שיחה:ישעיהו משורר

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

למתניה, שלום. אשמח לכל עזרה בעריכת ערך זה. אשמח לדעת מה לשנות ולתקן על מנת שיתאים למסגרתכם. תודה, מאיר.

האם הרב משורר היה צאצא של גאון היהדות "אבא שלום שבזי" ?

כנראה. הרב סעדיה חוזה מביא עניין זה בספרו על הרב שבזי. מספרים שלרב שבזי, היו חמישה ילדים שלאחר פטירתו (מתוך ענווה?) שינו שם משפחתם לשאער. שאער=משורר. ונפצו באזורי תימן. צנעא, שרעב, וכד', וחלק התיישב בעיירה בני-שמסאן אסחול בין איב לירים. (ראה גם: אפיקים גליום פ', אדר תשמ"ג, פברואר 1983). בישראל יש שהתיישבו בחדרה שכ' יצחק (משפחתו הקרובה של הרב משורר, אחיותיו) וחלק בישוב בני עי"ש, חלק ברחובות קריית משה (שכון סלע). היום יש ששינו שם משפחתם למשורר ללא כל קשר למשפחת שאער העניפה.

אני מנסה להעלות תמונתו לאתר אך לא מצליח. אנסה להעביר אותה לכאן, מי שיכול לסייע 'לשתול' אותה בטקסט, יבורך. תודה, מאיר.

למאיר, חזק וברוך, רציתי גם לשאול, מה הרב משורר למד אצל הרב שחב שהיה גאון בתורה האם גמרא? או הלכה? או קבלה? בברכה.

לפי מה ששמעתי למדו ענייני קדשים, קרבנות וכד'. דברים שלצערנו רבנים רבים מדיי היום לא מגיעים כלל לחומר זה. הרב משורר למד הכל לשם שמים, לא כדי לעבור בחינה... תורתו לא הייתה קרעים! לא פעם התפלא בכאב על רבנים שלא למדו את כל הש"ס, ויש שאפילו ברש"י על התורה אינם בקיאים. מי שהכיר את הרב משורר יודע שאפשר היה לשאול אותו שאלות מכל כיוון אפשרי, ולקבל מענה ממצה. מעין זה כתב עליו גם ה"ה פרופ' יצחק גלוסקא. אפשר עוד לדבר על שיטת הלימוד המדהימה שהקנה לו דודו, הרה"ג סעדיה שאער, אך זאת, בפעם אחרת. אשמח לשמוע ממך, האם יש סיבה מיוחדת להתעניינותך ברב שחב זצ"ל? תודה, מאיר.

יש לי התעניינות רבה בכל גדולי רבני תימן, בפרט כאשר אין באפשרותינו ללמוד עליהם כלל, בטח לא בבית הספר שהרי שם ידברו איתנו אך ורק על הבעש"ט והגאון מוילנא והמגיד ממזריץ' והאדמו"ר מגור שפת אמת וחב"ד וברסלב והחפץ חיים והעילוי מפוניבז' והסבא מסלבודקא ושאר מיני אשכנז, ושכחו את העיקר את יהדות המזרח שעליה מתבסס רוב התרבות היהודית אשר עוצבה ע"י ההלכה היהודית. כי כשמתבוננים בהלכה היהודית אשר עיצבה את עמינו במשך כל גלותם רואים בבירור איך שהיא מבוססת ברובה ע"י שני מזרחיים גדולי ההלכה היהודית הרמב"ם ומרן רבי יוסף קארו. מדוע לא כ"כ יודעים על החיד"א האגדי ועל הרש"ש רבו? מדוע לא יודעים על השדי חמד והבן איש חי שני גאוני ההלכה בדורות האחרונים? ועוד כהנה וכהנה.

אגב, על אביך הרב משורר זצ"ל שמעתי שבזמן שעלו לארץ יהודי תימן והוא כבר היה רב המבוסס בממסד, הוא לא חשש "לרדת" על אישים ופוליטקאים אשר רוממות המוסר בגרונם בקשר למצבם של העולים ומאידך הם מושחתים במעשיהם. הוא לא חשש מהם ולתפקידו. אולי בגלל שהוא תקף אותם לא נתנו לו להיות הרב של ת"א, וגם רק אחר שנים רבות מאוד הוא זכה לקידום בבית הדין (שנת 82) להיות אב"ד וכמדומני שאחר פרישת הרב קאפח הוא נתמנה להיות גם חבר בית הדין הגדול. יצא לי להיפגש בירושלים עם אביך בכנס של משפחת יצחק הלוי ואמרתי לו ששמעתי עליו שהוא לא חשש מפוליטיקאים ואמר להם בשנות החמישים את האמת לפרצופם, והוא חייך ולחץ את ידי, כמדומני שאתה היית שם נוכח.

תוספת לדברי, כעת שמתי לב שנכתב בערך שהרב משורר היה מועמד לרב ראשי תימני לת"א, וזה תמוה, שהרי באותו הזמן כבר היה רב ליהודי תימן בת"א והוא הרב יוסף צובירי זצ"ל. לכן נראה לי לתקן שהוא היה מועמד לרב הראשי הספרדי לת"א. בברכה, המומחה.

מומחה חייב לשים לב, שדייקתי בכתיבתי, ונקטתי לשון: "המועמד הבולט". באותה תקופה היה הרב צובירי כמדומני מורה בבי"ס 'תחכמוני' ופעיל ב'פועל המזרחי' ובפירוש לא היה רב עדת תימן בת"א, שכן תפקיד זה מילא הרה"ג שלום יצחק הלוי, שגם לפי הספדו של הרב משורר עליו, מובן שלא היה חולק על מנהיגותו. אלא, שבאותה עת היה ברור, כנראה, שעקב גילו המתקדם העניין לא 'יעבור'. לפי מה שהבנתי, מועמדותו של הרב צובירי הוצגה ע"י הרב טכורש, שהשתייך לסיעה אחרת ב'פועל המזרחי', אולי מתוך מטרה 'לחסום' את הרב משורר. למיטב ידיעתי, הרב משורר נחסם, ואיתו כל העדה התימנית (כיון שהמאבק היה עקרוני, להכיר בתימנים כעדה נפרדת, שונה מהספרדים, כפי שהוכרה העדה התימנית בירושלים בזמן התורכים, ותוקצבה בנפרד. ולצערנו, מבחינת הרבנות, לא זה היה מעמדו של הרב צובירי.) ע"י פעילי ההסתדרות שזכרו את מאבקו נגדם בנושא חינוך ילדי העולים, ובנושאים אחרים. אגב, לא מדובר בתחושות או במחשבות, מדובר בעדויות של אנשים, שתמכו ברב משורר, ואח"כ נאלצו להסיר תמיכתם. לאחרונה, קיבל עדויות נוספות בעניין זה, ה"ה אמנון מעבי עת שאסף חומר לשני כרכים שהוציא על שכו' 'מחנה יהודה'. אשמח לדעת מי אתה. הקשור אתה למשפחת יצחק הלוי? אם כן, יודע אני שהמשפחה מחזיקה במסמכים שיש לי עניין רב בהם. אגב, אני זקוק לעזרה בקבלת אפשרות לראות את מסמכי 'ועד העדה התימנית' בירושלים. יש שם לפחות מסמך אחד (אני יודע בוודאות שהוא שם), שיכול להבהיר לי עניין מסויים. אשמח לשמוע פרטים נוספים. אם איני מדייק, אשמח לדעת. אגב מדוע אינך כותב על רבני תימן באכסניה זו? או שמא אתה כותב?

בשנת 1960 חזר הרב שלום יצחק הלוי לירושלים, וכבר כמה שנים לפני כן נתמנה הרב צובירי לרב העדה התימנית היות והרב שלום יצחק הלוי שימש גם כדיין בת"א. וכידוע כבר בשנותיה הראשונות של המדינה נקבע בחוק שדיין לא ישמש כרב וכן להיפך. אינני ממשפחת יצחק הלוי, וכן אני שותף לעריכת רוב הערכים ברבני תימן. בברכה, המומחה.

למומחה, שלום. ענית על מה שרצית. בעקבות הערתך, עלעלתי שוב בחומר. לפי מה שאני למד מהכתובים, אכן התפנתה משרת הרב הראשי הספרדי לת"א לאחר שנתמנה הרב טולידאנו לשר הדתות. היתה דרישה מצד הרבנות שרב ראשי חייב להיות דיין. בשנה הנדונה תש"ך 1960 כיהן רק דיין תימני אחד בכל הארץ. הרב משורר. (הרב שלום יצחק הלוי כבר היה בגמלאות, והרב חוברה נפטר). ממילא לא היה שייך מינויו של הרב צובירי. התימנים הקשורים ל'הפועל המזרחי' דרשו את מינויו של הרב משורר, וקבוצה אחרת, עצמאית תמכה ברב צובירי. התימנים טענו שראוי שיהיה רב ראשי אחד בלבד, אך אם בכל זאת ממנים שניים, ספרדי ואשכנזי, הם דורשים שימונה רב שלישי תימני. לחילופין, דרשו התימנים רב ראשי באחת משלוש הערים הגדולות. בחיפה נפטר הרב ניסים אוחנה באותה תקופה. נעשה נסיון להגיע להסכמה, שהרב שלום יצחק הלוי ימונה לרב ראשי בירושלים, במקום הרב אליהו פרדס. והרב פרדס ימונה לרב ראשי בחיפה. אם הדברים היו מבוצעים כך, התימנים היו מסכימים לתמוך בכל רב ספרדי שיוצע לת"א. הסיפור ארוך וסבוך בפוליטיקה ואינטרסים, והוא פורסם בזמנו ב'מעריב', 'דבר' ו'דעת'. בעזרת ה', כשאגיע לחומר זה אשתדל לדייק ככל האפשר בפרטים. אבל אני רק בן-אדם ויתוש קטן קדמני... אגב, באשר להערתך, שדיין לא יכהן בתפקיד רבני. הנחייה זו, כמובן, לא רק שאינה מחייבת הלכתית, אלא שהיא אינה מתיישבת עם המקובל בעם ישראל לדורותיו. הרב משורר מעולם לא ויתר על רבנות שכ' 'מחנה יהודה' ו'שעריה' בפ"ת. המשיך לערוך חופות ולמלא כל פונקציה של רב מקומי. הדבר קיבל אישרור נוסף בשנת תשל"ג ע"י פסק דין של ביה"ד פ"ת בראשות הרב שלמה קרליץ.

דבריך דורשים תיקון, אני שמח שכעת הובהר לך שהמישרה המדוברת היא משרת רב העיר של ת"א ולא רה העדה התימנית, כי בשנת 1960 הרב צובירי כבר היה רב העדה התימנית בת"א ללא עוררין. דבר נוסף, בשנת 60 היה הרב חובארה בין החיים, ורק לאחר שנתיים הוא נפטר. שלישית, כבודו שכח את הדיין המצויין הרב יוסף קאפח מירושלים. בקיצור, אנא עשה בירור יותר מעמיק. בזמנו שמעתי שהמתחרה של הרב משורר בת"א היה הרב עובדיה יוסף. בדוק ודווח את ממצאיך. ישר כחך. בברכה, המומחה.

הרב משורר היה אומר 'חזק ואמץ'. 'יישר כוחך' (ששברת) נאמר למרע"ה לאחר שבירת הלוחות... צודק בהחלט, לצערי, אגב ריהטא, שכחתי את הרב קאפח נע"ג, אולי כיוון שלא היה לו עניין ברבנות ת"א. באשר לאי דיוקי בזמנים, הסיפור, כפי שכתבתי סבוך, והסתבכתי. בכל אופן העניין נמשך מס' שנים (איני נכנס חזרה לכתובים, אבל לפחות בין השנים 1958-1967). אכן, גם הרב יוסף היה מועמד ונתמך ע"י מפא"י (!), אך 'הפועל המזרחי' התנגדו. יתרה מכך, מקורבי הרב יוסף הודיעו, שאם הרב גורן יהיה מועמד אשכנזי, הרב יוסף לא יכהן עימו, ויסיר מועמדותו. אגב הרב משורר, לא תיעד עניינים אלה, וכל מה שיש בידי, הינו תוצאה של נבירה בארכיונים שונים, ועדויות בע"פ של מעורבים/מקורבים. אתה מוזמן לתרום לי מידיעותיך, ואולי תוכל אף אתה לצאת נשכר מידע שמצוי בידי על אישים שונים, דוגמת הרב קאפח וכו', ואין סכין מתחדדת וכו'.

על פי מה שכתבתי לעיל, מוכרחים לתקן את נושא הבחירות לרבנות ת"א בגוף הערך. למאיר, מדוע אינך מדווח לנו מממצאיך החשובים (עיתונות משנות השישים)? בברכה, המומחה.

מי זה מאיר? ומתניה? והמומחה, מדוע שלא תירשם? ראיתי את הערתך בערך אחר (האם היה רב רשמי או לא רשמי) ובכן, מי שכתב את הערך היה עוד אנונימי. ועכשיו אין לנו למי לחזור ולשאול מהיכן ידיעותיו שלא היה רשמי. Mort 20:43, 24 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

למורט הנכבד, מן הסתם אותו אנונימי חוזר לעיין היכן שהעיר, ולכן אפשר להשאיר לו את שאלתך הגורלית. ושוב, תודה על הזמנתך, אבל נא (לשון בקשה) כבד את רצוני. בברכה, המומחה.

על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. למומחה. לא מיהרתי לתקן בגוף הערך, למרות הערתך החשובה, כיוון שעדיין לא שמתי ידי על החלטת בג"ץ בנידון, וכיוון שברי לי מתוך קטעי העיתונות, שאכן היתה דרישה למנות רב תימני בנוסף לרבנים האשכנזי והספרדי. אם הבנתי נכון, הרי שהחלטת בג"ץ הכירה בכך שהעדה התימנית היא עדה בפני עצמה, ופסלה את תקנון הבחירות, וחייבה הכנת תקנון חדש. אבל, בכל אופן תיקנתי בגוף הערך וכתבתי את מה שאני בטוח שקרה, ומה שבספק מחקתי. כמו-כן הוספתי עוד 2 מקורות: העיתונים מעריב ודבר.

למה איני מדווח? וכי מה עשיתי עד עכשיו? אני ממתין לתרומתך הנכבדה...

ול MORT הסקרן. שמי מאיר, נרשמתי אך לא הותרתי רישומי... אני כתבתי את הערך על הרה"ג שלום יצחק הלוי, ואת ההערה הנ"ל (וכן את הערך: 'ישעיהו משורר' והערך: שוחט/שו"ב). איני מומחה גדול, ומגיע לאישיות האדירה הנ"ל, שיכתבו עליה בהרחבה. על תורתו, פעילותו, אופיו והדרת פניו, אך את תרומתי הצנועה בשלב זה נתתי. כשאמשיך ואנבור במסמכים שיש לי מארכיונים שונים, אוכל להוסיף. כתבתי, שהמנוח שימש רב ראשי ליוצאי תימן בישראל באופן לא רשמי, כיוון שלמיטב ידיעתי, אכן כך הדבר! למרות מה שכתוב באנציקלופדיה אחרת (ראה הספדים בעיתון הצופה ביום השלושים לפטירתו, ובמיוחד הספדו של הרב משורר).

אם תרצו, אפשר להמשיך לשוחח בערך הרב 'ישעיהו משורר' שאני מרבה לאחרונה לבקר בו.

האם מולו התחרה הרב עובדיה יוסף על מישרת הרב הראשי לת"א? מאיר, היכן דיווחיך מהעיתונות ? דבר נוסף, ממי מבין כל רבותיו החזיק הרב משורר? בברכה, המומחה.

א. איני יודע האם בסופו של דבר היה הרב משורר מועמד מול הרב עובדיה יוסף. העובדה היא שבסוף נבחר הרב יוסף. חושבני שהרב חיים דוד הלוי, שכהן באותה תקופה כרב ראשי בראשל"צ גם התמודד. ב. איני עוסק עתה בנושא זה, ועוד חסר לי חומר על כך. עתה אני בפרוייקט פס"ד של הרב. ג. איני יודע. הרב חרל"פ היה דמות ענקית, שלהערכתי רק מתחילים לגלות אותה. הרב סעדיה שאער היה ת"ח שמסכתות שלמות היו שגורות ע"פ בפיו. העיד על כך לפני כשנתיים, הרב שלמה גלעדי בדברי תורה שכתב בעלון 'אור השבת'. דייני ביה"ד בפ"ת זכו לשמוע אותו עת ישב הרב משורר שבעה אמו הצדקת, והתפעלו. ד. מי שהכיר את הענווה של הרב משורר, ידע, הבין וחש, שהוא למד מכולם. ממאות רבות של תלמידיו, וגם מכל הרבנים מכל העדות שהיה עמם בקשר. הרבנים: עוזיאל, הרצוג, ניסים, סלמן חוגי עבאדי, עובדיה הדאיה, ראובן כץ, ישעיה קרליץ בעל החזו"א, שלמה זלמן אוירבך, מורי ניסים (אביו של הרב רצאבי), שלום יצחק הלוי, יחיא נחום, שלום ראייבי, סעדיה חוזה, ראובן כהן, ועוד רבים וטובים, שאולי, יום אחד ארכז כל שמותיהם אל מקום אחד. אגב, חלק מרבני תימן שהיו בנקל יכולים להיות רבותיו של הרב משורר, פנו אליו לקבל ממנו תעודות שחיטה או הסמכה לרבנות, כיוון שתעודותיהם שמתימן לא הוכרו בארץ. ראיתי מצב אבסורדי, שמורו ורבו הרב סעדיה שאער, וחבר נעוריו הרב ראובן כהן, שהסמיכו שוחט, והרב משורר צרף חתימתו לחתימתם על התעודה בצירוף הערה שהוא מכיר את הרבנים הנ"ל ואפשר לסמוך וכו'. ועוד רבים הסיפורים.

לידיעת העורכים.

שם משפחתו של הרב ישעיהו משורר, הוא משורר. על-כן אבקשכם להכניס את שמו באות מ' ולא י'. בקטגוריה של רבני הציונות הדתית, וגם בקטגוריה של רבני תימן. תודה. כמו כן, אבקשכם להוסיף את שמו בקטגוריות הבאות: רבנים אורתודוכסים, רבנים ארץ-ישראליים, רבנים ישראליים. תודה.

פרופורציה[עריכת קוד מקור]

אין לי כוונה לזלזל ברב זה או אחר. אך כמדומני שבויקיפדיה יש כלל של יחס בין חשיבות הערך לאורך הערך. הקורא בערך זה יבין עד מהרה שהרב משורר היה הרב הכי חשוב והכי מפורסם בדורות האחרונים, ואני מסופק אם זה נכון, ואכמ"ל. שפ2000 - שיחה 12:36, 15 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

התייחסות לנושא הערכת הרב משורר

מתוך היכרות רבת שנים עם האישיות המפורסמת הזאת, אני מתפלאת מאד על הנאמר שכביכול הדברים הכתובים על הרב הקדוש אינם נייטרלים. לדעתי המעיטו בערכו של הרב ישעיהו משורר. הוא היה ידוע בתור גאון בתורה וגדול חכמי תימן. עוד כשהייתי ילדה אני זוכרת שהיה מגיע ליישובים ברחבי הארץ, נותן דרשות מאליפות והקהל היה מרותק. כ"כ פסקי הדין שלו היו ידועים בחכמתם הרבה. היה לו הגיון בריא ובמקביל היה מעורה בחיים הארציים. זה גם מה שייחד אותו שידע לשלב בין שני העולמות ולא דגל בהסתגרות אלא בלימוד תורה וגם בעבודה הרב הצדיק פתח את ביתו בפני כולם, ורבים היו שוחרים לפתחו לקבלת עיצה, פישור בין זוגות מסוכסכים כ"כ אני יודעת שהרב גם לימד שחיטה והסמיך הרבה שוחטים ואף דאג להם לעבודה. מי יתן וירבו כמוהו!!!

בברכה,

א.ו


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:05, 25 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]