שיחה:ישראל דן טאוב

דרוהוביטש ושות'

― הועבר מהדף שיחת משתמש:קובץ על יד

― הועבר מהדף שיחת משתמש:איכלר
שלום לך איכלר. אני משער שאתה הוא הכותב האנונימי שהוסיף את עריכתך לפני כן בערך זה. אני פונה אליך שוב, אנא הימנע מהוספת תוכן השנוי במחלוקת. עבור לדון בדף השיחה. החזרת תוכן השנוי במחלוקת נחשב לעבירה ויקיפדית, ועלול לגרור בהמשך אף חסימה. פירטתי בתקציר את הבעייתיות שבעריכתך, אנא הגב לי בהתאם. תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 20:48, 8 בפברואר 2017 (IST)

― סוף העברה
שלום קודם כול יש לרב הסמכה ועוד שהלואי ולכל הרבנים שנמצאים בויקופדיה ובשאר מקומות היה להם הסמכה ב. מניין לך להחליט מיהו דרהוביטש בעוד שהרב שליט"א אביו שימש כרבה של דרהוביטש לפני המלחמה ואף הוא מילא את מקום אביו בבית מדרשו בתל אביב והרב שפירא זה שהינו משתמש בשם זהו על אף שאין לו שייכות לעיר זו ומה עוד שהוא משתמש בשם דרוהבי'ץ ולא כמו זה וכן הרבניות היא גם מגזע יחס הרם של מודזי'ץ ופשוט שהם ראוית לתואר זה אבקש לתקן דבר זה בדחיפות איכלר - שיחה 13:30, 9 בפברואר 2017 (IST)

הגבתי לך ואני מבקש שתבין את הדברים ולא תשנה זאת פעם נוספת זילזול באנשים אינו כאן המקום תודה לך איכלר - שיחה 13:35, 9 בפברואר 2017 (IST)

שלום לך מר איכלר, ותודה על הצטרפותך לקהילה. מטבע הדברים, לכל מקום יש את דפוס ההתנהלות שלו, ולכן ייתכן מאוד שתפגוש כאן דפוס התנהלות שונה ממה שאתה רגיל. כך גם נוכחתי אני בהצטרפותי כאן, וכך נוכחו שאר המצטרפים. טבעו של עולם. על דברים חמורים מכך מנסים לשנות את הנוהל, אך לשווא. בינתיים, עדיף להיצמד לנוהל הקיים.

1. טוב עשית שבאת לדון על הדברים. רק כך אפשר לנהל כתיבה ויצירה קולקטיבית. לא טוב עשית שהחזרת את העריכה בטרם הגבתי על הדברים וקיבלתי אותם. דבר זה אמור לזכות אותך ב{{חזרה על עריכה}} בדף שיחתך, אך אני סולד מכך, בפרט בהתחשב שאתה חדש וכנראה לא מודע לדפוס פעולה הקיים כאן. אנא, אל תחזור על כך שנית. בוויקיפדיה דבר לא נעלם. תמיד אפשר לחלץ את התוכן מגרסאות קודמות, ואם תתקשה בכך, פנה אליי ואעשה זאת בעצמי. כמובן רק אחר שתושג הסכמה על התוכן.
2. מקובל להמשיך את הדיון איפה שהוא נפתח. אני פתחתי אותו גם בדף שיחתך כאנונימי, וגם בדף השיחה שלך בחשבון הנוכחי. היה רצוי להמשיך את הדיון שם (אני רואה את הדברים דרך "רשימת המעקב". מקסימום. הרי אי אפשר שאתה תכתוב לי משהו פה, אני אענה לך אצלך, וכן הלאה. איך בצורה זו יוכל מישהו להגיב לדברים? כעת לא נורא, העברתי את הדיון לכאן.
3. באשר לטענתך אודות ההסמכה. מכיוון שיש הרבה הממהרים לכתוב על מכריהם ואהודיהם תואר "רב", נדרשת כאן הכרה רחבה בסמכותו, או הוכחה על הסמכתו בפועל כרב. בהתחשב לכך שמדובר באדמו"ר (באם אכן. ראה נקודה הבאה) ,לכאורה ניתן להעניק לו את התואר רב.
4. לגבי כיהונו כאדמו"ר מדרוהוביטש, בדקתי בערך חסידות דרוהוביץ', ולא מצאתי זכר אליו. כעת שאלתי את אדון גוגל, ומצאתי מעט אזכורים. יש לבדוק מה הם אכן פני הדברים (מספר חסידים, מעמד, הכרה כאדמו"ר, טענה לשושלתיות, וכו'). הרי אם אני אכריז מחר על עצמי כאדמו"ר, לא ימהרו לפרגן לי כאן ערך.
5. אודות הרבניות, זה ממש לא מקובל להעניק לכל אשת ישראל כשרה את התואר "רבנית". מה שמתואר בעגה החרדית "רעבעצן", לא מצדיק תואר רבנית. נא ראה בערכים אחרים מקבילים.

אם בכל אופן היית רוצה חוות דעת נוספת, אתייג את נרו יאיר, המתעסק רבות בנושאים מעין אלו, תוך היצמדות לנהלים. תוכל אף אתה לצרף לדיון את מי שאתה חושב שיכול לסייע בזה. אם דווקא תחפץ להרחיב את הדיון, אפשר לתייג את בעלי הידע בנושא חרדים.

לסיום, אברך את הצטרפותך, ואקווה כי תראה בי כעמית שבא לעזור, ולא כמרפה את ידיך. אשמח לעזור לך במה שאוכל. אל תהסס לפנות ולדון עמי. המשך עבודה פורה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 14:34, 9 בפברואר 2017 (IST)

מצאתי בגוגל רק אזכור אחד של "הרב ישראל לנדא" כרבי מדרוהוביטש, של כותב אנונימי בפורום. זה לא מספיק, אולי איכלר יוכל להביא סימוכין מוצקים יותר. ודאי לא משנה מה עשה אביו של החתן. אני מסכים עם השחזור של קובץ ומציע להעביר את הדיון לדף השיחה של הערך. נרו יאיר • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ז • 14:44, 9 בפברואר 2017 (IST)

תודה, נרו. לגבי האזכור אני מוכן לפרגן 2 באדיבות גוגל: [1] [2]. אני משער שאפשר לחלוב עוד כמה בודדים. השאלה היא, אם זה מצדיק את הכתרתו כפי עריכת איכלר. לגבי העברת הדיון, אשמח לבצע זאת בהסכמת (והבנת) איכלר. שווי - שווי. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 14:49, 9 בפברואר 2017 (IST)

הקישור השני שלך הוא ההודעה בפורום שהזכרתי. בשיטה הזאת אני ממנה אותך לרשכבה"ג ברגע. בראשון (שם שמו מאוית לנדאו) לא כתוב שהוא אדמו"ר, רק שהוא מדרוהוביטש. אמנם נראה שזה מספיק כדי להסמיך אותו כרב. נרו יאיר • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ז • 15:01, 9 בפברואר 2017 (IST)

אוקיי. אני מקבל (בפרט אחרי התמונה שם עם התואר "מלוב"ן"). נקרא לו רב. מה לגבי אדמו"רותו, נפתח עוד סניף לדרוהוביטש? נקודה נוספת, אדמו"רותו מצדיקה גם את התואר רב לגיסו? כמו כן, אם כבר, מה באמת לגבי מינויי כרשכבה"ג? נתחיל דרך ערך בוויקיפדיה? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 15:09, 9 בפברואר 2017 (IST)

שלום בקשר לערך הרב ישראל דן טאוב רציתי לשאול הרי אתם לא רוצים דברים מן האינטרנט כך כתבתם לגבי תמונות וכו' משום חששות של זכויית יוצרים וכו' וא"כ ודאי שהוא אינו מקום בשביל לאשר או להכחיש רבנות וזה דבר ידוע בתל אביב יש עדיין הבית הכנסת ברחוב מרמורק שבו הוא שנים רבות שימש ובאחרונה נסגר כמעט מחוסר מתפללים והולך להיפתח כרגע בבני ברק והוא כבר שנים ידוע כאדמו"ר מדרהוביטש או כרב מדרהוביטש שבגליציה היה נקראים האדמורי"ם בשם רוב רב ומה עוד שאם אינכם כותבים אלא מה שמצאתם לו שיעור של אסמכתות איך אני מוצא בויקופדיה כמה וכמה שאינם כלל רבנים ומכונים בתואר רב וודאי שלגביו גם מותר להזכיר את אביו שהיה רב חשוב ולכל הפחות לא פחות מהרב אריה ויינברג שאתה כן מסכים להזכרתו כך שהוא הוציא תחת ידו אלפי פסקים במשך השנים והתכתבויית עם כל פוסקי ההלכה ובראשם מרן החזון איש והקהילות יעקב ועם גדולי האדמורי"ם וודאי שאין שום הסבר שיניח את הדעת לא להזכירו אלא לכתוב אותו בשם כך כאדם אסופי מן השוק בעוד שכל יהודי ת"א ואנטוורפן יודעים שמדובר באדם חשוב וידוע לכל אבקש שתיענה לפניה זו לתקן עיוות נוראי כזה מעל גבי במה פומבית זו

איכלר - שיחה 19:37, 9 בפברואר 2017 (IST)

אינטרנט זה מושג קצת גדול. להודעות בפורומים אין ערך, לידיעות באתרי חדשות אמינים יש, אלא אם יש סיבה טובה לפקפק בהן. לא מספיק שמשהו ידוע לך ולא נראה לי שכל אדם בתל-אביב יודע מה קורה בבית הכנסת הנ"ל, ובפרט שנסגר מחוסר מתפללים. מציע לך שלא תכריז הכרזות בשם "כל יהודי ת"א", זה לא יוסיף לך אמינות. אנא תן את הרשימה של מי שמכונים כן "הרב" שלא בצדק ונבדוק. נרו יאיר • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ז • 20:22, 9 בפברואר 2017 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: שוב שלום לך איכלר.

1. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. אתה יכול לראות כיצד התנהלה תגובתי ותגובת נרו יאיר.
2. בתמונות מהאינטרנט אנו אכן לא מעוניינים משום זכויות יוצרים, למרות שאנו יודעים שהן נכונות ואמיתיות. לא כן הדבר לגבי אמונות ודעות, שאנו מוכרחים להסתמך על מידע ברשת. כמובן היינו מעדיפים מחקר מסודר או אסמכתא מפורשת, אך במקרה זה, אני משער שלא נמצא כזה דבר. לא שמידע ברשת הוא משהו אמין, עדיין יש לבדוק מי כותבו (כמו שתראה אצל דברי נרו יאיר), אבל אם גם גוגל לא יודע לספר על זה, אז לא נוכל לקבל את המידע. לא משום שגוגל הוא המוסמך היחידי, אלא משום שסתם משתמש ודאי אינו מקור. אני מחר יכול לכתוב על כל מי שארה שיש לו תעודת רב עיר, או שהוא פרופסור בקיימברידג'. מה הבעיה להגיד? הנה, ראית, נרו יאיר שוקל להכתיר אותי כרשכבה"ג, ואולי באמת יש בזה משהו...
3. הבית כנסת בתל אביב, אף הוא אינו אומר דבר. לא כל מי שמחזיק בבעלותו בית כנסת מוכתר בזה לרב. בפרט כשאתה מעיד על חוסר מתפללים (מה שיהיה בהמשך, נדבר אז).
4. "ידוע כאדמו"ר מדרהוביטש או כרב מדרהוביטש", איפה? זה בדיוק מה שאני מבקש. המצא לי מידע והעניק לו איזה תואר שיתאים. מצדי גם רשכבה"ג (אינני חושש ממתחרים ...).
5. אם אתה מוצא בוויקיפדיה כאלו המכונים רבנים ובאמת אינם כאלו, נא ציין מיהם. זה חשוב. אין משוא פנים. יש לדון על כל אחד ואחד.
6. אריה וינברג הוכר כרב לפני שפגשתי בעריכתך. אז השארתי את המצב הקיים, אם אתה רוצה אני מוכן לדון גם בו.
7. יש לך אסמכתאות על אלפי פסקי הלכות ולהתכתבויות עם החזו"א והקה"י?
8. מנין לי שכל יהודי ת"א ואנטוורפן יודעים על שמו ההולך לפניו? אני מוכן לצאת אתך כעת לדיזנגוף, ולערוך התערבות כמה שמעו עליו. אתה מקסימום מדבר על קהילה מסוימת שיודעת עליו. אז מה? אתה יודע כמה אנשים ידועים לסביבתם ובכל אופן מעבר לכך הם בכלל לא ידועים?
9. לסיום, חלילה שלא יתפרשו דבריי כזלזול במי. אני רק נצמד לדפוס המקובל פה.

בברכה, קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 20:32, 9 בפברואר 2017 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ספר יזכור לקהילת דרוהוביץ-בוריסלב והסביבה, בספריית העיר ניו יורק הוא מקום טוב להתחיל בו, עברתי על כל הספר, מוזכר שם כמובן האדמור הרב חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ולא מוזכר בו אף רב ממשפחת לנדא, לא מאיר ולא ישראל. הרב האחרון של דרוהוביץ המוזכר בו הוא הרב זאב וולף נוסנבוים שנספה בשואה (מוזכר שם כמי שהלך אל מותו בשירה ובריקודים. ביקורת - שיחה 20:40, 9 בפברואר 2017 (IST)

גם איכלר לא כתב שהאבא היה הרב "של", אלא רק רב בדרוהוביטש. אני מוצא בקטלוגים את הספרון "שר המאיר" שיצא לאחר פטירתו ובו תולדותיו ודברי תורה. לא נראה לי רלוונטי כמה תשובות כתב למגרה. נרו יאיר • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ז • 21:04, 9 בפברואר 2017 (IST)

בספר דרוהוביץ המדובר מוזכרים גם רבנים אחרים וסתם אישים בולטים בעיר.

בעקבות מה שציינת הלכתי לקרוא בספר הנ"ל, לפי תולדותיו שם החל בגיל 19 להיות רב ומורה הוראה ואף ייסד ישיבה בדרוהוביץ (נתחבב על התושבים ונכבדי העיר כולה). הישיבה החלה עם 12 בחורים והגיעה ל-70, התקיימה עד השואה. אם קבלה היא נקבל. ביקורת - שיחה 21:53, 9 בפברואר 2017 (IST)

אני מבין שכל זה מדובר על אבא שלו. לא עליו עצמו (במילים אחרות: על מחותן של מושא הערך). האם יש מקום לציין את תיאורו של מחותנו? דבר נוסף, ערכתי כמה חיפושים במאגרים תורניים, ולא מצאתי אלא בספר שופרא דישראל (ישראל שפירא, ירושלים, תשע"א, עמ' 48), שהזכיר את אחד בשם "הרה"ח ר' זיסקינד לנדא" וייחסו לאחיו - "הג"ר מאיר לנדא זצ"ל מדרוהוביטש". אף אם נמצא עוד אזכור דומה או שניים, אני חושב שעדיין מוקדם בשביל להכתירו בגין כך כאדמו"ר מדרוהוביטש II. אולי כדאי לשאול את בעלי הידע בחרדים ‏ בעלי הידע בחרדים אם מישהו שמע/ידע על חצר זו וגודלה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 22:01, 9 בפברואר 2017 (IST)

האב לא נמצא אצל אלפסי. אם נחבר את כל המידע שהובא עד עכשיו נראה שיש פער בינו ובין הספרון לזכרו, לא הייתי מסתמך על הספרון ואין צורך להזכיר את המחותן. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ז • 12:14, 10 בפברואר 2017 (IST)

― סוף העברה

רבי מאיר {סג"ל לנדא} מדראהביטש

הגה"ק רבי מאיר {סג"ל לנדא} מדראהביטש זצוק"ל היה ידוע בכינוי ותואר זה כל ימי חייו, זקנים יוצאי גליציה העידו כי הנהיג את עדתו בעיר דרהוביץ, אף לאחר המלחמה כאשר עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר תל אביב אשר הפך לאבן שואבת לכל דורש את ד', היה נקרא בשם דראהביטשער רב, וכן יעידו כל מי ששמע את שמו הקדוש, שמעתי מיהודים זקנים מחסידי בעלזא שהרה"ק מדראהביטש בעת אשר היה מגיע להרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצוק"ל היה מכבדו בהערכה עצומה, כידוע שהכיר אותו עוד מביקורו הידוע של הרה"ק מבעלזא בעיר דרוהוביץ, והיה קוראהו 'דראהביטשער רב', הדברים ידועים ומפורסמים לכל.

כשנכתב כל יהודי תל אביב וכו' כמובן פשוט לכל שאין הכוונה לאנשי תל אביב של היום, אך בבדיקה פשוטה שתערוך לבד ותשאל כל יהודי חרדי מתל אביב שהוא למעלה מגיל חמישים -חמישים וחמש, תראה שכמעט אין מישהו שלא זוכר את יהודי מופלג זה 'דראהביטשער רב'.