 23:52, 16 בספטמבר 2019 (IDT)

שים לב במקור מצוין 750 ועוד 190 חדשים ללמדך לעיין במקור בתוכו בעיון Brachazx - שיחה 00:49, 7 באוקטובר 2019 (IDT)

א. במקור, לפני ששיבשת אותו, כתוב 700. יפה שמצטרפים חדשים, אבל הרי במקביל עוזבים המבוגרים, ואנחנו לא מדברים על אלול דווקא, כי אם על מספר ממוצע. לכן 750 נראה סביר בהחלט. נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תש"ף • 11:58, 7 באוקטובר 2019 (IDT)

משתמש:נרו יאיר אני שמתי מקור לכמות התלמידים לפני שרשמתי כמה יש Brachazx - שיחה 12:59, 7 באוקטובר 2019 (IDT)

שתהיי בריאה. א. אין מה לפתוח דיון חדש, הרי כבר מתקיים דיון מהיום. ב. העריכה שלך הרסה את המקור שכבר היה בערך והייתה קישור שבור. אם יש לך מקור אחר אולי תשימי אותו קודם כל כאן. ג. התיוג לא עבד, ובכל מקרה לא צריך לתייג אותי במהלך דיון שוטף. אפשר לאחר יומיים, אם לא עניתי. נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תש"ף • 13:55, 7 באוקטובר 2019 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מספר בחורי הישיבה נושק כיום ל900 בחורים, ולא עומד על 750, כפי שנכתב בדף

מקור: עיתון העיר אלעד "קוראים אלעד", ב"מוסף ראש חודש אלול" האחרון, בו הוצגו כלל מוסדות החינוך בעיר, ומספר התלמידים בהם.

דווח על ידי: אמונה טורס - שיחה 22:57, 15 באפריל 2020 (IDT)

יש מקור בערך. בדקתי ב"פרויקט" של 2014 (כל הקישורים בשיחה:ישיבת נתיבות חכמה), אז התקבלו 120, ובתשע"ט 190, כלומר נוספו 70. בתשע"ט, לפי המקור בערך, היו 700, סה"כ 770 (סליחה על המספר, זה לא בכוונה). אני נותן אמון רב יותר במקור שמופיע בערך. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ף • 01:36, 16 באפריל 2020 (IDT)

יש בעיה עם תורה בתפארתה בשונה משאר הישיבות שאם בשנה 120 ושנה לאחר מכן 190 זה לא הוספה של 70 כי רק עכשיו מתחתנים השנה השניה של הרישום כוונתי שכל ישיבה יש סימטריה כאן עדין אין סימטריה מחמת צעירות הישיבה לכעורה כמות הבוגרים הישירים כולה היא פחות מ400 מהקמתה Brachazx - שיחה 09:19, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

לא הבנתי, אבל המקור שהבאת לאחרונה מספיק טוב. נרו יאיר • שיחה • ה' באלול ה'תש"ף • 16:33, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

עדכון מספר תלמידים אלול תש"פ

אני עדכנתי את מספר התלמידים ע"פ ידיעה וכן יש מקור (למרות שהתקבלו השנה 208 ולא כמו שנכתב שם) יש כעת בישיבה 996 בחורים Brachazx - שיחה 14:36, 23 באוגוסט 2020 (IDT)

הוספות והארות על הישיבה

הראש ישיבה 'הרב יעקב סטפנסקי' הינו מהתלמידים הגדולים של הרב שך

הרב אפרים רוטשילד' מהתלמידים הגדולים של הכותב של 'חידושי רבי שמעון הכהן שקאפ' והינו דוגל בדרכו בדרך ההגיון

'משגיחים נוספים' הרב אקרמן הרב דיקמן

'ראש קיבוץ' הרב שלמה מילר [חתן הרב בונים שרייבר רה"י נתיב הדעת] 'משיבים' הרב קאופמן [שהיה בעבר בישיבת יסודות] הרב טאוב הרב אלפר הרב גנוט ועוד

'מנהל הישיבה' יוסי ורזבינסקי [אחיין המנכ"ל יעקב ורזבינסקי]

הישיבה דוגלת ב'עיון הסוגיות והמחשבה' כדרך ישיבות פוניבז וחדרה [שהתפלגה ממנה]

הישיבה מתנגדת ל'מבחנים' על המסכת הנלמדת דגורם ללימוד בקיאותי של הסוגיות

הדרך שהישיבה דוגלת בה הינה 'תורה ויראת שמים' כדרך המסורה במשך דורות הישיבה שומרת על 'צביונה' ומעודדת הבחורים לא להכניס דברים חיצונים - פלאפונים נגנים ועיתונים שונים

הישיבה מתירה 'להתחתן' כבר מש"א כהוראת הרב שטינמן

הישיבה נמצאת ב'קרוואנים' [על פני שטח גדול בכניסה לאלעד]

ב'שבת' מתנהלים הסדרים כמו בימות החול [מחזה מדהים]

כל שבת הרב השוהה בישיבה מקיים 'עונג שבת' - ע"פ הוראת הרב שטינמן

'חזנים בימים נוראים' בישיבה הרב ברוך שושן והרב כהן [שהיו חזן בחדרה]

הישיבה הינה אבן שואבת לאברכים והבני תורה בעיר הישיבות 'אלעד' שבאים להתפלל בישיבה וכן ללמוד שם

בסעודות שבת ישנה 'שירה חזקה' כעידודו של הרב שטינמן

נא להפריד בין קביעות סובייקטיביות (תלמידים גדולים או קטנים, שירה חזקה או חצי חזקה, מדהים או שני שליש מדהים) ובין עובדות. גם לגבי עובדות - איננו מזכירים משגיחים קטנים, מיישיבים וכדומה, וגם חזנים בדרך כלל לא. אין צורך לציין את מה שרוב הישיבות הליטאיות מעודדות. אפשר להכניס לערך את מה שבאמת גם שונה אובייקטיבית וגם מיוחד. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תשפ"א • 13:03, 22 בפברואר 2021 (IST)

הוספות והארות על הישיבה

בישיבה ישנו כולל של בוגרי הישיבה הממומן ע"י הישיבה הישיבה מעודדת למסור חבורות ולסכם סוגיות ונערכת הקלדת חבורות חינם לבחורי הישיבה [ע"י מכון 'משנת שמואל יעקב' ע"ש הרב שמואל יעקב בורשטיין]