שיחה:מאורעות תרפ"ט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ערך זה צוטט בספר:

  • הלל כהן, תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי־ערבי, הוצאת כתר, 2013 (על הכריכה האחורית: ציטוט תחילתו של הפתיח ולאחריו המשפט: "זה סיכום הערך על מאורעות תרפ"ט בוויקיפדיה").

הערך רצוף שגיאות כתיב, שאיני מתקן כי נראה לי שיש בערך הרבה טעויות מהותיות. אם יש מישהו שיודע קצת על התקופה כדאי לתקן את הערך. אולי אני אחפש ספר על המאורעות. יעקב בויקי 09:21, 8 פברואר 2006 (UTC)

מאורעות או פרעות?[עריכת קוד מקור]

לאחר קריאת תוכן הערך נראה לי שמדוייק יותר פרעות. האם יש למישהו התנגדות?

מאורעות i have a problem we study it as

כתוב כאן שמקלף היה הרמטכ"ל השני[עריכת קוד מקור]

ובערך על מקלף כתוב שהיה השלישי. יעליל'ה - שיחה 18:17, 22 בינואר 2010 (IST)

תוקן, תודה מוטי - שיחה 18:24, 22 בינואר 2010 (IST)

למה הערבים כעסו - משפט הכותל[עריכת קוד מקור]

בערך כתוב שהערבים כעסו כי הניחו ספסלים בכותל, זה יכול להיות ב"סיבות המוצהרות" בתור העילה בה השתמשו הערבים אבל זה אינו יכול להיכתב בערך אנציקלופדי כסיבה היסטורית לכעסם ואלימותם. צריך לנסח ולכתוב הסבר ענייני מי-נהר - שיחה 11:51, 19 במרץ 2010 (IST)

העברה ממאורעות לפרעות[עריכת קוד מקור]

ראשית נהוג לפרסם בלוח המודעות שבוע לפני שמבצעים העברה ולבדוק אם יש התנגדות או תמיכה בהעברה. שנית בתקציר העריכה של ההעברה:"(מאורעות תרפ"ט הועבר לפרעות תרפ"ט במקום הפניה: בהתאמה לערכים הדומים ובהתאמה ביטוי השגור יותר)" הביטוי השגור יותר הוא המאורעות וגם הערכים הדומים פרעות תר"פ פרעות תרפ"א לא מדוייקים ואין להוסיף חטא על פשע (זה רק ביטוי נא לא לקחת ברצינות יתרה). ראו בערך המאורעות. ראו גם את הקישורים החיצוניים בערכים המורחבים רוב הקישורים מפנים למאורעות ולא לפרעות.

התבנית היא תבנית המאורעות וכל הערכים הם ב"קטגוריה:המאורעות".---‏Avin שיחה‏ 20:54, 21 במרץ 2010 (IST)

אם כך אנא העבר גם מפרעות תר"פ למאורעות תר"פ ו-מפרעות תרפ"א למאורעות תרפ"א. לי אישית נדמה שבוחרים במאורעות כדי להציג כביכול הדדיות למרות שמדובר בקורבנות חפים מפשע שנטבחו נשדדו נבזזו או נאנסו באכזריות ללא שום הבחנה מלבד עצם היותם יהודים. במקורות שאני מכיר ההתייחסות אל תרפ"ט הוא בביטוי פרעות. אבל אולי בחרו בשימוש זה בשל ריבוי המקרים לאורך כל התקופה. לא כזה משנה לי רק שתיהיה אחידות מי-נהר - שיחה 21:23, 21 במרץ 2010 (IST)
באשר למדיניות העברה ,לא ידעתי זאת עד כה ומי שהתייעצתי איתו בשאלה כיצד מבצעים לא ציין זאת בפני , תודה לך שהבאת לתשומת ליבי את הכלל הזה מי-נהר - שיחה 22:01, 21 במרץ 2010 (IST)
מדיניות ההעברה שהוצגה כאן עוסקת במקרים שבהם צפויה מחלוקת כלשהי. כאשר אין ספק באשר לשם הנכון, ניתן להעביר ללא דיון. במקרה שלפנינו, ברור שנדרש דיון.
לגופו של עניין: גוגל נותן עדיפות מובהקת ל"מאורעות תרפ"ט" וגם ל"מאורעות תרפ"א" ו"מאורעות תר"פ". גם בדיקה בארכיון "דבר" מעלה יתרון ל"מאורעות" (אם כי המדגם קטן). דוד שי - שיחה 07:09, 22 במרץ 2010 (IST)
הביטוי "פרעות" מדוייק פחות ממאורעות. "פרעות" היו גם ביהודי הגולה. "מאורעות" מתאר באופן מדוייק יותר מאבק לאומי בין שני גורמים, כאשר ליהודים, בניגוד ל"פרעות" בגולה, גם כוח מגן המסוגל לעיתים להגן ולעיתים אף להשיב מנה אחת אפיים. אני מתנגד ל"פרעות" ומציע להתייחס לערכים כ"מאורעות" הן בשם הערך והן בתבנית. אלמוג 07:15, 22 במרץ 2010 (IST)
אני מקבל את דברי דוד שי כמי שהביא ראיה לכך שלפחות היום ככה שגור הביטוי בין אם היה מוצדק או לא, די בזה כדי להתיישר לפיו במקרה של כיבוד הזיכרון הקולקטיבי. ואת הטעם שאלמוג ציין שלמה שנעשה במסגרת היישוב יש ייחוד מאשר מה שנעשה לקהילות בגולה. לפיכך נראה לי שיש הסכמה מלאה לקרוא הן בערך כאן והן להעביר את הערכים של תר"פ ותרפ"א מפרעות למאורעות, בברכה מי-נהר - שיחה 08:27, 22 במרץ 2010 (IST)

תיקנתי כבקשתכם את שמות הערכים מפרעות למאורעות. וכן את התבנית. בברכה מי-נהר - שיחה 08:41, 22 במרץ 2010 (IST) ────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

נעים להכיר - ויקיפדיה. כל מה שקשור לרצח יהודים בישראל זה 'מאורעות' וכל מה שבחו"ל זה 'פרעות', מוסלמי שרוצח בארץ נקרא 'מחבל' ו'לוחם שלום' ומוסלמי שרוצח בחו"ל נקרא 'טרוריסט'... חזרתי רוצה שנתחיל לטפל בנושא? ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ז' בסיוון ה'תשע"ו ♦ 15:47, 13 ביוני 2016 (IDT)

כבר ב-1929 וב-1930 (בשנה של המאורעות ובזו שאחריה) הם כונו מאורעות בעיתוני התקופה. כמובן אפשר לטעון שכבר אז התשקורת הייתה נגועה בשמאלניות, אבל נראה שזה השם המקובל לפוגרומים אלה מזה למעלה מ-80 שנים. בריאן - שיחה 15:53, 13 ביוני 2016 (IDT)
השאלה האם זה באמת השם המקובל בפי כל והאם באנציקלופדיה משתמשים רק בשפה המקובלת ברחוב ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ז' בסיוון ה'תשע"ו ♦ 16:26, 13 ביוני 2016 (IDT)
מדוע אתה סבור ש"מאורעות" זה שפת הרחוב ואילו "פרעות" היא שפה נעלה יותר?
רצוי לצמצם את הדמגוגיה - רוצח אינו לוחם שלום. דוד שי - שיחה 19:02, 13 ביוני 2016 (IDT)
משתמש:Meni yuzevich, אני לא יודע מה אתה רומה ממני. יש לך שאלה ספציפית, שאל ואענה. חזרתישיחה 21:19, 13 ביוני 2016 (IDT)

חוסר דיוק בערך?[עריכת קוד מקור]

"הפרעות התפשטו למחרת (שבת, 24 באוגוסט) לחברון, שם נערך טבח שבמהלכו נרצחו באכזריות איומה (ילדים נשחטים לעיני הוריהם, הורים לעיני ילדיהם, כריתת איברים, שריפה בחיים ואונס) 67 יהודים ובתיהם נבזזו. הטבח האכזרי התרחש לנגד עינהם של שני פרשי משטרה בריטים שלא עשו דבר עד שהרוצחים החלו להתקרב אליהם והם הרגישו מאויימים, רק אז אחד מהם ירה לאוויר וכל הרוצחים ברחו וכך הטבח הסתיים.[דרוש מקור] התוצאה הייתה מחיקת הקהילה היהודית העתיקה שישבה בחברון מאות שנים. ראוי לציין כי מספר משפחות ערביות הגנו על היהודים, ועזרו להם לברוח מחברון. גם היישוב מגדל עדר הסמוך לחברון נעזב וננטש לאחר שתושביו הוזהרו על ידי ערבים ידידים. משפחת עזרא אשר התגוררה בחברון, ולה היו המון חברים ערבים בישוב, ניצלה מהטבח בזכות כך שערבים ידידים הסתירו אותם."

מה שכתוב פה סותר לחלוטין את מה שכתוב בויקיפדיה באנגלית.


  • הטבח האכזרי התרחש לנגד עינהם של שני פרשי משטרה בריטים שלא עשו דבר עד שהרוצחים החלו להתקרב אליהם והם הרגישו מאויימים, רק אז אחד מהם ירה לאוויר וכל הרוצחים ברחו וכך הטבח הסתיים. - כתוב שהשוטר הבריטי ירה על שניים מהתוקפים, ואז רוקן את האקדח על ההמון.
  • ראוי לציין כי מספר משפחות ערביות הגנו על היהודים, ועזרו להם לברוח מחברון. - זה לא כמה יהודים במרתף, מדובר על 435 יהודים. זה דיי הרבה עזרה.


אני לא ממש מכיר את הנושא, ואין לי מושג מה באמת קרה שם. אני אשמח אם מישהו קצת יותר מוסמך ממני יערוך את הערך. כרגע אני לא חושב שהוא רציני מספיק.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כולם ישמחו אם מישהו יותר מוסמך יערוך את הערך, אבל לצערנו, ועד שזה יקרה - "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה" - עלינו ללמוד את הנושא ולתקן את הערך אם הוא דורש תיקון. הייתי מנסה בעצמי, אבל אין לי פנאי לכך, ואני מקווה שאתה תעמיק חקור, תקרא בחומר המתאים ותתקן את הדרוש תיקון, או שתרחיב את הערך במידה וזה נדרש. יוסאריאןשיחה 09:12, 30 במאי 2011 (IDT)

הכרזת המופתי[עריכת קוד מקור]

באוגוסט 1929, הכריז המופתי חאג' אמין אל-חוסייני בדרשתו "כל ההורג את היהודי - מובטח לו מקום בעולם הבא" [1]

  1. ^ חאג' אמין וברלין, ג'ני לבל, הו"ל טכנוסדר בע"מ, ת"א 1996, עמוד 21
ההכרזה הזאת שקדמה לפרעות, תורמת להבנתם ולכן חשוב להביא אותה --בן נחום - שיחה 21:32, 26 ביוני 2012 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 10:09, 15 במאי 2013 (IDT)

קטע ללא מקור[עריכת קוד מקור]

הוסר הקטע הבא שהוסף ללא מקור:

  • היישוב כולו האשים את שלטונות המנדט, ובמיוחד את הנציב העליון, שלא עשו דבר כדי לעצור את הפרעות. הגדיל לעשות פנחס רוטנברג שהגיע מיד לאחר הפרעות לארמון הנציב כדי להיפגש איתו. בפגישה הוא אמר לו שהוא רוצה להעביר מברק לממשלה בלונדון. צ'נסלור שאל מה התוכן. ורוטנברג ענה לו בפנים: "הנציב אינו מתאים לתפקידו לחלוטין ויש להחליפו מיידית"... ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 20:57, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

נהרגו או נרצחו[עריכת קוד מקור]

במקום אחד (טבח כפר קאסם) נקבע שאם לא היו הרשעות ברצח, אזי התושבים החפים מפשע שנורו הינם "הרוגים", ואילו כאן, שגם כאן איןו הרשעות ברצח החליט משתמש:גילגמש כי מדובר בנרצחים, וכתב בתקציר העריכה כי "זה לא אותו דב", וסתם ולא פירש. האם ניתן לקבל הסבר על ההבדל בין המקרים, שמצדיק את המינוח השונה? יוסאריאןשיחה 10:33, 13 באפריל 2014 (IDT)

המקרה אינו דומה. במקרה של טבח כפר קאסם החיילים סברו שהם פועלים כדין ולא היתה להם מטרה לרצוח את קורבנותיהם. הם לא נכנסו לכפר ולא ריססו את הכפר באש מנשק אוטומטי. במקרה של הערך הנוכחי, הפורעים אכן התכוונו לרצוח את קורבנותיהם ולשם מטרה זו פרעו בהם. גילגמש שיחה 11:27, 13 באפריל 2014 (IDT)
עוד יותר טוב, היה אם במקום לפצוח בדיון המטופש הזה לגבי מינוחים בערך, לפחות אחד מכם היה טורח לקרוא את הערך, ששם מסופר שחור על גבי לבן אודות ההרשעות ברצח. אבל זה בסדר, אל תתנו לעובדות להרוס ויכוח פוליטי עסיסי. דניאל צבישיחה 13:20, י"ג בניסן ה'תשע"ד (13.04.14)
זו התנהגות מאוד אופיינית לשני העורכים האלו, אלף ואחד שחזורים, התעקשות לא לקרוא את הערך הנערך, דבקות בדעות פוליטיות בתירוצים קלושים ותלונות על עורכים אחרים. 109.160.133.80 15:06, 3 בנובמבר 2014 (IST)

מידע שנמחק מפרק "לקריאה נוספת"[עריכת קוד מקור]

גילגמש מוחק מקורות של חוקרים, שאינם שמאלנים. יש סימוכין, שחוזרים ונמחקים מהערך, למרות שמי שכתב אותם הוא מומחה לכוח המגן העברי ומנהל לשעבר של מוזיאון ארץ ישראל. כל זה, רק בגלל, שאותו מומחה אינו שמאלני - רחבעם זאבי הוא שמו של המומחה. (לעומת זאת, אנשי שמאל מובהקים מצוטטים בויקיפדיה על שמאל ועל שמאל, בעיקר בנושאים, בהם הם לא מבינים דבר.) 109.160.133.80 15:03, 3 בנובמבר 2014 (IST)

אוסף של שטויות. אני לא מתכוון להגיב לך אפילו. גילגמש שיחה 15:09, 3 בנובמבר 2014 (IST)
הוא אשר אמרתי. תירוצים קלושים. תודה לך על הבהרת צדקתי. 109.160.133.80 15:24, 3 בנובמבר 2014 (IST)

מבלי להיכנס למהות חילופי האשמות ההדדיות בין הנ"ל, בדקתי את הטענה אודות מחיקת התוכן , אני משער שמדובר על שינויי הגירסא הזו. אכן מדובר בציון מידע רלוונטי לערך זה במקום ובצורה הולמת. הוספתי את המידע ותודה לאנונימי שהזכיר אותו. להבא מוטב לציין הפניה לשינויי הגרסאות של המחלוקת המדוברת. כמו כן תיקנתי את כותרת השיחה הזו לכותרת הולמת. גם על כך יש להקפיד להבא. מי-נהר - שיחה 16:26, 3 בנובמבר 2014 (IST)

אני מתנגד להכללתו של מקור זה והורדתי אותו. רחבעם זאבי איננו היסטוריון. ספר בעריכתו לא צריך להופיע ברשימת הקריאה הנוספת שהיא מטבע הדברים מצומצמת ולא כוללת את כל הספרות האפשרית שנכתבה על הנושא. צריך להוסיף ספרות איכותית ולא תוכן לא אקדמי. גם ההוצאה שבה יצא הספר לא מהשורה הראשונה של הוצאות מחקריות בארץ. גילגמש שיחה 16:32, 3 בנובמבר 2014 (IST)
שיקולי הדעת שציינת בתגובתך הנ"ל אינה הולמים את צורת הכתיבה בויקיפדיה. אינם נכונים ואינם ראויים. עליך להבדיל בין הרצון האישי שלך לפיו יופיעו מקורות אותם אתה מגדיר כמקורות אידיאליים לסימוכין מחקריים לבין תפקידה של ויקיפדיה להציג ולהנגיש ידע לקורא. בשונה ממה שכתבת אין זה נכון שתפקיד תת הפרק "לקריאה נוספת" הינו להביא מקורות מחקריים דווקא, אף כי מקורות כאלו בהחלט גם כן מומלצים. אגב אפילו לו היתה נכתבת סיפורת דמיונית לחלוטין העוסקת מנקודת מבטה האישית של הכותבים היא עדיין הייתה עשויה בתנאים מסויימים להופיע בפרק כזה. קל וחומר כשמדובר בחיבור הנ"ל שנכתב על ידי העורך הנכבד הנ"ל ושמוכר מאד בציבור כמקור תוכן שהציג ומציג את הנושא. מיותר לציין שערכי ויקיפדיה רבים מספור מלאים במקורות ברמות גולמיות שונות שבחרו לאזכר אותם בפרק בקריאה הנוספת או הקישורים החיצוניים בהם גם מקורות ברמה הנמוכה של כתיבה עיתונאית של של עיתונאים שהפיקו ספר שלם משלהם. מיותר לציין שמידת ערכו המחקרי/היסטורי/עיוני הינה גלויה לשיפוטו של הקורא ומלוא אחריותו להבין את מה הוא קורא בהקשר של מי כתב אותו וכיצד. ולא זא אלא אף נדרש מאיתנו לציין דוגמאות לעיסוקים מרכזיים בנושא כזה שהתפרסמו והתקבלו בצורה כזו או אחר בציבור ומקור זה הוא דוגמא מצויינת לכך. האפשרות שלא להציגו בפרק זה הינה רק במידה והוא מוזכר כבר בהרחבה בפרק העוסק בתיאור הנושא בתרבות ובחברה בדורות שלאחר הטבח. לסיכום לא רק שהמידע הנ"ל קביל לציון אזכור וייחוס, אלא שהסרתו אינה קבילה כלל ע"פ הקריטריונים הבסיסיים ביותר של כללי ערכית התוכן בויקיפדיה. הינך נדרש שלא לבצע עריכות המבוססות על העדפות אישיות של סגנונות בהצגת הידע האנושי. במקרה זה כאלו שאינם מקורות מחקר אקדמיים. מי-נהר - שיחה 16:49, 3 בנובמבר 2014 (IST)
זה לא נכון. מקורות דמיוניים (כלומר, ספרותיים) לא מופיעים בפרק הקריאה הנוספת אלא בפרקים העוסקים בהשפעה תרבותית. אני לא חושב שיש לקבל מקורות מהסוג הזה שהם לא ברמה אקדמית גבוהה (לא פורסמו על ידי חוקר בעל שם) בפרק הקריאה הנוספת, במיוחד כשאין שימוש בספר זה במהלך הערך. לצד הספר הזה יש עוד מאות ספרים (אולי אלפי ספרים, לא בדקתי) ואי אפשר להוסיף את כולם. יש לציין ספרים שיקדמו את הקורא או שימשו לכתיבת הערך. ספר כמו זה לא יעשה את העבודה. גילגמש שיחה 16:53, 3 בנובמבר 2014 (IST)
אם כל הכבוד אתה מבלבל בין שיקולי הדעת שיש להפעיל בבחירת סימוכין בהערות שוליים לבין פרקי הלקריאה לנוספת/קישורים חיצוניים. וכפי שציינתי קודם, זה חמור מאד שאתה טוען שבקריאה נוספת בויקיפדיה יש להביא מקורות ידע שהינם ב"רמה אקדמית גבוהה (לא פורסמו על ידי חוקר בעל שם)..." זה אינו קביל כלל בויקיפדיה. לא מדובר במקור ותוכן דמיוני אלא מקור שידוע כמציג ומתאר בצורה מכובדת את הנושא עם תמונות מקור רבות. אגב לעיתים רבות גם ספרים בהוצאת משרד הביטחון אינם עונים להגדרה של רמה אקדמית גבוהה וזה עדיין בסדר להביאם למרות שלל חסרונות מהותיים, טעויות ופגמים שיש בהם הן ביצירתם והן בתוכנם. פרק זה אינו סובל מאינפלציה של מקורות לקריאה. ניתן לפרט כאן סדרה שלימה של סיבות רק לטובת ערכו חשיבותו וויחודו של ציון המקור הנ"ל בין היתר בזכות כותבו, צורת הוצאתו ומקורה, שכאמור גלויה לבחינתו של הקורא. אדרבה מקורות מסוגי כאלו מכל צד שהן הינם חיוניות להצגת מידע שלם יותר לבחינת הקורא. יש להחזיר את המידע הנ"ל לאלתר ומוטב שעה אחת קודם. מי-נהר - שיחה 17:05, 3 בנובמבר 2014 (IST)
מה יש בספר הזה? אני לא קראתי אותו והחלטתי על פי זהות העורך ההוצאה. אם יש שם תמונות זה כן עשוי להועיל לקורא. גילגמש שיחה 17:09, 3 בנובמבר 2014 (IST)
את הערך, לא קראת (ראו סעיף הדיון הקודם) וגם את הספר לא קראת. העיקר, שאתה יודע, שהם לא מתאימים זה לזה. יפה מאוד. ואתה עוד נחשב לעורך ותיק פה. ממש יפה. 109.160.133.80 17:12, 3 בנובמבר 2014 (IST)

ולו כדי להמחיש כדוגמא את הטעות בשיקול הדעת שציינת על אף שמדובר בדבר מאד אלמנטרי בויקיפדיה, הנה כדוגמא אם היה נכתב ספר על רצח רבין בעריכת איתן הבר או איתן כבל (הכותב אינו היסטוריון...) בהוצאת מרכז פרס לשלום או בהוצאת איזה וועד להנצחת רבין ע"ש אמיל גרינצוויג וכיו"ב... זה עדיין מקור ידע טוב וראוי לציון הנושא וברור שעל הקורא החובה להבין מה הוא רואה לפניו בהקשר והפרופורציה המתבקשים. בחזרה לשנושא שלנו הספר של זאבי הינו ספר קלאסי בהצגת הנושא ומידת האקדמיות של הספר כמו גם זיקתם הפוליטית של העורך או ההוצאה כלל אינם רלוונטיים אם כבר להיפך. זו אחת הסיבות מדוע בנוסף על ההיבט של איתור המידע, אנו מקפידים לציין בהבאת מקורות פרטים מלאים אודות זהות הכותבים וההוצאה. מי-נהר - שיחה 17:30, 3 בנובמבר 2014 (IST)

והנה תוצאה ראשונה בגוגל מידע על הספר באתר סימניה , אני מעתיק: "טבח חברון תרפ"ט. ליקט והביא לדפוס : רחבעם זאבי.

ספר מסכת טבח יהודי חברון כולל הסברים נרחבים , צילומים של מקום , תמונות החללים וקורות חיים , צילומי עתונות התקופה המדווחת. פורמט אלבומי.

רחבעם זאבי:

בספר שלפנינו הבאתי את התמונות מאלבומי קדמון הנוגעות לטבח בחברון, והוספתי עליהן תמונות משל הארכיון הציוני המרכזי וכן תעודות ומסמכים נוספים באותו עניין. כמו כן הובאו מאמרים ודיווחים מעיתונות התקופה ובראשם מאמרו המקיף של עודד אבישר ז"ל מ"ספר חברון" (ירושלים, תש"ל) שנערך על ידו, באדיבותה של רעייתו אסתר תבל"א, כללנו גם רשימות זיכרון על החללים מתוך הספר "יזכר" מאת א"צ ברזין (ירושלים, תר"ץ). תודתי נתונה לכל אלה שסייעו בידי: עובדי הארכיון הציוני המרכזי; חנה פריידין, שעזרה בליקוט קטעי העיתונות; נעם ארנון, איש חברון, שעודדני להוציא לאור את הספר; יורם שריג ועובדי דפוס חבצלת, יבואו כולם על הברכה." ... מי-נהר - שיחה 17:35, 3 בנובמבר 2014 (IST)

נמתין לתגובות נוספות. אני לא מתנגד להחזרת הספר. גילגמש שיחה 19:52, 3 בנובמבר 2014 (IST)
אין בעיה בהכללת ספר זה. זאבי אינו היסטוריון, אך יש לזכור שכיהו במשך עשר שנים כו"ר ההנהלה של מוזיאון ארץ ישראל, ופעל רבות להוצאה לאור של ספרות העוסקת בהיסטוריה של ארץ ישראל. דוד שי - שיחה 06:39, 4 בנובמבר 2014 (IST)

"פרשת הכותל" אינה סיבה למאורעות[עריכת קוד מקור]

"פרשת הכותל" התרחשה חודש לאחר המאורעות אז איך היא הישתרבבה לסיבות למאורעות? בלי אשמת היהודים אי אפשר?87.68.248.196 00:32, 11 בינואר 2015 (IST)

"פרשת הכותל" התרחשה בשנה שלפני המאורעות, ב-1928. Liad Malone - שיחה 00:38, 11 בינואר 2015 (IST)

אונס בתרפ"ט[עריכת קוד מקור]

כאן מוזכר כי שתי בנות "אונסו" במוצא בטרם רציחתן, גם בערך מוזכר מקרה בחברון, האם ישנה במקום כלשהו סקירה מסודרת מאוחרת על הנושא, שאפשר ללמוד ממנה משהו עובדתי? במשפט שנערך מיד לאחר מכן (משפט מוצא) עסקו בעיקר ברצח (מה שיש בעיתונות) וזיכו את החשודים, לכן לא מצאתי מקורות. אם מישהו יודע משהו ויוכל להוסיף מקור לערך, יבורך. ביקורת - שיחה 01:47, 7 בינואר 2018 (IST)

נחום גוטמן[עריכת קוד מקור]

דגש חזק, מה רע בפסקה על תגובתו של נחום גוטמן? דוד שי - שיחה 17:38, 26 באוגוסט 2019 (IDT)

קיצרתי בתקציר; "אנציק'" זה קיצור של משתמש:האנציקלופדיסט. דגש חזק - שיחה 18:04, 26 באוגוסט 2019 (IDT)