שיחה:לא תערץ מפניהם
מדרש תנאים והרמב"ם[עריכת קוד מקור]
מיכאל משיכון בבלי לכתוב שהרמב"ם מסתמך על מדרש תנאים נשמע לי כמו חידוש. יש לכך מקור? בפשטות נראה שהרמב"ם מסתמך על פסוקים מפורשים. --ריהטא - שיחה 07:04, 28 ביולי 2021 (IDT)
- תודה ריהטא על הערתך המלומדת. המחשבה שהספר שנמצא בגניזה הקהירית היה בפני הרמב"ם היא ודאי הגיונית (וכמדומני שראיתיה במאמר של הרב אברהם שרמן). ובכל אופן זו אינה יותר מהשערה, ולפיכך שיניתי בהתאם להערתך.מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"ט באב ה'תשפ"א • 09:01, 28 ביולי 2021 (IDT)
- הספר לא נמצא בגניזה הקהירית. אבל הכרתו של הרמב"ם (וכן של רש"י על התורה) של מדרשים מדבי רבי ישמעאל על דברים - זו שאלה מעניינת. --ריהטא - שיחה 17:08, 28 ביולי 2021 (IDT)
- בגניזה נמצאו / נמצאים והולכים חלקים מהספר. לא בדקתי לגבי הציטוט שבענייננו, אבל כדבריך, גם אם כן וגם אם לא - לא נוכל להוכיח על הנידון דידן. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"ט באב ה'תשפ"א • 17:14, 28 ביולי 2021 (IDT)
- ריהטא בוקר טוב. קישרתי את המאמר של הרב שרמן, וזה הציטוט הנוגע לענייננו: "יש להוסיף שבהבנת הרמב"ם את הפסוקים כמקור לאיסור פחד במלחמה מצינו מקור חשוב, במדרש תנאים, מהדורת רד"צ הופמן (דברים, כ' א') נאמר: "לא תירא מהם" הרי זו אזהרה, לא תירא מהם כשם שנאמר במשה (במדבר, כ"א ל"ד) "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו", וכשם שנאמר ביהושע (יהושע, ח' א') "ויאמר ה' אל יהושע אל תירא ואל תחת". וציין שם רד"צ הופמן דמדרש תנאים זה הוא מקור לרמב"ם הנ"ל, וכן ציין מקור זה בקרית מלך, הל' מלכים, סוף פ"ז. לקמן בפרק הדן במהות איסור היראה והפחד לשיטת הרמב"ם יתפרשו המקראות כפשוטם, כפי שאמר הכ"מ". בכל אופן לענ"ד הערתך במקומה. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"א באב ה'תשפ"א • 08:43, 30 ביולי 2021 (IDT)
- במחילה מהרב שרמן - הרד"צ ציין במדרש תנאים את ההלכה ברמב"ם ולענ"ד לא אמר מילה שזה מקור הרמב"ם. והגר"ח בקרית מלך כתב "אלא שאפשר שלקחו מכאן". (יש שם בעיה תחבירית עם המילה "אלא"). בעבר שאלתי באמת את השאלה בפורום מסויים לגבי מדרש תנאים כמקור לרש"י על התורה ולרמב"ם ולא קיבלתי תשובה ברורה. ממתין להזדמנות לשאול את מו"ר מנחם כהנא בנושא, שהוא מבחינתי "מרא דשמעתא" בכל הנוגע למדרשי ההלכה. (דוד הנשקה במאמר מסויים מתלבט אם מדרש הגדול הוא המקור לרש"י או ההיפך - וכידוע מדרש תנאים מבוסס על מדרש הגדול). --ריהטא - שיחה 16:31, 30 ביולי 2021 (IDT)
- ריהטא בוקר טוב. קישרתי את המאמר של הרב שרמן, וזה הציטוט הנוגע לענייננו: "יש להוסיף שבהבנת הרמב"ם את הפסוקים כמקור לאיסור פחד במלחמה מצינו מקור חשוב, במדרש תנאים, מהדורת רד"צ הופמן (דברים, כ' א') נאמר: "לא תירא מהם" הרי זו אזהרה, לא תירא מהם כשם שנאמר במשה (במדבר, כ"א ל"ד) "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו", וכשם שנאמר ביהושע (יהושע, ח' א') "ויאמר ה' אל יהושע אל תירא ואל תחת". וציין שם רד"צ הופמן דמדרש תנאים זה הוא מקור לרמב"ם הנ"ל, וכן ציין מקור זה בקרית מלך, הל' מלכים, סוף פ"ז. לקמן בפרק הדן במהות איסור היראה והפחד לשיטת הרמב"ם יתפרשו המקראות כפשוטם, כפי שאמר הכ"מ". בכל אופן לענ"ד הערתך במקומה. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"א באב ה'תשפ"א • 08:43, 30 ביולי 2021 (IDT)
- בגניזה נמצאו / נמצאים והולכים חלקים מהספר. לא בדקתי לגבי הציטוט שבענייננו, אבל כדבריך, גם אם כן וגם אם לא - לא נוכל להוכיח על הנידון דידן. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"ט באב ה'תשפ"א • 17:14, 28 ביולי 2021 (IDT)
- הספר לא נמצא בגניזה הקהירית. אבל הכרתו של הרמב"ם (וכן של רש"י על התורה) של מדרשים מדבי רבי ישמעאל על דברים - זו שאלה מעניינת. --ריהטא - שיחה 17:08, 28 ביולי 2021 (IDT)