שיחה:מאכלים אסורים

לא ראיתי שום דבר לא אובייקטיבי בערך. ‏eytanar‏ • שיחה • תרומות 11:57, 18 ביולי 2007 (IDT)

ההפניה מהערך טריפות

לפי דעתי יש לקוי בכך שמפנים לערך מאכלות אסורים מן הערך טריפות. זה משום, שלמלה "טריפה" ישנה משמעות אחרת, מצומצמת יותר, הצריכה ערך בפני עצמה:
בעל חיים, בעל מום כזה, שלא יאפשר לו לחיות יותר משנה. בעל חיים זה ייאסר באכילה, אף אם יישחט בשחיטה כשרה.
למושג השלכות רבות, מעבר לנושאי איסור והיתר או מאכלות אסורים, והוא נקשר גם בדיני רציחה (אדם אינו חייב מיתה בבית דין אם רצח אדם שהוא "טריפה") ובחיובי עונשים (אין חיובי עונשי בית דין, מעיקר הדין, לאדם שהוא "טריפה").
נוסף לכך, ההלכה עוסקת בפרטי מומים רבים, הקובעים לבעל החיים את הגדר "טריפה", מכדי שיוכלו לדון בנושא זה בערך שלא יוחד לו. הערך המיוחד לַנושא, יוכל גם לעסוק בשאלות כמו: מה יהיה הדין במומים כאלו, שחז"ל קבעו כמומי "טריפה", אך בימינו, הם מומים שנמצאה להם תרופה, המאריכה את חיי בעל החיים מעבר לשנה? מה יהיה היחס לקביעות רפואיות הלכתיות, שנמצאו בימינו כשגויות, בהקשר זה של "טריפה", ועוד.

משום כך, אציע לקבוע פירושון מהערך "טריפות", המפנה לשני הערכים: הערך הריק, בינתיים, "נבלות וטריפות" והערך "מאכלות אסורים".
אביתר ג' 16:01, 2 באוקטובר 2007 (IST).

מאכלים אסורים בנצרות

ד"ר איריס פריי מתארת בספר "מוצא החיים" בהוצאת האוניברסיטה המשודרת שבתקופה מסוימת נחשבו אווזי בר לפרי, והיו מותרים לאכילה בתקופת הלנט, כי הם נוהגים לנוח על עצים במהלך נדודיהם, וכשהם ממריאים נראה כאילו הם נושרים מהעץ. ערןב - שיחה 23:37, 21 בפברואר 2008 (IST)

היה כתוב בעיתון

הועבר מהכה את המומחה

שיתוש נחשב לטמא פי 6 מחזיר (מכיוון ש"אי אכילת יתוש מוזכר בתורה שש פעמים ואילו אי אכילת חזיר פעם אחת בלבד"). כלומר, שאם בלעת יתוש, אז כאילו אכלת שש מנות חזיר. האם זה לא נכון? או שכל החיות הטמאות, טמאות באותה מידה? ואם זה נכון, מהי החיה הטמאה ביותר? --MT0 - שיחה 21:28, 4 באפריל 2009 (IDT)

מדובר בחישוב מתמטי פשוט של מספר האיסורים ("מצוות לא תעשה" או "לאווין") שנאמרו בכל בעל חי. יש איסור אחד על אכילת חזיר, לעומת 5 או 6 שנאמרו לגבי יתוש (איננו זוכר בדיוק אלו). אם אני זוכר נכון, החמור ביותר הוא נמלה עם כנפיים (קרי - נמלה זכר). ‏DGtal‏ 21:52, 4 באפריל 2009 (IDT)

שכחתי לציין שהמונח "טמא" כאן במשמעות חיה שאסור לאכול, איננו זה לדיני טומאה וטהרה, לפיהם אין ליתוש, כמו כמעט כל החרקים, דין טומאה בכלל. ‏DGtal‏ 21:55, 4 באפריל 2009 (IDT)

כמעט? אביעדוס • שיחה 22:01, 4 באפריל 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: קודם כל, שניהם אסורים, והמשמעות המעשית היא רק כשאין ברירה וחייבים לבחור בין אחד מהשניים, שאז עדיף לבחור במקרה שיש בו כמה שפחות מצוות לא תעשה (בדיוק כמו הברירה בין לאכול חזיר וגם לאכול גמל, או לאכול רק חזיר). לעצם השאלה: הנושא נידון במסכת מכות, ושם מובאת הצרעה כדוגמא למאכל שיש עליו שש איסורים. דניאל צבי • שיחה 21:57, י' בניסן ה'תשס"ט (4.04.09)

אאל"ט, יש לכך משמעות (מלבד מה שהזכיר דניאל צבי) לגבי מספר המלקות שמחוייב החוטא, בזמן שבית דין היה קיים. --Rex - שיחה 22:17, 4 באפריל 2009 (IDT)

אתה לא טועה, אבל המשמעות המעשית כיום היא רק לענייני קדימות באיסורים. דניאל צבי • שיחה 22:39, י' בניסן ה'תשס"ט (4.04.09)

באיזה מצב/ים שאלת הברירה בין גמל למשל, או גם וגם, רלוונטית, מלבד מצבי פיקוח נפש או בהכנות לפעולה צבאית (כשהלוגיסטיקה לוקה בחסר) ? בנצי - שיחה 23:17, 4 באפריל 2009 (IDT)

אני לא מכיר עוד מקרים (אם כי "פיקוח נפש" זו קטגוריה די ענקית), ולמען האמת, גם המקרה של הגמל הוא תיאורטי לחלוטין, אבל העיקרון של שקילה באיזה מעשה יש יותר איסורים (או שהאיסורים יותר חמורים) מיושם דבר יום ביומו. דניאל צבי • שיחה 23:43, י' בניסן ה'תשס"ט (4.04.09)

סטייה קטנה מהנושא, בקשר להערתו של DGtal‏: ככל הידוע לי לא כל נמלה זכר הוא בעל כנפיים ולא כל נמלה בעלת כנפיים היא זכר. דניאל ב. 21:52, 5 באפריל 2009 (IDT)

שם הערך

נדמה כלא מתאים. מציע כשרות (אסלאם) וכשרות (נצרות). גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 14:19, 8 ביוני 2010 (IDT)

לטעמי השם 'מאכלות אסורים' מכיל סתירה פנימית בדקדוק העברי: לפי כללי הכתיבה העברית אמור להיות 'מאכלים אסורים'. ואם מעדיפים לשמר את השם ההלכתי, אזי: 'מאכלות אסורות' ביקורת - שיחה 22:06, 28 באוקטובר 2013 (IST)

ביקורת האם קיבלת תשובה לדבריך (במקום אחר אולי)? גם בעיני זה תמוה, מצאנו אמנם יוצאים מן הכלל (דהיינו מלים זכריות אשר סיומן "ות"), אבל בלא סיבה מיוחדת לא חורגים מהכללים. מציע לשנות למאכלים אסורים כי המילה מאכל היא ככל הנראה זכר ("מכל מאכל אשר יאכל"). מתייג גם את קובץ על יד, יודוקוליס, saifunny, יואל, בן עדריאל, biegel, Nahum, אלדד, התו השמיני, Tomer T, TergeoSoftware, Illang, מקף, Tshuva, Ani6032, Kulli Alma,בעלי הידע בעברית. yechiel - שיחה 05:37, 5 ביוני 2017 (IDT)

בעד השינוי למאכלים אסורים. בפרט שהערך כולל גם דתות אחרות. אפשר לציין בפתיח שבספרות היהודית מכונה "מאכלות אסורות" וליצור הפניה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 10:18, 5 ביוני 2017 (IDT)

גם אני בעד השינוי ל"מאכלים אסורים", ובעד הצעתו של קובץ על יד להוסיף בפתיח שבספרות היהודית הם מכונים "מאכלות אסורות". אלדד • שיחה 03:36, 6 ביוני 2017 (IDT)

טעות בהגדרות הכשרות באסלאם

באסלאם כתובה המילה הנכונה صارم (תעתיק: צארם, הגייה: סארם, מקבילה של מהדרין) אך לאחריה כתוב Mehadri שזה מוכר לי מדת אחרת ☺

התיקון לשיקול העורך, אני באמת לא מבין את כוונת המשורר כדי להציע תיקון הולם, אנא סלחו לי על כך.

Yaron Shahrabani • דיון • כ"ו בשבט ה'תשע"ג • 12:45, 6 בפברואר 2013 (IST)

משוב מ-9 במאי 2016

לא נכון בעליל  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
87.70.51.80 19:00, 9 במאי 2016 (IDT)

משוב מ-22 באוקטובר 2016

ערך הזוי  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
89.139.219.182 19:53, 22 באוקטובר 2016 (IDT)

אפשר להוריד

אפשר להוריד את הסרגל של ערך ללא מקורות

"פירות, ירקות שהבכירו ונאספו"

מה זאת הבכרה? בכירה? Sj1mor - שיחה 23:16, 11 בדצמבר 2021 (IST)

איחוד של הערך איסור אכילה לתוך הערך הנוכחי

בעלי הידע ביהדות, הערך איסור אכילה, שעוסק במאכלים אסורים ביהדות, לא מוסיף תוכן רב על הערך הנוכחי. השאלה אם אפשר להרחיב אותו כך שיעמוד בפני עצמו, כרגע לא נראה שיש לו זכות קיום. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ו באלול ה'תשפ"ג • 13:28, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

@עמד ומה ההבדל בינם לבין כשרות? שלושתם הם בעצם אותו דבר.... Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 13:53, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

Biegel, עקרונית אתה צודק, וכעת שמתי לב גם לערך איסור והיתר. עקרונית אני חושב שיש מקום להבדיל בין המונח ההלכתי התיאורטי "איסורי אכילה" לבין היישום המעשי שלו "השגחת כשרות". מדובר בנושא נרחב מאוד והגיוני לפצל לשניים או שלוש ערכים, אבל צריך לעשות את זה בצורה הנכונה מבחינה מתודית, ואני נבוך קצת בעניין. מה לעשות? להניח תבניות איחוד גם על כשרות ואיסור והיתר? עמד (שיחה | תרומות) • כ"ו באלול ה'תשפ"ג • 15:22, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

כעת אני רואה שהיה דיון קצרצר בעניין בש:איסור והיתר#שינוי שם של הערך. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ו באלול ה'תשפ"ג • 15:27, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

@עמד איסור והיתר זה לא בדיוק אותו דבר. השגחת כשרות זה תת תחום של כשרות. אני חושב להשאיר ערך אחד על כשרות שיכלול גם את איסורי אכילה וגם את מאכלים אסורים, ואני נוטה שאת איסור והיתר להשאיר כי זה לא מושג חופף. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 15:29, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

כעת קראתי את הדיון שם. מסכים עם מה שנאמר שם ושאכן יש במאכלים אסורים יחס גם לדתות אחרות. אז אולי להשאיר אותו ובפסקה על יהדות להפנות לערך כשרות. אן איסור אכילה הייתי מאחד לגמרי לתוך כשרות. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 15:31, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

תודה, בדיוק באתי לכתוב שמאכלים אסורים עוסק גם בדתות אחרות. אבל לא הבנתי למה 'איסור והיתר' זה מושג בפני עצמו יותר מאשר 'איסור אכילה', ומה בדיוק ההגדרה של איסור והיתר. ההגדרה של 'איסור והיתר' היא "שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה", ההגדרה של 'כשרות' היא "מערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה", ואיסור אכילה הוא "מושג בהלכה היהודית, לפיו ישנם דברים שאסורים באכילה בלבד" (הגדרה מוזרה קצת). הייתי מעדיף לשמר את המושג 'איסור אכילה' כיוון שהוא מתכתב עם הערך איסור הנאה. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ו באלול ה'תשפ"ג • 15:43, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

אני בעד להרחיב מאד את הערך ולהשאיר אותו נפרד מהערך מאכלים אסורים, בערך איסורי אכילה יש מקום להגדיר את איסורי האכילות ולדון בפירוט בהבדלים בין איסורי אכילה לאיסורי הנאה, וכן לדון בעניין הדעות השונות של חכמי ישראל בנושא. כל הנ"ל לא מתאימים להתייחסות מפורטת בערך הכללי שעניינו בעיקר סקירה כללית של נושא ההימנעות מאכילה של כל מיני דברים בקרב בני דתות שונות. לובש צדק • שיחה • כ"ו באלול ה'תשפ"ג • 16:03, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

@עמד, נראה שאפשר אולי לשנות את שמו של הערך איסור אכילה לרשימת איסורי אכילה. אבל הוא לא לאיחוד שכן יש בו איסורים שאינם מאכלים אסורים. Yyy774 - שיחה 20:19, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

Yyy774 תודה על ההארה, עכשיו אני שם לב ש"איסור אכילה" באמת לא מתייחס רק למאכלים אסורים אלא לאיסורים לאכול גם מאכלים שמוגדרים כמותרים. אבל אני חושב שמה שצריך לעשות זה לשנות את השם ל"רשימת איסורי אכילה", אלא שהערך יעסוק במושג הכללי של איסור אכילה בתורה, מה הגדר של האכילה האסורה (דין אכילה שלא כדרך) ומה היחס בין איסור אכילה לאיסור הנאה, כפי שכתב לובש צדק. לכן בערך על איסור אכילה יש להרחיב על עצם האיסור לאכול דברים מסויימים, ובערך 'כשרות' להרחיב על המאכלים עצמם, מי נחשב לכשר באכילה ומי לא. כלומר, הערך 'כשרות' יעסוק ב'חפצא' שנקרא המאכלים אסורים, והערך 'איסור אכילה' במעשה האכילה שנאסר, שבמקרים מסויימים הוא איסור רק על ה'גברא'. אשמח לשמוע את דעת Biegel על העניין וכן להבין ממנו מה ההבדל בין 'כשרות' ל'איסור והיתר'. לי הקטן נראה שדיני כשרות ודיני איסור והיתר זה היינו הך, ודווקא איסור אכילה הוא הערך שאמור להישאר על כנו. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ז באלול ה'תשפ"ג • 20:58, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

@עמד אין לי בעיה עם איחוד איסור והיתר לתוך כשרות. אני עומד על כך שאיסןר איכלה לא עמד בפני עצמו גם כדי להבדילו מאיסור הנאה (זה אמנם מושג מובחן אבל לא עאך אנציקלופדי). רשימת איסורי אכילה זה לא טוב - אנחנו כדרך כלל משתדלים לא ליצור רשימות סתם. סיכומו של דבר לדעתי: אחדו את איסור והיתר עם איסור אכילה לתוך כשרות. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 22:08, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

מדוע אין זה ערך אנציקלופדי? לא ראוי ערך שיפרט את דיני אכילה שלא כדרכה, את שיעורי האכילה (כזית, ככותבת, רביעית), את דיני אוכל הראוי למאכל? אני לא רואה איפה אפשר להכניס את הנושאים האלה בערך כשרות, שעוסק (ולהבנתי אמור לעסוק) רק בכשרות המוצרים ולא בכשרות המעשה. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ז באלול ה'תשפ"ג • 08:37, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

ראה למשל את הערך במיקרופדיה או בהמכלול. אין שם מספיק בשר בשביל ערך אנציקלופדי? עמד (שיחה | תרומות) • כ"ז באלול ה'תשפ"ג • 08:47, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

אגב, גם אם רוצים שאיסור אכילה יהווה רשימה של איסורי אכילה אין צורך לשנות את שמו. אפשר שהוא יהווה גם רשימה מלאה של איסורי אכילה, וגם הסבר של המושג "איסור אכילה" מצד עצמו. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ז באלול ה'תשפ"ג • 08:56, 13 בספטמבר 2023 (IDT)