שיחה:כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה

חשיבות

ערך על ספר שיצא בהוצאה מכובדת, עם מאייר מוכר, ולדברי הכותב אפילו רב מכר. אני לא מבין מה הבעיה, ועוד כשמדובר בספר פורץ דרך בעל מסרים רב רבדיים שהשפיע על הדרך בה אנו חווים את המציאות. (את הסופרלטיבים המופרעים צריך לערוך החוצה, כמובן). פלבאי צהוב - שיחה 09:56, 15 ביולי 2008 (IDT)

הספר השפיע על הדרך בה אנו חווים את המציאות? טוב שעורכים את הסופרלטיבים המופרעים החוצה. עוזי ו. - שיחה 10:01, 15 ביולי 2008 (IDT)

אמרתי שצריך, לא שהספקתי לערוך אותם החוצה. עכשיו עשיתי זאת. פלבאי צהוב - שיחה 11:07, 15 ביולי 2008 (IDT)

ערך חשוב. רצוי להרחיב אותו. Steve G - שיחה 22:40, 18 ביולי 2008 (IDT)

לא נראה לי שקיומו של הערך מזיק. קשה לאמר שספר בהוצאת כתר שאויר על ידי יוסי אבולעפיה ואפילות המחברת שלו כבר זכתה לערך אינו חשוב. ‏ PRRP ■ שו"ת 06:15, 20 ביולי 2008 (IDT)

הודעה על חשיבות הערך מפי המחברת

הספר הופיע בכתב העת לילדים ולמבוגרים בעת ובעונה אחת בשנת 1983, שהיא השנה הקימה המשוררת שלי אלקיים את תנועת 'המזרח אל השלום' והניחה את המושג 'מזרחים' ו'תודעה מזרחית' בשידור חי בראיון רדיו שערך עמה ברשת ב' בקול ישראל' צלי רשף במאי 1983 עם הקמת תנועת 'המזרח אל השלום'. בפרסום השיר באותה תקופה בשתי במות - לילדים ולמבוגרים - הצביעה אלקיים כי הספר מיועד לילדים וגם להוריהם שהם בדרך כלל מקור הדעות הקדומות אצל ילדיהם.

נושא הספר הנו המשיכה הטבעית של ילדים אל מפגש עם ילדים אחרים מגזע, מין ורקע תרבותי שונה אל מול הסטריאוטיפים הנערמים על ידי הורים וסביבה חברתית. אלקיים שנודעה בשנות השמונים והתשעים כלוחמת בגילויי גזענות בחברה הישראלית, הוזמנה ב-1984 לפורום הבינלאומי של גדולי המשוררים בעולם 'פואטרי אינטרנשיונאל', ואף ארחה ב 27 באוגוסט 2007 בירושלים את בנו של הכומר השחור מרטין לותר קינג במסגרת סימפוזיון בנושא 'מימוש החלום במזרח התיכון' שייזמה במכון למחקר ע"ש הארי ס. טרומן למען קידום השלום אוניברסיטה העברית בירושלים. המסר נגד הגזענות והסטריאוטיפיזם ניצוק ביצירה קלאסית זו 'כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה' של המשוררת שלי אלקיים ומצביע על כך שהקשר עם הזולת בונה את העצמי ומשחררו. היצירה מצביעה על העוול הרגשי שגורמות הדעות הקדומות האנטי-מזרחיות ששלטו בחברה הישראלית בשנות השבעים ובתחילת שנות השמונים. הספר נתקבל בהתלהבות על ידי שכבות רחבות בקרב ההורים והמורים בישראל והוא מתייחד מן הספרים האחרים בנרטיב הצלול שלו ובעומק הרגשי שסוחף את הקוראים בטלטלה רגשית החל מן המשחק המענג של הפגישה הראשונה אל החרדה הלילית שבאזהרת האמהות, ומשם אל חוסר הביטחון שמאפיין את הפגישה השנייה ואת התקווה או העיצבון שבשאלה הנשאלת לגבי קיומה או אי קיומה של הפגישה השלישית. כמו כן הספר צוין כייחודי בשנות השמונים משום ש"אינו רק אוסף של חרוזים לילדים אלא שיר ממש" ( רלה מזלי, עיתון תל אביב, 1987). הספר תרם לספרות הילדים העברית משל על מפגש אנושי ממוקד ובלתי אמצעי, נקי מדעות קדומות ומסטריאוטיפים המעיבים על האפשרות של קיום קשר חברתי תקין ויחסים בריאים. הספר יוצא דופן גם בשילוב טקסט פואטי מהודק עם מינימליזם איורי בשלושה צבעים בלבד. איוריו של אבולעפיה משלימים אזורים פתוחים לאינטרפרטציה בפואמה של שלי אלקיים, כגון ברצף האיורים שמתאר את אופני המשחק האפשריים שבין הנחש והעכבר, איורים שתומכים במסר הרגשי של הסיפור. הילדים ששמעו את הסיפור מפי מורה בכיתה העתיקו בקלות והעבירו את הסיפור של שלי אלקיים אל חיות אחרות.

שכתוב

זה ערך מבולבל להפליא. קשה לי להבין איך נוצרה זוועה זו ואיך שרדה. שתי דוגמאות:

• עניין גלעד שליט, שהוא פרט שולי בתולדות הספר, הוזכר בערך שלוש פעמים. צמצמתי זאת למופע יחיד בסוף הערך, אך נדרש מאמץ ניכר נוסף כדי לסדר את הערך.
• הספר "הֶחיה מחדש ובעוצמה את סוגת משלי החיות בספרות העברית" - לא פחות, כאילו לא היה מיץ פטל מעולם. דוד שי - שיחה 07:43, 13 באוקטובר 2011 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaadik
  • In כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה on 2013-09-13 02:55:37, 404 Not Found
  • In שלי אלקיים on 2013-09-13 06:19:41, 404 Not Found
  • In כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה on 2013-09-16 00:05:45, 404 Not Found
  • In שלי אלקיים on 2013-09-16 01:28:36, 404 Not Found
  • In כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה on 2013-09-25 05:34:08, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 08:34, 25 בספטמבר 2013 (IDT)