שיחה:כבישה
החמצה[עריכת קוד מקור]
מה בדיוק ההבדל בין כבישה להחמצה (מזון)? Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:37, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- בגדול אתה שואל טוב. נראה לי שההבדל הוא זה:
- כבישה=שם גג לכל טכניקות הכבישה (לדוגמא שמן, מי מלח ועוד)
- החמצה=סוג של כבישה ספציפית בחומץ או עכ"פ תוצאת כבישה מסוג זה אמורה לגרום למזון הנכבש לצאת עם טעם חמוץ.
- את זה אני כותב לך לאחר מעשה ולא חשבתי על הערתך לפני כן (פשוט ראיתי בערכים המבוקשים). מצד שני ראה כאן[1] המושגים מופיעים רבות זה לצד זה כשני עניינים שונים ולא כדבר אחיד. הוי ארצי - שיחה 09:30, 17 באוקטובר 2011 (IST)
- אני לא בטוח שבאמת יש הבדל. החמצה זה לא רק בחומץ גם מלפפון חמוץ שנכבש במי מלח עובר החמצה. השורש של החמצה מגיע מחמצן שהמאכל עובר תהליך חימצון ולא מחומץ. לדעתי צריך לבצע הפניה מדף זה להחמצה (מזון) או להיפך. -יונה בנדלאק - שיחה 12:11, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- אשמח אם תראה לי על מה אתה מתבסס, על פי ויקימילון ערך החמיץ פסקה 2 [2], נראה שדוקא זה כן בגלל חומץ ולא בגלל חמצן, הפועל החמצה קים עוד מזמן המשנה ("החושש בשיניו לא יגמע בהם את החומץ" , שבת, י"ד) בשעה שחמצן היא מילה עברית מחודשת. הוי ארצי - שיחה 19:36, 20 באוקטובר 2011 (IST)
- במזון החמצה זה בחומץ. כבישה כוללת החמצה בחומץ אך גם טיפול במלח או בחומרים כימיים אחרים. החמצה לרוב מתייחס לירקות ופירות. כבישה מתייחס גם להם אך גם לבשר, דגים וביצים. דרור - שיחה 09:23, 12 בנובמבר 2012 (IST)
- אשמח אם תראה לי על מה אתה מתבסס, על פי ויקימילון ערך החמיץ פסקה 2 [2], נראה שדוקא זה כן בגלל חומץ ולא בגלל חמצן, הפועל החמצה קים עוד מזמן המשנה ("החושש בשיניו לא יגמע בהם את החומץ" , שבת, י"ד) בשעה שחמצן היא מילה עברית מחודשת. הוי ארצי - שיחה 19:36, 20 באוקטובר 2011 (IST)
- אני לא בטוח שבאמת יש הבדל. החמצה זה לא רק בחומץ גם מלפפון חמוץ שנכבש במי מלח עובר החמצה. השורש של החמצה מגיע מחמצן שהמאכל עובר תהליך חימצון ולא מחומץ. לדעתי צריך לבצע הפניה מדף זה להחמצה (מזון) או להיפך. -יונה בנדלאק - שיחה 12:11, 18 באוקטובר 2011 (IST)
מקור השימוש בשורש העברי כ.ב.ש[עריכת קוד מקור]
אולי כדאי להוסיף על מקור השימוש בשורש העברי כ.ב.ש עבור פעולה זו. לאחר שלא מצאתי תשובה מתאימה בערך, פניתי למדור השאלות של האקדמיה העברית וזו הייתה התשובה:
"שלום וברכה,
השימוש הזה עולה בקנה אחד עם המשמע היסודי של השורש כב"ש - דחק, לחץ - והוא מתועד כבר במשנה: "זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה" (תרומות י, ז); "האישה שהייתה כובשת ירקו בקדרה" (טהרות ב, א). במעשה הכבישה דוחסים את הירקות בתוך כלי. בברכה, צופי ליבוביץ" 5.22.130.43 18:45, 21 באוגוסט 2014 (IDT)