שיחה:כידוד
חשיבות[עריכת קוד מקור]
להרבה ערים יש מקומונים, חלקם וותיקים מאד, רבים מהם עם מדור חדשות קטן לצד הרבה פרסומות. מה מיוחד במקומון הזה? בנוסף, יש מחסור בהול במקורות. • צִבְיָה • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ז 01:19, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- שלום Ranziv5, התרשמתי שאתה עורך זמן רב בוויקיפדיה. האם אפשר לדעת מדוע סימנת את תמונת העיתון כתמונה חופשית? יש הבדל בין צילום עיתון על ידיך, לבין העיתון עצמו. מתייג את Geagea להסברים נוספים. מעבר לכך אשמח לדעת את הסיבות שהביאו אותך לכתיבת ערך זה, ומדוע חסרים מקורות? האם תוכל לספק מקורות לכתוב בערך? במה נבדל עיתון זה ממקומוני באר-שבע? אשמח לתשובותיך. עורך-בורוכוב - שיחה 01:40, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- לדעתי, התמונה בערך יכולה להיות בשימוש הוגן. אלא אם מעלה התמונה הוא בעל זכויות היוצרים. במקרה זה יש לשלוח אישור על פי ההנחיות בוויקיפדיה:OTRS.Geagea - שיחה 04:13, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- שלום עורכים, אף שאני עורך ותיק בוויקיפדיה, זה הערך הראשון שאני כותב מהיסוד (הגיע הזמן!). אודה לסבלנותכם. "כידוד" נחשב לאחד מחלוצי המקומונים בישראל (קדמו לו רק שני מקומונים באילת ובחיפה). המקומון הבאר שבעי "שבע" החל לצאת לאור אחרי "כידוד", ב-1967, וכך גם "כלבו" החיפאי. ערד מרוחקת 45 ק"מ מבאר שבע ובשנות השישים והשבעים הייתה בה קהילה תוססת ושוחרת תרבות. כך, לדוגמה, בתחילת שנות השמונים חיו בה כ-13 אלף איש, שמתוכם היו 1,500 (!) מנויים לסדרת התיאטרון השנתי (אותו מפעל של תרבות לעם עליה השלום, שהביא 8-6 הצגות תיאטרון לפריפריה מדי שנה). פירוש הדבר, שכל הצגה הועלתה פעמיים (!) בבית הקולנוע "אורון", שתפוסתו 750 מקומות. עיתון שבועי שיוצא לאור ב-3,000 עותקים מכסה את כל בתי האב בעיר הקטנה (שאז עוד נחשבה לעיירת פיתוח). זו הסביבה התרבותית שבה צמחו, בין השאר, הבמאי דורון צברי, הסופר גבי ניצן, המשוררת טל ניצן ורבים אחרים (ואני ביניהם: שימשתי עורך בעיתון "גלובס" במשך 7 שנים, ואחר כך ערכתי עיתונים וספרים). בשל הריחוק הגיאוגרפי, היה "כידוד" המקור העיקרי למידע הדרוש לחיי הקהילה, הן בצד החדשותי והן בצד הפרסומי. ערד של אותם הימים הייתה שונה בתכלית השינוי מערד של ימינו. היא נחשבה אז ל"אלדורדו" של ישראל (כך כתבו עליה ב"מעריב" ב-1967. אמצא את המקור). לגבי זכויות היוצרים: "כידוד" היה עסק משפחתי והתמונה היא מהאוסף הפרטי שלנו. בדעתי להוסיף תמונות נוספות. שאלה: אילו מקורות נמצאים ב"מחסור בהול"? מאחר שהעיתון גווע לפני עידן האינטרנט, אין לו אתר. אשמח לענות על שאלות נוספות --Ranziv5 - שיחה 08:28, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- Ranziv5 מה שאתה כותב כאן הוא מעניין מאד, אבל כמעט ואין לו ביטוי בערך עצמו. אני חושב שראוי לתת פסקת רקע שמסבירה את האקלים התרבותי שבו נוצר העיתון ומתוך כך תובהר חשיבותו. Eladti - שיחה 08:37, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה Eladti. אוסיף את הדברים כהמלצתך. --Ranziv5 - שיחה 08:52, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- מסכים עם אלעדטי--כ.אלון - שיחה 11:39, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- עיתון שרץ 23 שנים. יש פה ערכים על שבועונים ששרדו שנה בקושי. אז מה אם זה עיתון מקומי. לא מקפחים את הפריפריה. בורה בורה - שיחה 05:13, 14 באוקטובר 2016 (IDT)
- מסכים עם אלעדטי--כ.אלון - שיחה 11:39, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה Eladti. אוסיף את הדברים כהמלצתך. --Ranziv5 - שיחה 08:52, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- Ranziv5 מה שאתה כותב כאן הוא מעניין מאד, אבל כמעט ואין לו ביטוי בערך עצמו. אני חושב שראוי לתת פסקת רקע שמסבירה את האקלים התרבותי שבו נוצר העיתון ומתוך כך תובהר חשיבותו. Eladti - שיחה 08:37, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- שלום עורכים, אף שאני עורך ותיק בוויקיפדיה, זה הערך הראשון שאני כותב מהיסוד (הגיע הזמן!). אודה לסבלנותכם. "כידוד" נחשב לאחד מחלוצי המקומונים בישראל (קדמו לו רק שני מקומונים באילת ובחיפה). המקומון הבאר שבעי "שבע" החל לצאת לאור אחרי "כידוד", ב-1967, וכך גם "כלבו" החיפאי. ערד מרוחקת 45 ק"מ מבאר שבע ובשנות השישים והשבעים הייתה בה קהילה תוססת ושוחרת תרבות. כך, לדוגמה, בתחילת שנות השמונים חיו בה כ-13 אלף איש, שמתוכם היו 1,500 (!) מנויים לסדרת התיאטרון השנתי (אותו מפעל של תרבות לעם עליה השלום, שהביא 8-6 הצגות תיאטרון לפריפריה מדי שנה). פירוש הדבר, שכל הצגה הועלתה פעמיים (!) בבית הקולנוע "אורון", שתפוסתו 750 מקומות. עיתון שבועי שיוצא לאור ב-3,000 עותקים מכסה את כל בתי האב בעיר הקטנה (שאז עוד נחשבה לעיירת פיתוח). זו הסביבה התרבותית שבה צמחו, בין השאר, הבמאי דורון צברי, הסופר גבי ניצן, המשוררת טל ניצן ורבים אחרים (ואני ביניהם: שימשתי עורך בעיתון "גלובס" במשך 7 שנים, ואחר כך ערכתי עיתונים וספרים). בשל הריחוק הגיאוגרפי, היה "כידוד" המקור העיקרי למידע הדרוש לחיי הקהילה, הן בצד החדשותי והן בצד הפרסומי. ערד של אותם הימים הייתה שונה בתכלית השינוי מערד של ימינו. היא נחשבה אז ל"אלדורדו" של ישראל (כך כתבו עליה ב"מעריב" ב-1967. אמצא את המקור). לגבי זכויות היוצרים: "כידוד" היה עסק משפחתי והתמונה היא מהאוסף הפרטי שלנו. בדעתי להוסיף תמונות נוספות. שאלה: אילו מקורות נמצאים ב"מחסור בהול"? מאחר שהעיתון גווע לפני עידן האינטרנט, אין לו אתר. אשמח לענות על שאלות נוספות --Ranziv5 - שיחה 08:28, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- לדעתי, התמונה בערך יכולה להיות בשימוש הוגן. אלא אם מעלה התמונה הוא בעל זכויות היוצרים. במקרה זה יש לשלוח אישור על פי ההנחיות בוויקיפדיה:OTRS.Geagea - שיחה 04:13, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
המקומות השני בהיסטוריה של המדינה - לדעתי בעל חשיבות היסטורית. «kotz» «שיחה» 01:05, 17 באוקטובר 2016 (IDT)
- יחד עם זאת אין שום מקורות בערך. למרות שניסיתי והתאמצתי למצוא משהו בעיתונות ההיסטורית לא מצאתי שום אזכור. כדאי למצוא לפחות בדיל של מקור. Geagea - שיחה 14:53, 17 באוקטובר 2016 (IDT)
- כפי שעולה מהערך, כידוד הוא מחלוצי המקומונים בישראל. יש חשיבות. דוג'רית - שיחה 23:23, 17 באוקטובר 2016 (IDT)
רציתי להוסיף הפניה להערת שוליים, שתכלול את פרטי הכתבה. לא מצאתי הסבר איך עושים את זה. בינתיים שמתי אותה כקישור לארכיון העיתונות היהודית ההיסטורית. אשמח לעזרה. Ranziv5 - שיחה 00:07, 21 באוקטובר 2016 (IDT)
אקלים תרבותי[עריכת קוד מקור]
מישהו בשם משתמש:שושושושון מוחק וחוזר ומוחק את הפסקה שהוספתי על האקלים התרבותי בערד. לטענתו, היא לא רלוונטית כאן אלא בערך ערד. אני מסכים שגם שם יש לה מקום ואוסיף אותה. איך עוצרים אותו? --Ranziv5 - שיחה
- מישהו בשם משתמש:Ranziv5 מחזיר כל פעם פסקה שלמה על האקלים התרבותי בערד. לפסקה זו, בטח בנפח כזה, אין מקום בערך שלפנינו. איזו רלוונטיות יש למידע על העלאת המחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" ??? שושושושון - שיחה 09:25, 22 באוקטובר 2019 (IDT)